דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון מבנים 97154 - קיץ 2023 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97154 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון מבנים, קיץ 2023 מועד א', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: 4 שעות.

מבנה השאלון: במבחן 4 שאלות, יש לענות על 3.

שאלה 1 – חובה – 40 נקודות.

שאלה 2 – חובה – 40 נקודות.

שאלה 3-4 – בחירה – 20 נקודות.

חומר עזר: 1. קלסר אחד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

2. ת"י 466, ת"י 413, ת"י 414.

3. טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין".

4. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשלוש.

שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות וקורות חבויות בווילה

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של קומת קרקע בווילה עם קומה אחת.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד.

כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/50 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.

ניתן לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות החוץ.

עומס שימושי: 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).

עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 4.0 ק"נ למ"ר (0.4 טון למ"ר).

המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא 5.0 ק"נ למ"ק (0.5 טון למ"ק). מידות הבלוקים הן 30/50/H30/50/H.

סוג הבטון ב-300, האגרגט גירי.

אין צורך בתכנון תקרת הממ"ד.

דרוש:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח קומת הקרקע.

סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.

מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', כולל מספור העמודים.

קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם.

חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את LoL_o שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 14 ס"מ.

השתמשו בנתון: Lo=510 cmL_o=510\,\text{cm} וחשבו, בהתאם, את העובי המינימלי של התקרה,

על פי שקולי הכפף לפי ת"י (סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם).

(8 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

(8 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

12 עמודים 20/50: פינות המבנה (7, 10, 11, 12), קו ק-0 (1-4), קו ק-10 (5, 6), הקיר השמאלי (8, 9).

מבוקש: למקם עמודים בהיקף הבית ובתוכו, כך שהתקרה והקורות יקבלו מפתחים סבירים, ולמספר אותם.

שיקולים:

1. פינות קירות החוץ - בכל פינה של המבנה שבה נפגשות שתי קורות היקפיות שמים עמוד: פינה שמאלית עליונה (עמוד 7), פינה שמאלית תחתונה (עמוד 10), פינה ימנית עליונה (עמוד 11) ופינת השקע הימני בגובה 480 ס"מ (עמוד 12).

2. קו קורה פנימית לאורך המחיצה שבמרחק 410 ס"מ מהקיר השמאלי - המחיצות שבקו זה מאפשרות "להסתיר" בהן עמודים (העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות). שמים עמוד בקיר החוץ העליון (עמוד 1), עמוד בצומת המחיצות שבגובה 480 ס"מ (עמוד 2), עמוד בצומת המחיצות שמעל חדר הרחצה (עמוד 3) ועמוד בקיר החוץ התחתון (עמוד 4). על קו זה תישען הקורה הפנימית ק-0.

3. קו הקיר הימני של החלק התחתון (במרחק 1000 ס"מ מציר הקיר השמאלי) - בחלק העליון (ברוחב 480 ס"מ) קו זה עובר בחלל החדר, ולכן נדרשת שם קורה פנימית ק-10. שמים עמוד בקיר החוץ העליון (עמוד 5) ועמוד בקצה הקיר הקצר שליד הדלת (עמוד 6).

4. קיר החוץ השמאלי ארוך (1380 ס"מ), ולכן מוסיפים בו שני עמודי ביניים בצמתי המחיצות (עמודים 8, 9), כדי שמפתחי הקורה ההיקפית יהיו כ-4-5 מ'.

5. קירות הממ"ד עשויים בטון מזוין ומשמשים בעצמם סמך לתקרה ולקורות שמגיעות אליהם, ולכן אין צורך בעמודים בהיקף הממ"ד. הגגון (150 ס"מ) יוצא כזיז מהתקרה ואינו דורש עמודים.

בסך הכול 12 עמודים, ממוספרים 1-12. מיקומם מסומן על תרשים מספר 1א' באיור שלהלן.

תשובה: 12 עמודים 20/50: בפינות המבנה (7, 10, 11, 12), בקו הקורה ק-0 (1, 2, 3, 4), בקו הקורה ק-10 (5, 6) ובקיר השמאלי (8, 9).

סעיף ב

תשובה:

מתיחה בכיוון האופקי בתוכנית (מקביל ל-1220), תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתוכנית התקרה, לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה.

1. העתקת העמודים: עמודים 1-12 מועתקים לתרשים מספר 1ב' באותו מיקום ובאותו מספור (ראו האיור שלהלן).

2. כיוון המתיחה: התקרה נמתחת בכיוון האופקי של התוכנית (מקביל למידה 1220), כלומר מהקיר השמאלי אל קו הקורה ק-0, משם אל קו ק-10 ואל הקיר הימני. נימוק: בכיוון זה המפתחים קצרים (410, 590 ו-200 ס"מ בין צירי הסמכים), ואילו בכיוון השני המבנה ארוך (1380 ס"מ) וכמעט אין בו קווי סמך פנימיים. הקורות הנושאות (ק-0, ק-10 וקורות קירות החוץ השמאלי והימני) מאונכות לכיוון המתיחה.

3. סוג התקרה: תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (הבלוקים 30/50/H30/50/H נתונים בשאלה). נימוק: המפתחים הם עד כ-6 מ', ועבורם תקרת צלעות קלה יותר ממקשית בעובי מתאים, חסכונית בבטון ובפלדה ונותנת תקרה תחתונה ישרה. מכיוון שבתוך המבנה אסור לבצע קורות תחתונות, הקורות הפנימיות יהיו קורות חבויות (שטוחות) בעובי התקרה.

תשובה: כיוון המתיחה - אופקי בתוכנית (מקביל למידה 1220), בין הקיר השמאלי, קו ק-0, קו ק-10 והקיר הימני; תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים.

סעיף ג

תשובה:

ק-0 (עמודים 1-4), ק-10 (עמודים 5-6); שדה 1: 160+410+590+200, שדה 2: 410+590, שדה 3: 410+220 עם ריתום.

מבוקש: לסרטט את הקורות הפנימיות ולחלק את התקרה לאזורים (שדות) עם סכמה סטטית לכל אחד.

1. הקורות הפנימיות (חבויות, בעובי התקרה):

•ק-0 - לאורך קו העמודים 1-2-3-4, במרחק 410 ס"מ מציר הקיר השמאלי, מקיר החוץ העליון עד קיר החוץ התחתון.

•ק-10 - לאורך קו העמודים 5-6, במרחק 1000 ס"מ מציר הקיר השמאלי, בחלק העליון של המבנה בלבד (מקיר החוץ העליון עד השקע בגובה 480 ס"מ). מתחת לשקע אותו קו הוא קיר חוץ, ושם הקורה היא קורת היקף.

2. החלוקה לשדות (קווי החלוקה אופקיים, במקום שבו משתנה מערך הסמכים):

•שדה 1 - הרצועה העליונה ברוחב 480 ס"מ: זיז הגגון 160 ס"מ, ואחריו שלושה מפתחים רציפים 410, 590 ו-200 ס"מ (סמכים: הקיר השמאלי, ק-0, ק-10, הקיר הימני). שם הסכמה: "קורה רציפה בת שלושה מפתחים עם זיז".

•שדה 2 - הרצועה האמצעית, מהשקע ועד הקיר העליון של הממ"ד: שני מפתחים רציפים 410 ו-590 ס"מ (הקיר השמאלי, ק-0, הקיר הימני). שם הסכמה: "קורה רציפה בת שני מפתחים".

•שדה 3 - הרצועה התחתונה, ליד הממ"ד: מפתח 410 ס"מ ומפתח 220 ס"מ שמסתיים בריתום בקיר הבטון של הממ"ד. שם הסכמה: "קורה רציפה בת שני מפתחים עם ריתום בקצה".

