דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, אביב 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות, יש לענות על ארבע.

ערך כל שאלה: 25 נקודות.

סך-הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · חישוב כמויות ריצוף ופנלים, כתב כמויות וכלונסאות

נתונה תכנית לקומת מרתף כולל חזיתות.

•יש להקפיד על היחידות המקובלות (מ' / מ"ר / מ"ק / יח') עבור כל סעיף.

•יש להציג את הסעיפים על גבי דפי חישוב הכמויות.

נתונים נוספים:

גובה פנל: 7 ס"מ.

רוחב דלת: 80 ס"מ.

א.

חישוב כמויות:

יש לבצע את חישוב הכמויות בהתאם לסעיפי כתב הכמויות לסעיפים נבחרים אלה:

1. ריצוף מחסן וממד.

2. פנלים למחסן בלבד.

•יש להקפיד על היחידות המקובלות (מ' / מ"ר / מ"ק / יח') עבור כל סעיף.

•יש להציג את הסעיפים על גבי דפי חישוב הכמויות.

(10 נקודות)
ב.

כתב כמויות:

יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א'.

יש לחשב מחיר סופי לסעיפים אלה.

(ברשימה יש גם סעיפים שאינם קשורים ויש להתעלם מהם).

כתב כמויות לשאלה 1ב':

סעיףתיאוריח'כמותמחיר יח' (₪)סה"כ מחיר (₪)
23.10.0010קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 50 ס"ממ"א175-
23.10.0020קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 70 ס"ממ"א189-
9.011.010טיח פנים על קירות שתי שכבות סרגל בשני כיוונים על שטחים מישורייםמ"ר85-
09.013.020טיח רב תכליתי על תקרות מאושר לממ"ד בעובי 20-7 מ"מ לרבות רשת סיבי זכוכיתמ"ר100-
09.021.0118טיח חוץ על פני קירות, על שטחים מישוריים לרבות: הרבצה תחתונה, שכבת טיח מיישרת ושכבת שליכטה שחורהמ"ר170-
10.010.0110ריצוף במרצפות קרמיקה מסוג גרניט פורצלן במידות 60/60מ"ר60-
10.020.0110פנל קרמיקה במידות 60/7מ"א75-
10.030.0120ריצוף מרפסות במרצפות קרמיקה נגד החלקה ובמידות 60/120מ"ר90-
(5 נקודות)
ג.

היזם הציע לאחד את סעיפי הריצוף: ריצוף חדרי המבנה והמרפסות לסעיף אחד ולחסוך בחישובים בכתב הכמויות, מה דעתכם על ההצעה?

(5 נקודות)
ד.

נתונה איור לשאלה 1 ד', תכנית כלונסאות לבית פרטי. חשבו בטופס חישוב הכמויות את סעיפי הכלונסאות הרלוונטיים במ"א, תנו לסעיפים כותרת (5 ס"מ).

טבלת עמודים ויסודות

מספר כלונסמפלס פני היסודעומס שירות (t)כלונסאות: קוטרכלונסאות: ברזלכלונסאות: אורךכלונסאות: אורך ברזל
1o.k=-4.1037t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m11.5m
2אo.k=-4.1047t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
2בo.k=-4.1041t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
3o.k=-4.1028t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
4o.k=-4.1067t∅70\varnothing7011Φ1611\Phi1614m13.5m
5o.k=-4.1047t∅50\varnothing507Φ167\Phi1614m13.5m
6o.k=-4.1043t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
7o.k=-4.1029t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
8o.k=-4.1027t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
9o.k=-4.1040t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
10אo.k=-4.1052t∅70\varnothing7011Φ1611\Phi1612m11.5m
10בo.k=-4.1059t∅70\varnothing7011Φ1611\Phi1612m11.5m
11o.k=-4.1046t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
12o.k=-4.1022t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
13אo.k=-4.1038t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
13בo.k=-4.1038t∅50\varnothing507Φ167\Phi1612m11.5m
14o.k=-4.1026t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
15o.k=-4.1051t∅50\varnothing507Φ167\Phi1614m13.5m
16o.k=-4.1026t∅50\varnothing507Φ167\Phi1610m9.5m
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

ריצוף מחסן וממ"ד: 26.25 m226.25\,\text{m}^2 (מ"ר); פנלים במחסן: 14.00 m14.00\,\text{m} (מ"א).

נתון: תכנית קומת המרתף בקנ"מ 1:100 עם מידות פנים של החדרים (בס"מ), רוחב דלת 80 ס"מ, גובה פנל 7 ס"מ.

מבוקש: כמות הריצוף (במ"ר) של המחסן והממ"ד, וכמות הפנלים (במ"א) של המחסן.

ריצוף נמדד במ"ר נטו, לפי מידות הפנים של החדר (בין פני הקירות). פנל נמדד במ"א לאורך היקף החדר, ומנכים ממנו את פתחי הדלתות (בפתח דלת אין קיר ולכן אין פנל). גובה הפנל (7 ס"מ) אינו משנה את הכמות, הוא רק מתאר את הפריט (פנל 60/7).

1. ריצוף מחסן וממ"ד (מ"ר)

1. המחסן: מהתכנית, מידות הפנים הן 400 ס"מ על 340 ס"מ:

A1=4.00×3.40=13.60 m2A_1=4.00\times3.40=13.60\,\text{m}^2

2. הממ"ד: מידות הפנים הן 275 ס"מ על 460 ס"מ:

A2=2.75×4.60=12.65 m2A_2=2.75\times4.60=12.65\,\text{m}^2

3. סה"כ לסעיף הריצוף (שני החדרים מרוצפים באותו ריצוף גרניט פורצלן 60/60, ולכן הם באותו סעיף):

A=A1+A2=13.60+12.65=26.25 m2A=A_1+A_2=13.60+12.65=26.25\,\text{m}^2

2. פנלים במחסן (מ"א)

1. היקף המחסן לפי מידות הפנים:

P=2⋅(4.00+3.40)=2⋅7.40=14.80 mP=2\cdot(4.00+3.40)=2\cdot7.40=14.80\,\text{m}

2. ניכוי פתח הדלת (רוחב 80 ס"מ). החלונות שבקירות המחסן נמצאים מעל הרצפה ואינם קוטעים את הפנל, ולכן לא מנכים אותם:

L=14.80−0.80=14.00 mL=14.80-0.80=14.00\,\text{m}

דף חישוב הכמויות:

תיאורחישובכמותיח'
ריצוף מחסן4.00×3.404.00\times3.4013.60מ"ר
ריצוף ממ"ד2.75×4.602.75\times4.6012.65מ"ר
סה"כ ריצוף 60/6026.25מ"ר
פנל 60/7 במחסן2⋅(4.00+3.40)−0.802\cdot(4.00+3.40)-0.8014.00מ"א

תשובה: ריצוף מחסן וממ"ד – 26.25 m226.25\,\text{m}^2 (מ"ר); פנלים במחסן – 14.00 m14.00\,\text{m} (מ"א).

