מבחן מה"ט מבנים 97156 - אביב 2025 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97156 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במבנים, אביב 2025 מועד א', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות. יש לענות על שלוש.
שאלה 1, שאלה 2: חובה – 35 נקודות.
שאלות 3, 4: שאלה אחת לבחירה – 30 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכנון תקרה בבית דו מפלסי
כל הפתרון של שאלה מספר 1 יעשה על גבי השאלון ולא במחברת.
בשאלון מצורפים שני דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד'-ז'.
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של קומת קרקע וחתך א-א בבית חד קומתי ודו מפלסי.
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד.
כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.
אפשר לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות בעובי 20 ס"מ.
עומס שימושי: .
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: .
המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא: . מידות הבלוקים הן: .
סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.
אין צורך לתכנן את המדרגות ואת תקרת הממ"ד. עובי תקרת הממ"ד יהיה כעובי התקרה באזור בו הוא נמצא.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד ניקוד.
דרוש:



בתרשים מספר 1א' ובתרשים מספר 1ב' מסומנים כל העמודים בהיקף הבית.
הוסיפו, לשני התרשימים את כל העמודים הפנימיים הדרושים לפתרון הנדסי של התקרה ומספרו אותם.
סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100.
קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים.
(שימו לב להבדל המפלס בתוכנית התקרה).
בחרו את התקרה המתאימה לכל אזור (ניתן לקבוע שני סוגי תקרות בגלל הבדלי המפלס).
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).
חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות.
סרטטו, בתרשים מספר 1ב' את כל הסכמות הסטטיות של התקרה ותנו שם לכל סכמה סטטית.
תנו שם לכל קורה פנימית שבחרתם.
סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
חשבו את העובי המינימלי של כל תקרה שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה בעובי שבחרתם.
סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הסמויות שבחרתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה סמויה שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש לכל קורה סמויה, על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
בהבדל המפלס קיימת קורה B בחתך של 20/100. סרטטו את חתך הקורה בהתייחס לשתי התקרות שתכננתם (העזרו בחתך א-א, המופיע יחד עם תרשים מספר 1א').
הסבירו (ללא חישוב) איזה עומס מועבר לקורה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
עמוד פנימי אחד: עמוד 15 (20/60) בקצה הצפוני של הקיר בין המטבח לסלון (, ס"מ).
קריאת התוכניות (מידות בס"מ, נמדדות מהפינה הצפונית-מערבית החיצונית של הבית; - מערב למזרח, - צפון לדרום):
•אזור מערבי (חדר עבודה, חדר הורים, ארונות, מקלחת), תקרה במפלס : בין הקיר המערבי (ציר ) לבין הקיר שעליו קורה B (עובי 20, ציר ). רוחב נטו 360, אורך נטו 1120.
•אזור מזרחי (פינת אוכל, מטבח, סלון, חדר, ממ"ד), תקרה במפלס : בין ציר לבין הקיר המזרחי שעליו קורה C (ציר ). רוחב נטו 1090, אורך נטו 1120.
•הממ"ד: קירות בטון בצירים ו-, קיר צפוני בציר (מרוחק 90 ס"מ מחזית הבית) וקיר דרומי בציר .
•בקומת הקרקע יש קיר בלוקים בעובי 20 בין המטבח לסלון (ציר ), מהקיר הדרומי (עמוד 9) ועד 250 ס"מ צפונה ממנו, כלומר עד . שאר המחיצות באזור המזרחי הן בעובי 10 ס"מ, ולכן אי אפשר לבצע עליהן קורות תחתונות.
•מעבר לקיר המזרחי, בין עמודים 13 ו-14, יש גגון ברוחב 210 ס"מ ובאורך 480 ס"מ.
1. האזור המערבי: רוחבו 3.60 מ' נטו בלבד ויש קירות נושאים בעובי 20 בשני צדדיו (קורות A ו-B). התקרה תימתח בין שני הקירות ואין צורך בעמודים פנימיים.
2. האזור המזרחי: רוחבו 10.90 מ' ואורכו 11.20 מ'. אי אפשר לתכנן תקרה במפתח כזה, ומלבד קירות הממ"ד אין קירות בעובי 20 בתוך האזור, פרט לקיר שבין המטבח לסלון. לכן נתכנן קורה סמויה (בתוך עובי התקרה) לאורך ציר הקיר שבין המטבח לסלון (): מעמוד 9 שבחזית הדרומית ועד הקיר הדרומי של הממ"ד.
