דילוג לתוכן המרכזי

זריקה משופעת - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 26 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · זריקה משופעת: שיא הגובה ומהירות אחריוקצרה · קלה

ילד זורק כדור מגובה הקרקע במהירות 30 m/s30\,\text{m/s}, בזווית 30∘30^\circ מעל האופק. הקרקע אופקית והתנגדות האוויר זניחה.

א.

מתי מגיע הכדור לשיא הגובה, מה גובה השיא, ומה תאוצת הכדור ברגע זה?

ב.

מה מהירות הכדור (גודל וכיוון) ב-t=2 st=2\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

t=1.5 st=1.5\,\text{s}; 11.25 m11.25\,\text{m}; 10 m/s210\,\text{m/s}^2 כלפי מטה

v0x=30cos⁡30∘=153≈26 m/s,v0y=30sin⁡30∘=15 m/sv_{0x}=30\cos30^\circ=15\sqrt3\approx26\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=30\sin30^\circ=15\,\text{m/s}

בשיא vy=0v_y=0:

15−10t=0  ⇒  t=1.5 s15-10t=0\;\Rightarrow\;t=1.5\,\text{s}
H=15⋅1.5−5⋅1.52=11.25 mH=15\cdot1.5-5\cdot1.5^2=11.25\,\text{m}

התאוצה היא תאוצת הכובד, 10 m/s210\,\text{m/s}^2 כלפי מטה, בכל רגע של התנועה - גם בשיא.

טעות נפוצה: לחשוב שבשיא התאוצה אפס כי "הכדור נעצר". רק הרכיב האנכי של המהירות מתאפס, והכובד ממשיך לפעול.

סעיף ב

תשובה:

≈26.5 m/s\approx26.5\,\text{m/s}, בזווית ≈10.9∘\approx10.9^\circ מתחת לאופק

vx=153≈26 m/s,vy=15−10⋅2=−5 m/sv_x=15\sqrt3\approx26\,\text{m/s},\qquad v_y=15-10\cdot2=-5\,\text{m/s}
v=675+25=700≈26.5 m/s,tan⁡θ=526  ⇒  θ≈10.9∘v=\sqrt{675+25}=\sqrt{700}\approx26.5\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{5}{26}\;\Rightarrow\;\theta\approx10.9^\circ

מתחת לאופק - הכדור כבר עבר את השיא ויורד.

שאלה 2 · סילון מאקדח מים פוגע בקירקצרה · בינונית

ילדה מחזיקה אקדח מים בגובה 1.5 m1.5\,\text{m} מעל הקרקע ומכוונת אותו לעבר קיר אנכי שנמצא במרחק אופקי 18 m18\,\text{m} ממנה. המים יוצאים במהירות 15 m/s15\,\text{m/s}, בזווית 37∘37^\circ מעל האופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). התנגדות האוויר זניחה.

א.

באיזה גובה מעל הקרקע פוגעים המים בקיר?

ב.

האם ברגע הפגיעה המים עדיין עולים, או כבר יורדים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

3.75 m3.75\,\text{m}

v0x=15⋅0.8=12 m/s,v0y=15⋅0.6=9 m/sv_{0x}=15\cdot0.8=12\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=15\cdot0.6=9\,\text{m/s}

הזמן עד הקיר מהתנועה האופקית:

t=1812=1.5 st=\frac{18}{12}=1.5\,\text{s}
y=1.5+9⋅1.5−5⋅1.52=1.5+13.5−11.25=3.75 my=1.5+9\cdot1.5-5\cdot1.5^2=1.5+13.5-11.25=3.75\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

יורדים

vy=9−10⋅1.5=−6 m/sv_y=9-10\cdot1.5=-6\,\text{m/s}

הרכיב האנכי שלילי, כלומר המים כבר עברו את השיא (שהיה ב-t=0.9 st=0.9\,\text{s}) ונעים כלפי מטה.

שאלה 3 · יציאה ממגלשת מים בזווית כלפי מטהקצרה · בינונית

קצה מגלשת מים נמצא בגובה 3.2 m3.2\,\text{m} מעל פני הבריכה, והוא מופנה בזווית 37∘37^\circ מתחת לאופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). ילדה יוצאת מקצה המגלשה במהירות 10 m/s10\,\text{m/s}, לאורך הכיוון של קצה המגלשה. התנגדות האוויר זניחה, והילדה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

כמה זמן הילדה באוויר, ומה המרחק האופקי מקצה המגלשה עד נקודת הפגיעה במים?

ב.

מה מהירות הילדה (גודל וכיוון) כשהיא פוגעת במים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.4 s0.4\,\text{s}; 3.2 m3.2\,\text{m}

רכיבי המהירות ההתחלתית (ציר yy כלפי מעלה):

v0x=10⋅0.8=8 m/s,v0y=−10⋅0.6=−6 m/sv_{0x}=10\cdot0.8=8\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=-10\cdot0.6=-6\,\text{m/s}

ראשית בפני המים מתחת לקצה המגלשה:

y=3.2−6t−5t2=0  ⇒  5t2+6t−3.2=0  ⇒  t=−6+36+6410=0.4 sy=3.2-6t-5t^2=0\;\Rightarrow\;5t^2+6t-3.2=0\;\Rightarrow\;t=\frac{-6+\sqrt{36+64}}{10}=0.4\,\text{s}
x=8⋅0.4=3.2 mx=8\cdot0.4=3.2\,\text{m}

טעות נפוצה: לרשום v0y=+6 m/sv_{0y}=+6\,\text{m/s}. הזריקה כלפי מטה, ולכן הרכיב האנכי ההתחלתי שלילי.

סעיף ב

תשובה:

≈12.8 m/s\approx12.8\,\text{m/s}, בזווית ≈51.3∘\approx51.3^\circ מתחת לאופק

vx=8 m/s,vy=−6−10⋅0.4=−10 m/sv_x=8\,\text{m/s},\qquad v_y=-6-10\cdot0.4=-10\,\text{m/s}
v=82+102=164≈12.8 m/s,tan⁡θ=108  ⇒  θ≈51.3∘v=\sqrt{8^2+10^2}=\sqrt{164}\approx12.8\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{10}{8}\;\Rightarrow\;\theta\approx51.3^\circ

מתחת לאופק.

שאלה 4 · כדור מתגלגל מגג משופעקצרה · בינונית

כדור טניס משתחרר ממנוחה על גג משופע של מחסן, ומתגלגל לאורך הגג 3 m3\,\text{m} עד קצהו. הגג נוטה בזווית 37∘37^\circ מתחת לאופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8), ותאוצת הכדור לאורך הגג קבועה, 6 m/s26\,\text{m/s}^2. קצה הגג נמצא בגובה 8.6 m8.6\,\text{m} מעל קרקע אופקית, והקיר שמתחתיו אנכי (ראו תרשים). התנגדות האוויר זניחה.

א.

מה מהירות הכדור כשהוא עוזב את קצה הגג, וכמה זמן הוא התגלגל על הגג?

ב.

באיזה מרחק אופקי מהקיר פוגע הכדור בקרקע?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

6 m/s6\,\text{m/s}, בזווית 37∘37^\circ מתחת לאופק; 1 s1\,\text{s}

על הגג - תנועה בקו ישר בתאוצה קבועה ממנוחה:

v2=2as=2⋅6⋅3=36  ⇒  v=6 m/sv^2=2as=2\cdot6\cdot3=36\;\Rightarrow\;v=6\,\text{m/s}
t1=va=66=1 st_1=\frac{v}{a}=\frac66=1\,\text{s}

כיוון המהירות - לאורך הגג, 37∘37^\circ מתחת לאופק.

סעיף ב

תשובה:

4.8 m4.8\,\text{m}

מקצה הגג זו זריקה משופעת כלפי מטה:

v0x=6⋅0.8=4.8 m/s,v0y=−6⋅0.6=−3.6 m/sv_{0x}=6\cdot0.8=4.8\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=-6\cdot0.6=-3.6\,\text{m/s}
8.6=3.6t+5t2  ⇒  5t2+3.6t−8.6=0  ⇒  t=−3.6+12.96+17210=−3.6+13.610=1 s8.6=3.6t+5t^2\;\Rightarrow\;5t^2+3.6t-8.6=0\;\Rightarrow\;t=\frac{-3.6+\sqrt{12.96+172}}{10}=\frac{-3.6+13.6}{10}=1\,\text{s}
x=4.8⋅1=4.8 mx=4.8\cdot1=4.8\,\text{m}

טעות נפוצה: להתחיל את הזריקה במהירות אופקית 6 m/s6\,\text{m/s}. הכדור עוזב את הגג בכיוון הגג, ויש לו כבר רכיב אנכי כלפי מטה.

שאלה 5 · סילון מים במזרקהביניים · קלה

פיית מזרקה נמצאת בגובה פני הרחבה. טיפת מים יוצאת מהפייה במהירות 30 m/s30\,\text{m/s} בזווית 53∘53^\circ מעל האופק (sin⁡53∘≈0.8\sin53^\circ\approx0.8, cos⁡53∘≈0.6\cos53^\circ\approx0.6). התנגדות האוויר זניחה. ראשית הצירים בפייה, xx אופקי בכיוון הסילון, yy אנכי כלפי מעלה.

א.

מה מקום הטיפה ומה מהירותה (רכיבים וגודל) 2 s2\,\text{s} אחרי היציאה מהפייה? האם היא עולה או יורדת ברגע זה?

ב.

כמה זמן הטיפה באוויר, ובאיזה מרחק אופקי מהפייה היא פוגעת ברחבה?

ג.

מה מהירות הטיפה (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה ברחבה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

(36, 28) m(36,\,28)\,\text{m}; v→=(18, 4) m/s\vec v=(18,\,4)\,\text{m/s}, v≈18.4 m/sv\approx18.4\,\text{m/s}; עדיין עולה

רכיבי המהירות ההתחלתית:

v0x=30⋅0.6=18 m/s,v0y=30⋅0.8=24 m/sv_{0x}=30\cdot0.6=18\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=30\cdot0.8=24\,\text{m/s}

בציר xx אין תאוצה, בציר yy התאוצה −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2:

x=18t=36 m,y=24t−5t2=48−20=28 mx=18t=36\,\text{m},\qquad y=24t-5t^2=48-20=28\,\text{m}
vx=18 m/s,vy=24−10⋅2=4 m/s,v=182+42≈18.4 m/sv_x=18\,\text{m/s},\qquad v_y=24-10\cdot2=4\,\text{m/s},\qquad v=\sqrt{18^2+4^2}\approx18.4\,\text{m/s}

vy>0v_y>0, ולכן הטיפה עדיין בדרכה למעלה (השיא ב-t=2.4 st=2.4\,\text{s}).

