דילוג לתוכן המרכזי

זריקה אופקית - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 21 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · שק חול מכדור פורח הנע אופקיתקצרה · קלה

כדור פורח נע אופקית במהירות קבועה של 12 m/s12\,\text{m/s} בגובה רב. ברגע מסוים משחררים ממנו שק חול קטן. התנגדות האוויר זניחה.

א.

מה מקום השק ביחס לנקודת השחרור 3.5 s3.5\,\text{s} אחרי השחרור?

ב.

מה מהירות השק (גודל וכיוון) באותו רגע?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

42 m42\,\text{m} אופקית בכיוון תנועת הכדור הפורח, 61.25 m61.25\,\text{m} מתחת לנקודת השחרור

ברגע השחרור לשק יש מהירות הכדור הפורח - 12 m/s12\,\text{m/s} אופקית - ואחר כך פועל עליו רק כוח הכובד. נבחר ראשית בנקודת השחרור, xx בכיוון התנועה ו-yy כלפי מעלה:

x=v0t=12⋅3.5=42 mx=v_0t=12\cdot3.5=42\,\text{m}
y=−12gt2=−5⋅3.52=−61.25 my=-\tfrac12gt^2=-5\cdot3.5^2=-61.25\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

37 m/s37\,\text{m/s}, בזווית ≈71.1∘\approx71.1^\circ מתחת לאופק

vx=12 m/s,vy=−gt=−10⋅3.5=−35 m/sv_x=12\,\text{m/s},\qquad v_y=-gt=-10\cdot3.5=-35\,\text{m/s}
v=122+352=1369=37 m/s,tan⁡θ=3512  ⇒  θ≈71.1∘v=\sqrt{12^2+35^2}=\sqrt{1369}=37\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{35}{12}\;\Rightarrow\;\theta\approx71.1^\circ

מתחת לאופק, קדימה בכיוון תנועת הכדור הפורח.

טעות נפוצה: לחשוב שהשק נופל אנכית כי "שוחרר". יש לו מהירות אופקית של הכדור הפורח, והיא נשמרת.

שאלה 2 · כדור הנזרק אופקית ממגדל תצפיתקצרה · קלה

ילד זורק כדור אופקית מהמרפסת העליונה של מגדל תצפית, 45 m45\,\text{m} מעל קרקע אופקית. התנגדות האוויר זניחה.

א.

כמה זמן אחרי הזריקה פוגע הכדור בקרקע? האם התשובה תלויה במהירות הזריקה?

ב.

מהירות הזריקה היא 16 m/s16\,\text{m/s}. באיזה מרחק אופקי מהמגדל פוגע הכדור בקרקע, ומה מהירותו (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

t=3 st=3\,\text{s}; לא תלויה

בציר האנכי המהירות ההתחלתית אפס, והכדור נופל 45 m45\,\text{m} בתאוצה gg:

h=12gt2  ⇒  t=2hg=2⋅4510=3 sh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot45}{10}}=3\,\text{s}

התנועה האופקית אינה משפיעה על התנועה האנכית, ולכן זמן הנפילה לא תלוי במהירות הזריקה האופקית.

סעיף ב

תשובה:

48 m48\,\text{m}; 34 m/s34\,\text{m/s} בזווית ≈61.9∘\approx61.9^\circ מתחת לאופק

x=v0t=16⋅3=48 mx=v_0t=16\cdot3=48\,\text{m}

ברגע הפגיעה:

vx=16 m/s,vy=−gt=−30 m/sv_x=16\,\text{m/s},\qquad v_y=-gt=-30\,\text{m/s}
v=162+302=1156=34 m/s,tan⁡θ=3016  ⇒  θ≈61.9∘v=\sqrt{16^2+30^2}=\sqrt{1156}=34\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{30}{16}\;\Rightarrow\;\theta\approx61.9^\circ

מתחת לאופק, בכיוון ההתרחקות מהמגדל.

שאלה 3 · מטוס מצנח ארגז אספקה למחנהקצרה · בינונית

מטוס טס אופקית במהירות קבועה של 60 m/s60\,\text{m/s}, בגובה 720 m720\,\text{m} מעל קרקע מישורית, ישירות לעבר מחנה. הטייס רוצה לשחרר ארגז אספקה כך שינחת על הקרקע 30 m30\,\text{m} לפני המחנה (בין המחנה לבין המקום שמעליו שוחרר). התנגדות האוויר זניחה.

א.

באיזה מרחק אופקי מהמחנה צריך הטייס לשחרר את הארגז?

ב.

ברגע השחרור הטייס מביט אל המחנה. מה הזווית שבין קו הראייה שלו לבין האופק? איפה נמצא המטוס ברגע שהארגז נוחת?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

750 m750\,\text{m}

לארגז ברגע השחרור יש מהירות המטוס, 60 m/s60\,\text{m/s} אופקית.

זמן הנפילה מתוך התנועה האנכית:

720=12⋅10 t2  ⇒  t=144=12 s720=\tfrac12\cdot10\,t^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{144}=12\,\text{s}

המרחק האופקי שהארגז עובר:

x=60⋅12=720 mx=60\cdot12=720\,\text{m}

הארגז צריך לנחות 30 m30\,\text{m} לפני המחנה, ולכן יש לשחררו כשהמרחק האופקי למחנה הוא

d=720+30=750 md=720+30=750\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

≈43.8∘\approx43.8^\circ מתחת לאופק; בדיוק מעל נקודת הנחיתה

קו הראייה הוא היתר במשולש ישר זווית שניצביו הגובה 720 m720\,\text{m} והמרחק האופקי 750 m750\,\text{m}:

tan⁡α=720750=0.96  ⇒  α≈43.8∘\tan\alpha=\frac{720}{750}=0.96\;\Rightarrow\;\alpha\approx43.8^\circ

ובמשך 12 s12\,\text{s} גם המטוס עובר 720 m720\,\text{m} אופקית - כמו הארגז, כי לשניהם אותה מהירות אופקית קבועה. לכן ברגע הנחיתה המטוס נמצא בדיוק מעל הארגז.

שאלה 4 · וקטור המקום של אבן הנזרקת מצוקביניים · בינונית

אבן נזרקת מראש צוק. בוחרים ראשית צירים על הקרקע: ציר xx אופקי, ציר yy אנכי כלפי מעלה, ו-t=0t=0 ברגע הזריקה. משוואות המקום של האבן עד לפגיעתה בקרקע הן:

x(t)=3+8t ,y(t)=45−5t2x(t)=3+8t\,,\qquad y(t)=45-5t^2

(xx ו-yy במטרים, tt בשניות). התנגדות האוויר זניחה.

א.

רשמו את וקטור המקום של האבן כפונקציה של הזמן. מה מקום הזריקה, ומה גודל וכיוון המהירות ההתחלתית? הסבירו מדוע זו זריקה אופקית.

ב.

מצאו את מקום האבן ברגעים t=0, 1, 2, 3 st=0,\,1,\,2,\,3\,\text{s}, וסמנו את ארבע הנקודות על מערכת צירים. מה קורה ברגע t=3 st=3\,\text{s}?

ג.

מצאו את וקטור ההעתק של האבן בין t=1 st=1\,\text{s} ל-t=3 st=3\,\text{s}, את גודלו ואת כיוונו.

ד.

מצאו את וקטור המהירות הממוצעת של האבן בפרק הזמן של סעיף ג. השוו אותו לווקטור המהירות הרגעית ב-t=2 st=2\,\text{s}, והסבירו את התוצאה.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

r→(t)=(3+8t) x^+(45−5t2) y^\vec r(t)=(3+8t)\,\hat x+(45-5t^2)\,\hat y; הזריקה מהנקודה (3 m, 45 m)(3\,\text{m},\,45\,\text{m}) במהירות 8 m/s8\,\text{m/s} אופקית

וקטור המקום מורכב משני הרכיבים:

r→(t)=(3+8t) x^+(45−5t2) y^\vec r(t)=(3+8t)\,\hat x+(45-5t^2)\,\hat y

ב-t=0t=0: r→(0)=(3, 45) m\vec r(0)=(3,\,45)\,\text{m} - האבן נזרקת מגובה 45 m45\,\text{m}, במרחק אופקי 3 m3\,\text{m} מהראשית.

נשווה למשוואות התנועה בתאוצה קבועה, x=x0+v0xt+12axt2x=x_0+v_{0x}t+\tfrac12a_xt^2 ובאופן דומה ב-yy:

•בציר xx: v0x=8 m/sv_{0x}=8\,\text{m/s}, ax=0a_x=0 - מהירות קבועה.

•בציר yy: v0y=0v_{0y}=0 (אין איבר שתלוי ב-tt בחזקה ראשונה), ו-12ay=−5\tfrac12a_y=-5, כלומר ay=−10 m/s2a_y=-10\,\text{m/s}^2 - תאוצת הכובד.

המהירות ההתחלתית היא 8 m/s8\,\text{m/s} בכיוון +x+x בלבד, כלומר אופקית, ואחר כך פועל רק הכובד - זו בדיוק זריקה אופקית.

סעיף ב

תשובה:

(3,45)(3,45), (11,40)(11,40), (19,25)(19,25), (27,0)(27,0) (במטרים); ב-t=3 st=3\,\text{s} האבן פוגעת בקרקע

מציבים בכל אחת מהמשוואות:

t (s)t\,(\text{s})0123
x (m)x\,(\text{m})3111927
y (m)y\,(\text{m})4540250

ב-t=3 st=3\,\text{s} מתקיים y=0y=0 - האבן מגיעה לקרקע, במרחק 27 m27\,\text{m} מהראשית (24 m24\,\text{m} אופקית מנקודת הזריקה).

x (m)y (m)5101520253005101520253035404550t=0t=1t=2t=3

המרחקים האופקיים בין נקודות עוקבות שווים (8 m8\,\text{m} בכל שנייה), אבל הירידה בכל שנייה גדלה: 55, 1515, 25 m25\,\text{m} - התנועה האנכית מואצת.

סעיף ג

תשובה:

Δr→=(16, −40) m\Delta\vec r=(16,\,-40)\,\text{m}; ∣Δr→∣≈43.1 m|\Delta\vec r|\approx43.1\,\text{m}, בזווית ≈68.2∘\approx68.2^\circ מתחת לאופק

ההעתק הוא ההפרש בין וקטורי המקום:

Δr→=r→(3)−r→(1)=(27−11,  0−40)=(16, −40) m\Delta\vec r=\vec r(3)-\vec r(1)=(27-11,\;0-40)=(16,\,-40)\,\text{m}
∣Δr→∣=162+402=1856≈43.1 m|\Delta\vec r|=\sqrt{16^2+40^2}=\sqrt{1856}\approx43.1\,\text{m}
tan⁡θ=4016=2.5  ⇒  θ≈68.2∘\tan\theta=\frac{40}{16}=2.5\;\Rightarrow\;\theta\approx68.2^\circ

מתחת לאופק, בכיוון +x+x.

טעות נפוצה: לחשב את אורך המסלול. ההעתק הוא קו ישר בין שתי הנקודות, ואילו המסלול עצמו מעוקל וארוך יותר.

סעיף ד

תשובה:

vˉ→=(8, −20) m/s\vec{\bar v}=(8,\,-20)\,\text{m/s}; שווה בדיוק למהירות הרגעית ב-t=2 st=2\,\text{s}

vˉ→=Δr→Δt=(16, −40)2=(8, −20) m/s,∣vˉ→∣=64+400≈21.5 m/s\vec{\bar v}=\frac{\Delta\vec r}{\Delta t}=\frac{(16,\,-40)}{2}=(8,\,-20)\,\text{m/s},\qquad |\vec{\bar v}|=\sqrt{64+400}\approx21.5\,\text{m/s}

המהירות הרגעית: vx=8 m/sv_x=8\,\text{m/s} (קבוע), vy=−10tv_y=-10t, ולכן v→(2)=(8, −20) m/s\vec v(2)=(8,\,-20)\,\text{m/s} - אותו וקטור.

ההסבר: בכל אחד מהצירים התאוצה קבועה. בתנועה בתאוצה קבועה המהירות משתנה באופן קווי עם הזמן, ולכן המהירות הממוצעת בפרק זמן שווה למהירות הרגעית באמצע פרק הזמן. כאן אמצע הפרק 1-3 s1\text{-}3\,\text{s} הוא t=2 st=2\,\text{s}.

שאלה 5 · מטוס חילוץ משליך חבילה לסירה שמתקרבתביניים · בינונית

מטוס חילוץ טס אופקית במהירות קבועה 288 km/h288\,\text{km/h}. ברגע t=0t=0 הוא נמצא במרחק אופקי 2.7 km2.7\,\text{km} מסירה, שמפליגה במהירות קבועה 36 km/h36\,\text{km/h} לעברו (המטוס והסירה נעים על אותו קו אופקי, זה לקראת זה). 1515 שניות אחרי t=0t=0 משליך הטייס חבילת ציוד, והיא נוחתת בדיוק על הסירה. התנגדות האוויר זניחה.

