מבחן מה"ט תכנון מבנים 97154 - קיץ 2023 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97154 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון מבנים, קיץ 2023 מועד א', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: 4 שעות.
מבנה השאלון: במבחן 4 שאלות, יש לענות על 3.
שאלה 1 – חובה – 40 נקודות.
שאלה 2 – חובה – 40 נקודות.
שאלה 3-4 – בחירה – 20 נקודות.
חומר עזר: 1. קלסר אחד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
2. ת"י 466, ת"י 413, ת"י 414.
3. טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין".
4. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשלוש.
שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות וקורות חבויות בווילה
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של קומת קרקע בווילה עם קומה אחת.
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד.
כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/50 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.
ניתן לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות החוץ.
עומס שימושי: 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 4.0 ק"נ למ"ר (0.4 טון למ"ר).
המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא 5.0 ק"נ למ"ק (0.5 טון למ"ק). מידות הבלוקים הן .
סוג הבטון ב-300, האגרגט גירי.
דרוש:


החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח קומת הקרקע.
סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.
העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', כולל מספור העמודים.
קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם.
חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 14 ס"מ.
השתמשו בנתון: וחשבו, בהתאם, את העובי המינימלי של התקרה,
על פי שקולי הכפף לפי ת"י (סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם).
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
12 עמודים 20/50: פינות המבנה (7, 10, 11, 12), קו ק-0 (1-4), קו ק-10 (5, 6), הקיר השמאלי (8, 9).
מבוקש: למקם עמודים בהיקף הבית ובתוכו, כך שהתקרה והקורות יקבלו מפתחים סבירים, ולמספר אותם.
שיקולים:
1. פינות קירות החוץ - בכל פינה של המבנה שבה נפגשות שתי קורות היקפיות שמים עמוד: פינה שמאלית עליונה (עמוד 7), פינה שמאלית תחתונה (עמוד 10), פינה ימנית עליונה (עמוד 11) ופינת השקע הימני בגובה 480 ס"מ (עמוד 12).
2. קו קורה פנימית לאורך המחיצה שבמרחק 410 ס"מ מהקיר השמאלי - המחיצות שבקו זה מאפשרות "להסתיר" בהן עמודים (העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות). שמים עמוד בקיר החוץ העליון (עמוד 1), עמוד בצומת המחיצות שבגובה 480 ס"מ (עמוד 2), עמוד בצומת המחיצות שמעל חדר הרחצה (עמוד 3) ועמוד בקיר החוץ התחתון (עמוד 4). על קו זה תישען הקורה הפנימית ק-0.
3. קו הקיר הימני של החלק התחתון (במרחק 1000 ס"מ מציר הקיר השמאלי) - בחלק העליון (ברוחב 480 ס"מ) קו זה עובר בחלל החדר, ולכן נדרשת שם קורה פנימית ק-10. שמים עמוד בקיר החוץ העליון (עמוד 5) ועמוד בקצה הקיר הקצר שליד הדלת (עמוד 6).
4. קיר החוץ השמאלי ארוך (1380 ס"מ), ולכן מוסיפים בו שני עמודי ביניים בצמתי המחיצות (עמודים 8, 9), כדי שמפתחי הקורה ההיקפית יהיו כ-4-5 מ'.
5. קירות הממ"ד עשויים בטון מזוין ומשמשים בעצמם סמך לתקרה ולקורות שמגיעות אליהם, ולכן אין צורך בעמודים בהיקף הממ"ד. הגגון (150 ס"מ) יוצא כזיז מהתקרה ואינו דורש עמודים.
בסך הכול 12 עמודים, ממוספרים 1-12. מיקומם מסומן על תרשים מספר 1א' באיור שלהלן.
תשובה: 12 עמודים 20/50: בפינות המבנה (7, 10, 11, 12), בקו הקורה ק-0 (1, 2, 3, 4), בקו הקורה ק-10 (5, 6) ובקיר השמאלי (8, 9).

סעיף ב
מתיחה בכיוון האופקי בתוכנית (מקביל ל-1220), תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים.
מבוקש: להעתיק את העמודים לתוכנית התקרה, לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה.
1. העתקת העמודים: עמודים 1-12 מועתקים לתרשים מספר 1ב' באותו מיקום ובאותו מספור (ראו האיור שלהלן).
