דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט חישוב סטטי וחוזק חומרים 97155 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97155 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90322 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחישוב סטטי וחוזק חומרים, קיץ 2025 מועד ב', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות.

יש לענות על שלוש שאלות בלבד.

כל השאלות שוות בערכן. נקודה אחת תינתן על בסיס הערכה.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · קורה פשוטה: תגובות, מהלכי כוחות ומאמצים

בתרשים מספר 1 מסורטטת קורת פלדה אשר עשויה מפרופיל IPE 330 (המידות בתרשים הן במטרים).

בנקודות A, C יש מומנט מרוכז.

בנקודות A, D, E יש כוח מרוכז.

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובה בסמכים A, B.

חשבו וסרטטו את מהלך הכוחות הציריים לאורך הקורה.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את מאמץ הכפיפה עבור המומנט המקסימלי בקורה.

ציינו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(5 נקודות)
ג.

בתחום E-B:

נתון שכוח הלחיצה הצירי המקסימלי בקורה הוא: N=−500 kNN=-500\,\text{kN} (−50 t-50\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הצירי הקיים בתחום זה בהתחשב בערך iy.

עבור כוח המתיחה הצירי המקסימלי בקורה: חשבו את המאמץ הצירי הקיים.

(8 נקודות)
ד.

חשבו את כוח הלחיצה המקסימלי כך שהמאמץ לא יעלה על המאמץ המותר.

חשבו את כוח המתיחה המקסימלי כך שהמאמץ לא יעלה על המאמץ המותר.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VA=0V_A=0, VB=0V_B=0, HB=450 kNH_B=450\,\text{kN} שמאלה (45 t45\,\text{t}). כוח צירי: +50 kN+50\,\text{kN} ב-AD, −250 kN-250\,\text{kN} ב-DE, −450 kN-450\,\text{kN} ב-EB. גזירה: אפס לכל האורך. מומנט: +100 kN⋅m+100\,\text{kN}\cdot\text{m} (10 t⋅m10\,\text{t}\cdot\text{m}) בין A ל-C, אפס בין C ל-B.

נתון: קורה על סמך גלילי ב-A (תגובה אנכית בלבד) וסמך קבוע ב-B (תגובה אנכית ואופקית), אורך 10 m10\,\text{m}. עומסים: כוח אופקי 50 kN50\,\text{kN} שמאלה ב-A, 300 kN300\,\text{kN} ימינה ב-D, 200 kN200\,\text{kN} ימינה ב-E; מומנט מרוכז 100 kN⋅m100\,\text{kN}\cdot\text{m} עם כיוון השעון ב-A, ומומנט 100 kN⋅m100\,\text{kN}\cdot\text{m} נגד כיוון השעון ב-C.

מבוקש: התגובות ומהלכי NN, VV, MM.

מוסכמת סימנים: כוח צירי חיובי = מתיחה; גזירה חיובית = כוח כלפי מעלה בצד השמאלי של חתך; מומנט חיובי = מומנט שמותח את הסיבים התחתונים. עובדים ביחידות החדשות (kN, m, MPa), ובסוגריים - הערך ביחידות הישנות.

תגובות

1. משוואת מומנטים סביב B. אין עומסים אנכיים, והכוחות האופקיים פועלים בציר הקורה ולכן אין להם זרוע. נשארים רק שני המומנטים המרוכזים, שהם שווים בגודלם והפוכים בכיוונם:

∑MB=0:  VA⋅10+100−100=0⇒VA=0\sum M_B=0:\; V_A\cdot 10+100-100=0 \Rightarrow V_A=0

2. שיווי משקל אנכי:

∑Fy=0:  VA+VB=0⇒VB=0\sum F_y=0:\; V_A+V_B=0 \Rightarrow V_B=0

3. שיווי משקל אופקי (חיובי ימינה):

∑Fx=0:  −50+300+200+HB=0⇒HB=−450 kN\sum F_x=0:\; -50+300+200+H_B=0 \Rightarrow H_B=-450\,\text{kN}

כלומר התגובה האופקית ב-B היא 450 kN450\,\text{kN} (45 t45\,\text{t}) שמאלה.

מהלך הכוחות הציריים (מתקדמים מ-A לכיוון B ומחשבים מהצד השמאלי של החתך):

4. בתחום A-D: הכוח 50 kN50\,\text{kN} מושך את קצה הקורה שמאלה, כלומר מותח אותה:

NAD=+50 kNN_{AD}=+50\,\text{kN} (+5 t+5\,\text{t}, מתיחה)

5. בתחום D-E: הכוח ב-D דוחף ימינה (300 kN300\,\text{kN}):

NDE=50−300=−250 kNN_{DE}=50-300=-250\,\text{kN} (−25 t-25\,\text{t}, לחיצה)

6. בתחום E-B: מתווסף הכוח ב-E:

NEB=−250−200=−450 kNN_{EB}=-250-200=-450\,\text{kN} (−45 t-45\,\text{t}, לחיצה)

בדיקה: ב-B התגובה 450 kN450\,\text{kN} שמאלה סוגרת את הדיאגרמה לאפס.

מהלך כוחות הגזירה

7. אין שום כוח אנכי על הקורה (גם התגובות האנכיות אפס), ולכן V(x)=0V(x)=0 לכל אורך הקורה.

מהלך המומנטים

8. מאחר ש-V=0V=0, המומנט קבוע בכל קטע ומשתנה רק בקפיצות בנקודות שבהן פועל מומנט מרוכז. מומנט מרוכז עם כיוון השעון מעלה את הדיאגרמה (בהתקדמות לאורך הקורה), ומומנט נגד כיוון השעון מוריד אותה.

•ב-A: קפיצה של +100 kN⋅m+100\,\text{kN}\cdot\text{m}, ולכן בתחום A-C: M=+100 kN⋅mM=+100\,\text{kN}\cdot\text{m} (+10 t⋅m+10\,\text{t}\cdot\text{m}).

•ב-C: קפיצה של −100 kN⋅m-100\,\text{kN}\cdot\text{m}, ולכן בתחום C-B: M=100−100=0M=100-100=0.

•ב-B (סמך פשוט): MB=0M_B=0 - מתאים.

הסרטוט: מהלך צירי - מלבן חיובי +50+50 בין A ל-D, מלבן שלילי −250-250 בין D ל-E, מלבן שלילי −450-450 בין E ל-B; גזירה - קו אפס; מומנטים - מלבן חיובי +100 kN⋅m+100\,\text{kN}\cdot\text{m} בין A ל-C ואפס הלאה.

