מבחן מה"ט תכנון מבנים 97154 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97154 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון מבנים, קיץ 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: חמש שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות. יש לענות על ארבע מהן.
שאלה 1, שאלה 2: חובה – 30 נקודות לכל שאלה.
שאלות 3, 4, 5: בחירה של שתי שאלות מתוך שלוש – 20 נקודות לכל שאלה.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות וקורות סמויות במתנ"ס
כל הפתרון של שאלה מספר 1 ייעשה על גבי השאלון ולא במחברת (פתרון במחברת לא ייבדק).
בשאלון מצורפים שלושה דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד-ז.
בתרשים מספר 1א מסורטטת תוכנית קומת קרקע של מתנ"ס ביישוב כפרי.
בתרשים מספר 1ב מסורטטת תוכנית תקרת קומת הקרקע.
כל המידות בתרשימים הן בס"מ.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"מ.
כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.
אפשר לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות בעובי 20 ס"מ.
עומס שימושי: .
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי של התקרה: .
המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא: .
מידות הבלוקים הן: 30/50/H. סוג הבטון: ב-30. סוג האגרגט: אגרגט גירי
אין צורך לתכנן את תקרת הממ"מ. עובי תקרת הממ"מ יהיה 30 ס"מ.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד ניקוד.
דרוש:


בתרשים מספר 1א ובתרשים מספר 1ב מסומנים כל העמודים בהיקף הבית.
הוסיפו לשני התרשימים את כל העמודים הפנימיים הדרושים לפתרון הנדסי של התקרה ומספרו אותם. סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100.
קבעו את כיוון המתיחה של התקרה (סמנו על גבי תרשים 1ב).
בחרו את התקרה המתאימה והסבירו בקצרה את בחירתכם.
על גבי תרשים 1ב הציגו את מבנה התקרה לפי התכנון שבחרתם.
חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות (תנו שם לכל סכמה).
סרטטו את כל הסכמות הסטטיות של התקרה (בתרשים עצמו).
סרטטו את המידות בין העמודים שעליהם נשענות הקורות הסמויות.
סרטטו את ציר הקורות הסמויות ואת המידות הציריות של כל אזור בתקרה.
סרטטו בשאלון (בדפים הריקים) את הסכמות הסטטיות של התקרה ע"פ סעיף ג.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות, השתמשו בנתון: רוחב הצלע הוא 15 ס"מ.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה בעובי שבחרתם.
סרטטו בשאלון את הסכמות הסטטיות של הקורות הסמויות שבחרתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה סמויה שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש לכל קורה סמויה, על פי שקולי הכפף.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
ארבעה עמודים פנימיים 20/60: עמודים 13, 14 בקו 2-6 (בקצות המחיצה של 300 בין הלובי לחדר החוג), ועמודים 15, 16 בקו 3-7 (משני צדי הפתח של 300).
קריאת התוכנית (מידות בס"מ):
•הבית בנוי מאגף מערבי ברוחב 780 (בין עמודים 1-3-9 לבין עמודים 5-6-7-8-9) ומאגף מזרחי ברוחב 410 (עד עמודים 10-11-12).
•באגף המערבי האורך הכולל בכיוון צפון-דרום הוא 2190, והרוחב בכיוון מזרח-מערב הוא 740 נטו. אין בו קירות בעובי 20 ס"מ מלבד קירות החוץ וקירות הממ"מ: המחיצות בקווים 2-6 ו-3-7 (בין חדרי החוג ללובי) הן בעובי 10 ס"מ בלבד, ולכן אי אפשר לבצע עליהן קורות תחתונות.
•תקרה במפתח של 7.40 מ' (מזרח-מערב) או של 16.20 מ' (צפון-דרום, עד הממ"מ) בלי סמכי ביניים אינה סבירה. לכן צריך ליצור סמכי ביניים: קורות סמויות (בתוך עובי התקרה), ולהן צריך עמודים פנימיים.