סעיף ב

תשובה:

4.8 s4.8\,\text{s}; 86.4 m86.4\,\text{m}

הטיפה חוזרת לגובה הרחבה כש-y=0y=0:

24t−5t2=0  ⇒  t=245=4.8 s24t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t=\frac{24}{5}=4.8\,\text{s}
x=18⋅4.8=86.4 mx=18\cdot4.8=86.4\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

30 m/s30\,\text{m/s}, בזווית 53∘53^\circ מתחת לאופק

vx=18 m/s,vy=24−10⋅4.8=−24 m/sv_x=18\,\text{m/s},\qquad v_y=24-10\cdot4.8=-24\,\text{m/s}
v=182+242=30 m/s,tan⁡θ=2418  ⇒  θ≈53∘v=\sqrt{18^2+24^2}=30\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{24}{18}\;\Rightarrow\;\theta\approx53^\circ

מתחת לאופק. הגודל שווה למהירות היציאה והזווית סימטרית - כך תמיד כשהגוף נוחת באותו גובה שממנו נזרק.

שאלה 6 · כדור גולף מראש מצוקביניים · בינונית

שחקן גולף חובט בכדור מראש מצוק שגובהו 25 m25\,\text{m} מעל מישור אופקי. הכדור עוזב את המחבט במהירות 20 m/s20\,\text{m/s}, בזווית 30∘30^\circ מעל האופק (ראו תרשים). התנגדות האוויר זניחה.

א.

כמה זמן אחרי החבטה פוגע הכדור במישור שלמטה?

ב.

מה המרחק האופקי מבסיס המצוק עד נקודת הפגיעה?

ג.

מה מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t=1+6≈3.45 st=1+\sqrt6\approx3.45\,\text{s}

v0x=20cos⁡30∘=103≈17.3 m/s,v0y=20sin⁡30∘=10 m/sv_{0x}=20\cos30^\circ=10\sqrt3\approx17.3\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=20\sin30^\circ=10\,\text{m/s}

ראשית בבסיס המצוק, yy כלפי מעלה:

y=25+10t−5t2=0  ⇒  t2−2t−5=0  ⇒  t=1+6≈3.45 sy=25+10t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t^2-2t-5=0\;\Rightarrow\;t=1+\sqrt6\approx3.45\,\text{s}

(הפתרון השלילי נפסל.)

טעות נפוצה: להכפיל את זמן העלייה (1 s1\,\text{s}) ב-2. זה נכון רק כשהכדור נוחת בגובה שממנו נזרק; כאן הוא ממשיך ליפול עוד 25 m25\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

≈59.7 m\approx59.7\,\text{m}

x=v0xt=103⋅3.45≈59.7 mx=v_{0x}t=10\sqrt3\cdot3.45\approx59.7\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

30 m/s30\,\text{m/s}, בזווית ≈54.7∘\approx54.7^\circ מתחת לאופק

vx=103≈17.3 m/s,vy=10−10⋅3.45≈−24.5 m/sv_x=10\sqrt3\approx17.3\,\text{m/s},\qquad v_y=10-10\cdot3.45\approx-24.5\,\text{m/s}
v=300+600=900=30 m/sv=\sqrt{300+600}=\sqrt{900}=30\,\text{m/s}

(vy2=(106)2=600v_y^2=(10\sqrt6)^2=600.)

tan⁡θ=24.517.3≈1.41  ⇒  θ≈54.7∘\tan\theta=\frac{24.5}{17.3}\approx1.41\;\Rightarrow\;\theta\approx54.7^\circ

מתחת לאופק.

שאלה 7 · מטוס מטפס משחרר מכל עשןביניים · בינונית

מטוס קל במופע אווירי מטפס בקו ישר במהירות 360 km/h360\,\text{km/h}, בזווית 37∘37^\circ מעל האופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). כשהוא בגובה 225 m225\,\text{m} מעל הקרקע, הוא משחרר מכל עשן קטן (ראו תרשים). התנגדות האוויר על המכל זניחה, והקרקע אופקית.

א.

מה מהירות המכל (רכיבים) ברגע השחרור? כמה זמן אחרי השחרור הוא פוגע בקרקע?

ב.

באיזה מרחק אופקי מנקודת השחרור פוגע המכל בקרקע?

ג.

מה מהירות המכל (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה בקרקע?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

v0x=80 m/sv_{0x}=80\,\text{m/s}, v0y=60 m/sv_{0y}=60\,\text{m/s} כלפי מעלה; 15 s15\,\text{s}

ברגע השחרור למכל יש מהירות המטוס: 360 km/h=100 m/s360\,\text{km/h}=100\,\text{m/s}, בכיוון 37∘37^\circ מעל האופק:

v0x=100⋅0.8=80 m/s,v0y=100⋅0.6=60 m/sv_{0x}=100\cdot0.8=80\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=100\cdot0.6=60\,\text{m/s}

המכל ממשיך לעלות קצת לפני שהוא נופל:

y=225+60t−5t2=0  ⇒  t2−12t−45=0  ⇒  t=12+182=15 sy=225+60t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t^2-12t-45=0\;\Rightarrow\;t=\frac{12+18}{2}=15\,\text{s}

טעות נפוצה: להניח שהמכל מתחיל ליפול ממנוחה, או שמהירותו ההתחלתית אופקית. הוא יוצא במהירות המטוס, כולל הרכיב כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

1200 m1200\,\text{m}

x=80⋅15=1200 mx=80\cdot15=1200\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

≈120 m/s\approx120\,\text{m/s}, בזווית ≈48.4∘\approx48.4^\circ מתחת לאופק

vx=80 m/s,vy=60−10⋅15=−90 m/sv_x=80\,\text{m/s},\qquad v_y=60-10\cdot15=-90\,\text{m/s}
v=802+902=14500≈120 m/s,tan⁡θ=9080  ⇒  θ≈48.4∘v=\sqrt{80^2+90^2}=\sqrt{14500}\approx120\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{90}{80}\;\Rightarrow\;\theta\approx48.4^\circ

מתחת לאופק.

שאלה 8 · שני כדורים באותו גובה: האם ייפגשו?ביניים · בינונית

על מגרש אופקי, כדור AA נזרק מהקרקע אנכית כלפי מעלה. באותו רגע נזרק כדור BB מהקרקע מנקודה שנמצאת 72 m72\,\text{m} משמאל לנקודת הזריקה של AA, באלכסון ימינה ולמעלה (לעבר AA), בזווית לא ידועה (ראו תרשים). ידוע ששני הכדורים פוגעים בקרקע 4 s4\,\text{s} אחרי זריקתם, וש-BB נוחת במרחק 60 m60\,\text{m} מנקודת זריקתו. התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נקודתיים.

א.

מצאו את מהירות הזריקה של כל כדור, ואת זווית הזריקה של BB.

ב.

הראו ששני הכדורים נמצאים באותו גובה בכל רגע. האם הם נפגשים באוויר?

ג.

מהו התנאי הכללי לכך ששני כדורים שנזרקים כך בו-זמנית (אחד אנכית, אחד באלכסון לעברו, שניהם מגובה הקרקע) ייפגשו באוויר? אם vByv_{By} נשאר 20 m/s20\,\text{m/s}, מה צריך להיות הרכיב האופקי של מהירות BB כדי שייפגשו באוויר?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vA=20 m/sv_A=20\,\text{m/s}; vB=25 m/sv_B=25\,\text{m/s}, בזווית ≈53∘\approx53^\circ מעל האופק

זמן המעוף של גוף שנוחת בגובה שממנו נזרק: T=2v0ygT=\dfrac{2v_{0y}}{g}.

A:  4=2vA10  ⇒  vA=20 m/sA:\;4=\frac{2v_A}{10}\;\Rightarrow\;v_A=20\,\text{m/s}
B:  vBy=20 m/s,vBx=604=15 m/sB:\;v_{By}=20\,\text{m/s},\qquad v_{Bx}=\frac{60}{4}=15\,\text{m/s}
vB=152+202=25 m/s,tan⁡α=2015  ⇒  α≈53∘v_B=\sqrt{15^2+20^2}=25\,\text{m/s},\qquad \tan\alpha=\frac{20}{15}\;\Rightarrow\;\alpha\approx53^\circ

סעיף ב

תשובה:

הגבהים שווים תמיד; הכדורים לא נפגשים

yA=20t−5t2,yB=20t−5t2y_A=20t-5t^2,\qquad y_B=20t-5t^2

לשני הכדורים אותה מהירות אנכית התחלתית ואותה תאוצה, ולכן הם תמיד באותו גובה.

כדי להיפגש, BB צריך גם להגיע לקו האנכי של AA, כלומר לעבור 72 m72\,\text{m} אופקית. אבל עד הנחיתה הוא עובר רק 60 m60\,\text{m}, ונוחת 12 m12\,\text{m} לפני הקו של AA. לכן הם לא נפגשים.

טעות נפוצה: להסיק מ"אותו גובה בכל רגע" שהכדורים בהכרח מתנגשים. צריך גם שהמרחק האופקי ייסגר לפני הנחיתה.

סעיף ג

תשובה:

vBy=vAv_{By}=v_A ו-d<vBx⋅Td<v_{Bx}\cdot T; כאן vBx>18 m/sv_{Bx}>18\,\text{m/s}

שני תנאים:

1. אותו גובה ברגע המפגש: רגע המפגש t=dvBxt=\dfrac{d}{v_{Bx}} ו-yA(t)=yB(t)y_A(t)=y_B(t) נותן vAt=vBytv_A t=v_{By} t, כלומר vBy=vAv_{By}=v_A.

2. המפגש באוויר: BB מגיע לקו של AA לפני הנחיתה: dvBx<T=2vAg\dfrac{d}{v_{Bx}}<T=\dfrac{2v_A}{g}, כלומר d<vBxTd<v_{Bx}T.

כאן T=4 sT=4\,\text{s} ו-d=72 md=72\,\text{m}:

vBx>724=18 m/sv_{Bx}>\frac{72}{4}=18\,\text{m/s}

(ב-vBx=18 m/sv_{Bx}=18\,\text{m/s} בדיוק הם היו נפגשים על הקרקע, ברגע הנחיתה.)

שאלה 9 · בעיטה מעל רשת גבוהה: המהירות המזעריתביניים · בינונית

שחקן בועט בכדור מהקרקע בזווית 45∘45^\circ מעל האופק, לעבר רשת אנכית שגובהה 5 m5\,\text{m} ונמצאת במרחק אופקי 10 m10\,\text{m} ממנו. מאחורי הרשת הקרקע אופקית ובאותו גובה. התנגדות האוויר זניחה, עובי הרשת זניח, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

מהי המהירות המזערית v0v_0 שבה צריך לבעוט בכדור כדי שיעבור מעל הרשת?

ב.

הכדור נבעט במהירות המזערית שמצאתם. האם כשהוא חולף מעל הרשת הוא עולה או יורד? מה גודל מהירותו וכיוונה באותו רגע?

ג.

באיזה מרחק מאחורי הרשת נוחת הכדור בבעיטה זו?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

v0=102≈14.1 m/sv_0=10\sqrt2\approx14.1\,\text{m/s}

בזווית 45∘45^\circ שני רכיבי המהירות ההתחלתית שווים: v0x=v0y=v02v_{0x}=v_{0y}=\dfrac{v_0}{\sqrt2}. נסמן אותם ב-uu.

