דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט חישוב סטטי וחוזק חומרים 97155 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97155 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחישוב סטטי וחוזק חומרים, אביב 2025 מועד ב', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות.

יש לענות על שלוש שאלות בלבד.

כל השאלות שוות בערכן. נקודה אחת תינתן על בסיס הערכה.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · קורה עם זיז: תגובות, גזירה, מומנטים ותכן חתך

בתרשים מספר 1 מסורטטת קורת פלדה העשויה מחתך ריבועי.

בנקודות D, F יש כוח מרוכז.

בנקודות E, G יש מומנט מרוכז.

המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובה בסמכים A, B.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(8 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(8 נקודות)

עבור סעיף ד':

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי M=−155.0 kN*m (−15.5 t*m)M=-155.0\,\text{kN*m}\ (-15.5\,\text{t*m}).

ד.

חשבו את Wx – מומנט ההתנגדות הדרוש לכך שהמאמץ הקיים לא יעלה על המאמץ המותר.

עבור החתך הריבועי של הקורה המופיע בתרשים 1א':

חשבו את גודל הצלע A כך שהמאמץ הקיים לא יעלה על המאמץ המותר.

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים עבור החתך שבחרתם

וציינו איפה יש מאמצי לחיצה ואיפה יש מאמצי מתיחה.

(8 נקודות)
ה.

נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בקורה הוא: M=60.0 kN*m (6.0 t*m)M=60.0\,\text{kN*m}\ (6.0\,\text{t*m}).

עבור מומנט זה ועבור החתך שבחרתם בסעיף ד' חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים

וציינו איפה יש מאמצי לחיצה ואיפה יש מאמצי מתיחה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VA=120 kN (12 t)V_A=120\,\text{kN}\ (12\,\text{t}) כלפי מעלה, VB=10 kN (1 t)V_B=10\,\text{kN}\ (1\,\text{t}) כלפי מעלה, HA=0H_A=0.

נתון: קורה CC–BB באורך 19 m19\,\text{m}; סמך קבוע AA במרחק 4 m4\,\text{m} מ-CC וסמך נייד BB בקצה (מפתח AB=15 mAB=15\,\text{m}), כך שהקטע CC–AA הוא זיז.

עומסים: עומס מפורס 30 kN/m30\,\text{kN/m} על CC–DD; כוח 50 kN50\,\text{kN} ב-DD; מומנט 145 kN⋅m145\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-EE ומומנט 300 kN⋅m300\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-GG, שניהם בכיוון השעון (לפי החצים בתרשים); כוח 30 kN30\,\text{kN} ב-FF; עומס מפורס 20 kN/m20\,\text{kN/m} על FF–AA.

מבוקש: התגובות VAV_A, VBV_B (ו-HAH_A).

נמדוד את xx מהנקודה CC: DD ב-x=1x=1, EE ב-x=2x=2, FF ב-x=3x=3, AA ב-x=4x=4, GG ב-x=12x=12, BB ב-x=19x=19. נניח את שתי התגובות האנכיות כלפי מעלה.

1. שקילים של העומסים המפורסים:

Q1=30⋅1.0=30 kNQ_1=30\cdot1.0=30\,\text{kN} במרחק 0.5 m0.5\,\text{m} מ-CC (כלומר 3.5 m3.5\,\text{m} משמאל ל-AA).

Q2=20⋅1.0=20 kNQ_2=20\cdot1.0=20\,\text{kN} במרחק 0.5 m0.5\,\text{m} משמאל ל-AA.

2. אין כוחות אופקיים, ולכן ΣFx=0⇒HA=0\Sigma F_x=0\Rightarrow H_A=0.

3. שיווי משקל מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי) נותן ישירות את VBV_B. כוח כלפי מטה משמאל ל-AA מסובב נגד כיוון השעון, והמומנטים המרוכזים (בכיוון השעון) שליליים:

ΣMA=30⋅3.5+50⋅3.0+30⋅1.0+20⋅0.5−145−300+VB⋅15=0\Sigma M_A=30\cdot3.5+50\cdot3.0+30\cdot1.0+20\cdot0.5-145-300+V_B\cdot15=0

105+150+30+10−445+15VB=0⇒15VB=150⇒VB=10 kN105+150+30+10-445+15V_B=0\Rightarrow 15V_B=150\Rightarrow V_B=10\,\text{kN}

4. שיווי משקל אנכי:

ΣFy=VA+VB−(30+50+30+20)=0⇒VA=130−10=120 kN\Sigma F_y=V_A+V_B-(30+50+30+20)=0\Rightarrow V_A=130-10=120\,\text{kN}

5. בדיקה – מומנטים סביב BB:

ΣMB=−120⋅15+30⋅18.5+50⋅18+30⋅16+20⋅15.5−145−300=−1800+555+900+480+310−445=0\Sigma M_B=-120\cdot15+30\cdot18.5+50\cdot18+30\cdot16+20\cdot15.5-145-300=-1800+555+900+480+310-445=0 ✓

תשובה: VA=120 kN (12 t)↑V_A=120\,\text{kN}\ (12\,\text{t})\uparrow, VB=10 kN (1 t)↑V_B=10\,\text{kN}\ (1\,\text{t})\uparrow, HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VV: 0→−300\to-30 (ב-DD משמאל), −80-80 על DD–FF, −110→−130 kN-110\to-130\,\text{kN} על FF–AA, −10 kN-10\,\text{kN} על AA–BB.

נתון: העומסים מהשאלה והתגובות מסעיף א: VA=120 kNV_A=120\,\text{kN}, VB=10 kNV_B=10\,\text{kN}.

מבוקש: מהלך כוח הגזירה V(x)V(x).

סימן: גזירה חיובית כשהשקול של הכוחות משמאל לחתך פונה כלפי מעלה. נלך משמאל לימין ונחבר את הכוחות. מומנטים מרוכזים אינם משנים את הגזירה.

1. CC: קצה חופשי, VC=0V_C=0.

2. CC–DD: עומס 30 kN/m30\,\text{kN/m}, הגזירה יורדת ליניארית: VD−=0−30⋅1.0=−30 kNV_D^{-}=0-30\cdot1.0=-30\,\text{kN}.

3. ב-DD הכוח 50 kN50\,\text{kN} כלפי מטה: VD+=−30−50=−80 kNV_D^{+}=-30-50=-80\,\text{kN}.

4. DD–FF: אין עומס (המומנט ב-EE לא משפיע): V=−80 kNV=-80\,\text{kN} קבוע.

5. ב-FF הכוח 30 kN30\,\text{kN}: VF+=−80−30=−110 kNV_F^{+}=-80-30=-110\,\text{kN}.

6. FF–AA: עומס 20 kN/m20\,\text{kN/m}: VA−=−110−20⋅1.0=−130 kNV_A^{-}=-110-20\cdot1.0=-130\,\text{kN}.

7. ב-AA התגובה 120 kN120\,\text{kN} כלפי מעלה: VA+=−130+120=−10 kNV_A^{+}=-130+120=-10\,\text{kN}.

8. AA–BB: אין עומס אנכי: V=−10 kNV=-10\,\text{kN} קבוע (גם ב-GG).

9. ב-BB: VB+=−10+10=0V_B^{+}=-10+10=0 ✓ – הדיאגרמה נסגרת.