3. כדי לקצר את מפתח הקורה הסמויה נוסיף עמוד פנימי אחד:
•עמוד 15 (20/60, הצד הארוך בכיוון צפון-דרום): בקצה הצפוני של הקיר שבין המטבח לסלון, בנקודה , . העמוד נמצא בתוך קו הקיר ובולט ממנו מעט, ולכן אינו מפריע לתפקוד החדרים.
4. מפתחי הקורה הסמויה: מעמוד 9 () לעמוד 15 (): ס"מ. מעמוד 15 לקיר הממ"ד (): ס"מ. קיר הממ"ד הוא קיר בטון, והקורה נשענת עליו ישירות, בלי עמוד נוסף.
5. בשני התרשימים (1א' ו-1ב') מסרטטים את עמוד 15 בקנ"מ 1:100, כלומר מלבן של מ"מ.
תשובה: עמוד פנימי אחד, עמוד 15 (20/60), בקצה הצפוני של הקיר שבין המטבח לסלון (, ). הוא תומך בקורה הסמויה ק-D שבין עמוד 9 לקיר הממ"ד. באזור המערבי אין צורך בעמודים פנימיים.
סעיף ב
מערב (): תקרה מלאה חד-כיוונית מזרח-מערב. מזרח (): תקרת צלעות עם בלוקים, צלעות מזרח-מערב.
כיוון המתיחה הוא הכיוון שבו המפתח קצר יותר, או הכיוון שבו יש סמכים (קירות 20 וקורות) שהתקרה יכולה להישען עליהם.
1. אזור מערבי (): המפתח בין קורות A ו-B (ציר לציר) הוא ס"מ, והאורך בכיוון השני הוא 1120 ס"מ. היחס , ולכן זו תקרה חד-כיוונית שנמתחת מזרח-מערב, בין קורה A לקורה B. במפתח קצר כזה מתאימה תקרה מלאה (מקשית) מבטון מזוין.
2. אזור מזרחי (): בכיוון צפון-דרום אין סמכי ביניים. בכיוון מזרח-מערב יש סמכים: קורה B, קורה סמויה ק-D (ציר ), קורה C, וקירות הממ"ד. לכן התקרה תימתח מזרח-מערב:
•מדרום לממ"ד: ס"מ ו- ס"מ, כלומר תקרה רציפה בשני שדות, ובהמשכה גגון (זיז) של 210 ס"מ מעבר לקורה C.
•ממערב לממ"ד: ס"מ.
•ממזרח לממ"ד: ס"מ.
המפתחים מגיעים עד 5.80 מ', והבלוקים נתונים בשאלה. לכן מתאימה כאן תקרת צלעות (רב-צלעות) עם בלוקים: צלעות ברוחב 15 ס"מ כל 65 ס"מ (בלוק ברוחב 50), ומעליהן בטון עליון בעובי 5 ס"מ. תקרה כזו קלה יותר מתקרה מלאה באותו עובי.
3. הפס הצר (70 ס"מ) שבין החזית הצפונית לממ"ד ייוצק כבטון מלא, ונשען בין הקורה של החזית לקיר הממ"ד.
תשובה: אזור מערבי (): תקרה מלאה (מקשית) חד-כיוונית, נמתחת מזרח-מערב בין קורות A ו-B. אזור מזרחי (): תקרת צלעות עם בלוקים, חד-כיוונית, הצלעות נמתחות מזרח-מערב.
סעיף ג
קורה סמויה ק-D בציר . סכמות S1-S4 (פשוטה 380; רציפה + זיז 210; פשוטה-רתומה 350; רתומה-פשוטה 400).
על גבי תרשים 1ב' מסרטטים:
1. קורה פנימית ק-D (סמויה): את הציר שלה מסרטטים בקו נקודה-קו לאורך , מעמוד 9 דרך עמוד 15 ועד הקיר הדרומי של הממ"ד. רוחבה 40 ס"מ (ראו סעיף ו), וגובהה כעובי התקרה (28 ס"מ).
2. חלוקה לאזורים (סכמות סטטיות): מסמנים בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון המתיחה ונותנים לו שם:
•סכמה S1: האזור המערבי (תקרה מלאה). קורה פשוטה בין A ל-B, ס"מ.
•סכמה S2: האזור המזרחי מדרום לממ"ד (תקרת צלעות). קורה רציפה B - ק-D - C, ס"מ, ולאורך הגגון ( בין 680 ל-1160) גם זיז של 210 ס"מ מעבר לקורה C.
•סכמה S3: ממערב לממ"ד (תקרת צלעות). קורה B (סמך פשוט) - קיר הממ"ד (ריתום), ס"מ.