הזמן עד שהכדור מגיע לרשת (תנועה קצובה באופק):

t=10ut=\frac{10}{u}

הגובה ברגע זה:

y=ut−5t2=10−500u2y=ut-5t^2=10-\frac{500}{u^2}

כדי לעבור מעל הרשת צריך y≥5 my\ge5\,\text{m}:

10−500u2≥5  ⇒  u2≥100  ⇒  u≥10 m/s10-\frac{500}{u^2}\ge5\;\Rightarrow\;u^2\ge100\;\Rightarrow\;u\ge10\,\text{m/s}
v0=2 u≥102≈14.1 m/sv_0=\sqrt2\,u\ge10\sqrt2\approx14.1\,\text{m/s}

שימו לב: התנאי הוא על הגובה במרחק של הרשת, ולא על הגובה המרבי של הכדור. בסעיף ב נראה שבמקרה המיוחד הזה השניים מתלכדים, אבל באופן כללי השיא יכול להיות לפני הרשת או אחריה.

סעיף ב

תשובה:

לא עולה ולא יורד: הוא בדיוק בשיא הגובה; v=10 m/sv=10\,\text{m/s} אופקית

ב-u=10 m/su=10\,\text{m/s} הכדור מגיע לרשת אחרי t=1010=1 st=\dfrac{10}{10}=1\,\text{s}. הרכיב האנכי של מהירותו אז:

vy=u−gt=10−10⋅1=0v_y=u-gt=10-10\cdot1=0

הכדור נמצא בדיוק בשיא המסלול, ומהירותו אופקית:

v=vx=10 m/sv=v_x=10\,\text{m/s}

הרשת נמצאת בדיוק מתחת לשיא: בזווית 45∘45^\circ הגובה המרבי הוא רבע מהטווח, והוא מתקבל באמצע הטווח. כאן 5=12⋅105=\tfrac12\cdot10, ולכן הנקודה העליונה של הרשת היא שיא המסלול של הבעיטה המזערית.

סעיף ג

תשובה:

10 m10\,\text{m} מאחורי הרשת (20 m20\,\text{m} מנקודת הבעיטה)

הכדור חוזר לגובה הקרקע כאשר y=0y=0:

10t−5t2=0  ⇒  t=2 s10t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t=2\,\text{s}
x=ut=10⋅2=20 mx=u t=10\cdot2=20\,\text{m}

ומאחורי הרשת: 20−10=10 m20-10=10\,\text{m} (המסלול סימטרי סביב השיא, שנמצא מעל הרשת).

שאלה 10 · כדור קל ברוח נגדית חזקהביניים · קשה

כדור חוף קל נבעט מהקרקע במהירות 25 m/s25\,\text{m/s}, בזווית 53∘53^\circ מעל האופק (sin⁡53∘≈0.8\sin53^\circ\approx0.8, cos⁡53∘≈0.6\cos53^\circ\approx0.6). נושבת רוח נגדית חזקה, שמקנה לכדור תאוצה אופקית קבועה של 5 m/s25\,\text{m/s}^2 בכיוון ההפוך לכיוון הבעיטה, נוסף על תאוצת הכובד. הקרקע אופקית. ראשית הצירים בנקודת הבעיטה, xx בכיוון הבעיטה, yy כלפי מעלה.

א.

רשמו את משוואות המקום של הכדור בשני הצירים, ומצאו את מקומו ומהירותו ב-t=2 st=2\,\text{s}.

ב.

מתי ובאיזה מרחק מנקודת הבעיטה פוגע הכדור בקרקע?

ג.

מה הגובה המרבי של הכדור? האם הרוח משנה אותו?

ד.

מה המרחק האופקי המרבי מנקודת הבעיטה שאליו מגיע הכדור? מדוע אינו שווה למרחק נקודת הפגיעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

x=15t−2.5t2x=15t-2.5t^2, y=20t−5t2y=20t-5t^2; ב-t=2 st=2\,\text{s}: (20, 20) m(20,\,20)\,\text{m}, v→=(5, 0) m/s\vec v=(5,\,0)\,\text{m/s}

v0x=25⋅0.6=15 m/s,v0y=25⋅0.8=20 m/s,ax=−5 m/s2,ay=−10 m/s2v_{0x}=25\cdot0.6=15\,\text{m/s},\quad v_{0y}=25\cdot0.8=20\,\text{m/s},\quad a_x=-5\,\text{m/s}^2,\quad a_y=-10\,\text{m/s}^2
x=15t−2.5t2,y=20t−5t2x=15t-2.5t^2,\qquad y=20t-5t^2
vx=15−5t,vy=20−10tv_x=15-5t,\qquad v_y=20-10t

ב-t=2 st=2\,\text{s}: x=30−10=20 mx=30-10=20\,\text{m}, y=40−20=20 my=40-20=20\,\text{m}, vx=5 m/sv_x=5\,\text{m/s}, vy=0v_y=0 - הכדור בשיא הגובה ונע אופקית.

סעיף ב

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}; x=20 mx=20\,\text{m}

הרוח אופקית ואינה משפיעה על התנועה האנכית:

20t−5t2=0  ⇒  t=4 s20t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t=4\,\text{s}
x(4)=15⋅4−2.5⋅16=60−40=20 mx(4)=15\cdot4-2.5\cdot16=60-40=20\,\text{m}

הכדור נוחת בדיוק מתחת לנקודת השיא שלו.

סעיף ג

תשובה:

20 m20\,\text{m}; לא

בשיא vy=0v_y=0, כלומר t=2 st=2\,\text{s}, ו-y(2)=20 my(2)=20\,\text{m} (סעיף א).

הגובה המרבי תלוי רק בתנועה האנכית - ברכיב האנכי של המהירות ובתאוצה האנכית. הרוח פועלת אופקית, ולכן היא לא משנה אותו.

סעיף ד

תשובה:

22.5 m22.5\,\text{m} (ב-t=3 st=3\,\text{s})

המרחק האופקי גדל כל עוד vx>0v_x>0:

vx=15−5t=0  ⇒  t=3 sv_x=15-5t=0\;\Rightarrow\;t=3\,\text{s}

זה לפני הנחיתה (4 s4\,\text{s}), ולכן הכדור באמת מגיע לנקודה הזאת:

xmax=15⋅3−2.5⋅9=22.5 mx_{max}=15\cdot3-2.5\cdot9=22.5\,\text{m}

אחרי t=3 st=3\,\text{s} הרוח ממשיכה לפעול, vxv_x נעשה שלילי והכדור נסחף חזרה לעבר הבועט, עד 20 m20\,\text{m} בנחיתה.

טעות נפוצה: לחשב רק את מקום הנחיתה ולהניח שזה המרחק המרבי. זה נכון רק אם vxv_x לא מתאפס לפני הנחיתה.

שאלה 11 · כלב תופס כדור ממשגרביניים · קשה

משגר כדורים מונח על דשא אופקי ויורה כדור טניס במהירות 25 m/s25\,\text{m/s} בזווית 37∘37^\circ מעל האופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). ברגע הירי, כלב נמצא 33 m33\,\text{m} לפני המשגר, בכיוון הירי, ורץ באותו כיוון במהירות 6 m/s6\,\text{m/s}. מאותו רגע הוא מאיץ בתאוצה קבועה, ותופס את הכדור בפיו בדיוק כשהכדור חוזר לגובה המשגר. התנגדות האוויר זניחה, וגובה פי הכלב שווה לגובה המשגר.

א.

כמה זמן הכדור באוויר, ובאיזה מרחק מהמשגר הכלב תופס אותו?

ב.

מה התאוצה של הכלב?

ג.

כלב אחר נמצא באותו מקום ברגע הירי, אבל רץ במהירות 12 m/s12\,\text{m/s}. מה התאוצה הדרושה לו כדי לתפוס את הכדור באותה נקודה? מה המשמעות של סימן התוצאה, ומה מהירותו ברגע התפיסה?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

3 s3\,\text{s}; 60 m60\,\text{m}

v0x=25⋅0.8=20 m/s,v0y=25⋅0.6=15 m/sv_{0x}=25\cdot0.8=20\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=25\cdot0.6=15\,\text{m/s}
15t−5t2=0  ⇒  t=3 s,x=20⋅3=60 m15t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t=3\,\text{s},\qquad x=20\cdot3=60\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

2 m/s22\,\text{m/s}^2 בכיוון ריצתו

מקום הכלב: xD=33+6t+12at2x_D=33+6t+\tfrac12at^2. ב-t=3 st=3\,\text{s} הוא צריך להיות ב-60 m60\,\text{m}:

33+6⋅3+12a⋅9=60  ⇒  51+4.5a=60  ⇒  a=2 m/s233+6\cdot3+\tfrac12a\cdot9=60\;\Rightarrow\;51+4.5a=60\;\Rightarrow\;a=2\,\text{m/s}^2

(מהירותו בתפיסה: 6+2⋅3=12 m/s6+2\cdot3=12\,\text{m/s}.)

סעיף ג

תשובה:

a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2: עליו להאט; מהירותו בתפיסה 6 m/s6\,\text{m/s}

33+12⋅3+4.5a=60  ⇒  69+4.5a=60  ⇒  a=−2 m/s233+12\cdot3+4.5a=60\;\Rightarrow\;69+4.5a=60\;\Rightarrow\;a=-2\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי פירושו שהתאוצה בכיוון הפוך לתנועה: אילו המשיך במהירות קבועה היה מגיע ל-69 m69\,\text{m} - אחרי נקודת הנחיתה, ולכן עליו להאט.

v=12−2⋅3=6 m/sv=12-2\cdot3=6\,\text{m/s}

המהירות עדיין חיובית, כלומר הכלב לא עצר ולא חזר לאחור - הוא רק האט.

שאלה 12 · יירוט כדור מטרה בתחרות רובוטיקהביניים · קשה

בהדגמה של תחרות רובוטיקה, כדור מטרה נע בתנועה בליסטית (רק כוח הכובד פועל עליו). ברגע t=0t=0 הוא נמצא בגובה 35 m35\,\text{m}, במרחק אופקי 120 m120\,\text{m} ממשגר שעומד על הקרקע, ומהירותו מכוונת בזווית 37∘37^\circ מעל האופק, לכיוון המשגר (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). חישוב מראה שאם לא ייורט, כדור המטרה ינחת בדיוק על המשגר.

באותו רגע, t=0t=0, המשגר יורה כדור מיירט בזווית 53∘53^\circ מעל האופק לעבר המטרה (sin⁡53∘≈0.8\sin53^\circ\approx0.8, cos⁡53∘≈0.6\cos53^\circ\approx0.6) (ראו תרשים). התנגדות האוויר זניחה, וגובה המשגר זניח.

א.

מה גודל מהירות כדור המטרה ברגע t=0t=0?

ב.

מה צריכה להיות מהירות הירי uu של הכדור המיירט כדי שיפגע בכדור המטרה, ואחרי כמה זמן מתרחשת הפגיעה?

ג.