תשובה: VA=0V_A=0, VB=0V_B=0, HB=450 kNH_B=450\,\text{kN} (45 t45\,\text{t}) שמאלה. NN: +50+50 / −250-250 / −450 kN-450\,\text{kN} בתחומים AD / DE / EB; V=0V=0; M=+100 kN⋅mM=+100\,\text{kN}\cdot\text{m} בין A ל-C ו-0 בין C ל-B.

סעיף ב

תשובה:

σ=140.3 MPa\sigma=140.3\,\text{MPa} (1403 kg/cm21403\,\text{kg/cm}^2); לחיצה בסיבים העליונים, מתיחה בסיבים התחתונים.

נתון: Mmax=+100 kN⋅mM_{max}=+100\,\text{kN}\cdot\text{m} (מסעיף א), פרופיל IPE 330 שמומנט ההתנגדות שלו מהטבלאות Wx=713 cm3W_x=713\,\text{cm}^3.

מבוקש: מאמץ הכפיפה.

1. מאמץ הכפיפה בסיב הקיצוני:

σ=MWx=100⋅106 N⋅mm713⋅103 mm3=140.3 MPa\sigma=\frac{M}{W_x}=\frac{100\cdot10^{6}\,\text{N}\cdot\text{mm}}{713\cdot10^{3}\,\text{mm}^3}=140.3\,\text{MPa}

(ביחידות ישנות: σ=10⋅105713=1403 kg/cm2\sigma=\frac{10\cdot10^5}{713}=1403\,\text{kg/cm}^2)

2. המאמץ קטן מהמותר: 140.3<160 MPa140.3<160\,\text{MPa}.

3. המומנט חיובי - הקורה מתכופפת כשקעירותה כלפי מעלה, ולכן הסיבים העליונים מתקצרים (לחיצה) והתחתונים מתארכים (מתיחה).

תשובה: σ=140.3 MPa\sigma=140.3\,\text{MPa} (1403 kg/cm21403\,\text{kg/cm}^2); לחיצה בסיבים העליונים ומתיחה בסיבים התחתונים.

סעיף ג

תשובה:

לחיצה: λ=56\lambda=56, ω=1.26\omega=1.26, σ=100.6 MPa\sigma=100.6\,\text{MPa} (1006 kg/cm21006\,\text{kg/cm}^2). מתיחה (N=50 kNN=50\,\text{kN}): σ=8.0 MPa\sigma=8.0\,\text{MPa} (80 kg/cm280\,\text{kg/cm}^2).

נתון: IPE 330 - שטח A=62.6 cm2A=62.6\,\text{cm}^2, רדיוס התמד iy=3.55 cmi_y=3.55\,\text{cm} (הציר החלש, ix=13.7 cmi_x=13.7\,\text{cm}). כוח לחיצה N=−500 kNN=-500\,\text{kN} בתחום E-B, שאורכו 2.0 m2.0\,\text{m}. כוח המתיחה המקסימלי בקורה מסעיף א: N=+50 kNN=+50\,\text{kN}.

מבוקש: המאמץ הצירי בלחיצה (עם התחשבות בקריסה) ובמתיחה.

לחיצה

1. אורך הקריסה של התחום הוא אורכו, Lk=2.0 m=200 cmL_k=2.0\,\text{m}=200\,\text{cm}. בודקים קריסה סביב הציר החלש, כי בו רדיוס ההתמד הקטן (iy<ixi_y<i_x) והתמירות הגדולה ביותר.

2. התמירות (גבהות):

λ=Lkiy=2003.55=56.3≈56\lambda=\frac{L_k}{i_y}=\frac{200}{3.55}=56.3\approx56

3. מטבלת מקדמי הקריסה עבור λ=56\lambda=56: ω=1.26\omega=1.26.

4. המאמץ הצירי המוגדל בגלל הקריסה:

σ=ω⋅NA=1.26⋅500⋅103 N6260 mm2=100.6 MPa\sigma=\frac{\omega\cdot N}{A}=\frac{1.26\cdot500\cdot10^{3}\,\text{N}}{6260\,\text{mm}^2}=100.6\,\text{MPa}

(ביחידות ישנות: σ=1.26⋅50⋅10362.6=1006 kg/cm2\sigma=\frac{1.26\cdot50\cdot10^3}{62.6}=1006\,\text{kg/cm}^2), לחיצה, קטן מ-160 MPa160\,\text{MPa}.

מתיחה

5. במתיחה אין קריסה, ולכן מחלקים את הכוח בשטח בלבד. כוח המתיחה המקסימלי בקורה הוא 50 kN50\,\text{kN} (תחום A-D):

σ=NA=50⋅1036260=8.0 MPa\sigma=\frac{N}{A}=\frac{50\cdot10^{3}}{6260}=8.0\,\text{MPa} (80 kg/cm280\,\text{kg/cm}^2)

תשובה: בלחיצה λ=56\lambda=56, ω=1.26\omega=1.26, σ=100.6 MPa\sigma=100.6\,\text{MPa} (1006 kg/cm21006\,\text{kg/cm}^2); במתיחה σ=8.0 MPa\sigma=8.0\,\text{MPa} (80 kg/cm280\,\text{kg/cm}^2).

סעיף ד

תשובה:

לחיצה: Nmax=795 kNN_{max}=795\,\text{kN} (79.5 t79.5\,\text{t}); מתיחה: Nmax=1001.6 kNN_{max}=1001.6\,\text{kN} (≈100 t\approx100\,\text{t}).

מציבים בנוסחאות המאמץ את המאמץ המותר σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa} ומבודדים את הכוח. לחיצה - עם מקדם הקריסה ω=1.26\omega=1.26 שמצאנו בסעיף ג; מתיחה - בלי מקדם.

