דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון מבנים 97154 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97154 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון מבנים, אביב 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: חמש שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות. יש לענות על ארבע.

שאלה 1, שאלה 2: חובה – 30 נקודות.

שאלות 3, 4, 5: שתי שאלות לבחירה מתוך השלוש – 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכנון תקרה בבית דו מפלסי

כל הפתרון של שאלה מספר 1 יעשה על גבי השאלון ולא במחברת.

בשאלון מצורפים שני דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד'-ז'.

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של קומת קרקע וחתך א-א בבית חד קומתי דו מפלסי.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד.

כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.

אפשר לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות בעובי 20 ס"מ.

עומס שימושי: 1.5 kN/m2 (0.15 t/m2)1.5\,\text{kN/m}^2\ (0.15\,\text{t/m}^2).

עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 4.0 kN/m2 (0.40 t/m2)4.0\,\text{kN/m}^2\ (0.40\,\text{t/m}^2).

המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא: 6.0 kN/m3 (0.6 t/m3)6.0\,\text{kN/m}^3\ (0.6\,\text{t/m}^3). מידות הבלוקים הן: 30/50/H30/50/H.

סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.

אין צורך לתכנן את המדרגות ואת תקרת הממ"ד. עובי תקרת הממ"ד יהיה כעובי התקרה באזור בו הוא נמצא.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד ניקוד.

דרוש:

א.

בתרשים מספר 1א' ובתרשים מספר 1ב' מסומנים כל העמודים בהיקף הבית.

הוסיפו, לשני התרשימים את כל העמודים הפנימיים הדרושים לפתרון הנדסי של התקרה ומספרו אותם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100.

(3 נקודות)
ב.

קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים.

(שימו לב להבדל המפלס בתוכנית התקרה).

בחרו את התקרה המתאימה לכל אזור (ניתן לקבוע שני סוגי תקרות בגלל הבדלי המפלס).

(3 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).

חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות.

סרטטו, בתרשים מספר 1ב' את כל הסכמות הסטטיות של התקרה ותנו שם לכל סכמה סטטית.

תנו שם לכל קורה פנימית שבחרתם.

(4 נקודות)
ד.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(7 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את LoL_o שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

חשבו את העובי המינימלי של כל תקרה שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה בעובי שבחרתם.

(5 נקודות)
ו.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הסמויות שבחרתם.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה סמויה שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש לכל קורה סמויה, על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ז.

בהבדל המפלס קיימת קורה B בחתך של 20/100. סרטטו את חתך הקורה בהתייחס לשתי התקרות שתכננתם (העזרו בחתך א-א, המופיע יחד עם תרשים מספר 1א').

הסבירו (ללא חישוב) איזה עומס מועבר לקורה זו.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

עמוד פנימי אחד: עמוד 15 (20/60) בקצה הצפוני של הקיר בין המטבח לסלון (x=970x=970, y≈890y\approx890 ס"מ).

קריאת התוכניות (מידות בס"מ, נמדדות מהפינה הצפונית-מערבית החיצונית של הבית; xx - מערב למזרח, yy - צפון לדרום):

•אזור מערבי (חדר עבודה, חדר הורים, ארונות, מקלחת), תקרה במפלס +3.85+3.85: בין הקיר המערבי (ציר x=10x=10) לבין הקיר שעליו קורה B (עובי 20, ציר x=390x=390). רוחב נטו 360, אורך נטו 1120.

•אזור מזרחי (פינת אוכל, מטבח, סלון, חדר, ממ"ד), תקרה במפלס +3.20+3.20: בין ציר x=390x=390 לבין הקיר המזרחי שעליו קורה C (ציר x=1500x=1500). רוחב נטו 1090, אורך נטו 1120.

•הממ"ד: קירות בטון בצירים x=740x=740 ו-x=1100x=1100, קיר צפוני בציר y≈105y\approx105 (מרוחק 90 ס"מ מחזית הבית) וקיר דרומי בציר y=480y=480.

•בקומת הקרקע יש קיר בלוקים בעובי 20 בין המטבח לסלון (ציר x=970x=970), מהקיר הדרומי (עמוד 9) ועד 250 ס"מ צפונה ממנו, כלומר עד y≈890y\approx890. שאר המחיצות באזור המזרחי הן בעובי 10 ס"מ, ולכן אי אפשר לבצע עליהן קורות תחתונות.

•מעבר לקיר המזרחי, בין עמודים 13 ו-14, יש גגון ברוחב 210 ס"מ ובאורך 480 ס"מ.

1. האזור המערבי: רוחבו 3.60 מ' נטו בלבד ויש קירות נושאים בעובי 20 בשני צדדיו (קורות A ו-B). התקרה תימתח בין שני הקירות ואין צורך בעמודים פנימיים.

2. האזור המזרחי: רוחבו 10.90 מ' ואורכו 11.20 מ'. אי אפשר לתכנן תקרה במפתח כזה, ומלבד קירות הממ"ד אין קירות בעובי 20 בתוך האזור, פרט לקיר שבין המטבח לסלון. לכן נתכנן קורה סמויה (בתוך עובי התקרה) לאורך ציר הקיר שבין המטבח לסלון (x=970x=970): מעמוד 9 שבחזית הדרומית ועד הקיר הדרומי של הממ"ד.

3. כדי לקצר את מפתח הקורה הסמויה נוסיף עמוד פנימי אחד:

•עמוד 15 (20/60, הצד הארוך בכיוון צפון-דרום): בקצה הצפוני של הקיר שבין המטבח לסלון, בנקודה x=970x=970, y≈890y\approx890. העמוד נמצא בתוך קו הקיר ובולט ממנו מעט, ולכן אינו מפריע לתפקוד החדרים.

4. מפתחי הקורה הסמויה: מעמוד 9 (y=1150y=1150) לעמוד 15 (y=890y=890): 1150−890=2601150-890=260 ס"מ. מעמוד 15 לקיר הממ"ד (y=480y=480): 890−480=410890-480=410 ס"מ. קיר הממ"ד הוא קיר בטון, והקורה נשענת עליו ישירות, בלי עמוד נוסף.

5. בשני התרשימים (1א' ו-1ב') מסרטטים את עמוד 15 בקנ"מ 1:100, כלומר מלבן של 2×62\times6 מ"מ.

תשובה: עמוד פנימי אחד, עמוד 15 (20/60), בקצה הצפוני של הקיר שבין המטבח לסלון (x=970x=970, y≈890y\approx890). הוא תומך בקורה הסמויה ק-D שבין עמוד 9 לקיר הממ"ד. באזור המערבי אין צורך בעמודים פנימיים.

סעיף ב

תשובה:

מערב (+3.85+3.85): תקרה מלאה חד-כיוונית מזרח-מערב. מזרח (+3.20+3.20): תקרת צלעות עם בלוקים, צלעות מזרח-מערב.

כיוון המתיחה הוא הכיוון שבו המפתח קצר יותר, או הכיוון שבו יש סמכים (קירות 20 וקורות) שהתקרה יכולה להישען עליהם.

1. אזור מערבי (+3.85+3.85): המפתח בין קורות A ו-B (ציר לציר) הוא L=390−10=380L=390-10=380 ס"מ, והאורך בכיוון השני הוא 1120 ס"מ. היחס 1120/380≈2.9>21120/380\approx2.9>2, ולכן זו תקרה חד-כיוונית שנמתחת מזרח-מערב, בין קורה A לקורה B. במפתח קצר כזה מתאימה תקרה מלאה (מקשית) מבטון מזוין.

2. אזור מזרחי (+3.20+3.20): בכיוון צפון-דרום אין סמכי ביניים. בכיוון מזרח-מערב יש סמכים: קורה B, קורה סמויה ק-D (ציר x=970x=970), קורה C, וקירות הממ"ד. לכן התקרה תימתח מזרח-מערב:

•מדרום לממ"ד: 390→970=580390\to970=580 ס"מ ו-970→1500=530970\to1500=530 ס"מ, כלומר תקרה רציפה בשני שדות, ובהמשכה גגון (זיז) של 210 ס"מ מעבר לקורה C.

•ממערב לממ"ד: 390→740=350390\to740=350 ס"מ.

•ממזרח לממ"ד: 1100→1500=4001100\to1500=400 ס"מ.

המפתחים מגיעים עד 5.80 מ', והבלוקים נתונים בשאלה. לכן מתאימה כאן תקרת צלעות (רב-צלעות) עם בלוקים: צלעות ברוחב 15 ס"מ כל 65 ס"מ (בלוק ברוחב 50), ומעליהן בטון עליון בעובי 5 ס"מ. תקרה כזו קלה יותר מתקרה מלאה באותו עובי.

3. הפס הצר (70 ס"מ) שבין החזית הצפונית לממ"ד ייוצק כבטון מלא, ונשען בין הקורה של החזית לקיר הממ"ד.

תשובה: אזור מערבי (+3.85+3.85): תקרה מלאה (מקשית) חד-כיוונית, נמתחת מזרח-מערב בין קורות A ו-B. אזור מזרחי (+3.20+3.20): תקרת צלעות עם בלוקים, חד-כיוונית, הצלעות נמתחות מזרח-מערב.