סעיף ב

תשובה:

ריצוף 10.010.0110: 26.25×60=157526.25\times60=1575 ₪; פנל 10.020.0110: 14.00×75=105014.00\times75=1050 ₪; סה"כ 2,625 ₪.

מבוקש: לשבץ את הכמויות מסעיף א' בסעיפים המתאימים של כתב הכמויות ולחשב לכל סעיף מחיר סופי = כמות × מחיר יחידה.

1. מתאימים כל עבודה לסעיף שלה לפי התיאור והיחידה:

•ריצוף המחסן והממ"ד (גרניט פורצלן 60/60, במ"ר) – סעיף 10.010.0110.

•פנלים במחסן (פנל קרמיקה 60/7, במ"א) – סעיף 10.020.0110.

שאר הסעיפים (כלונסאות, טיח פנים, טיח ממ"ד, טיח חוץ, ריצוף מרפסות) אינם קשורים לסעיף א' ונשארים ריקים.

2. מחיר סעיף הריצוף:

26.25×60=157526.25\times60=1575 ₪

3. מחיר סעיף הפנלים:

14.00×75=105014.00\times75=1050 ₪

4. סה"כ לשני הסעיפים:

1575+1050=26251575+1050=2625 ₪

סעיףתיאוריח'כמותמחיר יח' (₪)סה"כ מחיר (₪)
10.010.0110ריצוף גרניט פורצלן 60/60מ"ר26.25601,575
10.020.0110פנל קרמיקה 60/7מ"א14.00751,050
סה"כ2,625

תשובה: ריצוף – 1,575 ₪, פנלים – 1,050 ₪, סה"כ 2,625 ₪.

סעיף ג

תשובה:

ההצעה אינה נכונה: אלה עבודות שונות (חומר, מידות, דרישות ומחיר יחידה שונים – 60 ₪ מול 90 ₪ למ"ר), ולכן כל אחת נמדדת ומתומחרת בסעיף נפרד.

כדי להחליט אם אפשר לאחד שני סעיפים, בודקים אם מדובר באותה עבודה בדיוק – אותו חומר, אותן מידות, אותו אופן ביצוע ולכן אותו מחיר יחידה.

1. חומר ומידות שונים: בחדרים – גרניט פורצלן 60/60 (סעיף 10.010.0110); במרפסות – מרצפות קרמיקה נגד החלקה 60/120 (סעיף 10.030.0120).

2. מחיר יחידה שונה: 60 ₪ למ"ר בחדרים מול 90 ₪ למ"ר במרפסות. בסעיף מאוחד יש רק מחיר יחידה אחד, ולכן אחד הצדדים ייפגע: אם יתומחר לפי 60 ₪ – הקבלן יקבל פחות מדי על המרפסות; אם לפי 90 ₪ – היזם ישלם ביתר על החדרים.

3. דרישות ביצוע שונות: ריצוף מרפסת הוא ריצוף חוץ – עם שיפועים לניקוז, התאמה לאיטום, מניעת החלקה ועמידות לתנאי מזג אוויר. אלה עבודות ועלויות שאינן קיימות בריצוף פנים.

4. ניהול ובקרה: כתב הכמויות משמש לתמחור, להשוואת הצעות, לחשבונות חלקיים ולמדידה. סעיף מעורב מקשה על מדידה, על בדיקת חשבונות ועל שינויים (למשל אם המרפסות יוגדלו או יבוטלו), ופותח פתח לוויכוחים בין היזם לקבלן.

5. החיסכון בחישובים זניח: ממילא צריך למדוד כל חדר וכל מרפסת בנפרד, והפיצול לשני סעיפים הוא רק סיכום של המדידות לשתי קבוצות.

תשובה: לא מומלץ לקבל את ההצעה. ריצוף החדרים וריצוף המרפסות הם עבודות שונות בחומר, במידות, בדרישות הביצוע ובמחיר היחידה (60 ₪ מול 90 ₪ למ"ר), ולכן כל אחד נמדד ומתומחר בסעיף נפרד בכתב הכמויות.

סעיף ד

תשובה:

קוטר 50 ס"מ (סעיף 23.10.0010): 16 כלונסאות, 182 m182\,\text{m} (מ"א); קוטר 70 ס"מ (סעיף 23.10.0020): 3 כלונסאות (4, 10א, 10ב), 38 m38\,\text{m} (מ"א).

נתון: תכנית כלונסאות של בית פרטי, פרט כלונס, חתכים א-א של שני סוגי הכלונסאות, ו"טבלת עמודים ויסודות" עם הקוטר והאורך של כל כלונס.

מבוקש: כמות הכלונסאות במ"א, מחולקת לסעיפים לפי הקוטר, עם כותרת לכל סעיף.

הכלונסאות נמדדים במ"א – אורך הכלונס מראשו (מפלס פני היסוד o.k=-4.10) ועד תחתית הקידוח. בכתב הכמויות יש סעיף נפרד לכל קוטר, כי מחיר הקידוח והיציקה תלוי בקוטר (175 ₪ למ"א לקוטר 50 ס"מ, 189 ₪ למ"א לקוטר 70 ס"מ). לכן ממיינים את הכלונסאות לפי קוטר ומסכמים את האורכים בכל קבוצה.

1. איזה אורך לוקחים: בטבלה יש שני אורכים – "אורך" (אורך הכלונס: 10, 12 או 14 מ') ו"אורך ברזל" (אורך כלוב הזיון). הכמות לסעיף קידוח ויציקה נמדדת לפי אורך הכלונס, כלומר העמודה "אורך". אורך הברזל שייך לסעיף הזיון ולא נכנס כאן.