1. לחיצה:

Nmax=σall⋅Aω=160⋅62601.26=794,921 N=795 kNN_{max}=\frac{\sigma_{all}\cdot A}{\omega}=\frac{160\cdot6260}{1.26}=794{,}921\,\text{N}=795\,\text{kN}

(ביחידות ישנות: 1600⋅62.61.26⋅103=79.5 t\frac{1600\cdot62.6}{1.26\cdot10^3}=79.5\,\text{t})

2. מתיחה:

Nmax=σall⋅A=160⋅6260=1,001,600 N=1001.6 kNN_{max}=\sigma_{all}\cdot A=160\cdot6260=1{,}001{,}600\,\text{N}=1001.6\,\text{kN}

(ביחידות ישנות: 1600⋅62.6103=100.2≈100 t\frac{1600\cdot62.6}{10^3}=100.2\approx100\,\text{t})

תשובה: כוח לחיצה מקסימלי 795 kN795\,\text{kN} (79.5 t79.5\,\text{t}); כוח מתיחה מקסימלי 1001.6 kN1001.6\,\text{kN} (≈100 t\approx100\,\text{t}).

שאלה 2 · קורה זיזית: גזירה, מומנטים ובחירת פרופיל

בתרשים מספר 2 מסורטטת קורת פלדה זיזית העשויה מפרופיל IPE (המידות בתרשים הן במטרים).

בנקודות E, F יש מומנט מרוכז.

בנקודות C, D יש כוח מרוכז.

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמך A.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(8 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(8 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט השלילי המקסימלי בקורה הוא: M=−100 kN⋅mM=-100\,\text{kN}\cdot\text{m} (−10.0 t⋅m-10.0\,\text{t}\cdot\text{m})

חשבו את Wx: מומנט ההתנגדות הדרוש כך שמאמץ הכפיפה לא יעלה על המאמץ המותר.

בחרו פרופיל IPE המתאים ל Wx שחישבתם בסעיף זה.

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים (הקפידו לרשום איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה).

(5 נקודות)
ה.

נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בקורה הוא: M=+150 kN⋅mM=+150\,\text{kN}\cdot\text{m} (+15.0 t⋅m+15.0\,\text{t}\cdot\text{m})

חשבו את Wx: מומנט ההתנגדות הדרוש כך שמאמץ הכפיפה לא יעלה על המאמץ המותר.

בחרו פרופיל IPE המתאים ל Wx שחישבתם בסעיף זה.

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים (הקפידו לרשום איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

VA=92 kNV_A=92\,\text{kN} (9.2 t9.2\,\text{t}) כלפי מעלה, MA=93.2 kN⋅mM_A=93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} (9.32 t⋅m9.32\,\text{t}\cdot\text{m}) נגד כיוון השעון (מומנט שלילי בריתום), HA=0H_A=0.

נתון: זיז באורך 5.2 m5.2\,\text{m} מרותם ב-A. עומסים: עומס מפורס 10 kN/m10\,\text{kN/m} על A-B (2.0 m2.0\,\text{m}), כוח 40 kN40\,\text{kN} ב-C (x=2.6 mx=2.6\,\text{m}), כוח 20 kN20\,\text{kN} ב-D (x=3.2 mx=3.2\,\text{m}), עומס מפורס 10 kN/m10\,\text{kN/m} על E-F (1.2 m1.2\,\text{m}), מומנט 50 kN⋅m50\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-E ומומנט 100 kN⋅m100\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-F, שניהם נגד כיוון השעון.

מבוקש: תגובות הריתום VAV_A, MAM_A (ו-HAH_A).

1. מחליפים כל עומס מפורס בשקול שלו, הפועל באמצע קטע העומס:

•A-B: Q1=10⋅2.0=20 kNQ_1=10\cdot2.0=20\,\text{kN} במרחק 1.0 m1.0\,\text{m} מ-A.

•E-F: Q2=10⋅1.2=12 kNQ_2=10\cdot1.2=12\,\text{kN} במרחק 4.0+0.6=4.6 m4.0+0.6=4.6\,\text{m} מ-A.

2. שיווי משקל אופקי: אין כוחות אופקיים, ולכן HA=0H_A=0.

3. שיווי משקל אנכי:

VA=20+40+20+12=92 kNV_A=20+40+20+12=92\,\text{kN} (9.2 t9.2\,\text{t}) כלפי מעלה.

4. משוואת מומנטים סביב A. נסמן את MAM_A כמומנט הריתום ונכתוב את סכום המומנטים (נגד כיוון השעון חיובי):

MA−20⋅1.0−40⋅2.6−20⋅3.2−12⋅4.6+50+100=0M_A-20\cdot1.0-40\cdot2.6-20\cdot3.2-12\cdot4.6+50+100=0

MA=20+104+64+55.2−150=93.2 kN⋅mM_A=20+104+64+55.2-150=93.2\,\text{kN}\cdot\text{m}

כלומר מומנט הריתום הוא 93.2 kN⋅m93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} (9.32 t⋅m9.32\,\text{t}\cdot\text{m}) נגד כיוון השעון. בקצה השמאלי של הקורה מומנט כזה מותח את הסיבים העליונים, כלומר המומנט הפנימי ב-A הוא M(0)=−93.2 kN⋅mM(0)=-93.2\,\text{kN}\cdot\text{m}.

תשובה: VA=92 kNV_A=92\,\text{kN} (9.2 t9.2\,\text{t}) כלפי מעלה, MA=93.2 kN⋅mM_A=93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} (9.32 t⋅m9.32\,\text{t}\cdot\text{m}) נגד כיוון השעון (מומנט שלילי), HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VV: 92 ב-A, יורד ליניארית ל-72 ב-B; 72 עד C; 32 עד D; 12 עד E; יורד ליניארית מ-12 ל-0 ב-F (ב-kN).

מתקדמים מ-A לאורך הקורה ומחשבים את הגזירה מהצד השמאלי של החתך: מתחילים מ-VAV_A ומחסירים כל עומס כלפי מטה שעברנו. מומנטים מרוכזים אינם משפיעים על הגזירה.

1. ב-A: V=+92 kNV=+92\,\text{kN} (9.2 t9.2\,\text{t}).

2. A-B: עומס מפורס, הגזירה יורדת ליניארית בשיפוע 10 kN/m10\,\text{kN/m}:

VB=92−10⋅2.0=72 kNV_B=92-10\cdot2.0=72\,\text{kN} (7.2 t7.2\,\text{t}).

3. B-C: אין עומס, V=72 kNV=72\,\text{kN} קבוע.

4. ב-C קפיצה כלפי מטה של 40 kN40\,\text{kN}: V=72−40=32 kNV=72-40=32\,\text{kN} (3.2 t3.2\,\text{t}), קבוע עד D.

