מבחן מה"ט מבנים 97156 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97156 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במבנים, קיץ 2025 מועד א', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות. יש לענות על שלוש.
שאלה 1, שאלה 2: שתי שאלות חובה – 35 נקודות לכל שאלה.
שאלות 3, 4: שאלה אחת לבחירה – 30 נקודות לשאלה.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות וקורות סמויות במתנ"ס
כל הפתרון של שאלה מספר 1 ייעשה על גבי השאלון ולא במחברת (פתרון במחברת לא ייבדק).
בשאלון מצורפים שלושה דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד-ז.
בתרשים מספר 1א מסורטטת תוכנית קומת קרקע של מתנ"ס ביישוב כפרי.
בתרשים מספר 1ב מסורטטת תוכנית תקרת קומת הקרקע. כל המידות בתרשימים הן בס"מ.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"מ.
כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.
אפשר לבצע קורות תחתונות רק בתחום קירות שעוביים הוא 20 ס"מ.
עומס שימושי: .
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי של התקרה: .
המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא: .
מידות הבלוקים הן: 30/50/H. סוג הבטון: ב-30. סוג האגרגט: אגרגט גירי
אין צורך לתכנן את תקרת הממ"מ. עובי תקרת הממ"מ יהיה 30 ס"מ.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד ניקוד.
דרוש:


בתרשים מספר 1א ובתרשים מספר 1ב מסומנים כל העמודים בהיקף הבית.
הוסיפו לשני התרשימים את כל העמודים הפנימיים הדרושים לפתרון הנדסי של התקרה ומספרו אותם. סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100.
קבעו את כיוון המתיחה של התקרה (סמנו על גבי תרשים 1ב).
בחרו את התקרה המתאימה והסבירו בקצרה את בחירתכם.
על גבי תרשים 1ב הציגו את מבנה התקרה לפי התכנון שבחרתם.
חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות (תנו שם לכל סכמה).
סרטטו את כל הסכמות הסטטיות של התקרה (בתרשים עצמו).
סרטטו את המידות בין העמודים שעליהם נשענות הקורות הסמויות.
סרטטו את ציר הקורות הסמויות ואת המידות הציריות של כל אזור בתקרה.
סרטטו בשאלון (בדפים הריקים) את הסכמות הסטטיות של התקרה ע"פ סעיף ג.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות, השתמשו בנתון: רוחב הצלע הוא 15 ס"מ.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה בעובי שבחרתם.
סרטטו בשאלון את הסכמות הסטטיות של הקורות הסמויות שבחרתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה סמויה שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש לכל קורה סמויה, על פי שקולי הכפף.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
ארבעה עמודים פנימיים 20/60: עמודים 13, 14 בקו 2-6 (בקצות המחיצה של 300 בין הלובי לחדר החוג), ועמודים 15, 16 בקו 3-7 (משני צדי הפתח של 300).
קריאת התוכנית (מידות בס"מ):
•הבית בנוי מאגף מערבי ברוחב 780 (בין עמודים 1-3-9 לבין עמודים 5-6-7-8-9) ומאגף מזרחי ברוחב 410 (עד עמודים 10-11-12).
•באגף המערבי האורך הכולל בכיוון צפון-דרום הוא 2190, והרוחב בכיוון מזרח-מערב הוא 740 נטו. אין בו קירות בעובי 20 ס"מ מלבד קירות החוץ וקירות הממ"מ: המחיצות בקווים 2-6 ו-3-7 (בין חדרי החוג ללובי) הן בעובי 10 ס"מ בלבד, ולכן אי אפשר לבצע עליהן קורות תחתונות.
•תקרה במפתח של 7.40 מ' (מזרח-מערב) או של 16.20 מ' (צפון-דרום, עד הממ"מ) בלי סמכי ביניים אינה סבירה. לכן צריך ליצור סמכי ביניים: קורות סמויות (בתוך עובי התקרה), ולהן צריך עמודים פנימיים.
1. קו 2-6 (בין חדר החוג הצפוני ללובי): נוסיף את עמוד 13 ואת עמוד 14 בשני הקצוות של קטע המחיצה באורך 300 ס"מ. כך הקורה הסמויה בקו הזה נשענת על עמודים 2, 13, 14, 6, ומפתחיה (ציר לציר) הם 260, 230, 270 ס"מ.