קטעVV בתחילת הקטע [kN]VV בסוף הקטע [kN]צורה
CC–DD00−30-30ליניארי
DD–FF−80-80−80-80קבוע
FF–AA−110-110−130-130ליניארי
AA–BB−10-10−10-10קבוע

הגזירה אינה מחליפה סימן בשום קטע, ולכן אין בתוך הקטעים נקודות קיצון של המומנט; המומנטים הקיצוניים יהיו בסמכים ובנקודות שבהן פועלים מומנטים מרוכזים.

x [m]V [kN]5101520-140-120-100-80-60-40-2020-30-80-110-130-10-10

תשובה: V=0→−30 kNV=0\to-30\,\text{kN} על CC–DD; קפיצה ל-−80 kN-80\,\text{kN} ב-DD וקבוע עד FF; −110→−130 kN-110\to-130\,\text{kN} על FF–AA; ב-AA קפיצה ל-−10 kN-10\,\text{kN} וקבוע עד BB.

סעיף ג

תשובה:

MD=−15M_D=-15, ME−=−95M_E^-=-95, ME+=+50M_E^+=+50, MF=−30M_F=-30, MA=−150M_A=-150, MG−=−230M_G^-=-230, MG+=+70 kN⋅mM_G^+=+70\,\text{kN}\cdot\text{m}, MB=0M_B=0.

נתון: העומסים והתגובות מסעיף א (VA=120 kNV_A=120\,\text{kN}, VB=10 kNV_B=10\,\text{kN}).

מבוקש: מהלך המומנט M(x)M(x).

סימן: מומנט חיובי – מתיחה בסיב התחתון. מחשבים את המומנט בחתך מהכוחות שמשמאלו. מומנט מרוכז בכיוון השעון שפועל משמאל לחתך מגדיל את המומנט בקפיצה בגודלו.

1. CC (קצה חופשי): MC=0M_C=0.

2. DD: MD=−30⋅1.0⋅0.5=−15 kN⋅mM_D=-30\cdot1.0\cdot0.5=-15\,\text{kN}\cdot\text{m} (בקטע CC–DD פרבולה).

3. EE משמאל: ME−=−30⋅1.0⋅1.5−50⋅1.0=−45−50=−95 kN⋅mM_E^{-}=-30\cdot1.0\cdot1.5-50\cdot1.0=-45-50=-95\,\text{kN}\cdot\text{m}.

4. EE מימין – מוסיפים את המומנט המרוכז: ME+=−95+145=+50 kN⋅mM_E^{+}=-95+145=+50\,\text{kN}\cdot\text{m}.

5. FF: MF=−30⋅2.5−50⋅2.0+145=−75−100+145=−30 kN⋅mM_F=-30\cdot2.5-50\cdot2.0+145=-75-100+145=-30\,\text{kN}\cdot\text{m}.

6. AA: MA=−30⋅3.5−50⋅3.0+145−30⋅1.0−20⋅1.0⋅0.5=−105−150+145−30−10=−150 kN⋅mM_A=-30\cdot3.5-50\cdot3.0+145-30\cdot1.0-20\cdot1.0\cdot0.5=-105-150+145-30-10=-150\,\text{kN}\cdot\text{m} (בקטע FF–AA פרבולה).

7. GG משמאל: בקטע AA–GG הגזירה −10 kN-10\,\text{kN}, ולכן המומנט יורד ליניארית:

MG−=MA+V⋅8.0=−150−10⋅8.0=−230 kN⋅mM_G^{-}=M_A+V\cdot8.0=-150-10\cdot8.0=-230\,\text{kN}\cdot\text{m}

8. GG מימין – מוסיפים את המומנט המרוכז: MG+=−230+300=+70 kN⋅mM_G^{+}=-230+300=+70\,\text{kN}\cdot\text{m}.

9. BB: MB=70−10⋅7.0=0M_B=70-10\cdot7.0=0 ✓ (סמך פשוט בקצה).

בדיקה של MG+M_G^{+} מצד ימין: MG=VB⋅7.0=10⋅7.0=70 kN⋅mM_G=V_B\cdot7.0=10\cdot7.0=70\,\text{kN}\cdot\text{m} ✓.

נקודהMM [kN·m]
CC00
DD−15-15
EE (משמאל / מימין)−95-95 / +50+50
FF−30-30
AA−150-150
GG (משמאל / מימין)−230-230 / +70+70
BB00

המומנט השלילי המקסימלי (בערכו המוחלט) הוא −230 kN⋅m-230\,\text{kN}\cdot\text{m} משמאל ל-GG, והחיובי המקסימלי +70 kN⋅m+70\,\text{kN}\cdot\text{m} מימין ל-GG.

x [m]M [kN·m]5101520-250-200-150-100-5050100-15-95+50-30-150-230+700

תשובה: MC=0M_C=0, MD=−15M_D=-15, ME=−95/+50M_E=-95/+50, MF=−30M_F=-30, MA=−150M_A=-150, MG=−230/+70 kN⋅mM_G=-230/+70\,\text{kN}\cdot\text{m}, MB=0M_B=0; Mmax(−)=−230 kN⋅m (−23 t⋅m)M_{max}^{(-)}=-230\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (-23\,\text{t}\cdot\text{m}), Mmax(+)=+70 kN⋅m (7 t⋅m)M_{max}^{(+)}=+70\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (7\,\text{t}\cdot\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

Wx,req=968.75 cm3W_{x,req}=968.75\,\text{cm}^3; A=18 cmA=18\,\text{cm}; σ=159.5 MPa (1595 kg/cm2)\sigma=159.5\,\text{MPa}\ (1595\,\text{kg/cm}^2) – מתיחה בסיב העליון, לחיצה בסיב התחתון.

נתון: M=−155.0 kN⋅m=−15,500 kN⋅cmM=-155.0\,\text{kN}\cdot\text{m}=-15{,}500\,\text{kN}\cdot\text{cm}; σall=160 MPa=16 kN/cm2\sigma_{all}=160\,\text{MPa}=16\,\text{kN/cm}^2; חתך ריבועי מלא בצלע AA.

מבוקש: WxW_x הדרוש, הצלע AA, המאמץ הקיים ומיקום אזורי הלחיצה והמתיחה.

1. מומנט ההתנגדות הדרוש – מתנאי החוזק σ=∣M∣Wx≤σall\sigma=\frac{|M|}{W_x}\le\sigma_{all}:

Wx,req=∣M∣σall=15,50016=968.75 cm3W_{x,req}=\frac{|M|}{\sigma_{all}}=\frac{15{,}500}{16}=968.75\,\text{cm}^3

2. לחתך ריבועי בצלע AA: Wx=b h26=A⋅A26=A36W_x=\frac{b\,h^2}{6}=\frac{A\cdot A^2}{6}=\frac{A^3}{6}. נדרוש A36≥968.75\frac{A^3}{6}\ge968.75:

A≥6⋅968.753=5812.53=17.98 cmA\ge\sqrt[3]{6\cdot968.75}=\sqrt[3]{5812.5}=17.98\,\text{cm}

נבחר מידה עגולה: A=18 cmA=18\,\text{cm}.

3. מומנט ההתנגדות הקיים:

Wx=1836=58326=972 cm3W_x=\frac{18^3}{6}=\frac{5832}{6}=972\,\text{cm}^3

4. מאמץ הכפיפה הקיים:

σ=∣M∣Wx=15,500972=15.95 kN/cm2=159.5 MPa (≈1595 kg/cm2)≤160 MPa\sigma=\frac{|M|}{W_x}=\frac{15{,}500}{972}=15.95\,\text{kN/cm}^2=159.5\,\text{MPa}\ (\approx1595\,\text{kg/cm}^2)\le160\,\text{MPa} ✓

5. סימן המאמצים: המומנט שלילי (הקורה "נפתחת" כלפי מעלה), ולכן הסיב העליון מתוח והסיב התחתון לחוץ. הציר הניטרלי באמצע הגובה (9 cm9\,\text{cm} מכל פאה) – שם המאמץ אפס, והמאמץ משתנה ליניארית: +159.5 MPa+159.5\,\text{MPa} (מתיחה) למעלה ו-−159.5 MPa-159.5\,\text{MPa} (לחיצה) למטה.