א.

מה המרחק האופקי בין המטוס לסירה ברגע ההשלכה? כמה זמן נמצאת החבילה באוויר?

ב.

מה גובה המטוס מעל פני הים?

ג.

מה מהירות החבילה (גודל וכיוון) ביחס למים, ברגע שהיא פוגעת בסירה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

1350 m1350\,\text{m}; 15 s15\,\text{s}

ביחידות SI: 288 km/h=80 m/s288\,\text{km/h}=80\,\text{m/s}, 36 km/h=10 m/s36\,\text{km/h}=10\,\text{m/s}.

המטוס והסירה מתקרבים זה לזה, ולכן המרחק ביניהם קטן ב-80+10=90 m80+10=90\,\text{m} בכל שנייה:

d1=2700−90⋅15=1350 md_1=2700-90\cdot15=1350\,\text{m}

אחרי ההשלכה לחבילה יש מהירות אופקית של המטוס, 80 m/s80\,\text{m/s}, והסירה ממשיכה לבוא לקראתה ב-10 m/s10\,\text{m/s}. גם המרחק האופקי בין החבילה לסירה קטן ב-90 m90\,\text{m} בכל שנייה:

t=135090=15 st=\frac{1350}{90}=15\,\text{s}

טעות נפוצה: לחלק ב-80 m/s80\,\text{m/s} בלבד ולשכוח שגם הסירה מתקרבת.

סעיף ב

תשובה:

1125 m1125\,\text{m}

הזריקה אופקית, ולכן בציר האנכי החבילה נופלת ממנוחה:

h=12gt2=5⋅152=1125 mh=\tfrac12gt^2=5\cdot15^2=1125\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

170 m/s170\,\text{m/s}, בזווית ≈61.9∘\approx61.9^\circ מתחת לאופק

vx=80 m/s,vy=−gt=−150 m/sv_x=80\,\text{m/s},\qquad v_y=-gt=-150\,\text{m/s}
v=802+1502=28900=170 m/s,tan⁡θ=15080  ⇒  θ≈61.9∘v=\sqrt{80^2+150^2}=\sqrt{28900}=170\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{150}{80}\;\Rightarrow\;\theta\approx61.9^\circ

מתחת לאופק, בכיוון תנועת המטוס.

שאלה 6 · כדור שנזרק כלפי מטה וכדור שנזרק אופקית נפגשיםביניים · בינונית

שני בניינים עומדים במרחק אופקי 9 m9\,\text{m} זה מזה. מהמרפסת העליונה של הבניין הראשון, בגובה 10.8 m10.8\,\text{m}, זורק דן כדור AA אנכית כלפי מטה, במהירות vAv_A לא ידועה. באותו רגע, ממרפסת בבניין השני בגובה 6 m6\,\text{m}, זורקת מיכל כדור BB אופקית במהירות 15 m/s15\,\text{m/s}, לעבר הקו האנכי שלאורכו נע AA. הכדורים מתנגשים באוויר. התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נקודתיים.

א.

כמה זמן אחרי הזריקה מתנגשים הכדורים?

ב.

מה המהירות vAv_A?

ג.

באיזה גובה מעל הקרקע מתנגשים הכדורים?

ד.

מה מהירות כדור BB (גודל וכיוון) ברגע ההתנגשות?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t=0.6 st=0.6\,\text{s}

AA נע רק לאורך קו אנכי, ולכן ההתנגשות קורה כש-BB עובר את כל המרחק האופקי בין הבניינים. בציר האופקי המהירות של BB קבועה:

t=915=0.6 st=\frac{9}{15}=0.6\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

vA=8 m/sv_A=8\,\text{m/s}

נבחר ציר yy כלפי מעלה, ראשית בקרקע:

yA=10.8−vAt−5t2,yB=6−5t2y_A=10.8-v_At-5t^2,\qquad y_B=6-5t^2

ברגע ההתנגשות הגבהים שווים. האיבר 5t25t^2 מצטמצם, כי לשני הכדורים אותה תאוצה אנכית:

10.8−vA⋅0.6=6  ⇒  vA=4.80.6=8 m/s10.8-v_A\cdot0.6=6\;\Rightarrow\;v_A=\frac{4.8}{0.6}=8\,\text{m/s}

אילו AA היה רק משוחרר ממנוחה, הפרש הגבהים בין הכדורים היה נשאר 4.8 m4.8\,\text{m} כל הזמן, והם לא היו נפגשים לעולם.

סעיף ג

תשובה:

4.2 m4.2\,\text{m}

yB(0.6)=6−5⋅0.36=4.2 my_B(0.6)=6-5\cdot0.36=4.2\,\text{m}

בדיקה: yA=10.8−8⋅0.6−1.8=4.2 my_A=10.8-8\cdot0.6-1.8=4.2\,\text{m}. הגובה חיובי, ולכן ההתנגשות אכן באוויר.

סעיף ד

תשובה:

≈16.2 m/s\approx16.2\,\text{m/s}, בזווית ≈21.8∘\approx21.8^\circ מתחת לאופק

vx=15 m/s,vy=−10⋅0.6=−6 m/sv_x=15\,\text{m/s},\qquad v_y=-10\cdot0.6=-6\,\text{m/s}
vB=152+62=261≈16.2 m/s,tan⁡θ=615  ⇒  θ≈21.8∘v_B=\sqrt{15^2+6^2}=\sqrt{261}\approx16.2\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{6}{15}\;\Rightarrow\;\theta\approx21.8^\circ

מתחת לאופק, לעבר הבניין הראשון.

שאלה 7 · כדור עובר דרך שני חישוקיםביניים · בינונית

מכונת זריקה משגרת כדור אופקית, מגובה ובמהירות שאינם ידועים. הכדור עובר בדיוק דרך מרכזיהם של שני חישוקים אנכיים, בלי לגעת בהם. מרכז החישוק הראשון נמצא במרחק אופקי 12 m12\,\text{m} מנקודת השיגור, ומרכז השני - במרחק אופקי 18 m18\,\text{m} ממנה, 4 m4\,\text{m} מתחת למרכז הראשון. התנגדות האוויר זניחה.

א.

מה מהירות השיגור של הכדור?

ב.

בכמה מטרים מעל מרכז החישוק הראשון שוגר הכדור?

ג.

כמה זמן עבר מהשיגור עד שהכדור הגיע לחישוק השני? מה גודל מהירותו שם?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

v0=15 m/sv_0=15\,\text{m/s}

הכדור מגיע למרחק אופקי xx אחרי זמן t=xv0t=\dfrac{x}{v_0}, ועד אז ירד 12gt2=5x2v02\tfrac12gt^2=\dfrac{5x^2}{v_0^2} מתחת לגובה השיגור.

ההפרש בין הירידות בשני החישוקים הוא 4 m4\,\text{m}:

5⋅182v02−5⋅122v02=4  ⇒  5⋅180v02=4  ⇒  v02=225  ⇒  v0=15 m/s\frac{5\cdot18^2}{v_0^2}-\frac{5\cdot12^2}{v_0^2}=4\;\Rightarrow\;\frac{5\cdot180}{v_0^2}=4\;\Rightarrow\;v_0^2=225\;\Rightarrow\;v_0=15\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להניח שהכדור יורד 4 m4\,\text{m} בקצב קבוע לאורך 6 m6\,\text{m} אופקיים - הירידה תלויה בריבוע הזמן, ולא בהפרש הזמנים בלבד.

סעיף ב

תשובה:

3.2 m3.2\,\text{m}

הזמן עד החישוק הראשון: t1=1215=0.8 st_1=\dfrac{12}{15}=0.8\,\text{s}.

Δy1=12gt12=5⋅0.64=3.2 m\Delta y_1=\tfrac12gt_1^2=5\cdot0.64=3.2\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

1.2 s1.2\,\text{s}; ≈19.2 m/s\approx19.2\,\text{m/s}

t2=1815=1.2 st_2=\frac{18}{15}=1.2\,\text{s}

(בדיקה: 5⋅1.22=7.2 m5\cdot1.2^2=7.2\,\text{m}, ו-7.2−3.2=4 m7.2-3.2=4\,\text{m} - מתאים לנתון.)

vx=15 m/s,vy=−12 m/s,v=225+144=369≈19.2 m/sv_x=15\,\text{m/s},\quad v_y=-12\,\text{m/s},\quad v=\sqrt{225+144}=\sqrt{369}\approx19.2\,\text{m/s}

שאלה 8 · משגר קפיצי על אדן חלון: כיווץ הקפיץ ומרחק הנחיתהביניים · בינונית

משגר צעצוע מוצב על אדן חלון ויורה כדורי פלסטיק קטנים בכיוון אופקי. בתוך המשגר קפיץ אופקי שקבוע הכוח שלו k=200 N/mk=200\,\text{N/m}: מכווצים אותו בעזרת הכדור ומשחררים, והכדור עוזב את הקפיץ כשהקפיץ חוזר לאורכו הרפוי. מסת הכדור m=20 gm=20\,\text{g}. הכדור עוזב את המשגר בגובה H=1.8 mH=1.8\,\text{m} מעל חצר אופקית ופוגע בה במרחק אופקי DD מנקודת היציאה (ראו תרשים). החיכוך בתוך המשגר, מסת הקפיץ והתנגדות האוויר זניחים.

מבצעים שני ניסויים: בניסוי I מכווצים את הקפיץ ב-xI=4 cmx_{\text{I}}=4\,\text{cm}, ובניסוי II ב-xII=6 cmx_{\text{II}}=6\,\text{cm}.

א.

חשבו את גודל מהירות הכדור ברגע שהוא יוצא מהמשגר בכל אחד מהניסויים.

ב.

באיזה מהניסויים זמן התנועה של הכדור באוויר (מהיציאה מהמשגר עד הפגיעה בחצר) ארוך יותר? נמקו, וחשבו אותו.

ג.

חשבו את המרחקים DID_{\text{I}} ו־DIID_{\text{II}} ואת היחס DIIDI\frac{D_{\text{II}}}{D_{\text{I}}}. הראו שהיחס שווה ל־xIIxI\frac{x_{\text{II}}}{x_{\text{I}}}.

ד.

בכמה צריך לכווץ את הקפיץ כדי שהכדור יפגע בחצר במרחק D=4.8 mD=4.8\,\text{m} מנקודת היציאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vI=4 m/sv_{\text{I}}=4\,\text{m/s}, vII=6 m/sv_{\text{II}}=6\,\text{m/s}

בתוך המשגר אין חיכוך, והקפיץ אופקי - האנרגיה האלסטית של הקפיץ הופכת כולה לאנרגיה קינטית של הכדור:

12kx2=12mv2  ⇒  v=xkm=x2000.02=100x\tfrac12kx^2=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=x\sqrt{\frac km}=x\sqrt{\frac{200}{0.02}}=100x
vI=100⋅0.04=4 m/svII=100⋅0.06=6 m/sv_{\text{I}}=100\cdot0.04=4\,\text{m/s}\qquad v_{\text{II}}=100\cdot0.06=6\,\text{m/s}

שימו לב: המסה ב-kg\text{kg} והכיווץ ב-m\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

הזמנים שווים: t=0.6 st=0.6\,\text{s} בשני הניסויים.

אחרי שהכדור יוצא מהמשגר פועל עליו רק כוח הכובד. בציר האנכי המהירות ההתחלתית אפס בשני הניסויים (הירי אופקי), והגובה HH זהה – לכן זמן הנפילה זהה:

H=12gt2  ⇒  t=2Hg=2⋅1.810=0.6 sH=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2H}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.8}{10}}=0.6\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

DI=2.4 mD_{\text{I}}=2.4\,\text{m}, DII=3.6 mD_{\text{II}}=3.6\,\text{m}, DIIDI=1.5\frac{D_{\text{II}}}{D_{\text{I}}}=1.5

בציר האופקי המהירות קבועה:

DI=vIt=4⋅0.6=2.4 mDII=vIIt=6⋅0.6=3.6 mD_{\text{I}}=v_{\text{I}}t=4\cdot0.6=2.4\,\text{m}\qquad D_{\text{II}}=v_{\text{II}}t=6\cdot0.6=3.6\,\text{m}

באופן כללי, הזמן זהה ולכן:

DIIDI=vIIvI=xIIk/mxIk/m=xIIxI=64=1.5\frac{D_{\text{II}}}{D_{\text{I}}}=\frac{v_{\text{II}}}{v_{\text{I}}}=\frac{x_{\text{II}}\sqrt{k/m}}{x_{\text{I}}\sqrt{k/m}}=\frac{x_{\text{II}}}{x_{\text{I}}}=\frac{6}{4}=1.5

טעות נפוצה: לחשוב שהמרחק יחסי לאנרגיה שנאגרה בקפיץ, ולקבל (64)2=2.25\left(\frac64\right)^2=2.25. המרחק יחסי למהירות, והמהירות יחסית לכיווץ (האנרגיה יחסית לריבוע שלו).