2. קו 3-7 (בין הלובי לחדר החוג הדרומי): נוסיף את עמוד 15 בקצה המחיצה המערבית (220 ס"מ) ואת עמוד 16 בקצה המחיצה המזרחית (220 ס"מ), משני צדי הפתח של 300 ס"מ. הקורה הסמויה בקו הזה נשענת על עמודים 3, 15, 16, 7, ומפתחיה הם 210, 350, 200 ס"מ.
3. כל העמודים במידות 20/60, והצד הארוך (60) לאורך המחיצה (מזרח-מערב). העמודים בולטים מהמחיצות בעובי 10, כפי שמותר בשאלה, ואינם חוסמים את הפתחים.
4. בחלק הדרומי של האגף המערבי אין צורך בעמוד נוסף: התקרה נשענת על קיר הממ"מ ועל קורה סמויה קצרה שבין קיר הממ"מ לעמוד 8 (ראו סעיף ג).
את העמודים מסרטטים בקנ"מ 1:100 (מלבן של 2 מ"מ על 6 מ"מ) בשני התרשימים, וממספרים 13-16.
תשובה: ארבעה עמודים פנימיים 20/60: עמודים 13 ו-14 בקו 2-6, בשני קצות המחיצה של 300 ס"מ שבין הלובי לחדר החוג; עמודים 15 ו-16 בקו 3-7, בקצות המחיצות של 220 ס"מ, משני צדי הפתח של 300 ס"מ.

סעיף ב
כיוון המתיחה צפון-דרום (ניצב לקווים 2-6 ו-3-7). תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (צלעות 15 ס"מ כל 65 ס"מ).
כיוון המתיחה הוא הכיוון שבו יש לתקרה סמכים במרחקים קצרים.
1. בכיוון מזרח-מערב אין לתקרה סמכי ביניים: באגף המערבי המפתח בין הקיר המערבי (עמודים 1-2-3) לקו 5-6-7-8 הוא 7.40 מ' נטו, ואין ביניהם קירות בעובי 20 ס"מ שיכולים לשמש סמכי ביניים. מפתח כזה בלי סמכים אינו מתאים.
2. בכיוון צפון-דרום יש סמכים רבים: הקורה ההיקפית הצפונית ק-1, הקורות הסמויות בקווים 2-6 ו-3-7 (שנשענות על העמודים מסעיף א), קיר הממ"מ (וקורה סמויה בהמשכו עד עמוד 8), והקורה ההיקפית הדרומית ק-3. באגף המזרחי יש את ק-1, ק-6 ו-ק-5. המפתחים בכיוון הזה הם 5.00-6.20 מ'.
לכן כיוון המתיחה הוא צפון-דרום (הצלעות ניצבות לקווים 2-6 ו-3-7), ומסמנים אותו בחץ דו-ראשי על תרשים 1ב.
3. סוג התקרה: המפתחים מגיעים ל-6.20 מ'. תקרה מלאה במפתח כזה הייתה עבה וכבדה. לכן נבחר תקרת צלעות (רב-צלעות) חד-כיוונית עם בלוקים (הבלוקים 30/50/H נתונים בשאלה): צלעות ברוחב 15 ס"מ במרווח 65 ס"מ (בלוק ברוחב 50 ס"מ), ומעליהן בטון עליון בעובי 5 ס"מ. תקרה כזו קלה יותר מתקרה מלאה באותו עובי, ומתאימה למפתחים בינוניים. הקורות הפנימיות יהיו קורות סמויות בעובי התקרה, כי אין קירות בעובי 20 ס"מ שאפשר לבצע עליהם קורות תחתונות.
תשובה: כיוון המתיחה צפון-דרום. נבחרה תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (צלע 15 ס"מ, בלוק 50 ס"מ, בטון עליון 5 ס"מ), עם קורות סמויות בקווים 2-6 ו-3-7.
סעיף ג
קורות סמויות 40/28: ק-12 (עמודים 2-13-14-6, ), ק-13 (עמודים 3-15-16-7, ), ק-14 (קיר ממ"מ - עמוד 8, 160). שלושה אזורים (שדות 1, 2, 3) עם סכמות צפון-דרום.
על גבי תרשים 1ב מסרטטים:
1. צירי הקורות הסמויות (קו נקודה-קו), כולן בחתך 40/28 (רוחב 40 ס"מ, גובה כעובי התקרה, ראו סעיפים ה, ו):
•ק-12 בקו 2-6: עמוד 2 - עמוד 13 - עמוד 14 - עמוד 6. מידות בין העמודים (ציר לציר): 260, 230, 270 ס"מ.