תשובה: Wx,req=968.75 cm3W_{x,req}=968.75\,\text{cm}^3; A=18 cmA=18\,\text{cm} (Wx=972 cm3W_x=972\,\text{cm}^3); σ=159.5 MPa (1595 kg/cm2)\sigma=159.5\,\text{MPa}\ (1595\,\text{kg/cm}^2) – מתיחה בסיב העליון ולחיצה בסיב התחתון.

סעיף ה

תשובה:

σ=61.7 MPa (617 kg/cm2)\sigma=61.7\,\text{MPa}\ (617\,\text{kg/cm}^2) – לחיצה בסיב העליון, מתיחה בסיב התחתון.

נתון: M=+60.0 kN⋅m=6,000 kN⋅cmM=+60.0\,\text{kN}\cdot\text{m}=6{,}000\,\text{kN}\cdot\text{cm}; החתך מסעיף ד: A=18 cmA=18\,\text{cm}, Wx=972 cm3W_x=972\,\text{cm}^3.

מבוקש: מאמץ הכפיפה ומיקום הלחיצה והמתיחה.

1. מאמץ הכפיפה בסיבים הקיצוניים (החתך סימטרי, ולכן אותו ערך למעלה ולמטה):

σ=MWx=6,000972=6.17 kN/cm2=61.7 MPa (≈617 kg/cm2)\sigma=\frac{M}{W_x}=\frac{6{,}000}{972}=6.17\,\text{kN/cm}^2=61.7\,\text{MPa}\ (\approx617\,\text{kg/cm}^2)

2. המומנט חיובי (הקורה "מחייכת"), ולכן הסיב העליון לחוץ והסיב התחתון מתוח.

תשובה: σ=61.7 MPa (617 kg/cm2)\sigma=61.7\,\text{MPa}\ (617\,\text{kg/cm}^2): לחיצה בסיב העליון, מתיחה בסיב התחתון.

שאלה 2 · חתך מורכב RHS ותעלה: מרכז כובד, אינרציה ומאמצים

בתרשים מספר 2 מסורטט חתך הקורה אשר מורכב משני פרופילי פלדה (הנתונים בתרשים הם במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

סרטטו במחברתכם את החתך המופיע בתרשים מספר 2.

חשבו את מרכז הכובד של החתך והשלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – Yb, Yt.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את מומנט האינרציה Ix ואת מומנט האינרציה Iy.

(10 נקודות)
ג.

נתון: Ix=30,000 cm4I_x=30{,}000\,\text{cm}^4.

על סמך מרכז הכובד שחישבתם בסעיף א', חשבו את Wxt – מומנט ההתנגדות בסיב העליון

ואת Wxb – מומנט ההתנגדות בסיב התחתון.

(5 נקודות)
ה.

נתון שהחתך שייך לקורת פלדה ושהמומנט השלילי המקסימלי הוא: M=−200 kN*m (−20 t*m)M=-200\,\text{kN*m}\ (-20\,\text{t*m}).

חשבו את מאמץ הכפיפה בסיב העליון ואת מאמץ הכפיפה בסיב התחתון

וציינו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(4 נקודות)
ו.

נתון שמאמץ הכפיפה בסיב התחתון של הקורה הוא: 1000 kg/cm21000\,\text{kg/cm2}.

חשבו את המומנט המקסימלי שאפשרי עבור מאמץ זה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Yb=20.95 cmY_b=20.95\,\text{cm}, Yt=19.05 cmY_t=19.05\,\text{cm} (גובה החתך 40 cm40\,\text{cm}).

נתון: החתך מורכב מ-(1) צינור מלבני RHS 300/300 (t=10 mmt=10\,\text{mm}) בתחתית, ומעליו (2) תעלה U300 ששוכבת על הגב, כשגב התעלה (הדופן באורך 300 mm300\,\text{mm}) מונח על הפאה העליונה של ה-RHS והאגפים פונים כלפי מעלה.

מבוקש: מיקום מרכז הכובד – YbY_b (מהסיב התחתון) ו-YtY_t (מהסיב העליון).

נתוני הפרופילים מטבלאות העזר:

•RHS 300/300 (t=10t=10): A1=116 cm2A_1=116\,\text{cm}^2, I1=16,150 cm4I_1=16{,}150\,\text{cm}^4 (סביב שני הצירים), גובה 30 cm30\,\text{cm}.

•U300: A2=58.8 cm2A_2=58.8\,\text{cm}^2, גובה h=30 cmh=30\,\text{cm}, רוחב אגף b=10 cmb=10\,\text{cm}, מרחק מרכז הכובד מגב התעלה e=2.70 cme=2.70\,\text{cm}; מומנט האינרציה סביב הציר החזק 8,030 cm48{,}030\,\text{cm}^4 ובציר החלש 495 cm4495\,\text{cm}^4.

בחתך שלנו התעלה שוכבת, ולכן סביב הציר האופקי xx שלה פועל מומנט האינרציה החלש (495 cm4495\,\text{cm}^4), וסביב הציר האנכי yy – החזק (8,030 cm48{,}030\,\text{cm}^4).

1. ציר ייחוס: הסיב התחתון של החתך (ציר XX בתרשים). מרכזי הכובד של החלקים:

y1=302=15.0 cmy_1=\frac{30}{2}=15.0\,\text{cm} (מרכז ה-RHS)

y2=30+e=30+2.70=32.70 cmy_2=30+e=30+2.70=32.70\,\text{cm} (מרכז התעלה, 2.70 cm2.70\,\text{cm} מעל הגב שלה)

2. השטח הכולל:

A=A1+A2=116+58.8=174.8 cm2A=A_1+A_2=116+58.8=174.8\,\text{cm}^2

3. מרכז הכובד (החתך סימטרי סביב YY, ולכן מחשבים רק את הגובה):

Yb=A1y1+A2y2A=116⋅15.0+58.8⋅32.70174.8=1740+1922.76174.8=3662.76174.8=20.95 cmY_b=\frac{A_1y_1+A_2y_2}{A}=\frac{116\cdot15.0+58.8\cdot32.70}{174.8}=\frac{1740+1922.76}{174.8}=\frac{3662.76}{174.8}=20.95\,\text{cm}

4. גובה החתך: H=30+10=40 cmH=30+10=40\,\text{cm} (RHS ועוד רוחב האגף של התעלה), ולכן:

Yt=H−Yb=40−20.95=19.05 cmY_t=H-Y_b=40-20.95=19.05\,\text{cm}

בסרטוט מסמנים את הציר הניטרלי האופקי בגובה 20.95 cm20.95\,\text{cm} מעל התחתית, כלומר 5.95 cm5.95\,\text{cm} מעל מרכז ה-RHS.

תשובה: Yb=20.95 cmY_b=20.95\,\text{cm}, Yt=19.05 cmY_t=19.05\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

Ix≈28,870 cm4I_x\approx28{,}870\,\text{cm}^4, Iy=24,180 cm4I_y=24{,}180\,\text{cm}^4.

נתון: הנתונים וה-Yb=20.95 cmY_b=20.95\,\text{cm} מסעיף א.

מבוקש: IxI_x (סביב הציר האופקי דרך מרכז הכובד) ו-IyI_y (סביב ציר הסימטריה האנכי).

משתמשים במשפט שטיינר: Ix=∑(Ix,i+Ai di2)I_x=\sum\left(I_{x,i}+A_i\,d_i^2\right), כאשר did_i המרחק בין מרכז הכובד של החלק לציר הכללי.