1. קו 2-6 (בין חדר החוג הצפוני ללובי): נוסיף את עמוד 13 ואת עמוד 14 בשני הקצוות של קטע המחיצה באורך 300 ס"מ. כך הקורה הסמויה בקו הזה נשענת על עמודים 2, 13, 14, 6, ומפתחיה (ציר לציר) הם 260, 230, 270 ס"מ.
2. קו 3-7 (בין הלובי לחדר החוג הדרומי): נוסיף את עמוד 15 בקצה המחיצה המערבית (220 ס"מ) ואת עמוד 16 בקצה המחיצה המזרחית (220 ס"מ), משני צדי הפתח של 300 ס"מ. הקורה הסמויה בקו הזה נשענת על עמודים 3, 15, 16, 7, ומפתחיה הם 210, 350, 200 ס"מ.
3. כל העמודים במידות 20/60, והצד הארוך (60) לאורך המחיצה (מזרח-מערב). העמודים בולטים מהמחיצות בעובי 10, כפי שמותר בשאלה, ואינם חוסמים את הפתחים.
4. בחלק הדרומי של האגף המערבי אין צורך בעמוד נוסף: התקרה נשענת על קיר הממ"מ ועל קורה סמויה קצרה שבין קיר הממ"מ לעמוד 8 (ראו סעיף ג).
את העמודים מסרטטים בקנ"מ 1:100 (מלבן של 2 מ"מ על 6 מ"מ) בשני התרשימים, וממספרים 13-16.
תשובה: ארבעה עמודים פנימיים 20/60: עמודים 13 ו-14 בקו 2-6, בשני קצות המחיצה של 300 ס"מ שבין הלובי לחדר החוג; עמודים 15 ו-16 בקו 3-7, בקצות המחיצות של 220 ס"מ, משני צדי הפתח של 300 ס"מ.

סעיף ב
כיוון המתיחה צפון-דרום (ניצב לקווים 2-6 ו-3-7). תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (צלעות 15 ס"מ כל 65 ס"מ).
כיוון המתיחה הוא הכיוון שבו יש לתקרה סמכים במרחקים קצרים.
1. בכיוון מזרח-מערב אין לתקרה סמכי ביניים: באגף המערבי המפתח בין הקיר המערבי (עמודים 1-2-3) לקו 5-6-7-8 הוא 7.40 מ' נטו, ואין ביניהם קירות בעובי 20 ס"מ שיכולים לשמש סמכי ביניים. מפתח כזה בלי סמכים אינו מתאים.
2. בכיוון צפון-דרום יש סמכים רבים: הקורה ההיקפית הצפונית ק-1, הקורות הסמויות בקווים 2-6 ו-3-7 (שנשענות על העמודים מסעיף א), קיר הממ"מ (וקורה סמויה בהמשכו עד עמוד 8), והקורה ההיקפית הדרומית ק-3. באגף המזרחי יש את ק-1, ק-6 ו-ק-5. המפתחים בכיוון הזה הם 5.00-6.20 מ'.
לכן כיוון המתיחה הוא צפון-דרום (הצלעות ניצבות לקווים 2-6 ו-3-7), ומסמנים אותו בחץ דו-ראשי על תרשים 1ב.
3. סוג התקרה: המפתחים מגיעים ל-6.20 מ'. תקרה מלאה במפתח כזה הייתה עבה וכבדה. לכן נבחר תקרת צלעות (רב-צלעות) חד-כיוונית עם בלוקים (הבלוקים 30/50/H נתונים בשאלה): צלעות ברוחב 15 ס"מ במרווח 65 ס"מ (בלוק ברוחב 50 ס"מ), ומעליהן בטון עליון בעובי 5 ס"מ. תקרה כזו קלה יותר מתקרה מלאה באותו עובי, ומתאימה למפתחים בינוניים. הקורות הפנימיות יהיו קורות סמויות בעובי התקרה, כי אין קירות בעובי 20 ס"מ שאפשר לבצע עליהם קורות תחתונות.
תשובה: כיוון המתיחה צפון-דרום. נבחרה תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (צלע 15 ס"מ, בלוק 50 ס"מ, בטון עליון 5 ס"מ), עם קורות סמויות בקווים 2-6 ו-3-7.