סעיף ג

תשובה:

קורה סמויה ק-D בציר x=970x=970. סכמות S1-S4 (פשוטה 380; רציפה 580+530580+530 + זיז 210; פשוטה-רתומה 350; רתומה-פשוטה 400).

על גבי תרשים 1ב' מסרטטים:

1. קורה פנימית ק-D (סמויה): את הציר שלה מסרטטים בקו נקודה-קו לאורך x=970x=970, מעמוד 9 דרך עמוד 15 ועד הקיר הדרומי של הממ"ד. רוחבה 40 ס"מ (ראו סעיף ו), וגובהה כעובי התקרה (28 ס"מ).

2. חלוקה לאזורים (סכמות סטטיות): מסמנים בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון המתיחה ונותנים לו שם:

•סכמה S1: האזור המערבי (תקרה מלאה). קורה פשוטה בין A ל-B, L=380L=380 ס"מ.

•סכמה S2: האזור המזרחי מדרום לממ"ד (תקרת צלעות). קורה רציפה B - ק-D - C, 580+530580+530 ס"מ, ולאורך הגגון (yy בין 680 ל-1160) גם זיז של 210 ס"מ מעבר לקורה C.

•סכמה S3: ממערב לממ"ד (תקרת צלעות). קורה B (סמך פשוט) - קיר הממ"ד (ריתום), L=350L=350 ס"מ.

•סכמה S4: ממזרח לממ"ד (תקרת צלעות). קיר הממ"ד (ריתום) - קורה C (סמך פשוט), L=400L=400 ס"מ.

•פס צפוני: בטון מלא בין קורת החזית לקיר הממ"ד, כ-95 ס"מ ציר לציר. מפתחו קצר מאוד ואינו קובע.

3. את תקרת הממ"ד מסמנים כ"לא מתוכננת", בעובי 28 ס"מ כעובי תקרת הצלעות.

תשובה: קורה סמויה אחת, ק-D, בציר x=970x=970 (עמוד 9 - עמוד 15 - קיר הממ"ד). ארבע סכמות: S1 (פשוטה, 380), S2 (רציפה 580+530580+530 עם זיז 210), S3 (פשוטה-רתומה, 350), S4 (רתומה-פשוטה, 400).

סעיף ד

תשובה:

S1: פשוטה 380; S2: רציפה 580+530580+530 (+ זיז 210); S3: פשוטה-רתומה 350; S4: רתומה-פשוטה 400.

במחברת מסרטטים את הסכמות (מידות ציר לציר, בס"מ). המשולש מסמן סמך פשוט, והקווקוו מסמן ריתום בקיר הממ"ד:

1. S1 (תקרה מלאה, +3.85+3.85): קורה פשוטה A△A\triangle ---- 380 ---- △B\triangle B.

2. S2 (צלעות, +3.20+3.20): קורה רציפה B△B\triangle ---- 580 ---- △\triangleק-D ---- 530 ---- △C\triangle C, ולאורך הגגון ממשיך מעבר ל-C זיז של 210.

3. S3 (צלעות): B△B\triangle ---- 350 ---- ריתום (ממ"ד).

4. S4 (צלעות): ריתום (ממ"ד) ---- 400 ---- △C\triangle C.

תשובה: ארבע סכמות. S1: פשוטה 380. S2: רציפה 580+530580+530 (ובאזור הגגון עם זיז 210). S3: פשוטה-רתומה 350. S4: רתומה-פשוטה 400.

סעיף ה

תשובה:

מלאה: Lo=380L_o=380 ס"מ, hmin=15.3h_{min}=15.3 ס"מ, h=16h=16 ס"מ. צלעות: Lo=464L_o=464 ס"מ, Hmin=24.5H_{min}=24.5 ס"מ, H=28H=28 ס"מ (23+5).

נתון: עומס קבוע נוסף 4.0 kN/m24.0\,\text{kN/m}^2, עומס שימושי 1.5 kN/m21.5\,\text{kN/m}^2, ב-30, משקל בלוקים 6.0 kN/m36.0\,\text{kN/m}^3, משקל בטון 25 kN/m325\,\text{kN/m}^3.

מבוקש: LoL_o קובע ועובי מינימלי לכל סוג תקרה, לפי שיקולי הכפף של ת"י 466: H≥LoK12H\ge\frac{L_o}{K_{12}} לתקרה מלאה, ו-H≥LoK11⋅K12H\ge\frac{L_o}{K_{11}\cdot K_{12}} לתקרת צלעות.

K12K_{12} נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות FsF_s. ערכי הטבלה מתאימים לקשר K12=24.4/Fs3K_{12}=24.4/\sqrt[3]{F_s}, כאשר FsF_s ב-t/m2\text{t/m}^2.

אורך המפתח השקול: בשדה פשוט Lo=LL_o=L, בשדה קצה של תקרה רציפה או בשדה שרתום בקצה אחד Lo=0.8LL_o=0.8L, ובזיז Lo=2.2LL_o=2.2L.

תקרה מלאה (אזור מערבי, S1):

1. Lo=L=380L_o=L=380 ס"מ (קורה פשוטה).

2. נניח h=16h=16 ס"מ. משקל עצמי: g0=0.16⋅25=4.0 kN/m2g_0=0.16\cdot25=4.0\,\text{kN/m}^2.

3. עומס שירות: Fs=4.0+4.0+1.5=9.5 kN/m2 (0.95 t/m2)F_s=4.0+4.0+1.5=9.5\,\text{kN/m}^2\ (0.95\,\text{t/m}^2).

4. K12=24.40.953=24.82K_{12}=\frac{24.4}{\sqrt[3]{0.95}}=24.82

5. hmin=LoK12=38024.82=15.3 cmh_{min}=\frac{L_o}{K_{12}}=\frac{380}{24.82}=15.3\,\text{cm}, ולכן נבחר h=16 cmh=16\,\text{cm} (מתאים להנחה).

תקרת צלעות (אזור מזרחי):

1. LoL_o בכל סכמה:

•S2, שדה מערבי (שדה קצה של תקרה רציפה): Lo=0.8⋅580=464L_o=0.8\cdot580=464 ס"מ.

•S2, שדה מזרחי: 0.8⋅530=4240.8\cdot530=424 ס"מ.

•S2, זיז הגגון: 2.2⋅210=4622.2\cdot210=462 ס"מ.

•S3: 0.8⋅350=2800.8\cdot350=280 ס"מ.

•S4: 0.8⋅400=3200.8\cdot400=320 ס"מ.

לכן Lo,max=464L_{o,max}=464 ס"מ, והוא קובע את עובי התקרה.

2. נניח בלוק בגובה 23 ס"מ ובטון עליון בעובי 5 ס"מ, כלומר H=28H=28 ס"מ. רוחב צלע 15 ס"מ, רוחב בלוק 50 ס"מ, ולכן מרווח הצלעות 65 ס"מ. משקל עצמי:

•בטון עליון: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלעות: 0.15⋅0.23⋅250.65=1.33 kN/m2\frac{0.15\cdot0.23\cdot25}{0.65}=1.33\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.23⋅6.00.65=1.06 kN/m2\frac{0.50\cdot0.23\cdot6.0}{0.65}=1.06\,\text{kN/m}^2

•סה"כ: g0=1.25+1.33+1.06=3.64 kN/m2g_0=1.25+1.33+1.06=3.64\,\text{kN/m}^2

3. עומס שירות: Fs=3.64+4.0+1.5=9.14 kN/m2 (0.914 t/m2)F_s=3.64+4.0+1.5=9.14\,\text{kN/m}^2\ (0.914\,\text{t/m}^2), ולכן K12=24.40.9143=25.14K_{12}=\frac{24.4}{\sqrt[3]{0.914}}=25.14.

4. מקדם לחתך T: Htf=285=5.6\frac{H}{t_f}=\frac{28}{5}=5.6 ו-bfbw=6515=4.33\frac{b_f}{b_w}=\frac{65}{15}=4.33. מהטבלה K11=0.752K_{11}=0.752.

5. Hmin=LoK11⋅K12=4640.752⋅25.14=24.5 cmH_{min}=\frac{L_o}{K_{11}\cdot K_{12}}=\frac{464}{0.752\cdot25.14}=24.5\,\text{cm}, ולכן נבחר H=28 cmH=28\,\text{cm} (בלוק 23 + בטון עליון 5).

חתך התקרה שנבחרה (לסרטוט):

•תקרה מלאה: לוח בטון בעובי 16 ס"מ.

•תקרת צלעות: בטון עליון 5 ס"מ מעל בלוקים בגובה 23 ס"מ וברוחב 50 ס"מ. בין הבלוקים צלעות ברוחב 15 ס"מ (מרווח 65 ס"מ), ובסה"כ H=28H=28 ס"מ. ליד הקורות והממ"ד מבטלים את הבלוקים ויוצקים פס בטון מלא.

תשובה: אזור מערבי: Lo=380L_o=380 ס"מ, hmin=15.3h_{min}=15.3 ס"מ, נבחר h=16h=16 ס"מ (תקרה מלאה). אזור מזרחי: Lo,max=464L_{o,max}=464 ס"מ, Hmin=24.5H_{min}=24.5 ס"מ, נבחר H=28H=28 ס"מ (תקרת צלעות 23+5).