1. מרחקים מהציר הניטרלי:

d1=Yb−y1=20.95−15.0=5.95 cmd_1=Y_b-y_1=20.95-15.0=5.95\,\text{cm}

d2=y2−Yb=32.70−20.95=11.75 cmd_2=y_2-Y_b=32.70-20.95=11.75\,\text{cm}

2. תרומת ה-RHS:

Ix1=16,150+116⋅5.952=16,150+4,112=20,262 cm4I_{x1}=16{,}150+116\cdot5.95^2=16{,}150+4{,}112=20{,}262\,\text{cm}^4

3. תרומת התעלה (ציר חלש, 495 cm4495\,\text{cm}^4):

Ix2=495+58.8⋅11.752=495+8,113=8,608 cm4I_{x2}=495+58.8\cdot11.75^2=495+8{,}113=8{,}608\,\text{cm}^4

4. סכום:

Ix=20,262+8,608=28,870 cm4I_x=20{,}262+8{,}608=28{,}870\,\text{cm}^4

5. IyI_y: ציר YY הוא ציר הסימטריה ועובר דרך מרכזי הכובד של שני החלקים, ולכן אין תוספת שטיינר. לתעלה השוכבת הציר האנכי הוא הציר החזק שלה:

Iy=Iy1+Iy2=16,150+8,030=24,180 cm4I_y=I_{y1}+I_{y2}=16{,}150+8{,}030=24{,}180\,\text{cm}^4

תשובה: Ix≈28,870 cm4I_x\approx28{,}870\,\text{cm}^4, Iy=24,180 cm4I_y=24{,}180\,\text{cm}^4.

סעיף ג

תשובה:

Wxt=1575 cm3W_{xt}=1575\,\text{cm}^3, Wxb=1432 cm3W_{xb}=1432\,\text{cm}^3.

נתון: Ix=30,000 cm4I_x=30{,}000\,\text{cm}^4; מסעיף א: Yt=19.05 cmY_t=19.05\,\text{cm}, Yb=20.95 cmY_b=20.95\,\text{cm}.

מבוקש: מומנטי ההתנגדות לסיב העליון ולסיב התחתון.

מומנט ההתנגדות לסיב מסוים הוא מומנט האינרציה חלקי מרחק הסיב מהציר הניטרלי: W=IxyW=\frac{I_x}{y}.

1. סיב עליון:

Wxt=IxYt=30,00019.05=1575 cm3W_{xt}=\frac{I_x}{Y_t}=\frac{30{,}000}{19.05}=1575\,\text{cm}^3

2. סיב תחתון:

Wxb=IxYb=30,00020.95=1432 cm3W_{xb}=\frac{I_x}{Y_b}=\frac{30{,}000}{20.95}=1432\,\text{cm}^3

הסיב התחתון רחוק יותר מהציר הניטרלי, ולכן מומנט ההתנגדות שלו קטן יותר והמאמץ בו יהיה גדול יותר.

תשובה: Wxt=1575 cm3W_{xt}=1575\,\text{cm}^3, Wxb=1432 cm3W_{xb}=1432\,\text{cm}^3.

סעיף ה

תשובה:

σt=127.0 MPa (1270 kg/cm2)\sigma_t=127.0\,\text{MPa}\ (1270\,\text{kg/cm}^2) מתיחה; σb=139.7 MPa (1397 kg/cm2)\sigma_b=139.7\,\text{MPa}\ (1397\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

נתון: M=−200 kN⋅m=−20,000 kN⋅cmM=-200\,\text{kN}\cdot\text{m}=-20{,}000\,\text{kN}\cdot\text{cm}; מסעיף ג: Wxt=1575 cm3W_{xt}=1575\,\text{cm}^3, Wxb=1432 cm3W_{xb}=1432\,\text{cm}^3.

מבוקש: המאמצים בסיבים הקיצוניים וסימנם.

1. סיב עליון:

σt=∣M∣Wxt=20,0001575=12.70 kN/cm2=127.0 MPa (≈1270 kg/cm2)\sigma_t=\frac{|M|}{W_{xt}}=\frac{20{,}000}{1575}=12.70\,\text{kN/cm}^2=127.0\,\text{MPa}\ (\approx1270\,\text{kg/cm}^2)

2. סיב תחתון:

σb=∣M∣Wxb=20,0001432=13.97 kN/cm2=139.7 MPa (≈1397 kg/cm2)\sigma_b=\frac{|M|}{W_{xb}}=\frac{20{,}000}{1432}=13.97\,\text{kN/cm}^2=139.7\,\text{MPa}\ (\approx1397\,\text{kg/cm}^2)

3. סימן: מומנט שלילי – הסיב העליון מתוח והסיב התחתון לחוץ. שני המאמצים קטנים מ-160 MPa160\,\text{MPa} ✓.

תשובה: σt=127.0 MPa\sigma_t=127.0\,\text{MPa} (מתיחה, למעלה); σb=139.7 MPa\sigma_b=139.7\,\text{MPa} (לחיצה, למטה).

סעיף ו

תשובה:

Mmax=143.2 kN⋅m (14.32 t⋅m)M_{max}=143.2\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (14.32\,\text{t}\cdot\text{m}).

נתון: σb=1000 kg/cm2\sigma_b=1000\,\text{kg/cm}^2 (לפי טבלת היחידות =100 MPa=10 kN/cm2=100\,\text{MPa}=10\,\text{kN/cm}^2); Wxb=1432 cm3W_{xb}=1432\,\text{cm}^3 מסעיף ג.

מבוקש: המומנט שיוצר את המאמץ הזה בסיב התחתון.

מהנוסחה σb=MWxb\sigma_b=\frac{M}{W_{xb}} מבודדים את MM:

M=σb⋅Wxb=10⋅1431.7=14,317 kN⋅cm=143.2 kN⋅mM=\sigma_b\cdot W_{xb}=10\cdot1431.7=14{,}317\,\text{kN}\cdot\text{cm}=143.2\,\text{kN}\cdot\text{m}

(ביחידות ישנות: M=1000⋅1431.7=1,431,700 kg⋅cm=14.32 t⋅mM=1000\cdot1431.7=1{,}431{,}700\,\text{kg}\cdot\text{cm}=14.32\,\text{t}\cdot\text{m}.)

תשובה: Mmax=143.2 kN⋅m (14.32 t⋅m)M_{max}=143.2\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (14.32\,\text{t}\cdot\text{m}).

שאלה 3 · קורה תלויה בצינור: תגובות, דיאגרמות ומאמץ במוט

בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה המועמסת כמוצג בתרשים (המידות הן במטרים).

הקורה נסמכת על צינור A-B: ∅ 3′′ (t=4.76)\varnothing\,3''\ (t=4.76).

בנקודות D, F יש מומנט מרוכז.

המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 1600 ק"ג לסמ"ר (160 מגפ"ס).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי ציון היחידות יוריד נקודות!!!

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים B , C.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(7 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(7 נקודות)
ד.

חשבו את הכוח במוט A-B וציינו אם המוט לחוץ או מתוח.

(3 נקודות)
ה.

נתון שהכוח במוט A -B הוא: P=170 KN (17 t)P=170\,\text{KN}\ (17\,\text{t}).

עבור הצינור הנתון חשבו את המאמץ הקיים במוט.

(5 נקודות)
ו.

בהנחה שהמוט A-B הוא מוט לחוץ:

חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו האם המאמץ מתאים למאמץ המותר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VB=156.67 kN (15.67 t)↑V_B=156.67\,\text{kN}\ (15.67\,\text{t})\uparrow, VC=161.33 kN (16.13 t)↑V_C=161.33\,\text{kN}\ (16.13\,\text{t})\uparrow, HC=0H_C=0.