•ק-13 בקו 3-7: עמוד 3 - עמוד 15 - עמוד 16 - עמוד 7. מידות: 210, 350, 200 ס"מ.
•ק-14 בהמשך הקיר הצפוני של הממ"מ: רתומה בקיר הממ"מ ונשענת על עמוד 8. מפתח 160 ס"מ.
2. חלוקה לאזורים (בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון צפון-דרום, עם שם הסכמה):
•שדה 1 - הרצועה המערבית, מעל הממ"מ: ק-1 (צפון) - ק-12 - ק-13 - קיר הממ"מ (ריתום). מידות ציריות: 620, 500, 520 ס"מ.
•שדה 2 - הרצועה האמצעית של האגף המערבי: ק-1 - ק-12 - ק-13 - ק-14 - ק-3 (דרום). מידות ציריות: 620, 500, 520, 525 ס"מ.
•שדה 3 - האגף המזרחי (חדר החוגים והגגון שמעל הכניסה): ק-1 - ק-6 - ק-5. מידות ציריות: 620, 500 ס"מ.
3. מידות ציריות כלליות: 1190 ס"מ ברוחב הבית ו-2190 ס"מ באורכו, כמו בתרשים; קווי הצירים של ק-12 ו-ק-13 נמצאים 620 ו-1120 ס"מ מציר ק-1.
4. את תקרת הממ"מ (30 ס"מ, לא מתוכננת) מסמנים בנפרד.
תשובה: שלוש קורות סמויות 40/28: ק-12 (2-13-14-6, מפתחים 260/230/270), ק-13 (3-15-16-7, מפתחים 210/350/200), ק-14 (קיר ממ"מ - עמוד 8, 160). שלושה אזורים בכיוון צפון-דרום: שדה 1 (620+500+520, רתום בממ"מ), שדה 2 (620+500+520+525), שדה 3 (620+500).

סעיף ד
שדה 1: ממ"מ (ריתום) 520 - ק-13 - 500 - ק-12 - 620 - ק-1. שדה 2: ק-3 - 525 - ק-14 - 520 - ק-13 - 500 - ק-12 - 620 - ק-1. שדה 3: ק-5 - 500 - ק-6 - 620 - ק-1.
מסרטטים כל אזור כקורה רציפה ברוחב 1 מ' (מידות ציריות בס"מ). המשולש מסמן סמך, והקו המקווקו מסמן ריתום בקיר הממ"מ:
1. שדה 1: ריתום (קיר ממ"מ) ---- 520 ---- ק-13 ---- 500 ---- ק-12 ---- 620 ---- ק-1.
2. שדה 2: ק-3 ---- 525 ---- ק-14 ---- 520 ---- ק-13 ---- 500 ---- ק-12 ---- 620 ---- ק-1.
3. שדה 3: ק-5 ---- 500 ---- ק-6 ---- 620 ---- ק-1.
ליד הסמכים הפנימיים רושמים את מקדמי חלוקת העומס לקורות (ישמשו בסעיף ו): סמך פנימי שליד שדה קצה מקבל משדה הקצה, ומשדה פנימי .
תשובה: שדה 1: רתומה בממ"מ, . שדה 2: רציפה, . שדה 3: רציפה, .

סעיף ה
ס"מ; , , ; ס"מ, נבחר ס"מ (בלוק 23 + בטון עליון 5).
נתון: עומס קבוע נוסף , עומס שימושי , משקל בלוקים , בטון , צלע 15 ס"מ, בלוק 50 ס"מ.
מבוקש: הקובע, ועובי מינימלי לתקרת הצלעות לפי שיקולי הכפף: .
אורך המפתח השקול: בשדה קצה של תקרה רציפה , בשדה פנימי (או שדה שרתום בקצהו השני) .
1. בכל סכמה:
•שדה 1: , , ס"מ.
•שדה 2: , , , ס"מ.
•שדה 3: , ס"מ.
לכן ס"מ (שדה הקצה הצפוני), ועל פיו מתכננים את עובי התקרה.
2. הנחת עובי: בלוק בגובה 23 ס"מ ובטון עליון 5 ס"מ, כלומר ס"מ; מרווח הצלעות ס"מ. משקל עצמי:
•בטון עליון:
•צלעות:
•בלוקים:
•סך הכול:
3. עומס שירות:
4. : נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב-.
5. (תקרת צלעות): , , ומהטבלה .
6. העובי המינימלי:
ולכן נבחר ס"מ, כפי שהנחנו.