•תקרת הממ"ד אינה מתוכננת (לפי הנתון).

החלוקה והקורות מסומנות באיור שבסעיף ב.

תשובה: קורות פנימיות ק-0 (עמודים 1-2-3-4) ו-ק-10 (עמודים 5-6); שדה 1 - שלושה מפתחים עם זיז, שדה 2 - שני מפתחים, שדה 3 - שני מפתחים עם ריתום בממ"ד.

סעיף ד

תשובה:

שדות: 160+410+590+200; 410+590; 410+220 (ריתום). ק-0 רציפה 400+485+475; ק-10 פשוטה 460 (Lo=405L_o=405).

מבוקש: הסכמות הסטטיות של שדות התקרה ושל הקורות הפנימיות (המידות בס"מ, בין צירי הסמכים).

1. שדה 1: זיז 160 - סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 590 - סמך (ק-10) - 200 - סמך (קיר ימני). אורך כולל בין הסמכים הקיצוניים 1200.

2. שדה 2: סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 590 - סמך (קיר ימני בקו ק-10). אורך כולל 1000.

3. שדה 3: סמך (קיר שמאלי) - 410 - סמך (ק-0) - 220 - ריתום (קיר הממ"ד). אורך כולל 630.

4. קורה ק-0: קורה רציפה על ארבעה סמכים (עמודים 4, 3, 2, 1) עם המפתחים 400 (4-3), 485 (3-2) ו-475 (2-1). אורך כולל 1360.

5. קורה ק-10: קורה פשוטה על שני סמכים (עמודים 5, 6) באורך 460. מכיוון שעמוד 6 (20/50) עומד לאורך הקיר הקצר שליד הדלת, המרחק בין מרכזי העמודים הוא 405 ס"מ, וזה המפתח החישובי.

הסכמות מסורטטות באיור שלהלן.

תשובה: שדה 1: 160+410+590+200; שדה 2: 410+590; שדה 3: 410+220 עם ריתום; ק-0: רציפה 400+485+475; ק-10: פשוטה 460 (מפתח חישובי 405).

סעיף ה

תשובה:

Lo=0.8⋅590=472 cmL_o=0.8\cdot590=472\,\text{cm}; עם Lo=510L_o=510: Hmin=28 cmH_{min}=28\,\text{cm}, תקרת צלעות H=30 cmH=30\,\text{cm} (5+25).

נתון: תקרת צלעות, רוחב הצלע bw=14 cmb_w=14\,\text{cm}, בלוקים ברוחב 50 ס"מ (bf=50+14=64 cmb_f=50+14=64\,\text{cm} - פסיעת הצלעות), משקל מרחבי של בטון 2.5 t/m32.5\,\text{t/m}^3, של הבלוקים 0.5 t/m30.5\,\text{t/m}^3, עומס קבוע נוסף 0.4 t/m20.4\,\text{t/m}^2, עומס שימושי 0.2 t/m20.2\,\text{t/m}^2.

מבוקש: LoL_o הקובע לפי הסכמות, ואחר כך העובי המינימלי לפי שיקולי כפף עם Lo=510 cmL_o=510\,\text{cm}.

בחירת LoL_o. המפתח השקיל: במפתח קצה של תקרה רציפה Lo≈0.8LL_o\approx0.8L, במפתח פנימי Lo≈0.6LL_o\approx0.6L.

•שדה 1: 0.8⋅410=3280.8\cdot410=328, מפתח פנימי 0.6⋅590=3540.6\cdot590=354 ס"מ.

•שדה 2: 0.8⋅410=3280.8\cdot410=328, מפתח קצה 0.8⋅590=4720.8\cdot590=472 ס"מ.

•שדה 3: המפתחים קצרים יותר (410, 220).

הערך הגדול ביותר קובע: Lo,max=0.8⋅590=472 cmL_{o,max}=0.8\cdot590=472\,\text{cm} (שדה 2). לפיו הייתם מתכננים את העובי.

חישוב העובי עם Lo=510 cmL_o=510\,\text{cm}. נניח עובי H=30 cmH=30\,\text{cm}: בטון עליון (טופינג) t=5 cmt=5\,\text{cm} ובלוק בגובה 25 cm25\,\text{cm}, ונבדוק שההנחה מספיקה.

1. משקל עצמי לכל מ"ר (הצלע והבלוק מחולקים בפסיעה 0.64 m0.64\,\text{m}):

•בטון עליון: g=0.05⋅2.5=0.125 t/m2g=0.05\cdot2.5=0.125\,\text{t/m}^2

•צלע: g=0.14⋅0.25⋅2.50.64=0.137 t/m2g=\frac{0.14\cdot0.25\cdot2.5}{0.64}=0.137\,\text{t/m}^2

•בלוק: g=0.5⋅0.25⋅0.50.64=0.098≈0.100 t/m2g=\frac{0.5\cdot0.25\cdot0.5}{0.64}=0.098\approx0.100\,\text{t/m}^2

•סה"כ משקל עצמי: g≈0.36 t/m2g\approx0.36\,\text{t/m}^2

2. עומס השירות: Fs=0.36+0.4+0.2=0.96 t/m2F_s=0.36+0.4+0.2=0.96\,\text{t/m}^2

3. מקדם העומס: K12=24.41Fs3=24.410.963=24.73K_{12}=24.4\sqrt[3]{\frac{1}{F_s}}=24.4\sqrt[3]{\frac{1}{0.96}}=24.73

4. מקדם צורת החתך (חתך T): Ht=305=6.0\frac{H}{t}=\frac{30}{5}=6.0, bfbw=6414=4.6\frac{b_f}{b_w}=\frac{64}{14}=4.6, ומהטבלה בת"י 466: K11=0.734K_{11}=0.734 (פלדה מצולעת, K13=1K_{13}=1).

5. העובי המינימלי:

Hmin=LoK11⋅K12=5100.734⋅24.73=28.1 cm<30 cmH_{min}=\frac{L_o}{K_{11}\cdot K_{12}}=\frac{510}{0.734\cdot24.73}=28.1\,\text{cm}<30\,\text{cm}

ההנחה מתקיימת, ועובי התקרה הוא 30 ס"מ.

חתך התקרה: צלעות ברוחב 14 ס"מ בפסיעה של 64 ס"מ, ביניהן בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ, ומעליהם שכבת בטון עליונה בעובי 5 ס"מ; עובי כולל 30 ס"מ.

תשובה: LoL_o הקובע =0.8⋅590=472 cm=0.8\cdot590=472\,\text{cm}; עם Lo=510 cmL_o=510\,\text{cm}: Hmin=28 cmH_{min}=28\,\text{cm}, נבחרת תקרת צלעות בעובי 30 cm30\,\text{cm} (5+25).

סעיף ו

תשובה:

ק-0: 5.195.19 ו-5.76 t/m5.76\,\text{t/m}, B=73 cmB=73\,\text{cm}; ק-10: 3.98 t/m3.98\,\text{t/m}, B=68 cmB=68\,\text{cm}.

נתון: עומס השירות על התקרה Fs=0.96 t/m2F_s=0.96\,\text{t/m}^2 (סעיף ה), עובי התקרה H=30 cmH=30\,\text{cm}. הקורות הפנימיות חבויות - גובהן הוא עובי התקרה, ולכן מה שמתכננים הוא הרוחב.

מבוקש: העומס מהתקרה לכל קורה פנימית, והרוחב המינימלי לפי שיקולי כפף.

שיטה. התגובה של תקרה רציפה על סמך פנימי: מכל מפתח קצה בערך 0.6L0.6L, ומכל מפתח פנימי (או מפתח שהסמך השני שלו רציף/רתום) 0.5L0.5L. העומס לקורה (למ' אורך) הוא FsF_s כפול סכום התרומות.