נתון: קורה DD–FF באורך 15 m15\,\text{m}. ב-BB (3 m3\,\text{m} מ-DD) הקורה תלויה במוט AA–BB (צינור, באורך 2 m2\,\text{m}) שמחובר בפרק לתקרה ב-AA; ב-CC (12 m12\,\text{m} מ-DD) סמך קבוע.

עומסים: 24 kN/m24\,\text{kN/m} על 8 m8\,\text{m} הראשונים (DD עד 8 m8\,\text{m}), 18 kN/m18\,\text{kN/m} על 7 m7\,\text{m} האחרונים; מומנט 108 kN⋅m108\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-DD ומומנט 81 kN⋅m81\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-FF, שניהם בכיוון השעון (לפי החצים).

מבוקש: VBV_B ו-VCV_C.

המוט AA–BB מפורק בשני קצותיו ואינו נושא עומס לאורכו, ולכן הוא מוט דו-כוחי: הוא מעביר לקורה כוח אנכי בלבד VBV_B. נמדוד xx מ-DD ונניח VBV_B ו-VCV_C כלפי מעלה.

1. שקילים:

Q1=24⋅8.0=192 kNQ_1=24\cdot8.0=192\,\text{kN} ב-x=4.0 mx=4.0\,\text{m}

Q2=18⋅7.0=126 kNQ_2=18\cdot7.0=126\,\text{kN} ב-x=8.0+3.5=11.5 mx=8.0+3.5=11.5\,\text{m}

2. ΣFx=0⇒HC=0\Sigma F_x=0\Rightarrow H_C=0.

3. מומנטים סביב CC (x=12x=12), נגד כיוון השעון חיובי:

ΣMC=192⋅(12−4)+126⋅(12−11.5)−108−81−VB⋅(12−3)=0\Sigma M_C=192\cdot(12-4)+126\cdot(12-11.5)-108-81-V_B\cdot(12-3)=0

1536+63−189−9VB=0⇒VB=14109=156.67 kN1536+63-189-9V_B=0\Rightarrow V_B=\frac{1410}{9}=156.67\,\text{kN}

4. שיווי משקל אנכי:

VC=192+126−156.67=161.33 kNV_C=192+126-156.67=161.33\,\text{kN}

5. בדיקה – מומנטים סביב BB:

ΣMB=192⋅(3−4)+126⋅(3−11.5)−108−81+161.33⋅9=−192−1071−189+1452=0\Sigma M_B=192\cdot(3-4)+126\cdot(3-11.5)-108-81+161.33\cdot9=-192-1071-189+1452=0 ✓

תשובה: VB=156.67 kN (15.67 t)↑V_B=156.67\,\text{kN}\ (15.67\,\text{t})\uparrow, VC=161.33 kN (16.13 t)↑V_C=161.33\,\text{kN}\ (16.13\,\text{t})\uparrow.

סעיף ב

תשובה:

VV: 0→−720\to-72 (DD–BB), +84.67→−35.33+84.67\to-35.33 (BB–8 m8\,\text{m}, אפס ב-x=6.53 mx=6.53\,\text{m}), −35.33→−107.33-35.33\to-107.33 (עד CC), +54→0 kN+54\to0\,\text{kN} (CC–FF).

נתון: העומסים ו-VB=156.67 kNV_B=156.67\,\text{kN}, VC=161.33 kNV_C=161.33\,\text{kN} מסעיף א.

מבוקש: מהלך כוח הגזירה. (המומנטים המרוכזים אינם משפיעים על הגזירה.)

הולכים משמאל לימין (xx מ-DD):

1. DD: V=0V=0.

2. DD–BB: VB−=−24⋅3.0=−72 kNV_B^{-}=-24\cdot3.0=-72\,\text{kN}.

3. ב-BB התגובה כלפי מעלה: VB+=−72+156.67=+84.67 kNV_B^{+}=-72+156.67=+84.67\,\text{kN}.

4. BB עד x=8x=8 (עומס 24 kN/m24\,\text{kN/m} לאורך 5 m5\,\text{m}): V(8)=84.67−24⋅5.0=−35.33 kNV(8)=84.67-24\cdot5.0=-35.33\,\text{kN}.

הגזירה מתאפסת ב-x0x_0: 84.67−24(x0−3)=0⇒x0=3+84.6724=3+3.53=6.53 m84.67-24(x_0-3)=0\Rightarrow x_0=3+\frac{84.67}{24}=3+3.53=6.53\,\text{m} – שם המומנט החיובי מקסימלי.

5. x=8x=8 עד CC (עומס 18 kN/m18\,\text{kN/m} לאורך 4 m4\,\text{m}): VC−=−35.33−18⋅4.0=−107.33 kNV_C^{-}=-35.33-18\cdot4.0=-107.33\,\text{kN}.

6. ב-CC: VC+=−107.33+161.33=+54.0 kNV_C^{+}=-107.33+161.33=+54.0\,\text{kN}.

7. CC–FF: VF=54.0−18⋅3.0=0V_F=54.0-18\cdot3.0=0 ✓.

קטעVV בתחילה [kN]VV בסוף [kN]
DD–BB00−72-72
BB–(x=8x=8)+84.67+84.67−35.33-35.33
(x=8x=8)–CC−35.33-35.33−107.33-107.33
CC–FF+54+5400
x [m]V [kN]246810121416-100-5050100-72+84.670-35.33-107.33+540

תשובה: גזירה ליניארית בכל הקטעים: 0→−720\to-72; קפיצה ב-BB ל-+84.67+84.67, יורדת ל-−35.33-35.33 (מתאפסת ב-x=6.53 mx=6.53\,\text{m}); ל-−107.33-107.33 ב-CC; קפיצה ל-+54+54 ויורדת ל-00 ב-FF (kN).

סעיף ג

תשובה:

MD=+108M_D=+108, MB=0M_B=0, ME=+121.33M_E=+121.33, Mmax(+)=+149.34M_{max}^{(+)}=+149.34 ב-x=6.53 mx=6.53\,\text{m}, M(8)=+123.33M(8)=+123.33, MC=−162M_C=-162, MF=−81 kN⋅mM_F=-81\,\text{kN}\cdot\text{m}.

נתון: העומסים והתגובות מסעיף א; נקודת אפס הגזירה x0=6.53 mx_0=6.53\,\text{m} מסעיף ב.

מבוקש: מהלך המומנט. סימן: מומנט חיובי – מתיחה בסיב התחתון. מומנט מרוכז בכיוון השעון בקצה השמאלי נותן מומנט חיובי, ובקצה הימני – שלילי.

1. DD: המומנט המרוכז בקצה: MD=+108 kN⋅mM_D=+108\,\text{kN}\cdot\text{m}.

2. BB (x=3x=3): MB=108−24⋅3.0⋅1.5=108−108=0M_B=108-24\cdot3.0\cdot1.5=108-108=0.

3. EE (x=5x=5, לפי התרשים 2 m2\,\text{m} מימין ל-BB):

ME=108−24⋅5.0⋅2.5+156.67⋅2.0=108−300+313.33=121.33 kN⋅mM_E=108-24\cdot5.0\cdot2.5+156.67\cdot2.0=108-300+313.33=121.33\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. המומנט החיובי המקסימלי ב-x0=6.53 mx_0=6.53\,\text{m}:

Mmax=108−24⋅6.5322+156.67⋅3.53=149.34 kN⋅mM_{max}=108-24\cdot\frac{6.53^2}{2}+156.67\cdot3.53=149.34\,\text{kN}\cdot\text{m}

(בחישוב מדויק x0=6.5278 mx_0=6.5278\,\text{m}.)