סעיף ד

תשובה:

x=8 cmx=8\,\text{cm}

זמן הנפילה לא משתנה, t=0.6 st=0.6\,\text{s}, ולכן המהירות הדרושה ביציאה:

v=Dt=4.80.6=8 m/sv=\frac{D}{t}=\frac{4.8}{0.6}=8\,\text{m/s}

ומשימור אנרגיה:

x=vk/m=8100=0.08 m=8 cmx=\frac{v}{\sqrt{k/m}}=\frac{8}{100}=0.08\,\text{m}=8\,\text{cm}

(אפשר גם מהיחס של סעיף ג: DD גדל פי 22 לעומת ניסוי I, ולכן גם הכיווץ גדל פי 22: 2⋅4=8 cm2\cdot4=8\,\text{cm}.)

שאלה 9 · כדור מתגלגל מראש גרם מדרגות: על איזו מדרגה ינחת?ביניים · קשה

כדור קטן מתגלגל על משטח אופקי שבראש גרם מדרגות ועוזב את קצה המשטח במהירות אופקית v0=1.8 m/sv_0=1.8\,\text{m/s}. גובה כל מדרגה 20 cm20\,\text{cm} ורוחבה (עומקה האופקי) 20 cm20\,\text{cm}. המדרגות ממוספרות מלמעלה: מדרגה 11 היא הראשונה מתחת למשטח העליון, וכן הלאה (ראו איור). גרם המדרגות ארוך מספיק, והתנגדות האוויר זניחה. הכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

על איזו מדרגה פוגע הכדור לראשונה? מה המרחק האופקי בין נקודת הפגיעה לבין הקצה של המשטח העליון, וכמה זמן נמשכת התעופה?

ב.

באיזה תחום של מהירויות אופקיות v0v_0 (בעזיבת המשטח העליון) הכדור פוגע לראשונה דווקא במדרגה 44?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

מדרגה 44; x=0.72 mx=0.72\,\text{m}, t=0.4 st=0.4\,\text{s}

נבחר ראשית בקצה המשטח העליון, ציר xx אופקי בכיוון התנועה וציר yy אנכי כלפי מטה. אחרי שהכדור עוזב את המשטח פועל עליו רק כוח הכובד, ולכן:

x=v0t=1.8t ,y=12gt2=5t2x=v_0t=1.8t\,,\qquad y=\tfrac12gt^2=5t^2

הפינה הקדמית של מדרגה nn נמצאת ב־x=0.2n mx=0.2n\,\text{m} וב־y=0.2n my=0.2n\,\text{m}. הכדור עובר מעל הפינה אם כשהוא מגיע אליה אופקית הוא עוד לא ירד עד גובהה. הזמן להגיע ל־x=0.2nx=0.2n הוא tn=0.2n1.8=n9 st_n=\frac{0.2n}{1.8}=\frac{n}{9}\,\text{s}, והירידה ברגע זה:

y(tn)=5(n9)2=5n281 my(t_n)=5\left(\frac{n}{9}\right)^2=\frac{5n^2}{81}\,\text{m}

- n=1n=1: y=0.062 m<0.2 my=0.062\,\text{m}<0.2\,\text{m} – עובר מעל.

- n=2n=2: y=0.247 m<0.4 my=0.247\,\text{m}<0.4\,\text{m} – עובר מעל.

- n=3n=3: y=0.556 m<0.6 my=0.556\,\text{m}<0.6\,\text{m} – עובר מעל.

- n=4n=4: y=0.988 m>0.8 my=0.988\,\text{m}>0.8\,\text{m} – הכדור כבר ירד מתחת למשטח מדרגה 44 לפני שהגיע לפינה שלה.

לכן הכדור פוגע במשטח של מדרגה 44, שנמצא בעומק 0.8 m0.8\,\text{m}:

5t2=0.8  ⇒  t=0.4 s ,x=1.8⋅0.4=0.72 m5t^2=0.8\;\Rightarrow\;t=0.4\,\text{s}\,,\qquad x=1.8\cdot0.4=0.72\,\text{m}

בדיקה: משטח מדרגה 44 משתרע בין x=0.6 mx=0.6\,\text{m} ל־x=0.8 mx=0.8\,\text{m}, ו־0.72 m0.72\,\text{m} אכן בתחום (במרחק 8 cm8\,\text{cm} מהפינה הקדמית שלה).

טעות נפוצה: למצוא את החיתוך של המסלול עם הקו הישר שעובר דרך פינות המדרגות (y=xy=x): 5t2=1.8t⇒t=0.36 s5t^2=1.8t\Rightarrow t=0.36\,\text{s}, x=0.648 mx=0.648\,\text{m}, כלומר 3.243.24 רוחבי מדרגה – ולעגל ל"מדרגה 33". הכדור חוצה את הקו הזה מעל מדרגה 44 (בין x=0.6x=0.6 ל־x=0.8x=0.8), ולכן נוחת עליה. והחיתוך עם הקו אינו נקודת הנחיתה: הכדור ממשיך ליפול עד משטח המדרגה.

סעיף ב

תשובה:

3 m/s<v0<2 m/s\sqrt3\,\text{m/s}<v_0<2\,\text{m/s}, כלומר בערך 1.73 m/s<v0<2 m/s1.73\,\text{m/s}<v_0<2\,\text{m/s}

כדי לפגוע לראשונה במדרגה 44 הכדור צריך לעבור מעל הפינה של מדרגה 33 ולא לעבור מעל הפינה של מדרגה 44.

תנאי לעבור מעל הפינה של מדרגה nn, בנקודה (0.2n, 0.2n)(0.2n,\,0.2n), עבור מהירות כללית v0v_0:

5(0.2nv0)2<0.2n  ⇒  0.2nv02<0.2  ⇒  v02>n  (m2/s2)5\left(\frac{0.2n}{v_0}\right)^2<0.2n\;\Rightarrow\;\frac{0.2n}{v_0^2}<0.2\;\Rightarrow\;v_0^2>n\;(\text{m}^2/\text{s}^2)

•עובר מעל פינה 33: v0>3≈1.73 m/sv_0>\sqrt3\approx1.73\,\text{m/s}.

•לא עובר מעל פינה 44: v0<4=2 m/sv_0<\sqrt4=2\,\text{m/s}.

לכן 3 m/s<v0<2 m/s\sqrt3\,\text{m/s}<v_0<2\,\text{m/s}, ו־v0=1.8 m/sv_0=1.8\,\text{m/s} מסעיף א אכן בתחום. (ב־v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s} בדיוק הכדור פוגע בפינה של מדרגה 44.)

שימו לב: המהירות הדרושה גדלה כמו n\sqrt n ולא כמו nn – כדי להגיע למדרגה רחוקה פי 44 מספיקה מהירות גדולה רק פי 22. הסיבה: המסלול חוצה את קו הפינות y=xy=x כאשר 5x2v02=x\frac{5x^2}{v_0^2}=x, כלומר במרחק אופקי x=v025x=\frac{v_0^2}{5} – המרחק הזה גדל כמו ריבוע המהירות.

שאלה 10 · גוף בלולאה על שולחן ונפילה מקצהובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסילה חלקה מונחת על שולחן אופקי. המסילה כוללת קטע משופע, לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.2 mr=0.2\,\text{m} וקטע אופקי שמסתיים בנקודה EE בקצה השולחן. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה של הלולאה, ו־DD הנקודה הגבוהה שלה. גובה השולחן מעל הרצפה 0.45 m0.45\,\text{m} (ראו תרשים).

גוף קטן שמסתו m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מהנקודה AA, שגובהה 0.8 m0.8\,\text{m} מעל השולחן. הגוף עובר בלולאה, נע לאורך הקטע האופקי ועוזב את המסילה בנקודה EE.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

היעזרו בשימור האנרגייה המכנית וחשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה BB.

ב.

חשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה DD.

ג.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הגוף בנקודה DD, וחשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה על הגוף בנקודה זו.

ד.

הקטע האופקי של המסילה נמצא בגובה השולחן, והגוף עוזב אותו בנקודה EE במהירות אופקית.

חשבו את המרחק האופקי בין קצה השולחן לבין הנקודה שבה הגוף פוגע ברצפה.

ה.

משחררים את הגוף ממנוחה מנקודה אחרת על הקטע המשופע, שגובהה 0.45 m0.45\,\text{m} מעל השולחן.

קבעו אם במקרה זה הגוף יעבור את הלולאה בלי להתנתק מן המסילה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

vB=4 m/sv_B=4\,\text{m/s}

אין חיכוך ואין התנגדות אוויר, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה – האנרגייה המכנית נשמרת. מפלס האפס – משטח השולחן:

mghA=12mvB2  ⇒  vB=2ghA=2⋅10⋅0.8=16=4 m/smgh_A=\tfrac12mv_B^2\;\Rightarrow\;v_B=\sqrt{2gh_A}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=\sqrt{16}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vD=8≈2.83 m/sv_D=\sqrt8\approx 2.83\,\text{m/s}

גובה DD מעל השולחן הוא 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m}. שימור אנרגייה בין AA ל־DD:

mghA=mg⋅2r+12mvD2  ⇒  vD2=2g(hA−2r)mgh_A=mg\cdot 2r+\tfrac12mv_D^2\;\Rightarrow\;v_D^2=2g(h_A-2r)
vD2=2⋅10⋅(0.8−0.4)=8  ⇒  vD≈2.83 m/sv_D^2=2\cdot 10\cdot(0.8-0.4)=8\;\Rightarrow\;v_D\approx 2.83\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

mgmg ו־NN, שניהם אנכית מטה; N=3 NN=3\,\text{N}

בנקודה DD פועלים: כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} (כדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי NN (המסילה, אל מרכז הלולאה – גם הוא אנכית מטה).

שני הכוחות מכוונים אל המרכז, וסכומם הוא הכוח הצנטריפטלי. מדף הנוסחאות: aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־ΣF=ma\Sigma F=ma:

N+mg=mvD2r  ⇒  N=mvD2r−mgN+mg=\frac{mv_D^2}{r}\;\Rightarrow\;N=\frac{mv_D^2}{r}-mg
N=0.1⋅80.2−0.1⋅10=4−1=3 NN=\frac{0.1\cdot 8}{0.2}-0.1\cdot 10=4-1=3\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N−mg=mv2rN-mg=\frac{mv^2}{r} כמו בתחתית הלולאה – בראש הלולאה הנורמלי מכוון כלפי מטה.

סעיף ד

תשובה:

1.2 m1.2\,\text{m}

מהירות ב־EE: EE באותו גובה כמו BB, ולכן משימור אנרגייה vE=vB=4 m/sv_E=v_B=4\,\text{m/s}, אופקית.

זמן הנפילה: בציר האנכי מהירות התחלתית אפס ותאוצה gg:

h=12gt2  ⇒  t=2hg=2⋅0.4510=0.09=0.3 sh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot 0.45}{10}}=\sqrt{0.09}=0.3\,\text{s}

המרחק האופקי: בציר האופקי התנועה קצובה:

x=vEt=4⋅0.3=1.2 mx=v_Et=4\cdot 0.3=1.2\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא. הגובה המינימלי הוא 2.5r=0.5 m>0.45 m2.5r=0.5\,\text{m}>0.45\,\text{m}, ולכן הגוף יתנתק לפני DD.

קביעה: הגוף לא יעבור את הלולאה – הוא יתנתק מהמסילה לפני שיגיע ל־DD.

נימוק: כדי שהגוף יישאר צמוד למסילה בנקודה DD צריך N≥0N\ge 0. מהמשוואה של סעיף ג:

N=mvD2r−mg≥0  ⇒  vD2≥gr=10⋅0.2=2 m2/s2N=\frac{mv_D^2}{r}-mg\ge 0\;\Rightarrow\;v_D^2\ge gr=10\cdot 0.2=2\,\text{m}^2/\text{s}^2

משחרור מגובה 0.45 m0.45\,\text{m}, בשימור אנרגייה:

vD2=2g(0.45−2r)=2⋅10⋅(0.45−0.4)=1 m2/s2<2v_D^2=2g(0.45-2r)=2\cdot 10\cdot(0.45-0.4)=1\,\text{m}^2/\text{s}^2<2

המהירות ב־DD הייתה קטנה מהנדרש, ולכן הגוף אינו יכול לעבור בראש הלולאה בצמוד למסילה: הוא יתנתק לפני DD.