באיזה גובה ובאיזה מרחק אופקי מהמשגר מתרחשת הפגיעה? האם כדור המטרה עולה או יורד ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

v1=30 m/sv_1=30\,\text{m/s}

ראשית במשגר, xx לכיוון המטרה (כדור המטרה נע בכיוון −x-x):

x1=120−0.8v1t,y1=35+0.6v1t−5t2x_1=120-0.8v_1t,\qquad y_1=35+0.6v_1t-5t^2

הוא נוחת על המשגר ברגע TT שבו x1=0x_1=0 ו-y1=0y_1=0:

0.8v1T=120  ⇒  v1T=1500.8v_1T=120\;\Rightarrow\;v_1T=150
35+0.6⋅150−5T2=0  ⇒  5T2=125  ⇒  T=5 s35+0.6\cdot150-5T^2=0\;\Rightarrow\;5T^2=125\;\Rightarrow\;T=5\,\text{s}
v1=1505=30 m/sv_1=\frac{150}{5}=30\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u=40 m/su=40\,\text{m/s}; t=2.5 st=2.5\,\text{s}

משוואות המיירט:

x2=0.6ut,y2=0.8ut−5t2x_2=0.6ut,\qquad y_2=0.8ut-5t^2

בפגיעה x1=x2x_1=x_2 ו-y1=y2y_1=y_2. באיבר 5t25t^2 שבמשוואות הגובה יש צמצום - לשני הכדורים אותה תאוצה:

0.6ut+24t=120,0.8ut=35+18t0.6ut+24t=120,\qquad 0.8ut=35+18t

מהראשונה: ut=200−40tut=200-40t. מציבים בשנייה:

0.8(200−40t)=35+18t  ⇒  160−32t=35+18t  ⇒  t=2.5 s0.8(200-40t)=35+18t\;\Rightarrow\;160-32t=35+18t\;\Rightarrow\;t=2.5\,\text{s}
ut=200−100=100  ⇒  u=40 m/sut=200-100=100\;\Rightarrow\;u=40\,\text{m/s}

הסבר: מאחר שלשני הכדורים אותה תאוצה, כל אחד נע ביחס לשני בקו ישר במהירות קבועה. לכן מספיק שהכדורים "נפגשים" כאילו אין כובד, והכובד רק מוריד את שניהם יחד באותה מידה.

סעיף ג

תשובה:

גובה 48.75 m48.75\,\text{m}, מרחק אופקי 60 m60\,\text{m}; כדור המטרה יורד

x2=0.6⋅40⋅2.5=60 m,y2=0.8⋅40⋅2.5−5⋅2.52=80−31.25=48.75 mx_2=0.6\cdot40\cdot2.5=60\,\text{m},\qquad y_2=0.8\cdot40\cdot2.5-5\cdot2.5^2=80-31.25=48.75\,\text{m}

בדיקה עם כדור המטרה: y1=35+18⋅2.5−31.25=48.75 my_1=35+18\cdot2.5-31.25=48.75\,\text{m}.

מהירותו האנכית: v1y=18−10⋅2.5=−7 m/sv_{1y}=18-10\cdot2.5=-7\,\text{m/s} - שלילית, כלומר כדור המטרה כבר עבר את השיא שלו (ב-t=1.8 st=1.8\,\text{s}) ויורד.

שאלה 13 · כדור משוגר מתחתית חפירה וכדור שני שמשוגר אנכית ליירט אותוביניים · קשה

בניסוי הדגמה משגרים כדור קטן מנקודה AA שבתחתית חפירה רחבה, בעומק d=5 md=5\,\text{m} מתחת לפני הקרקע. מהירות השיגור v0=25 m/sv_0=25\,\text{m/s}, בזווית θ\theta מעל האופק, כאשר sin⁡θ=0.8\sin\theta=0.8 ו־cos⁡θ=0.6\cos\theta=0.6. הכדור יוצא מהחפירה בלי לפגוע בדפנותיה.

על פני הקרקע, בנקודה BB שהמרחק האופקי שלה מ־AA הוא l=45 ml=45\,\text{m}, עומד משגר שני שיורה כדורים אנכית כלפי מעלה במהירות v1=15 m/sv_1=15\,\text{m/s}. התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

כמה זמן אחרי השיגור הכדור הראשון נמצא בדיוק מעל BB, ומה גובהו אז מעל פני הקרקע?

ב.

מהי מהירות הכדור הראשון (גודל וכיוון) ברגע שהוא מעל BB? האם הוא עולה או יורד אז?

ג.

הכדור השני צריך לפגוע בכדור הראשון כשהראשון נמצא בדיוק מעל BB. מצאו את כל הרגעים (ביחס לשיגור הכדור הראשון) שבהם אפשר לשגר את הכדור השני כדי שהפגיעה תתרחש. בכל אחת מהאפשרויות – האם הכדור השני עולה או יורד ברגע הפגיעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

t=3 st=3\,\text{s}; 10 m10\,\text{m} מעל הקרקע

נבחר ראשית ב־AA, ציר yy כלפי מעלה. רכיבי מהירות השיגור:

v0x=25⋅0.6=15 m/s,v0y=25⋅0.8=20 m/sv_{0x}=25\cdot0.6=15\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=25\cdot0.8=20\,\text{m/s}

בציר האופקי אין תאוצה:

t=lv0x=4515=3 st=\frac{l}{v_{0x}}=\frac{45}{15}=3\,\text{s}

בציר האנכי:

y=v0yt−12gt2=20⋅3−5⋅9=15 my=v_{0y}t-\tfrac12gt^2=20\cdot3-5\cdot9=15\,\text{m}

זה הגובה מעל AA. הקרקע נמצאת 5 m5\,\text{m} מעל AA, ולכן הכדור נמצא 15−5=10 m15-5=10\,\text{m} מעל הקרקע.

טעות נפוצה: לשכוח שהגובה מחושב יחסית לנקודת השיגור ולא יחסית לפני הקרקע.

סעיף ב

תשובה:

v≈18.0 m/sv\approx18.0\,\text{m/s}, בזווית ≈33.7∘\approx33.7^\circ מתחת לאופק – הכדור יורד

vx=15 m/s,vy=v0y−gt=20−10⋅3=−10 m/sv_x=15\,\text{m/s},\qquad v_y=v_{0y}-gt=20-10\cdot3=-10\,\text{m/s}

הסימן השלילי פירושו שהכדור כבר עבר את השיא (השיא ב־t=2 st=2\,\text{s}) ויורד.

v=152+102=325≈18.0 m/s,tan⁡α=1015  ⇒  α≈33.7∘v=\sqrt{15^2+10^2}=\sqrt{325}\approx18.0\,\text{m/s},\qquad \tan\alpha=\frac{10}{15}\;\Rightarrow\;\alpha\approx33.7^\circ

מתחת לאופק.

סעיף ג

תשובה:

שיגור ב־t=2 st=2\,\text{s} (הכדור השני עולה בפגיעה) או ב־t=1 st=1\,\text{s} (הכדור השני כבר יורד בפגיעה)

הפגיעה חייבת להתרחש ב־t=3 st=3\,\text{s}, בגובה 10 m10\,\text{m} מעל BB. נסמן ב־τ\tau את זמן התנועה של הכדור השני עד הפגיעה:

v1τ−12gτ2=10  ⇒  15τ−5τ2=10  ⇒  τ2−3τ+2=0v_1\tau-\tfrac12g\tau^2=10\;\Rightarrow\;15\tau-5\tau^2=10\;\Rightarrow\;\tau^2-3\tau+2=0
τ=1 sorτ=2 s\tau=1\,\text{s}\quad\text{or}\quad\tau=2\,\text{s}

שני הפתרונות פיזיקליים: הכדור השני מגיע לשיא בגובה v122g=11.25 m>10 m\frac{v_1^2}{2g}=11.25\,\text{m}>10\,\text{m} אחרי 1.5 s1.5\,\text{s}, ולכן הוא עובר בגובה 10 m10\,\text{m} פעמיים – בעלייה ובירידה.

- τ=1 s\tau=1\,\text{s}: משגרים ב־t=3−1=2 st=3-1=2\,\text{s}; ברגע הפגיעה v2=15−10⋅1=5 m/sv_{2}=15-10\cdot1=5\,\text{m/s} כלפי מעלה – הכדור השני עולה.

- τ=2 s\tau=2\,\text{s}: משגרים ב־t=3−2=1 st=3-2=1\,\text{s}; ברגע הפגיעה v2=15−20=−5 m/sv_{2}=15-20=-5\,\text{m/s} – הכדור השני כבר יורד.

טעות נפוצה: לפסול את אחד הפתרונות של המשוואה הריבועית. כאן שניהם מתאימים, כי השיא של הכדור השני גבוה מנקודת הפגיעה.

שאלה 14 · בעיטה ארוכה של שוער: משוואות זריקה משופעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שוער בועט בכדור המונח על הדשא. הכדור עוזב את הקרקע במהירות v0=25 m/sv_0=25\,\text{m/s} בזווית α=37∘\alpha=37^\circ מעל האופק (sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8). המגרש אופקי, והתנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

בחרו ראשית צירים בנקודת הבעיטה: ציר xx אופקי בכיוון התנועה, ציר yy אנכי כלפי מעלה, ו-t=0t=0 ברגע הבעיטה.

א.

רשמו את משוואות המקום-זמן של הכדור בשני הצירים.

ב.

רשמו את משוואות המהירות-זמן של הכדור בשני הצירים.

ג.

כמה זמן אחרי הבעיטה מגיע הכדור לשיא גובהו?

ד.

מה גודל מהירות הכדור בשיא?

ה.

חשבו את המרחק האופקי מנקודת הבעיטה עד הנקודה שבה הכדור פוגע בדשא.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

x=20tx=20t, y=15t−5t2y=15t-5t^2

מפרקים את המהירות ההתחלתית לרכיבים:

v0x=v0cos⁡α=25⋅0.8=20 m/s,v0y=v0sin⁡α=25⋅0.6=15 m/sv_{0x}=v_0\cos\alpha=25\cdot0.8=20\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=v_0\sin\alpha=25\cdot0.6=15\,\text{m/s}

בציר xx אין כוח (ax=0a_x=0), ובציר yy פועל כוח הכובד (ay=−10 m/s2a_y=-10\,\text{m/s}^2):

x=v0xt=20t,y=v0yt+12ayt2=15t−5t2x=v_{0x}t=20t,\qquad y=v_{0y}t+\tfrac12a_yt^2=15t-5t^2

סעיף ב

תשובה:

vx=20 m/sv_x=20\,\text{m/s} (קבוע), vy=15−10tv_y=15-10t

vx=v0x=20 m/s,vy=v0y+ayt=15−10tv_x=v_{0x}=20\,\text{m/s},\qquad v_y=v_{0y}+a_yt=15-10t

סעיף ג

תשובה:

t=1.5 st=1.5\,\text{s}

בשיא הכדור מפסיק לעלות, כלומר הרכיב האנכי של המהירות מתאפס:

0=15−10t  ⇒  t=1.5 s0=15-10t\;\Rightarrow\;t=1.5\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

20 m/s20\,\text{m/s}

בשיא vy=0v_y=0, אבל הרכיב האופקי לא השתנה. לכן המהירות בשיא אופקית וגודלה v=vx=20 m/sv=v_x=20\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: לענות שהמהירות בשיא אפס. זה נכון רק בזריקה אנכית; בזריקה משופעת רק הרכיב האנכי מתאפס.

