מבחן מה"ט חישוב סטטי וחוזק חומרים 97155 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97155 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחישוב סטטי וחוזק חומרים, אביב 2025 מועד ב', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות.
יש לענות על שלוש שאלות בלבד.
כל השאלות שוות בערכן. נקודה אחת תינתן על בסיס הערכה.
סך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · קורה עם זיז: תגובות, גזירה, מומנטים ותכן חתך
בתרשים מספר 1 מסורטטת קורת פלדה העשויה מחתך ריבועי.
בנקודות D, F יש כוח מרוכז.
בנקודות E, G יש מומנט מרוכז.
המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
דרוש:

חשבו את התגובה בסמכים A, B.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי .

חשבו את Wx – מומנט ההתנגדות הדרוש לכך שהמאמץ הקיים לא יעלה על המאמץ המותר.
עבור החתך הריבועי של הקורה המופיע בתרשים 1א':
חשבו את גודל הצלע A כך שהמאמץ הקיים לא יעלה על המאמץ המותר.
חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים עבור החתך שבחרתם
וציינו איפה יש מאמצי לחיצה ואיפה יש מאמצי מתיחה.
נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בקורה הוא: .
עבור מומנט זה ועבור החתך שבחרתם בסעיף ד' חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים
וציינו איפה יש מאמצי לחיצה ואיפה יש מאמצי מתיחה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
כלפי מעלה, כלפי מעלה, .
נתון: קורה – באורך ; סמך קבוע במרחק מ- וסמך נייד בקצה (מפתח ), כך שהקטע – הוא זיז.
עומסים: עומס מפורס על –; כוח ב-; מומנט ב- ומומנט ב-, שניהם בכיוון השעון (לפי החצים בתרשים); כוח ב-; עומס מפורס על –.
מבוקש: התגובות , (ו-).
נמדוד את מהנקודה : ב-, ב-, ב-, ב-, ב-, ב-. נניח את שתי התגובות האנכיות כלפי מעלה.
1. שקילים של העומסים המפורסים:
במרחק מ- (כלומר משמאל ל-).
במרחק משמאל ל-.
2. אין כוחות אופקיים, ולכן .
3. שיווי משקל מומנטים סביב (נגד כיוון השעון חיובי) נותן ישירות את . כוח כלפי מטה משמאל ל- מסובב נגד כיוון השעון, והמומנטים המרוכזים (בכיוון השעון) שליליים:
4. שיווי משקל אנכי:
5. בדיקה – מומנטים סביב :
✓
תשובה: , , .
סעיף ב
: (ב- משמאל), על –, על –, על –.
נתון: העומסים מהשאלה והתגובות מסעיף א: , .
מבוקש: מהלך כוח הגזירה .
סימן: גזירה חיובית כשהשקול של הכוחות משמאל לחתך פונה כלפי מעלה. נלך משמאל לימין ונחבר את הכוחות. מומנטים מרוכזים אינם משנים את הגזירה.
1. : קצה חופשי, .
2. –: עומס , הגזירה יורדת ליניארית: .
3. ב- הכוח כלפי מטה: .
4. –: אין עומס (המומנט ב- לא משפיע): קבוע.
5. ב- הכוח : .
6. –: עומס : .
7. ב- התגובה כלפי מעלה: .
8. –: אין עומס אנכי: קבוע (גם ב-).
9. ב-: ✓ – הדיאגרמה נסגרת.
הגזירה אינה מחליפה סימן בשום קטע, ולכן אין בתוך הקטעים נקודות קיצון של המומנט; המומנטים הקיצוניים יהיו בסמכים ובנקודות שבהן פועלים מומנטים מרוכזים.
תשובה: על –; קפיצה ל- ב- וקבוע עד ; על –; ב- קפיצה ל- וקבוע עד .
סעיף ג
, , , , , , , .
נתון: העומסים והתגובות מסעיף א (, ).
מבוקש: מהלך המומנט .
סימן: מומנט חיובי – מתיחה בסיב התחתון. מחשבים את המומנט בחתך מהכוחות שמשמאלו. מומנט מרוכז בכיוון השעון שפועל משמאל לחתך מגדיל את המומנט בקפיצה בגודלו.
1. (קצה חופשי): .
2. : (בקטע – פרבולה).