•סכמה S4: ממזרח לממ"ד (תקרת צלעות). קיר הממ"ד (ריתום) - קורה C (סמך פשוט), ס"מ.
•פס צפוני: בטון מלא בין קורת החזית לקיר הממ"ד, כ-95 ס"מ ציר לציר. מפתחו קצר מאוד ואינו קובע.
3. את תקרת הממ"ד מסמנים כ"לא מתוכננת", בעובי 28 ס"מ כעובי תקרת הצלעות.
תשובה: קורה סמויה אחת, ק-D, בציר (עמוד 9 - עמוד 15 - קיר הממ"ד). ארבע סכמות: S1 (פשוטה, 380), S2 (רציפה עם זיז 210), S3 (פשוטה-רתומה, 350), S4 (רתומה-פשוטה, 400).
סעיף ד
S1: פשוטה 380; S2: רציפה (+ זיז 210); S3: פשוטה-רתומה 350; S4: רתומה-פשוטה 400.
במחברת מסרטטים את הסכמות (מידות ציר לציר, בס"מ). המשולש מסמן סמך פשוט, והקווקוו מסמן ריתום בקיר הממ"ד:
1. S1 (תקרה מלאה, ): קורה פשוטה ---- 380 ---- .
2. S2 (צלעות, ): קורה רציפה ---- 580 ---- ק-D ---- 530 ---- , ולאורך הגגון ממשיך מעבר ל-C זיז של 210.
3. S3 (צלעות): ---- 350 ---- ריתום (ממ"ד).
4. S4 (צלעות): ריתום (ממ"ד) ---- 400 ---- .
תשובה: ארבע סכמות. S1: פשוטה 380. S2: רציפה (ובאזור הגגון עם זיז 210). S3: פשוטה-רתומה 350. S4: רתומה-פשוטה 400.
סעיף ה
מלאה: ס"מ, ס"מ, ס"מ. צלעות: ס"מ, ס"מ, ס"מ (23+5).
נתון: עומס קבוע נוסף , עומס שימושי , ב-30, משקל בלוקים , משקל בטון .
מבוקש: קובע ועובי מינימלי לכל סוג תקרה, לפי שיקולי הכפף של ת"י 466: לתקרה מלאה, ו- לתקרת צלעות.
נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות . ערכי הטבלה מתאימים לקשר , כאשר ב-.
אורך המפתח השקול: בשדה פשוט , בשדה קצה של תקרה רציפה או בשדה שרתום בקצה אחד , ובזיז .
1. ס"מ (קורה פשוטה).
2. נניח ס"מ. משקל עצמי: .
3. עומס שירות: .
4.
5. , ולכן נבחר (מתאים להנחה).
1. בכל סכמה:
•S2, שדה מערבי (שדה קצה של תקרה רציפה): ס"מ.
•S2, שדה מזרחי: ס"מ.
•S2, זיז הגגון: ס"מ.
•S3: ס"מ.
•S4: ס"מ.
לכן ס"מ, והוא קובע את עובי התקרה.
2. נניח בלוק בגובה 23 ס"מ ובטון עליון בעובי 5 ס"מ, כלומר ס"מ. רוחב צלע 15 ס"מ, רוחב בלוק 50 ס"מ, ולכן מרווח הצלעות 65 ס"מ. משקל עצמי:
•בטון עליון:
•צלעות:
•בלוקים:
•סה"כ:
3. עומס שירות: , ולכן .
4. מקדם לחתך T: ו-. מהטבלה .
5. , ולכן נבחר (בלוק 23 + בטון עליון 5).
•תקרה מלאה: לוח בטון בעובי 16 ס"מ.
•תקרת צלעות: בטון עליון 5 ס"מ מעל בלוקים בגובה 23 ס"מ וברוחב 50 ס"מ. בין הבלוקים צלעות ברוחב 15 ס"מ (מרווח 65 ס"מ), ובסה"כ ס"מ. ליד הקורות והממ"ד מבטלים את הבלוקים ויוצקים פס בטון מלא.
תשובה: אזור מערבי: ס"מ, ס"מ, נבחר ס"מ (תקרה מלאה). אזור מזרחי: ס"מ, ס"מ, נבחר ס"מ (תקרת צלעות 23+5).
סעיף ו
ק-D: , ס"מ, מ', נבחר ס"מ.
נתון: תקרת צלעות ס"מ, עומס שירות (מסעיף ה).
מבוקש: עומס השירות על הקורה הסמויה ק-D (בלי משקלה העצמי), והרוחב המינימלי שלה לפי ת"י 466.