(באופן כללי: הגובה המינימלי הוא hmin⁡=2r+12r=2.5r=0.5 mh_{\min}=2r+\tfrac12r=2.5r=0.5\,\text{m}, וגובה השחרור 0.45 m0.45\,\text{m} קטן ממנו.)

טעות נפוצה: לבדוק רק אם יש לגוף מספיק אנרגייה להגיע לגובה 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m} (0.45>0.40.45>0.4) – בראש הלולאה דרושה מהירות מינימלית, לא רק גובה.

שאלה 11 · כדור המתגלגל מקצה שולחןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן מתגלגל על שולחן אופקי ועוזב את קצה השולחן במהירות אופקית שגודלה v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s}.

גובה השולחן מעל הרצפה הוא h=0.8 mh=0.8\,\text{m} (ראו תרשים).

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

בציר האנכי הכדור נע כמו גוף הנופל נפילה חופשית ממנוחה. חשבו את הזמן שעובר מרגע שהכדור עוזב את השולחן ועד שהוא פוגע ברצפה.

ב.

חשבו את המרחק האופקי בין קצה השולחן לבין הנקודה שבה הכדור פוגע ברצפה.

ג.

חשבו את הרכיב האופקי ואת הרכיב האנכי של מהירות הכדור ברגע הפגיעה ברצפה, ואת גודל מהירותו ברגע זה.

ד.

חשבו את הזווית בין כיוון מהירות הכדור לבין הרצפה ברגע הפגיעה.

ה.

כדור שני, זהה לראשון, עוזב את אותו שולחן מאותה נקודה במהירות אופקית של 6 m/s6\,\text{m/s}.

קבעו אם זמן הנפילה של הכדור השני ארוך מזמן הנפילה של הכדור הראשון, קצר ממנו או שווה לו, וקבעו פי כמה גדול המרחק האופקי שהוא עובר עד הרצפה. נמקו את קביעותיכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

t=0.4 st=0.4\,\text{s}

ברגע שהכדור עוזב את השולחן מהירותו אופקית, ולכן רכיב המהירות האנכי ההתחלתי הוא אפס. בציר האנכי פועל רק כוח הכובד, והתאוצה היא gg כלפי מטה.

מדף הנוסחאות (כיוון חיובי כלפי מטה, v0=0v_0=0):

x=x0+v0t+12at2  ⇒  h=12gt2  ⇒  t=2hgx=x_0+v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;h=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}

הצבה:

t=2⋅0.810=0.16=0.4 st=\sqrt{\frac{2\cdot 0.8}{10}}=\sqrt{0.16}=0.4\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

1.2 m1.2\,\text{m}

בציר האופקי לא פועל כוח, ולכן התנועה קצובה והמהירות האופקית נשארת v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s} לאורך כל התנועה:

x=v0t=3⋅0.4=1.2 mx=v_0t=3\cdot 0.4=1.2\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vx=3 m/sv_x=3\,\text{m/s}, vy=4 m/sv_y=4\,\text{m/s} (מטה), v=5 m/sv=5\,\text{m/s}

רכיב אופקי: קבוע, vx=v0=3 m/sv_x=v_0=3\,\text{m/s}.

רכיב אנכי: מ־v=v0+atv=v_0+at עם v0=0v_0=0:

vy=gt=10⋅0.4=4 m/s(כלפי מטה)v_y=gt=10\cdot 0.4=4\,\text{m/s}\quad(\text{כלפי מטה})

גודל המהירות (פיתגורס, כי הרכיבים מאונכים):

v=vx2+vy2=32+42=5 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחבר את הרכיבים ישירות (3+4=73+4=7) – אלה וקטורים מאונכים.

סעיף ד

תשובה:

θ≈53∘\theta\approx 53^\circ

במשולש המהירויות הרכיב האנכי הוא הניצב שמול הזווית עם הרצפה, והרכיב האופקי הוא הניצב הסמוך לה:

tan⁡θ=vyvx=43≈1.33  ⇒  θ≈53.1∘\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}=\frac{4}{3}\approx 1.33\;\Rightarrow\;\theta\approx 53.1^\circ

סעיף ה

תשובה:

זמן הנפילה שווה (0.4 s0.4\,\text{s}); המרחק האופקי גדול פי 2 (2.4 m2.4\,\text{m}).

זמן הנפילה – שווה. התנועה האנכית אינה תלויה בתנועה האופקית: בשני המקרים רכיב המהירות האנכי ההתחלתי אפס, התאוצה האנכית gg והגובה hh זהים. לכן t=2hg=0.4 st=\sqrt{\frac{2h}{g}}=0.4\,\text{s} גם עבור הכדור השני.

המרחק האופקי – פי 2. בציר האופקי x=v0tx=v_0t. הזמן זהה והמהירות האופקית כפולה, ולכן המרחק כפול:

x2=6⋅0.4=2.4 m=2⋅1.2 mx_2=6\cdot 0.4=2.4\,\text{m}=2\cdot 1.2\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שכדור מהיר יותר "נשאר באוויר" זמן רב יותר – זמן השהייה באוויר נקבע רק על ידי התנועה האנכית.

שאלה 12 · אבן הנזרקת אופקית מצוקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ילד עומד על שפת צוק אנכי וזורק אבן קטנה אופקית במהירות v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s}. נקודת הזריקה נמצאת 20 m20\,\text{m} מעל קרקע מישורית (ראו תרשים).

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את זמן התנועה של האבן מרגע הזריקה ועד פגיעתה בקרקע.

ב.

חשבו את המרחק האופקי בין תחתית הצוק לבין נקודת הפגיעה של האבן.

ג.

חשבו את רכיבי המהירות של האבן ברגע הפגיעה, את גודל המהירות ואת הזווית שבין כיוון המהירות לקרקע.

ד.

באותו רגע שבו זרק הילד את האבן, עזבה אבן שנייה את שפת הצוק ממנוחה (נפלה מאותו גובה).

קבעו איזו מן האבנים פוגעת בקרקע ראשונה, או שהן פוגעות בו־זמנית. נמקו את קביעתכם.

ה.

חשבו את גודל מהירות הפגיעה של האבן הראשונה בעזרת שימור אנרגייה, והשוו לתוצאת סעיף ג.

אילו זרק הילד את האבן מאותה נקודה במהירות שגודלה 8 m/s8\,\text{m/s} אך בזווית כלפי מעלה, האם גודל מהירות הפגיעה היה משתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

t=2 st=2\,\text{s}

בציר האנכי האבן נופלת נפילה חופשית ממנוחה (המהירות ההתחלתית אופקית). כיוון חיובי כלפי מטה:

y−y0=v0yt+12gt2  ⇒  h=12gt2  ⇒  t=2hg=2⋅2010=2 sy-y_0=v_{0y}t+\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;h=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot 20}{10}}=2\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

16 m16\,\text{m}

בציר האופקי אין כוח, ולכן התנועה קצובה:

x=v0t=8⋅2=16 mx=v_0t=8\cdot 2=16\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vx=8 m/sv_x=8\,\text{m/s}, vy=20 m/sv_y=20\,\text{m/s} (מטה); v≈21.5 m/sv\approx 21.5\,\text{m/s}; ≈68∘\approx 68^\circ

רכיב אופקי: קבוע, vx=8 m/sv_x=8\,\text{m/s}.

רכיב אנכי: vy=gt=10⋅2=20 m/sv_y=gt=10\cdot 2=20\,\text{m/s} כלפי מטה.

גודל:

v=82+202=464≈21.5 m/sv=\sqrt{8^2+20^2}=\sqrt{464}\approx 21.5\,\text{m/s}

זווית עם הקרקע:

tan⁡θ=vyvx=208=2.5  ⇒  θ≈68.2∘\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}=\frac{20}{8}=2.5\;\Rightarrow\;\theta\approx 68.2^\circ

טעות נפוצה: לחבר את הרכיבים ישירות (8+208+20) – הם וקטורים מאונכים.

סעיף ד

תשובה:

הן פוגעות בקרקע בו־זמנית (אחרי 2 s2\,\text{s}).

קביעה: בו־זמנית.

נימוק: התנועה האנכית אינה תלויה בתנועה האופקית. לשתי האבנים רכיב מהירות אנכי התחלתי אפס, אותה תאוצה אנכית gg ואותו גובה 20 m20\,\text{m}, ולכן לשתיהן אותו זמן נפילה t=2hg=2 st=\sqrt{\frac{2h}{g}}=2\,\text{s}. המהירות האופקית של האבן הראשונה משפיעה רק על המקום שבו היא פוגעת, לא על הזמן.

טעות נפוצה: לחשוב שהאבן הנזרקת "עוברת דרך ארוכה יותר" ולכן מגיעה מאוחר יותר.

סעיף ה

תשובה:

v=464≈21.5 m/sv=\sqrt{464}\approx 21.5\,\text{m/s} – כמו בסעיף ג; לא היה משתנה.

פועל רק כוח הכובד (משמר), ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. רמת ייחוס – הקרקע:

12mv02+mgh=12mv2  ⇒  v=v02+2gh=64+400=464≈21.5 m/s\tfrac12mv_0^2+mgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{v_0^2+2gh}=\sqrt{64+400}=\sqrt{464}\approx 21.5\,\text{m/s}

בהתאם לסעיף ג ✓.

זריקה בזווית: הביטוי v=v02+2ghv=\sqrt{v_0^2+2gh} תלוי רק בגודל המהירות ההתחלתית ובגובה, לא בכיוון. לכן גם בזריקה בזווית כלפי מעלה, באותו גודל מהירות ומאותו גובה, גודל מהירות הפגיעה היה 21.5 m/s21.5\,\text{m/s} (הזמן, הטווח וכיוון הפגיעה היו משתנים).

שאלה 13 · משגר על שולחן במהירויות שונותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משגר כדורים מוצב בקצה שולחן מעבדה, ויורה כדור קטן בכיוון אופקי. גובה פתח המשגר מעל הרצפה HH קבוע ואינו ידוע.

תלמיד ירה את הכדור חמש פעמים, בכל פעם במהירות יציאה אחרת v0v_0 (שנמדדה בעזרת שער אור), ומדד את המרחק האופקי dd מפתח המשגר עד מקום הפגיעה ברצפה.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. תוצאות המדידה מרוכזות בטבלה:

v0 (m/s)v_0\,(\text{m/s})1.01.01.51.52.02.02.52.53.03.0
d (m)d\,(\text{m})0.420.420.580.580.810.810.990.991.211.21
א.

קבעו אם זמן התנועה של הכדור, מהיציאה מהמשגר ועד הפגיעה ברצפה, היה שונה בחמש היריות או שווה בכולן. נמקו.

ב.

הראו כי המרחק dd יחסי ישר למהירות v0v_0, וכי שיפוע הגרף של dd כפונקציה של v0v_0 שווה לזמן התנועה של הכדור.

ג.

סרטטו דיאגרמת פיזור של dd כפונקציה של v0v_0, הוסיפו את קו המגמה, וחשבו את שיפועו.

ד.

היעזרו בשיפוע וחשבו את זמן התנועה של הכדור ואת הגובה HH.

ה.

מעבירים את המשגר לגובה 4H4H מעל הרצפה וחוזרים על הניסוי. קבעו מה יהיה שיפוע קו המגמה החדש, וחשבו את המרחק האופקי שיעבור כדור שיוצא במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

שווה בכל היריות.

קביעה: זמן התנועה שווה בכל היריות.

נימוק: בציר האנכי הכדור מתחיל במהירות אנכית אפס (הירי אופקי), נע בתאוצה gg ועובר אותו גובה HH. לפי H=12gt2H=\tfrac12gt^2, הזמן t=2Hgt=\sqrt{\frac{2H}{g}} תלוי רק בגובה. המהירות האופקית אינה משפיעה על התנועה האנכית.

סעיף ב

תשובה:

d=t⋅v0d=t\cdot v_0 – קו ישר דרך הראשית ששיפועו tt.

בציר האופקי לא פועל כוח, ולכן התנועה קצובה במהירות v0v_0:

d=v0td=v_0t

לפי סעיף א, tt זהה בכל היריות – הוא קבוע. לכן dd יחסי ישר ל־v0v_0: הגרף d(v0)d(v_0) הוא קו ישר העובר בראשית, ושיפועו

שיפוע=dv0=t\text{שיפוע}=\frac{d}{v_0}=t

סעיף ג

תשובה:

קו מגמה d≈0.4 v0d\approx 0.4\,v_0; שיפוע ≈0.4 s\approx 0.4\,\text{s}.