3. משמאל: .
4. מימין – מוסיפים את המומנט המרוכז: .
5. : .
6. : (בקטע – פרבולה).
7. משמאל: בקטע – הגזירה , ולכן המומנט יורד ליניארית:
8. מימין – מוסיפים את המומנט המרוכז: .
9. : ✓ (סמך פשוט בקצה).
בדיקה של מצד ימין: ✓.
המומנט השלילי המקסימלי (בערכו המוחלט) הוא משמאל ל-, והחיובי המקסימלי מימין ל-.
תשובה: , , , , , , ; , .
סעיף ד
; ; – מתיחה בסיב העליון, לחיצה בסיב התחתון.
נתון: ; ; חתך ריבועי מלא בצלע .
מבוקש: הדרוש, הצלע , המאמץ הקיים ומיקום אזורי הלחיצה והמתיחה.
1. מומנט ההתנגדות הדרוש – מתנאי החוזק :
2. לחתך ריבועי בצלע : . נדרוש :
נבחר מידה עגולה: .
3. מומנט ההתנגדות הקיים:
4. מאמץ הכפיפה הקיים:
✓
5. סימן המאמצים: המומנט שלילי (הקורה "נפתחת" כלפי מעלה), ולכן הסיב העליון מתוח והסיב התחתון לחוץ. הציר הניטרלי באמצע הגובה ( מכל פאה) – שם המאמץ אפס, והמאמץ משתנה ליניארית: (מתיחה) למעלה ו- (לחיצה) למטה.
תשובה: ; (); – מתיחה בסיב העליון ולחיצה בסיב התחתון.
סעיף ה
– לחיצה בסיב העליון, מתיחה בסיב התחתון.
נתון: ; החתך מסעיף ד: , .
מבוקש: מאמץ הכפיפה ומיקום הלחיצה והמתיחה.
1. מאמץ הכפיפה בסיבים הקיצוניים (החתך סימטרי, ולכן אותו ערך למעלה ולמטה):
2. המומנט חיובי (הקורה "מחייכת"), ולכן הסיב העליון לחוץ והסיב התחתון מתוח.
תשובה: : לחיצה בסיב העליון, מתיחה בסיב התחתון.
שאלה 2 · חתך מורכב RHS ותעלה: מרכז כובד, אינרציה ומאמצים
בתרשים מספר 2 מסורטט חתך הקורה אשר מורכב משני פרופילי פלדה (הנתונים בתרשים הם במ"מ).
המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
דרוש:

סרטטו במחברתכם את החתך המופיע בתרשים מספר 2.
חשבו את מרכז הכובד של החתך והשלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – Yb, Yt.
חשבו את מומנט האינרציה Ix ואת מומנט האינרציה Iy.
נתון: .
על סמך מרכז הכובד שחישבתם בסעיף א', חשבו את Wxt – מומנט ההתנגדות בסיב העליון
ואת Wxb – מומנט ההתנגדות בסיב התחתון.
נתון שהחתך שייך לקורת פלדה ושהמומנט השלילי המקסימלי הוא: .
חשבו את מאמץ הכפיפה בסיב העליון ואת מאמץ הכפיפה בסיב התחתון
וציינו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.
נתון שמאמץ הכפיפה בסיב התחתון של הקורה הוא: .
חשבו את המומנט המקסימלי שאפשרי עבור מאמץ זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, (גובה החתך ).
נתון: החתך מורכב מ-(1) צינור מלבני RHS 300/300 () בתחתית, ומעליו (2) תעלה U300 ששוכבת על הגב, כשגב התעלה (הדופן באורך ) מונח על הפאה העליונה של ה-RHS והאגפים פונים כלפי מעלה.
מבוקש: מיקום מרכז הכובד – (מהסיב התחתון) ו- (מהסיב העליון).
נתוני הפרופילים מטבלאות העזר:
•RHS 300/300 (): , (סביב שני הצירים), גובה .
•U300: , גובה , רוחב אגף , מרחק מרכז הכובד מגב התעלה ; מומנט האינרציה סביב הציר החזק ובציר החלש .
בחתך שלנו התעלה שוכבת, ולכן סביב הציר האופקי שלה פועל מומנט האינרציה החלש (), וסביב הציר האנכי – החזק ().