2. בדיקה מול התכנית: בתכנית 19 עיגולים, כמספר השורות בטבלה. העיגולים הגדולים הם הכלונסאות בקוטר 70 ס"מ: מס' 4 ושני הכלונסאות במרכז (10א, 10ב) – בהתאם לטבלה.

3. כותרת: קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 50 ס"מ (סעיף 23.10.0010) – 16 כלונסאות, לפי אורכם:

•באורך 10 מ' (מס' 1, 3, 7, 8, 12, 14, 16): 7⋅10=70 m7\cdot10=70\,\text{m}

•באורך 12 מ' (מס' 2א, 2ב, 6, 9, 11, 13א, 13ב): 7⋅12=84 m7\cdot12=84\,\text{m}

•באורך 14 מ' (מס' 5, 15): 2⋅14=28 m2\cdot14=28\,\text{m}

•סה"כ: 70+84+28=182 m70+84+28=182\,\text{m} (מ"א), בדיקת מספר: 7+7+2=167+7+2=16 כלונסאות.

4. כותרת: קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 70 ס"מ (סעיף 23.10.0020) – 3 כלונסאות:

•מס' 4 באורך 14 מ', מס' 10א ו-10ב באורך 12 מ' כל אחד: 14+2⋅12=38 m14+2\cdot12=38\,\text{m} (מ"א).

5. דף חישוב הכמויות:

סעיףתיאור (כותרת)חישובכמותיח'
23.10.0010קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 50 ס"מ7⋅10+7⋅12+2⋅147\cdot10+7\cdot12+2\cdot14182מ"א
23.10.0020קידוח ויציקת כלונסאות ב-30 בקוטר 70 ס"מ1⋅14+2⋅121\cdot14+2\cdot1238מ"א

לשם המחשה, בכתב הכמויות של סעיף ב' היו מתקבלים: 182⋅175=31,850182\cdot175=31{,}850 ₪ ו-38⋅189=7,18238\cdot189=7{,}182 ₪.

תשובה: סעיף 23.10.0010 (קוטר 50 ס"מ): 16 כלונסאות, 182 מ"א; סעיף 23.10.0020 (קוטר 70 ס"מ): 3 כלונסאות, 38 מ"א.

שאלה 2 · תמחיר מ"ק קיר בטון: עלות ישירה, תקורה ורווח

א.

על פי הנתונים הבאים יש לבצע תחשיב עבור 1 מ"ק קיר בטון בעובי 35 ס"מ.

נתונים:

עלות בטון 330 ₪/מ"ק פחת 10%.

עלות משאבת בטון 100 ₪/מ"ק כולל פחת.

שכר עבודה פועל ביציקה 65 ₪/שעה.

תשומה ביציקה: 0.8 ש"ע/מ"ק.

שכר עבודה של טפסן 80 ₪/שעה.

תשומה בטפסנות: 1.5 שעה למ"ק.

טפסנות פלדה לקיר תחושב לפי 3000 ש"ח למ"ר/ל- 100 שימושים.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את העלות הכוללת לעמוד זה אם ידוע שתקורת האתר והחברה יהוו 20% מהעלות הישירה, והרווח הוא 15% מהמחיר הכולל לסעיף.

(10 נקודות)
ג.

הקבלן מבקש לכלול בעלות הישירה של הקיר גם מחיר של ברזל לקיר, לפי:

עלות ברזל של 3,500 ש"ח לטונה, ושימוש ב- 100 ק"ג פלדה לכל מ"ק קיר.

מה דעתכם על הצעת הקבלן? האם תשתנה בגלל זה תשובתכם לסעיף א'? אם כן כיצד?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

עלות ישירה ל-1 מ"ק קיר: כ-806.43 ₪ (בטון 363, משאבה 100, יציקה 52, טפסן 120, טפסנות פלדה 171.43).

נתון: מחירי בטון, משאבה, עבודה ותבנית פלדה; עובי הקיר 35 ס"מ.

מבוקש: העלות הישירה של 1 מ"ק קיר.

עלות ישירה של מ"ק = חומרים + ציוד + עבודה, כל רכיב מחושב ל-1 מ"ק קיר. הרכיב היחיד שנתון ליחידה אחרת (למ"ר) הוא התבנית, ולכן צריך קודם לחשב כמה מ"ר תבנית יש במ"ק קיר.

1. בטון (כולל 10% פחת – מזמינים יותר בטון ממה שנכנס לקיר):

330⋅1.10=363330\cdot1.10=363 ₪/מ"ק

2. משאבת בטון (המחיר כבר כולל פחת):

100100 ₪/מ"ק

3. עבודת יציקה: תשומה × שכר:

0.8⋅65=520.8\cdot65=52 ₪/מ"ק

4. עבודת טפסן:

1.5⋅80=1201.5\cdot80=120 ₪/מ"ק

5. תבנית פלדה:

•שטח התבנית ל-1 מ"ק קיר: מ"ק קיר בעובי 0.35 m0.35\,\text{m} הוא קיר בשטח פנים של 10.35 m2\frac{1}{0.35}\,\text{m}^2, ומתבנתים את שני צדי הקיר:

A=2⋅10.35=5.714 m2A=2\cdot\frac{1}{0.35}=5.714\,\text{m}^2

•עלות תבנית לשימוש אחד (הפחתה על פני 100 שימושים):

3000100=30\frac{3000}{100}=30 ₪/מ"ר

•עלות התבנית ל-1 מ"ק:

5.714⋅30=171.435.714\cdot30=171.43 ₪/מ"ק

6. סיכום העלות הישירה:

רכיבחישוב₪ למ"ק
בטון330⋅1.10330\cdot1.10363.00
משאבהנתון100.00
פועל יציקה0.8⋅650.8\cdot6552.00
טפסן1.5⋅801.5\cdot80120.00
טפסנות פלדה2⋅10.35⋅30001002\cdot\frac{1}{0.35}\cdot\frac{3000}{100}171.43
סה"כ עלות ישירה806.43

Cdir=363+100+52+120+171.43=806.43C_{dir}=363+100+52+120+171.43=806.43 ₪/מ"ק

תשובה: העלות הישירה של 1 מ"ק קיר בטון בעובי 35 ס"מ היא כ-806.43 ₪.