לקורה החבויה: K12=LoH=24.41fs3K_{12}=\frac{L_o}{H}=24.4\sqrt[3]{\frac{1}{f_s}}, כאשר fs=FBf_s=\frac{F}{B} הוא העומס ליחידת שטח של הקורה. מכאן fs=(24.4K12)3f_s=\left(\frac{24.4}{K_{12}}\right)^3 ו-B=FfsB=\frac{F}{f_s}.

את הקורה ק-0 בודקים בשני המפתחים: מפתח ארוך עם עומס קטן (2-1) ומפתח קצר עם עומס גדול (3-2).

קורה ק-0

1. מפתח 2-1 (שדה 1: מפתח קצה 410 ומפתח פנימי 590):

F=0.96⋅(0.6⋅4.1+0.5⋅5.9)=5.19 t/mF=0.96\cdot(0.6\cdot4.1+0.5\cdot5.9)=5.19\,\text{t/m}

מפתח קצה של הקורה: Lo=0.8⋅475=380 cmL_o=0.8\cdot475=380\,\text{cm}

K12=38030=12.67 ⇒ fs=(24.412.67)3=7.14 t/m2K_{12}=\frac{380}{30}=12.67\ \Rightarrow\ f_s=\left(\frac{24.4}{12.67}\right)^3=7.14\,\text{t/m}^2

B=5.197.14=0.73 mB=\frac{5.19}{7.14}=0.73\,\text{m}

2. מפתח 3-2 (שדה 2: שני מפתחי קצה 410 ו-590):

F=0.96⋅(0.6⋅4.1+0.6⋅5.9)=5.76 t/mF=0.96\cdot(0.6\cdot4.1+0.6\cdot5.9)=5.76\,\text{t/m}

מפתח פנימי: Lo=0.6⋅485=291 cmL_o=0.6\cdot485=291\,\text{cm}

K12=29130=9.7 ⇒ fs=(24.49.7)3=15.92 t/m2K_{12}=\frac{291}{30}=9.7\ \Rightarrow\ f_s=\left(\frac{24.4}{9.7}\right)^3=15.92\,\text{t/m}^2

B=5.7615.92=0.36 mB=\frac{5.76}{15.92}=0.36\,\text{m}

3. מפתח 4-3 (שדה 3: 410 ו-220): F=0.96⋅(0.6⋅4.1+0.5⋅2.2)=3.42 t/mF=0.96\cdot(0.6\cdot4.1+0.5\cdot2.2)=3.42\,\text{t/m}, Lo=0.8⋅400=320 cmL_o=0.8\cdot400=320\,\text{cm}, K12=10.67K_{12}=10.67, fs=11.97 t/m2f_s=11.97\,\text{t/m}^2, B=0.29 mB=0.29\,\text{m} - אינו קובע.

4. הרוחב הקובע B=73 cmB=73\,\text{cm}. בדיקת רוחב מרבי לקורה חבויה: Bmax=4H=4⋅30=120 cm>73 cmB_{max}=4H=4\cdot30=120\,\text{cm}>73\,\text{cm} - תקין.

קורה ק-10 (קורה פשוטה, LoL_o = המרחק בין מרכזי העמודים 5 ו-6 =405 cm=405\,\text{cm})

1. העומס (שדה 1: מפתח פנימי 590 ומפתח קצה 200):

F=0.96⋅(0.5⋅5.9+0.6⋅2.0)=3.98 t/mF=0.96\cdot(0.5\cdot5.9+0.6\cdot2.0)=3.98\,\text{t/m}

2. K12=40530=13.5 ⇒ fs=(24.413.5)3=5.90 t/m2K_{12}=\frac{405}{30}=13.5\ \Rightarrow\ f_s=\left(\frac{24.4}{13.5}\right)^3=5.90\,\text{t/m}^2

3. B=3.985.90=0.68 m<120 cmB=\frac{3.98}{5.90}=0.68\,\text{m}<120\,\text{cm}

(אם עמוד 6 היה מוצב בשקע, כמו עמוד 12, המפתח היה Lo=445 cmL_o=445\,\text{cm}, ואז fs=4.45 t/m2f_s=4.45\,\text{t/m}^2 ו-B=89 cmB=89\,\text{cm}.)

תשובה: ק-0: F=5.19 t/mF=5.19\,\text{t/m} (מפתח 2-1) ו-5.76 t/m5.76\,\text{t/m} (מפתח 3-2), רוחב קובע B=73 cmB=73\,\text{cm}; ק-10: F=3.98 t/mF=3.98\,\text{t/m}, B=68 cmB=68\,\text{cm}.

סעיף ז

תשובה:

ק-0: 73/3073/30 ס"מ; ק-10: 68/3068/30 ס"מ.

על תרשים מספר 1ב' רושמים ליד כל קורה פנימית את שמה ואת ממדיה (רוחב/גובה, בס"מ), לפי סעיף ו:

•ק-0: 73/3073/30 (קורה חבויה ברוחב 73 ס"מ בעובי התקרה 30 ס"מ), לאורך עמודים 1-2-3-4.

•ק-10: 68/3068/30, בין עמודים 5 ו-6.

הסימון מופיע באיור שבסעיף ב.

תשובה: ק-0 - 73/3073/30 ס"מ; ק-10 - 68/3068/30 ס"מ.

שאלה 2 · תקרה מקשית חד-כיוונית עם זיזים

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית תקרה של בנין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כוונית בעובי 16 ס"מ ונשענת על קורות יורדות.

העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא 4.5 ק"נ למ"ר (0.45 טון למ"ר).

העומס השמושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת בעלת חוזק תכן: fsd=435 MPa (4350 kg/cm2)f_{sd}=435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2), ds=ds′=3 cmd_s=d_s'=3\,\text{cm}.

דרוש:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

חשבו אם עובי התקרה הנתון עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

אפשר להניח שהמפתח השקיל בשני השדות הוא: L0=0.9 LL_0=0.9\,L.

(8 נקודות)
ב.

עבור כל אחת מהסכמות הסטטיות שסרטטתם:

נתון שעומס התכן הפועל על התקרה הוא: 15.0 ק"נ למ"ר (1.5 טון למ"ר).

חשבו את התגובות בסמכים, חשבו וסרטטו את מהלכי הגזירה ואת מהלכי המומנטים בתקרה.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנטים החיוביים בתקרה

ובחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ (חשבו את As minA_{s\,min}).

(8 נקודות)
ד.

חשבו את כמות הברזל הדרושה לכסוי המומנטים השליליים בתקרה

ובחרו מוטות זיון בקוטר 8 מ"מ.

(8 נקודות)
ה.

על גבי תרשים מספר 2, סרטטו את הברזלים שחישבתם בסעיפים ג', ד'.

(4 נקודות)
ו.

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-2 (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).

בדקו האם גובה הקורה ק-2, הנתון בתרשים מספר 2, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466

(בהתחשב בחתך מלבני של הקורה).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

סכמה 1: 150+400; סכמה 2: 110+400+110. Hmin=15 cm<16H_{min}=15\,\text{cm}<16 - עומד.

נתון: תקרה מקשית חד-כיוונית בעובי H=16 cmH=16\,\text{cm}, הנשענת על הקורות ק-1 ו-ק-2. עומס קבוע נוסף 0.45 t/m20.45\,\text{t/m}^2, עומס שימושי 0.2 t/m20.2\,\text{t/m}^2, Lo=0.9LL_o=0.9L.

מבוקש: הסכמות הסטטיות ובדיקת העובי לפי דרישת הכפף של ת"י 466.