ציר אופקי: v0v_0 ב־m/s\text{m/s}; ציר אנכי: dd במטרים. מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר אחד כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו (לפי סעיף ב הוא עובר קרוב לראשית).

קו מגמה
v₀ (m/s)d (m)0.00.51.01.52.02.53.00.20.40.60.81.01.21.4

שיפוע – משתי נקודות על הקו: (1.0, 0.40)(1.0,\,0.40) ו־(3.0, 1.20)(3.0,\,1.20):

שיפוע=ΔdΔv0=1.20−0.403.0−1.0=0.802.0=0.4 s\text{שיפוע}=\frac{\Delta d}{\Delta v_0}=\frac{1.20-0.40}{3.0-1.0}=\frac{0.80}{2.0}=0.4\,\text{s}

(יחידות: mm/s=s\frac{\text{m}}{\text{m/s}}=\text{s}.)

סעיף ד

תשובה:

t≈0.4 st\approx 0.4\,\text{s}; H≈0.8 mH\approx 0.8\,\text{m}

לפי סעיף ב, השיפוע הוא זמן התנועה: t≈0.4 st\approx 0.4\,\text{s}.

בציר האנכי, ממהירות אנכית אפס (לפי x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2):

H=12gt2=12⋅10⋅0.42=0.8 mH=\tfrac12gt^2=\tfrac12\cdot 10\cdot 0.4^2=0.8\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

השיפוע גדל פי 2: 0.8 s0.8\,\text{s}; d=1.6 md=1.6\,\text{m}.

השיפוע שווה לזמן התנועה t=2Hgt=\sqrt{\frac{2H}{g}}. כשהגובה גדל פי 44, הזמן גדל פי 4=2\sqrt4=2:

t′=2⋅3.210=0.64=0.8 st'=\sqrt{\frac{2\cdot 3.2}{10}}=\sqrt{0.64}=0.8\,\text{s}

לכן השיפוע החדש הוא 0.8 s0.8\,\text{s} (ולא פי 44).

המרחק האופקי עבור v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s}:

d=v0t′=2⋅0.8=1.6 md=v_0t'=2\cdot 0.8=1.6\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שהגובה פי 44 מכפיל את זמן הנפילה פי 44 – הזמן תלוי בשורש הגובה.

שאלה 14 · מכונת הגשה לטניס: משוואות וגרפים של זריקה אופקיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונת הגשה במגרש טניס יורה כדור באופן אופקי. פתח היציאה של המכונה נמצא בגובה h=1.25 mh=1.25\,\text{m} מעל המגרש, והכדור יוצא ממנו במהירות v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

בחרו ראשית צירים על המגרש, בדיוק מתחת לפתח היציאה: ציר xx אופקי בכיוון תנועת הכדור, ציר yy אנכי כלפי מעלה, ו-t=0t=0 ברגע היציאה.

א.

רשמו את משוואת המקום-זמן של הכדור בציר yy.

ב.

כמה זמן אחרי היציאה מהמכונה הכדור פוגע במגרש?

ג.

רשמו את משוואת המקום-זמן של הכדור בציר xx.

ד.

מה המרחק האופקי שהכדור עובר עד הפגיעה במגרש?

ה.

שרטטו את גרף המקום-זמן של הכדור בציר xx, מרגע היציאה ועד הפגיעה.

ו.

שרטטו את גרף רכיב המהירות האופקי, vxv_x, ואת גרף רכיב המהירות האנכי, vyv_y, כפונקציה של הזמן, מרגע היציאה ועד הפגיעה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

y(t)=1.25−5t2y(t)=1.25-5t^2

בציר האנכי פועל רק כוח הכובד: ay=−10 m/s2a_y=-10\,\text{m/s}^2. המהירות ביציאה אופקית, ולכן v0y=0v_{0y}=0. המקום ההתחלתי y0=1.25 my_0=1.25\,\text{m}:

y=y0+v0yt+12ayt2=1.25−5t2y=y_0+v_{0y}t+\tfrac12a_yt^2=1.25-5t^2

סעיף ב

תשובה:

t=0.5 st=0.5\,\text{s}

0=1.25−5t2  ⇒  t2=0.25  ⇒  t=0.5 s0=1.25-5t^2\;\Rightarrow\;t^2=0.25\;\Rightarrow\;t=0.5\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

x(t)=20tx(t)=20t

בציר האופקי לא פועל כוח, ולכן ax=0a_x=0 והתנועה קצובה במהירות v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}. הכדור יוצא מעל הראשית, x0=0x_0=0:

x=x0+v0t=20tx=x_0+v_0t=20t

סעיף ד

תשובה:

10 m10\,\text{m}

מציבים בציר xx את זמן התנועה מסעיף ב - אותו זמן לשני הצירים:

x(0.5)=20⋅0.5=10 mx(0.5)=20\cdot0.5=10\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

קו ישר עולה מ-(0, 0)(0,\,0) עד (0.5 s, 10 m)(0.5\,\text{s},\,10\,\text{m}), בשיפוע 20 m/s20\,\text{m/s}.

x=20tx=20t היא פונקציה קווית, ולכן הגרף קו ישר דרך הראשית. השיפוע הוא המהירות האופקית הקבועה, 20 m/s20\,\text{m/s}.

t (s)x (m)0.00.10.20.30.40.50.6024681012(0.5, 10)

סעיף ו

תשובה:

vxv_x: קו אופקי בגובה 20 m/s20\,\text{m/s}. vy=−10tv_y=-10t: קו ישר יורד מ-00 עד −5 m/s-5\,\text{m/s} ב-t=0.5 st=0.5\,\text{s}.

רכיב אופקי: אין תאוצה בציר xx, ולכן vx=20 m/sv_x=20\,\text{m/s} בכל רגע - קו אופקי.

רכיב אנכי: vy=v0y+ayt=−10tv_y=v_{0y}+a_yt=-10t. ברגע הפגיעה vy=−10⋅0.5=−5 m/sv_y=-10\cdot0.5=-5\,\text{m/s} (כלפי מטה). קו ישר יורד ששיפועו −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2, כלומר התאוצה.

t (s)v (m/s)0.00.10.20.30.40.50.6-8-44812162024vxvy (0.5, -5)

טעות נפוצה: לשרטט את vxv_x כקו יורד. רק הרכיב האנכי משתנה; הרכיב האופקי קבוע כי אין כוח אופקי.

שאלה 15 · חבילה המשוחררת מרחפן: זריקה אופקיתבאורך בגרות · ברמת בגרות

רחפן משלוחים טס אופקית במהירות קבועה שגודלה 36 km/h36\,\text{km/h}, בגובה קבוע HH מעל קרקע מישורית.

ברגע t=0t=0, כשהרחפן נמצא בדיוק מעל הנקודה x=0x=0 על הקרקע, הוא משחרר חבילה קטנה.

החבילה פוגעת בקרקע בנקודה x=Lx=L, וברגע הפגיעה כיוון מהירותה יוצר זווית של 60∘60^\circ עם הקרקע (ראו תרשים).

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. בחישוביכם הניחו שהחבילה היא גוף נקודתי.

א.

תארו במילים את מאפייני תנועת החבילה, ביחס לקרקע, מרגע שחרורה ועד רגע פגיעתה בקרקע. בתשובתכם התייחסו לכל אחד משני צירי התנועה בנפרד.

ב.

חשבו את גודל מהירות החבילה ברגע פגיעתה בקרקע.

ג.

חשבו את HH, הגובה שבו טס הרחפן.

ד.

בטיסה השנייה טס הרחפן אופקית בגובה גבוה ב־55 מטרים מהגובה שחישבתם בסעיף ג, ובמהירות קבועה שונה מ־36 km/h36\,\text{km/h}. גם הפעם הוא שחרר חבילה כשהיה בדיוק מעל הנקודה x=0x=0, והחבילה פגעה בקרקע באותה נקודה x=Lx=L.

חשבו את גודל מהירות הרחפן בטיסה השנייה.

ה.

קבעו, ללא חישוב, אם בטיסה השנייה הזווית בין כיוון מהירות החבילה לבין הקרקע ברגע הפגיעה הייתה קטנה מ־60∘60^\circ, גדולה מ־60∘60^\circ או שווה ל־60∘60^\circ. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

ציר אופקי: תנועה קצובה במהירות קבועה 36 km/h=10 m/s36\,\text{km/h}=10\,\text{m/s} (מהירות הרחפן). ציר אנכי: נפילה חופשית ממהירות אנכית אפס, תנועה שוות תאוצה בתאוצה g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2 כלפי מטה.

ברגע השחרור החבילה נעה יחד עם הרחפן, ולכן מהירותה ההתחלתית ביחס לקרקע אופקית ושווה למהירות הרחפן: v0=36 km/h=10 m/sv_0=36\,\text{km/h}=10\,\text{m/s}. התנגדות האוויר זניחה, ולכן מרגע השחרור הכוח היחיד הפועל על החבילה הוא כוח הכובד mgmg, האנכי כלפי מטה.

ציר xx (אופקי): אין כוח אופקי, ולכן לפי החוק השני של ניוטון ax=0a_x=0. החבילה נעה בתנועה קצובה: רכיב המהירות האופקי קבוע, vx=10 m/sv_x=10\,\text{m/s}, והמקום גדל באופן קווי עם הזמן: x=vxtx=v_xt.

ציר yy (אנכי): פועל רק כוח הכובד, ולכן ay=g=10 m/s2a_y=g=10\,\text{m/s}^2 כלפי מטה. רכיב המהירות האנכי ההתחלתי אפס, ולכן זו נפילה חופשית: vy=gtv_y=gt גדל בקצב קבוע, והגובה קטן לפי y=H−12gt2y=H-\tfrac12gt^2.

שתי התנועות מתרחשות בו־זמנית ובאופן בלתי תלוי, והמסלול הוא פרבולה. כל עוד הרחפן ממשיך באותה מהירות, החבילה נמצאת כל הזמן בדיוק מתחתיו.

טעות נפוצה: לכתוב שהחבילה "נופלת אנכית" מהרחפן – ברגע השחרור יש לה מהירות אופקית של הרחפן, והיא שומרת עליה (התמדה).

סעיף ב

תשובה:

v=20 m/sv=20\,\text{m/s}

ממירים את המהירות האופקית ליחידות SI:

vx=36 km/h=363.6 m/s=10 m/sv_x=36\,\text{km/h}=\frac{36}{3.6}\,\text{m/s}=10\,\text{m/s}

רכיב המהירות האופקי קבוע לאורך כל התנועה, ולכן גם ברגע הפגיעה vx=10 m/sv_x=10\,\text{m/s}.

ברגע הפגיעה וקטור המהירות יוצר זווית 60∘60^\circ עם הקרקע. במשולש המהירויות הרכיב האופקי הוא הניצב הסמוך לזווית:

cos⁡60∘=vxv  ⇒  v=vxcos⁡60∘\cos 60^\circ=\frac{v_x}{v}\;\Rightarrow\;v=\frac{v_x}{\cos 60^\circ}

הצבה:

v=100.5=20 m/sv=\frac{10}{0.5}=20\,\text{m/s}

(הרכיב האנכי ברגע הפגיעה: vy=vxtan⁡60∘=10⋅1.732≈17.3 m/sv_y=v_x\tan 60^\circ=10\cdot 1.732\approx 17.3\,\text{m/s}, ואכן 102+17.32≈20 m/s\sqrt{10^2+17.3^2}\approx 20\,\text{m/s}.)

טעות נפוצה: לשכוח להמיר km/h\text{km/h} ל־m/s\text{m/s}, או להשתמש ב־sin⁡60∘\sin 60^\circ לרכיב האופקי.

סעיף ג

תשובה:

H=15 mH=15\,\text{m}

רכיב המהירות האנכי ברגע הפגיעה:

vy=vxtan⁡60∘=10⋅1.732≈17.32 m/sv_y=v_x\tan 60^\circ=10\cdot 1.732\approx 17.32\,\text{m/s}

בציר האנכי התנועה שוות תאוצה ממהירות אנכית אפס. מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

בציר האנכי (כיוון חיובי כלפי מטה): v0=0v_0=0, a=ga=g, x−x0=Hx-x_0=H:

vy2=2gH  ⇒  H=vy22gv_y^2=2gH\;\Rightarrow\;H=\frac{v_y^2}{2g}

הצבה:

H=17.3222⋅10=30020=15 mH=\frac{17.32^2}{2\cdot 10}=\frac{300}{20}=15\,\text{m}

(בדרך נוספת: זמן הנפילה t1=vyg=1.732 st_1=\frac{v_y}{g}=1.732\,\text{s}, ו־H=12gt12=12⋅10⋅1.7322=15 mH=\tfrac12gt_1^2=\tfrac12\cdot 10\cdot 1.732^2=15\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

v2≈8.66 m/sv_2\approx 8.66\,\text{m/s} (כ־31 km/h31\,\text{km/h})

שלב 1 – המרחק LL בטיסה הראשונה.