5. בנקודת שינוי העומס (x=8x=8):

M(8)=108−24⋅8.0⋅4.0+156.67⋅5.0=108−768+783.33=123.33 kN⋅mM(8)=108-24\cdot8.0\cdot4.0+156.67\cdot5.0=108-768+783.33=123.33\,\text{kN}\cdot\text{m}

6. CC – נחשב מצד ימין (פשוט יותר): העומס 18⋅3.0=54 kN18\cdot3.0=54\,\text{kN} במרחק 1.5 m1.5\,\text{m} והמומנט המרוכז ב-FF:

MC=−54⋅1.5−81=−81−81=−162 kN⋅mM_C=-54\cdot1.5-81=-81-81=-162\,\text{kN}\cdot\text{m}

בדיקה משמאל: MC=108−192⋅8−18⋅4⋅2+156.67⋅9=108−1536−144+1410=−162M_C=108-192\cdot8-18\cdot4\cdot2+156.67\cdot9=108-1536-144+1410=-162 ✓

7. FF: MF=−81 kN⋅mM_F=-81\,\text{kN}\cdot\text{m} (המומנט המרוכז בקצה).

בכל הקטעים העומס מפורס, ולכן המומנט פרבולי. נקודת אפס נוספת של המומנט נמצאת בין x=8x=8 ל-CC (המעבר מ-+123.33+123.33 ל-−162-162).

נקודהxx [m]MM [kN·m]
DD00+108+108
BB3300
EE55+121.33+121.33
מקסימום6.536.53+149.34+149.34
שינוי עומס88+123.33+123.33
CC1212−162-162
FF1515−81-81
x [m]M [kN·m]246810121416-150-100-5050100150+1080+121.33+149.34+123.33-162-81

תשובה: MD=+108M_D=+108, MB=0M_B=0, Mmax(+)=+149.34 kN⋅mM_{max}^{(+)}=+149.34\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-x=6.53 mx=6.53\,\text{m}, MC=−162 kN⋅m (−16.2 t⋅m)M_C=-162\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (-16.2\,\text{t}\cdot\text{m}), MF=−81 kN⋅mM_F=-81\,\text{kN}\cdot\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

NAB=156.67 kN (15.67 t)N_{AB}=156.67\,\text{kN}\ (15.67\,\text{t}) – מתיחה.

נתון: VB=156.67 kNV_B=156.67\,\text{kN} כלפי מעלה (סעיף א).

מבוקש: הכוח במוט AA–BB וסוגו.

1. המוט AA–BB הוא מוט דו-כוחי, ולכן הכוח בו שווה לתגובה שהוא מעביר לקורה: NAB=156.67 kNN_{AB}=156.67\,\text{kN}.

2. המוט נמצא מעל הקורה ומחזיק אותה כלפי מעלה (התגובה על הקורה פונה למעלה, אל התקרה ב-AA). כלומר המוט מושך את BB אל AA – המוט מתוח.

תשובה: NAB=+156.67 kN (15.67 t)N_{AB}=+156.67\,\text{kN}\ (15.67\,\text{t}), מוט מתוח.

סעיף ה

תשובה:

σ=135.1 MPa (1351 kg/cm2)\sigma=135.1\,\text{MPa}\ (1351\,\text{kg/cm}^2), מתיחה.

נתון: P=170 kNP=170\,\text{kN} (מתיחה, כמו שמצאנו בסעיף ד); צינור ∅3′′\varnothing3'', t=4.76 mmt=4.76\,\text{mm}.

מבוקש: המאמץ במוט.

1. שטח החתך של הצינור: הקוטר החיצוני של צינור 3′′3'' הוא D=88.9 mm=8.89 cmD=88.9\,\text{mm}=8.89\,\text{cm}, והקוטר הפנימי:

d=D−2t=8.89−2⋅0.476=7.938 cmd=D-2t=8.89-2\cdot0.476=7.938\,\text{cm}

A=π4(D2−d2)=π4(8.892−7.9382)=12.58 cm2A=\frac{\pi}{4}\left(D^2-d^2\right)=\frac{\pi}{4}\left(8.89^2-7.938^2\right)=12.58\,\text{cm}^2

2. במוט מתוח אין קריסה, ולכן המאמץ הוא פשוט הכוח חלקי השטח:

σ=PA=17012.58=13.51 kN/cm2=135.1 MPa (≈1351 kg/cm2)\sigma=\frac{P}{A}=\frac{170}{12.58}=13.51\,\text{kN/cm}^2=135.1\,\text{MPa}\ (\approx1351\,\text{kg/cm}^2)

3. 135.1 MPa<160 MPa135.1\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} – הצינור מתאים במתיחה ✓.

תשובה: σ=135.1 MPa (1351 kg/cm2)\sigma=135.1\,\text{MPa}\ (1351\,\text{kg/cm}^2), מתיחה.

סעיף ו

תשובה:

λ=67\lambda=67, ω≈1.30\omega\approx1.30, σ=175.7 MPa (≈1757 kg/cm2)>160 MPa\sigma=175.7\,\text{MPa}\ (\approx1757\,\text{kg/cm}^2)>160\,\text{MPa} – לא מתאים.

נתון: הכוח מסעיף ה, P=170 kNP=170\,\text{kN}, הפעם בלחיצה; אורך המוט l=2.0 ml=2.0\,\text{m}, מפורק בשני קצותיו; A=12.58 cm2A=12.58\,\text{cm}^2 מסעיף ה.

מבוקש: המאמץ במוט כשהוא לחוץ (כולל השפעת הקריסה) והשוואה למאמץ המותר.

במוט לחוץ צריך להתחשב בקריסה: מגדילים את המאמץ במקדם הקריסה ω\omega, שתלוי בתמירות λ\lambda: σ=ω⋅PA≤σall\sigma=\frac{\omega\cdot P}{A}\le\sigma_{all}.

1. רדיוס ההתמדה של צינור:

i=D2+d24=8.892+7.93824=2.98 cmi=\frac{\sqrt{D^2+d^2}}{4}=\frac{\sqrt{8.89^2+7.938^2}}{4}=2.98\,\text{cm}

2. אורך הקריסה – מוט מפורק בשני קצותיו: lk=l=200 cml_k=l=200\,\text{cm}.

3. התמירות:

λ=lki=2002.98=67\lambda=\frac{l_k}{i}=\frac{200}{2.98}=67

4. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה, באינטרפולציה בין λ=56\lambda=56 (ω=1.26\omega=1.26) ל-λ=75\lambda=75 (ω=1.33\omega=1.33):

ω=1.26+67−5675−56⋅(1.33−1.26)=1.30\omega=1.26+\frac{67-56}{75-56}\cdot(1.33-1.26)=1.30

5. המאמץ:

σ=ω⋅PA=1.30⋅17012.58=17.57 kN/cm2=175.7 MPa (≈1757 kg/cm2)\sigma=\frac{\omega\cdot P}{A}=\frac{1.30\cdot170}{12.58}=17.57\,\text{kN/cm}^2=175.7\,\text{MPa}\ (\approx1757\,\text{kg/cm}^2)

6. השוואה: 175.7 MPa>160 MPa175.7\,\text{MPa}>160\,\text{MPa} – המאמץ גבוה מהמותר; הצינור הנתון אינו מתאים כמוט לחוץ (צריך צינור עם שטח או רדיוס התמדה גדולים יותר).

תשובה: σ≈175.7 MPa (1757 kg/cm2)>160 MPa\sigma\approx175.7\,\text{MPa}\ (1757\,\text{kg/cm}^2)>160\,\text{MPa} – המאמץ אינו מתאים למאמץ המותר.