הסכמות הסטטיות. התקרה נמתחת בין הקורות ק-1 ו-ק-2 (רוחב כל קורה 20 ס"מ). המרחק בין צירי הקורות: 10+380+10=400 cm10+380+10=400\,\text{cm}. הזיזים נמדדים מציר הקורה:

1. סכמה 1 (החלק העליון, בין עמודים 1-2 ו-4-5): זיז שמאלי 140+10=150 cm140+10=150\,\text{cm}, מפתח 400 cm400\,\text{cm}, בלי זיז מימין.

2. סכמה 2 (החלק התחתון, בין עמודים 2-3 ו-5-6): זיז שמאלי 100+10=110 cm100+10=110\,\text{cm}, מפתח 400 cm400\,\text{cm}, זיז ימני 100+10=110 cm100+10=110\,\text{cm}.

בדיקת העובי.

1. המפתח השקיל: Lo=0.9⋅400=360 cmL_o=0.9\cdot400=360\,\text{cm}

2. עומס השירות:

•משקל עצמי: g=0.16⋅2.5=0.40 t/m2g=0.16\cdot2.5=0.40\,\text{t/m}^2

•קבוע נוסף: 0.45 t/m20.45\,\text{t/m}^2; שימושי: 0.20 t/m20.20\,\text{t/m}^2

•Fser=0.40+0.45+0.20=1.05 t/m2F_{ser}=0.40+0.45+0.20=1.05\,\text{t/m}^2

3. מקדם העומס: K12=24.411.053=24.01K_{12}=24.4\sqrt[3]{\frac{1}{1.05}}=24.01 (תקרה מקשית: K11=1K_{11}=1, פלדה מצולעת: K13=1K_{13}=1)

4. העובי הדרוש: H=LoK12=36024.01=15.0 cm<16 cmH=\frac{L_o}{K_{12}}=\frac{360}{24.01}=15.0\,\text{cm}<16\,\text{cm}

תשובה: סכמה 1: זיז 150 + מפתח 400; סכמה 2: זיז 110 + מפתח 400 + זיז 110. Hmin=15 cm<16 cmH_{min}=15\,\text{cm}<16\,\text{cm} - העובי הנתון עומד בדרישת הכפף.

סעיף ב

תשובה:

סכמה 1: R1=5.67R_1=5.67, R2=2.58 t/mR_2=2.58\,\text{t/m}, M(−)=1.69M^{(-)}=1.69, M(+)=2.22 t⋅m/mM^{(+)}=2.22\,\text{t}\cdot\text{m/m}; סכמה 2: R=4.65 t/mR=4.65\,\text{t/m}, M(−)=0.91M^{(-)}=0.91, M(+)=2.09 t⋅m/mM^{(+)}=2.09\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

נתון: עומס התכן fd=1.5 t/m2f_d=1.5\,\text{t/m}^2; מחשבים לרצועה ברוחב 1 מ', ולכן העומס הוא q=1.5 t/mq=1.5\,\text{t/m} לרצועה.

מבוקש: תגובות, מהלך גזירה ומהלך מומנטים לכל סכמה.

סכמה 1 (זיז a=1.5 ma=1.5\,\text{m}, מפתח L=4.0 mL=4.0\,\text{m}; נמדוד xx מהקצה החופשי של הזיז)

1. תגובות - משוואת מומנטים סביב ק-2 ומשוואת כוחות אנכיים:

R1⋅4.0=1.5⋅5.5⋅5.52 ⇒ R1=5.67 t/mR_{1}\cdot4.0=1.5\cdot5.5\cdot\frac{5.5}{2}\ \Rightarrow\ R_{1}=5.67\,\text{t/m}

R2=1.5⋅5.5−5.67=2.58 t/mR_{2}=1.5\cdot5.5-5.67=2.58\,\text{t/m}

2. גזירה: בקצה הזיז 00; משמאל ל-ק-1: V=−1.5⋅1.5=−2.25 t/mV=-1.5\cdot1.5=-2.25\,\text{t/m}; מימין ל-ק-1: V=−2.25+5.67=+3.42 t/mV=-2.25+5.67=+3.42\,\text{t/m}; ליד ק-2: V=3.42−1.5⋅4.0=−2.58 t/mV=3.42-1.5\cdot4.0=-2.58\,\text{t/m}.

הגזירה מתאפסת במרחק 3.421.5=2.28 m\frac{3.42}{1.5}=2.28\,\text{m} מ-ק-1 (ו-1.72 m1.72\,\text{m} מ-ק-2).

3. מומנטים:

•מעל ק-1 (שלילי): M(−)=1.5⋅1.522=1.69 t⋅m/mM^{(-)}=\frac{1.5\cdot1.5^2}{2}=1.69\,\text{t}\cdot\text{m/m}

•מרבי בשדה (חיובי), בנקודת אפס הגזירה: M(+)=R222q=2.5822⋅1.5=2.22 t⋅m/mM^{(+)}=\frac{R_2^2}{2q}=\frac{2.58^2}{2\cdot1.5}=2.22\,\text{t}\cdot\text{m/m}

סכמה 2 (זיזים a=1.1 ma=1.1\,\text{m} משני הצדדים, מפתח 4.0 m4.0\,\text{m} - סימטרית)

1. תגובות: R1=R2=1.5⋅(1.1+4.0+1.1)2=4.65 t/mR_1=R_2=\frac{1.5\cdot(1.1+4.0+1.1)}{2}=4.65\,\text{t/m}

2. גזירה: ליד ק-1 משמאל −1.5⋅1.1=−1.65-1.5\cdot1.1=-1.65, מימין −1.65+4.65=+3.0 t/m-1.65+4.65=+3.0\,\text{t/m}; ליד ק-2 משמאל −3.0-3.0, מימין +1.65 t/m+1.65\,\text{t/m}; אפס באמצע המפתח.

3. מומנטים:

•מעל הקורות: M(−)=1.5⋅1.122=0.91 t⋅m/mM^{(-)}=\frac{1.5\cdot1.1^2}{2}=0.91\,\text{t}\cdot\text{m/m}

•באמצע המפתח: M(+)=1.5⋅4.028−0.91=3.0−0.91=2.09 t⋅m/mM^{(+)}=\frac{1.5\cdot4.0^2}{8}-0.91=3.0-0.91=2.09\,\text{t}\cdot\text{m/m}

מהלכי הגזירה והמומנטים של שתי הסכמות מסורטטים באיור שלהלן (הגזירה ב-t/m, המומנטים ב-t·m/m).

תשובה: סכמה 1: R1=5.67R_1=5.67, R2=2.58 t/mR_2=2.58\,\text{t/m}; VV: −2.25/+3.42/−2.58-2.25/+3.42/-2.58; M(−)=1.69M^{(-)}=1.69, M(+)=2.22 t⋅m/mM^{(+)}=2.22\,\text{t}\cdot\text{m/m}. סכמה 2: R1=R2=4.65 t/mR_1=R_2=4.65\,\text{t/m}; VV: ∓1.65/±3.0\mp1.65/\pm3.0; M(−)=0.91M^{(-)}=0.91, M(+)=2.09 t⋅m/mM^{(+)}=2.09\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

סעיף ג

תשובה:

As=4.15A_s=4.15 (סכמה 1) ו-3.89 cm2/m3.89\,\text{cm}^2/\text{m} (סכמה 2), Φ12@25\Phi12@25; As,min=1.95 cm2/mA_{s,min}=1.95\,\text{cm}^2/\text{m}.