סעיף ב

תשובה:

מחיר כולל ל-1 מ"ק קיר: 806.43⋅1.200.85≈1138.49\frac{806.43\cdot1.20}{0.85}\approx1138.49 ₪ (תקורה 161.29 ₪, רווח 170.77 ₪).

נתון: עלות ישירה Cdir=806.43C_{dir}=806.43 ₪/מ"ק (מסעיף א'), תקורות אתר וחברה 20% מהעלות הישירה, רווח 15% מהמחיר הכולל.

מבוקש: המחיר הכולל של 1 מ"ק קיר (הסעיף שבסעיף א').

1. תקורות:

0.20⋅806.43=161.290.20\cdot806.43=161.29 ₪

2. עלות כוללת לפני רווח (ישירה + תקורות):

C=806.43⋅1.20=967.71C=806.43\cdot1.20=967.71 ₪

3. רווח: הרווח מוגדר כאחוז מהמחיר הכולל PP (ולא מהעלות), כלומר P=C+0.15PP=C+0.15P, ולכן C=0.85PC=0.85P:

P=C1−0.15=967.710.85=1138.49P=\frac{C}{1-0.15}=\frac{967.71}{0.85}=1138.49 ₪

4. בדיקה: הרווח הוא 1138.49−967.71=170.771138.49-967.71=170.77 ₪, ואכן 170.771138.49=15%\frac{170.77}{1138.49}=15\%.

תשובה: המחיר הכולל ל-1 מ"ק קיר הוא כ-1,138.49 ₪ (מתוכו תקורות 161.29 ₪ ורווח 170.77 ₪).

סעיף ג

תשובה:

הזיון הוא בדרך כלל סעיף נפרד (נמדד בטון), ולכן אין לכלול אותו במחיר הבטון אלא אם תיאור הסעיף קובע "כולל זיון". אם כוללים: תוספת 0.1⋅3500=3500.1\cdot3500=350 ₪, והעלות הישירה בסעיף א' עולה ל-1,156.43 ₪/מ"ק.

כדי לענות בודקים איך נמדד הזיון בכתב כמויות, ומה המשמעות המספרית של התוספת.

1. דעה על ההצעה: בכתבי כמויות של עבודות בטון (פרק 02) פלדת הזיון היא בדרך כלל סעיף נפרד, הנמדד בטון לפי רשימות הברזל, ומחיר מ"ק הבטון אינו כולל זיון. אם הקבלן יכלול את הברזל גם במחיר הקיר וגם יקבל תשלום בסעיף הזיון – ישולם לו פעמיים על אותו ברזל. לכן ההצעה מתקבלת רק אם תיאור הסעיף בכתב הכמויות מוגדר במפורש "קיר בטון כולל זיון" ואין סעיף זיון נפרד. במקרה כזה צריך לכלול גם את עבודת הברזלן, ולא רק את מחיר החומר.

2. השפעה מספרית: עלות הברזל ל-1 מ"ק קיר (100 ק"ג = 0.1 טון):

0.1⋅3500=3500.1\cdot3500=350 ₪/מ"ק

3. העלות הישירה המעודכנת לסעיף א' (אם הזיון נכלל בסעיף):

Cdir=806.43+350=1156.43C_{dir}=806.43+350=1156.43 ₪/מ"ק

ובהמשך לסעיף ב', המחיר הכולל יהיה 1156.43⋅1.200.85≈1632.61\frac{1156.43\cdot1.20}{0.85}\approx1632.61 ₪/מ"ק.

תשובה: בדרך כלל אין לקבל את ההצעה – הזיון נמדד ומשולם בסעיף נפרד (בטון). רק אם הסעיף מוגדר "כולל זיון" התשובה לסעיף א' משתנה: מוסיפים שורת ברזל של 0.1⋅3500=3500.1\cdot3500=350 ₪, והעלות הישירה עולה ל-1,156.43 ₪/מ"ק (במחיר כולל: כ-1,632.61 ₪/מ"ק).

שאלה 3 · ארגון אתר, פיקוח וקריאת תכנית תקרה

א.

הקיפו את התשובה הנכונה בכל אחת מהשאלות הבאות – ערך כל שאלה 3 נק'.

(1)

בכל אתר בניה ישנו שלב ההתארגנות הראשונית בשלב זה:

א. יש להקים גדר.

ב. יש לשים שילוט.

ג. יש להקים שלט וגידור.

ד. אין צורך בשילוט רק שמים גדר ואת משרדי ההנהלה והפועלים.

(2)

באתר בו יש רבי קומות בני 7 קומות כל אחד ונבנה בשכונה קיימת והוצב גם עגורן:

א. יש לשים מעצור לעגורן שלא יסתובב מעל בנייני השכונה ויסכן את העוברים ושבים.

ב. אין צורך במחסום לעגורן רק בשומר באתר ומנופאי שמכוון את התנועה.

ג. מספיק בבדיקת עגורן לתקינותו פעם בחצי שנה.

ד. אף תשובה לא נכונה.

(3)

באתר בניה בו יש כניסה ויציאה אחת – וממקמים את משרדי ההנהלה:

א. אפשר לשים את המשרדים מחוץ לאתר.

ב. אפשר לשים את המשרדים בנקודה רחוקה מהשער שלא יפריעו לעבודה.

ג. רצוי לשים את המשרדים בקרבת הכניסה כדי מטעמי נוחות ובטיחות.

ד. אין משמעות למיקום המשרדים בהתארגנות אתר.

(4)

באתר בניה הוזמן ב-30 ונשלחו למעבדה 2 בדיקות ממנו שעמדו בלחיצה ממוצעת של חוזק 30 מגפ"ס:

א. הבטון תקין.

ב. הבטון לא תקין הוא צריך לעמוד בבדיקת מתיחה לא לחיצה.

ג. הבטון לא תקין יש לשלוח יותר בדיקות וממוצע הבדיקות יהיה לפחות 33 מגפס.

ד. הבטון לא תקין יש לשלוח רק בדיקה אחת שתהיה בחוזק של לפחות 33 מגפס.