7. חתך התקרה: בטון עליון 5 ס"מ; מתחתיו בלוקים 50 ס"מ ברוחב ו-23 ס"מ בגובה; ביניהם צלעות ברוחב 15 ס"מ; גובה כולל 28 ס"מ.
תשובה: ס"מ, ס"מ, ונבחרה תקרת צלעות בעובי ס"מ (23+5), צלע 15 ס"מ כל 65 ס"מ.

סעיף ו
ק-12: , ס"מ, מ'; ק-13: , ס"מ, מ'; ק-14: , מ'. לכל הקורות ס"מ.
נתון: תקרת צלעות ס"מ, (מסעיף ה).
מבוקש: לכל קורה סמויה - סכמה סטטית, עומס שירות מהתקרה, ורוחב מינימלי לפי שיקולי הכפף.
הקורה הסמויה בגובה התקרה, ס"מ. לכן מתוך מחשבים את הדרוש, ובקורה ( ב-, במטרים), כלומר:
העומס לקורה: סמך פנימי מקבל משדה קצה סמוך ו- משדה פנימי סמוך (סעיף ד).
ק-12 (קו 2-6):
1. סכמה: עמוד 2 ---- 260 ---- 13 ---- 230 ---- 14 ---- 270 ---- עמוד 6.
2. עומס: ק-12 נמצאת בין שדה הקצה הצפוני (620) לשדה הפנימי (500):
3. : , , ס"מ, ולכן ס"מ.
4.
5. , קטן מהרוחב המינימלי לקורה סמויה, ולכן ס"מ.
ק-13 (קו 3-7):
1. סכמה: עמוד 3 ---- 210 ---- 15 ---- 350 ---- 16 ---- 200 ---- עמוד 7.
2. עומס: ק-13 נמצאת בין שני שדות פנימיים (500 ו-520):
3. : , , ס"מ, ולכן ס"מ.
4.
5. , ולכן ס"מ.
ק-14 (בהמשך קיר הממ"מ):
1. סכמה: ריתום בקיר הממ"מ ---- 160 ---- עמוד 8.
2. עומס: ק-14 נמצאת בשדה 2 בין שדה הקצה הדרומי (525) לשדה הפנימי (520):
3. ס"מ,
4. , ולכן ס"מ.
תשובה: ק-12: , רוחב נדרש 0.20 מ'. ק-13: , רוחב נדרש 0.15 מ'. ק-14: , רוחב נדרש 0.04 מ'. בכל הקורות נבחר ס"מ (חתך 40/28).
שאלה 2 · תכנון רצפה מקשית חד-כיוונית וקורה בספרייה
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של ריצפה תלויה של ספרייה. התקרה היא מקשית, חד כיוונית ונשענת על קורות יורדות.
המידות בתרשים הן בס"מ.
ריצפה A היא ריצפת אזור הקריאה בספרייה ועוביה הוא: 15 ס"מ. העומסים עליה הם:
עומס קבוע (ללא המשקל העצמי) .
עומס שימושי .
ריצפה B היא ריצפת מחסן הספרים ועוביה הוא: 18 ס"מ. העומסים עליה הם:
עומס קבוע (ללא המשקל העצמי) .
עומס שימושי .
המפלס העליון אחיד לתקרה A, לתקרה B.
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת ובעלת חוזק תכן: , .
אין לתכנן תקרה מצולבת, כיוון שהנושא לא מופיע בתכנית הלמודים.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של כל אזור (תקרה A ותקרה B). קבעו את מקסימום לכל אזור.
בדקו אם גובה שני חלקי הריצפה עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
חשבו את עבור כל אזור.
עבור שני האזורים של התקרה:
נתון שעומס התכן הפועל על ריצפה A הוא .
נתון שעומס התכן הפועל על ריצפה B הוא .
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים עבור כל אזור.
חשבו את ואת : כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט החיובי בכל אזור.
בתקרה A בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ.
בתקרה B בחרו מוטות זיון בקוטר 14 מ"מ.
חשבו את ואת : כמות הזיון הדרושה לכסוי המומנט השלילי.
בחרו מוטות זיון בקוטר 16 מ"מ.
נתון שחתך כל הקורות במבנה הוא 30/50.
חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-2 (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
סרטטו את הקורה ק-2 ואת עומס השרות הפועל עליה.
חשבו את הגובה המינימלי הדרוש כדי שהקורה תעמוד בדרישות הכפף של ת"י 466.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
A: קורה פשוטה 400, ס"מ, , ס"מ - עומד. B: רציפה , ס"מ, , ס"מ - עומד.