סעיף ו

תשובה:

ק-D: Rs≈60.9 kN/m (6.09 t/m)R_s\approx60.9\,\text{kN/m}\ (6.09\,\text{t/m}), Lo=246L_o=246 ס"מ, Breq=0.28B_{req}=0.28 מ', נבחר B=40B=40 ס"מ.

נתון: תקרת צלעות H=28H=28 ס"מ, עומס שירות Fs=9.14 kN/m2F_s=9.14\,\text{kN/m}^2 (מסעיף ה).

מבוקש: עומס השירות על הקורה הסמויה ק-D (בלי משקלה העצמי), והרוחב המינימלי שלה לפי ת"י 466.

1. סכמה סטטית של ק-D: עמוד 9 (סמך פשוט) ---- 260 ---- עמוד 15 (סמך) ---- 410 ---- קיר הממ"ד (ריתום).

2. העומס מהתקרה: ק-D היא הסמך האמצעי של התקרה הרציפה S2 (שדות 580 ו-530). כמו בשיטה המקורבת, סמך פנימי מקבל 0.60.6 מהמפתח של כל שדה סמוך:

Rs=Fs⋅(0.6⋅L1+0.6⋅L2)=9.14⋅(0.6⋅5.80+0.6⋅5.30)=9.14⋅6.66=60.9 kN/m (6.09 t/m)R_s=F_s\cdot(0.6\cdot L_1+0.6\cdot L_2)=9.14\cdot(0.6\cdot5.80+0.6\cdot5.30)=9.14\cdot6.66=60.9\,\text{kN/m}\ (6.09\,\text{t/m})

3. LoL_o של הקורה:

•שדה 260 (שדה קצה של קורה רציפה): 0.8⋅260=2080.8\cdot260=208 ס"מ.

•שדה 410 (רציף מצד אחד ורתום בממ"ד בצד השני, כמו שדה פנימי): 0.6⋅410=2460.6\cdot410=246 ס"מ.

לכן Lo=246L_o=246 ס"מ.

4. K12K_{12} הנדרש: גובה הקורה הוא עובי התקרה, H=28H=28 ס"מ:

K12=LoH=24628=8.79K_{12}=\frac{L_o}{H}=\frac{246}{28}=8.79

5. הרוחב הנדרש: עבור קורה, K12=24.4/Rs/B3K_{12}=24.4/\sqrt[3]{R_s/B} (עם Rs/BR_s/B ב-t/m2\text{t/m}^2). מכאן:

B=(K1224.4)3⋅Rs=(8.7924.4)3⋅6.09=0.0467⋅6.09=0.28 mB=\left(\frac{K_{12}}{24.4}\right)^3\cdot R_s=\left(\frac{8.79}{24.4}\right)^3\cdot6.09=0.0467\cdot6.09=0.28\,\text{m}

6. רוחב מינימלי מקובל לקורה סמויה הוא 40 ס"מ, ולכן B=Bmin=40B=B_{min}=40 ס"מ.

תשובה: ק-D: Rs≈60.9 kN/m (6.09 t/m)R_s\approx60.9\,\text{kN/m}\ (6.09\,\text{t/m}), Lo=246L_o=246 ס"מ, רוחב נדרש 0.280.28 מ', ונבחר B=Bmin=40B=B_{min}=40 ס"מ (חתך 40/28).

סעיף ז

תשובה:

קורה 20/100 מ-+3.85+3.85 עד +2.85+2.85. תקרה מלאה 16 מתחברת לראשה ממערב, תקרת צלעות 28 (+3.20+3.20) ממזרח. עומס: תגובות שתי התקרות ומשקל עצמי, מועבר לעמודים 5 ו-6.

מפלסים (מחתך א-א ומהתוכנית):

•פני הקורה העליונים: +3.85+3.85 (כפני התקרה המערבית). תחתית הקורה: 3.85−1.00=+2.853.85-1.00=+2.85.

•התקרה המערבית (מלאה, 16 ס"מ): פניה העליונים +3.85+3.85 ותחתיתה +3.69+3.69. היא מתחברת לחלק העליון של הקורה, מצדה המערבי.

•התקרה המזרחית (צלעות, 28 ס"מ): פניה העליונים +3.20+3.20 ותחתיתה +2.92+2.92. היא מתחברת לצד המזרחי של הקורה, נמוך ב-65 ס"מ מפני הקורה, והקורה יורדת עוד 7 ס"מ מתחת לתחתית תקרת הצלעות.

סרטוט החתך: מלבן ברוחב 20 ס"מ ובגובה 100 ס"מ. משמאל, בראש המלבן, מתחבר לוח בעובי 16 ס"מ. מימין, בגובה 65-93 ס"מ מתחת לראש הקורה, מתחברת תקרת הצלעות (בטון עליון 5 + בלוק 23), ולידה פס בטון מלא. מסמנים את המפלסים +3.85+3.85, +3.20+3.20, +2.85+2.85.

העומס על קורה B (ללא חישוב):

1. מהתקרה המערבית: התגובה של תקרה פשוטה (S1), כלומר מחצית מעומס הפס שבין קורות A ו-B, בערך 0.5⋅Fs⋅L0.5\cdot F_s\cdot L לכל מטר. העומס עובר בחלק העליון של הקורה.

2. מהתקרה המזרחית: תגובת הקצה של תקרת הצלעות. בסכמה S2 (מדרום לממ"ד) זו תגובת הסמך הקיצוני של תקרה רציפה, כ-0.4⋅Fs⋅L0.4\cdot F_s\cdot L, ובסכמה S3 (ממערב לממ"ד) זו תגובת הסמך הפשוט של שדה רתום-פשוט, 38Fs⋅L\frac{3}{8}F_s\cdot L. העומס עובר דרך פס הבטון המלא אל הצד המזרחי של הקורה, בחלק התחתון שלה.

3. משקלה העצמי של הקורה.

4. הקורה מעבירה את כל העומסים לעמודים 5 ו-6 שבקצותיה. בגלל הפרש המפלסים התקרות מתחברות לקורה בגבהים שונים, ולכן הקורה גבוהה (100 ס"מ) ומשמשת גם כ"קיר" שמחבר בין שתי התקרות.

תשובה: קורה 20/100 מ-+3.85+3.85 עד +2.85+2.85. התקרה המלאה (16) מתחברת לראשה מצד מערב, ותקרת הצלעות (28, +3.20+3.20 עד +2.92+2.92) מתחברת לצד מזרח. העומס: תגובת התקרה המלאה, תגובת הקצה של תקרת הצלעות ומשקלה העצמי. הקורה מעבירה אותו לעמודים 5 ו-6.

שאלה 2 · תקרה מקשית: סכמות, מומנטים, זיון וקורה

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית תקרה של בניין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כיוונית בעובי 16 ס"מ ונשענת על קורות יורדות. בלב התקרה יש מ.מ.ק (מרחב מוגן קומתי). עובי תקרת הממ"ק הוא 30 ס"מ.

(אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ק).

העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא: 4.2 kN/m2 (0.42 t/m2)4.2\,\text{kN/m}^2\ (0.42\,\text{t/m}^2).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא: 1.5 kN/m2 (0.15 t/m2)1.5\,\text{kN/m}^2\ (0.15\,\text{t/m}^2).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת ובעלת חוזק תכן: fsd=435 MPa (4350 kg/cm2)f_{sd}=435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2), ds=3 cmd_s=3\,\text{cm}.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

קבעו את LoL_o מקסימום על פי חישוב.

חשבו אם העובי הנתון של התקרה עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(6 נקודות)

עבור שתי הסכמות הסטטיות של התקרה:

ב.

נתון שעומס התכן הפועל על התקרה הוא: 15.0 kN/m2 (1.50 t/m2)15.0\,\text{kN/m}^2\ (1.50\,\text{t/m}^2).

חשבו את כוחות הגזירה ואת המומנטים (חישוב מקורב).

סרטטו את מהלכי כוחות הגזירה ואת מהלכי המומנטים

(הקפידו להעביר את הערכים שמצאתם לסרטוט המהלכים).

(8 נקודות)
ג.

נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בתקרה הוא: M=30 kN*m/m (3 t*m/m)M=30\,\text{kN*m/m}\ (3\,\text{t*m/m}).

חשבו את ω\omega ואת AsA_s - כמות הברזל הדרושה לכסוי המומנט החיובי הנתון.

בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.

(5 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט השלילי המקסימלי בתקרה הוא: M=40 kN*m/m (4.0 t*m/m)M=40\,\text{kN*m/m}\ (4.0\,\text{t*m/m}).

חשבו את ω\omega ואת AsA_s - כמות הברזל הדרושה לכסוי המומנט השלילי הנתון

בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-B (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).

סרטטו את הקורה ק-B ואת עומס השרות הפועל עליה.

בדקו אם גובה הקורה ק-B עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Lo,max=376L_{o,max}=376 ס"מ, hreq=15.3h_{req}=15.3 ס"מ ≤16\le16 ס"מ: העובי עומד בדרישות.