סעיף ג
קורות סמויות 40/28: ק-12 (עמודים 2-13-14-6, ), ק-13 (עמודים 3-15-16-7, ), ק-14 (קיר ממ"מ - עמוד 8, 160). שלושה אזורים (שדות 1, 2, 3) עם סכמות צפון-דרום.
על גבי תרשים 1ב מסרטטים:
1. צירי הקורות הסמויות (קו נקודה-קו), כולן בחתך 40/28 (רוחב 40 ס"מ, גובה כעובי התקרה, ראו סעיפים ה, ו):
•ק-12 בקו 2-6: עמוד 2 - עמוד 13 - עמוד 14 - עמוד 6. מידות בין העמודים (ציר לציר): 260, 230, 270 ס"מ.
•ק-13 בקו 3-7: עמוד 3 - עמוד 15 - עמוד 16 - עמוד 7. מידות: 210, 350, 200 ס"מ.
•ק-14 בהמשך הקיר הצפוני של הממ"מ: רתומה בקיר הממ"מ ונשענת על עמוד 8. מפתח 160 ס"מ.
2. חלוקה לאזורים (בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון צפון-דרום, עם שם הסכמה):
•שדה 1 - הרצועה המערבית, מעל הממ"מ: ק-1 (צפון) - ק-12 - ק-13 - קיר הממ"מ (ריתום). מידות ציריות: 620, 500, 520 ס"מ.
•שדה 2 - הרצועה האמצעית של האגף המערבי: ק-1 - ק-12 - ק-13 - ק-14 - ק-3 (דרום). מידות ציריות: 620, 500, 520, 525 ס"מ.
•שדה 3 - האגף המזרחי (חדר החוגים והגגון שמעל הכניסה): ק-1 - ק-6 - ק-5. מידות ציריות: 620, 500 ס"מ.
3. מידות ציריות כלליות: 1190 ס"מ ברוחב הבית ו-2190 ס"מ באורכו, כמו בתרשים; קווי הצירים של ק-12 ו-ק-13 נמצאים 620 ו-1120 ס"מ מציר ק-1.
4. את תקרת הממ"מ (30 ס"מ, לא מתוכננת) מסמנים בנפרד.
תשובה: שלוש קורות סמויות 40/28: ק-12 (2-13-14-6, מפתחים 260/230/270), ק-13 (3-15-16-7, מפתחים 210/350/200), ק-14 (קיר ממ"מ - עמוד 8, 160). שלושה אזורים בכיוון צפון-דרום: שדה 1 (620+500+520, רתום בממ"מ), שדה 2 (620+500+520+525), שדה 3 (620+500).

סעיף ד
שדה 1: ממ"מ (ריתום) 520 - ק-13 - 500 - ק-12 - 620 - ק-1. שדה 2: ק-3 - 525 - ק-14 - 520 - ק-13 - 500 - ק-12 - 620 - ק-1. שדה 3: ק-5 - 500 - ק-6 - 620 - ק-1.
מסרטטים כל אזור כקורה רציפה ברוחב 1 מ' (מידות ציריות בס"מ). המשולש מסמן סמך, והקו המקווקו מסמן ריתום בקיר הממ"מ:
1. שדה 1: ריתום (קיר ממ"מ) ---- 520 ---- ק-13 ---- 500 ---- ק-12 ---- 620 ---- ק-1.
2. שדה 2: ק-3 ---- 525 ---- ק-14 ---- 520 ---- ק-13 ---- 500 ---- ק-12 ---- 620 ---- ק-1.
3. שדה 3: ק-5 ---- 500 ---- ק-6 ---- 620 ---- ק-1.
ליד הסמכים הפנימיים רושמים את מקדמי חלוקת העומס לקורות (ישמשו בסעיף ו): סמך פנימי שליד שדה קצה מקבל משדה הקצה, ומשדה פנימי .
תשובה: שדה 1: רתומה בממ"מ, . שדה 2: רציפה, . שדה 3: רציפה, .