נתון: ריצפה A בעובי 15 ס"מ, ריצפה B בעובי 18 ס"מ, עומסים קבועים ושימושיים כנתון, בטון .
מבוקש: סכמה סטטית ו- לכל אזור, ובדיקת העובי לפי שיקולי הכפף: .
סכמות סטטיות (מידות ציריות, רוחב קורה 30 ס"מ):
•ריצפה A: נמתחת בין ק-1 ל-ק-2: ס"מ. קורה פשוטה: ק-1 ---- 400 ---- ק-2.
•ריצפה B: נמתחת בין הקורה בציר 3-4 (ק-4), ק-2 ו-ק-3: שני שדות של ס"מ. קורה רציפה בשני שדות: ---- 500 ---- ק-2 ---- 500 ---- .
: בקורה פשוטה ; בשדה קצה של קורה רציפה .
•A: ס"מ.
•B: ס"מ.
נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב-.
1. משקל עצמי:
2.
3.
4. , ולכן העובי 15 ס"מ עומד בדרישה (ההפרש זניח, בתחום העיגול).
1. משקל עצמי:
2.
3.
4. , ולכן העובי 18 ס"מ עומד בדרישה.
תשובה: A: פשוטה, ס"מ, ס"מ - עומד. B: רציפה , ס"מ, ס"מ - עומד.

סעיף ב
A: ; B: .
עומס התכן המקסימלי: , כאשר כולל את המשקל העצמי.
1. A: ,
2. B: ,
תשובה: , .
סעיף ג
A: באמצע המפתח. B: מעל ק-2, במרחק 1.875 מ' מהסמך הקיצוני.
מחשבים לרצועה ברוחב 1 מ'.
ריצפה A (קורה פשוטה, , ):
1. תגובות:
2. מומנט מקסימלי באמצע המפתח:
3. מהלך המומנטים: פרבולה, אפס בסמכים ו-24 באמצע.
ריצפה B (קורה רציפה בשני שדות שווים, , ):
1. מומנט שלילי מעל הסמך האמצעי (ק-2):
2. תגובה בסמך הקיצוני: . הגזירה ליד הסמך האמצעי, מכל צד: .
3. הגזירה מתאפסת במרחק מהסמך הקיצוני, ושם המומנט החיובי המקסימלי:
4. מהלך המומנטים: בכל שדה פרבולה מאפס בסמך הקיצוני, עד במרחק 1.875 מ', ועד מעל ק-2; סימטרי לשני השדות.
תשובה: A: . B: מעל ק-2, בכל שדה.

סעיף ד
A: , , (). B: , , ().
נתון: ב-30, ; ; ; רצועה .
הנוסחאות: , .
ריצפה A ():
1.
2.
3.
4. מוט : . נבחר : .
ריצפה B ():
1.
2.
3.
4. מוט : . נבחר : .
תשובה: A: , , . B: , , .
סעיף ה
, , ().
המומנט השלילי קיים רק בריצפה B, מעל ק-2: , .
1.
2.
3. מוט : . נבחר : . הזיון העליון מונח מעל ק-2.
תשובה: , , זיון עליון ().
סעיף ו
ק-2: עמודים 8-7: , 660 ס"מ; עמודים 7-6-5: , . ס"מ, , ס"מ - החתך 30/50 אינו מספיק.
נתון: ק-2 בחתך 30/50 (מחשבים כחתך מלבני), עומסי התכן מסעיף ג ועומסי השירות מסעיף א.
מבוקש: עומס השירות על ק-2, סכמה, והגובה המינימלי לפי שיקולי הכפף.
סכמה: ק-2 נשענת על עמודים 8, 7, 6, 5 (מידות ציריות): 8 ---- 660 ---- 7 ---- 560 ---- 6 ---- 560 ---- 5. בין עמודים 8-7 היא נושאת את ריצפה B, ובין עמודים 7-5 את ריצפה A.
1. ק-2 היא הסמך האמצעי של ריצפה B. התגובה בתכן:
2. עומס שירות, לפי היחס :
3. משקל עצמי של הקורה מתחת לריצפה:
4. סך הכול:
1. ק-2 היא סמך קיצוני של ריצפה A: , ובשירות
2. משקל עצמי:
3. סך הכול:
1. השדה הקובע הוא השדה 8-7: שדה קצה ארוך עם העומס הגדול: ס"מ.