נתון: תקרה מלאה (מקשית) חד-כיוונית h=16h=16 ס"מ, g=4.2 kN/m2g=4.2\,\text{kN/m}^2 (בלי משקל עצמי), q=1.5 kN/m2q=1.5\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: הסכמות הסטטיות, Lo,maxL_{o,max} ובדיקת העובי לפי שיקולי הכפף של ת"י 466.

קריאת התוכנית (ס"מ): הקורות A, B, C, D נמצאות בצירים x=10x=10, x=20+445+15=480x=20+445+15=480, x=480+15+490+15=1000x=480+15+490+15=1000, x=1480−10=1470x=1480-10=1470. מכאן מפתחי התקרה (ציר לציר): 480−10=470480-10=470, 1000−480=5201000-480=520, 1470−1000=4701470-1000=470. הקירות של הממ"ק (עובי 30) נמצאים בקווי הקורות B ו-C.

1. סכמה 1 (הפסים שמצפון ומדרום לממ"ק): קורה רציפה בשלושה שדות על הקורות A-B-C-D, מפתחים 470+520+470470+520+470 ס"מ.

2. סכמה 2 (הפס של הממ"ק): בין קורה A לקיר הממ"ק, ובאופן סימטרי בין קיר הממ"ק לקורה D. לוח הממ"ק עבה (30 ס"מ) וקשיח, ולכן התקרה רתומה בקיר הממ"ק ונשענת בצורה פשוטה על קורה A (או D). מפתח 470 ס"מ.

3. LoL_o:

•סכמה 1, שדה קצה: Lo=0.8⋅470=376L_o=0.8\cdot470=376 ס"מ.

•סכמה 1, שדה אמצעי: Lo=0.6⋅520=312L_o=0.6\cdot520=312 ס"מ.

•סכמה 2 (רתום-פשוט): Lo=0.8⋅470=376L_o=0.8\cdot470=376 ס"מ.

ולכן Lo,max=376L_{o,max}=376 ס"מ.

4. עומס שירות: משקל עצמי g0=0.16⋅25=4.0 kN/m2g_0=0.16\cdot25=4.0\,\text{kN/m}^2, ולכן Fs=4.0+4.2+1.5=9.7 kN/m2 (0.97 t/m2)F_s=4.0+4.2+1.5=9.7\,\text{kN/m}^2\ (0.97\,\text{t/m}^2).

5. מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) עבור Fs=0.97 t/m2F_s=0.97\,\text{t/m}^2: K12=24.40.973=24.65K_{12}=\frac{24.4}{\sqrt[3]{0.97}}=24.65.

6. עובי נדרש: hreq=LoK12=37624.65=15.3 cm≤16 cmh_{req}=\frac{L_o}{K_{12}}=\frac{376}{24.65}=15.3\,\text{cm}\le16\,\text{cm}.

תשובה: סכמה 1: רציפה 470+520+470470+520+470. סכמה 2: פשוטה-רתומה 470 (משני צדי הממ"ק). Lo,max=376L_{o,max}=376 ס"מ, hreq=15.3h_{req}=15.3 ס"מ ≤16\le16 ס"מ, ולכן העובי הנתון עומד בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

סכמה 1: V=27.45/43.05/39.0 kN/mV=27.45/43.05/39.0\,\text{kN/m}, MB=−36.67M_B=-36.67, M+=25.11M^{+}=25.11 ו-14.04 kN⋅m/m14.04\,\text{kN}\cdot\text{m/m}. סכמה 2: V=26.44/44.06 kN/mV=26.44/44.06\,\text{kN/m}, M−=−41.42M^{-}=-41.42, M+=23.30 kN⋅m/mM^{+}=23.30\,\text{kN}\cdot\text{m/m}.

נתון: Fd=15.0 kN/m2F_d=15.0\,\text{kN/m}^2 (לרצועה ברוחב 1 מ': w=15 kN/mw=15\,\text{kN/m}).

מבוקש: כוחות גזירה ומומנטים בשתי הסכמות, ומהלכיהם.

הנחת החישוב: העומס המלא פועל על כל השדות, וקיר הממ"ק נחשב לריתום מלא. זו ההנחה המקורבת שהשאלה מתירה (בלי סידורי עומס שימושי משתנים). את המומנט על הסמכים הפנימיים בקורה הרציפה מוצאים במשוואת שלושת המומנטים.

סכמה 1: קורה רציפה 470+520+470470+520+470 (סימטרית).

1. בגלל הסימטריה המומנטים על הסמכים הפנימיים שווים: MB=MC=MM_B=M_C=M. משוואת שלושת המומנטים בסמך B (עם MA=0M_A=0):

2M(L1+L2)+M L2=wL134+wL2342M(L_1+L_2)+M\,L_2=\frac{w L_1^3}{4}+\frac{w L_2^3}{4}

M=w(L13+L23)4(2L1+3L2)=15⋅(4.73+5.23)4⋅(2⋅4.7+3⋅5.2)=36.67 kN⋅m/mM=\frac{w(L_1^3+L_2^3)}{4(2L_1+3L_2)}=\frac{15\cdot(4.7^3+5.2^3)}{4\cdot(2\cdot4.7+3\cdot5.2)}=36.67\,\text{kN}\cdot\text{m/m} (מומנט שלילי).

2. גזירה בשדה הקצה:

VA=wL12−ML1=15⋅4.72−36.674.7=35.25−7.80=27.45 kN/mV_A=\frac{wL_1}{2}-\frac{M}{L_1}=\frac{15\cdot4.7}{2}-\frac{36.67}{4.7}=35.25-7.80=27.45\,\text{kN/m}

VB,left=35.25+7.80=43.05 kN/mV_{B,left}=35.25+7.80=43.05\,\text{kN/m}

3. גזירה בשדה האמצעי (המומנטים בקצותיו שווים): VB,right=wL22=15⋅5.22=39.0 kN/mV_{B,right}=\frac{wL_2}{2}=\frac{15\cdot5.2}{2}=39.0\,\text{kN/m}.

4. מומנט שדה בשדה הקצה: הגזירה מתאפסת ב-x0=VAw=27.4515=1.83 mx_0=\frac{V_A}{w}=\frac{27.45}{15}=1.83\,\text{m}, ושם

M1+=VA22w=27.4522⋅15=25.11 kN⋅m/mM_{1}^{+}=\frac{V_A^2}{2w}=\frac{27.45^2}{2\cdot15}=25.11\,\text{kN}\cdot\text{m/m}

5. מומנט שדה בשדה האמצעי: M2+=wL228−M=15⋅5.228−36.67=50.70−36.67=14.04 kN⋅m/mM_2^{+}=\frac{wL_2^2}{8}-M=\frac{15\cdot5.2^2}{8}-36.67=50.70-36.67=14.04\,\text{kN}\cdot\text{m/m}.

6. השדה השלישי זהה לשדה הראשון (סימטריה): VD=27.45V_D=27.45, VC,right=43.05 kN/mV_{C,right}=43.05\,\text{kN/m}.

מהלך כוחות הגזירה (סכמה 1):

x [m]V [kN/m]02468101214-40-20204027.450-43.0539.0-39.043.05-27.45

מהלך המומנטים (סכמה 1, מומנט חיובי כלפי מעלה):

x [m]M [kN*m/m]02468101214-40-30-20-1010203025.11-36.6714.04-36.6725.11

סכמה 2: קורה רתומה-פשוטה, L=4.70L=4.70 מ' (סמך פשוט בקורה A, ריתום בקיר הממ"ק):

1. VA=38wL=38⋅15⋅4.7=26.44 kN/mV_A=\frac{3}{8}wL=\frac{3}{8}\cdot15\cdot4.7=26.44\,\text{kN/m}

2. Vfix=58wL=58⋅15⋅4.7=44.06 kN/mV_{fix}=\frac{5}{8}wL=\frac{5}{8}\cdot15\cdot4.7=44.06\,\text{kN/m}

3. מומנט ריתום: M−=wL28=15⋅4.728=41.42 kN⋅m/mM^{-}=\frac{wL^2}{8}=\frac{15\cdot4.7^2}{8}=41.42\,\text{kN}\cdot\text{m/m}

4. מומנט שדה מקסימלי ב-x0=38L=1.76 mx_0=\frac{3}{8}L=1.76\,\text{m}: M+=9128wL2=9128⋅15⋅4.72=23.30 kN⋅m/mM^{+}=\frac{9}{128}wL^2=\frac{9}{128}\cdot15\cdot4.7^2=23.30\,\text{kN}\cdot\text{m/m}

מהלך כוחות הגזירה (סכמה 2):

x [m]V [kN/m]01234-50-40-30-20-1010203026.440-44.06
מהלך המומנטים (סכמה 2)
x [m]M [kN*m/m]01234-40-30-20-1010203023.30-41.420

תשובה: סכמה 1: VA=27.45V_A=27.45, VB,left=43.05V_{B,left}=43.05, VB,right=39.0 kN/mV_{B,right}=39.0\,\text{kN/m}; MB=MC=−36.67M_B=M_C=-36.67, M1+=25.11M_1^{+}=25.11, M2+=14.04 kN⋅m/mM_2^{+}=14.04\,\text{kN}\cdot\text{m/m}. סכמה 2: VA=26.44V_A=26.44, Vfix=44.06 kN/mV_{fix}=44.06\,\text{kN/m}; M−=−41.42M^{-}=-41.42, M+=23.30 kN⋅m/mM^{+}=23.30\,\text{kN}\cdot\text{m/m}.