2. כיוון המתיחה: התקרה נמתחת בכיוון האופקי של התוכנית (מקביל למידה 1220), כלומר מהקיר השמאלי אל קו הקורה ק-0, משם אל קו ק-10 ואל הקיר הימני. נימוק: בכיוון זה המפתחים קצרים (410, 590 ו-200 ס"מ בין צירי הסמכים), ואילו בכיוון השני המבנה ארוך (1380 ס"מ) וכמעט אין בו קווי סמך פנימיים. הקורות הנושאות (ק-0, ק-10 וקורות קירות החוץ השמאלי והימני) מאונכות לכיוון המתיחה.
3. סוג התקרה: תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (הבלוקים נתונים בשאלה). נימוק: המפתחים הם עד כ-6 מ', ועבורם תקרת צלעות קלה יותר ממקשית בעובי מתאים, חסכונית בבטון ובפלדה ונותנת תקרה תחתונה ישרה. מכיוון שבתוך המבנה אסור לבצע קורות תחתונות, הקורות הפנימיות יהיו קורות חבויות (שטוחות) בעובי התקרה.
תשובה: כיוון המתיחה - אופקי בתוכנית (מקביל למידה 1220), בין הקיר השמאלי, קו ק-0, קו ק-10 והקיר הימני; תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים.

סעיף ג
ק-0 (עמודים 1-4), ק-10 (עמודים 5-6); שדה 1: 160+410+590+200, שדה 2: 410+590, שדה 3: 410+220 עם ריתום.
מבוקש: לסרטט את הקורות הפנימיות ולחלק את התקרה לאזורים (שדות) עם סכמה סטטית לכל אחד.
1. הקורות הפנימיות (חבויות, בעובי התקרה):
•ק-0 - לאורך קו העמודים 1-2-3-4, במרחק 410 ס"מ מציר הקיר השמאלי, מקיר החוץ העליון עד קיר החוץ התחתון.
•ק-10 - לאורך קו העמודים 5-6, במרחק 1000 ס"מ מציר הקיר השמאלי, בחלק העליון של המבנה בלבד (מקיר החוץ העליון עד השקע בגובה 480 ס"מ). מתחת לשקע אותו קו הוא קיר חוץ, ושם הקורה היא קורת היקף.
2. החלוקה לשדות (קווי החלוקה אופקיים, במקום שבו משתנה מערך הסמכים):
•שדה 1 - הרצועה העליונה ברוחב 480 ס"מ: זיז הגגון 160 ס"מ, ואחריו שלושה מפתחים רציפים 410, 590 ו-200 ס"מ (סמכים: הקיר השמאלי, ק-0, ק-10, הקיר הימני). שם הסכמה: "קורה רציפה בת שלושה מפתחים עם זיז".
•שדה 2 - הרצועה האמצעית, מהשקע ועד הקיר העליון של הממ"ד: שני מפתחים רציפים 410 ו-590 ס"מ (הקיר השמאלי, ק-0, הקיר הימני). שם הסכמה: "קורה רציפה בת שני מפתחים".
•שדה 3 - הרצועה התחתונה, ליד הממ"ד: מפתח 410 ס"מ ומפתח 220 ס"מ שמסתיים בריתום בקיר הבטון של הממ"ד. שם הסכמה: "קורה רציפה בת שני מפתחים עם ריתום בקצה".
•תקרת הממ"ד אינה מתוכננת (לפי הנתון).
החלוקה והקורות מסומנות באיור שבסעיף ב.
תשובה: קורות פנימיות ק-0 (עמודים 1-2-3-4) ו-ק-10 (עמודים 5-6); שדה 1 - שלושה מפתחים עם זיז, שדה 2 - שני מפתחים, שדה 3 - שני מפתחים עם ריתום בממ"ד.
סעיף ד
שדות: 160+410+590+200; 410+590; 410+220 (ריתום). ק-0 רציפה 400+485+475; ק-10 פשוטה 460 ().
מבוקש: הסכמות הסטטיות של שדות התקרה ושל הקורות הפנימיות (המידות בס"מ, בין צירי הסמכים).
1. שדה 1: זיז 160 - סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 590 - סמך (ק-10) - 200 - סמך (קיר ימני). אורך כולל בין הסמכים הקיצוניים 1200.
2. שדה 2: סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 590 - סמך (קיר ימני בקו ק-10). אורך כולל 1000.
3. שדה 3: סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 220 - ריתום (קיר הממ"ד). אורך כולל 630.