(5)

באתר בניה בו יש צורך בהקמת פיגום, לצורך ביצוע עבודות טיח חוץ נקים את הפיגומים:

א. תחילת הבניה תוך כדי הקמת שלד הבניין.

ב. בסוף עבודות השלד מיד.

ג. אחרי עבודות טיח פנים ולפני טיח חוץ.

ד. לא משנה מתי עושים זאת מרגע עליה לקרקע.

(15 נקודות)
ב.

קריאת תוכניות.

נתונה תכנית של תקרה של בנין דו קומתי. בהסתמך על התכנית, ענו על השאלות הבאות – ערך כל שאלה 2 נק'.

(1)

מה סוג התקרה בשרטוט? מה המפלס שלה ומה עוביה?

(2)

קורה 12-14 היא קורה עולה או יורדת? נמקו.

(3)

כמה קורות סמויות בתקרה ומיהן?

(4)

בחישוב כמויות לתקרת צלעות האם מחשבים את התקרה בפרק 2 של הבטון או פרק 04 לפי הבלוקים? נמקו.

(5)

כיצד מחשבים בחישוב כמויות את הקורות הסמויות?

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

(1)
תשובה:

ג. יש להקים שלט וגידור.

בשלב ההתארגנות, עוד לפני תחילת העבודות, האתר חייב להיות מגודר (כדי למנוע כניסת אנשים לא מורשים ולהגן על הציבור) וחייב להיות בו שלט (שלט אתר עם פרטי הפרויקט, היזם, הקבלן, המהנדס האחראי והמנהל העבודה, ושילוט אזהרה). לכן לא מספיק רק גדר (א) או רק שלט (ב), ותשובה ד' שגויה כי השילוט הוא חובה.

תשובה: ג – יש להקים שלט וגידור.

(2)
תשובה:

א. יש לשים מעצור לעגורן שלא יסתובב מעל בנייני השכונה.

כשהעגורן מוצב בתוך שכונה מאוכלסת, זרוע העגורן והמטען עלולים לעבור מעל בתים, רחובות ועוברי אורח. הפתרון הוא הגבלה פיזית/אלקטרונית של תחום הסיבוב (מעצור, מגביל סיבוב), כך שהזרוע לא תעבור מעל שטחים מחוץ לאתר.

•ב' שגויה: שומר ומנופאי אינם מחליפים מגביל – טעות אנוש עלולה לגרום לנפילת מטען על הציבור.

•ג' שגויה: בדיקה תקופתית של בודק מוסמך היא חובה נוספת, אבל היא לא פותרת את בעיית הסיבוב מעל השכונה, ולכן "מספיק" אינו נכון.

תשובה: א – יש לשים מעצור לעגורן כדי שלא יסתובב מעל בנייני השכונה.

(3)
תשובה:

ג. רצוי לשים את המשרדים בקרבת הכניסה.

משרדי ההנהלה ממוקמים ליד השער כדי:

•לפקח על הכניסה והיציאה של אנשים, רכבים וחומרים (בקרת משלוחים, תעודות משלוח, בדיקות בטון);

•לאפשר למבקרים (מפקח, יזם, מהנדס) להגיע למשרד בלי לחצות את אזור העבודה – זה שיקול בטיחות;

•לקצר דרכים ולשפר את הנוחות.

מיקום רחוק מהשער (ב) מכריח מבקרים לעבור באתר הפעיל, ומיקום מחוץ לאתר (א) מונע פיקוח צמוד. למיקום יש משמעות רבה (ד שגויה).

תשובה: ג – רצוי לשים את המשרדים בקרבת הכניסה מטעמי נוחות ובטיחות.

(4)
תשובה:

ג. יש לשלוח יותר בדיקות, והממוצע צריך להיות לפחות 33 מגפ"ס.

סוג הבטון ב-30 פירושו חוזק אופייני של 30 מגפ"ס בלחיצה. החוזק האופייני הוא ערך שרוב הדגימות צריכות לעבור, ולכן ממוצע הדגימות חייב להיות גבוה מ-30 בתוספת מרווח (כאן 3 מגפ"ס, כלומר ממוצע של לפחות 33 מגפ"ס). ממוצע של 30 בדיוק אינו מספיק, ושתי דגימות הן מדגם קטן מדי כדי להחליט – צריך מספר בדיקות גדול יותר.

•א' שגויה: ממוצע 30 אינו עומד בדרישה.

•ב' שגויה: סוג הבטון נקבע לפי חוזק לחיצה, לא מתיחה.

•ד' שגויה: בדיקה אחת אינה מדגם מייצג.

תשובה: ג – הבטון לא תקין; יש לשלוח יותר בדיקות, וממוצען צריך להיות לפחות 33 מגפ"ס.

(5)
תשובה:

ג. אחרי עבודות טיח פנים ולפני טיח חוץ.

הפיגום החיצוני נדרש כאן לביצוע טיח החוץ. פיגום הוא ציוד בשכירות (עלות לפי זמן) ומפריע לתנועה סביב הבניין, ולכן מקימים אותו סמוך ככל האפשר לתחילת העבודה שבשבילה הוא נדרש: אחרי שהסתיימו עבודות הפנים הרטובות (טיח פנים), ולפני תחילת טיח החוץ. הקמה מוקדמת (א, ב) מוסיפה ימי שכירות בלי צורך, ו"לא משנה" (ד) אינו נכון מבחינת תכנון ועלות.

תשובה: ג – אחרי עבודות טיח פנים ולפני טיח חוץ.

סעיף ב

(1)
תשובה:

תקרת צלעות (עם בלוקים); מפלס עליון +3.05; עובי 35 ס"מ (30+5).

1. סוג: בתכנית מופיעים בלוקים מלבניים בשורות, צלעות ביניהם ("צלע ראשית", "צלע מחלקת") ומידות כמו "50X4=200", "30X6=180" – אלה רוחבי הבלוקים. זו תקרת צלעות עם בלוקים (תקרה מקשית).

2. מפלס: ליד הקורות ובמקרא מופיע o.k=+3.05 – מפלס פני התקרה העליונים הוא +3.05.