סעיף ה
ס"מ; , , ; ס"מ, נבחר ס"מ (בלוק 23 + בטון עליון 5).
נתון: עומס קבוע נוסף , עומס שימושי , משקל בלוקים , בטון , צלע 15 ס"מ, בלוק 50 ס"מ.
מבוקש: הקובע, ועובי מינימלי לתקרת הצלעות לפי שיקולי הכפף: .
אורך המפתח השקול: בשדה קצה של תקרה רציפה , בשדה פנימי (או שדה שרתום בקצהו השני) .
1. בכל סכמה:
•שדה 1: , , ס"מ.
•שדה 2: , , , ס"מ.
•שדה 3: , ס"מ.
לכן ס"מ (שדה הקצה הצפוני), ועל פיו מתכננים את עובי התקרה.
2. הנחת עובי: בלוק בגובה 23 ס"מ ובטון עליון 5 ס"מ, כלומר ס"מ; מרווח הצלעות ס"מ. משקל עצמי:
•בטון עליון:
•צלעות:
•בלוקים:
•סך הכול:
3. עומס שירות:
4. : נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב-.
5. (תקרת צלעות): , , ומהטבלה .
6. העובי המינימלי:
ולכן נבחר ס"מ, כפי שהנחנו.
7. חתך התקרה: בטון עליון 5 ס"מ; מתחתיו בלוקים 50 ס"מ ברוחב ו-23 ס"מ בגובה; ביניהם צלעות ברוחב 15 ס"מ; גובה כולל 28 ס"מ.
תשובה: ס"מ, ס"מ, ונבחרה תקרת צלעות בעובי ס"מ (23+5), צלע 15 ס"מ כל 65 ס"מ.

סעיף ו
ק-12: , ס"מ, מ'; ק-13: , ס"מ, מ'; ק-14: , מ'. לכל הקורות ס"מ.
נתון: תקרת צלעות ס"מ, (מסעיף ה).
מבוקש: לכל קורה סמויה - סכמה סטטית, עומס שירות מהתקרה, ורוחב מינימלי לפי שיקולי הכפף.
הקורה הסמויה בגובה התקרה, ס"מ. לכן מתוך מחשבים את הדרוש, ובקורה ( ב-, במטרים), כלומר:
העומס לקורה: סמך פנימי מקבל משדה קצה סמוך ו- משדה פנימי סמוך (סעיף ד).
ק-12 (קו 2-6):
1. סכמה: עמוד 2 ---- 260 ---- 13 ---- 230 ---- 14 ---- 270 ---- עמוד 6.
2. עומס: ק-12 נמצאת בין שדה הקצה הצפוני (620) לשדה הפנימי (500):
3. : , , ס"מ, ולכן ס"מ.
4.
5. , קטן מהרוחב המינימלי לקורה סמויה, ולכן ס"מ.
ק-13 (קו 3-7):
1. סכמה: עמוד 3 ---- 210 ---- 15 ---- 350 ---- 16 ---- 200 ---- עמוד 7.
2. עומס: ק-13 נמצאת בין שני שדות פנימיים (500 ו-520):
3. : , , ס"מ, ולכן ס"מ.
4.
5. , ולכן ס"מ.
ק-14 (בהמשך קיר הממ"מ):
1. סכמה: ריתום בקיר הממ"מ ---- 160 ---- עמוד 8.
2. עומס: ק-14 נמצאת בשדה 2 בין שדה הקצה הדרומי (525) לשדה הפנימי (520):
3. ס"מ,
4. , ולכן ס"מ.
תשובה: ק-12: , רוחב נדרש 0.20 מ'. ק-13: , רוחב נדרש 0.15 מ'. ק-14: , רוחב נדרש 0.04 מ'. בכל הקורות נבחר ס"מ (חתך 40/28).
שאלה 2 · תכנון רצפה מקשית חד-כיוונית וקורה בספרייה
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של ריצפה תלויה של ספרייה. התקרה היא מקשית, חד-כיוונית ונשענת על קורות יורדות. כל המידות בתרשים הן בס"מ.