סעיף ג

תשובה:

ω=0.147\omega=0.147, As=5.73 cm2/mA_s=5.73\,\text{cm}^2/\text{m}, Φ12@19\Phi12@19.

נתון: M+=30 kN⋅m/mM^{+}=30\,\text{kN}\cdot\text{m/m}, h=16h=16 ס"מ, ds=3d_s=3 ס"מ, ב-30 (fcd=13 MPaf_{cd}=13\,\text{MPa}), fsd=435 MPaf_{sd}=435\,\text{MPa}.

מבוקש: ω\omega, AsA_s ובחירת מוטות Φ12\Phi12.

1. גובה מועיל: d=h−ds=16−3=13 cmd=h-d_s=16-3=13\,\text{cm}. רוחב רצועה b=100 cmb=100\,\text{cm}.

2. ω=1−1−2Mb d2fcd=1−1−2⋅30⋅1061000⋅1302⋅13=1−1−0.273=0.147\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M}{b\,d^2 f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot30\cdot10^6}{1000\cdot130^2\cdot13}}=1-\sqrt{1-0.273}=0.147

3. As=M(1−ω2) d fsd=30⋅106(1−0.1472)⋅130⋅435=573 mm2/m=5.73 cm2/mA_s=\frac{M}{(1-\frac{\omega}{2})\,d\,f_{sd}}=\frac{30\cdot10^6}{(1-\frac{0.147}{2})\cdot130\cdot435}=573\,\text{mm}^2/\text{m}=5.73\,\text{cm}^2/\text{m}

4. שטח מוט Φ12\Phi12: 1.131 cm21.131\,\text{cm}^2. מרווח מקסימלי: s=1.131⋅1005.73=19.7 cms=\frac{1.131\cdot100}{5.73}=19.7\,\text{cm}, ולכן נבחר Φ12@19\Phi12@19, שנותן 1.131⋅10019=5.95 cm2/m≥5.73\frac{1.131\cdot100}{19}=5.95\,\text{cm}^2/\text{m}\ge5.73.

תשובה: ω=0.147\omega=0.147, As=5.73 cm2/mA_s=5.73\,\text{cm}^2/\text{m}, מוטות תחתונים Φ12@19\Phi12@19 (5.95 cm2/m5.95\,\text{cm}^2/\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

ω=0.203\omega=0.203, As=7.87 cm2/mA_s=7.87\,\text{cm}^2/\text{m}, Φ12@14\Phi12@14.

נתון: M−=40 kN⋅m/mM^{-}=40\,\text{kN}\cdot\text{m/m}. שאר הנתונים כמו בסעיף ג (d=13d=13 ס"מ, b=100b=100 ס"מ). הזיון נדרש בפן העליון, מעל הסמכים.

1. ω=1−1−2⋅40⋅1061000⋅1302⋅13=1−1−0.364=0.203\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot40\cdot10^6}{1000\cdot130^2\cdot13}}=1-\sqrt{1-0.364}=0.203

2. As=40⋅106(1−0.2032)⋅130⋅435=787 mm2/m=7.87 cm2/mA_s=\frac{40\cdot10^6}{(1-\frac{0.203}{2})\cdot130\cdot435}=787\,\text{mm}^2/\text{m}=7.87\,\text{cm}^2/\text{m}

3. מרווח מוטות Φ12\Phi12: s=1.131⋅1007.87=14.4 cms=\frac{1.131\cdot100}{7.87}=14.4\,\text{cm}, ולכן נבחר Φ12@14\Phi12@14, שנותן 1.131⋅10014=8.08 cm2/m≥7.87\frac{1.131\cdot100}{14}=8.08\,\text{cm}^2/\text{m}\ge7.87.

תשובה: ω=0.203\omega=0.203, As=7.87 cm2/mA_s=7.87\,\text{cm}^2/\text{m}, מוטות עליונים Φ12@14\Phi12@14 (8.08 cm2/m8.08\,\text{cm}^2/\text{m}).

סעיף ה

תשובה:

Fs≈56.7 kN/m (5.67 t/m)F_s\approx56.7\,\text{kN/m}\ (5.67\,\text{t/m}); Lo=564L_o=564 ס"מ, Hreq=61.6H_{req}=61.6 ס"מ ≤65\le65 ס"מ: עומד.

נתון: קורה ק-B בחתך 30/65, Fs=9.7 kN/m2F_s=9.7\,\text{kN/m}^2 (סעיף א), Fd=15 kN/m2F_d=15\,\text{kN/m}^2 (סעיף ב).

מבוקש: עומס השירות על ק-B (כולל משקל עצמי), סרטוט, ובדיקת גובה הקורה.

1. מיקום ומפתח: ק-B נמצאת בציר x=480x=480 ונמתחת מעמוד 5 (צלע 60 ס"מ, ציר ב-y=30y=30) עד הקיר הצפוני של הממ"ק (עובי 30, ציר ב-y=20+700+15=735y=20+700+15=735). מפתח ציר לציר: L=735−30=705 cmL=735-30=705\,\text{cm}. בעמוד 5 הקורה נשענת בצורה פשוטה, ובקיר הממ"ק היא רתומה.

2. העומס מהתקרה: ק-B היא סמך פנימי של סכמה 1, ולכן התגובה בה היא סכום הגזירות משני צדיה. נחשב אותה לעומס תכן ונעביר לעומס שירות ביחס Fs/FdF_s/F_d:

Rd=VB,left+VB,right=43.05+39.0=82.05 kN/mR_d=V_{B,left}+V_{B,right}=43.05+39.0=82.05\,\text{kN/m}

Rs=Rd⋅FsFd=82.05⋅9.715=53.06 kN/mR_s=R_d\cdot\frac{F_s}{F_d}=82.05\cdot\frac{9.7}{15}=53.06\,\text{kN/m}

3. משקל עצמי של הקורה (החלק שמתחת ללוח): gb=0.30⋅(0.65−0.16)⋅25=3.68 kN/mg_b=0.30\cdot(0.65-0.16)\cdot25=3.68\,\text{kN/m}.

4. עומס שירות כולל: Fs=53.06+3.68=56.73 kN/m (5.67 t/m)F_s=53.06+3.68=56.73\,\text{kN/m}\ (5.67\,\text{t/m}).

5. סרטוט: קורה בין עמוד 5 (סמך פשוט) לקיר הממ"ק (ריתום), L=7.05L=7.05 מ', ועליה עומס שווה 56.73 kN/m56.73\,\text{kN/m} לכל אורכה.

6. בדיקת כפף:

•Lo=0.8⋅705=564 cmL_o=0.8\cdot705=564\,\text{cm} (שדה רתום-פשוט).

•עומס לשטח: Fsb=56.730.30=189.1 kN/m2 (18.91 t/m2)\frac{F_s}{b}=\frac{56.73}{0.30}=189.1\,\text{kN/m}^2\ (18.91\,\text{t/m}^2).

•K12=24.418.913=9.16K_{12}=\frac{24.4}{\sqrt[3]{18.91}}=9.16

•Hreq=LoK12=5649.16=61.6 cm≤65 cmH_{req}=\frac{L_o}{K_{12}}=\frac{564}{9.16}=61.6\,\text{cm}\le65\,\text{cm}

תשובה: עומס השירות על ק-B הוא Fs≈56.7 kN/m (5.67 t/m)F_s\approx56.7\,\text{kN/m}\ (5.67\,\text{t/m}), מתוכו 3.68 kN/m3.68\,\text{kN/m} משקל עצמי. Lo=564L_o=564 ס"מ, Hreq=61.6H_{req}=61.6 ס"מ ≤65\le65 ס"מ, ולכן גובה הקורה עומד בדרישות הכפף.

שאלה 3 · קורת פלדה עם זיז: תגובות, מהלכים, פרופיל

בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים הפועלים עליה.

הקורה עשויה מפרופיל פלדה ריבועי RHS 400/400 (t=?t=?).

המאמץ המותר בפלדה: 160 MPa (1600 kg/cm2)160\,\text{MPa}\ (1600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים A, BA,\ B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(6 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(6 נקודות)
ד.

עבור הקורה שעשויה מפרופיל RHS 400/400 (t=?t=?):

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי: M=380 kN*m (38 t*m)M=380\,\text{kN*m}\ (38\,\text{t*m}).

בחרו פרופיל RHS 400/400 שיתאים למאמץ המותר.

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים בקורה, עבור מומנט זה.

האם המאמץ שחישבתם עונה על דרישת המאמץ המותר?

עבור המומנט החיובי בסעיף זה, כתבו אילו מאמצים יש בחלק העליון של הקורה ואילו מאמצים יש בחלק התחתון של הקורה (מאמצי לחיצה או מאמצי מתיחה).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

RA=205 kN (20.5 t)R_A=205\,\text{kN}\ (20.5\,\text{t}), RB=375 kN (37.5 t)R_B=375\,\text{kN}\ (37.5\,\text{t}), שתיהן כלפי מעלה.