זמן הנפילה (מ־v=v0+atv=v_0+at בציר האנכי, v0=0v_0=0):

t1=vyg=17.3210≈1.732 st_1=\frac{v_y}{g}=\frac{17.32}{10}\approx 1.732\,\text{s}

בציר האופקי התנועה קצובה:

L=vxt1=10⋅1.732≈17.3 mL=v_xt_1=10\cdot 1.732\approx 17.3\,\text{m}

שלב 2 – זמן הנפילה בטיסה השנייה.

הגובה גדול ב־55 מטרים: H2=15+5=20 mH_2=15+5=20\,\text{m}. מ־x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 בציר האנכי (v0=0v_0=0):

H2=12gt22  ⇒  t2=2H2g=2⋅2010=2 sH_2=\tfrac12gt_2^2\;\Rightarrow\;t_2=\sqrt{\frac{2H_2}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot 20}{10}}=2\,\text{s}

שלב 3 – מהירות הרחפן.

החבילה השנייה יוצאת במהירות האופקית של הרחפן ועוברת אותו מרחק אופקי LL:

L=v2t2  ⇒  v2=Lt2=17.322≈8.66 m/s≈31 km/hL=v_2t_2\;\Rightarrow\;v_2=\frac{L}{t_2}=\frac{17.32}{2}\approx 8.66\,\text{m/s}\approx 31\,\text{km/h}

כמצופה: החבילה הייתה באוויר זמן רב יותר ועברה אותו מרחק אופקי, ולכן מהירותה האופקית קטנה יותר.

טעות נפוצה: להשתמש באותו זמן נפילה כמו בטיסה הראשונה – זמן הנפילה תלוי רק בגובה, והגובה השתנה.

סעיף ה

תשובה:

הזווית בטיסה השנייה גדולה מ־60∘60^\circ.

קביעה: הזווית גדולה מ־60∘60^\circ.

נימוק: הזווית θ\theta עם הקרקע נקבעת לפי היחס בין רכיבי המהירות ברגע הפגיעה:

tan⁡θ=vyvx\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}

- הרכיב האנכי vyv_y גדל: בשתי הטיסות החבילה נופלת נפילה חופשית ממהירות אנכית אפס, באותה תאוצה gg. בטיסה השנייה הגובה גדול יותר, ולכן זמן הנפילה ארוך יותר ו־vy=gtv_y=gt ברגע הפגיעה גדול יותר.

- הרכיב האופקי vxv_x קטן: את אותו מרחק אופקי LL עברה החבילה בזמן ארוך יותר, ולכן מהירותה האופקית (הקבועה) קטנה יותר – כפי שמצאנו בסעיף ד.

מונה גדול ומכנה קטן – היחס vyvx\frac{v_y}{v_x} גדל, ולכן הזווית גדולה מ־60∘60^\circ. (בדיקה: tan⁡θ=208.66≈2.31\tan\theta=\frac{20}{8.66}\approx 2.31, θ≈66.6∘\theta\approx 66.6^\circ.)

שאלה 16 · טיפות מים הנוטפות מקרון רכבלבאורך בגרות · ברמת בגרות

קרון תחזוקה של רכבל נע לאורך כבל אופקי במהירות קבועה שגודלה 5 ms5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. בתחתית הקרון יש פתח שממנו נוטפות טיפות מים, בזו אחר זו. הפתח נמצא בגובה 7.27.2 מטר מעל קרקע מישורית.

הזמן בין טיפה לטיפה הבאה אחריה הוא 0.4 s0.4\,\text{s}.

בשאלה זו יש להזניח את התנגדות האוויר לתנועת הטיפות.

א.

חשבו כמה זמן עובר מרגע שטיפה ניתקת מן הפתח ועד לרגע פגיעתה בקרקע.

ב.

חשבו את מהירות הפגיעה של טיפה בקרקע (גודל וכיוון).

ג.

קבעו מהו המרחק בין נקודות הפגיעה בקרקע של שתי טיפות עוקבות. פרטו את שיקוליכם.

ד.

קבעו איזה מן האיורים 1–4 שלפניכם מתאר בצורה הטובה ביותר את מיקומי הקרון והטיפות ברגע שטיפה שלישית ניתקת מן הפתח. נמקו את קביעתכם.

ה.

במקרה שני הקרון נע לאורך קטע אחר של הכבל, היורד בזווית α\alpha מתחת לאופק, במהירות שגודלה זהה לזו שבמקרה הראשון (ראו תרשים). גם במקרה זה ניתקת טיפה מגובה 7.27.2 מטר מעל הקרקע.

עומר טוען כי במקרה השני גודל מהירות הפגיעה של הטיפה בקרקע גדול מגודל מהירות הפגיעה במקרה הראשון, ואילו מאיה טוענת כי בשני המקרים גודל מהירות הפגיעה זהה.

קבעו מי מהם צודק ונמקו את תשובתכם. תוכלו להיעזר בשיקולי אנרגייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

t=1.2 st=1.2\,\text{s}

ברגע הניתוק לטיפה יש אותה מהירות כמו לקרון – 5 m/s5\,\text{m/s} אופקית – ורכיב מהירות אנכי אפס. מכאן היא נעה בזריקה אופקית: בציר האנכי נפילה חופשית ממנוחה, בתאוצה gg.

לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה בציר האנכי (כיוון חיובי כלפי מטה, v0y=0v_{0y}=0):

y−y0=v0yt+12gt2  ⇒  h=12gt2  ⇒  t=2hgy-y_0=v_{0y}t+\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;h=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}
t=2⋅7.210=1.44=1.2 st=\sqrt{\frac{2\cdot 7.2}{10}}=\sqrt{1.44}=1.2\,\text{s}

זמן הנפילה זהה לכל הטיפות – כולן ניתקות מאותו גובה עם רכיב מהירות אנכי אפס.

סעיף ב

תשובה:

v=13 m/sv=13\,\text{m/s}, בזווית של כ־67.4∘67.4^\circ מתחת לאופק, בכיוון תנועת הקרון

הרכיב האופקי קבוע (אין כוח אופקי): vx=5 m/sv_x=5\,\text{m/s}.

הרכיב האנכי ברגע הפגיעה, לפי v=v0+atv=v_0+at:

vy=0+gt=10⋅1.2=12 m/s(כלפי מטה)v_y=0+gt=10\cdot 1.2=12\,\text{m/s}\quad(\text{כלפי מטה})

הגודל:

v=vx2+vy2=52+122=13 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{5^2+12^2}=13\,\text{m/s}

הכיוון: הזווית θ\theta מתחת לאופק:

tan⁡θ=vyvx=125=2.4  ⇒  θ≈67.4∘\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}=\frac{12}{5}=2.4\;\Rightarrow\;\theta\approx 67.4^\circ

המהירות מכוונת כלפי מטה ו"קדימה" (בכיוון תנועת הקרון).

(בדיקה באנרגייה: v2=v02+2gh=25+144=169v^2=v_0^2+2gh=25+144=169 ✓.)

טעות נפוצה: לתת רק את הרכיב האנכי (12 m/s12\,\text{m/s}), או לא לציין כיוון.

סעיף ג

תשובה:

2 m2\,\text{m}

קביעה: 2 m2\,\text{m}.

שיקולים: כל טיפה ניתקת מאותו גובה ובאותה מהירות אופקית (5 m/s5\,\text{m/s}), ולכן לכולן אותו זמן נפילה (1.2 s1.2\,\text{s}) ואותו טווח אופקי מנקודת הניתוק:

Δx=vxt=5⋅1.2=6 m\Delta x=v_xt=5\cdot 1.2=6\,\text{m}

לכן המרחק בין נקודות הפגיעה שווה למרחק בין נקודות הניתוק. בין שתי טיפות עוקבות חולפים 0.4 s0.4\,\text{s}, שבמהלכם הקרון (בתנועה קצובה) עובר

d=vΔt=5⋅0.4=2 md=v\Delta t=5\cdot 0.4=2\,\text{m}

המרחק בין נקודות הפגיעה של טיפות עוקבות הוא 2 m2\,\text{m}.

טעות נפוצה: לענות 6 m6\,\text{m} – זה הטווח של כל טיפה, לא המרחק בין טיפות.

סעיף ד

תשובה:

איור 2: הטיפות על קו אנכי אחד מתחת לפתח, והמרווחים ביניהן גדלים כלפי מטה.

קביעה: איור 2.

נימוק:

1. ציר אופקי: לכל הטיפות אותה מהירות אופקית כמו לקרון, ואין כוח אופקי – לכן בכל רגע הטיפות נמצאות בדיוק מתחת לפתח, על קו אנכי אחד. זה פוסל את איורים 1 ו־4, שבהם הטיפות "מפגרות" מאחור.

2. ציר אנכי: כל טיפה נופלת נפילה חופשית ממנוחה אנכית. ברגע שהטיפה השלישית ניתקת, לפי y=12gt2y=\tfrac12gt^2:

•הטיפה השלישית: 0 m0\,\text{m} מתחת לפתח;

•הטיפה השנייה (t=0.4 st=0.4\,\text{s}): 12⋅10⋅0.42=0.8 m\tfrac12\cdot 10\cdot 0.4^2=0.8\,\text{m};

•הטיפה הראשונה (t=0.8 st=0.8\,\text{s}): 12⋅10⋅0.82=3.2 m\tfrac12\cdot 10\cdot 0.8^2=3.2\,\text{m}.

המרווחים 0.8 m0.8\,\text{m} ו־2.4 m2.4\,\text{m} – המרווח התחתון גדול פי 3 מהעליון.

לכן מתאים האיור שבו הטיפות על קו אנכי והמרווחים גדלים כלפי מטה – איור 2 (באיור 3 המרווחים שווים, כאילו הטיפות נופלות במהירות קבועה).

טעות נפוצה: לבחור באיור 1 מתוך "תחושה" שהטיפה נשארת מאחור – בלי התנגדות אוויר היא שומרת על המהירות האופקית של הקרון.

סעיף ה

תשובה:

מאיה צודקת – גודל מהירות הפגיעה זהה (13 m/s13\,\text{m/s}).

קביעה: מאיה צודקת.

נימוק: לאחר הניתוק פועל על הטיפה רק כוח הכובד (התנגדות האוויר זניחה), שהוא כוח משמר – ולכן האנרגייה המכנית של הטיפה נשמרת. בין רגע הניתוק לרגע הפגיעה:

12mv02+mgh=12mv2  ⇒  v=v02+2gh\tfrac12mv_0^2+mgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{v_0^2+2gh}

בשני המקרים גודל המהירות ההתחלתית של הטיפה זהה (5 m/s5\,\text{m/s}, גודל מהירות הקרון) וגם גובה הניתוק זהה (7.2 m7.2\,\text{m}). כיוון המהירות ההתחלתית אינו מופיע בביטוי – האנרגייה הקינטית תלויה רק בגודל המהירות. לכן:

v=52+2⋅10⋅7.2=169=13 m/sv=\sqrt{5^2+2\cdot 10\cdot 7.2}=\sqrt{169}=13\,\text{m/s}

(במקרה השני הטיפה מגיעה לקרקע מוקדם יותר ובזווית אחרת – אך באותו גודל מהירות.)

טעות נפוצה: לטעון שבמקרה השני יש לטיפה "כבר מהירות כלפי מטה" ולכן מהירות הפגיעה גדולה יותר – הרכיב האנכי ההתחלתי בא על חשבון הרכיב האופקי, וגודל המהירות ההתחלתית לא השתנה.

שאלה 17 · משגר כדורים על מעמד מתכוונן: ניתוח ניסויבאורך בגרות · ברמת בגרות

במהלך ניסוי במעבדה הוצב משגר כדורים קפיצי על מעמד שאפשר לשנות את גובהו. המשגר יורה כדור קטן בכיוון אופקי, ובכל היריות מהירות היציאה של הכדור היא v0v_0.

תלמידה ירתה את הכדור כמה פעמים, בכל פעם מגובה אחר. בכל פעם היא מדדה את הגובה hh של פתח המשגר מעל הרצפה, ואת המרחק האופקי dd בין פתח המשגר לבין המקום שבו פגע הכדור ברצפה. נוסף לכך חישבה התלמידה את ריבוע המרחק האופקי, d2d^2.

בשאלה זו יש להזניח את התנגדות האוויר.

בטבלה שלפניכם מרוכזות תוצאות הניסוי.

h (m)h\,(\text{m})0.200.200.400.400.600.600.800.801.001.00
d (m)d\,(\text{m})0.620.620.830.831.051.051.181.181.351.35
d2 (m2)d^2\,(\text{m}^2)0.3840.3840.6890.6891.1031.1031.3921.3921.8231.823
א.