1. סכמה סטטית של ק-D: עמוד 9 (סמך פשוט) ---- 260 ---- עמוד 15 (סמך) ---- 410 ---- קיר הממ"ד (ריתום).
2. העומס מהתקרה: ק-D היא הסמך האמצעי של התקרה הרציפה S2 (שדות 580 ו-530). כמו בשיטה המקורבת, סמך פנימי מקבל מהמפתח של כל שדה סמוך:
3. של הקורה:
•שדה 260 (שדה קצה של קורה רציפה): ס"מ.
•שדה 410 (רציף מצד אחד ורתום בממ"ד בצד השני, כמו שדה פנימי): ס"מ.
לכן ס"מ.
4. הנדרש: גובה הקורה הוא עובי התקרה, ס"מ:
5. הרוחב הנדרש: עבור קורה, (עם ב-). מכאן:
6. רוחב מינימלי מקובל לקורה סמויה הוא 40 ס"מ, ולכן ס"מ.
תשובה: ק-D: , ס"מ, רוחב נדרש מ', ונבחר ס"מ (חתך 40/28).
סעיף ז
קורה 20/100 מ- עד . תקרה מלאה 16 מתחברת לראשה ממערב, תקרת צלעות 28 () ממזרח. עומס: תגובות שתי התקרות ומשקל עצמי, מועבר לעמודים 5 ו-6.
•פני הקורה העליונים: (כפני התקרה המערבית). תחתית הקורה: .
•התקרה המערבית (מלאה, 16 ס"מ): פניה העליונים ותחתיתה . היא מתחברת לחלק העליון של הקורה, מצדה המערבי.
•התקרה המזרחית (צלעות, 28 ס"מ): פניה העליונים ותחתיתה . היא מתחברת לצד המזרחי של הקורה, נמוך ב-65 ס"מ מפני הקורה, והקורה יורדת עוד 7 ס"מ מתחת לתחתית תקרת הצלעות.
סרטוט החתך: מלבן ברוחב 20 ס"מ ובגובה 100 ס"מ. משמאל, בראש המלבן, מתחבר לוח בעובי 16 ס"מ. מימין, בגובה 65-93 ס"מ מתחת לראש הקורה, מתחברת תקרת הצלעות (בטון עליון 5 + בלוק 23), ולידה פס בטון מלא. מסמנים את המפלסים , , .
1. מהתקרה המערבית: התגובה של תקרה פשוטה (S1), כלומר מחצית מעומס הפס שבין קורות A ו-B, בערך לכל מטר. העומס עובר בחלק העליון של הקורה.
2. מהתקרה המזרחית: תגובת הקצה של תקרת הצלעות. בסכמה S2 (מדרום לממ"ד) זו תגובת הסמך הקיצוני של תקרה רציפה, כ-, ובסכמה S3 (ממערב לממ"ד) זו תגובת הסמך הפשוט של שדה רתום-פשוט, . העומס עובר דרך פס הבטון המלא אל הצד המזרחי של הקורה, בחלק התחתון שלה.
3. משקלה העצמי של הקורה.
4. הקורה מעבירה את כל העומסים לעמודים 5 ו-6 שבקצותיה. בגלל הפרש המפלסים התקרות מתחברות לקורה בגבהים שונים, ולכן הקורה גבוהה (100 ס"מ) ומשמשת גם כ"קיר" שמחבר בין שתי התקרות.
תשובה: קורה 20/100 מ- עד . התקרה המלאה (16) מתחברת לראשה מצד מערב, ותקרת הצלעות (28, עד ) מתחברת לצד מזרח. העומס: תגובת התקרה המלאה, תגובת הקצה של תקרת הצלעות ומשקלה העצמי. הקורה מעבירה אותו לעמודים 5 ו-6.
שאלה 2 · תקרה מקשית: סכמות, מומנטים, זיון וקורה
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית תקרה של בניין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כיוונית בעובי 16 ס"מ ונשענת על קורות יורדות. בלב התקרה יש מ.מ.ק (מרחב מוגן קומתי). עובי תקרת המ.מ.ק הוא 30 ס"מ.
(אין צורך לתכנן את הממ"ק).
העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא: .
העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא: .
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת ובעלת חוזק תכן: ,
.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
קבעו את מקסימום על פי חישוב.
חשבו אם העובי הנתון של התקרה עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
עבור שתי הסכמות הסטטיות של התקרה:
נתון שעומס התכן הפועל על התקרה הוא: .
חשבו את כוחות הגזירה ואת המומנטים (חישוב מקורב).
סרטטו את מהלכי כוחות הגזירה ואת מהלכי המומנטים
(הקפידו להעביר את הערכים שמצאתם לסרטוט המהלכים).
נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בתקרה הוא: .
חשבו את ואת - כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט החיובי הנתון.
בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.
נתון שהמומנט השלילי המקסימלי בתקרה הוא: .
חשבו את ואת - כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט השלילי הנתון.
בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.
חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-B (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
סרטטו את הקורה ק-B ואת עומס השרות הפועל עליה.
בדקו אם גובה הקורה ק-B עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
ס"מ, ס"מ ס"מ: העובי עומד בדרישות.
נתון: תקרה מלאה (מקשית) חד-כיוונית ס"מ, (בלי משקל עצמי), .
מבוקש: הסכמות הסטטיות, ובדיקת העובי לפי שיקולי הכפף של ת"י 466.
קריאת התוכנית (ס"מ): הקורות A, B, C, D נמצאות בצירים , , , . מכאן מפתחי התקרה (ציר לציר): , , . הקירות של הממ"ק (עובי 30) נמצאים בקווי הקורות B ו-C.
1. סכמה 1 (הפסים שמצפון ומדרום לממ"ק): קורה רציפה בשלושה שדות על הקורות A-B-C-D, מפתחים ס"מ.
2. סכמה 2 (הפס של הממ"ק): בין קורה A לקיר הממ"ק, ובאופן סימטרי בין קיר הממ"ק לקורה D. לוח הממ"ק עבה (30 ס"מ) וקשיח, ולכן התקרה רתומה בקיר הממ"ק ונשענת בצורה פשוטה על קורה A (או D). מפתח 470 ס"מ.
3. :
•סכמה 1, שדה קצה: ס"מ.
•סכמה 1, שדה אמצעי: ס"מ.
•סכמה 2 (רתום-פשוט): ס"מ.
ולכן ס"מ.
4. עומס שירות: משקל עצמי , ולכן .
5. מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) עבור : .
6. עובי נדרש: .
תשובה: סכמה 1: רציפה . סכמה 2: פשוטה-רתומה 470 (משני צדי הממ"ק). ס"מ, ס"מ ס"מ, ולכן העובי הנתון עומד בדרישות הכפף.
סעיף ב
סכמה 1: , , ו-. סכמה 2: , , .
נתון: (לרצועה ברוחב 1 מ': ).
מבוקש: כוחות גזירה ומומנטים בשתי הסכמות, ומהלכיהם.
הנחת החישוב: העומס המלא פועל על כל השדות, וקיר הממ"ק נחשב לריתום מלא. זו ההנחה המקורבת שהשאלה מתירה (בלי סידורי עומס שימושי משתנים). את המומנט על הסמכים הפנימיים בקורה הרציפה מוצאים במשוואת שלושת המומנטים.
1. בגלל הסימטריה המומנטים על הסמכים הפנימיים שווים: . משוואת שלושת המומנטים בסמך B (עם ):
(מומנט שלילי).
2. גזירה בשדה הקצה:
3. גזירה בשדה האמצעי (המומנטים בקצותיו שווים): .
4. מומנט שדה בשדה הקצה: הגזירה מתאפסת ב-, ושם
5. מומנט שדה בשדה האמצעי: .
6. השדה השלישי זהה לשדה הראשון (סימטריה): , .
מהלך כוחות הגזירה (סכמה 1):
מהלך המומנטים (סכמה 1, מומנט חיובי כלפי מעלה):
סכמה 2: קורה רתומה-פשוטה, מ' (סמך פשוט בקורה A, ריתום בקיר הממ"ק):
1.
2.
3. מומנט ריתום:
4. מומנט שדה מקסימלי ב-:
מהלך כוחות הגזירה (סכמה 2):
תשובה: סכמה 1: , , ; , , . סכמה 2: , ; , .
סעיף ג
, , .
נתון: , ס"מ, ס"מ, ב-30 (), .
מבוקש: , ובחירת מוטות .
1. גובה מועיל: . רוחב רצועה .
2.
3.
4. שטח מוט : . מרווח מקסימלי: , ולכן נבחר , שנותן .
תשובה: , , מוטות תחתונים ().
סעיף ד
, , .
נתון: . שאר הנתונים כמו בסעיף ג ( ס"מ, ס"מ). הזיון נדרש בפן העליון, מעל הסמכים.
1.
2.
3. מרווח מוטות : , ולכן נבחר , שנותן .
תשובה: , , מוטות עליונים ().
סעיף ה
; ס"מ, ס"מ ס"מ: עומד.
נתון: קורה ק-B בחתך 30/65, (סעיף א), (סעיף ב).