2. עומס ליחידת רוחב:
3.
4.
תשובה: עומס שירות על ק-2: בשדה 8-7 ו- בשדות 7-6-5. ס"מ, ולכן הקורה בגובה 50 ס"מ אינה עומדת בדרישות הכפף ויש להגביה אותה ל-64 ס"מ לפחות.

שאלה 3 · תכן קורה עם זיזים: כפיפה וגזירה
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורה על שני סמכים עם העומסים האופייניים הפועלים עליה.
העומסים מחולקים באופן שווה. העומס הקבוע כולל את משקלה העצמי של הקורה.
בתרשים מספר 3א מסורטט חתך הקורה (המידות בחתך הן בס"מ).
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי, .
סוג הפלדה: פלדה מצולעת בעלת חוזק תכן: .
אם יש צורך לתת ברזל בשתי שכבות אין צורך לחשב d מותאם.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


בדקו אם גובה הקורה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466 .
עבור השדה A-B השתמשו בנתון:
חשבו את עומס התכן הפועל על הקורה.
עבור עומס תכן נתון: :
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלך המומנטים לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי .
חשבו את ואת שטח הזיון הדרוש לכיסוי המומנט החיובי בקורה.
חשבו את כמות מוטות הזיון שהקוטר שלהם הוא 25 מ"מ.
עבור המומנט השלילי שחישבתם בסעיף ג:
חשבו את ואת שטח הזיון הדרוש לכיסוי המומנט השלילי בקורה.
חשבו את כמות מוטות הזיון שהקוטר שלהם הוא 14 מ"מ.
חישוב גזירה: בסעיף זה חובה לציין את הזווית Ø שבה השתמשתם בחישוב.
נתון שכוח הגזירה המופחת הוא: .
חשבו את . כתבו והסבירו מה המשמעות של הערך שקיבלתם.
חשבו את שני הערכים של כשנתון שמנת הזיון היא: .
עבור חישוקים בקוטר 10 מ"מ: חשבו את המרחק המקסימלי הנדרש בין החישוקים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
ס"מ, , , ס"מ ס"מ - הקורה עומדת בדרישה.
נתון: עומס קבוע , עומס שימושי , חתך , .
מבוקש: לבדוק ש- (שיקולי כפף לפי ת"י 466).
1. מפתח הקורה (ציר לציר): העמודים ברוחב 60 ס"מ, והמידה ביניהם (נטו) 640 ס"מ. לכן ס"מ, וכל זיז באורך ס"מ מציר הסמך.
2. אורך שקול:
3. עומס שירות:
ליחידת רוחב של הקורה:
4. : נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב- (בקורה: עומס השירות ליחידת אורך חלקי רוחב הקורה).
5. גובה מינימלי:
, ולכן גובה הקורה מספיק.
תשובה: ס"מ ס"מ - גובה הקורה עונה על דרישות הכפף.
סעיף ב
עומס התכן מתקבל מהעומסים האופייניים עם מקדמי הבטחון: לעומס הקבוע ו- לעומס השימושי.
תשובה: .
סעיף ג
. גזירה: בקצות הזיזים ליד הסמכים, בתוך השדה ליד הסמכים, אפס באמצע. מומנט: , באמצע.
נתון: לכל אורך הקורה; זיזים של ושדה , אורך כולל .
מבוקש: מהלך כוחות הגזירה והמומנטים .
1. ריאקציות: הקורה והעומס סימטריים, ולכן כל סמך מקבל מחצית מהעומס הכולל:
2. כוחות גזירה (משמאל לימין):
•בקצה החופשי השמאלי: .
•משמאל לסמך A:
•מימין לסמך A:
•באמצע השדה:
•משמאל לסמך B: ; מימין לסמך B: ; ובקצה החופשי הימני .
המהלך ליניארי בכל קטע (עומס אחיד).
3. מומנטים:
•בקצוות החופשיים: .
•מעל הסמכים (מומנט הזיז):
•באמצע השדה, שם , המומנט המקסימלי:
•המומנט מתאפס בשדה במרחק מכל סמך.
המהלך פרבולי: שלילי בזיזים (עד מעל הסמכים) וחיובי בשדה (עד באמצע).
תשובה: ; גזירה / ( / ) ליד הסמכים; מעל הסמכים, באמצע השדה.

סעיף ד
, ; ().
נתון: , , , ; ב-30: ; .
מבוקש: , ומספר המוטות .
הנוסחאות: , .
1.
2.