נתון: M(+)=2.22 t⋅m/mM^{(+)}=2.22\,\text{t}\cdot\text{m/m} (סכמה 1) ו-2.09 t⋅m/m2.09\,\text{t}\cdot\text{m/m} (סכמה 2); d=16−3=13 cmd=16-3=13\,\text{cm}, b=100 cmb=100\,\text{cm}, ב-30: fcd=130 kg/cm2f_{cd}=130\,\text{kg/cm}^2, fsd=4350 kg/cm2f_{sd}=4350\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: זיון תחתון לכל סכמה, מוטות Φ12\Phi12, וזיון מינימלי.

שיטה: ω=1−1−2Mb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M}{b\,d^2f_{cd}}} (ואם ω<0.1\omega<0.1 לוקחים 0.10.1), As=M(1−ω/2) d fsdA_s=\frac{M}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}.

1. סכמה 1:

ω=1−1−2⋅2.22⋅105100⋅132⋅130=0.106\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot2.22\cdot10^5}{100\cdot13^2\cdot130}}=0.106

As=2.22⋅105(1−0.053)⋅13⋅4350=4.15 cm2/mA_s=\frac{2.22\cdot10^5}{(1-0.053)\cdot13\cdot4350}=4.15\,\text{cm}^2/\text{m}

נבחר Φ12@25\Phi12@25: As=4⋅1.131=4.52 cm2/m>4.15A_s=4\cdot1.131=4.52\,\text{cm}^2/\text{m}>4.15.

2. סכמה 2: ω≈0.10\omega\approx0.10:

As=2.09⋅1050.95⋅13⋅4350=3.89 cm2/mA_s=\frac{2.09\cdot10^5}{0.95\cdot13\cdot4350}=3.89\,\text{cm}^2/\text{m} - נבחר Φ12@25\Phi12@25 (4.52 cm2/m4.52\,\text{cm}^2/\text{m}).

3. זיון מינימלי: As,min=0.15%⋅100⋅13=1.95 cm2/mA_{s,min}=0.15\%\cdot100\cdot13=1.95\,\text{cm}^2/\text{m} (למשל Φ8@25=2.01 cm2/m\Phi8@25=2.01\,\text{cm}^2/\text{m}). המרווח המרבי בין מוטות ראשיים: min⁡(2d=26; 25)=25 cm\min(2d=26;\ 25)=25\,\text{cm}. הזיון שנבחר עומד בשתי הדרישות.

תשובה: סכמה 1: As=4.15 cm2/mA_s=4.15\,\text{cm}^2/\text{m}; סכמה 2: As=3.89 cm2/mA_s=3.89\,\text{cm}^2/\text{m}; בשתיהן Φ12@25\Phi12@25 (4.52 cm2/m4.52\,\text{cm}^2/\text{m}). As,min=1.95 cm2/mA_{s,min}=1.95\,\text{cm}^2/\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

סכמה 1: 3.15 cm2/m3.15\,\text{cm}^2/\text{m}, Φ8@15\Phi8@15; סכמה 2: Φ8@25\Phi8@25 (מינימום).

נתון: M(−)=1.69 t⋅m/mM^{(-)}=1.69\,\text{t}\cdot\text{m/m} מעל ק-1 בסכמה 1, ו-0.91 t⋅m/m0.91\,\text{t}\cdot\text{m/m} מעל שתי הקורות בסכמה 2; d=13 cmd=13\,\text{cm}, As,min=1.95 cm2/mA_{s,min}=1.95\,\text{cm}^2/\text{m}.

מבוקש: זיון עליון, מוטות Φ8\Phi8.

1. סכמה 1: ω=1−1−2⋅1.69⋅105100⋅132⋅130=0.08<0.1 ⇒ ω=0.1\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot1.69\cdot10^5}{100\cdot13^2\cdot130}}=0.08<0.1\ \Rightarrow\ \omega=0.1

As(−)=1.69⋅1050.95⋅13⋅4350=3.15 cm2/mA_s^{(-)}=\frac{1.69\cdot10^5}{0.95\cdot13\cdot4350}=3.15\,\text{cm}^2/\text{m}

נבחר Φ8@15\Phi8@15: As=10015⋅0.503=3.35 cm2/mA_s=\frac{100}{15}\cdot0.503=3.35\,\text{cm}^2/\text{m}.

2. סכמה 2: ω<0.1⇒0.1\omega<0.1\Rightarrow0.1:

As(−)=0.91⋅1050.95⋅13⋅4350=1.70 cm2/m<As,min=1.95A_s^{(-)}=\frac{0.91\cdot10^5}{0.95\cdot13\cdot4350}=1.70\,\text{cm}^2/\text{m}<A_{s,min}=1.95

לכן קובע הזיון המינימלי: Φ8@25\Phi8@25 (2.01 cm2/m2.01\,\text{cm}^2/\text{m}).

תשובה: מעל ק-1 בסכמה 1: As=3.15 cm2/mA_s=3.15\,\text{cm}^2/\text{m}, Φ8@15\Phi8@15; מעל הקורות בסכמה 2: As=1.70<As,minA_s=1.70<A_{s,min}, Φ8@25\Phi8@25.

סעיף ה

תשובה:

תחתון Φ12@25\Phi12@25 בכל המפתח; עליון Φ8@15\Phi8@15 מעל ק-1 (סכמה 1) ו-Φ8@25\Phi8@25 מעל שתי הקורות (סכמה 2).

על תרשים מספר 2 מסרטטים את הברזלים בחתך-תוכנית, בניצב לקורות (בכיוון המתיחה של התקרה):

1. זיון תחתון Φ12@25\Phi12@25 - בשני האזורים (סכמה 1 וסכמה 2), לאורך כל המפתח בין ק-1 ל-ק-2, עם עיגון בתוך הקורות.

2. זיון עליון בסכמה 1: Φ8@15\Phi8@15 - מעל ק-1, מקצה הזיז (עם כיפוף כלפי מטה בקצה) ועד כרבע מהמפתח לתוך השדה.

3. זיון עליון בסכמה 2: Φ8@25\Phi8@25 - מעל ק-1 ומעל ק-2, מקצה כל זיז (עם כיפוף בקצה) לתוך השדה.

4. בקצוות החופשיים של הזיזים מוסיפים זיון שוליים לאורך השפה (למשל (2+2)Φ12(2+2)\Phi12), ובניצב לזיון הראשי זיון פיזור.

הסידור מתואר באיור שלהלן (במידות האיור שם מופיעה בליטה של 120 במקום 140; הסידור זהה).

תשובה: תחתון Φ12@25\Phi12@25 לכל המפתח בשני האזורים; עליון Φ8@15\Phi8@15 מעל ק-1 בסכמה 1 ו-Φ8@25\Phi8@25 מעל שתי הקורות בסכמה 2, נמשך עד קצות הזיזים.

סעיף ו

תשובה:

2.11 t/m2.11\,\text{t/m} (מפתח 4-5), 3.56 t/m3.56\,\text{t/m} (מפתח 5-6); Hmin=43 cm<60H_{min}=43\,\text{cm}<60 - עומד.

נתון: התגובות על ק-2 מסעיף ב (תחת עומס התכן 1.5 t/m21.5\,\text{t/m}^2), עומס השירות של התקרה 1.05 t/m21.05\,\text{t/m}^2, קורה ק-2 במידות 20/6020/60.

מבוקש: עומס השירות על ק-2 (כולל משקל עצמי) ובדיקת גובה הקורה לפי דרישת הכפף.

1. הסכמה של ק-2: קורה רציפה על עמודים 4, 5, 6. המרחקים בין מרכזי העמודים (עמודים באורך 50 ס"מ): 4-5: 25+350+25=400 cm25+350+25=400\,\text{cm}; 5-6: 25+450+25=500 cm25+450+25=500\,\text{cm}.