מבוקש: עומס השירות על ק-B (כולל משקל עצמי), סרטוט, ובדיקת גובה הקורה.
1. מיקום ומפתח: ק-B נמצאת בציר ונמתחת מעמוד 5 (צלע 60 ס"מ, ציר ב-) עד הקיר הצפוני של הממ"ק (עובי 30, ציר ב-). מפתח ציר לציר: . בעמוד 5 הקורה נשענת בצורה פשוטה, ובקיר הממ"ק היא רתומה.
2. העומס מהתקרה: ק-B היא סמך פנימי של סכמה 1, ולכן התגובה בה היא סכום הגזירות משני צדיה. נחשב אותה לעומס תכן ונעביר לעומס שירות ביחס :
3. משקל עצמי של הקורה (החלק שמתחת ללוח): .
4. עומס שירות כולל: .
5. סרטוט: קורה בין עמוד 5 (סמך פשוט) לקיר הממ"ק (ריתום), מ', ועליה עומס שווה לכל אורכה.
6. בדיקת כפף:
• (שדה רתום-פשוט).
•עומס לשטח: .
•
•
תשובה: עומס השירות על ק-B הוא , מתוכו משקל עצמי. ס"מ, ס"מ ס"מ, ולכן גובה הקורה עומד בדרישות הכפף.
שאלה 3 · קורה פשוטה: כפף, כפיפה, תסבולת וגזירה
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורה על שני סמכים עם העומסים האופייניים הפועלים עליה.
העומסים הם: עומסים מחולקים באופן שווה. העומס הקבוע כולל את משקלה העצמי של הקורה.
בתרשים מספר 3א מסורטט חתך הקורה.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי, .
סוג הפלדה: פלדה מצולעת בעלת חוזק תכן: .
חובה לציין את היחידות בכל חישוב! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


בדקו האם גובה הקורה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466.
חשבו את עומס התכן הפועל על הקורה.
עבור עומס תכן נתון- :
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלך המומנטים לאורך הקורה.
עבור המומנט המקסימלי בקורה:
חשבו את הדרושה ואת - שטח הזיון הדרוש לכיסוי המומנטים החיוביים בקורה.
חשבו את כמות מוטות הזיון שהקוטר שלהם הוא 22 מ"מ.
חשבו את מומנט תסבולת החתך- ואת כמות הזיון הדרושה לכסוי מומנט זה.
חישוב גזירה: בסעיף, חובה לציין את הזווית Ø שבה תשתמשו בחישוב.
חשבו את כוח הגזירה המופחת הנמצא במרחק d מציר העמוד.
חשבו את . כתבו והסבירו: האם ניתן לפתור את בעיית הגזירה בעזרת חישוקים.
חשבו את שני הערכים של כשנתון שמנת הזיון היא: 0.01.
עבור חישוקים בקוטר 8 מ"מ: חשבו את המרחק הדרוש בין החישוקים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
ס"מ, ס"מ ס"מ: עונה.
נתון: קורה פשוטה, מפתח נטו 580 ס"מ בין סמכים ברוחב 20 ס"מ, חתך ס"מ. עומס קבוע (כולל משקל עצמי), עומס שימושי .
מבוקש: האם ס"מ מספיק לפי שיקולי הכפף של ת"י 466: .
נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ליחידת שטח של הקורה, . ערכי הטבלה מתאימים לקשר , כאשר ב-.
1. מפתח חישובי: מציר סמך לציר סמך: . הקורה פשוטה, ולכן .
2. עומס שירות: .
3. עומס ליחידת שטח של הקורה: .
4.
5. גובה נדרש:
תשובה: ס"מ, , ס"מ ס"מ, ולכן גובה הקורה עונה על דרישות הכפף.
סעיף ב
.
עומס התכן מתקבל מהעומסים האופייניים עם מקדמי הביטחון: לעומס הקבוע ו- לעומס השימושי.
תשובה: .
סעיף ג
, בסמכים, באמצע.
נתון: קורה פשוטה (ציר לציר), לכל אורכה.
מבוקש: מהלך כוחות הגזירה ומהלך המומנטים.
נמדוד את מהסמך השמאלי A. התגובות כלפי מעלה.
1. תגובות (הקורה והעומס סימטריים): .
2. כוח גזירה: . ליניארי, מ- עד , ומתאפס באמצע, ב-.
3. מומנט: . פרבולה, אפס בסמכים, ומקסימום במקום שבו הגזירה מתאפסת:
מהלך כוחות הגזירה:
מהלך המומנטים (מומנט חיובי, מתיחה בסיב התחתון):
תשובה: ; הגזירה יורדת ליניארית מ- ל- ומתאפסת באמצע; באמצע המפתח, בסמכים.