3. עובי: במקרא כתוב D=30+5=35cm – בלוק בגובה 30 ס"מ ועוד שכבת בטון עליונה של 5 ס"מ.

תשובה: תקרת צלעות (בלוקים), מפלס עליון +3.05, עובי כולל 35 ס"מ (30+5).

(2)
תשובה:

יורדת: ק-11 בחתך 20/80 ובמפלס עליון +3.05 כמו התקרה; גובהה 80 ס"מ גדול מעובי התקרה (35 ס"מ), ולכן היא בולטת כלפי מטה בכ-45 ס"מ.

הקורה בין צירים 12 ל-14 מסומנת ק-11, בחתך 20/80 (רוחב 20 ס"מ, גובה 80 ס"מ), ומפלס פניה העליונים o.k=+3.05.

1. מפלס הפנים העליונים של הקורה זהה למפלס התקרה (+3.05), כלומר הקורה אינה בולטת מעל התקרה.

2. גובה הקורה גדול מעובי התקרה, ולכן החלק הנוסף בולט מתחת לתקרה:

80−35=4580-35=45 ס"מ

קורה שפניה העליונים במפלס התקרה והיא בולטת מתחתיה היא קורה יורדת. (לשם השוואה, בקורות ק.ע 20/50 בשפה השמאלית המפלס העליון הוא +3.20, גבוה מהתקרה – אלה קורות עולות.)

תשובה: קורה יורדת – פניה העליונים במפלס התקרה (+3.05) וגובהה 80 ס"מ, ולכן היא בולטת כ-45 ס"מ מתחת לתקרה.

(3)
תשובה:

3 קורות סמויות: ק-3 (100/35), ק-5 (75/35), ק-10 (40/35).

קורה סמויה היא קורה שגובהה שווה לעובי התקרה (35 ס"מ), ולכן אינה בולטת לא למעלה ולא למטה – היא רצועת בטון מלא בתוך התקרה במקום בלוקים. מחפשים בתכנית קורות שהגובה שלהן 35:

1. ק-3 – בחתך 100/35, לאורך הציר שבין העמודים 2-5-10-13 (רצועה ברוחב 100 ס"מ).

2. ק-5 – בחתך 75/35, בין צירים 6 ל-15 (ליד חלל המדרגות).

3. ק-10 – בחתך 40/35, בין צירים 15 ל-11.

שאר הקורות הן 20/80 (יורדות) או 20/50 במפלס +3.20 (עולות).

תשובה: 3 קורות סמויות – ק-3 (100/35), ק-5 (75/35) ו-ק-10 (40/35).

(4)
תשובה:

בפרק 02 (עבודות בטון יצוק באתר), במ"ר לפי עובי התקרה הכולל, והבלוקים כלולים במחיר.

תקרת צלעות היא אלמנט קונסטרוקטיבי מבטון מזוין: הבלוקים משמשים רק כתבנית אבודה/מילוי בין הצלעות, והתקרה כולה (צלעות, שכבה עליונה, בלוקים) מבוצעת ויוצקת יחד. לכן היא נמדדת בפרק 02 – עבודות בטון, כסעיף "תקרת צלעות בעובי כולל 35 ס"מ", במ"ר (שטח התקרה), כשמחיר היחידה כולל את הבלוקים, הבטון והתבנית. פרק 04 (עבודות בנייה) מיועד לקירות ומחיצות מבלוקים, ולא לבלוקים שבתוך תקרה.

תשובה: בפרק 02 של הבטון – במ"ר לפי עובי התקרה הכולל, כשהבלוקים כלולים במחיר, כי זה אלמנט בטון קונסטרוקטיבי ולא עבודת בנייה.

(5)
תשובה:

הקורות הסמויות אינן נמדדות כסעיף נפרד – שטחן נכלל בשטח תקרת הצלעות (במ"ר), והתקרה נמדדת ברצף מעליהן.

הקורה הסמויה נמצאת כולה בתוך עובי התקרה (35 ס"מ) ואין לה חלק בולט. לכן במדידה לא מפרידים אותה: מודדים את שטח התקרה כולו במ"ר, כולל השטח שמעל הקורות הסמויות (כאילו התקרה רציפה), ומחיר מ"ר התקרה כולל את הבטון הנוסף שבאזורי הבטון המלא. זאת בניגוד לקורה יורדת או עולה, שבה נמדד בנפרד רק החלק הבולט מחוץ לעובי התקרה (במ"ק או במ"א).

תשובה: הקורות הסמויות נכללות במדידת התקרה – שטחן נמדד יחד עם תקרת הצלעות במ"ר, ולא כסעיף קורות נפרד.

שאלה 4 · לוח זמנים: משכי פעילויות, גאנט וקיצור

א.

להקמת מבנה מגורים חד קומתי בפתח תקוה מצורפת טבלה ובה נתונים לחלק מהפעילויות הקשורות למספר פועלים, תשומות או הספקי עבודה וכמויות לסעיפים נבחרים וכן נתונים לגבי משכי חלק מהפעילויות והקשרים ביניהן.

העבודה מבוססת על 5 ימי עבודה בשבוע (ימי שישי ושבת אינם נכללים בספירת הימים לשום מטרה).

יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה (יש לעגל כלפי מעלה את ימי העבודה).

יש לחשב ולמלא את העמודות החסרות בטבלה:

פעילות מס'תיאורכמותיחידותתשומה / הספקמס' עובדיםמשך פעילות (ימ"ע)פעילות קדםקשר
1.התארגנות----5--
2.כלונסאות300מ"א0.1 שעה למ"א11FS/0
3.שלד הקומה----202FS/0
4.עבודות בניה100מ"ר1.2 מ"ר לשעה43FS/0
5.טיח פנים160מ"ר0.9 שעות למ"ר44FS/0
6.טיח חוץ----55SS/0
7.ריצוף המבנה----35FS/0
(15 נקודות)
ב.

ציירו תרשים גאנט על הדף המצורף בנספח א' לשאלה 4, בהתאם לטבלה שמילאתם.

(5 נקודות)
ג.

היזם החליט להוסיף עוד פועלים לשלד ולקצר את משך בנית השלד ב3 ימים.