4. קורה ק-0: קורה רציפה על ארבעה סמכים (עמודים 4, 3, 2, 1) עם המפתחים 400 (4-3), 485 (3-2) ו-475 (2-1). אורך כולל 1360.
5. קורה ק-10: קורה פשוטה על שני סמכים (עמודים 5, 6) באורך 460. מכיוון שעמוד 6 (20/50) עומד לאורך הקיר הקצר שליד הדלת, המרחק בין מרכזי העמודים הוא 405 ס"מ, וזה המפתח החישובי.
הסכמות מסורטטות באיור שלהלן.
תשובה: שדה 1: 160+410+590+200; שדה 2: 410+590; שדה 3: 410+220 עם ריתום; ק-0: רציפה 400+485+475; ק-10: פשוטה 460 (מפתח חישובי 405).

סעיף ה
; עם : , תקרת צלעות (5+25).
נתון: תקרת צלעות, רוחב הצלע , בלוקים ברוחב 50 ס"מ ( - פסיעת הצלעות), משקל מרחבי של בטון , של הבלוקים , עומס קבוע נוסף , עומס שימושי .
מבוקש: הקובע לפי הסכמות, ואחר כך העובי המינימלי לפי שיקולי כפף עם .
בחירת . המפתח השקיל: במפתח קצה של תקרה רציפה , במפתח פנימי .
•שדה 1: , מפתח פנימי ס"מ.
•שדה 2: , מפתח קצה ס"מ.
•שדה 3: המפתחים קצרים יותר (410, 220).
הערך הגדול ביותר קובע: (שדה 2). לפיו הייתם מתכננים את העובי.
חישוב העובי עם . נניח עובי : בטון עליון (טופינג) ובלוק בגובה , ונבדוק שההנחה מספיקה.
1. משקל עצמי לכל מ"ר (הצלע והבלוק מחולקים בפסיעה ):
•בטון עליון:
•צלע:
•בלוק:
•סה"כ משקל עצמי:
2. עומס השירות:
3. מקדם העומס:
4. מקדם צורת החתך (חתך T): , , ומהטבלה בת"י 466: (פלדה מצולעת, ).
5. העובי המינימלי:
ההנחה מתקיימת, ועובי התקרה הוא 30 ס"מ.
חתך התקרה: צלעות ברוחב 14 ס"מ בפסיעה של 64 ס"מ, ביניהן בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ, ומעליהם שכבת בטון עליונה בעובי 5 ס"מ; עובי כולל 30 ס"מ.
תשובה: הקובע ; עם : , נבחרת תקרת צלעות בעובי (5+25).
סעיף ו
ק-0: ו-, ; ק-10: , .
נתון: עומס השירות על התקרה (סעיף ה), עובי התקרה . הקורות הפנימיות חבויות - גובהן הוא עובי התקרה, ולכן מה שמתכננים הוא הרוחב.
מבוקש: העומס מהתקרה לכל קורה פנימית, והרוחב המינימלי לפי שיקולי כפף.
שיטה. התגובה של תקרה רציפה על סמך פנימי: מכל מפתח קצה בערך , ומכל מפתח פנימי (או מפתח שהסמך השני שלו רציף/רתום) . העומס לקורה (למ' אורך) הוא כפול סכום התרומות.
לקורה החבויה: , כאשר הוא העומס ליחידת שטח של הקורה. מכאן ו-.
את הקורה ק-0 בודקים בשני המפתחים: מפתח ארוך עם עומס קטן (2-1) ומפתח קצר עם עומס גדול (3-2).
1. מפתח 2-1 (שדה 1: מפתח קצה 410 ומפתח פנימי 590):
מפתח קצה של הקורה:
2. מפתח 3-2 (שדה 2: שני מפתחי קצה 410 ו-590):
מפתח פנימי:
3. מפתח 4-3 (שדה 3: 410 ו-220): , , , , - אינו קובע.
4. הרוחב הקובע . בדיקת רוחב מרבי לקורה חבויה: - תקין.
קורה ק-10 (קורה פשוטה, = המרחק בין מרכזי העמודים 5 ו-6 )
1. העומס (שדה 1: מפתח פנימי 590 ומפתח קצה 200):
2.
3.
(אם עמוד 6 היה מוצב בשקע, כמו עמוד 12, המפתח היה , ואז ו-.)