5. ב-D קפיצה של 20 kN20\,\text{kN}: V=32−20=12 kNV=32-20=12\,\text{kN} (1.2 t1.2\,\text{t}), קבוע עד E.

6. E-F: עומס מפורס, ירידה ליניארית: VF=12−10⋅1.2=0V_F=12-10\cdot1.2=0 - מתאים לקצה חופשי.

הגזירה חיובית לכל האורך, ולכן המומנט עולה לאורך כל הקורה (פרט לקפיצות במומנטים המרוכזים). שטחי דיאגרמת הגזירה ישמשו לחישוב המומנטים בסעיף ג.

תשובה: VA=92V_A=92, VB=72V_B=72, בין B ל-C 7272, בין C ל-D 3232, בין D ל-E 1212, ובין E ל-F ירידה ליניארית מ-1212 ל-00 (ב-kN).

סעיף ג

תשובה:

MA=−93.2M_A=-93.2, MB=+70.8M_B=+70.8, MC=+114.0M_C=+114.0, MD=+133.2M_D=+133.2, ME=+142.8M_{E}=+142.8 לפני E ו-+92.8+92.8 אחרי E, MF=+100 kN⋅mM_F=+100\,\text{kN}\cdot\text{m}; אפס ב-x=1.08 mx=1.08\,\text{m}.

מתחילים מהמומנט ב-A (−93.2 kN⋅m-93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} מסעיף א) ומוסיפים בכל קטע את שטח דיאגרמת הגזירה; במומנט מרוכז נגד כיוון השעון הדיאגרמה קופצת כלפי מטה בגודלו. (הדיאגרמה מסורטטת יחד עם דיאגרמת הגזירה בסוף סעיף ב.)

1. ב-A: MA=−93.2 kN⋅mM_A=-93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} (−9.32 t⋅m-9.32\,\text{t}\cdot\text{m}).

2. A-B: שטח הטרפז בגזירה 92+722⋅2.0=164 kN⋅m\frac{92+72}{2}\cdot2.0=164\,\text{kN}\cdot\text{m}:

MB=−93.2+164=70.8 kN⋅mM_B=-93.2+164=70.8\,\text{kN}\cdot\text{m} (7.08 t⋅m7.08\,\text{t}\cdot\text{m}). המומנט בקטע זה הוא פרבולה M(x)=−93.2+92x−5x2M(x)=-93.2+92x-5x^2.

3. נקודת האפס של המומנט: −93.2+92x−5x2=0⇒x=1.08 m-93.2+92x-5x^2=0 \Rightarrow x=1.08\,\text{m} מ-A. בין A לנקודה זו המומנט שלילי (מתיחה למעלה), ואחריה חיובי.

4. B-C: MC=70.8+72⋅0.6=114.0 kN⋅mM_C=70.8+72\cdot0.6=114.0\,\text{kN}\cdot\text{m} (11.40 t⋅m11.40\,\text{t}\cdot\text{m}).

5. C-D: MD=114.0+32⋅0.6=133.2 kN⋅mM_D=114.0+32\cdot0.6=133.2\,\text{kN}\cdot\text{m} (13.32 t⋅m13.32\,\text{t}\cdot\text{m}).

6. D-E: ME,left=133.2+12⋅0.8=142.8 kN⋅mM_{E,\text{left}}=133.2+12\cdot0.8=142.8\,\text{kN}\cdot\text{m} (14.28 t⋅m14.28\,\text{t}\cdot\text{m}).

7. ב-E המומנט המרוכז 50 kN⋅m50\,\text{kN}\cdot\text{m} נגד כיוון השעון מוריד את הדיאגרמה:

ME,right=142.8−50=92.8 kN⋅mM_{E,\text{right}}=142.8-50=92.8\,\text{kN}\cdot\text{m} (9.28 t⋅m9.28\,\text{t}\cdot\text{m}).

8. E-F: שטח המשולש בגזירה 12⋅1.22=7.2 kN⋅m\frac{12\cdot1.2}{2}=7.2\,\text{kN}\cdot\text{m}:

MF=92.8+7.2=100 kN⋅mM_F=92.8+7.2=100\,\text{kN}\cdot\text{m} (10.0 t⋅m10.0\,\text{t}\cdot\text{m}), פרבולה שמשיקה לאופק ב-F (שם V=0V=0).

בדיקה: בקצה החופשי F המומנט הפנימי שווה למומנט המרוכז 100 kN⋅m100\,\text{kN}\cdot\text{m} - מתאים.

המומנט החיובי המקסימלי: +142.8 kN⋅m+142.8\,\text{kN}\cdot\text{m} ממש לפני E; המומנט השלילי המקסימלי: −93.2 kN⋅m-93.2\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-A.

תשובה: MA=−93.2M_A=-93.2, MB=70.8M_B=70.8, MC=114.0M_C=114.0, MD=133.2M_D=133.2, ME=142.8M_E=142.8 (לפני E) / 92.892.8 (אחרי E), MF=100 kN⋅mM_F=100\,\text{kN}\cdot\text{m}; המומנט מתאפס ב-x=1.08 mx=1.08\,\text{m} מ-A.

סעיף ד

תשובה:

Wx,req=625 cm3W_{x,req}=625\,\text{cm}^3; IPE 330 (Wx=713 cm3W_x=713\,\text{cm}^3); σ=140.3 MPa\sigma=140.3\,\text{MPa} (1403 kg/cm21403\,\text{kg/cm}^2), מתיחה למעלה, לחיצה למטה.

נתון: M=−100 kN⋅mM=-100\,\text{kN}\cdot\text{m}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: WxW_x דרוש, פרופיל, ומאמץ קיים.

1. מומנט ההתנגדות הדרוש:

Wx,req=∣M∣σall=100⋅106160=625⋅103 mm3=625 cm3W_{x,req}=\frac{|M|}{\sigma_{all}}=\frac{100\cdot10^{6}}{160}=625\cdot10^{3}\,\text{mm}^3=625\,\text{cm}^3

(ביחידות ישנות: 10⋅1051600=625 cm3\frac{10\cdot10^5}{1600}=625\,\text{cm}^3)

2. בטבלת פרופילי IPE בוחרים את הפרופיל הקטן ביותר עם Wx≥625 cm3W_x\ge625\,\text{cm}^3: IPE 300 (557 cm3557\,\text{cm}^3) קטן מדי, ולכן IPE 330 עם Wx=713 cm3W_x=713\,\text{cm}^3.