שאלה 4 · מסבך אנכי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו.

מוטות המסבך עשויים מצינור ∅ 3′′ (t=2)\varnothing\,3''\ (t=2).

המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 .

רכזו את התשובות בטבלה.

(21 נקודות)
ג.

נתון שהכוח במוט A-C הוא כוח לחיצה: P=−45 kN (−4.5 t)P=-45\,\text{kN}\ (-4.5\,\text{t}).

(4 נקודות)
ד.

כתבו מה גודל הכוח במוט EH. כתבו מה תפקידו של מוט זה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VA=90 kN (9 t)V_A=90\,\text{kN}\ (9\,\text{t}) כלפי מטה; HB=50 kN (5 t)H_B=50\,\text{kN}\ (5\,\text{t}) שמאלה; VB=170 kN (17 t)V_B=170\,\text{kN}\ (17\,\text{t}) כלפי מעלה.

נתון: מסבך ברוחב 2 m2\,\text{m} ובגובה 12 m12\,\text{m}. הצמתים בעמודה השמאלית A,C,D,E,FA,C,D,E,F בגבהים 0,2,4,8,12 m0,2,4,8,12\,\text{m}, ובעמודה הימנית B,J,I,H,GB,J,I,H,G באותם גבהים. ב-AA סמך נייד (תגובה אנכית בלבד), ב-BB סמך קבוע.

עומסים: 10 kN10\,\text{kN} אופקי ימינה בכל אחד מהצמתים A,C,D,E,FA,C,D,E,F; 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה ב-FF וב-GG.

מבוקש: VAV_A, HBH_B, VBV_B.

נניח VAV_A ו-VBV_B כלפי מעלה ו-HBH_B ימינה; נקודת הייחוס בצד שמאל למטה (AA).

1. שיווי משקל אופקי:

ΣFx=5⋅10+HB=0⇒HB=−50 kN\Sigma F_x=5\cdot10+H_B=0\Rightarrow H_B=-50\,\text{kN} (כלומר 50 kN50\,\text{kN} שמאלה).

2. מומנטים סביב BB (נגד כיוון השעון חיובי). כוח אופקי ימינה בגובה yy מסובב סביב BB בכיוון השעון; הכוח ב-FF (משמאל ל-BB, כלפי מטה) מסובב נגד כיוון השעון; הכוח ב-GG עובר דרך BB:

ΣMB=−10⋅(0+2+4+8+12)+40⋅2.0−VA⋅2.0=0\Sigma M_B=-10\cdot(0+2+4+8+12)+40\cdot2.0-V_A\cdot2.0=0

−260+80−2VA=0⇒VA=−90 kN-260+80-2V_A=0\Rightarrow V_A=-90\,\text{kN} (כלומר 90 kN90\,\text{kN} כלפי מטה – הסמך AA מעוגן ומושך את המסבך למטה).

3. שיווי משקל אנכי:

ΣFy=VA+VB−40−40=0⇒VB=80+90=170 kN\Sigma F_y=V_A+V_B-40-40=0\Rightarrow V_B=80+90=170\,\text{kN}

4. בדיקה – מומנטים סביב AA:

ΣMA=−10⋅(2+4+8+12)−40⋅2.0+170⋅2.0+(−50)⋅0=−260−80+340=0\Sigma M_A=-10\cdot(2+4+8+12)-40\cdot2.0+170\cdot2.0+(-50)\cdot0=-260-80+340=0 ✓

תשובה: VA=90 kN (9 t)↓V_A=90\,\text{kN}\ (9\,\text{t})\downarrow, HB=50 kN (5 t)←H_B=50\,\text{kN}\ (5\,\text{t})\leftarrow, VB=170 kN (17 t)↑V_B=170\,\text{kN}\ (17\,\text{t})\uparrow.

סעיף ב

תשובה:

N1=−10N_1=-10, N2=−40N_2=-40, N3=+22.36N_3=+22.36, N4=−60N_4=-60, N5=−130N_5=-130, N6=+42.43N_6=+42.43, N7=+20 kNN_7=+20\,\text{kN} (+ מתיחה, − לחיצה).

נתון: העומסים והתגובות מסעיף א.

מבוקש: הכוחות במוטות 1–7. לפי התרשים: מוט 1 = FGFG, מוט 2 = FEFE, מוט 3 = EGEG, מוט 4 = GHGH, מוט 5 = IJIJ, מוט 6 = CICI, מוט 7 = CDCD.

שיטה: שיטת הצמתים. בכל צומת מניחים שהכוחות במוטות הלא ידועים הם מתיחה (חץ מהצומת אל המוט); תוצאה שלילית פירושה לחיצה. מתחילים מצומת עם לכל היותר שני נעלמים.

זוויות: באלכסון EGEG (וגם EIEI) – הפרש אופקי 2 m2\,\text{m} ואנכי 4 m4\,\text{m}, אורך 22+42=4.472 m\sqrt{2^2+4^2}=4.472\,\text{m}, ולכן cos⁡α=24.472=0.4472\cos\alpha=\frac{2}{4.472}=0.4472, sin⁡α=44.472=0.8944\sin\alpha=\frac{4}{4.472}=0.8944. באלכסון CICI – 2×2 m2\times2\,\text{m}, זווית 45∘45^\circ (sin⁡=cos⁡=0.7071\sin=\cos=0.7071).

1. צומת FF (מוטות FGFG ימינה, FEFE למטה; עומס 10 kN10\,\text{kN} ימינה ו-40 kN40\,\text{kN} למטה):

ΣFx=N1+10=0⇒N1=−10 kN\Sigma F_x=N_1+10=0\Rightarrow N_1=-10\,\text{kN}

ΣFy=−N2−40=0⇒N2=−40 kN\Sigma F_y=-N_2-40=0\Rightarrow N_2=-40\,\text{kN}

2. צומת GG (מוטות GFGF שמאלה, GEGE שמאלה-למטה, GHGH למטה; עומס 40 kN40\,\text{kN} למטה):

ΣFx=−N1−0.4472 N3=0⇒10−0.4472 N3=0⇒N3=+22.36 kN\Sigma F_x=-N_1-0.4472\,N_3=0\Rightarrow 10-0.4472\,N_3=0\Rightarrow N_3=+22.36\,\text{kN}

ΣFy=−N4−0.8944 N3−40=0⇒N4=−20−40=−60 kN\Sigma F_y=-N_4-0.8944\,N_3-40=0\Rightarrow N_4=-20-40=-60\,\text{kN}

3. צומת HH (מוטות HEHE שמאלה, HGHG למעלה, HIHI למטה; אין עומס):

ΣFx=−NEH=0⇒NEH=0\Sigma F_x=-N_{EH}=0\Rightarrow N_{EH}=0

ΣFy=N4−NHI=0⇒NHI=−60 kN\Sigma F_y=N_4-N_{HI}=0\Rightarrow N_{HI}=-60\,\text{kN}

4. צומת EE (מוטות EFEF למעלה, EGEG ימינה-למעלה, EHEH, EIEI ימינה-למטה, EDED למטה; עומס 10 kN10\,\text{kN} ימינה):

ΣFx=10+0.4472 N3+0.4472 NEI=0⇒10+10+0.4472 NEI=0⇒NEI=−44.72 kN\Sigma F_x=10+0.4472\,N_3+0.4472\,N_{EI}=0\Rightarrow 10+10+0.4472\,N_{EI}=0\Rightarrow N_{EI}=-44.72\,\text{kN}