תשובה: ק-0: (מפתח 2-1) ו- (מפתח 3-2), רוחב קובע ; ק-10: , .
סעיף ז
ק-0: ס"מ; ק-10: ס"מ.
על תרשים מספר 1ב' רושמים ליד כל קורה פנימית את שמה ואת ממדיה (רוחב/גובה, בס"מ), לפי סעיף ו:
•ק-0: (קורה חבויה ברוחב 73 ס"מ בעובי התקרה 30 ס"מ), לאורך עמודים 1-2-3-4.
•ק-10: , בין עמודים 5 ו-6.
הסימון מופיע באיור שבסעיף ב.
תשובה: ק-0 - ס"מ; ק-10 - ס"מ.
שאלה 2 · תקרה מקשית חד-כיוונית עם זיזים
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית תקרה של בנין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כוונית בעובי 16 ס"מ ונשענת על קורות יורדות.
העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא 4.5 ק"נ למ"ר (0.45 טון למ"ר).
העומס השמושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת בעלת חוזק תכן: , .
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
חשבו אם עובי התקרה הנתון עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
אפשר להניח שהמפתח השקיל בשני השדות הוא: .
נתון שעומס התכן הפועל על התקרה הוא: 15.0 ק"נ למ"ר (1.5 טון למ"ר).
חשבו את התגובות בסמכים, חשבו וסרטטו את מהלכי הגזירה ואת מהלכי המומנטים בתקרה.
חשבו את כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנטים החיוביים בתקרה
ובחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ (חשבו את ).
חשבו את כמות הברזל הדרושה לכסוי המומנטים השליליים בתקרה
ובחרו מוטות זיון בקוטר 8 מ"מ.
על גבי תרשים מספר 2, סרטטו את הברזלים שחישבתם בסעיפים ג', ד'.
חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-2 (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
בדקו האם גובה הקורה ק-2, הנתון בתרשים מספר 2, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466
(בהתחשב בחתך מלבני של הקורה).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
סכמה 1: 150+400; סכמה 2: 110+400+110. - עומד.
נתון: תקרה מקשית חד-כיוונית בעובי , הנשענת על הקורות ק-1 ו-ק-2. עומס קבוע נוסף , עומס שימושי , .
מבוקש: הסכמות הסטטיות ובדיקת העובי לפי דרישת הכפף של ת"י 466.
הסכמות הסטטיות. התקרה נמתחת בין הקורות ק-1 ו-ק-2 (רוחב כל קורה 20 ס"מ). המרחק בין צירי הקורות: . הזיזים נמדדים מציר הקורה:
1. סכמה 1 (החלק העליון, בין עמודים 1-2 ו-4-5): זיז שמאלי , מפתח , בלי זיז מימין.
2. סכמה 2 (החלק התחתון, בין עמודים 2-3 ו-5-6): זיז שמאלי , מפתח , זיז ימני .
1. המפתח השקיל:
2. עומס השירות:
•משקל עצמי:
•קבוע נוסף: ; שימושי:
•
3. מקדם העומס: (תקרה מקשית: , פלדה מצולעת: )
4. העובי הדרוש:
תשובה: סכמה 1: זיז 150 + מפתח 400; סכמה 2: זיז 110 + מפתח 400 + זיז 110. - העובי הנתון עומד בדרישת הכפף.

סעיף ב
סכמה 1: , , , ; סכמה 2: , , .
נתון: עומס התכן ; מחשבים לרצועה ברוחב 1 מ', ולכן העומס הוא לרצועה.
מבוקש: תגובות, מהלך גזירה ומהלך מומנטים לכל סכמה.
סכמה 1 (זיז , מפתח ; נמדוד מהקצה החופשי של הזיז)
1. תגובות - משוואת מומנטים סביב ק-2 ומשוואת כוחות אנכיים:
2. גזירה: בקצה הזיז ; משמאל ל-ק-1: ; מימין ל-ק-1: ; ליד ק-2: .
הגזירה מתאפסת במרחק מ-ק-1 (ו- מ-ק-2).
3. מומנטים:
•מעל ק-1 (שלילי):
•מרבי בשדה (חיובי), בנקודת אפס הגזירה:
סכמה 2 (זיזים משני הצדדים, מפתח - סימטרית)
1. תגובות:
2. גזירה: ליד ק-1 משמאל , מימין ; ליד ק-2 משמאל , מימין ; אפס באמצע המפתח.