3. המאמץ הקיים:

σ=∣M∣Wx=100⋅106713⋅103=140.3 MPa\sigma=\frac{|M|}{W_x}=\frac{100\cdot10^{6}}{713\cdot10^{3}}=140.3\,\text{MPa} (1403 kg/cm21403\,\text{kg/cm}^2) <160 MPa<160\,\text{MPa}.

4. מומנט שלילי מכופף את הקורה כשקעירותה כלפי מטה: הסיבים העליונים במתיחה והתחתונים בלחיצה.

תשובה: Wx,req=625 cm3W_{x,req}=625\,\text{cm}^3; IPE 330; σ=140.3 MPa\sigma=140.3\,\text{MPa} (1403 kg/cm21403\,\text{kg/cm}^2) - מתיחה בסיבים העליונים, לחיצה בסיבים התחתונים.

סעיף ה

תשובה:

Wx,req=937.5 cm3W_{x,req}=937.5\,\text{cm}^3; IPE 400 (Wx=1160 cm3W_x=1160\,\text{cm}^3); σ=129.3 MPa\sigma=129.3\,\text{MPa} (1293 kg/cm21293\,\text{kg/cm}^2), לחיצה למעלה, מתיחה למטה.

נתון: M=+150 kN⋅mM=+150\,\text{kN}\cdot\text{m}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: WxW_x דרוש, פרופיל, ומאמץ קיים.

1. מומנט ההתנגדות הדרוש:

Wx,req=Mσall=150⋅106160=937.5⋅103 mm3≈938 cm3W_{x,req}=\frac{M}{\sigma_{all}}=\frac{150\cdot10^{6}}{160}=937.5\cdot10^{3}\,\text{mm}^3\approx938\,\text{cm}^3

2. בחירת פרופיל: IPE 360 (Wx=904 cm3W_x=904\,\text{cm}^3) קטן מהדרוש, ולכן IPE 400 עם Wx=1160 cm3W_x=1160\,\text{cm}^3.

3. המאמץ הקיים:

σ=MWx=150⋅1061160⋅103=129.3 MPa\sigma=\frac{M}{W_x}=\frac{150\cdot10^{6}}{1160\cdot10^{3}}=129.3\,\text{MPa} (1293 kg/cm21293\,\text{kg/cm}^2) <160 MPa<160\,\text{MPa}.

4. מומנט חיובי: הסיבים העליונים בלחיצה והתחתונים במתיחה.

5. מכיוון שהקורה היא פרופיל אחד לכל אורכה, הפרופיל הנבחר לכל הקורה הוא IPE 400 (מתאים גם למומנט השלילי מסעיף ד).

תשובה: Wx,req=937.5≈938 cm3W_{x,req}=937.5\approx938\,\text{cm}^3; IPE 400; σ=129.3 MPa\sigma=129.3\,\text{MPa} (1293 kg/cm21293\,\text{kg/cm}^2) - לחיצה בסיבים העליונים, מתיחה בסיבים התחתונים.

שאלה 3 · חתך מורכב: מרכז כובד, אינרציה ומאמצים

בתרשים מספר 3 מסורטט חתך קורה אשר מורכב מארבעה אלמנטים (המידות בתרשים הן במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

א.

סרטטו במחברתכם את החתך המופיע בתרשים מספר 3, כולל כל המידות העיקריות.

חשבו את מרכז הכובד של החתך Yb.

השלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – Yt, Yb.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את מומנט האינרציה Ix.

חשבו את Wxt: מומנט ההתנגדות בסיב העליון.

חשבו את Wxb: מומנט ההתנגדות בסיב התחתון.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את מומנט האינרציה Iy.

(6 נקודות)
ד.

נתונים מומנטי ההתנגדות:

Wxb=1,400 cm3W_{xb}=1{,}400\,\text{cm}^3 בסיב התחתון

Wxt=1,000 cm3W_{xt}=1{,}000\,\text{cm}^3 בסיב העליון

חשבו את הערכים הבאים:

המומנט השלילי המקסימלי שהחתך יכול לקבל על פי מומנטי ההתנגדות הנתונים.

מאמץ הכפיפה בסיבים העליונים ומאמץ הכפיפה בסיבים התחתונים

(עבור המומנט המקסימלי שחישבתם בסעיף זה).

כתבו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(6 נקודות)
ה.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי וגודלו הוא: M=−150 kN⋅mM=-150\,\text{kN}\cdot\text{m} (−15 t⋅m-15\,\text{t}\cdot\text{m}).

בהתייחסות למומנטי ההתנגדות הנתונים בסעיף ד:

חשבו את מאמץ הכפיפה בסיבים העליונים ואת מאמץ הכפיפה בסיבים התחתונים.

כתבו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Yb=7.04 cmY_b=7.04\,\text{cm}, Yt=14.96 cmY_t=14.96\,\text{cm} (גובה החתך 22 cm22\,\text{cm}).

נתון: פלטה 400/20 בתחתית (אלמנט 1), שתי זוויות L 100/100 בעובי 12 מ"מ (אלמנטים 2, 3) הצמודות לדפנות הצדדיות של צינור RHS 200/200 בעובי 16 מ"מ (אלמנט 4), שיושב על הפלטה.

מבוקש: מרכז הכובד YbY_b (מהסיב התחתון) ו-YtY_t.

1. סרטוט ומידות עיקריות: רוחב הפלטה 400 mm400\,\text{mm} ועוביה 20 mm20\,\text{mm}; הצינור ברוחב ובגובה 200 mm200\,\text{mm}, ולכן גובה החתך הכולל h=20+200=220 mm=22 cmh=20+200=220\,\text{mm}=22\,\text{cm}. הזוויות יושבות על הפלטה, שוק אחת שלהן צמודה לדופן הצינור.

2. נתוני האלמנטים (מהטבלאות), כשהציר y הוא ציר הסימטריה ו-y נמדד מתחתית הפלטה:

אלמנטA [cm2]A\,[\text{cm}^2]yi [cm]y_i\,[\text{cm}]Ix0 [cm4]I_{x0}\,[\text{cm}^4]
1 - פלטה 400/2040⋅2=8040\cdot2=801.01.040⋅2312=26.7\frac{40\cdot2^3}{12}=26.7
2, 3 - L 100/100/12 (כל אחת)22.722.72+2.9=4.92+2.9=4.9207207
4 - RHS 200/200/161171172+10=12.02+10=12.065246524

(מרכז הכובד של הזווית נמצא e=2.9 cme=2.9\,\text{cm} מגב השוקיים, ולכן y=2.0+2.9y=2.0+2.9.)