נתון: סמך נייח (ציר) ב-A, סמך נייד (גלגלת) ב-B. AB=12 mAB=12\,\text{m}, וזיז BE=4 mBE=4\,\text{m} (BC=1BC=1, CD=2CD=2, DE=1DE=1).

עומסים: עומס שווה 30 kN/m30\,\text{kN/m} לכל אורך הקורה (16 מ'), PD=60 kNP_D=60\,\text{kN}, PE=40 kNP_E=40\,\text{kN}, ומומנטים מרוכזים: 300 kN⋅m300\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-A, 280 kN⋅m280\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-C ו-300 kN⋅m300\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-E. לפי התרשים, שלושתם נגד כיוון השעון.

מבוקש: RAR_A, RBR_B.

1. אין כוחות אופקיים, ולכן HA=0H_A=0.

2. שיווי משקל מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי). שקול העומס השווה הוא 30⋅16=480 kN30\cdot16=480\,\text{kN}, ופועל ב-x=8 mx=8\,\text{m}:

ΣMA=0: RB⋅12−480⋅8−60⋅15−40⋅16+300+280+300=0\Sigma M_A=0:\ R_B\cdot12-480\cdot8-60\cdot15-40\cdot16+300+280+300=0

RB=3840+900+640−88012=450012=375 kNR_B=\frac{3840+900+640-880}{12}=\frac{4500}{12}=375\,\text{kN}

3. שיווי משקל אנכי:

RA=480+60+40−375=205 kNR_A=480+60+40-375=205\,\text{kN}

4. בדיקה, מומנטים סביב B: −205⋅12+480⋅4−60⋅3−40⋅4+880=−2460+1920−180−160+880=0-205\cdot12+480\cdot4-60\cdot3-40\cdot4+880=-2460+1920-180-160+880=0 ✓

תשובה: RA=205 kN (20.5 t)R_A=205\,\text{kN}\ (20.5\,\text{t}) כלפי מעלה, RB=375 kN (37.5 t)R_B=375\,\text{kN}\ (37.5\,\text{t}) כלפי מעלה, HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VA=205V_A=205; V=0V=0 ב-x=6.83x=6.83 מ'; VB=−155/+220V_B=-155/+220; VC=190V_C=190; VD=130/70V_D=130/70; VE=40 kNV_E=40\,\text{kN}.

מחשבים את כוח הגזירה משמאל לימין. בקטע עם עומס שווה הגזירה משתנה באופן קווי בשיפוע −30 kN/m-30\,\text{kN/m}. כוח מרוכז גורם לקפיצה, ומומנט מרוכז אינו משפיע על הגזירה.

1. ב-A: VA=RA=205 kNV_{A}=R_A=205\,\text{kN}.

2. הגזירה מתאפסת ב-x0=20530=6.83 mx_0=\frac{205}{30}=6.83\,\text{m}.

3. משמאל ל-B: VB,left=205−30⋅12=−155 kNV_{B,left}=205-30\cdot12=-155\,\text{kN}.

4. מימין ל-B: VB,right=−155+375=220 kNV_{B,right}=-155+375=220\,\text{kN}.

5. ב-C: VC=220−30⋅1=190 kNV_C=220-30\cdot1=190\,\text{kN}.

6. משמאל ל-D: VD,left=190−30⋅2=130 kNV_{D,left}=190-30\cdot2=130\,\text{kN}, ומימין ל-D: VD,right=130−60=70 kNV_{D,right}=130-60=70\,\text{kN}.

7. משמאל ל-E: VE,left=70−30⋅1=40 kNV_{E,left}=70-30\cdot1=40\,\text{kN}, ואחרי הכוח 40 kN40\,\text{kN} הגזירה מתאפסת ✓.

x [m]V [kN]0246810121416-150-100-50501001502002050-1552201901307040

תשובה: VA=205V_A=205, V=0V=0 ב-x=6.83x=6.83 מ', VB=−155/+220V_{B}=-155/+220, VC=190V_C=190, VD=130/70V_D=130/70, VE=40→0 kNV_{E}=40\to0\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

MA=−300M_A=-300; Mmax=400.4M_{max}=400.4 (ב-x=6.83x=6.83 מ'); MB=0M_B=0; MC=205/−75M_C=205/-75; MD=245M_D=245; ME=300→0 kN⋅mM_E=300\to0\,\text{kN}\cdot\text{m}.

מחשבים את המומנט משמאל (מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון). מומנט מרוכז נגד כיוון השעון שפועל על החלק השמאלי גורם לקפיצה כלפי מטה של המומנט, בגודלו.

1. ב-A, מיד מימין לסמך: MA=−300 kN⋅mM_A=-300\,\text{kN}\cdot\text{m}.

2. בקטע AB: M(x)=205x−15x2−300M(x)=205x-15x^2-300.

•אפס ב-x=1.67 mx=1.67\,\text{m}.

•מקסימום ב-x0=6.83 mx_0=6.83\,\text{m}: Mmax=205⋅6.83−15⋅6.832−300=400.4 kN⋅mM_{max}=205\cdot6.83-15\cdot6.83^2-300=400.4\,\text{kN}\cdot\text{m}.

•ב-B: MB=205⋅12−15⋅144−300=0M_B=205\cdot12-15\cdot144-300=0.

3. בדיקה מימין ל-B: MB=−(30⋅4⋅2+60⋅3+40⋅4)+280+300=−580+580=0M_B=-(30\cdot4\cdot2+60\cdot3+40\cdot4)+280+300=-580+580=0 ✓

4. ב-C, משמאל: MC,left=0+220⋅1−15⋅12=205 kN⋅mM_{C,left}=0+220\cdot1-15\cdot1^2=205\,\text{kN}\cdot\text{m}. המומנט המרוכז 280280 גורם לקפיצה: MC,right=205−280=−75 kN⋅mM_{C,right}=205-280=-75\,\text{kN}\cdot\text{m}.

5. ב-D: MD=−75+190⋅2−15⋅22=245 kN⋅mM_D=-75+190\cdot2-15\cdot2^2=245\,\text{kN}\cdot\text{m}. בין C ל-D המומנט מתאפס ב-x=13.41 mx=13.41\,\text{m}.

6. ב-E, משמאל: ME,left=245+70⋅1−15⋅12=300 kN⋅mM_{E,left}=245+70\cdot1-15\cdot1^2=300\,\text{kN}\cdot\text{m}. המומנט המרוכז 300300 בקצה מחזיר את המומנט לאפס ✓.

מהלך המומנטים (מומנט חיובי כלפי מעלה):

x [m]M [kN*m]0246810121416-300-200-100100200300400-3000400.40205-750245300

תשובה: MA=−300M_A=-300, Mmax+=400.4M_{max}^{+}=400.4 (ב-x=6.83x=6.83 מ'), MB=0M_B=0, MC=205→−75M_C=205\to-75, MD=245M_D=245, ME=300→0 kN⋅mM_{E}=300\to0\,\text{kN}\cdot\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

RHS 400/400 (t=12.5t=12.5), W≈2427 cm3W\approx2427\,\text{cm}^3, σ=156.6 MPa≤160\sigma=156.6\,\text{MPa}\le160: עונה. למעלה לחיצה, למטה מתיחה.

נתון: M=380 kN⋅mM=380\,\text{kN}\cdot\text{m} (חיובי), σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: בחירת עובי דופן לפרופיל RHS 400/400, המאמץ הקיים, והאם יש מתיחה או לחיצה בכל סיב.

1. מומנט התנגדות נדרש:

Wreq=Mσall=380⋅106160=2.375⋅106 mm3=2375 cm3W_{req}=\frac{M}{\sigma_{all}}=\frac{380\cdot10^6}{160}=2.375\cdot10^6\,\text{mm}^3=2375\,\text{cm}^3

2. תכונות הפרופילים (חישוב קירוב לפי צינור ריבועי עם פינות חדות, I=404−(40−2t)412I=\frac{40^4-(40-2t)^4}{12}, W=I20W=\frac{I}{20}, ב-cm):

•t=10t=10 מ"מ: I=39,572 cm4I=39{,}572\,\text{cm}^4, W=1979 cm3<2375W=1979\,\text{cm}^3<2375. לא מתאים.

•t=12.5t=12.5 מ"מ: I=404−37.5412=48,538 cm4I=\frac{40^4-37.5^4}{12}=48{,}538\,\text{cm}^4, W=48,53820=2427 cm3≥2375W=\frac{48{,}538}{20}=2427\,\text{cm}^3\ge2375. מתאים.

3. נבחר RHS 400/400 (t=12.5t=12.5). אם הפרופיל הזה אינו מופיע בטבלה, בוחרים את העובי הבא, t=16t=16 (W≈3025 cm3W\approx3025\,\text{cm}^3).

4. מאמץ הכפיפה הקיים:

σ=MW=380⋅1062427⋅103=156.6 MPa≤160 MPa\sigma=\frac{M}{W}=\frac{380\cdot10^6}{2427\cdot10^3}=156.6\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa}, ולכן הפרופיל עונה על דרישת המאמץ המותר.

(עבור t=16t=16: σ=380⋅1063025⋅103=125.6 MPa≤160 MPa\sigma=\frac{380\cdot10^6}{3025\cdot10^3}=125.6\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa}.)