3. מומנטים:
•מעל הקורות:
•באמצע המפתח:
מהלכי הגזירה והמומנטים של שתי הסכמות מסורטטים באיור שלהלן (הגזירה ב-t/m, המומנטים ב-t·m/m).
תשובה: סכמה 1: , ; : ; , . סכמה 2: ; : ; , .

סעיף ג
(סכמה 1) ו- (סכמה 2), ; .
נתון: (סכמה 1) ו- (סכמה 2); , , ב-30: , .
מבוקש: זיון תחתון לכל סכמה, מוטות , וזיון מינימלי.
שיטה: (ואם לוקחים ), .
1. סכמה 1:
נבחר : .
2. סכמה 2: :
- נבחר ().
3. זיון מינימלי: (למשל ). המרווח המרבי בין מוטות ראשיים: . הזיון שנבחר עומד בשתי הדרישות.
תשובה: סכמה 1: ; סכמה 2: ; בשתיהן (). .
סעיף ד
סכמה 1: , ; סכמה 2: (מינימום).
נתון: מעל ק-1 בסכמה 1, ו- מעל שתי הקורות בסכמה 2; , .
מבוקש: זיון עליון, מוטות .
1. סכמה 1:
נבחר : .
2. סכמה 2: :
לכן קובע הזיון המינימלי: ().
תשובה: מעל ק-1 בסכמה 1: , ; מעל הקורות בסכמה 2: , .
סעיף ה
תחתון בכל המפתח; עליון מעל ק-1 (סכמה 1) ו- מעל שתי הקורות (סכמה 2).
על תרשים מספר 2 מסרטטים את הברזלים בחתך-תוכנית, בניצב לקורות (בכיוון המתיחה של התקרה):
1. זיון תחתון - בשני האזורים (סכמה 1 וסכמה 2), לאורך כל המפתח בין ק-1 ל-ק-2, עם עיגון בתוך הקורות.
2. זיון עליון בסכמה 1: - מעל ק-1, מקצה הזיז (עם כיפוף כלפי מטה בקצה) ועד כרבע מהמפתח לתוך השדה.
3. זיון עליון בסכמה 2: - מעל ק-1 ומעל ק-2, מקצה כל זיז (עם כיפוף בקצה) לתוך השדה.
4. בקצוות החופשיים של הזיזים מוסיפים זיון שוליים לאורך השפה (למשל ), ובניצב לזיון הראשי זיון פיזור.
הסידור מתואר באיור שלהלן (במידות האיור שם מופיעה בליטה של 120 במקום 140; הסידור זהה).
תשובה: תחתון לכל המפתח בשני האזורים; עליון מעל ק-1 בסכמה 1 ו- מעל שתי הקורות בסכמה 2, נמשך עד קצות הזיזים.

סעיף ו
(מפתח 4-5), (מפתח 5-6); - עומד.
נתון: התגובות על ק-2 מסעיף ב (תחת עומס התכן ), עומס השירות של התקרה , קורה ק-2 במידות .
מבוקש: עומס השירות על ק-2 (כולל משקל עצמי) ובדיקת גובה הקורה לפי דרישת הכפף.
1. הסכמה של ק-2: קורה רציפה על עמודים 4, 5, 6. המרחקים בין מרכזי העמודים (עמודים באורך 50 ס"מ): 4-5: ; 5-6: .
2. עומס שירות מהתקרה - מעבירים את התגובה מעומס תכן לעומס שירות ביחס :
•מפתח 4-5 (אזור סכמה 1):
•מפתח 5-6 (אזור סכמה 2, מהמפתח ומהזיז):
3. משקל עצמי של הקורה:
•,
4. המפתח הקובע הוא 5-6: ארוך יותר ועמוס יותר. מפתח קצה: .
5. בדיקת הגובה (חתך מלבני, ): העומס ליחידת שטח של הקורה
(במפתח 4-5: , , - אינו קובע.)
תשובה: עומס שירות על ק-2: במפתח 4-5 ו- במפתח 5-6 (כולל משקל עצמי); - הגובה הנתון עומד בדרישת הכפף.
שאלה 3 · קורת פלדה על עמוד דו-פרקי
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים הפועלים עליה.
הקורה עשויה מפרופיל IPE 550.
הקורה נשענת על עמוד פלדה F-A, דו פרקי, ועל הסמך הקבוע B.
בנקודה D יש מומנט מרוכז.