סעיף ה

תשובה:

60 m60\,\text{m}

הכדור חוזר לגובה הקרקע כש-y=0y=0:

15t−5t2=0  ⇒  t(15−5t)=0  ⇒  t=3 s15t-5t^2=0\;\Rightarrow\;t(15-5t)=0\;\Rightarrow\;t=3\,\text{s}

(הזמן כפול מזמן העלייה, כי הכדור נוחת באותו גובה שממנו יצא.)

x(3)=20⋅3=60 mx(3)=20\cdot3=60\,\text{m}

שאלה 15 · רוכב פעלולים: לולאה אנכית וזינוק מרמפהבאורך בגרות · ברמת בגרות

רוכב פעלולים על אופנוע נע לאורך מסילה ABCDEABCDE כשהמנוע כבוי. המסילה כוללת לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=3 mr=3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה DD היא הנקודה הגבוהה ביותר בלולאה, והמסילה מסתיימת ברמפה בנקודה EE (ראו תרשים).

הרוכב מתחיל ממנוחה בנקודה AA, שגובהה HH מעל הקרקע, עובר בלולאה (במעלה הצד הימני של הלולאה, דרך DD ובמורד הצד השמאלי), ממשיך אל הרמפה ומזנק ממנה באוויר בנקודה EE, שגובהה hh.

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה. התייחסו אל הרוכב והאופנוע כאל גוף נקודתי.

נתון: h=2 mh=2\,\text{m}. מהירות הרוכב בנקודה EE היא vE=12 msv_E=12\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכיוון α=30∘\alpha=30^\circ מעל האופק.

א.

חשבו את גובה הנקודה AA מעל הקרקע (HH).

ב.

לפניכם ארבעה תרשימים 1–4. קבעו איזה מן התרשימים מתאר נכון את כיוון וקטור התאוצה של הרוכב בעוברו בנקודה CC (ראו תרשים). נמקו את קביעתכם.

ג.

חשבו את מהירות הפגיעה (גודל וכיוון) של הרוכב בקרקע לאחר זינוקו מן הרמפה בנקודה EE.

ד.

בניסיון אחר מתחיל הרוכב ממנוחה מגובה H1H_1. נתון כי H1<HH_1<H.

(1)

סרטטו תרשים כוחות הפועלים על הרוכב בעוברו בנקודה DD.

(2)

חשבו את הגובה המינימלי H1H_1 שממנו יש להתחיל, כדי שהרוכב לא יתנתק מן המסילה במהלך תנועתו בלולאה.

ה.

הרוכב התחיל ממנוחה מנקודה AA.

קבעו אם הגובה המרבי מעל הקרקע שאליו הגיע הרוכב במהלך הזינוק (לאחר שעזב את הרמפה), גדול מ־HH, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם (אין חובה לחשב).

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

H=9.2 mH=9.2\,\text{m}

המסילה חלקה והתנגדות האוויר זניחה; הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה. לכן האנרגייה המכנית נשמרת בין AA ל־EE. (מדף הנוסחאות: Wלא משמרים=ΔE=0W_{\text{לא משמרים}}=\Delta E=0.)

mgH=mgh+12mvE2  ⇒  H=h+vE22gmgH=mgh+\tfrac12mv_E^2\;\Rightarrow\;H=h+\frac{v_E^2}{2g}

הצבה:

H=2+1222⋅10=2+7.2=9.2 mH=2+\frac{12^2}{2\cdot 10}=2+7.2=9.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש רק ברכיב האנכי של vEv_E – האנרגייה הקינטית תלויה בגודל המהירות כולה.

סעיף ב

תשובה:

תרשים 2: התאוצה נוטה מהכיוון C→OC\to O לעבר האנך כלפי מטה.

קביעה: תרשים 2.

נימוק: בנקודה CC פועלים על הרוכב שני כוחות:

- כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה.

- הכוח הנורמלי NN – המסילה (הרוכב נע בצד הפנימי של הלולאה) דוחפת אותו בניצב למסילה, כלומר לאורך הרדיוס מ־CC אל המרכז OO.

לפי החוק השני של ניוטון, וקטור התאוצה הוא בכיוון הכוח השקול:

a→=mg→+N→m\vec a=\frac{m\vec g+\vec N}{m}

סכום של וקטור בכיוון C→OC\to O ווקטור אנכי כלפי מטה נמצא בין שני הכיוונים האלה – זה תרשים 2.

במונחי רכיבים: לתאוצה יש רכיב רדיאלי v2r\frac{v^2}{r} אל המרכז (תנועה מעגלית), ורכיב משיקי – רכיב הכובד לאורך המשיק ב־CC. בצד השמאלי של הלולאה הרוכב יורד, ולכן הרכיב המשיקי מכוון בכיוון התנועה, במורד הלולאה (הרוכב מאיץ).

•תרשים 1 – תאוצה רדיאלית בלבד: מתאים לתנועה מעגלית קצובה, אבל ב־CC לכוח הכובד יש רכיב משיקי, וגודל המהירות משתנה.

•תרשים 3 – תאוצה gg בלבד: נכון רק אם N=0N=0, אבל ב־CC הרוכב לוחץ על המסילה (גם בנקודה הגבוהה DD: vD2r=2g(H−2r)r=2⋅10⋅3.23≈21 m/s2>g\frac{v_D^2}{r}=\frac{2g(H-2r)}{r}=\frac{2\cdot 10\cdot 3.2}{3}\approx 21\,\text{m/s}^2>g).

•תרשים 4 – הווקטור נמצא מחוץ לזווית שבין N→\vec N ל־mg→m\vec g, ורכיבו המשיקי מכוון נגד כיוון התנועה (במעלה הלולאה) – בלתי אפשרי.

(הערה: ב־CC התאוצה הרדיאלית כ־27 m/s227\,\text{m/s}^2 והמשיקית כ־7 m/s27\,\text{m/s}^2, ולכן הסטייה מהכיוון C→OC\to O היא כ־15∘15^\circ; התרשימים איכותיים.)

סעיף ג

תשובה:

v≈13.6 m/sv\approx 13.6\,\text{m/s}, בזווית של כ־40∘40^\circ מתחת לאופק (בכיוון התנועה)

לאחר הזינוק הכוח היחיד הוא כוח הכובד – זריקה משופעת.

רכיבי המהירות ב־EE:

vx=vEcos⁡30∘=12⋅0.866≈10.39 m/s,vy0=vEsin⁡30∘=12⋅0.5=6 m/s (מעלה)v_x=v_E\cos 30^\circ=12\cdot 0.866\approx 10.39\,\text{m/s},\qquad v_{y0}=v_E\sin 30^\circ=12\cdot 0.5=6\,\text{m/s}\ (\text{מעלה})

ציר אופקי: אין כוח – vxv_x קבוע, 10.39 m/s10.39\,\text{m/s}.

ציר אנכי: תאוצה gg כלפי מטה. הרוכב יורד מגובה h=2 mh=2\,\text{m} לקרקע. מדף הנוסחאות (חיובי כלפי מעלה, Δy=−2 m\Delta y=-2\,\text{m}, a=−ga=-g):

vy2=vy02+2aΔy=62+2⋅(−10)⋅(−2)=36+40=76  ⇒  ∣vy∣≈8.72 m/s (מטה)v_y^2=v_{y0}^2+2a\Delta y=6^2+2\cdot(-10)\cdot(-2)=36+40=76\;\Rightarrow\;|v_y|\approx 8.72\,\text{m/s}\ (\text{מטה})

גודל המהירות:

v=vx2+vy2=10.392+8.722=184≈13.6 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{10.39^2+8.72^2}=\sqrt{184}\approx 13.6\,\text{m/s}

(בדיקה בשימור אנרגייה: v=vE2+2gh=144+40≈13.6 m/sv=\sqrt{v_E^2+2gh}=\sqrt{144+40}\approx 13.6\,\text{m/s}, וגם v=2gHv=\sqrt{2gH} כי הקרקע בגובה 00.)

כיוון:

tan⁡θ=∣vy∣vx=8.7210.39≈0.839  ⇒  θ≈40∘\tan\theta=\frac{|v_y|}{v_x}=\frac{8.72}{10.39}\approx 0.839\;\Rightarrow\;\theta\approx 40^\circ

מתחת לאופק, בכיוון התנועה (הרחק מהרמפה).

סעיף ד(1)

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי NN (המסילה, אנכית מטה אל OO).

בנקודה DD (ראש הלולאה) הרוכב נמצא בצד הפנימי של המסילה, "הפוך". פועלים עליו שני כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסילה, ניצב למסילה ומכוון אל המרכז OO, כלומר גם הוא אנכית כלפי מטה.

שני הכוחות יחד מספקים את הכוח הצנטריפטלי: mg+N=mvD2rmg+N=\frac{mv_D^2}{r}.

טעות נפוצה: לסמן כוח "צנטריפטלי" ככוח נוסף, או לסמן את NN כלפי מעלה.

סעיף ד(2)

תשובה:

H1=2.5r=7.5 mH_1=2.5r=7.5\,\text{m}

הנקודה הקריטית היא DD: שם המהירות הקטנה ביותר בלולאה. התנאי לאי־ניתוק: N≥0N\ge 0. במקרה הגבולי N=0N=0, והכובד לבדו מספק את הכוח הצנטריפטלי:

mg=mvD2r  ⇒  vD2=grmg=\frac{mv_D^2}{r}\;\Rightarrow\;v_D^2=gr

שימור אנרגייה בין נקודת ההתחלה ל־DD (גובה 2r2r):

mgH1=mg⋅2r+12mvD2=2mgr+12mgr  ⇒  H1=2.5rmgH_1=mg\cdot 2r+\tfrac12mv_D^2=2mgr+\tfrac12mgr\;\Rightarrow\;H_1=2.5r

הצבה:

H1=2.5⋅3=7.5 mH_1=2.5\cdot 3=7.5\,\text{m}

(ואכן 7.5 m<H=9.2 m7.5\,\text{m}<H=9.2\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לדרוש vD=0v_D=0 ולקבל H1=2rH_1=2r – בראש הלולאה הרוכב חייב מהירות כדי להישאר על מסלול מעגלי; ב־vD=0v_D=0 הוא היה מתנתק לפני DD.

סעיף ה

תשובה:

הגובה המרבי קטן מ־HH (כ־3.8 m3.8\,\text{m}).

קביעה: הגובה המרבי קטן מ־HH.

נימוק: האנרגייה המכנית נשמרת לאורך כל התנועה (מסילה חלקה, אין התנגדות אוויר), ושווה ל־mgHmgH (ב־AA הרוכב במנוחה).

לאחר הזינוק הרוכב נע בזריקה משופעת. בשיא המסלול רק הרכיב האנכי של המהירות מתאפס; הרכיב האופקי נשאר vEcos⁡30∘≠0v_E\cos 30^\circ\neq 0, כי בציר האופקי לא פועל כוח. לכן בשיא יש לרוכב אנרגייה קינטית חיובית:

mgH=mghmax⁡+12m(vEcos⁡30∘)2  ⇒  hmax⁡<HmgH=mgh_{\max}+\tfrac12m\left(v_E\cos 30^\circ\right)^2\;\Rightarrow\;h_{\max}<H

(ערך: hmax⁡=h+(vEsin⁡30∘)22g=2+6220=3.8 mh_{\max}=h+\frac{(v_E\sin 30^\circ)^2}{2g}=2+\frac{6^2}{20}=3.8\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לטעון שמשימור אנרגייה הרוכב יחזור לגובה HH – זה נכון רק אם מהירותו בשיא אפס, כמו בעלייה אנכית.