2. עומס שירות מהתקרה - מעבירים את התגובה מעומס תכן לעומס שירות ביחס 1.051.5\frac{1.05}{1.5}:

•מפתח 4-5 (אזור סכמה 1): Fs1=2.581.5⋅1.05=1.81 t/mF_{s1}=\frac{2.58}{1.5}\cdot1.05=1.81\,\text{t/m}

•מפתח 5-6 (אזור סכמה 2, מהמפתח ומהזיז): Fs2=3.0+1.651.5⋅1.05=3.26 t/mF_{s2}=\frac{3.0+1.65}{1.5}\cdot1.05=3.26\,\text{t/m}

3. משקל עצמי של הקורה: g=0.20⋅0.60⋅2.5=0.30 t/mg=0.20\cdot0.60\cdot2.5=0.30\,\text{t/m}

•Fs1=1.81+0.30=2.11 t/mF_{s1}=1.81+0.30=2.11\,\text{t/m}, Fs2=3.26+0.30=3.56 t/mF_{s2}=3.26+0.30=3.56\,\text{t/m}

4. המפתח הקובע הוא 5-6: ארוך יותר ועמוס יותר. מפתח קצה: Lo=0.8⋅500=400 cmL_o=0.8\cdot500=400\,\text{cm}.

5. בדיקת הגובה (חתך מלבני, K11=1K_{11}=1): העומס ליחידת שטח של הקורה fs=3.560.20=17.8 t/m2f_s=\frac{3.56}{0.20}=17.8\,\text{t/m}^2

K12=24.40.203.563=9.34K_{12}=24.4\sqrt[3]{\frac{0.20}{3.56}}=9.34

Hmin=LoK12=4009.34=43 cm<60 cmH_{min}=\frac{L_o}{K_{12}}=\frac{400}{9.34}=43\,\text{cm}<60\,\text{cm}

(במפתח 4-5: Lo=320 cmL_o=320\,\text{cm}, K12=11.13K_{12}=11.13, Hmin=29 cmH_{min}=29\,\text{cm} - אינו קובע.)

תשובה: עומס שירות על ק-2: 2.11 t/m2.11\,\text{t/m} במפתח 4-5 ו-3.56 t/m3.56\,\text{t/m} במפתח 5-6 (כולל 0.30 t/m0.30\,\text{t/m} משקל עצמי); Hmin=43 cm<60 cmH_{min}=43\,\text{cm}<60\,\text{cm} - הגובה הנתון עומד בדרישת הכפף.

שאלה 3 · קורת פלדה על עמוד דו-פרקי

בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים הפועלים עליה.

הקורה עשויה מפרופיל IPE 550.

הקורה נשענת על עמוד פלדה F-A, דו פרקי, ועל הסמך הקבוע B.

בנקודה D יש מומנט מרוכז.

העמוד עשוי מפרופיל R.H.S 100/100 (t=5).

יש להתחשב בקריסה במוטות לחוצים.

המאמץ המותר בפלדה: 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

דרוש:

א.

חשבו את הכוח הפועל על העמוד F-A ואת הכוח בסמך B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך הגזירה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי: M=370 kN⋅m (37 t⋅m)M=370\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (37\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים בקורה, עבור מומנט זה.

האם המאמץ שחישבתם עונה על דרישת המאמץ המותר?

(4 נקודות)
ה.

חשבו את המאמץ הצירי הקיים בעמוד F-A וציינו האם העמוד נמתח או נלחץ.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VA=22.33 tV_A=22.33\,\text{t} (223.3 kN), VB=10.67 tV_B=10.67\,\text{t} (106.7 kN).

נתון (בטונות): עומס מפורק 3 t/m3\,\text{t/m} מ-E עד C (8 מ'), כוח 5 t5\,\text{t} ב-C, מומנט מרוכז 6 t⋅m6\,\text{t}\cdot\text{m} בכיוון השעון ב-D, עומס מפורק 2 t/m2\,\text{t/m} על 2 המטרים האחרונים לפני B. A נמצא 2 מ' מ-E, והמרחק A-B הוא 12 מ'.

מבוקש: הכוח בעמוד F-A והכוח בסמך B.

העמוד דו-פרקי, ולכן הוא מוט שמעביר רק כוח צירי (אנכי). העמוד והסמך B יוצרים לקורה סמיכה פשוטה; אין עומסים אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב-B היא אפס.

1. השקולים: 3⋅8=24 t3\cdot8=24\,\text{t} במרחק 4 מ' מ-E (10 מ' מ-B); 5 t5\,\text{t} במרחק 6 מ' מ-B; 2⋅2=4 t2\cdot2=4\,\text{t} במרחק 1 מ' מ-B. סה"כ 33 t33\,\text{t}.

2. סכום מומנטים סביב B: העומסים כלפי מטה משמאל ל-B מסובבים נגד כיוון השעון, ואילו VAV_A והמומנט המרוכז מסובבים בכיוון השעון:

VA⋅12=24⋅10+5⋅6+4⋅1−6=268V_A\cdot12=24\cdot10+5\cdot6+4\cdot1-6=268

VA=26812=22.33 tV_A=\frac{268}{12}=22.33\,\text{t} (כלפי מעלה)

3. סכום כוחות אנכיים:

VB=33−22.33=10.67 tV_B=33-22.33=10.67\,\text{t} (כלפי מעלה)

תשובה: הכוח בעמוד F-A: 22.33 t22.33\,\text{t} (223.3 kN223.3\,\text{kN}); הכוח בסמך B: 10.67 t10.67\,\text{t} (106.7 kN106.7\,\text{kN}).

סעיף ב

תשובה:

−6.0/+16.33-6.0/+16.33 ב-A, −1.67/−6.67-1.67/-6.67 ב-C, −6.67-6.67 עד 2 מ' לפני B, −10.67 t-10.67\,\text{t} ב-B; אפס 5.44 מ' מימין ל-A.

מבוקש: מהלך כוח הגזירה. נמדוד xx מ-E (A ב-x=2x=2, C ב-x=8x=8, D ב-x=10x=10, B ב-x=14x=14), ונשתמש ב-VA=22.33 tV_A=22.33\,\text{t}, VB=10.67 tV_B=10.67\,\text{t} מסעיף א.

1. E-A (0<x<20<x<2): V=−3xV=-3x; ב-A משמאל: V=−3⋅2=−6.0 tV=-3\cdot2=-6.0\,\text{t}.

2. ב-A קפיצה כלפי מעלה בגודל VAV_A: V=−6.0+22.33=+16.33 tV=-6.0+22.33=+16.33\,\text{t}.

3. A-C: V=16.33−3(x−2)V=16.33-3(x-2); ב-C משמאל: V=16.33−3⋅6=−1.67 tV=16.33-3\cdot6=-1.67\,\text{t}. הגזירה מתאפסת ב-x−2=16.333=5.44 mx-2=\frac{16.33}{3}=5.44\,\text{m}, כלומר 5.44 מ' מימין ל-A (0.56 מ' לפני C).

4. ב-C קפיצה כלפי מטה של 5 t5\,\text{t}: V=−1.67−5=−6.67 tV=-1.67-5=-6.67\,\text{t}.

5. C עד תחילת העומס הימני (8<x<128<x<12): V=−6.67 tV=-6.67\,\text{t} קבוע (המומנט המרוכז ב-D אינו משנה את הגזירה).

6. על 2 המטרים האחרונים: V=−6.67−2(x−12)V=-6.67-2(x-12); ב-B: V=−6.67−4=−10.67 tV=-6.67-4=-10.67\,\text{t}, וזו בדיוק התגובה VBV_B - בדיקה.

x [m]V [t]2468101214-10-551015-6.016.33V=0-1.67-6.67-10.67

תשובה: VV: 0→−6.00\to-6.0 (E-A), קפיצה ל-+16.33+16.33 ב-A, ירידה ליניארית ל-−1.67-1.67 ב-C (אפס 5.44 מ' מ-A), −6.67-6.67 קבוע עד 2 מ' לפני B, ואז ירידה ל-−10.67 t-10.67\,\text{t} ב-B.