העמוד עשוי מפרופיל R.H.S 100/100 (t=5).
יש להתחשב בקריסה במוטות לחוצים.
המאמץ המותר בפלדה: 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
דרוש:

חשבו את הכוח הפועל על העמוד F-A ואת הכוח בסמך B.
חשבו וסרטטו את מהלך הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי: .
חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים בקורה, עבור מומנט זה.
האם המאמץ שחישבתם עונה על דרישת המאמץ המותר?
חשבו את המאמץ הצירי הקיים בעמוד F-A וציינו האם העמוד נמתח או נלחץ.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(223.3 kN), (106.7 kN).
נתון (בטונות): עומס מפורק מ-E עד C (8 מ'), כוח ב-C, מומנט מרוכז בכיוון השעון ב-D, עומס מפורק על 2 המטרים האחרונים לפני B. A נמצא 2 מ' מ-E, והמרחק A-B הוא 12 מ'.
מבוקש: הכוח בעמוד F-A והכוח בסמך B.
העמוד דו-פרקי, ולכן הוא מוט שמעביר רק כוח צירי (אנכי). העמוד והסמך B יוצרים לקורה סמיכה פשוטה; אין עומסים אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב-B היא אפס.
1. השקולים: במרחק 4 מ' מ-E (10 מ' מ-B); במרחק 6 מ' מ-B; במרחק 1 מ' מ-B. סה"כ .
2. סכום מומנטים סביב B: העומסים כלפי מטה משמאל ל-B מסובבים נגד כיוון השעון, ואילו והמומנט המרוכז מסובבים בכיוון השעון:
(כלפי מעלה)
3. סכום כוחות אנכיים:
(כלפי מעלה)
תשובה: הכוח בעמוד F-A: (); הכוח בסמך B: ().
סעיף ב
ב-A, ב-C, עד 2 מ' לפני B, ב-B; אפס 5.44 מ' מימין ל-A.
מבוקש: מהלך כוח הגזירה. נמדוד מ-E (A ב-, C ב-, D ב-, B ב-), ונשתמש ב-, מסעיף א.
1. E-A (): ; ב-A משמאל: .
2. ב-A קפיצה כלפי מעלה בגודל : .
3. A-C: ; ב-C משמאל: . הגזירה מתאפסת ב-, כלומר 5.44 מ' מימין ל-A (0.56 מ' לפני C).
4. ב-C קפיצה כלפי מטה של : .
5. C עד תחילת העומס הימני (): קבוע (המומנט המרוכז ב-D אינו משנה את הגזירה).
6. על 2 המטרים האחרונים: ; ב-B: , וזו בדיוק התגובה - בדיקה.
תשובה: : (E-A), קפיצה ל- ב-A, ירידה ליניארית ל- ב-C (אפס 5.44 מ' מ-A), קבוע עד 2 מ' לפני B, ואז ירידה ל- ב-B.
סעיף ג
, , , , 2 מ' לפני B, .
מבוקש: מהלך המומנטים לאורך הקורה (מומנט חיובי - מתיחה בסיב התחתון). המומנט בכל חתך מחושב מהכוחות שמשמאלו; המומנט המרוכז ב-D (בכיוון השעון) מגדיל את המומנט בקפיצה של .
1. ב-E: .
2. ב-A (זיז): .
3. המומנט המרבי - בנקודת אפס הגזירה, :
4. ב-C:
5. ב-D משמאל: ; ב-D מימין: .
6. בתחילת העומס הימני (): .
בדיקה מצד ימין: - מתאים.
7. ב-B: .
בקטעים העמוסים בעומס מפורק המהלך פרבולי, ובקטעים ללא עומס - ליניארי.
תשובה: ; ב-5.44 מ' מימין ל-A; ; ב-D: משמאל ו- מימין; 2 מ' לפני B; .
סעיף ד
- עונה על הדרישה.
נתון: , פרופיל IPE 550 עם מודול חתך (מטבלת הפרופילים), מאמץ מותר .
מבוקש: מאמץ הכפיפה ובדיקתו.
תשובה: (151.6 מגפ"ס) - קטן מהמאמץ המותר, הדרישה מתקיימת.
סעיף ה
העמוד נלחץ; (עם ).
נתון: הכוח בעמוד (סעיף א), אורך העמוד , דו-פרקי (). פרופיל RHS 100/100 (t=5): , .
מבוקש: המאמץ הצירי וסוג המאמץ.