סעיף ד
, , ().
נתון: (סעיף ג), ס"מ, ס"מ, ס"מ, ב-30 (), .
מבוקש: , ומספר מוטות .
1. גובה מועיל: .
2.
, ולכן מספיק זיון מתוח בלבד.
3.
4. שטח מוט : . מספר מוטות: , ולכן נבחר ().
5. בדיקת מקום בשכבה אחת (כיסוי 2.5 ס"מ, חישוק ): המרווח הנקי בין המוטות , כלומר המוטות נכנסים בשכבה אחת.
תשובה: , , נבחר () בתחתית הקורה.
סעיף ה
, .
מומנט התסבולת של החתך הוא המומנט הגדול ביותר שהחתך יכול לשאת עם זיון מתוח בלבד (בלי זיון לחוץ). הוא מתקבל כאשר מגיע לערך הגבולי :
1.
2. הזיון הדרוש למומנט זה (זרוע פנימית ):
3. במוטות : , כלומר (, בשתי שכבות).
4. , ולכן החתך מספיק בלי זיון לחוץ (בהתאם לסעיף ד).
תשובה: , (למשל ).
סעיף ו
; ; (אפשר בחישוקים); / ; .
נתון: , (סעיף ג), ס"מ, ס"מ, ב-30 (, ), , מנת זיון , חישוקים .
הזווית שבה נשתמש: (זווית שדות הלחיצה האלכסוניים), כלומר .
זרוע פנימית: .
1. כוח הגזירה המופחת במרחק מציר הסמך:
2. - הכוח המרבי ששדות הלחיצה בבטון יכולים לשאת:
: הבטון בשדות הלחיצה לא יימחץ, ולכן אפשר לפתור את בעיית הגזירה בעזרת חישוקים. (אילו היה , חישוקים לא היו עוזרים, והיה צריך להגדיל את החתך או את סוג הבטון.)
3. - תסבולת הגזירה של הבטון בלי זיון גזירה. מקדם הגודל:
•ערך ראשון:
•ערך שני (מינימלי):
• הוא הגדול מבין השניים: .
, ולכן נדרש זיון גזירה (חישוקים).
4. מרחק בין חישוקים (חישוק בשתי זרועות):
המרחק המרבי המותר: . נבחר ( ס"מ).
תשובה: . ; , ולכן אפשר לפתור בחישוקים; (הערך המינימלי ) ; חישוקים (שתי זרועות) במרחק ס"מ, נבחר .
שאלה 4 · תקרת צלעות עם זיז: כפף, מהלכים וזיון
בתרשים מספר 4 מסורטטת תקרת צלעות חד כיוונית. עובי התקרה הוא 32 ס"מ.
בתרשים מספר 4א' מסורטט חתך בצלע ראשית של התקרה.
המשקל המרחבי של הבלוקים הוא: .
התקרה מועמסת על כל שיטחה במשקלה העצמי, בעומס קבוע נוסף של ובעומס שימושי של .
רוחב הצלע הראשית הוא 15 ס"מ ורוחב הצלע המחלקת הוא 15 ס"מ.
סוג הבטון: ב-30 (אגרגט גירי).
פלדה: מצולעת בעלת חוזק תכן של .
.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
חשבו את משקלה העצמי של התקרה.
בדקו אם עובי התקרה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466.
נתון שהתקרה עמוסה על כל חלקיה בעומס תכן: .
חשבו את עומס התכן לצלע.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלך מומנטי הכפיפה בתקרה
(החישוב יעשה עבור רצועה ברוחב צלע).
חשבו את ואת - שטח הזיון החיובי לצלע, עבור המומנטים החיוביים בשדות.
בחרו מוטות זיון בקוטר 14 מ"מ.
חשבו את ואת - שטח הזיון השלילי לצלע, עבור המומנט השלילי בזיז.
בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.
חשבו את מומנט תסבולת הצלע (למומנט חיובי) ואת שטח הזיון החיובי הדרוש לכסוי מומנט זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
פשוטה 580 + זיז 210, ופשוטה 580; ; ס"מ, ס"מ: עונה.
נתון: תקרת צלעות ס"מ: בטון עליון ס"מ, צלעות ברוחב ס"מ ובגובה 27 ס"מ, בלוקים ברוחב 50 ס"מ, ולכן מרווח הצלעות ס"מ. בלוקים , בטון , עומס קבוע נוסף , עומס שימושי .
מבוקש: סכמות סטטיות, משקל עצמי, ובדיקת העובי לפי ת"י 466: .