ריצפה A היא ריצפת אזור הקריאה בספרייה ועוביה הוא: 15 ס"מ. העומסים עליה הם:
עומס קבוע (ללא המשקל העצמי): .
עומס שימושי: .
ריצפה B היא ריצפת מחסן הספרים ועוביה הוא: 18 ס"מ. העומסים עליה הם:
עומס קבוע (ללא המשקל העצמי): .
עומס שימושי: .
המפלס העליון אחיד לתקרה A, לתקרה B.
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת ובעלת חוזק תכן: , .
אין לתכנן תקרה מצולבת כיוון שהנושא לא מופיע בתוכנית הלמודים.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של כל אזור (תקרה A ותקרה B). קבעו את מקסימום לכל אזור.
בדקו האם גובה שני חלקי הריצפה עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
חשבו את עבור כל אזור.
עבור שני האזורים של התקרה:
נתון שעומס התכן הפועל על ריצפה A הוא: .
נתון שעומס התכן הפועל על ריצפה B הוא: .
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים עבור כל אזור.
חשבו את ואת : כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט החיובי בכל אזור.
בתקרה A בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.
בתקרה B בחרו מוטות זיון בקוטר 14 מ"מ.
חשבו את ואת : כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט השלילי.
בחרו מוטות זיון בקוטר 16 מ"מ.
נתון שחתך כל הקורות במבנה הוא 30/50.
התחשבו בחתך מלבני.
חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-2 (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
סרטטו את הקורה ק-2 ואת עומס השירות הפועל עליה.
חשבו את הגובה המינימלי הדרוש לכך שהקורה תעמוד בדרישות הכפף של ת"י 466.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
A: קורה פשוטה 400, ס"מ, , ס"מ - עומד. B: רציפה , ס"מ, , ס"מ - עומד.
נתון: ריצפה A בעובי 15 ס"מ, ריצפה B בעובי 18 ס"מ, עומסים קבועים ושימושיים כנתון, בטון .
מבוקש: סכמה סטטית ו- לכל אזור, ובדיקת העובי לפי שיקולי הכפף: .
סכמות סטטיות (מידות ציריות, רוחב קורה 30 ס"מ):
•ריצפה A: נמתחת בין ק-1 ל-ק-2: ס"מ. קורה פשוטה: ק-1 ---- 400 ---- ק-2.
•ריצפה B: נמתחת בין הקורה בציר 3-4 (ק-4), ק-2 ו-ק-3: שני שדות של ס"מ. קורה רציפה בשני שדות: ---- 500 ---- ק-2 ---- 500 ---- .
: בקורה פשוטה ; בשדה קצה של קורה רציפה .
•A: ס"מ.
•B: ס"מ.
נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב-.
1. משקל עצמי:
2.
3.
4. , ולכן העובי 15 ס"מ עומד בדרישה (ההפרש זניח, בתחום העיגול).
1. משקל עצמי:
2.
3.
4. , ולכן העובי 18 ס"מ עומד בדרישה.
תשובה: A: פשוטה, ס"מ, ס"מ - עומד. B: רציפה , ס"מ, ס"מ - עומד.

סעיף ב
A: ; B: .
עומס התכן המקסימלי: , כאשר כולל את המשקל העצמי.
1. A: ,
2. B: ,
תשובה: , .
סעיף ג
A: באמצע המפתח. B: מעל ק-2, במרחק 1.875 מ' מהסמך הקיצוני.
מחשבים לרצועה ברוחב 1 מ'.
ריצפה A (קורה פשוטה, , ):
1. תגובות:
2. מומנט מקסימלי באמצע המפתח:
3. מהלך המומנטים: פרבולה, אפס בסמכים ו-24 באמצע.
ריצפה B (קורה רציפה בשני שדות שווים, , ):
1. מומנט שלילי מעל הסמך האמצעי (ק-2):
2. תגובה בסמך הקיצוני: . הגזירה ליד הסמך האמצעי, מכל צד: .