מה יקרה למשך הפרויקט הכללי? הוכיחו גם מספרית.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

משכים: כלונסאות 4 ימ"ע, עבודות בניה 3 ימ"ע, טיח פנים 5 ימ"ע (שאר המשכים נתונים). משך הפרויקט 40 ימ"ע.

נתון: כמויות, תשומות/הספקים ומספר עובדים לפעילויות 2, 4, 5; יום עבודה 8 שעות; עיגול כלפי מעלה.

מבוקש: משך הפעילויות החסרות (בימ"ע).

הדרך: מחשבים את סך שעות העבודה של הפעילות (כמות × תשומה, או כמות ÷ הספק), מחלקים במספר העובדים כדי לקבל שעות לוח, ומחלקים ב-8 שעות ליום. מעגלים כלפי מעלה, כי אי אפשר לסיים חלק מיום ולהתחיל פעילות אחרת באותו יום.

1. כלונסאות (פעילות 2): תשומה 0.1 שעה למ"א, 1 עובד:

T=300⋅0.1=30T=300\cdot0.1=30 שעות עבודה

d=301⋅8=3.75 ⇒ 4d=\frac{30}{1\cdot8}=3.75\ \Rightarrow\ 4 ימ"ע

2. עבודות בניה (פעילות 4): הספק 1.2 מ"ר לשעה לעובד, 4 עובדים:

T=1001.2=83.33T=\frac{100}{1.2}=83.33 שעות עבודה

d=83.334⋅8=2.60 ⇒ 3d=\frac{83.33}{4\cdot8}=2.60\ \Rightarrow\ 3 ימ"ע

3. טיח פנים (פעילות 5): תשומה 0.9 שעות למ"ר, 4 עובדים:

T=160⋅0.9=144T=160\cdot0.9=144 שעות עבודה

d=1444⋅8=4.5 ⇒ 5d=\frac{144}{4\cdot8}=4.5\ \Rightarrow\ 5 ימ"ע

4. הטבלה המלאה:

פעילות מס'תיאורכמותיחידותתשומה / הספקמס' עובדיםמשך (ימ"ע)פעילות קדםקשר
1התארגנות----5--
2כלונסאות300מ"א0.1 שעה למ"א141FS/0
3שלד הקומה----202FS/0
4עבודות בניה100מ"ר1.2 מ"ר לשעה433FS/0
5טיח פנים160מ"ר0.9 שעות למ"ר454FS/0
6טיח חוץ----55SS/0
7ריצוף המבנה----35FS/0

5. משך הפרויקט: הפעילויות 1→2→3→4→5→7 רצות בשרשרת (FS/0); טיח חוץ (6) מתחיל יחד עם טיח פנים (SS/0) ונמשך 5 ימים כמוהו, כך שאינו מאריך את הפרויקט:

5+4+20+3+5+3=405+4+20+3+5+3=40 ימ"ע

תשובה: כלונסאות – 4 ימ"ע, עבודות בניה – 3 ימ"ע, טיח פנים – 5 ימ"ע; משך הפרויקט 40 ימ"ע (8 שבועות).

סעיף ב

תשובה:

גאנט של 8 שבועות (40 ימ"ע): 1: ימים 1-5; 2: 6-9; 3: 10-29; 4: 30-32; 5 ו-6: 33-37; 7: 38-40.

בנספח יש טבלת לוח זמנים של 8 שבועות, 5 ימי עבודה בשבוע (א'-ה'); שישי ושבת מסומנים באפור ולא עובדים בהם. ממקמים כל פעילות לפי הקשרים:

1. ממספרים את ימי העבודה ברצף: יום 1 = א' בשבוע 1, יום 5 = ה' בשבוע 1, יום 6 = א' בשבוע 2 וכו'.

2. פעילות עם קשר FS/0 מתחילה ביום שאחרי סיום הקודמת; פעילות עם SS/0 מתחילה באותו יום שבו מתחילה הקודמת.

3. מקבלים:

פעילותתיאורמשךיום התחלהיום סיוםבתרשים
1התארגנות515שבוע 1 א'-ה'
2כלונסאות469שבוע 2 א'-ד'
3שלד הקומה201029שבוע 2 ה' עד שבוע 6 ד'
4עבודות בניה33032שבוע 6 ה' עד שבוע 7 ב'
5טיח פנים53337שבוע 7 ג' עד שבוע 8 ב'
6טיח חוץ53337שבוע 7 ג' עד שבוע 8 ב' (במקביל ל-5)
7ריצוף המבנה33840שבוע 8 ג'-ה'

4. בתרשים משרטטים לכל פעילות פס אופקי בשורה שלה מיום ההתחלה עד יום הסיום (מדלגים על שישי-שבת), ומוסיפים חצי קשר: מסוף פעילות לתחילת הבאה ב-FS, ומתחילת 5 לתחילת 6 ב-SS. כל הפעילויות פרט ל-6 נמצאות על הנתיב הקריטי; גם 6 מסתיימת יחד עם 5, ויש לה מרווח עד סוף הפרויקט של 3 ימים (ימים 38-40).

תשובה: הפרויקט נמשך 40 ימ"ע = 8 שבועות; הפסים: 1 בימים 1-5, 2 בימים 6-9, 3 בימים 10-29, 4 בימים 30-32, 5 ו-6 בימים 33-37, 7 בימים 38-40.

סעיף ג

תשובה:

השלד קריטי, ולכן הפרויקט מתקצר ב-3 ימים: מ-40 ל-37 ימ"ע.

כדי לדעת אם קיצור פעילות מקצר את הפרויקט, בודקים אם היא על הנתיב הקריטי (נתיב ללא מרווח).

1. שלד הקומה (3) נמצא בשרשרת 1→2→3→4→5→7, שכולה בקשרי FS/0 – בלי פעילות מקבילה ובלי מרווח. לכן הוא פעילות קריטית, וכל יום שמקצרים ממנו מקצר את הפרויקט.

2. משך השלד החדש:

20−3=1720-3=17 ימ"ע

3. משך הפרויקט החדש:

5+4+17+3+5+3=375+4+17+3+5+3=37 ימ"ע

השלד יסתיים ביום 26 במקום 29, וכל הפעילויות אחריו מוקדמות ב-3 ימים; הריצוף יסתיים ביום 37 (שבוע 8, ב') במקום ביום 40.