קריאת התוכנית (ס"מ): הצלעות הראשיות נמתחות בכיוון מערב-מזרח, בין הקורות הסמויות ק-A (ציר העמודים 1-4) ו-ק-B (ציר העמודים 5-8), שתיהן ברוחב 70 ס"מ.
•מפתח ציר לציר: ס"מ.
•בחלק הצפוני (בין העמודים 1-2 ו-5-6, ברוחב 420 ס"מ) התקרה ממשיכה מעבר לקורה ק-B כזיז: ס"מ מציר ק-B עד הקצה.
1. סכמה 1 (הפס הצפוני): קורה על שני סמכים ק-A ו-ק-B, מפתח 580 ס"מ, עם זיז של 210 ס"מ מעבר לק-B.
2. סכמה 2 (הפס הדרומי, בין העמודים 2-4 ו-6-8): קורה פשוטה בין ק-A לק-B, מפתח 580 ס"מ.
משקל עצמי (לכל , רוחב צלע אחת מ'):
1. בטון עליון:
2. צלעות:
3. בלוקים:
4. סה"כ:
1. : בשדה של 580 ס"מ ס"מ (שדה על שני סמכים; הזיז מקטין את הכפף בשדה, ולכן ההנחה בצד הבטוח). בזיז ס"מ. לכן ס"מ.
2. עומס שירות:
3.
4. מקדם לחתך T: , . מהטבלה (אינטרפולציה בין ל-): .
5.
תשובה: סכמה 1: פשוטה 580 + זיז 210; סכמה 2: פשוטה 580. משקל עצמי . ס"מ, ס"מ ס"מ, ולכן העובי עונה על דרישות הכפף (בדיוק על הגבול).
סעיף ב
; סכמה 1: , ; סכמה 2: , .
נתון: על כל התקרה. מרווח הצלעות מ'.
מבוקש: עומס התכן לצלע, ומהלכי הגזירה והמומנטים בשתי הסכמות.
1. עומס התכן לצלע: לצלע.
סכמה 1: קורה מ' עם זיז מ' (A בציר ק-A, B בציר ק-B; נמדד מ-A):
2. מומנט בסמך B (מהזיז):
3. תגובות (מומנטים סביב B, ואז שיווי משקל אנכי):
4. גזירה: ; משמאל ל-B: ; מימין ל-B: ; בקצה הזיז .
5. מומנט שדה מקסימלי - היכן שהגזירה מתאפסת: ,
המומנט מתאפס שוב ב-.
מהלך כוחות הגזירה (סכמה 1):
6. , הגזירה יורדת ליניארית מ- ל-.
7. באמצע המפתח.
מהלך כוחות הגזירה (סכמה 2):
תשובה: לצלע. סכמה 1: , ; ; (ב- מ'), . סכמה 2: , .
סעיף ג
סכמה 2: , , ; סכמה 1: , , .
נתון: (סכמה 2) ו- (סכמה 1), לצלע. . במומנט חיובי הבטון העליון לחוץ, ולכן רוחב הלחיצה הוא רוחב הטבלה ס"מ.
סכמה 2 ():
1.
בדיקה: עומק אזור הלחיצה , כלומר הלחיצה בתוך הטבלה והחישוב כמלבן ברוחב נכון.
2. לצלע.
3. מוט : . , ולכן נבחר ().
סכמה 1 ():
4.
5. לצלע, ולכן נבחר ().
תשובה: סכמה 2: , לצלע, . סכמה 1: , לצלע, .
סעיף ד
, , .
נתון: לצלע (מעל ק-B, סעיף ב), ס"מ. במומנט שלילי הסיב התחתון לחוץ, ושם יש רק את הצלע, ולכן רוחב הלחיצה ס"מ. הזיון נדרש בפן העליון.
1.
2. לצלע.
3. מוט : . , ולכן נבחר () עליונים בכל צלע.
תשובה: , לצלע, עליונים.
סעיף ה
לצלע, .
מומנט התסבולת של הצלע למומנט חיובי הוא המומנט שהצלע נושאת כאשר כל הטבלה (הבטון העליון ברוחב ס"מ ובעובי ס"מ) לחוצה במאמץ . כוח הלחיצה פועל במרכז הטבלה, ולכן הזרוע הפנימית היא .
1. זרוע פנימית: .
2. כוח הלחיצה בטבלה:
3. לצלע.
4. הזיון החיובי הדרוש לכסוי מומנט זה:
לצלע.
5. השוואה: גדול בהרבה מהמומנט המרבי בשדה (), ולכן הטבלה אינה מגבילה ואזור הלחיצה נשאר בתוכה.
תשובה: לצלע, .