1. ציר ייחוס: הסיב התחתון של החתך (ציר בתרשים). מרכזי הכובד של החלקים:
(מרכז ה-RHS)
(מרכז התעלה, מעל הגב שלה)
2. השטח הכולל:
3. מרכז הכובד (החתך סימטרי סביב , ולכן מחשבים רק את הגובה):
4. גובה החתך: (RHS ועוד רוחב האגף של התעלה), ולכן:
בסרטוט מסמנים את הציר הניטרלי האופקי בגובה מעל התחתית, כלומר מעל מרכז ה-RHS.
תשובה: , .
סעיף ב
, .
נתון: הנתונים וה- מסעיף א.
מבוקש: (סביב הציר האופקי דרך מרכז הכובד) ו- (סביב ציר הסימטריה האנכי).
משתמשים במשפט שטיינר: , כאשר המרחק בין מרכז הכובד של החלק לציר הכללי.
1. מרחקים מהציר הניטרלי:
2. תרומת ה-RHS:
3. תרומת התעלה (ציר חלש, ):
4. סכום:
5. : ציר הוא ציר הסימטריה ועובר דרך מרכזי הכובד של שני החלקים, ולכן אין תוספת שטיינר. לתעלה השוכבת הציר האנכי הוא הציר החזק שלה:
תשובה: , .
סעיף ג
, .
נתון: ; מסעיף א: , .
מבוקש: מומנטי ההתנגדות לסיב העליון ולסיב התחתון.
מומנט ההתנגדות לסיב מסוים הוא מומנט האינרציה חלקי מרחק הסיב מהציר הניטרלי: .
1. סיב עליון:
2. סיב תחתון:
הסיב התחתון רחוק יותר מהציר הניטרלי, ולכן מומנט ההתנגדות שלו קטן יותר והמאמץ בו יהיה גדול יותר.
תשובה: , .
סעיף ה
מתיחה; לחיצה.
נתון: ; מסעיף ג: , .
מבוקש: המאמצים בסיבים הקיצוניים וסימנם.
1. סיב עליון:
2. סיב תחתון:
3. סימן: מומנט שלילי – הסיב העליון מתוח והסיב התחתון לחוץ. שני המאמצים קטנים מ- ✓.
תשובה: (מתיחה, למעלה); (לחיצה, למטה).
סעיף ו
.
נתון: (לפי טבלת היחידות ); מסעיף ג.
מבוקש: המומנט שיוצר את המאמץ הזה בסיב התחתון.
מהנוסחה מבודדים את :
(ביחידות ישנות: .)
תשובה: .
שאלה 3 · קורה תלויה בצינור: תגובות, דיאגרמות ומאמץ במוט
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה המועמסת כמוצג בתרשים (המידות הן במטרים).
הקורה נסמכת על צינור A-B: .
המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 1600 ק"ג לסמ"ר (160 מגפ"ס).
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים B , C.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.
חשבו את הכוח במוט A-B וציינו אם המוט לחוץ או מתוח.
נתון שהכוח במוט A -B הוא: .
עבור הצינור הנתון חשבו את המאמץ הקיים במוט.
בהנחה שהמוט A-B הוא מוט לחוץ:
חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו האם המאמץ מתאים למאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, , .
נתון: קורה – באורך . ב- ( מ-) הקורה תלויה במוט – (צינור, באורך ) שמחובר בפרק לתקרה ב-; ב- ( מ-) סמך קבוע.
עומסים: על הראשונים ( עד ), על האחרונים; מומנט ב- ומומנט ב-, שניהם בכיוון השעון (לפי החצים).
מבוקש: ו-.
המוט – מפורק בשני קצותיו ואינו נושא עומס לאורכו, ולכן הוא מוט דו-כוחי: הוא מעביר לקורה כוח אנכי בלבד . נמדוד מ- ונניח ו- כלפי מעלה.
1. שקילים:
ב-
ב-
2. .
3. מומנטים סביב (), נגד כיוון השעון חיובי:
4. שיווי משקל אנכי:
5. בדיקה – מומנטים סביב :
✓
תשובה: , .
סעיף ב
: (–), (–, אפס ב-), (עד ), (–).
נתון: העומסים ו-, מסעיף א.