3. הגזירה מתאפסת במרחק מהסמך הקיצוני, ושם המומנט החיובי המקסימלי:
4. מהלך המומנטים: בכל שדה פרבולה מאפס בסמך הקיצוני, עד במרחק 1.875 מ', ועד מעל ק-2; סימטרי לשני השדות.
תשובה: A: . B: מעל ק-2, בכל שדה.

סעיף ד
A: , , (). B: , , ().
נתון: ב-30, ; ; ; רצועה .
הנוסחאות: , .
ריצפה A ():
1.
2.
3.
4. מוט : . נבחר : .
ריצפה B ():
1.
2.
3.
4. מוט : . נבחר : .
תשובה: A: , , . B: , , .
סעיף ה
, , ().
המומנט השלילי קיים רק בריצפה B, מעל ק-2: , .
1.
2.
3. מוט : . נבחר : . הזיון העליון מונח מעל ק-2.
תשובה: , , זיון עליון ().
סעיף ו
ק-2: עמודים 8-7: , 660 ס"מ; עמודים 7-6-5: , . ס"מ, , ס"מ - החתך 30/50 אינו מספיק.
נתון: ק-2 בחתך 30/50 (מלבני), עומסי התכן מסעיף ג ועומסי השירות מסעיף א.
מבוקש: עומס השירות על ק-2, סכמה, והגובה המינימלי לפי שיקולי הכפף.
סכמה: ק-2 נשענת על עמודים 8, 7, 6, 5 (מידות ציריות): 8 ---- 660 ---- 7 ---- 560 ---- 6 ---- 560 ---- 5. בין עמודים 8-7 היא נושאת את ריצפה B, ובין עמודים 7-5 את ריצפה A.
1. ק-2 היא הסמך האמצעי של ריצפה B. התגובה בתכן:
2. עומס שירות, לפי היחס :
3. משקל עצמי של הקורה מתחת לריצפה:
4. סך הכול:
1. ק-2 היא סמך קיצוני של ריצפה A: , ובשירות
2. משקל עצמי:
3. סך הכול:
1. השדה הקובע הוא השדה 8-7: שדה קצה ארוך עם העומס הגדול: ס"מ.
2. עומס ליחידת רוחב:
3.
4.
תשובה: עומס שירות על ק-2: בשדה 8-7 ו- בשדות 7-6-5. ס"מ, ולכן הקורה בגובה 50 ס"מ אינה עומדת בדרישות הכפף ויש להגביה אותה ל-64 ס"מ לפחות.

שאלה 3 · קורת פלדה עם זיזים וחתך RHS כפול
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים הפועלים עליה (המידות הן במטרים).
חתך הקורה מסורטט בתרשים מספר 3 א' (הנתונים הם במילימטרים).
המאמץ המותר בפלדה: .
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


חשבו את התגובות בסמכים A, B.
חשבו וסרטטו את מהלך הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי: .
עבור החתך המופיע בתרשים 3 א':
חשבו את : מומנט האינרציה.
חשבו את : מומנט ההתנגדות.
חשבו את מאמץ הכפיפה וכתבו היכן יש לחיצה והיכן יש מתיחה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, כלפי מעלה; .
נתון: עומס מפורס לכל אורך הקורה (18 מ'), כוחות מרוכזים ב-C, ב-D, ב-E. A סמך קבוע, B סמך נייד; זיז של 2 מ' משמאל ל-A וזיז של 4 מ' מימין ל-B.
מבוקש: , (אין כוחות אופקיים, לכן ).
נמדוד מרחקים מ-A: C ב-3 מ', D ב-6 מ', E ב-9 מ', B ב-12 מ'. שקול העומס המפורס: , פועל באמצע הקורה, 7 מ' מימין ל-A.
1. סכום מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי):
2. סכום כוחות אנכיים:
3. בדיקה, מומנטים סביב B: , ומכאן . מתאים.
תשובה: , , שתיהן כלפי מעלה.
סעיף ב
: 0 ← (A משמאל), (A מימין), (C), (D), (E), (B), 0 בקצה. הגזירה מחליפה סימן ב-D.