3. השטח הכולל:

A=80+2⋅22.7+117=242.4 cm2A=80+2\cdot22.7+117=242.4\,\text{cm}^2

4. המומנט הסטטי סביב תחתית החתך:

S=80⋅1.0+2⋅22.7⋅4.9+117⋅12.0=80+222.5+1404=1706.5 cm3S=80\cdot1.0+2\cdot22.7\cdot4.9+117\cdot12.0=80+222.5+1404=1706.5\,\text{cm}^3

5. מרכז הכובד:

Yb=SA=1706.5242.4=7.04 cmY_b=\frac{S}{A}=\frac{1706.5}{242.4}=7.04\,\text{cm}

Yt=h−Yb=22.0−7.04=14.96 cmY_t=h-Y_b=22.0-7.04=14.96\,\text{cm}

תשובה: Yb=7.04 cmY_b=7.04\,\text{cm}, Yt=14.96 cmY_t=14.96\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

Ix=12,970 cm4I_x=12{,}970\,\text{cm}^4; Wxt=867 cm3W_{xt}=867\,\text{cm}^3; Wxb=1842 cm3W_{xb}=1842\,\text{cm}^3.

משתמשים במשפט שטיינר: לכל אלמנט Ixi=Ix0+Ai (Yb−yi)2I_{xi}=I_{x0}+A_i\,(Y_b-y_i)^2, ומחברים. Yb=7.04 cmY_b=7.04\,\text{cm} מסעיף א.

1. פלטה: Ix1=26.7+80⋅(7.04−1.0)2=2945 cm4I_{x1}=26.7+80\cdot(7.04-1.0)^2=2945\,\text{cm}^4

2. כל זווית: Ix2=Ix3=207+22.7⋅(7.04−4.9)2=311 cm4I_{x2}=I_{x3}=207+22.7\cdot(7.04-4.9)^2=311\,\text{cm}^4

3. צינור: Ix4=6524+117⋅(7.04−12.0)2=9403 cm4I_{x4}=6524+117\cdot(7.04-12.0)^2=9403\,\text{cm}^4

4. סכום:

Ix=2945+2⋅311+9403=12,970 cm4I_x=2945+2\cdot311+9403=12{,}970\,\text{cm}^4

5. מומנטי ההתנגדות - מחלקים במרחק מציר הכובד לסיב:

Wxt=IxYt=12,97014.96=867 cm3W_{xt}=\frac{I_x}{Y_t}=\frac{12{,}970}{14.96}=867\,\text{cm}^3

Wxb=IxYb=12,9707.04=1842 cm3W_{xb}=\frac{I_x}{Y_b}=\frac{12{,}970}{7.04}=1842\,\text{cm}^3

תשובה: Ix≈12,970 cm4I_x\approx12{,}970\,\text{cm}^4; Wxt=867 cm3W_{xt}=867\,\text{cm}^3; Wxb=1842 cm3W_{xb}=1842\,\text{cm}^3.

סעיף ג

תשובה:

Iy≈25,160 cm4I_y\approx25{,}160\,\text{cm}^4.

הציר y הוא ציר סימטריה, ולכן הפלטה והצינור (שמרכזיהם עליו) תורמים רק את מומנט האינרציה העצמי שלהם; לזוויות מוסיפים איבר שטיינר עם המרחק האופקי של מרכז הכובד שלהן מהציר.

1. פלטה: Iy1=2⋅40312=10,667 cm4I_{y1}=\frac{2\cdot40^3}{12}=10{,}667\,\text{cm}^4

2. כל זווית: מרכז הכובד שלה במרחק x=10+2.9=12.9 cmx=10+2.9=12.9\,\text{cm} מציר y (חצי רוחב הצינור ועוד ee):

Iy2=Iy3=207+22.7⋅12.92=3985 cm4I_{y2}=I_{y3}=207+22.7\cdot12.9^2=3985\,\text{cm}^4

3. צינור: Iy4=6524 cm4I_{y4}=6524\,\text{cm}^4

4. סכום:

Iy=10,667+2⋅3985+6524=25,160 cm4I_y=10{,}667+2\cdot3985+6524=25{,}160\,\text{cm}^4

תשובה: Iy≈25,160 cm4I_y\approx25{,}160\,\text{cm}^4.

סעיף ד

תשובה:

Mmax(−)=160 kN⋅mM_{max}^{(-)}=160\,\text{kN}\cdot\text{m} (16.0 t⋅m16.0\,\text{t}\cdot\text{m}); σt=160 MPa\sigma_t=160\,\text{MPa} מתיחה, σb=114.3 MPa\sigma_b=114.3\,\text{MPa} לחיצה.

נתון: Wxt=1000 cm3W_{xt}=1000\,\text{cm}^3, Wxb=1400 cm3W_{xb}=1400\,\text{cm}^3, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: המומנט השלילי הגדול ביותר, והמאמצים בשני הסיבים עבורו.

1. המומנט שכל סיב יכול לשאת עד שיגיע למאמץ המותר, M=σall⋅WM=\sigma_{all}\cdot W:

•סיב תחתון: Mb=160⋅1400⋅103=224⋅106 N⋅mm=224 kN⋅mM_b=160\cdot1400\cdot10^{3}=224\cdot10^{6}\,\text{N}\cdot\text{mm}=224\,\text{kN}\cdot\text{m} (22.4 t⋅m22.4\,\text{t}\cdot\text{m})

•סיב עליון: Mt=160⋅1000⋅103=160⋅106 N⋅mm=160 kN⋅mM_t=160\cdot1000\cdot10^{3}=160\cdot10^{6}\,\text{N}\cdot\text{mm}=160\,\text{kN}\cdot\text{m} (16.0 t⋅m16.0\,\text{t}\cdot\text{m})

2. המומנט המותר הוא הקטן מבין השניים (כדי שבשום סיב לא נעבור את המותר):

Mmax(−)=−160 kN⋅mM_{max}^{(-)}=-160\,\text{kN}\cdot\text{m} (−16.0 t⋅m-16.0\,\text{t}\cdot\text{m}), והסיב העליון הוא הקובע.