5. סוג המאמצים: מומנט חיובי מכופף את הקורה כך שהקמירות פונה כלפי מטה. לכן בחלק העליון יש מאמצי לחיצה, ובחלק התחתון יש מאמצי מתיחה. על הציר הנייטרלי (באמצע הגובה) המאמץ אפס.

תשובה: Wreq=2375 cm3W_{req}=2375\,\text{cm}^3, נבחר RHS 400/400 (t=12.5t=12.5) עם W≈2427 cm3W\approx2427\,\text{cm}^3. σ=156.6 MPa≤160 MPa\sigma=156.6\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa}, עונה על הדרישה. בחלק העליון לחיצה, בחלק התחתון מתיחה.

שאלה 4 · חתך פלדה מורכב: מרכז כובד ואינרציה

בתרשים מספר 4 מסורטט חתך קורת פלדה המורכבת משני פרופילים (הנתונים בתרשים הם במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה: 160 MPa (1600 kg/cm2)160\,\text{MPa}\ (1600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

סרטטו במחברת את החתך הנתון והשלימו מידות נחוצות.

חשבו את מרכז הכובד Yb, YtY_b,\ Y_t וסמנו אותו על הסרטוט במחברת.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את מומנטי האינרציה Ix, IyI_x,\ I_y.

(8 נקודות)
ג.

נתון מומנט שלילי: M=550 kN*m (55 t*m)M=550\,\text{kN*m}\ (55\,\text{t*m}).

חשבו את מומנט ההתנגדות בסיב העליון WxtW_{xt} ואת מומנט ההתנגדות בסיב התחתון WxbW_{xb}.

חשבו את מאמץ הכפיפה הקיים בסיב העליון ואת מאמץ הכפיפה הקיים בסיב התחתון.

ציינו אם המאמץ הוא מאמץ מתיחה או מאמץ לחיצה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Yb=26.15 cmY_b=26.15\,\text{cm}, Yt=24.85 cmY_t=24.85\,\text{cm} (גובה כולל 51 ס"מ).

מבוקש: מרכז הכובד YbY_b, YtY_t (מדודים מהסיב התחתון ומהסיב העליון).

נתוני הפרופילים:

•פרופיל 1, RHS 400/400 (t=16t=16 מ"מ): רוחב וגובה 40 ס"מ. לפי הגאומטריה (פינות חדות): A1=402−36.82=245.8 cm2A_1=40^2-36.8^2=245.8\,\text{cm}^2, I1=404−36.8412=60,503 cm4I_1=\frac{40^4-36.8^4}{12}=60{,}503\,\text{cm}^4 (זהה בשני הצירים).

•פרופיל 2, ⊏\sqsubset400 (UPN 400) מטבלת הפרופילים: h=400h=400, b=110b=110, tw=14t_w=14 מ"מ. A2=91.5 cm2A_2=91.5\,\text{cm}^2, Istrong=20,350 cm4I_{strong}=20{,}350\,\text{cm}^4, Iweak=846 cm4I_{weak}=846\,\text{cm}^4. מרחק מרכז הכובד מגב הגוף e=2.65 cme=2.65\,\text{cm}.

•בחתך, ה-U מונח על ה-RHS כשגופו (הצלע של 400) אופקי והאגפים פונים כלפי מעלה. לכן הגובה הכולל הוא 40+11=51 cm40+11=51\,\text{cm}, וה-U תורם את IweakI_{weak} שלו לכפיפה סביב xx ואת IstrongI_{strong} שלו לכפיפה סביב yy.

1. מידות להשלמה בסרטוט: גובה כולל 510510 מ"מ, רוחב 400400 מ"מ, עובי גוף ה-U 1414 מ"מ, גובה האגפים מעל ה-RHS 110110 מ"מ.

2. מרכזי הכובד של החלקים (מהסיב התחתון):

•RHS: y1=402=20 cmy_1=\frac{40}{2}=20\,\text{cm}

•U: y2=40+e=40+2.65=42.65 cmy_2=40+e=40+2.65=42.65\,\text{cm}

3. שטח כולל: A=245.8+91.5=337.3 cm2A=245.8+91.5=337.3\,\text{cm}^2

4. מרכז הכובד:

Yb=A1y1+A2y2A=245.8⋅20+91.5⋅42.65337.3=8817.7337.3=26.15 cmY_b=\frac{A_1y_1+A_2y_2}{A}=\frac{245.8\cdot20+91.5\cdot42.65}{337.3}=\frac{8817.7}{337.3}=26.15\,\text{cm}

Yt=51−26.15=24.85 cmY_t=51-26.15=24.85\,\text{cm}

5. מסמנים על הסרטוט את הציר xx במרחק 261.5261.5 מ"מ מהסיב התחתון. מרכז הכובד נמצא על ציר הסימטריה yy.

תשובה: Yb=26.15 cmY_b=26.15\,\text{cm} (261.5 מ"מ), Yt=24.85 cmY_t=24.85\,\text{cm} (248.5 מ"מ). מרכז הכובד על ציר הסימטריה.

סעיף ב

תשובה:

Ix≈95,555 cm4I_x\approx95{,}555\,\text{cm}^4, Iy≈80,853 cm4I_y\approx80{,}853\,\text{cm}^4.

מבוקש: IxI_x, IyI_y של החתך המורכב (סביב צירים שעוברים במרכז הכובד), לפי משפט שטיינר I=∑(Ii+Aidi2)I=\sum(I_i+A_i d_i^2).

1. מרחקי מרכזי הכובד של החלקים מהציר xx:

•d1=26.15−20=6.15 cmd_1=26.15-20=6.15\,\text{cm}

•d2=42.65−26.15=16.50 cmd_2=42.65-26.15=16.50\,\text{cm}

2. IxI_x:

Ix=(60,503+245.8⋅6.152)+(846+91.5⋅16.502)I_x=\left(60{,}503+245.8\cdot6.15^2\right)+\left(846+91.5\cdot16.50^2\right)

Ix=(60,503+9,280)+(846+24,926)=95,555 cm4I_x=(60{,}503+9{,}280)+(846+24{,}926)=95{,}555\,\text{cm}^4

3. IyI_y: הציר yy הוא ציר הסימטריה של שני הפרופילים, ולכן אין תוספת שטיינר:

Iy=60,503+20,350=80,853 cm4I_y=60{,}503+20{,}350=80{,}853\,\text{cm}^4

תשובה: Ix≈95,555 cm4I_x\approx95{,}555\,\text{cm}^4, Iy≈80,853 cm4I_y\approx80{,}853\,\text{cm}^4.

סעיף ג

תשובה:

Wxt=3845 cm3W_{xt}=3845\,\text{cm}^3, Wxb=3655 cm3W_{xb}=3655\,\text{cm}^3; σt=143.1 MPa\sigma_t=143.1\,\text{MPa} מתיחה, σb=150.5 MPa\sigma_b=150.5\,\text{MPa} לחיצה.

נתון: מומנט שלילי M=550 kN⋅mM=550\,\text{kN}\cdot\text{m}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: WxtW_{xt}, WxbW_{xb}, המאמצים בסיב העליון ובסיב התחתון וסוגם.

1. מומנטי התנגדות:

Wxt=IxYt=95,55524.85=3845 cm3W_{xt}=\frac{I_x}{Y_t}=\frac{95{,}555}{24.85}=3845\,\text{cm}^3

Wxb=IxYb=95,55526.15=3655 cm3W_{xb}=\frac{I_x}{Y_b}=\frac{95{,}555}{26.15}=3655\,\text{cm}^3

2. מאמצים:

σt=MWxt=550⋅1063845⋅103=143.1 MPa\sigma_t=\frac{M}{W_{xt}}=\frac{550\cdot10^6}{3845\cdot10^3}=143.1\,\text{MPa}

σb=MWxb=550⋅1063655⋅103=150.5 MPa\sigma_b=\frac{M}{W_{xb}}=\frac{550\cdot10^6}{3655\cdot10^3}=150.5\,\text{MPa}

3. סוג המאמץ: מומנט שלילי מכופף את הקורה כך שהקמירות פונה כלפי מעלה. לכן הסיב העליון נמתח והסיב התחתון נלחץ.

4. שני המאמצים קטנים מ-160 MPa160\,\text{MPa}, ולכן החתך עומד במאמץ המותר.

תשובה: Wxt=3845 cm3W_{xt}=3845\,\text{cm}^3, Wxb=3655 cm3W_{xb}=3655\,\text{cm}^3. בסיב העליון σt=143.1 MPa\sigma_t=143.1\,\text{MPa} (מתיחה), בסיב התחתון σb=150.5 MPa\sigma_b=150.5\,\text{MPa} (לחיצה). שניהם ≤160 MPa\le160\,\text{MPa}.

שאלה 5 · מסבך מצינורות: תגובות וכוחות במוטות

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך העשוי מצינורות.

המסבך מוחזק בניצב למישורו.

המאמץ המותר בפלדה: 160 MPa (1600 kg/cm2)160\,\text{MPa}\ (1600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים A, BA,\ B.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות: 1, 2, 3, 4, 5, 6. רכזו את התשובות בטבלה.

(12 נקודות)
ג.