הולכים משמאל לימין. העומס המפורס מוריד את הגזירה ב- לכל מטר; כל כוח מרוכז או תגובה גורמים לקפיצה.
1. קצה שמאלי: .
2. ליד A משמאל: ; ב-A קפיצה של : .
3. ליד C משמאל: ; ב-C קפיצה של : .
4. ליד D משמאל: ; ב-D קפיצה של : . הגזירה מחליפה סימן ב-D, ולכן שם המומנט המקסימלי.
5. ליד E משמאל: ; ב-E קפיצה של : .
6. ליד B משמאל: ; ב-B קפיצה של : .
7. קצה ימני: . מתאים.
הדיאגרמה מורכבת מקווים ישרים יורדים (שיפוע ) עם קפיצות בנקודות A, C, D, E, B.
תשובה: ערכי הגזירה (kN): A: ; C: ; D: ; E: ; B: ; אפס בשני הקצוות.

סעיף ג
, , (מקסימום), , (, , , , ).
מחשבים מומנטים בנקודות האופייניות מצד שמאל של כל נקודה (מתיחה בסיב התחתון חיובית).
1.
2.
3.
4.
5. מצד ימין (הזיז):
6. בשני קצות הקורה .
הדיאגרמה פרבולית בכל קטע: שלילית בזיזים, חיובית בין A ל-B, והמקסימום ב-D, היכן שהגזירה מחליפה סימן.
תשובה: , , , , .

סעיף ד
, , ; לחיצה בסיב העליון, מתיחה בסיב התחתון.
נתון: שני פרופילי RHS 400/400 ( מ"מ) זה מעל זה; .
מבוקש: סביב הציר הניטרלי של החתך, , ומאמץ הכפיפה.
1. נתוני פרופיל RHS 400/400/10 מהטבלאות: , .
2. מרכז הכובד: החתך סימטרי, גובהו , ולכן הציר הניטרלי בגובה 40 ס"מ מהתחתית (). מרכז כל פרופיל רחוק 20 ס"מ מהציר הזה.
3. מומנט אינרציה (שטיינר):
4. מומנט התנגדות (זהה לסיב העליון ולתחתון):
5. מאמץ הכפיפה:
6. המומנט חיובי, ולכן הסיבים העליונים נלחצים והתחתונים נמתחים.
תשובה: , , - קטן מהמותר. לחיצה למעלה, מתיחה למטה.
שאלה 4 · חתך מורכב מפח ושתי זוויות
בתרשים מספר 4 מסורטט חתך הקורה אשר מורכב משלושה אלמנטים (המידות בתרשים הן במ"מ).
המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).
חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סרטטו במחברתכם את החתך הנתון בתרשים מספר 4 כולל כל המידות העיקריות.
חשבו את מרכז הכובד של החתך והשלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – , .
חשבו את מומנט האינרציה .
חשבו את מומנט ההתנגדות בסיב העליון ואת מומנט ההתנגדות בסיב התחתון.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי וגודלו הוא: .
עבור מומנט זה חשבו את מאמץ הכפיפה בסיב התחתון ואת מאמץ הכפיפה בסיב העליון.
כתבו היכן יש מתיחה והיכן יש לחיצה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, (גובה החתך 22 ס"מ).
נתון: פח 420/20 בתחתית (אלמנט 1), ומעליו שתי זוויות L 200/200/16 (אלמנטים 2, 3) גב אל גב, עם מרווח של 20 מ"מ בין הרגליים האנכיות. הרגליים האופקיות מונחות על הפח.
מבוקש: מרכז הכובד, מהסיב התחתון ו- מהסיב העליון.
הסרטוט: פח ברוחב 42 ס"מ ובעובי 2 ס"מ; עליו שתי זוויות, כל אחת ברגל אופקית של 20 ס"מ, ובין הרגליים האנכיות רווח של 2 ס"מ (). גובה החתך: ס"מ.
1. נתוני האלמנטים (מדדים מהסיב התחתון, בס"מ):
•פח: , .