3. המאמצים עבור M=160 kN⋅mM=160\,\text{kN}\cdot\text{m}:

σt=160⋅1061000⋅103=160 MPa\sigma_t=\frac{160\cdot10^{6}}{1000\cdot10^{3}}=160\,\text{MPa} (1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2)

σb=160⋅1061400⋅103=114.3 MPa\sigma_b=\frac{160\cdot10^{6}}{1400\cdot10^{3}}=114.3\,\text{MPa} (1143 kg/cm21143\,\text{kg/cm}^2)

4. מומנט שלילי: הסיבים העליונים במתיחה והתחתונים בלחיצה.

תשובה: Mmax(−)=160 kN⋅mM_{max}^{(-)}=160\,\text{kN}\cdot\text{m} (16.0 t⋅m16.0\,\text{t}\cdot\text{m}); בסיבים העליונים 160 MPa160\,\text{MPa} מתיחה, בסיבים התחתונים 114.3 MPa114.3\,\text{MPa} (1143 kg/cm21143\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

סעיף ה

תשובה:

σt=150 MPa\sigma_t=150\,\text{MPa} (1500 kg/cm21500\,\text{kg/cm}^2) מתיחה; σb=107.1 MPa\sigma_b=107.1\,\text{MPa} (1071 kg/cm21071\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

מחלקים את המומנט במומנט ההתנגדות של כל סיב.

1. סיב עליון:

σt=∣M∣Wxt=150⋅1061000⋅103=150 MPa\sigma_t=\frac{|M|}{W_{xt}}=\frac{150\cdot10^{6}}{1000\cdot10^{3}}=150\,\text{MPa} (1500 kg/cm21500\,\text{kg/cm}^2)

2. סיב תחתון:

σb=∣M∣Wxb=150⋅1061400⋅103=107.1 MPa\sigma_b=\frac{|M|}{W_{xb}}=\frac{150\cdot10^{6}}{1400\cdot10^{3}}=107.1\,\text{MPa} (1071 kg/cm21071\,\text{kg/cm}^2)

3. שני המאמצים קטנים מ-160 MPa160\,\text{MPa}. המומנט שלילי, ולכן הסיבים העליונים במתיחה והתחתונים בלחיצה.

תשובה: בסיבים העליונים 150 MPa150\,\text{MPa} (1500 kg/cm21500\,\text{kg/cm}^2) מתיחה; בסיבים התחתונים 107.1 MPa107.1\,\text{MPa} (1071 kg/cm21071\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

שאלה 4 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו.

מוטות המסבך עשויים מפרופילי RHS 60/60 (t=4).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות: 1, 2, 3, 4, 5, 6.

רכזו את התשובות בטבלה.

(18 נקודות)
ג.

נתון שהכוח במוט 1 הוא כוח לחיצה: P1=−80 kNP_1=-80\,\text{kN} (−8.0 t-8.0\,\text{t}).

חשב את המאמץ הקיים במוט זה.

(6 נקודות)
ד.

מה כוח המתיחה המקסימלי שהפרופיל הנתון יכול לקבל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

HA=140 kNH_A=140\,\text{kN} (14 t14\,\text{t}) ימינה; HB=20 kNH_B=20\,\text{kN} (2 t2\,\text{t}) שמאלה; VB=90 kNV_B=90\,\text{kN} (9 t9\,\text{t}) כלפי מעלה.

נתון: סמך גלילי ב-A על קיר אנכי - תגובה אופקית HAH_A בלבד; סמך קבוע ב-B - תגובות HBH_B ו-VBV_B. נקבע מערכת צירים עם ראשית ב-A: A(0,0)A(0,0), B(0,6)B(0,6), C(2,0)C(2,0), D(4,0)D(4,0), E(6,0)E(6,0), F(2,4)F(2,4), G(4,2)G(4,2). עומסים: 30 kN30\,\text{kN} כלפי מטה ב-C, D, E; 40 kN40\,\text{kN} שמאלה ב-F, G, E.

מבוקש: HAH_A, HBH_B, VBV_B.

נניח את HAH_A ו-HBH_B ימינה ואת VBV_B כלפי מעלה; תוצאה שלילית תפרש כיוון הפוך.

1. שיווי משקל אנכי - VBV_B היא התגובה האנכית היחידה:

VB=3⋅30=90 kNV_B=3\cdot30=90\,\text{kN} (9 t9\,\text{t}) כלפי מעלה.

2. מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי). HAH_A ו-VBV_B עוברים דרך A או בקו אנכי דרכו, ולכן אין להם זרוע; הכוחות האופקיים שמאלה בגובה yy יוצרים מומנט נגד כיוון השעון 40⋅y40\cdot y, והכוחות האנכיים יוצרים מומנט עם כיוון השעון:

−HB⋅6+40⋅4+40⋅2+40⋅0−30⋅2−30⋅4−30⋅6=0-H_B\cdot6+40\cdot4+40\cdot2+40\cdot0-30\cdot2-30\cdot4-30\cdot6=0

−6HB+240−360=0⇒HB=−20 kN-6H_B+240-360=0 \Rightarrow H_B=-20\,\text{kN}

כלומר HB=20 kNH_B=20\,\text{kN} (2 t2\,\text{t}) שמאלה.

3. שיווי משקל אופקי:

HA+HB−3⋅40=0⇒HA=120+20=140 kNH_A+H_B-3\cdot40=0 \Rightarrow H_A=120+20=140\,\text{kN} (14 t14\,\text{t}) ימינה.

בדיקה - מומנטים סביב B: HA⋅6−40⋅2−40⋅4−40⋅6−30⋅(2+4+6)=840−480−360=0H_A\cdot6-40\cdot2-40\cdot4-40\cdot6-30\cdot(2+4+6)=840-480-360=0 ✓.

תשובה: HA=140 kNH_A=140\,\text{kN} (14 t14\,\text{t}) ימינה; HB=20 kNH_B=20\,\text{kN} (2 t2\,\text{t}) שמאלה; VB=90 kNV_B=90\,\text{kN} (9 t9\,\text{t}) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

P1=−70P_1=-70, P2=+42.4P_2=+42.4, P3=+30P_3=+30, P4=+28.3P_4=+28.3, P5=+70P_5=+70, P6=−49.5 kNP_6=-49.5\,\text{kN} (+ מתיחה, − לחיצה).