שאלה 16 · בעיטת המרה ברוגבי: מעל המשקוףבאורך בגרות · בינונית

בבעיטת המרה במשחק רוגבי השחקן מניח את הכדור על הקרקע ובועט בו. כדי שהבעיטה תצליח, הכדור צריך לעבור מעל המשקוף האופקי של השער, בין שני העמודים.

הכדור נבעט מנקודה שנמצאת במרחק אופקי dd מקו השער, במהירות התחלתית שגודלה v0v_0 ובזווית α\alpha מעל האופק, ונע במישור אנכי המאונך לקו השער. גובה המשקוף מעל הקרקע הוא hh. בתרשים מסומנות שתי נקודות על מסלול הכדור, KK ו-LL, שתיהן בקטע שבו הכדור כבר יורד, ו-LL נמוכה מ-KK.

התרשים אינו בקנה מידה. התנגדות האוויר זניחה, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

לפניכם ארבעה גרפים, I עד IV. איזה מהם מתאר נכון את גודל מהירות הכדור, ∣v∣|v|, כפונקציה של הזמן, מרגע הבעיטה ועד הרגע שבו הכדור חוצה את קו השער (הכדור עדיין באוויר)? נמקו.

ב.

השוו את התאוצה של הכדור בנקודה KK לתאוצתו בנקודה LL – בגודל ובכיוון. נמקו.

ג.

האם גודל מהירות הכדור בנקודה KK קטן מגודל מהירותו בנקודה LL, גדול ממנו או שווה לו? נמקו.

ד.

בבעיטה מסוימת: d=24 md=24\,\text{m}, v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}, α=37∘\alpha=37^\circ, h=3 mh=3\,\text{m}. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

הראו שבבעיטה זו הכדור עובר מעל המשקוף. מה גובה הכדור מעל הקרקע ברגע שהוא חוצה את קו השער?

ה.

האם ברגע שהכדור חוצה את קו השער הוא עדיין עולה, או שכבר יורד? חשבו גם את הגובה המרבי של הכדור ואת המרחק האופקי מנקודת הבעיטה שבו הכדור מגיע אליו.

ו.

שחקן אחר בועט בכדור מאותה נקודה ובאותה זווית α\alpha, אבל במהירות התחלתית שגודלה גדול מ-20 m/s20\,\text{m/s}. האם בבעיטה זו הכדור בהכרח עובר מעל המשקוף? נמקו. אין צורך לחשב.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

גרף II: גודל המהירות קטן עד ערך מזערי שאינו אפס (בשיא הגובה) ואחר כך גדל, והגרף אינו קו ישר.

הכוח היחיד הפועל על הכדור הוא כוח הכובד, ולכן התאוצה היא gg אנכית כלפי מטה.

- הרכיב האופקי של המהירות קבוע: vx=v0cos⁡α≠0v_x=v_0\cos\alpha\ne0.

- הרכיב האנכי משתנה בקצב קבוע: vy=v0sin⁡α−gtv_y=v_0\sin\alpha-gt. הוא קטן עד אפס בשיא הגובה, ואחר כך גדל בגודלו (כלפי מטה).

גודל המהירות:

∣v∣=vx2+vy2|v|=\sqrt{v_x^2+v_y^2}

הוא קטן כל עוד ∣vy∣|v_y| קטן, ומגיע לערך מזערי בשיא הגובה, שבו vy=0v_y=0 ו-∣v∣=v0cos⁡α|v|=v_0\cos\alpha – ערך שאינו אפס. אחרי השיא ∣vy∣|v_y| גדל, ולכן גם ∣v∣|v| גדל. בגלל השורש ∣v∣|v| אינו משתנה באופן קווי בזמן, והגרף מעוגל ליד המינימום.

•גרף I מגיע לאפס – זה אפשרי רק בזריקה אנכית, כש-vx=0v_x=0.

•גרף III (קבוע) וגרף IV (רק יורד) אינם מתארים את הגידול במהירות בירידה.

לכן הגרף הנכון הוא II. הגרף מסתיים מתחת לערך ההתחלתי, כי בקו השער הכדור עדיין גבוה מנקודת הבעיטה, ולפי שימור אנרגיה מהירותו שם קטנה מ-v0v_0.

טעות נפוצה: לבחור בגרף I מתוך מחשבה ש"בשיא הגובה המהירות אפס". בשיא הגובה רק הרכיב האנכי מתאפס.

סעיף ב

תשובה:

התאוצות שוות: בשתי הנקודות a=g=10 m/s2a=g=10\,\text{m/s}^2 אנכית כלפי מטה.

בכל נקודה במסלול פועל על הכדור רק כוח הכובד mgmg (התנגדות האוויר זניחה). לפי החוק השני של ניוטון:

ΣF=ma  ⇒  mg=ma  ⇒  a=g\Sigma F=ma\;\Rightarrow\;mg=ma\;\Rightarrow\;a=g

כוח הכובד קבוע בגודלו ובכיוונו, ולכן גם התאוצה: ב-KK וב-LL היא 10 m/s210\,\text{m/s}^2 אנכית כלפי מטה. התאוצה אינה תלויה בגובה ולא בכיוון המהירות.

סעיף ג

תשובה:

קטן: ∣vK∣<∣vL∣|v_K|<|v_L|.

הרכיב האופקי של המהירות שווה בשתי הנקודות (vx=v0cos⁡αv_x=v_0\cos\alpha). שתי הנקודות נמצאות בקטע הירידה, והכדור מגיע ל-LL אחרי KK. בירידה הרכיב האנכי של המהירות מכוון כלפי מטה, כמו התאוצה, ולכן גודלו גדל עם הזמן: ∣vy,L∣>∣vy,K∣|v_{y,L}|>|v_{y,K}|. לכן:

∣vL∣=vx2+vy,L2>vx2+vy,K2=∣vK∣|v_L|=\sqrt{v_x^2+v_{y,L}^2}>\sqrt{v_x^2+v_{y,K}^2}=|v_K|

דרך נוספת: רק כוח הכובד מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. LL נמוכה מ-KK, ולכן אנרגיית הגובה ב-LL קטנה יותר והאנרגייה הקינטית גדולה יותר.

סעיף ד

תשובה:

y=6.75 my=6.75\,\text{m}, גבוה מ-h=3 mh=3\,\text{m}, ולכן הכדור עובר מעל המשקוף (בכ-3.75 m3.75\,\text{m}).

רכיבי המהירות ההתחלתית (ציר xx לעבר השער, ציר yy כלפי מעלה, ראשית בנקודת הבעיטה):

v0x=v0cos⁡α=20⋅0.8=16 m/s,v0y=v0sin⁡α=20⋅0.6=12 m/sv_{0x}=v_0\cos\alpha=20\cdot0.8=16\,\text{m/s},\qquad v_{0y}=v_0\sin\alpha=20\cdot0.6=12\,\text{m/s}

בכיוון האופקי התנועה קצובה, ולכן הזמן עד קו השער:

t=dv0x=2416=1.5 st=\frac{d}{v_{0x}}=\frac{24}{16}=1.5\,\text{s}

בכיוון האנכי התנועה שוות תאוצה (a=−ga=-g):

y=v0yt−12gt2=12⋅1.5−12⋅10⋅1.52=18−11.25=6.75 my=v_{0y}t-\tfrac12gt^2=12\cdot1.5-\tfrac12\cdot10\cdot1.5^2=18-11.25=6.75\,\text{m}

y>0y>0, כלומר הכדור עדיין באוויר, ו-y=6.75 m>h=3 my=6.75\,\text{m}>h=3\,\text{m} – הכדור עובר מעל המשקוף.

סעיף ה

תשובה:

יורד (vy=−3 m/sv_y=-3\,\text{m/s}). הגובה המרבי H=7.2 mH=7.2\,\text{m}, במרחק אופקי 19.2 m19.2\,\text{m} מנקודת הבעיטה.

הרכיב האנכי של המהירות בקו השער (t=1.5 st=1.5\,\text{s}):

vy=v0y−gt=12−10⋅1.5=−3 m/sv_y=v_{0y}-gt=12-10\cdot1.5=-3\,\text{m/s}

הסימן השלילי: הכדור כבר יורד (בקצב של 3 m/s3\,\text{m/s} אנכית).

בשיא הגובה vy=0v_y=0:

tH=v0yg=1210=1.2 st_H=\frac{v_{0y}}{g}=\frac{12}{10}=1.2\,\text{s}
H=v0ytH−12gtH2=12⋅1.2−5⋅1.22=14.4−7.2=7.2 mH=v_{0y}t_H-\tfrac12gt_H^2=12\cdot1.2-5\cdot1.2^2=14.4-7.2=7.2\,\text{m}
xH=v0xtH=16⋅1.2=19.2 mx_H=v_{0x}t_H=16\cdot1.2=19.2\,\text{m}

השיא נמצא לפני קו השער (19.2 m<24 m19.2\,\text{m}<24\,\text{m}), בהתאם לכך שהכדור יורד כשהוא חוצה את הקו.

סעיף ו

תשובה:

כן. הכדור מגיע לקו השער מוקדם יותר, ו"נופל" פחות מתחת לקו הכיוון ההתחלתי, ולכן הוא חוצה את קו השער גבוה יותר מ-6.75 מטר.

בלי כוח הכובד הכדור היה נע בקו ישר בכיוון α\alpha, ובקו השער היה בגובה dtan⁡αd\tan\alpha – גובה שאינו תלוי ב-v0v_0. כוח הכובד "מוריד" את הכדור מתחת לקו הישר הזה במרחק 12gt2\tfrac12gt^2, כאשר tt הוא הזמן עד קו השער:

y(d)=dtan⁡α−12gt2,t=dv0cos⁡αy(d)=d\tan\alpha-\tfrac12gt^2,\qquad t=\frac{d}{v_0\cos\alpha}

כשגודל v0v_0 גדל (באותה זווית), הרכיב האופקי v0cos⁡αv_0\cos\alpha גדל, ולכן tt קטן, ההפרש 12gt2\tfrac12gt^2 קטן, והגובה בקו השער גדל. בבעיטה הקודמת הגובה בקו השער היה 6.75 m6.75\,\text{m}, ולכן עכשיו הוא גדול מזה – בהכרח מעל המשקוף.

טעות נפוצה: לחשוב שכדור מהיר יותר "יעבור את השער לפני שיעלה מספיק". כל מסלולי הכדור באותה זווית מתחילים באותו כיוון, וככל שהכדור מהיר יותר, מסלולו קרוב יותר לקו הישר ההתחלתי.

שאלה 17 · כדור הנורה לאורך קיר מחצבה ונסחף ברוח אל המישור שמעליובאורך בגרות · ברמת בגרות

בתחתית מחצבה, צמוד לקיר אנכי שגובהו h=20 mh=20\,\text{m}, נמצא משגר AA. המשגר יורה כדור אנכית כלפי מעלה, לאורך הקיר, במהירות v0=25 m/sv_0=25\,\text{m/s}.