לפניכם גרפים א-ד.

(1)

קבעו איזה מן הגרפים מתאר את גודל הרכיב האופקי של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע היציאה מהמשגר ועד הפגיעה ברצפה.

(2)

קבעו איזה מן הגרפים מתאר את גודל הרכיב האנכי של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן.

נמקו את קביעותיכם.

ב.

בטאו את ריבוע המרחק האופקי, d2d^2, כפונקציה של הגובה hh והפרמטרים v0v_0 ו־gg.

ג.
(1)

סרטטו דיאגרמת פיזור (נקודות במערכת צירים) של ריבוע המרחק האופקי, d2d^2, כפונקציה של הגובה hh.

(2)

הוסיפו לדיאגרמת הפיזור את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ד.

היעזרו בשיפוע של הישר שסרטטתם וחשבו את v0v_0, מהירות היציאה של הכדור מהמשגר.

ה.

הניחו שהכדור נורה מגובה h=0.45 mh=0.45\,\text{m}. חשבו את המהירות (גודל וכיוון) של הכדור ברגע פגיעתו ברצפה.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א(1)

תשובה:

גרף ד (קו אופקי – רכיב קבוע שונה מאפס).

קביעה: גרף ד.

נימוק: לאחר היציאה מהמשגר (והתנגדות האוויר זניחה) הכוח היחיד הפועל על הכדור הוא כוח הכובד, שהוא אנכי. בכיוון האופקי לא פועל כוח, ולכן לפי החוק השני של ניוטון ax=0a_x=0: הרכיב האופקי של המהירות נשאר קבוע ושווה ל־v0v_0. גרף של גודל קבוע שונה מאפס כפונקציה של הזמן הוא קו אופקי מעל ציר הזמן – גרף ד.

סעיף א(2)

תשובה:

גרף ב (קו ישר עולה מהראשית).

קביעה: גרף ב.

נימוק: הכדור יוצא בכיוון אופקי, ולכן ברגע היציאה הרכיב האנכי של מהירותו אפס. בכיוון האנכי פועל רק כוח הכובד, ולכן התאוצה האנכית קבועה, gg. לפי v=v0+atv=v_0+at עם v0y=0v_{0y}=0:

vy=gtv_y=gt

הרכיב האנכי יחסי ישר לזמן – קו ישר העולה מהראשית: גרף ב.

גרף א (פרבולה) מתאר גודל שגדל כמו t2t^2 – כך משתנה הדרך האנכית שהכדור נפל (12gt2\tfrac12gt^2), לא המהירות. גרף ג מתאר מהירות שקטנה – לא מתאים לנפילה.

טעות נפוצה: לבחור בגרף א, ולבלבל בין המהירות האנכית לבין המרחק האנכי.

סעיף ב

תשובה:

d2=2v02g hd^2=\dfrac{2v_0^2}{g}\,h

ציר אנכי – נפילה ממהירות אנכית אפס מגובה hh. לפי x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2:

h=12gt2  ⇒  t2=2hgh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t^2=\frac{2h}{g}

ציר אופקי – תנועה קצובה במהירות v0v_0:

d=v0t  ⇒  d2=v02t2d=v_0t\;\Rightarrow\;d^2=v_0^2t^2

מציבים את t2t^2:

d2=v02⋅2hg=2v02g hd^2=v_0^2\cdot\frac{2h}{g}=\frac{2v_0^2}{g}\,h

כלומר d2d^2 יחסי ישר ל־hh, ושיפוע הגרף של d2d^2 כפונקציה של hh הוא 2v02g\frac{2v_0^2}{g}.

סעיף ג(1)

תשובה:

חמש נקודות: (0.2, 0.384)(0.2,\,0.384), (0.4, 0.689)(0.4,\,0.689), (0.6, 1.103)(0.6,\,1.103), (0.8, 1.392)(0.8,\,1.392), (1.0, 1.823)(1.0,\,1.823).

ציר אופקי: הגובה hh במטרים (טווח 00 עד 1.1 m1.1\,\text{m}). ציר אנכי: d2d^2 ב־m2\text{m}^2 (טווח 00 עד 2 m22\,\text{m}^2). כדאי להתחיל את שני הצירים מאפס, כי לפי סעיף ב הקשר הוא יחס ישר.

h (m)d² (m²)0.00.20.40.60.81.00.00.40.81.21.62.0

הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר עולה.

סעיף ג(2)

תשובה:

קו ישר כמעט דרך הראשית, בשיפוע ≈1.8 m\approx 1.8\,\text{m}: d2≈1.8hd^2\approx 1.8h.

מעבירים קו ישר אחד כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו בערך באופן שווה.

קו מגמה
h (m)d² (m²)0.00.20.40.60.81.00.00.40.81.21.62.0

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות הטבלה), רחוקות זו מזו, למשל (0.2 m, 0.36 m2)(0.2\,\text{m},\,0.36\,\text{m}^2) ו־(1.0 m, 1.80 m2)(1.0\,\text{m},\,1.80\,\text{m}^2):

שיפוע=Δ(d2)Δh=1.80−0.361.0−0.2=1.440.8=1.8 m\text{שיפוע}=\frac{\Delta(d^2)}{\Delta h}=\frac{1.80-0.36}{1.0-0.2}=\frac{1.44}{0.8}=1.8\,\text{m}

(השיפוע יוצא ביחידות m2m=m\frac{\text{m}^2}{\text{m}}=\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

v0≈3 m/sv_0\approx 3\,\text{m/s}

לפי סעיף ב, שיפוע הגרף d2(h)d^2(h) הוא:

שיפוע=2v02g  ⇒  v0=שיפוע⋅g2\text{שיפוע}=\frac{2v_0^2}{g}\;\Rightarrow\;v_0=\sqrt{\frac{\text{שיפוע}\cdot g}{2}}

הצבה, עם השיפוע מסעיף ג (1.8 m1.8\,\text{m}):

v0=1.8⋅102=9=3 m/sv_0=\sqrt{\frac{1.8\cdot 10}{2}}=\sqrt{9}=3\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את השיפוע כ־v02v_0^2 ולשכוח את הגורם 2g\frac{2}{g}.

סעיף ה

תשובה:

v≈4.24 m/sv\approx 4.24\,\text{m/s}, בזווית של 45∘45^\circ מתחת לאופק (בכיוון הירי)

הרכיב האופקי קבוע: vx=v0=3 m/sv_x=v_0=3\,\text{m/s}.

הרכיב האנכי – נפילה ממהירות אנכית אפס מגובה 0.45 m0.45\,\text{m}. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0):

vy=2gh=2⋅10⋅0.45=9=3 m/s(כלפי מטה)v_y=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.45}=\sqrt{9}=3\,\text{m/s}\quad(\text{כלפי מטה})

גודל המהירות – לפי משפט פיתגורס:

v=vx2+vy2=32+32=18≈4.24 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{3^2+3^2}=\sqrt{18}\approx 4.24\,\text{m/s}

כיוון המהירות – הזווית θ\theta מתחת לאופק:

tan⁡θ=vyvx=33=1  ⇒  θ=45∘\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}=\frac{3}{3}=1\;\Rightarrow\;\theta=45^\circ

המהירות מכוונת קדימה (בכיוון הירי) ומטה, בזווית של 45∘45^\circ מתחת לאופק.

טעות נפוצה: לחשב רק את 2gh\sqrt{2gh} ולשכוח את הרכיב האופקי.

שאלה 18 · כדור פלדה בתעלה על דוכן תצוגה: זריקה אופקית, ניתור והתנגשויותבאורך בגרות · בינונית

במוזיאון מדע מוצג מתקן: על דוכן תצוגה שגובהו H=1.25 mH=1.25\,\text{m} מעל הרצפה מותקנת תעלה חלקה ומעוקלת PQPQ. הקצה העליון PP של התעלה נמצא h=20 cmh=20\,\text{cm} מעל פני הדוכן, והקצה התחתון QQ נמצא בשפת הדוכן, והתעלה בו אופקית. הנקודה RR על הרצפה נמצאת בדיוק מתחת ל־QQ. על הרצפה, לפני הדוכן, מונח לוח פלדה קשיח ודק. התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים.

מבקר משחרר כדור פלדה קטן ("כדור 1") ממנוחה בנקודה PP. הכדור מחליק לאורך התעלה בלי חיכוך (בלי גלגול), עוזב אותה בנקודה QQ ופוגע בלוח הפלדה בנקודה SS.

א.

התייחסו לתנועת כדור 1 מ־QQ עד SS. מהו סוג התנועה בכיוון האופקי ומהו סוג התנועה בכיוון האנכי (שוות מהירות, שוות תאוצה או אחרת)? נמקו.

ב.

חשבו את המרחק RSRS.

ג.

הכדור מתנגש בלוח הפלדה בנקודה SS התנגשות אלסטית לחלוטין: הרכיב האנכי של מהירותו מתהפך בלי שינוי בגודלו, והרכיב האופקי אינו משתנה.

(1) מהו הגובה המרבי מעל הרצפה שאליו מגיע הכדור אחרי ההתנגשות? נמקו.

(2) באיזה מרחק מהנקודה RR פוגע הכדור בלוח בפעם השנייה?

ד.

במקרה אחר מניחים בקצה התעלה, בנקודה QQ, כדור פלסטלינה ("כדור 2") שמסתו פי 33 ממסת כדור 1. שוב משחררים את כדור 1 ממנוחה מ־PP. הוא מחליק, פוגע בכדור הפלסטלינה ונדבק אליו (התנגשות פלסטית), ושני הכדורים עוזבים יחד את התעלה.

חשבו את המרחק בין נקודת פגיעתם ברצפה לבין הנקודה RR.

ה.

במקרה שלישי מניחים בנקודה QQ כדור פלדה נוסף ("כדור 3") שמסתו שווה למסת כדור 1. כדור 1 משוחרר שוב ממנוחה מ־PP, ומתנגש בכדור 3 התנגשות מצח אלסטית לחלוטין.

האם ייתכן שכדור 3 יפגע ברצפה במרחק גדול מ־RSRS? מה קורה לכדור 1 אחרי ההתנגשות? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

אופקית – שוות מהירות; אנכית – שוות תאוצה (gg, ממהירות התחלתית אפס).

אחרי שהכדור עוזב את התעלה פועל עליו רק כוח הכובד, שהוא אנכי וקבוע.

- בכיוון האופקי אין כוח, ולכן אין תאוצה: התנועה שוות מהירות, במהירות שהייתה לכדור בנקודה QQ.

- בכיוון האנכי פועל כוח קבוע mgmg, ולכן התאוצה קבועה, gg כלפי מטה: התנועה שוות תאוצה. בנקודה QQ התעלה אופקית, ולכן המהירות האנכית ההתחלתית אפס – כמו בנפילה חופשית.

סעיף ב

תשובה:

RS=1 mRS=1\,\text{m}

המהירות ב־QQ: התעלה חלקה והכוח הנורמלי מאונך לתנועה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת בין PP ל־QQ:

mgh=12mvQ2  ⇒  vQ=2gh=2⋅10⋅0.2=2 msmgh=\tfrac12mv_Q^2\;\Rightarrow\;v_Q=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.2}=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

זמן הנפילה מגובה HH (מהירות אנכית התחלתית אפס):

H=12gt2  ⇒  t=2Hg=2⋅1.2510=0.5 sH=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2H}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.25}{10}}=0.5\,\text{s}

המרחק האופקי:

RS=vQt=2⋅0.5=1 mRS=v_Qt=2\cdot0.5=1\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

(1) 1.25 m1.25\,\text{m} (גובה הדוכן). (2) 3 m3\,\text{m} מ־RR.

(1) ברגע הפגיעה הרכיב האנכי של המהירות הוא vy=gt=10⋅0.5=5 m/sv_y=gt=10\cdot0.5=5\,\text{m/s} כלפי מטה. אחרי ההתנגשות הוא 5 m/s5\,\text{m/s} כלפי מעלה. הגובה המרבי נקבע רק על ידי הרכיב האנכי:

hmax=vy22g=2520=1.25 m=Hh_{max}=\frac{v_y^2}{2g}=\frac{25}{20}=1.25\,\text{m}=H

התנועה האנכית אחרי ההתנגשות היא היפוך בזמן של הנפילה – הכדור חוזר לגובה QQ, אבל לא לנקודה QQ, כי בכיוון האופקי הוא ממשיך להתרחק.

(שימו לב: הכדור לא חוזר לגובה PP. האנרגיה הקינטית האופקית 12mvQ2\tfrac12mv_Q^2 נשארת אצלו גם בשיא.)