מניחים בכל מוט כוח מתיחה (חץ יוצא מהצומת); תוצאה שלילית = לחיצה. המוטות האלכסוניים 2, 4, 6 נטויים ב-45∘45^\circ (sin⁡45∘=cos⁡45∘=0.707\sin45^\circ=\cos45^\circ=0.707).

צומת E - נפגשים בו רק המוטות 1 (אופקי, לכיוון D) ו-2 (אלכסוני, לכיוון G), ולכן מתחילים בו.

1. ∑Fy=0:  P2sin⁡45∘−30=0⇒P2=300.707=42.43 kN\sum F_y=0:\; P_2\sin45^\circ-30=0 \Rightarrow P_2=\frac{30}{0.707}=42.43\,\text{kN} (מתיחה)

2. ∑Fx=0:  −P1−P2cos⁡45∘−40=0⇒P1=−30−40=−70 kN\sum F_x=0:\; -P_1-P_2\cos45^\circ-40=0 \Rightarrow P_1=-30-40=-70\,\text{kN} (לחיצה)

צומת D - מוטות C-D ו-1 אופקיים, מוט 3 אנכי.

3. ∑Fy=0:  P3−30=0⇒P3=30 kN\sum F_y=0:\; P_3-30=0 \Rightarrow P_3=30\,\text{kN} (מתיחה)

צומת B - פועלות התגובות HB=20 kNH_B=20\,\text{kN} שמאלה ו-VB=90 kNV_B=90\,\text{kN} למעלה, ומוטות 4 (אלכסוני לכיוון F, ימינה ולמטה) ו-5 (אנכי לכיוון A).

4. ∑Fx=0:  P4cos⁡45∘−20=0⇒P4=200.707=28.28 kN\sum F_x=0:\; P_4\cos45^\circ-20=0 \Rightarrow P_4=\frac{20}{0.707}=28.28\,\text{kN} (מתיחה)

5. ∑Fy=0:  90−P4sin⁡45∘−P5=0⇒P5=90−20=70 kN\sum F_y=0:\; 90-P_4\sin45^\circ-P_5=0 \Rightarrow P_5=90-20=70\,\text{kN} (מתיחה)

מוט 6 - חתך ריטר. חותכים את המסבך דרך המוטות F-G, 6 (C-G) ו-C-D, ובוחנים את החלק הימני (צמתים D, E, G). המוטות F-G ו-C-D עוברים דרך E (הקו F-G-E והקו C-D-E), ולכן משוואת מומנטים סביב E משאירה רק את P6P_6.

6. זרוע P6P_6 ביחס ל-E: המרחק מ-E לקו C-G הוא 22=2.83 m2\sqrt2=2.83\,\text{m}.

העומסים בחלק הימני: 40 kN40\,\text{kN} שמאלה ב-G (זרוע 2 m2\,\text{m}) ו-30 kN30\,\text{kN} למטה ב-D (זרוע 2 m2\,\text{m}); שניהם מסובבים נגד כיוון השעון סביב E, וכוח מתיחה במוט 6 (מ-G לכיוון C) מסובב אף הוא נגד כיוון השעון:

∑ME=0:  P6⋅2.83+40⋅2+30⋅2=0\sum M_E=0:\; P_6\cdot2.83+40\cdot2+30\cdot2=0

P6=−1402.83=−49.50 kNP_6=-\frac{140}{2.83}=-49.50\,\text{kN} (לחיצה)

סיכום:

מוטכוח [kN][\text{kN}]כוח [t][\text{t}]סוג
1−70.0-70.0−7.0-7.0לחיצה
2+42.4+42.4+4.24+4.24מתיחה
3+30.0+30.0+3.0+3.0מתיחה
4+28.3+28.3+2.83+2.83מתיחה
5+70.0+70.0+7.0+7.0מתיחה
6−49.5-49.5−4.95-4.95לחיצה

תשובה: P1=−70P_1=-70, P2=+42.4P_2=+42.4, P3=+30P_3=+30, P4=+28.3P_4=+28.3, P5=+70P_5=+70, P6=−49.5 kNP_6=-49.5\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

λ=88\lambda=88, ω=1.5\omega=1.5, σ=135.1 MPa\sigma=135.1\,\text{MPa} (1351 kg/cm21351\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

נתון: RHS 60/60 (t=4): מהטבלאות A=8.88 cm2A=8.88\,\text{cm}^2, i=2.28 cmi=2.28\,\text{cm} (סימטרי בשני הצירים). אורך מוט 1 (D-E): L=2.0 mL=2.0\,\text{m}, ובמוט מסבך אורך הקריסה שווה לאורך המוט: Lk=200 cmL_k=200\,\text{cm}.

מבוקש: המאמץ במוט בהתחשבות בקריסה.

1. תמירות:

λ=Lki=2002.28=87.7≈88\lambda=\frac{L_k}{i}=\frac{200}{2.28}=87.7\approx88

2. מטבלת מקדמי הקריסה עבור λ=88\lambda=88: ω=1.5\omega=1.5.

3. המאמץ:

σ=ω⋅PA=1.5⋅80⋅103888=135.1 MPa\sigma=\frac{\omega\cdot P}{A}=\frac{1.5\cdot80\cdot10^{3}}{888}=135.1\,\text{MPa}

(ביחידות ישנות: 1.5⋅8⋅1038.88=1351 kg/cm2\frac{1.5\cdot8\cdot10^3}{8.88}=1351\,\text{kg/cm}^2)

לחיצה, ו-135.1<160 MPa135.1<160\,\text{MPa} - המוט עומד.

תשובה: λ=88\lambda=88, ω=1.5\omega=1.5, σ=135.1 MPa\sigma=135.1\,\text{MPa} (1351 kg/cm21351\,\text{kg/cm}^2) לחיצה.

סעיף ד

תשובה:

Nmax=142.1 kNN_{max}=142.1\,\text{kN} (14.21 t14.21\,\text{t}).

במתיחה אין קריסה, ולכן הכוח המקסימלי הוא המאמץ המותר כפול השטח:

Nmax=σall⋅A=160⋅888=142,080 N=142.1 kNN_{max}=\sigma_{all}\cdot A=160\cdot888=142{,}080\,\text{N}=142.1\,\text{kN}

(ביחידות ישנות: 1600⋅8.88⋅10−3=14.21 t1600\cdot8.88\cdot10^{-3}=14.21\,\text{t})

תשובה: Nmax=142.1 kNN_{max}=142.1\,\text{kN} (14.21 t14.21\,\text{t}).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.