•זווית L 200/200/16 (מהטבלאות): , (מרחק מרכז הכובד מגב הרגל האופקית), ולכן .
2. מרכז הכובד:
3.
תשובה: , .

סעיף ב
, , .
משתמשים במשפט שטיינר סביב הציר הניטרלי ().
1. פח:
2. כל זווית: (מהטבלאות)
3.
4. מומנטי התנגדות:
תשובה: , , .
סעיף ג
לחיצה בסיב העליון; מתיחה בסיב התחתון.
. מומנט חיובי לוחץ את הסיב העליון ומותח את התחתון.
1. סיב עליון: - לחיצה.
2. סיב תחתון: - מתיחה.
3. שני המאמצים קטנים מהמותר, .
תשובה: בסיב העליון לחיצה , בסיב התחתון מתיחה .
שאלה 5 · כוחות במוטות מסבך ובחירת צינור
בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך. מוטות המסבך עשוים מצינורות .
המסבך מוחזק בניצב למישורו.
המאמץ המותר בפלדה: .
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים A, B.
חשבו את הכוחות במוטות: 1, 2, 3, 4, 5. רכזו את התשובות בטבלה.
נתון שהכוח במוט 4 הוא כוח מתיחה וגודלו: .
עבור הצינור הנתון: בחרו את עובי הדופן כך שעלות הצינור תהיה מינימלית.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, ימינה, .
נתון: מסבך ברוחב 6 מ' (שלושה שדות של 2 מ') ובגובה 6 מ' (3+3). A סמך קבוע בצומת השמאלי של הקו האמצעי, B סמך נייד (גלגלים) בפינה הימנית התחתונה, 3 מ' מתחת ל-A.
עומסים: כלפי מטה ב-H, I, J, G; כלפי מטה ב-C, D; אופקי שמאלה ב-J.
מבוקש: , , . נמדוד מ-A ימינה; H ב-, I ו-C ב-, J ו-D ב-, G ו-B ב-. J נמצא 3 מ' מעל A.
1. סכום כוחות אופקיים: , ולכן ימינה.
2. סכום מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי). הכוח השמאלי ב-J, 3 מ' מעל A, יוצר מומנט נגד כיוון השעון:
3. סכום כוחות אנכיים:
תשובה: , ימינה, .
סעיף ב
, , , , (לחיצה במינוס, מתיחה בפלוס).
שיטת הצמתים. נניח שכל מוט נמתח (כוח חיובי יוצא מהצומת); תוצאה שלילית פירושה לחיצה.
זווית האלכסונים 4 ו-5 עם האופק: , , , .
צומת A (מוט 1 אנכי כלפי מעלה ל-H, מוט 2 אופקי ימינה ל-E):
1. : , ולכן (לחיצה).
2. : , ולכן (לחיצה).
צומת H (עומס 40 כלפי מטה; מוט 1 כלפי מטה; מוט 3 ימינה ל-I; מוט 4 באלכסון כלפי מטה ימינה ל-E):
1. : , כלומר , ולכן (מתיחה).
2. : , ולכן (לחיצה).
צומת J (המוט I-J שמאלה; מוט 5 באלכסון כלפי מטה שמאלה ל-E; מוט אנכי JF; עומסים 40 כלפי מטה ו-50 שמאלה):
1. כוח המוט I-J זהה לכוח במוט 3, כי בצומת I אין עומס אופקי ואין מוט אופקי נוסף.
2. : , כלומר , ולכן (מתיחה).
תשובה: , , (לחיצה); , (מתיחה).
סעיף ג
; נבחר עם מ"מ (), .
במתיחה צירית אין סכנת קריסה, ולכן התנאי היחיד הוא . עלות מינימלית = הצינור עם שטח החתך הקטן ביותר שעדיין מספיק, כלומר עובי הדופן הקטן ביותר שמספיק.
1. שטח נדרש: ().
2. צינור בקוטר חיצוני 60.3 מ"מ: .
• מ"מ: - לא מספיק.
• מ"מ: - מספיק.
3. בדיקה: .
תשובה: צינור בעובי דופן מ"מ (, ).