בתוך המחצבה אין רוח. מהרגע שהכדור עובר את הקצה העליון של הקיר, הנקודה BB, נושבת עליו רוח אופקית לכיוון המישור שמעל הקיר, ומקנה לו תאוצה אופקית קבועה שגודלה a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2. הכדור נוחת על המישור בנקודה DD, שנמצאת באותו גובה כמו BB (ראו תרשים).

בכיוון האנכי התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

מהי מהירות הכדור כשהוא מגיע לנקודה BB?

ב.

כעבור כמה זמן מרגע הירי מגיע הכדור לקצה הקיר?

ג.

מהו הגובה המרבי שאליו מגיע הכדור, מעל המישור שבראש הקיר?

ד.

מהו המרחק BDBD בין קצה הקיר לבין נקודת הנחיתה?

ה.

מה גודל מהירות הכדור ברגע הנחיתה ב-DD, ומהי הזווית בין כיוון המהירות לבין המישור?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

vB=15 m/sv_B=15\,\text{m/s} (כלפי מעלה)

מ-AA עד BB הכדור נע אנכית בתאוצה gg כלפי מטה. מהנוסחה v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0), עם כיוון חיובי כלפי מעלה:

vB2=v02−2gh=252−2⋅10⋅20=625−400=225v_B^2=v_0^2-2gh=25^2-2\cdot10\cdot20=625-400=225
vB=15 m/sv_B=15\,\text{m/s}

ובאזור זה אין רוח, ולכן המהירות ב-BB אנכית כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

tAB=1 st_{AB}=1\,\text{s}

מ-v=v0+atv=v_0+at:

15=25−10 t  ⇒  tAB=1 s15=25-10\,t\;\Rightarrow\;t_{AB}=1\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

ymax=11.25 my_{max}=11.25\,\text{m} מעל המישור

הרוח פועלת רק בכיוון האופקי, ולכן התנועה האנכית אחרי BB היא זריקה אנכית רגילה במהירות התחלתית 15 m/s15\,\text{m/s}. בשיא הרכיב האנכי מתאפס:

0=vB2−2g ymax  ⇒  ymax=vB22g=1522⋅10=11.25 m0=v_B^2-2g\,y_{max}\;\Rightarrow\;y_{max}=\frac{v_B^2}{2g}=\frac{15^2}{2\cdot10}=11.25\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שהרוח "גונבת" חלק מהגובה. תאוצה אופקית לא משנה את הרכיב האנכי של המהירות.

סעיף ד

תשובה:

BD=9 mBD=9\,\text{m}

זמן התנועה מעל המישור: הכדור עולה מ-BB וחוזר לאותו גובה. בתנועה האנכית, מ-y=vBt−12gt2=0y=v_Bt-\tfrac12gt^2=0:

t=2vBg=2⋅1510=3 st=\frac{2v_B}{g}=\frac{2\cdot15}{10}=3\,\text{s}

התנועה האופקית: ב-BB הרכיב האופקי של המהירות הוא אפס, ומשם הכדור מאיץ אופקית בתאוצה aa:

BD=12a t2=12⋅2⋅32=9 mBD=\tfrac12a\,t^2=\tfrac12\cdot2\cdot3^2=9\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

vD≈16.2 m/sv_D\approx16.2\,\text{m/s}, בזווית ≈68∘\approx68^\circ מתחת לאופק

רכיבי המהירות ב-DD, 3 s3\,\text{s} אחרי BB:

•אופקי: vx=a t=2⋅3=6 m/sv_x=a\,t=2\cdot3=6\,\text{m/s} (בכיוון הרוח).

•אנכי: vy=vB−g t=15−30=−15 m/sv_y=v_B-g\,t=15-30=-15\,\text{m/s}, כלומר 15 m/s15\,\text{m/s} כלפי מטה (כמו ב-BB, בכיוון הפוך - הסימטריה של זריקה אנכית).

vD=62+152=261≈16.2 m/sv_D=\sqrt{6^2+15^2}=\sqrt{261}\approx16.2\,\text{m/s}
tan⁡θ=∣vy∣vx=156=2.5  ⇒  θ≈68.2∘\tan\theta=\frac{|v_y|}{v_x}=\frac{15}{6}=2.5\;\Rightarrow\;\theta\approx68.2^\circ

הזווית מתחת לאופק, והכדור נע בכיוון הרוח.

שאלה 18 · זריקה משופעת וזריקה אנכית בו-זמנית: שני כדורים מתנגשים באווירבאורך בגרות · ברמת בגרות

על מגרש אופקי מוצבים שני משגרים, בגובה הקרקע, במרחק אופקי d=45 md=45\,\text{m} זה מזה. ברגע מסוים המשגר הראשון יורה כדור PP במהירות v1=25 m/sv_1=25\,\text{m/s}, בזווית 53∘53^\circ מעל האופק, לעבר המשגר השני (sin⁡53∘≈0.8\sin53^\circ\approx0.8, cos⁡53∘≈0.6\cos53^\circ\approx0.6). באותו רגע בדיוק המשגר השני יורה כדור QQ אנכית כלפי מעלה (ראו תרשים).

ידוע ששני הכדורים מתנגשים באוויר. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

מה המהירות ההתחלתית v2v_2 של הכדור QQ?

ב.

מה המהירות (גודל וכיוון) של כל אחד מהכדורים רגע לפני ההתנגשות?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

v2=20 m/sv_2=20\,\text{m/s}

רכיבי המהירות ההתחלתית של PP:

v1x=25⋅0.6=15 m/s,v1y=25⋅0.8=20 m/sv_{1x}=25\cdot0.6=15\,\text{m/s},\qquad v_{1y}=25\cdot0.8=20\,\text{m/s}

רגע ההתנגשות: QQ נע לאורך הקו האנכי שמעל המשגר השני, ולכן ההתנגשות קורה כש-PP עובר את המרחק האופקי dd. בציר האופקי אין תאוצה:

t=dv1x=4515=3 st=\frac{d}{v_{1x}}=\frac{45}{15}=3\,\text{s}

גובה שווה ברגע זה: לשני הכדורים אותה תאוצה אנכית gg:

v1yt−12gt2=v2t−12gt2  ⇒  v2=v1y=20 m/sv_{1y}t-\tfrac12gt^2=v_2t-\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;v_2=v_{1y}=20\,\text{m/s}

כלומר, QQ צריך לעלות בדיוק כמו הרכיב האנכי של PP, ואז שני הכדורים נמצאים כל הזמן באותו גובה.

גובה ההתנגשות: y=20⋅3−5⋅32=15 my=20\cdot3-5\cdot3^2=15\,\text{m}. (PP פוגע בקרקע רק אחרי 2⋅2010=4 s\frac{2\cdot20}{10}=4\,\text{s}, ולכן ההתנגשות אכן באוויר.)

סעיף ב

תשובה:

PP: ≈18 m/s\approx18\,\text{m/s}, בזווית ≈34∘\approx34^\circ מתחת לאופק (לעבר QQ); QQ: 10 m/s10\,\text{m/s} כלפי מטה

ב-t=3 st=3\,\text{s} הרכיב האנכי של מהירות כל כדור, לפי v=v0+atv=v_0+at (חיובי כלפי מעלה):

vy=20−10⋅3=−10 m/sv_y=20-10\cdot3=-10\,\text{m/s}

שני הכדורים כבר עברו את השיא ונעים כלפי מטה.

הכדור QQ: אין לו רכיב אופקי, ולכן מהירותו 10 m/s10\,\text{m/s} אנכית כלפי מטה.

הכדור PP: הרכיב האופקי קבוע, vx=15 m/sv_x=15\,\text{m/s}:

vP=152+102=325≈18.0 m/sv_P=\sqrt{15^2+10^2}=\sqrt{325}\approx18.0\,\text{m/s}
tan⁡θ=1015≈0.667  ⇒  θ≈33.7∘\tan\theta=\frac{10}{15}\approx0.667\;\Rightarrow\;\theta\approx33.7^\circ

מתחת לאופק, בכיוון התנועה האופקית (לעבר המשגר השני).

טעות נפוצה: להניח שהכדורים נפגשים בשיא. הם בשיא ב-t=2 st=2\,\text{s}, אבל עד אז PP עבר רק 30 m30\,\text{m} אופקית.

שאלה 19 · טיל דגם עם מנוע צדדי: זריקה בשני שלביםבאורך בגרות · ברמת בגרות

טיל דגם משוגר מהקרקע בשני שלבים. בשלב הראשון המנוע הראשי מקנה לטיל, בפרץ קצר, מהירות התחלתית אנכית v0=60 m/sv_0=60\,\text{m/s} כלפי מעלה. 2 s2\,\text{s} לאחר השיגור פועל מנוע צדדי, ובפרץ קצר הוא מוסיף לטיל מהירות אופקית Δv=15 m/s\Delta v=15\,\text{m/s}. הפרץ הצדדי אינו משנה את רכיב המהירות האנכי.

משך הפרצים זניח, התנגדות האוויר זניחה, ובכל שאר הזמן הטיל נע בהשפעת כוח הכובד בלבד.

א.

מהו הגובה המרבי שאליו מגיע הטיל?

ב.

כמה זמן נמשכת תנועת הטיל, מהשיגור ועד שהוא חוזר לקרקע?

ג.

מהו המרחק האופקי בין נקודת השיגור לנקודת הנחיתה?

ד.

נניח שהמנוע הראשי היה מקנה לטיל כבר ברגע השיגור מהירות התחלתית השווה לסכום הווקטורי של שתי המהירויות שבשאלה (60 m/s60\,\text{m/s} אנכית ו-15 m/s15\,\text{m/s} אופקית).

חשבו את גודל המהירות ההתחלתית ואת הזווית שלה עם האופק, וחשבו את הטווח במקרה זה. הסבירו מדוע הטווח שונה מהטווח שבסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

H=180 mH=180\,\text{m}

הפרץ הצדדי משנה רק את הרכיב האופקי של המהירות. בציר האנכי פועל רק כוח הכובד, ולכן התנועה האנכית היא זריקה אנכית רגילה במהירות 60 m/s60\,\text{m/s}, כאילו המנוע הצדדי לא פעל.

בשיא רכיב המהירות האנכי מתאפס. מ-v2=v02+2aΔyv^2=v_0^2+2a\Delta y (כיוון חיובי כלפי מעלה, a=−ga=-g):

0=602−2⋅10⋅H  ⇒  H=360020=180 m0=60^2-2\cdot10\cdot H\;\Rightarrow\;H=\frac{3600}{20}=180\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

T=12 sT=12\,\text{s}

גם זמן התנועה נקבע רק על ידי התנועה האנכית. הטיל חוזר לגובה הקרקע כאשר Δy=0\Delta y=0:

0=v0T−12gT2  ⇒  T=2v0g=2⋅6010=12 s0=v_0T-\tfrac12gT^2\;\Rightarrow\;T=\frac{2v_0}{g}=\frac{2\cdot60}{10}=12\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

150 m150\,\text{m}

בשתי השניות הראשונות אין לטיל מהירות אופקית, והוא עולה אנכית. מ-t=2 st=2\,\text{s} ועד הנחיתה (t=12 st=12\,\text{s}) רכיב המהירות האופקי קבוע (15 m/s15\,\text{m/s}), כי בציר האופקי לא פועל כוח:

x=Δv⋅(T−2)=15⋅10=150 mx=\Delta v\cdot(T-2)=15\cdot10=150\,\text{m}

טעות נפוצה: לכפול את 15 m/s15\,\text{m/s} בכל זמן התנועה (12 s12\,\text{s}). בשתי השניות הראשונות המהירות האופקית אפס.