מבוקש: מהלך כוח הגזירה. (המומנטים המרוכזים אינם משפיעים על הגזירה.)
הולכים משמאל לימין ( מ-):
1. : .
2. –: .
3. ב- התגובה כלפי מעלה: .
4. עד (עומס לאורך ): .
הגזירה מתאפסת ב-: – שם המומנט החיובי מקסימלי.
5. עד (עומס לאורך ): .
6. ב-: .
7. –: ✓.
תשובה: גזירה ליניארית בכל הקטעים: ; קפיצה ב- ל-, יורדת ל- (מתאפסת ב-); ל- ב-; קפיצה ל- ויורדת ל- ב- (kN).
סעיף ג
, , , ב-, , , .
נתון: העומסים והתגובות מסעיף א; נקודת אפס הגזירה מסעיף ב.
מבוקש: מהלך המומנט. סימן: מומנט חיובי – מתיחה בסיב התחתון. מומנט מרוכז בכיוון השעון בקצה השמאלי נותן מומנט חיובי, ובקצה הימני – שלילי.
1. : המומנט המרוכז בקצה: .
2. (): .
3. (, לפי התרשים מימין ל-):
4. המומנט החיובי המקסימלי ב-:
(בחישוב מדויק .)
5. בנקודת שינוי העומס ():
6. – נחשב מצד ימין (פשוט יותר): העומס במרחק והמומנט המרוכז ב-:
בדיקה משמאל: ✓
7. : (המומנט המרוכז בקצה).
בכל הקטעים העומס מפורס, ולכן המומנט פרבולי. נקודת אפס נוספת של המומנט נמצאת בין ל- (המעבר מ- ל-).
תשובה: , , ב-, , .
סעיף ד
– מתיחה.
נתון: כלפי מעלה (סעיף א).
מבוקש: הכוח במוט – וסוגו.
1. המוט – הוא מוט דו-כוחי, ולכן הכוח בו שווה לתגובה שהוא מעביר לקורה: .
2. המוט נמצא מעל הקורה ומחזיק אותה כלפי מעלה (התגובה על הקורה פונה למעלה, אל התקרה ב-). כלומר המוט מושך את אל – המוט מתוח.
תשובה: , מוט מתוח.
סעיף ה
, מתיחה.
נתון: (מתיחה, כמו שמצאנו בסעיף ד); צינור , .
מבוקש: המאמץ במוט.
1. שטח החתך של הצינור: הקוטר החיצוני של צינור הוא , והקוטר הפנימי:
2. במוט מתוח אין קריסה, ולכן המאמץ הוא פשוט הכוח חלקי השטח:
3. – הצינור מתאים במתיחה ✓.
תשובה: , מתיחה.
סעיף ו
, , – לא מתאים.
נתון: הכוח מסעיף ה, , הפעם בלחיצה; אורך המוט , מפורק בשני קצותיו; מסעיף ה.
מבוקש: המאמץ במוט כשהוא לחוץ (כולל השפעת הקריסה) והשוואה למאמץ המותר.
במוט לחוץ צריך להתחשב בקריסה: מגדילים את המאמץ במקדם הקריסה , שתלוי בתמירות : .
1. רדיוס ההתמדה של צינור:
2. אורך הקריסה – מוט מפורק בשני קצותיו: .
3. התמירות:
4. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה, באינטרפולציה בין () ל- ():
5. המאמץ:
6. השוואה: – המאמץ גבוה מהמותר; הצינור הנתון אינו מתאים כמוט לחוץ (צריך צינור עם שטח או רדיוס התמדה גדולים יותר).
תשובה: – המאמץ אינו מתאים למאמץ המותר.
שאלה 4 · מסבך אנכי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה
בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו.
מוטות המסבך עשויים מצינור .
המאמץ המותר בפלדה ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים.
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים.
חשבו את הכוחות במוטות: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 .
רכזו את התשובות בטבלה.
נתון שהכוח במוט A-C הוא כוח לחיצה: .
כתבו מה גודל הכוח במוט EH. כתבו מה תפקידו של מוט זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
כלפי מטה; שמאלה; כלפי מעלה.
נתון: מסבך ברוחב ובגובה . הצמתים בעמודה השמאלית בגבהים , ובעמודה הימנית באותם גבהים. ב- סמך נייד (תגובה אנכית בלבד), ב- סמך קבוע.