תשובה: משך הפרויקט יתקצר ב-3 ימים – מ-40 ל-37 ימ"ע, כי השלד הוא פעילות קריטית.

שאלה 5 · קריאת תרשים גאנט: נתיב קריטי וקשרים

להקמת מבנה מגורים חד קומתי בפתח תקוה מצורפת תרשים גאנט לשאלה 5, ובה נתונים לחלק מהפעילויות וכן נתונים לגבי משכי חלק מהפעילויות והקשרים ביניהן.

בהתאם לתרשים המפורט ענו על השאלות הבאות. ערך כל סעיף 5 נק'.

(1)

מה מסמל הצבע האדום והצבע הכחול בשרטוט?

(2)

אחרי איזה פעילות מתחילים קירות התמך ומה סוג הקשר בינהם?

(3)

איזה פעילויות מתבצעות אחרי רצפת מרתף? והאם הן קריטיות?

(4)

מה משך בנית בית שלם?

(5)

מה יקרה למשך הפרויקט אם פעילות מס' 12 תתארך ב- 2 ימים?

(25 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

(1)
תשובה:

אדום – פעילויות קריטיות (על הנתיב הקריטי, בלי מרווח); כחול – פעילויות לא קריטיות (עם מרווח).

בתרשים הגאנט (כפי שמופק בתוכנות לוחות זמנים) הפסים צבועים לפי מצבם בנתיב הקריטי:

•אדום – פעילויות קריטיות: אין להן מרווח (Float), וכל עיכוב בהן מעכב את סיום הפרויקט. למשל: התארגנות, חישוף השטח, יציקת קירות תמך, רצפת המרתף, קירות בטון במרתף.

•כחול – פעילויות לא קריטיות: יש להן מרווח, ואפשר לעכב אותן עד גבול המרווח בלי לדחות את הפרויקט. למשל: עבודות עפר, חפירה למרתפים, עמודים במרתף, תקרת המרתף + מדרגות.

הפסים השחורים הם פעילויות-על (סיכום של קבוצת פעילויות).

תשובה: אדום – פעילויות קריטיות; כחול – פעילויות לא קריטיות (עם מרווח).

(2)
תשובה:

אחרי חישוף השטח (פעילות 3), בקשר FS (סיום-התחלה) ללא השהיה.

בטבלת התרשים, בשורה 7 (יציקת קירות תמך) בעמודת Predecessors רשום 3, כלומר הפעילות הקודמת היא חישוף השטח. לא רשום סוג קשר או השהיה, ולכן זה קשר ברירת המחדל FS/0 – סיום-התחלה. אכן חישוף השטח מסתיים ב-ב' 11/04/22 ויציקת קירות התמך מתחילה ביום העבודה הבא, ג' 12/04/22 (באותו יום שבו מתחילות גם עבודות העפר).

תשובה: קירות התמך מתחילים אחרי חישוף השטח (פעילות 3), בקשר FS (סיום-התחלה) ללא השהיה.

(3)
תשובה:

קירות בטון במרתף (15) – קריטית (אדום); עמודים במרתף (16) – לא קריטית (כחול, מרווח של 6 ימ"ע).

בעמודת Predecessors מחפשים את הפעילויות שהקודמת שלהן היא 14 (רצפת המרתף, מסתיימת ב-ג' 17/05/22): אלה פעילות 15 – קירות בטון במרתף, ופעילות 16 – עמודים במרתף. שתיהן מתחילות ב-ד' 18/05/22.

1. קירות בטון במרתף (15): 11 ימים, עד ד' 01/06/22. הפס אדום – פעילות קריטית.

2. עמודים במרתף (16): 5 ימים, עד ג' 24/05/22. הפס כחול – לא קריטית. הפעילות הבאה (17, תקרת המרתף) מחכה לסיום של 15 וגם של 16, ומתחילה ב-ה' 02/06/22. לכן לעמודים יש מרווח: ימי העבודה בין 24/05 ל-01/06 הם 25, 26, 29, 30, 31 במאי ו-1 ביוני – 6 ימ"ע (בדיקה: 11−5=611-5=6).

תשובה: אחרי רצפת המרתף מתבצעות קירות בטון במרתף (15) – קריטית, ועמודים במרתף (16) – לא קריטית, עם מרווח של 6 ימ"ע.

(4)
תשובה:

197 ימי עבודה – מ-א' 03/04/22 עד ב' 02/01/23 (מתוכם פעילות-העל "בניית הבית" 175 ימים).

משך הפרויקט כולו מופיע בשורה 1 – "לכל הפרויקט", שהיא פעילות-העל של כל הפעילויות: 197 days, מ-Sun 03/04/22 עד Mon 02/01/23. ימי העבודה הם א'-ה' (5 ימים בשבוע), ואכן מספר ימי א'-ה' בין 03/04/22 ל-02/01/23 (כולל) הוא 197.

שורה 8 – "בניית הבית" (175 ימים, מ-03/05/22) – היא רק השלב שאחרי עבודות ההכנה (התארגנות, חישוף, עפר, חפירות וקירות תמך, 22 ימים): 22+175=19722+175=197.

תשובה: בניית הבית כולה נמשכת 197 ימי עבודה (03/04/22 – 02/01/23).

(5)
תשובה:

פעילות 12 קריטית (אדום), ולכן הפרויקט יתארך ב-2 ימים: 199 ימ"ע, סיום ד' 04/01/23.

פעילות 12 היא "בטון רזה בעובי 5 ס"מ מתחת לרצפת המרתף", יום אחד (ג' 10/05/22). היא צבועה באדום ונמצאת בשרשרת 10→11→12→13→14→15 של קשרי FS ללא מרווח – כלומר היא על הנתיב הקריטי.

1. פעילות קריטית אין לה מרווח, ולכן כל עיכוב בה עובר במלואו לסיום הפרויקט.

2. משך הפרויקט החדש:

197+2=199197+2=199 ימ"ע

3. מועד הסיום יידחה בשני ימי עבודה: מ-ב' 02/01/23 ל-ד' 04/01/23.

תשובה: משך הפרויקט יתארך ב-2 ימים – ל-199 ימי עבודה (סיום ב-04/01/23), כי פעילות 12 קריטית.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.