סעיף ד

תשובה:

v0′≈61.8 m/sv_0'\approx61.8\,\text{m/s} בזווית ≈76∘\approx76^\circ; טווח 180 m180\,\text{m} - גדול יותר, כי המהירות האופקית פועלת כל 1212 השניות.

המהירות ההתחלתית:

v0′=152+602=3825≈61.8 m/s,tan⁡α=6015=4  ⇒  α≈76∘v_0'=\sqrt{15^2+60^2}=\sqrt{3825}\approx61.8\,\text{m/s},\qquad \tan\alpha=\frac{60}{15}=4\;\Rightarrow\;\alpha\approx76^\circ

הטווח: הרכיב האנכי ההתחלתי נשאר 60 m/s60\,\text{m/s}, ולכן זמן התנועה נשאר 12 s12\,\text{s} (וגם הגובה המרבי 180 m180\,\text{m}). הרכיב האופקי 15 m/s15\,\text{m/s} פועל הפעם לאורך כל זמן התנועה:

R=15⋅12=180 mR=15\cdot12=180\,\text{m}

ההבדל: בשני המקרים התנועה האנכית זהה. ההבדל הוא רק בזמן שבו הטיל נע אופקית: בסעיף ג - 10 s10\,\text{s}, וכאן 12 s12\,\text{s}. לכן הטווח גדול כאן ב-15⋅2=30 m15\cdot2=30\,\text{m}.

שאלה 20 · כדור משוגר לעבר מטרה המשתחררת מרחפןבאורך בגרות · ברמת בגרות

בניסוי במעבדה פתוחה, רחפן מרחף ומחזיק מטרה קטנה A בגובה H=24 mH=24\,\text{m} מעל הקרקע. משגר B מונח על הקרקע במרחק אופקי d=18 md=18\,\text{m} מהנקודה שמתחת למטרה, והוא מכוון ישירות אל המטרה, בזווית α\alpha מעל האופק (ראו תרשים).

ברגע שהמשגר יורה כדור במהירות v0v_0, הרחפן משחרר את המטרה, והיא נופלת ממנוחה.

התנגדות האוויר זניחה, והכדור והמטרה נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

הוכיחו, בלי להציב מספרים, שאם הכדור מגיע לקו האנכי שבו נופלת המטרה לפני שהמטרה פוגעת בקרקע, הוא פוגע בה.

ב.

הכדור נורה במהירות v0=25 m/sv_0=25\,\text{m/s}. כעבור כמה זמן ובאיזה גובה מעל הקרקע פוגע הכדור במטרה?

ג.

האם הפגיעה תלויה במהירות שבה נורה הכדור? מהי המהירות הקטנה ביותר שבה הכדור עדיין פוגע במטרה באוויר?

ד.

הכדור נורה במהירות v0=25 m/sv_0=25\,\text{m/s}. מהי מהירות הכדור (גודל וכיוון) רגע לפני הפגיעה במטרה?

ה.

הסבירו מה היה קורה אילו הניסוי נערך הרחק מכל גוף שמימי, כלומר בתנאים שבהם g=0g=0.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

ברגע שהכדור מגיע ל-x=dx=d, שני הגופים נמצאים בגובה H−12gt2H-\tfrac12gt^2.

נשים את הראשית במשגר. המשגר מכוון אל המטרה, ולכן

tan⁡α=Hd\tan\alpha=\frac{H}{d}

הכדור: xB=v0cos⁡α⋅tx_B=v_0\cos\alpha\cdot t,   yB=v0sin⁡α⋅t−12gt2\;y_B=v_0\sin\alpha\cdot t-\tfrac12gt^2.

המטרה: xA=dx_A=d,   yA=H−12gt2\;y_A=H-\tfrac12gt^2.

הכדור מגיע לקו x=dx=d ברגע t∗=dv0cos⁡αt^*=\frac{d}{v_0\cos\alpha}. גובהו אז:

yB=v0sin⁡α⋅dv0cos⁡α−12gt∗2=dtan⁡α−12gt∗2=H−12gt∗2=yAy_B=v_0\sin\alpha\cdot\frac{d}{v_0\cos\alpha}-\tfrac12gt^{*2}=d\tan\alpha-\tfrac12gt^{*2}=H-\tfrac12gt^{*2}=y_A

באותו רגע הכדור והמטרה נמצאים באותה נקודה - הם נפגשים.

הרעיון: בלי כובד הכדור היה נע בקו ישר ופוגע במקום ההתחלתי של המטרה. הכובד "מוריד" את שני הגופים באותה מידה, 12gt2\tfrac12gt^2, בכל רגע.

סעיף ב

תשובה:

t=1.2 st=1.2\,\text{s}, בגובה 16.8 m16.8\,\text{m}

מ-tan⁡α=2418=43\tan\alpha=\frac{24}{18}=\frac43, והמרחק הישר בין המשגר למטרה 182+242=30 m\sqrt{18^2+24^2}=30\,\text{m}:   cos⁡α=1830=0.6\;\cos\alpha=\frac{18}{30}=0.6,   sin⁡α=2430=0.8\;\sin\alpha=\frac{24}{30}=0.8 (α≈53.1∘\alpha\approx53.1^\circ).

t∗=dv0cos⁡α=1825⋅0.6=1.2 st^*=\frac{d}{v_0\cos\alpha}=\frac{18}{25\cdot0.6}=1.2\,\text{s}
y=H−12gt∗2=24−12⋅10⋅1.22=24−7.2=16.8 my=H-\tfrac12gt^{*2}=24-\tfrac12\cdot10\cdot1.2^2=24-7.2=16.8\,\text{m}

בדיקה: המטרה פוגעת בקרקע אחרי 2H/g=4.8≈2.19 s\sqrt{2H/g}=\sqrt{4.8}\approx2.19\,\text{s}, כלומר אחרי המפגש.

סעיף ג

תשובה:

הפגיעה אינה תלויה במהירות, בתנאי ש-v0≳13.7 m/sv_0\gtrsim13.7\,\text{m/s}

לפי סעיף א, לכל מהירות הכדור והמטרה נמצאים באותו גובה כשהכדור מגיע לקו x=dx=d. המהירות קובעת רק מתי ובאיזה גובה הם נפגשים. התנאי היחיד הוא שהפגישה תתרחש לפני שהמטרה מגיעה לקרקע:

t∗=dv0cos⁡α≤2Hg=4.8≈2.19 st^*=\frac{d}{v_0\cos\alpha}\le\sqrt{\frac{2H}{g}}=\sqrt{4.8}\approx2.19\,\text{s}
v0≥dcos⁡α2H/g=180.6⋅2.191≈13.7 m/sv_0\ge\frac{d}{\cos\alpha\sqrt{2H/g}}=\frac{18}{0.6\cdot2.191}\approx13.7\,\text{m/s}

במהירות נמוכה מזו שני הגופים מגיעים לקרקע לפני שהם נפגשים.

סעיף ד

תשובה:

17 m/s17\,\text{m/s}, בזווית ≈28.1∘\approx28.1^\circ מעל האופק

רכיב אופקי - קבוע: vx=v0cos⁡α=25⋅0.6=15 m/sv_x=v_0\cos\alpha=25\cdot0.6=15\,\text{m/s}.

רכיב אנכי - מ-v=v0+atv=v_0+at:

vy=v0sin⁡α−gt∗=25⋅0.8−10⋅1.2=20−12=8 m/sv_y=v_0\sin\alpha-gt^*=25\cdot0.8-10\cdot1.2=20-12=8\,\text{m/s}

כלפי מעלה - הכדור עדיין עולה.

v=152+82=289=17 m/s,tan⁡φ=vyvx=815  ⇒  φ≈28.1∘v=\sqrt{15^2+8^2}=\sqrt{289}=17\,\text{m/s},\qquad \tan\varphi=\frac{v_y}{v_x}=\frac{8}{15}\;\Rightarrow\;\varphi\approx28.1^\circ

מעל האופק.

סעיף ה

תשובה:

הכדור נע בקו ישר והמטרה נשארת במקומה; הכדור פוגע בה במקומה ההתחלתי, בכל מהירות.

כש-g=0g=0 אין כוח על הגופים. המטרה שהשתחררה ממנוחה נשארת במנוחה, והכדור נע במהירות קבועה בקו ישר - בדיוק לאורך קו הכיוון אל המטרה. לכן הכדור פוגע במטרה במקומה ההתחלתי, ברגע t=d2+H2v0t=\frac{\sqrt{d^2+H^2}}{v_0}, בכל מהירות שהיא (אין קרקע שמגבילה את הזמן).

זהו גם ההסבר לתוצאה של סעיף א: הכובד מוסיף לשני הגופים אותה ירידה, 12gt2\tfrac12gt^2, ואינו משנה את מצבם זה ביחס לזה.

עוד 6 שאלות על זריקה משופעת

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. זריקה לטבעת על עגלה מתרחקת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במשחק ביריד, טבעת אופקית מוחזקת בזרוע בראש מוט שמותקן על עגלה. מרכז הטבעת נמצא בגובה h2=3.3 mh_2=3.3\,\text{m} מעל הרצפה. העגלה נעה על מסילה ישרה…

  2. כדור הנורה באלכסון לעבר כדור משתחרר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    משגר כדורים מוצב על במה, ופתח היציאה שלו בגובה 1 m1\,\text{m} מעל הרצפה. המשגר יורה כדור AA במהירות v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s} בזווית 37∘37^\circ…

  3. כדור מבור עמוק ורוח אופקית: לתפוס אותו בעגלה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור נזרק אנכית כלפי מעלה מתחתית בור שעומקו 35 m35\,\text{m}, במהירות 40 m/s40\,\text{m/s}. בתוך הבור אין רוח, אבל מהרגע שהכדור יוצא מהבור נושבת…

  4. גוף המתנתק מלולאה אנכית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מסילה חלקה כוללת קטע משופע ולולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.3 mr=0.3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה ביותר בלולאה, ו־DD…

  5. כדור הניתר ממדרון ופוגע בו שוב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדור קטן משוחרר ממנוחה בגובה h=0.8 mh=0.8\,\text{m} מעל מדרון חלק ונוקשה, שזווית השיפוע שלו θ=30∘\theta=30^\circ (ראו תרשים). בפגיעה במדרון רכיב…

  6. התנגשות אלסטית, זינוק מרמפה ללולאה ועצירה בחיכוך (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מכסה כבד שמסתו M=3 kgM=3\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בנקודה AA, בגובה H=0.8 mH=0.8\,\text{m} מעל הרצפה, ומחליק במורד מסילה מעוגלת וחלקה עד הרצפה. על…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.