מה גודל הכוח במוט מספר 7?. מה תפקידו של מוט זה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

RA=52.5 kN↑R_A=52.5\,\text{kN}\uparrow; VB=87.5 kN↑V_B=87.5\,\text{kN}\uparrow, HB=60 kN←H_B=60\,\text{kN}\leftarrow.

נתון: המסבך והעומסים לפי התרשים.

מבוקש: RAR_A, RBR_B (רכיב אנכי ואופקי).

גאומטריה (מ'): A(0,0)A(0,0), C(3,0)C(3,0), D(6,0)D(6,0), E(9,0)E(9,0), B(12,0)B(12,0); F(0,3)F(0,3), G(3,3)G(3,3), H(6,3)H(6,3), I(9,3)I(9,3), J(12,3)J(12,3); K(9,6)K(9,6), L(12,6)L(12,6). כל האלכסונים בשיפוע 45∘45^\circ (sin⁡45∘=cos⁡45∘=12=0.707\sin45^\circ=\cos45^\circ=\frac{1}{\sqrt2}=0.707).

מוטות ממוספרים: 1 = KL, 2 = IL, 3 = JL, 4 = HI, 5 = DI, 6 = DE, 7 = CG.

סמכים: A גלגלת (תגובה אנכית בלבד), B ציר (תגובה אנכית ואופקית).

עומסים: ב-F: 20 kN20\,\text{kN} למטה ו-30 kN30\,\text{kN} ימינה. ב-G וב-H: 40 kN40\,\text{kN} למטה. ב-K: 20 kN20\,\text{kN} למטה ו-30 kN30\,\text{kN} ימינה. ב-L: 20 kN20\,\text{kN} למטה.

1. שיווי משקל אופקי: סך העומסים האופקיים הוא 30+30=60 kN30+30=60\,\text{kN} ימינה, ורק הסמך B יכול לקבל כוח אופקי:

HB=60 kNH_B=60\,\text{kN} שמאלה.

2. מומנטים סביב B (נגד כיוון השעון חיובי). לכוחות האופקיים יש זרוע לפי הגובה: הכוח ב-F בגובה 3 מ', והכוח ב-K בגובה 6 מ'.

ΣMB=0: −RA⋅12+20⋅12+40⋅9+40⋅6+20⋅3+20⋅0−30⋅3−30⋅6=0\Sigma M_B=0:\ -R_A\cdot12+20\cdot12+40\cdot9+40\cdot6+20\cdot3+20\cdot0-30\cdot3-30\cdot6=0

12RA=240+360+240+60−90−180=630 ⇒ RA=52.5 kN12R_A=240+360+240+60-90-180=630\ \Rightarrow\ R_A=52.5\,\text{kN}

3. שיווי משקל אנכי: סך העומסים האנכיים הוא 20+40+40+20+20=140 kN20+40+40+20+20=140\,\text{kN}:

VB=140−52.5=87.5 kNV_B=140-52.5=87.5\,\text{kN}

4. בדיקה, מומנטים סביב A: 87.5⋅12−40⋅3−40⋅6−20⋅9−20⋅12−30⋅3−30⋅6=1050−120−240−180−240−90−180=087.5\cdot12-40\cdot3-40\cdot6-20\cdot9-20\cdot12-30\cdot3-30\cdot6=1050-120-240-180-240-90-180=0 ✓

תשובה: RA=52.5 kN (5.25 t)R_A=52.5\,\text{kN}\ (5.25\,\text{t}) כלפי מעלה; ב-B: VB=87.5 kN (8.75 t)V_B=87.5\,\text{kN}\ (8.75\,\text{t}) כלפי מעלה ו-HB=60 kN (6 t)H_B=60\,\text{kN}\ (6\,\text{t}) שמאלה.

סעיף ב

תשובה:

N1=−30N_1=-30, N2=+42.43N_2=+42.43, N3=−50N_3=-50, N4=−55N_4=-55, N5=+67.18N_5=+67.18, N6=−22.5 kNN_6=-22.5\,\text{kN} (+ מתיחה, - לחיצה).

מוסכמת סימנים: כוח חיובי הוא מתיחה וכוח שלילי הוא לחיצה. בכל צומת מניחים שהמוטות מתוחים (הכוח יוצא מהצומת).

צומת K (מוטות KL אופקי ו-KI אנכי; עומסים 3030 ימינה ו-2020 למטה):

1. ΣFx=0: N1+30=0 ⇒ N1=NKL=−30 kN\Sigma F_x=0:\ N_1+30=0\ \Rightarrow\ N_1=N_{KL}=-30\,\text{kN} (לחיצה)

2. ΣFy=0: −NKI−20=0 ⇒ NKI=−20 kN\Sigma F_y=0:\ -N_{KI}-20=0\ \Rightarrow\ N_{KI}=-20\,\text{kN}

צומת L (מוטות KL, IL באלכסון כלפי שמאל-מטה, JL אנכי; עומס 20 למטה):

3. ΣFx=0: −N1−N2⋅0.707=0 ⇒ N2=300.707=42.43 kN\Sigma F_x=0:\ -N_1-N_2\cdot0.707=0\ \Rightarrow\ N_2=\frac{30}{0.707}=42.43\,\text{kN} (מתיחה)

4. ΣFy=0: −N2⋅0.707−N3−20=0 ⇒ N3=−30−20=−50 kN\Sigma F_y=0:\ -N_2\cdot0.707-N_3-20=0\ \Rightarrow\ N_3=-30-20=-50\,\text{kN} (לחיצה)

חתך דרך המוטות 4, 5, 6 (בין x=6x=6 ל-x=9x=9), ובודקים את החלק הימני. עליו פועלים העומסים ב-K וב-L והתגובות ב-B (VB=87.5↑V_B=87.5\uparrow, HB=60←H_B=60\leftarrow):

5. מומנטים סביב D (6,0)(6,0), שדרכה עוברים מוטות 5 ו-6:

3N4−20⋅3−30⋅6−20⋅6+87.5⋅6=0 ⇒ 3N4=60+180+120−525=−165 ⇒ N4=−55 kN3N_4-20\cdot3-30\cdot6-20\cdot6+87.5\cdot6=0\ \Rightarrow\ 3N_4=60+180+120-525=-165\ \Rightarrow\ N_4=-55\,\text{kN} (לחיצה)

6. מומנטים סביב I (9,3)(9,3), שדרכה עוברים מוטות 4 ו-5:

−3N6−30⋅3−20⋅3+87.5⋅3−60⋅3=0 ⇒ 3N6=−90−60+262.5−180=−67.5 ⇒ N6=−22.5 kN-3N_6-30\cdot3-20\cdot3+87.5\cdot3-60\cdot3=0\ \Rightarrow\ 3N_6=-90-60+262.5-180=-67.5\ \Rightarrow\ N_6=-22.5\,\text{kN} (לחיצה)

7. שיווי משקל אנכי של החלק הימני (רק למוט 5 יש רכיב אנכי):

−N5⋅0.707−20−20+87.5=0 ⇒ N5=47.50.707=67.18 kN-N_5\cdot0.707-20-20+87.5=0\ \Rightarrow\ N_5=\frac{47.5}{0.707}=67.18\,\text{kN} (מתיחה)

8. בדיקה אופקית: −N4−N6−N5⋅0.707+30−60=55+22.5−47.5+30−60=0-N_4-N_6-N_5\cdot0.707+30-60=55+22.5-47.5+30-60=0 ✓

ריכוז התוצאות:

מוטכוח [kN]כוח [t]סוג
1 (KL)−30.0-30.0−3.0-3.0לחיצה
2 (IL)+42.43+42.43+4.24+4.24מתיחה
3 (JL)−50.0-50.0−5.0-5.0לחיצה
4 (HI)−55.0-55.0−5.5-5.5לחיצה
5 (DI)+67.18+67.18+6.72+6.72מתיחה
6 (DE)−22.5-22.5−2.25-2.25לחיצה

תשובה: N1=−30N_1=-30, N2=+42.43N_2=+42.43, N3=−50N_3=-50, N4=−55N_4=-55, N5=+67.18N_5=+67.18, N6=−22.5 kNN_6=-22.5\,\text{kN} (פלוס = מתיחה, מינוס = לחיצה).

סעיף ג

תשובה:

N7=0N_7=0: מוט אפס שמייצב את המסבך ומקצר את אורך הקריסה של החגורה התחתונה.

1. צומת C: מתחברים אליו שלושה מוטות, AC ו-CD (שניהם אופקיים, על קו אחד) ו-CG (מוט 7, אנכי), ואין עליו עומס חיצוני.

2. ΣFy=0\Sigma F_y=0 בצומת C: רק למוט 7 יש רכיב אנכי, ולכן N7=0N_7=0.

3. תפקיד המוט: מוט 7 הוא מוט "אפס" בעומס הנתון. הוא משמש לייצוב: הוא מחלק את החגורה התחתונה AD לשני קטעים של 3 מ' ומקצר את אורך הקריסה שלה, מחזיק את צומת C במקומו ושומר על צורת המסבך. אם יופעל עומס בצומת C (או בצומת G, בעומס אחר), הוא יעביר אותו.

תשובה: N7=0N_7=0. זהו מוט אפס שתפקידו ייצוב: הוא מקצר את אורך הקריסה של החגורה התחתונה ושומר על צורת המסבך.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.