סעיף ג

תשובה:

MA=−6.0M_A=-6.0, Mmax=38.46M_{max}=38.46, MC=38.0M_C=38.0, MD=24.67/30.67M_D=24.67/30.67, 17.33 t⋅m17.33\,\text{t}\cdot\text{m} 2 מ' לפני B, MB=0M_B=0.

מבוקש: מהלך המומנטים לאורך הקורה (מומנט חיובי - מתיחה בסיב התחתון). המומנט בכל חתך מחושב מהכוחות שמשמאלו; המומנט המרוכז ב-D (בכיוון השעון) מגדיל את המומנט בקפיצה של 6 t⋅m6\,\text{t}\cdot\text{m}.

1. ב-E: M=0M=0.

2. ב-A (זיז): MA=−3⋅222=−6.0 t⋅mM_A=-\frac{3\cdot2^2}{2}=-6.0\,\text{t}\cdot\text{m}.

3. המומנט המרבי - בנקודת אפס הגזירה, x=7.44 mx=7.44\,\text{m}:

Mmax=−3⋅7.4422+22.33⋅5.44=38.46 t⋅mM_{max}=-\frac{3\cdot7.44^2}{2}+22.33\cdot5.44=38.46\,\text{t}\cdot\text{m}

4. ב-C: MC=−3⋅822+22.33⋅6=−96+134=38.0 t⋅mM_C=-\frac{3\cdot8^2}{2}+22.33\cdot6=-96+134=38.0\,\text{t}\cdot\text{m}

5. ב-D משמאל: M=38.0−6.67⋅2=24.67 t⋅mM=38.0-6.67\cdot2=24.67\,\text{t}\cdot\text{m}; ב-D מימין: M=24.67+6=30.67 t⋅mM=24.67+6=30.67\,\text{t}\cdot\text{m}.

6. בתחילת העומס הימני (x=12x=12): M=30.67−6.67⋅2=17.33 t⋅mM=30.67-6.67\cdot2=17.33\,\text{t}\cdot\text{m}.

בדיקה מצד ימין: M=VB⋅2−4⋅1=21.33−4=17.33 t⋅mM=V_B\cdot2-4\cdot1=21.33-4=17.33\,\text{t}\cdot\text{m} - מתאים.

7. ב-B: M=0M=0.

בקטעים העמוסים בעומס מפורק המהלך פרבולי, ובקטעים ללא עומס - ליניארי.

x [m]M [t·m]2468101214-1010203040-6.038.4638.024.6730.6717.33B

תשובה: MA=−6.0M_A=-6.0; Mmax=+38.46 t⋅mM_{max}=+38.46\,\text{t}\cdot\text{m} ב-5.44 מ' מימין ל-A; MC=38.0M_C=38.0; ב-D: 24.6724.67 משמאל ו-30.6730.67 מימין; 17.3317.33 2 מ' לפני B; MB=0M_B=0.

סעיף ד

תשובה:

σ=1516 kg/cm2<1600\sigma=1516\,\text{kg/cm}^2<1600 - עונה על הדרישה.

נתון: M=37 t⋅m=37⋅105 kg⋅cmM=37\,\text{t}\cdot\text{m}=37\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}, פרופיל IPE 550 עם מודול חתך Wx=2440 cm3W_x=2440\,\text{cm}^3 (מטבלת הפרופילים), מאמץ מותר 1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: מאמץ הכפיפה ובדיקתו.

σ=MWx=37⋅1052440=1516 kg/cm2<1600 kg/cm2\sigma=\frac{M}{W_x}=\frac{37\cdot10^5}{2440}=1516\,\text{kg/cm}^2<1600\,\text{kg/cm}^2

תשובה: σ=1516 kg/cm2\sigma=1516\,\text{kg/cm}^2 (151.6 מגפ"ס) - קטן מהמאמץ המותר, הדרישה מתקיימת.

סעיף ה

תשובה:

העמוד נלחץ; σ=1335 kg/cm2<1600\sigma=1335\,\text{kg/cm}^2<1600 (עם ω=1.13\omega=1.13).

נתון: הכוח בעמוד N=22.33 tN=22.33\,\text{t} (סעיף א), אורך העמוד 2.0 m2.0\,\text{m}, דו-פרקי (Lk=200 cmL_k=200\,\text{cm}). פרופיל RHS 100/100 (t=5): A=18.9 cm2A=18.9\,\text{cm}^2, i=3.87 cmi=3.87\,\text{cm}.

מבוקש: המאמץ הצירי וסוג המאמץ.

1. מתיחה או לחיצה: הקורה נשענת על העמוד, והתגובה VAV_A פועלת על הקורה כלפי מעלה. לכן העמוד נדחף כלפי מטה בראשו - העמוד נלחץ.

2. קריסה: תמירות λ=Lki=2003.87=52\lambda=\frac{L_k}{i}=\frac{200}{3.87}=52, ומטבלת מקדמי הקריסה לצינורות חלולים: ω=1.13\omega=1.13.

3. המאמץ:

σ=ω⋅NA=1.13⋅22.33⋅10318.9=1335 kg/cm2<1600 kg/cm2\sigma=\frac{\omega\cdot N}{A}=\frac{1.13\cdot22.33\cdot10^3}{18.9}=1335\,\text{kg/cm}^2<1600\,\text{kg/cm}^2

תשובה: העמוד נלחץ; σ=1335 kg/cm2\sigma=1335\,\text{kg/cm}^2 (כולל מקדם קריסה ω=1.13\omega=1.13), קטן מהמותר.

שאלה 4 · כוחות במסבך: שיטת הצמתים וחתכי ריטר

בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך העשוי מצינורות פלדה Ø4" (t=6).

המסבך מוחזק במישורו.

המאמץ המותר בפלדה: 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים B,A.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3 בשיטת הצמתים.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את הכוחות במוטות 4,5,6 בשיטת חתכי ריטר.

(6 נקודות)
ד.

נתון שהכוח במוט 7 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: P=−20 kN (−2 t)P=-20\,\text{kN}\ (-2\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הקיים במוט ובדקו אם הוא עונה על דרישת החוזק המותר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

HA=7.0 tH_A=7.0\,\text{t} (→), VA=12.33 tV_A=12.33\,\text{t} (↑), VB=9.33 tV_B=9.33\,\text{t} (↓).

נתון (בטונות): AA סמך קבוע, BB סמך נייד (תגובה אנכית בלבד), רוחב המסבך 3.6 m3.6\,\text{m}. צמתי הצד הימני: C בגובה 2.0 מ', D ב-4.0, E ב-6.0, F ב-9.6 מ'. כוחות: 3 t3\,\text{t} כלפי מטה בפינה השמאלית העליונה (גובה 9.6 מ'), 1 t1\,\text{t} שמאלה ב-F, 2 t2\,\text{t} שמאלה ב-E, ב-D וב-C.

מבוקש: התגובות ב-A וב-B.

1. כוחות אופקיים: HA−1−2−2−2=0 ⇒ HA=7.0 tH_A-1-2-2-2=0\ \Rightarrow\ H_A=7.0\,\text{t} (ימינה).