ΣFy=N2+0.8944 N3−0.8944 NEI−NED=0⇒−40+20+40−NED=0⇒NED=+20 kN\Sigma F_y=N_2+0.8944\,N_3-0.8944\,N_{EI}-N_{ED}=0\Rightarrow -40+20+40-N_{ED}=0\Rightarrow N_{ED}=+20\,\text{kN}

5. צומת DD (מוטות DEDE למעלה, DIDI ימינה, DCDC למטה; עומס 10 kN10\,\text{kN} ימינה):

ΣFx=NDI+10=0⇒NDI=−10 kN\Sigma F_x=N_{DI}+10=0\Rightarrow N_{DI}=-10\,\text{kN}

ΣFy=NED−N7=0⇒N7=+20 kN\Sigma F_y=N_{ED}-N_7=0\Rightarrow N_7=+20\,\text{kN}

6. צומת II (מוטות IHIH למעלה, IEIE שמאלה-למעלה, IDID שמאלה, ICIC שמאלה-למטה, IJIJ למטה; אין עומס):

ΣFx=−0.4472 NEI−NDI−0.7071 N6=0⇒20+10−0.7071 N6=0⇒N6=+42.43 kN\Sigma F_x=-0.4472\,N_{EI}-N_{DI}-0.7071\,N_6=0\Rightarrow 20+10-0.7071\,N_6=0\Rightarrow N_6=+42.43\,\text{kN}

ΣFy=NHI+0.8944 NEI−0.7071 N6−N5=0⇒−60−40−30−N5=0⇒N5=−130 kN\Sigma F_y=N_{HI}+0.8944\,N_{EI}-0.7071\,N_6-N_5=0\Rightarrow -60-40-30-N_5=0\Rightarrow N_5=-130\,\text{kN}

בדיקה: ב-BB מגיעים המוטות JBJB (המשך העמודה הימנית), CBCB ו-ABAB. מצומת JJ (מוטות JIJI, JCJC, JBJB, בלי עומס) מקבלים NJC=0N_{JC}=0 ו-NJB=N5=−130 kNN_{JB}=N_5=-130\,\text{kN}; מצומת CC – NCB=−56.57 kNN_{CB}=-56.57\,\text{kN}, NAC=+90 kNN_{AC}=+90\,\text{kN}; ומצומת AA – NAB=−10 kNN_{AB}=-10\,\text{kN}. שיווי משקל בצומת BB (מתיחה חיובית): ΣFx=0.7071⋅56.57+10−50=40+10−50=0\Sigma F_x=0.7071\cdot56.57+10-50=40+10-50=0 ✓, ΣFy=−130−0.7071⋅56.57+170=−130−40+170=0\Sigma F_y=-130-0.7071\cdot56.57+170=-130-40+170=0 ✓.

מוטכוח [kN]כוח [t]סוג
1 (FGFG)−10.0-10.0−1.0-1.0לחיצה
2 (FEFE)−40.0-40.0−4.0-4.0לחיצה
3 (EGEG)+22.36+22.36+2.24+2.24מתיחה
4 (GHGH)−60.0-60.0−6.0-6.0לחיצה
5 (IJIJ)−130.0-130.0−13.0-13.0לחיצה
6 (CICI)+42.43+42.43+4.24+4.24מתיחה
7 (CDCD)+20.0+20.0+2.0+2.0מתיחה

תשובה: N1=−10N_1=-10, N2=−40N_2=-40, N3=+22.36N_3=+22.36, N4=−60N_4=-60, N5=−130N_5=-130, N6=+42.43N_6=+42.43, N7=+20 kNN_7=+20\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

λ=65\lambda=65, ω≈1.29\omega\approx1.29, σ=106.3 MPa (≈1063 kg/cm2)<160 MPa\sigma=106.3\,\text{MPa}\ (\approx1063\,\text{kg/cm}^2)<160\,\text{MPa} – מתאים.

נתון: P=−45 kNP=-45\,\text{kN} (לחיצה) במוט AA–CC באורך 2.0 m2.0\,\text{m}; צינור ∅3′′\varnothing3'', t=2 mmt=2\,\text{mm}; σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: בנוסח הסעיף לא נכתב במפורש מה לחשב; לפי ההנחיה "יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים" נחשב את המאמץ במוט כולל קריסה ונבדוק אותו מול המאמץ המותר.

1. חתך הצינור: D=8.89 cmD=8.89\,\text{cm}, d=D−2t=8.89−2⋅0.2=8.49 cmd=D-2t=8.89-2\cdot0.2=8.49\,\text{cm}

A=π4(8.892−8.492)=5.46 cm2A=\frac{\pi}{4}\left(8.89^2-8.49^2\right)=5.46\,\text{cm}^2

i=D2+d24=8.892+8.4924=3.07 cmi=\frac{\sqrt{D^2+d^2}}{4}=\frac{\sqrt{8.89^2+8.49^2}}{4}=3.07\,\text{cm}

2. אורך קריסה (מוט מסבך מפורק בשני קצותיו): lk=200 cml_k=200\,\text{cm}.

3. תמירות: λ=lki=2003.07=65\lambda=\frac{l_k}{i}=\frac{200}{3.07}=65

4. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה, באינטרפולציה בין λ=56\lambda=56 (ω=1.26\omega=1.26) ל-λ=75\lambda=75 (ω=1.33\omega=1.33):

ω=1.26+65−5675−56⋅(1.33−1.26)=1.29\omega=1.26+\frac{65-56}{75-56}\cdot(1.33-1.26)=1.29

5. המאמץ:

σ=ω⋅PA=1.29⋅455.46=10.63 kN/cm2=106.3 MPa (≈1063 kg/cm2)\sigma=\frac{\omega\cdot P}{A}=\frac{1.29\cdot45}{5.46}=10.63\,\text{kN/cm}^2=106.3\,\text{MPa}\ (\approx1063\,\text{kg/cm}^2)

6. 106.3 MPa<160 MPa106.3\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} – המוט מתאים.

תשובה: σ≈106.3 MPa (1063 kg/cm2)<160 MPa\sigma\approx106.3\,\text{MPa}\ (1063\,\text{kg/cm}^2)<160\,\text{MPa} – הצינור מתאים.

סעיף ד

תשובה:

NEH=0N_{EH}=0 – מוט אפס; תפקידו לייצב ולקצר את אורך הקריסה של העמודה הלחוצה GG–II (ולשאת עומס אם ישתנה העמסה).

נתון: צומת HH בלי עומס חיצוני, ומתחברים אליו שלושה מוטות: HGHG ו-HIHI על אותו קו אנכי, ו-HEHE אופקי.

מבוקש: הכוח ב-EHEH ותפקידו.

1. שיווי משקל אופקי בצומת HH: רק המוט EHEH אופקי, ולכן ΣFx=−NEH=0⇒NEH=0\Sigma F_x=-N_{EH}=0\Rightarrow N_{EH}=0.

(וכתוצאה מכך NHG=NHI=−60 kNN_{HG}=N_{HI}=-60\,\text{kN}, ראו סעיף ב.)

2. תפקיד המוט: זהו "מוט אפס" בהעמסה הנתונה. הוא מחזיק את הצומת HH באמצע העמודה הימנית הלחוצה GG–II ומונע ממנה להתכופף הצידה בנקודה זו – כך אורך הקריסה של העמודה מתקצר מ-8 m8\,\text{m} ל-4 m4\,\text{m}. בנוסף הוא שומר על יציבות הצורה של המסבך ונושא כוח אם ההעמסה תשתנה (למשל כוח אופקי ב-HH).

תשובה: NEH=0N_{EH}=0; זהו מוט אפס שתפקידו לייצב את העמודה הלחוצה GG–II ולקצר את אורך הקריסה שלה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.