3. מוט : . מספר המוטות: , ולכן : .
4. ששה מוטות ברוחב 40 ס"מ מסודרים בשתי שכבות (לפי הנתון אין צורך לתקן את ).
תשובה: , , נבחר ().
סעיף ה
, , קובע ; ().
נתון: (מעל הסמכים, סעיף ג), , ; הזיון העליון נמתח.
מבוקש: , ומספר המוטות .
1.
2.
3. זיון מינימלי: . הזיון המחושב קטן מהמינימום, ולכן הזיון המינימלי קובע: .
4. מוט : . , ולכן : .
תשובה: , ( קובע), זיון עליון ().
סעיף ו
; - החתך מספיק (אין מעיכה של הדיאגונלות). , - קטן מ-370, נדרשים חישוקים. חישוקים בשלוש זרועות: ס"מ, נבחר .
נתון: , , , , ב-30: , , .
נבחר זווית דיאגונלות לחוצות : . זרוע הכוחות הפנימיים .
1. - כוח הגזירה המקסימלי שהחתך יכול לשאת לפני מעיכת הדיאגונלות הלחוצות בבטון:
משמעות: , ולכן מידות החתך מספיקות לגזירה, ואפשר לשאת את הגזירה בעזרת חישוקים. (אם היה גדול מ- היה צריך להגדיל את החתך.)
2. - כושר הגזירה של חתך בלי זיון גזירה:
( במ"מ)
•
•
הערך הקובע הוא הגדול: , ולכן נדרש זיון גזירה מחושב (חישוקים).
3. מספר זרועות החישוק: המרחק בין הזרועות לרוחב החתך לא יעלה על 30 ס"מ: , ולכן 3 זרועות.
(: לזרוע)
4. המרחק בין החישוקים:
המרחק הקונסטרוקטיבי המקסימלי: , ובכל מקרה לא יותר מ-30 ס"מ. לכן נבחר (3 זרועות).
תשובה: ; - החתך מספיק. ו-, שניהם קטנים מ-370 kN ולכן נדרשים חישוקים. מרחק מחושב 33 ס"מ; נבחר ס"מ בשלוש זרועות.
שאלה 4 · תכן תקרת צלעות חד-כיוונית וצלע מחלקת
בתרשים מספר 4 מסורטטת תקרת צלעות חד- כיוונית. עובי התקרה הוא 36 ס"מ.
בתרשים מספר 4א מסורטט חתך בצלע ראשית של התקרה.
המשקל המרחבי של הבלוקים הוא .
התקרה מועמסת על כל שטחה במשקלה העצמי, בעומס קבוע נוסף של
ובעומס שימושי של .
רוחב הצלע הראשית הוא 15 ס"מ, ורוחב הצלע המחלקת הוא 15 ס"מ.
סוג הבטון: ב-30 (אגרגט גירי).
פלדה: מצולעת בעלת חוזק תכן של .
.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
חשבו את משקלה העצמי של התקרה.
בדקו אם עובי התקרה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466.
נתון שהתקרה עמוסה על כל חלקיה בעומס תכן :
חשבו את עומס התכן לצלע.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלך מומנטי הכפיפה לאורך התקרה
(החישוב ייעשה עבור רצועה ברוחב צלע).
חשבו את ואת שטח הזיון החיובי לצלע עבור המומנטים החיוביים בשדות.
בחרו מוטות זיון בקוטר 12 מ"מ או בקוטר 16 מ"מ.
חשבו את ואת שטח הזיון השלילי לצלע עבור המומנט השלילי בציר הקורות.
בחרו מוטות זיון בקוטר 18 מ"מ.
חשבו את הזיון הדרוש בצלע מחלקת.
סרטטו חתך בצלע מחלקת, הכולל את החישוק ואת הזיון שבחרתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
סכמות: A-B-D רציפה ; C-D פשוטה 655. , , , , ס"מ, ס"מ - עומד.
נתון: תקרת צלעות ס"מ (בלוק 30 + בטון עליון 6), צלע 15 ס"מ, בלוק 50 ס"מ, כלומר מרווח צלעות ס"מ. הצלעות נמתחות בכיוון מזרח-מערב (בכיוון האורך של הבלוקים בתרשים), בין הקורות ק-A, ק-B (קורה סמויה 76/36), ק-C ו-ק-D.
מבוקש: סכמות סטטיות, משקל עצמי, ובדיקת העובי: .
סכמות סטטיות (מידות ציריות):
1. החלק הצפוני (בין עמודים 1-2 ל-6-7): הצלעות רציפות על שלושה סמכים: ק-A, ק-B, ק-D.