(2) זמן העלייה והירידה בחזרה לרצפה: 2⋅0.5=1 s2\cdot0.5=1\,\text{s}. בזמן הזה הכדור מתקדם אופקית 2⋅1=2 m2\cdot1=2\,\text{m}, ולכן הוא פוגע בלוח במרחק 1+2=3 m1+2=3\,\text{m} מ־RR.

סעיף ד

תשובה:

0.25 m0.25\,\text{m}

בזמן ההתנגשות הקצרה הכוחות החיצוניים האופקיים זניחים, ולכן התנע האופקי נשמר:

mvQ=(m+3m)u  ⇒  u=vQ4=24=0.5 msmv_Q=(m+3m)u\;\Rightarrow\;u=\frac{v_Q}{4}=\frac{2}{4}=0.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

המהירות אופקית, וזמן הנפילה אינו תלוי במסה ובמהירות האופקית – שוב 0.5 s0.5\,\text{s}:

x=ut=0.5⋅0.5=0.25 mx=ut=0.5\cdot0.5=0.25\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשב את מהירות הגוף המשותף משימור אנרגיה. בהתנגשות פלסטית אנרגיה קינטית הולכת לאיבוד; נשמר רק התנע.

סעיף ה

תשובה:

לא. כדור 3 פוגע בדיוק בנקודה SS; כדור 1 נעצר בנקודה QQ.

בהתנגשות מצח אלסטית נשמרים גם התנע וגם האנרגיה הקינטית:

mvQ=mv1′+mv3′12mvQ2=12mv1′2+12mv3′2mv_Q=mv_1'+mv_3'\qquad \tfrac12mv_Q^2=\tfrac12mv_1'^2+\tfrac12mv_3'^2

פתרון המשוואות (חוץ מהפתרון "לא הייתה התנגשות") הוא v1′=0v_1'=0, v3′=vQ=2 m/sv_3'=v_Q=2\,\text{m/s}: הכדורים "מחליפים מהירויות".

לכן כדור 3 עוזב את התעלה באותה מהירות שבה עזב כדור 1 במקרה הראשון, ופוגע ברצפה בדיוק בנקודה SS – לא רחוק יותר. כדי שינחת רחוק יותר הוא היה צריך מהירות גדולה מ־vQv_Q, וזה אומר אנרגיה קינטית גדולה מזו שהייתה לכדור 1 – בסתירה לשימור האנרגיה (כדור 1 אינו יכול לנוע אחורה ולהוסיף לו אנרגיה כשהמסות שוות).

כדור 1 נעצר בנקודה QQ ונשאר שם על שפת הדוכן.

שאלה 19 · בורג הנשמט מזרוע מנוף ברוח: מסלול ישר ולא פרבולהבאורך בגרות · ברמת בגרות

בורג קטן נשמט ממנוחה מקצה הזרוע האופקית של מנוף בנייה, בגובה H=80 mH=80\,\text{m} מעל קרקע אופקית. באותו יום נושבת רוח אופקית חזקה, שמקנה לבורג, מרגע שהוא נשמט, תאוצה אופקית קבועה שגודלה a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2 (ראו תרשים).

בכיוון האנכי הבורג נופל בתאוצה gg (התנגדות האוויר בכיוון זה ניתנת להזנחה), והבורג נחשב לגוף נקודתי.

בוחרים ראשית צירים על הקרקע, בדיוק מתחת לנקודה שממנה נשמט הבורג: ציר xx אופקי בכיוון הרוח, ציר yy אנכי כלפי מעלה, ו-t=0t=0 ברגע שהבורג נשמט.

א.

רשמו את משוואות המקום-זמן של הבורג בשני הצירים. הוכיחו שמסלול הבורג הוא קו ישר, מצאו את משוואתו y(x)y(x), ושרטטו אותו.

ב.

כעבור כמה זמן פוגע הבורג בקרקע?

ג.

מהו המרחק האופקי בין הנקודה שמתחת לקצה הזרוע לבין נקודת הפגיעה של הבורג בקרקע?

ד.

חשבו את גודל מהירות הבורג ברגע הפגיעה בקרקע ואת הזווית בין כיוון המהירות לבין הקרקע.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

x=1.25t2x=1.25t^2, y=80−5t2y=80-5t^2; המסלול: y=80−4xy=80-4x (קו ישר)

בכל ציר התנועה שוות תאוצה, והבורג מתחיל ממנוחה (v0x=v0y=0v_{0x}=v_{0y}=0). לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2:

ציר xx: x0=0x_0=0, ax=2.5 m/s2a_x=2.5\,\text{m/s}^2:

x=12⋅2.5 t2=1.25 t2x=\tfrac12\cdot2.5\,t^2=1.25\,t^2

ציר yy: y0=80 my_0=80\,\text{m}, ay=−10 m/s2a_y=-10\,\text{m/s}^2:

y=80−5t2y=80-5t^2

משוואת המסלול: מבודדים את t2t^2 מהמשוואה הראשונה, t2=x1.25=0.8 xt^2=\frac{x}{1.25}=0.8\,x, ומציבים בשנייה:

y=80−5⋅0.8 x=80−4xy=80-5\cdot0.8\,x=80-4x

זו משוואה של קו ישר (שיפוע −4-4), מהנקודה (0,80)(0,80) ועד הקרקע (y=0y=0 ב-x=20 mx=20\,\text{m}):

x (m)y (m)0246810121416182022240102030405060708090

הסבר פיזיקלי: הבורג מתחיל ממנוחה ווקטור התאוצה שלו קבוע. לכן המהירות שלו גדלה כל הזמן בכיוון של התאוצה, והוא נע בקו ישר בכיוון זה. בזריקה אופקית המסלול הוא פרבולה, כי שם יש מהירות התחלתית שאינה בכיוון התאוצה.

סעיף ב

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}

התנועה האנכית אינה מושפעת מהרוח: הבורג נופל ממנוחה מגובה 80 m80\,\text{m}. בקרקע y=0y=0:

80−5t2=0  ⇒  t2=16  ⇒  t=4 s80-5t^2=0\;\Rightarrow\;t^2=16\;\Rightarrow\;t=4\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

x=20 mx=20\,\text{m}

מציבים את זמן הנפילה במשוואת המקום האופקית:

x=1.25⋅42=20 mx=1.25\cdot4^2=20\,\text{m}

(אותה תוצאה מתקבלת ממשוואת המסלול: 0=80−4x  ⇒  x=20 m0=80-4x\;\Rightarrow\;x=20\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

v≈41.2 m/sv\approx41.2\,\text{m/s}, בזווית ≈76∘\approx76^\circ מתחת לאופק (בכיוון הרוח)

לפי v=v0+atv=v_0+at בכל ציר, עם t=4 st=4\,\text{s}:

vx=2.5⋅4=10 m/s,vy=−10⋅4=−40 m/sv_x=2.5\cdot4=10\,\text{m/s},\qquad v_y=-10\cdot4=-40\,\text{m/s}

(הרכיב האנכי כלפי מטה.) גודל המהירות:

v=vx2+vy2=102+402=1700≈41.2 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{10^2+40^2}=\sqrt{1700}\approx41.2\,\text{m/s}

הזווית מתחת לאופק:

tan⁡θ=∣vy∣vx=4010=4  ⇒  θ≈76∘\tan\theta=\frac{|v_y|}{v_x}=\frac{40}{10}=4\;\Rightarrow\;\theta\approx76^\circ

בדיקה: tan⁡θ=4\tan\theta=4 הוא בדיוק גודל השיפוע של המסלול מסעיף א. בתנועה בקו ישר המהירות תמיד בכיוון הקו, ולכן הבורג פוגע בקרקע בכיוון המסלול עצמו.

טעות נפוצה: לחשב את הזווית לפי vxvy\frac{v_x}{v_y} - זו הזווית עם הקו האנכי, לא עם הקרקע.

שאלה 20 · קליע הנורה אופקית לעבר מטרה נופלתבאורך בגרות · ברמת בגרות

רחפן מרחף במקומו בגובה 320 m320\,\text{m} מעל עמק ומשחרר ממנוחה כדור מתכת המשמש מטרה. 2 s2\,\text{s} אחרי שחרור המטרה, משגר הניצב על צוק בגובה 200 m200\,\text{m} מעל העמק יורה קליע במהירות אופקית v0v_0 לעבר הקו האנכי שלאורכו נופלת המטרה. המרחק האופקי בין פתח המשגר לבין קו נפילת המטרה הוא 300 m300\,\text{m} (ראו תרשים).

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. מודדים את הזמן tt מרגע שחרור המטרה, ואת הגבהים מקרקעית העמק.

א.

רשמו את גובה המטרה ואת גובה הקליע כפונקציה של tt (עבור הקליע - מרגע הירי, t≥2 st\ge2\,\text{s}).

ב.

הקליע פוגע במטרה באוויר. כמה זמן עובר מרגע שחרור המטרה ועד הפגיעה?

ג.

חשבו את מהירות הירי v0v_0 הדרושה לפגיעה.

ד.

באיזה גובה מעל קרקעית העמק מתרחשת הפגיעה?

ה.

שרטטו גרף של רכיב המהירות האנכי של הקליע כפונקציה של tt, מרגע הירי ועד הפגיעה (כיוון חיובי כלפי מעלה).

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

yT=320−5t2y_T=320-5t^2; yP=200−5(t−2)2y_P=200-5(t-2)^2

המטרה נופלת ממנוחה מגובה 320 m320\,\text{m}:

yT=320−12gt2=320−5t2y_T=320-\tfrac12gt^2=320-5t^2

הקליע נורה אופקית, ולכן רכיב המהירות האנכי ההתחלתי שלו אפס. הוא מתחיל ליפול רק ברגע הירי, t=2 st=2\,\text{s}, כלומר זמן הנפילה שלו הוא t−2t-2:

yP=200−12g(t−2)2=200−5(t−2)2y_P=200-\tfrac12g(t-2)^2=200-5(t-2)^2

סעיף ב

תשובה:

t=7 st=7\,\text{s}

ברגע הפגיעה שני הגופים באותו גובה:

320−5t2=200−5(t−2)2320-5t^2=200-5(t-2)^2
320−5t2=200−5t2+20t−20  ⇒  140=20t  ⇒  t=7 s320-5t^2=200-5t^2+20t-20\;\Rightarrow\;140=20t\;\Rightarrow\;t=7\,\text{s}

שימו לב: התנאי האנכי לבדו קובע את רגע הפגיעה, בלי קשר ל-v0v_0, כי התנועה האנכית אינה תלויה בתנועה האופקית. בדיקה: המטרה מגיעה לקרקעית רק ב-t=64=8 st=\sqrt{64}=8\,\text{s}, כך שב-t=7 st=7\,\text{s} היא עדיין באוויר.

סעיף ג

תשובה:

v0=60 m/sv_0=60\,\text{m/s}

הקליע נמצא באוויר מ-t=2 st=2\,\text{s} עד t=7 st=7\,\text{s}, כלומר 5 s5\,\text{s}. בזמן הזה עליו לעבור אופקית 300 m300\,\text{m} בתנועה קצובה:

v0=ΔxΔt=3005=60 m/sv_0=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{300}{5}=60\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחלק את 300 m300\,\text{m} ב-7 s7\,\text{s}. הקליע נורה 2 s2\,\text{s} אחרי שחרור המטרה.

סעיף ד

תשובה:

75 m75\,\text{m}

yT(7)=320−5⋅49=320−245=75 my_T(7)=320-5\cdot49=320-245=75\,\text{m}

בדיקה דרך הקליע: yP(7)=200−5⋅52=200−125=75 my_P(7)=200-5\cdot5^2=200-125=75\,\text{m}.

סעיף ה

תשובה:

קו ישר יורד מ-(2 s, 0)(2\,\text{s},\,0) עד (7 s, −50 m/s)(7\,\text{s},\,-50\,\text{m/s}).

הרכיב האנכי מתחיל באפס ברגע הירי וגדל כלפי מטה בקצב gg:

vy=−10(t−2),2≤t≤7v_y=-10(t-2),\qquad 2\le t\le7

ברגע הפגיעה vy=−10⋅5=−50 m/sv_y=-10\cdot5=-50\,\text{m/s}.

t (s)vy (m/s)012345678-60-50-40-30-20-1010(2, 0)(7, -50)

עוד 1 שאלות על זריקה אופקית

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. כדור הנזרק אופקית לעבר כדור הנזרק אנכית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נועה עומדת בראש מגדל תצפית ומחזיקה כדור BB בגובה 20 m20\,\text{m} מעל הקרקע. על הקרקע, במרחק אופקי 6 m6\,\text{m} מהמגדל, עומד יואב. ברגע…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.