1. מתיחה או לחיצה: הקורה נשענת על העמוד, והתגובה פועלת על הקורה כלפי מעלה. לכן העמוד נדחף כלפי מטה בראשו - העמוד נלחץ.
2. קריסה: תמירות , ומטבלת מקדמי הקריסה לצינורות חלולים: .
3. המאמץ:
תשובה: העמוד נלחץ; (כולל מקדם קריסה ), קטן מהמותר.
שאלה 4 · כוחות במסבך: שיטת הצמתים וחתכי ריטר
בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך העשוי מצינורות פלדה Ø4" (t=6).
המסבך מוחזק במישורו.
המאמץ המותר בפלדה: 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים B,A.
חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3 בשיטת הצמתים.
חשבו את הכוחות במוטות 4,5,6 בשיטת חתכי ריטר.
נתון שהכוח במוט 7 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: .
חשבו את המאמץ הקיים במוט ובדקו אם הוא עונה על דרישת החוזק המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(→), (↑), (↓).
נתון (בטונות): סמך קבוע, סמך נייד (תגובה אנכית בלבד), רוחב המסבך . צמתי הצד הימני: C בגובה 2.0 מ', D ב-4.0, E ב-6.0, F ב-9.6 מ'. כוחות: כלפי מטה בפינה השמאלית העליונה (גובה 9.6 מ'), שמאלה ב-F, שמאלה ב-E, ב-D וב-C.
מבוקש: התגובות ב-A וב-B.
1. כוחות אופקיים: (ימינה).
2. מומנטים סביב B (נגד כיוון השעון חיובי):
(כלפי מעלה)
3. כוחות אנכיים: , כלומר כלפי מטה (הכוחות האופקיים מנסים להפוך את המסבך סביב A, ו-B מושך אותו כלפי מטה).
בדיקה - מומנטים סביב A: ✓.
תשובה: (→), (↑), (↓).
סעיף ב
, , .
מבוקש: הכוחות במוטות 1 (A-B), 2 (I-B) ו-3 (B-C) בשיטת הצמתים. מוסכמה: מניחים מתיחה (כוח יוצא מהצומת); תוצאה שלילית - לחיצה.
הזווית של מוט 2: , , .
צומת A (מוט 1 אופקי, המוט A-I אנכי):
(לחיצה)
צומת B (מוט 1 לכיוון A, מוט 2 לכיוון I - שמאלה ולמעלה, מוט 3 למעלה, כלפי מטה):
1. (מתיחה)
2. (מתיחה)
תשובה: (לחיצה), (מתיחה), (מתיחה).
סעיף ג
, , .
מבוקש: הכוחות במוטות 4 (I-H), 5 (C-D) ו-6 (I-D) בשיטת ריטר.
חותכים את המסבך בחתך אופקי בין הגובה 2.0 לגובה 4.0 מ' - החתך עובר רק דרך המוטות 4, 6, 5 - ומתבוננים בחלק העליון. עליו פועלים: כלפי מטה בפינה השמאלית העליונה, שמאלה ב-F (5.6 מ' מעל D, 7.6 מ' מעל I), שמאלה ב-E (2.0 מ' מעל D), שמאלה ב-D. כוחות המוטות מונחים מתיחה.
1. מוט 4 - נקודת מומנטים D (מוטות 5 ו-6 עוברים ב-D). מוט 4 נמצא 3.6 מ' משמאל ל-D:
(לחיצה)
2. מוט 5 - נקודת מומנטים I (מוטות 4 ו-6 עוברים ב-I). מוט 5 נמצא 3.6 מ' מימין ל-I:
(מתיחה)
3. מוט 6 - סכום כוחות אופקיים (מוטות 4 ו-5 אנכיים ואין להם רכיב אופקי). מוט 6 נטוי בזווית :
(לחיצה)
תשובה: (לחיצה), (מתיחה), (לחיצה).
סעיף ד
(עם ) - עונה על הדרישה.
נתון: (לחיצה), צינור Ø4" (t=6): , ; אורך מוט 7 (G-E) , קצוות מפרקיים.
מבוקש: המאמץ במוט ובדיקתו מול המותר, בהתחשב בקריסה (המוט לחוץ).
1. תמירות: , ומטבלת מקדמי הקריסה: .
2. המאמץ:
תשובה: (17.4 מגפ"ס, כולל ) - הרבה מתחת למותר; המוט עומד בדרישה.