עומסים: אופקי ימינה בכל אחד מהצמתים ; כלפי מטה ב- וב-.
מבוקש: , , .
נניח ו- כלפי מעלה ו- ימינה; נקודת הייחוס בצד שמאל למטה ().
1. שיווי משקל אופקי:
(כלומר שמאלה).
2. מומנטים סביב (נגד כיוון השעון חיובי). כוח אופקי ימינה בגובה מסובב סביב בכיוון השעון; הכוח ב- (משמאל ל-, כלפי מטה) מסובב נגד כיוון השעון; הכוח ב- עובר דרך :
(כלומר כלפי מטה – הסמך מעוגן ומושך את המסבך למטה).
3. שיווי משקל אנכי:
4. בדיקה – מומנטים סביב :
✓
תשובה: , , .
סעיף ב
, , , , , , (+ מתיחה, − לחיצה).
נתון: העומסים והתגובות מסעיף א.
מבוקש: הכוחות במוטות 1–7. לפי התרשים: מוט 1 = , מוט 2 = , מוט 3 = , מוט 4 = , מוט 5 = , מוט 6 = , מוט 7 = .
שיטה: שיטת הצמתים. בכל צומת מניחים שהכוחות במוטות הלא ידועים הם מתיחה (חץ מהצומת אל המוט); תוצאה שלילית פירושה לחיצה. מתחילים מצומת עם לכל היותר שני נעלמים.
זוויות: באלכסון (וגם ) – הפרש אופקי ואנכי , אורך , ולכן , . באלכסון – , זווית ().
1. צומת (מוטות ימינה, למטה; עומס ימינה ו- למטה):
2. צומת (מוטות שמאלה, שמאלה-למטה, למטה; עומס למטה):
3. צומת (מוטות שמאלה, למעלה, למטה; אין עומס):
4. צומת (מוטות למעלה, ימינה-למעלה, , ימינה-למטה, למטה; עומס ימינה):
5. צומת (מוטות למעלה, ימינה, למטה; עומס ימינה):
6. צומת (מוטות למעלה, שמאלה-למעלה, שמאלה, שמאלה-למטה, למטה; אין עומס):
בדיקה: ב- מגיעים המוטות (המשך העמודה הימנית), ו-. מצומת (מוטות , , , בלי עומס) מקבלים ו-; מצומת – , ; ומצומת – . שיווי משקל בצומת (מתיחה חיובית): ✓, ✓.
תשובה: , , , , , , .
סעיף ג
, , – מתאים.
נתון: (לחיצה) במוט – באורך ; צינור , ; .
מבוקש: בנוסח הסעיף לא נכתב במפורש מה לחשב; לפי ההנחיה "יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים" נחשב את המאמץ במוט כולל קריסה ונבדוק אותו מול המאמץ המותר.
1. חתך הצינור: ,
2. אורך קריסה (מוט מסבך מפורק בשני קצותיו): .
3. תמירות:
4. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה, באינטרפולציה בין () ל- ():
5. המאמץ:
6. – המוט מתאים.
תשובה: – הצינור מתאים.
סעיף ד
– מוט אפס; תפקידו לייצב ולקצר את אורך הקריסה של העמודה הלחוצה – (ולשאת עומס אם ישתנה העמסה).
נתון: צומת בלי עומס חיצוני, ומתחברים אליו שלושה מוטות: ו- על אותו קו אנכי, ו- אופקי.
מבוקש: הכוח ב- ותפקידו.
1. שיווי משקל אופקי בצומת : רק המוט אופקי, ולכן .
(וכתוצאה מכך , ראו סעיף ב.)
2. תפקיד המוט: זהו "מוט אפס" בהעמסה הנתונה. הוא מחזיק את הצומת באמצע העמודה הימנית הלחוצה – ומונע ממנה להתכופף הצידה בנקודה זו – כך אורך הקריסה של העמודה מתקצר מ- ל-. בנוסף הוא שומר על יציבות הצורה של המסבך ונושא כוח אם ההעמסה תשתנה (למשל כוח אופקי ב-).
תשובה: ; זהו מוט אפס שתפקידו לייצב את העמודה הלחוצה – ולקצר את אורך הקריסה שלה.