מפתחים: ס"מ ו- ס"מ.
סכמה: A ---- 680 ---- B ---- 680 ---- D.
2. החלק הדרומי (בין עמודים 4-5 ל-7-8): קורה פשוטה בין ק-C ל-ק-D: ס"מ.
סכמה: C ---- 655 ---- D.
: בשדה קצה של קורה רציפה ס"מ; בקורה פשוטה ס"מ. לכן ס"מ (השדה C-D).
משקל עצמי (לכל מ"ר):
1. בטון עליון:
2. צלעות:
3. בלוקים:
4. סך הכול:
1. עומס שירות:
2. נלקח מטבלת ת"י 466 (ב-30, פלדה מצולעת) לפי עומס השירות ; ערכי הטבלה נותנים בקירוב , עם ב- (בקורה: עומס השירות ליחידת אורך חלקי רוחב הקורה).
3. לתקרת צלעות, מהטבלה לפי ו-:
4.
תשובה: החלק הצפוני - צלעות רציפות ס"מ, החלק הדרומי - פשוטות 655 ס"מ. משקל עצמי . ס"מ ס"מ, ולכן עובי התקרה עונה על דרישות הכפף.

סעיף ב
לצלע. A-B-D: , , (2.55 מ' מהקצה), . C-D: , .
נתון: , מרווח צלעות .
1. עומס תכן לצלע:
2. מומנט שלילי מעל B:
3. ריאקציה בסמך קיצוני:
4. גזירה ליד B, מכל צד:
5. הגזירה מתאפסת במרחק מהסמך הקיצוני, ושם המומנט החיובי המקסימלי:
6. מהלך: הגזירה יורדת ליניארית מ- ב-A ל- משמאל ל-B, קופצת ל- ויורדת ל- ב-D. המומנט פרבולי: בכל שדה (2.55 מ' מהסמך הקיצוני) ו- מעל B.
7. ; הגזירה ליניארית מ- ל-.
8. באמצע המפתח.
תשובה: לצלע. חלק צפוני: , , , . חלק דרומי: , .

סעיף ג
A-B / B-D: , , (). C-D: , , ().
נתון: ; במומנט חיובי הבטון העליון לחוץ, ולכן החתך פועל כחתך T ברוחב ; , .
הנוסחאות: , .
שדות A-B ו-B-D ():
1.
עומק האזור הלחוץ קטן מאוד (), כלומר בתוך הבטון העליון, ולכן החישוב כחתך מלבני ברוחב נכון.
2.
3. נבחר : .
שדה C-D ():
4. (עומק לחוץ כ-2 ס"מ, בתוך הבטון העליון)
5.
6. () אינם מספיקים; נבחר : .
תשובה: בשדות הרציפים: , לצלע, . בשדה C-D: , לצלע, .
סעיף ד
, לצלע; ().
נתון: מעל הקורה B (סעיף ב), . במומנט שלילי האזור הלחוץ נמצא בתחתית הצלע, ולכן החתך מלבני ברוחב הצלע .
1.
2.
3. מוט : . נבחר : , זיון עליון מעל הקורה B.
תשובה: , לצלע, זיון עליון ().
סעיף ה
; נבחר למעלה ו- למטה (), עם חישוק סגור.
הצלע המחלקת היא צלע ניצבת לצלעות הראשיות (ברוחב 15 ס"מ ובגובה התקרה), שמפזרת עומסים מרוכזים בין הצלעות. במפתחים של 6.55-6.80 מ' מתכננים צלע מחלקת באמצע המפתח.
הזיון בצלע המחלקת נקבע לפי הזיון המקסימלי בצלע הראשית: רבע ממנו, למעלה ולמטה.
1. הזיון המקסימלי בצלע ראשית: (סעיף ד).
2. (למעלה וכן למטה).
3. נבחר () למעלה ו- למטה - שני מוטות בכל צד, כדי שיהיו מוטות בארבע הפינות של החישוק.
4. חתך הצלע המחלקת: צלע ברוחב 15 ס"מ ובגובה 36 ס"מ (30 ס"מ בין הבלוקים + 6 ס"מ בטון עליון); חישוק סגור לכל גובה הצלע; בפינות העליונות (בתוך הבטון העליון) ו- בפינות התחתונות, בכיסוי ס"מ.
תשובה: ; בצלע המחלקת למעלה ו- למטה (), בתוך חישוק סגור.