2. מומנטים סביב B (נגד כיוון השעון חיובי):

−VA⋅3.6+3⋅3.6+1⋅9.6+2⋅6.0+2⋅4.0+2⋅2.0=0-V_A\cdot3.6+3\cdot3.6+1\cdot9.6+2\cdot6.0+2\cdot4.0+2\cdot2.0=0

VA=10.8+9.6+12+8+43.6=44.43.6=12.33 tV_A=\frac{10.8+9.6+12+8+4}{3.6}=\frac{44.4}{3.6}=12.33\,\text{t} (כלפי מעלה)

3. כוחות אנכיים: VA+VB−3=0 ⇒ VB=3−12.33=−9.33 tV_A+V_B-3=0\ \Rightarrow\ V_B=3-12.33=-9.33\,\text{t}, כלומר 9.33 t9.33\,\text{t} כלפי מטה (הכוחות האופקיים מנסים להפוך את המסבך סביב A, ו-B מושך אותו כלפי מטה).

בדיקה - מומנטים סביב A: −9.33⋅3.6+1⋅9.6+2⋅6+2⋅4+2⋅2=−33.6+33.6=0-9.33\cdot3.6+1\cdot9.6+2\cdot6+2\cdot4+2\cdot2=-33.6+33.6=0 ✓.

תשובה: HA=7.0 tH_A=7.0\,\text{t} (→), VA=12.33 tV_A=12.33\,\text{t} (↑), VB=9.33 tV_B=9.33\,\text{t} (↓).

סעיף ב

תשובה:

P1=−7.0P_1=-7.0, P2=+8.0P_2=+8.0, P3=+5.44 tP_3=+5.44\,\text{t}.

מבוקש: הכוחות במוטות 1 (A-B), 2 (I-B) ו-3 (B-C) בשיטת הצמתים. מוסכמה: מניחים מתיחה (כוח יוצא מהצומת); תוצאה שלילית - לחיצה.

הזווית של מוט 2: tan⁡α=2.03.6 ⇒ α=29.1∘\tan\alpha=\frac{2.0}{3.6}\ \Rightarrow\ \alpha=29.1^\circ, cos⁡α=0.874\cos\alpha=0.874, sin⁡α=0.486\sin\alpha=0.486.

צומת A (מוט 1 אופקי, המוט A-I אנכי):

∑Fx=P1+7.0=0 ⇒ P1=−7.0 t\sum F_x=P_1+7.0=0\ \Rightarrow\ P_1=-7.0\,\text{t} (לחיצה)

צומת B (מוט 1 לכיוון A, מוט 2 לכיוון I - שמאלה ולמעלה, מוט 3 למעלה, VB=9.33 tV_B=9.33\,\text{t} כלפי מטה):

1. ∑Fx=−P1−P2cos⁡α=0 ⇒ P2=−P1cos⁡α=7.00.874=+8.0 t\sum F_x=-P_1-P_2\cos\alpha=0\ \Rightarrow\ P_2=\frac{-P_1}{\cos\alpha}=\frac{7.0}{0.874}=+8.0\,\text{t} (מתיחה)

2. ∑Fy=P3+P2sin⁡α−9.33=0 ⇒ P3=9.33−8.0⋅0.486=+5.44 t\sum F_y=P_3+P_2\sin\alpha-9.33=0\ \Rightarrow\ P_3=9.33-8.0\cdot0.486=+5.44\,\text{t} (מתיחה)

תשובה: P1=−7.0 tP_1=-7.0\,\text{t} (לחיצה), P2=+8.0 tP_2=+8.0\,\text{t} (מתיחה), P3=+5.44 tP_3=+5.44\,\text{t} (מתיחה).

סעיף ג

תשובה:

P4=−5.67P_4=-5.67, P5=+5.44P_5=+5.44, P6=−5.72 tP_6=-5.72\,\text{t}.

מבוקש: הכוחות במוטות 4 (I-H), 5 (C-D) ו-6 (I-D) בשיטת ריטר.

חותכים את המסבך בחתך אופקי בין הגובה 2.0 לגובה 4.0 מ' - החתך עובר רק דרך המוטות 4, 6, 5 - ומתבוננים בחלק העליון. עליו פועלים: 3 t3\,\text{t} כלפי מטה בפינה השמאלית העליונה, 1 t1\,\text{t} שמאלה ב-F (5.6 מ' מעל D, 7.6 מ' מעל I), 2 t2\,\text{t} שמאלה ב-E (2.0 מ' מעל D), 2 t2\,\text{t} שמאלה ב-D. כוחות המוטות מונחים מתיחה.

1. מוט 4 - נקודת מומנטים D (מוטות 5 ו-6 עוברים ב-D). מוט 4 נמצא 3.6 מ' משמאל ל-D:

∑MD=3.6 P4+3⋅3.6+1⋅5.6+2⋅2.0=0\sum M_D=3.6\,P_4+3\cdot3.6+1\cdot5.6+2\cdot2.0=0

P4=−10.8+5.6+4.03.6=−5.67 tP_4=-\frac{10.8+5.6+4.0}{3.6}=-5.67\,\text{t} (לחיצה)

2. מוט 5 - נקודת מומנטים I (מוטות 4 ו-6 עוברים ב-I). מוט 5 נמצא 3.6 מ' מימין ל-I:

∑MI=−3.6 P5+1⋅7.6+2⋅4.0+2⋅2.0=0\sum M_I=-3.6\,P_5+1\cdot7.6+2\cdot4.0+2\cdot2.0=0

P5=7.6+8.0+4.03.6=+5.44 tP_5=\frac{7.6+8.0+4.0}{3.6}=+5.44\,\text{t} (מתיחה)

3. מוט 6 - סכום כוחות אופקיים (מוטות 4 ו-5 אנכיים ואין להם רכיב אופקי). מוט 6 נטוי בזווית α=29.1∘\alpha=29.1^\circ:

∑Fx=−1−2−2−P6cos⁡α=0 ⇒ P6=−50.874=−5.72 t\sum F_x=-1-2-2-P_6\cos\alpha=0\ \Rightarrow\ P_6=-\frac{5}{0.874}=-5.72\,\text{t} (לחיצה)

תשובה: P4=−5.67 tP_4=-5.67\,\text{t} (לחיצה), P5=+5.44 tP_5=+5.44\,\text{t} (מתיחה), P6=−5.72 tP_6=-5.72\,\text{t} (לחיצה).

סעיף ד

תשובה:

σ=174 kg/cm2<1600\sigma=174\,\text{kg/cm}^2<1600 (עם ω=1.78\omega=1.78) - עונה על הדרישה.

נתון: P7=−20 kN=−2 t=−2000 kgP_7=-20\,\text{kN}=-2\,\text{t}=-2000\,\text{kg} (לחיצה), צינור Ø4" (t=6): A=20.46 cm2A=20.46\,\text{cm}^2, i=3.83 cmi=3.83\,\text{cm}; אורך מוט 7 (G-E) =3.6 m=3.6\,\text{m}, קצוות מפרקיים.

מבוקש: המאמץ במוט ובדיקתו מול המותר, בהתחשב בקריסה (המוט לחוץ).

1. תמירות: λ=Lki=3603.83=94\lambda=\frac{L_k}{i}=\frac{360}{3.83}=94, ומטבלת מקדמי הקריסה: ω=1.78\omega=1.78.

2. המאמץ:

σ=ω⋅PA=1.78⋅200020.46=174 kg/cm2<1600 kg/cm2\sigma=\frac{\omega\cdot P}{A}=\frac{1.78\cdot2000}{20.46}=174\,\text{kg/cm}^2<1600\,\text{kg/cm}^2

תשובה: σ=174 kg/cm2\sigma=174\,\text{kg/cm}^2 (17.4 מגפ"ס, כולל ω=1.78\omega=1.78) - הרבה מתחת למותר; המוט עומד בדרישה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.