דילוג לתוכן המרכזי

גופים מחוברים וגלגלות - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · דוחפים שני ארגזים צמודים על רצפה חלקהקצרה · קלה

שני ארגזים מונחים צמודים זה לזה על רצפה אופקית חלקה (אין חיכוך). מסת ארגז A היא 4 kg4\,\text{kg} ומסת ארגז B היא 2 kg2\,\text{kg}. פועל דוחף את ארגז A בכוח אופקי קבוע F=24 NF=24\,\text{N}, כמתואר באיור, וארגז A דוחף את ארגז B.

א.

מה התאוצה של הארגזים, ומה גודל הכוח שארגז A מפעיל על ארגז B?

ב.

הפועל עובר לצד השני ודוחף את ארגז B (בכיוון ההפוך) באותו כוח F=24 NF=24\,\text{N}. מה גודל הכוח שבין הארגזים עכשיו? הסבירו למה הוא שונה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2, NAB=8 NN_{AB}=8\,\text{N}

הארגזים צמודים ונעים יחד, ולכן יש להם אותה תאוצה. נתייחס לשני הארגזים כמערכת אחת: הכוח החיצוני האופקי היחיד הוא FF (הכוחות שהארגזים מפעילים זה על זה הם פנימיים ומתבטלים).

a=FmA+mB=244+2=4 m/s2a=\frac{F}{m_A+m_B}=\frac{24}{4+2}=4\,\text{m/s}^2

על ארגז B פועל בכיוון האופקי רק הכוח של ארגז A, ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

NAB=mBa=2⋅4=8 NN_{AB}=m_Ba=2\cdot 4=8\,\text{N}

לפי החוק השלישי של ניוטון, ארגז B מפעיל על ארגז A כוח של 8 N8\,\text{N} בכיוון ההפוך (אחורה). בדיקה על A: F−NBA=24−8=16=mAa=4⋅4F-N_{BA}=24-8=16=m_Aa=4\cdot 4 ✓.

טעות נפוצה: לחשוב שהכוח בין הארגזים שווה ל-FF – הכוח FF מאיץ את שני הארגזים, ו-B מקבל רק את החלק שדרוש להאיץ אותו.

סעיף ב

תשובה:

16 N16\,\text{N}

גודל התאוצה לא משתנה: a=246=4 m/s2a=\dfrac{24}{6}=4\,\text{m/s}^2 (בכיוון ההפוך). עכשיו B דוחף את A, ועל A פועל בכיוון האופקי רק הכוח של B:

N=mAa=4⋅4=16 NN=m_Aa=4\cdot 4=16\,\text{N}

הכוח בין הארגזים הוא הכוח שמאיץ את הארגז שנדחף. כשדוחפים את הארגז הקל, הוא צריך להאיץ את הארגז הכבד, ולכן הכוח ביניהם גדול יותר.

שאלה 2 · גורר שתי עגלות קשורותקצרה · קלה

שתי עגלות קשורות זו לזו בחבל אופקי קל ומונחות במנוחה על משטח אופקי. מסת העגלה האחורית 6 kg6\,\text{kg} ומסת העגלה הקדמית 4 kg4\,\text{kg}. ילד מושך את העגלה הקדמית בכוח אופקי קבוע F=20 NF=20\,\text{N}, כמתואר באיור.

א.

המשטח חלק (אין חיכוך). מה תאוצת העגלות, ומה המתיחות בחבל שבין העגלות?

ב.

המשטח מוחלף במשטח שמקדם החיכוך הקינטי בינו לבין כל אחת מהעגלות הוא μk=0.1\mu_k=0.1, והילד מושך באותו כוח. מה התאוצה ומה המתיחות בחבל עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, T=12 NT=12\,\text{N}

החבל מתוח והעגלות נעות יחד, ולכן להן אותה תאוצה. על המערכת כולה פועל בכיוון התנועה רק FF:

a=Fm1+m2=206+4=2 m/s2a=\frac{F}{m_1+m_2}=\frac{20}{6+4}=2\,\text{m/s}^2

על העגלה האחורית פועל בכיוון התנועה רק החבל:

T=mrear a=6⋅2=12 NT=m_{\text{rear}}\,a=6\cdot 2=12\,\text{N}

בדיקה על העגלה הקדמית: F−T=20−12=8=4⋅2F-T=20-12=8=4\cdot 2 ✓.

סעיף ב

תשובה:

a=1 m/s2a=1\,\text{m/s}^2, T=12 NT=12\,\text{N}

כוחות החיכוך: על העגלה האחורית f1=μkm1g=0.1⋅6⋅10=6 Nf_1=\mu_k m_1g=0.1\cdot 6\cdot 10=6\,\text{N}, ועל הקדמית f2=0.1⋅4⋅10=4 Nf_2=0.1\cdot 4\cdot 10=4\,\text{N}. החוק השני למערכת:

F−f1−f2=(m1+m2)a  ⇒  20−6−4=10a  ⇒  a=1 m/s2F-f_1-f_2=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;20-6-4=10a\;\Rightarrow\;a=1\,\text{m/s}^2

על העגלה האחורית:

T−f1=m1a  ⇒  T=6+6⋅1=12 NT-f_1=m_1a\;\Rightarrow\;T=6+6\cdot1=12\,\text{N}

התאוצה קטנה, אבל המתיחות לא השתנתה – כשמקדם החיכוך זהה לשתי העגלות, החבל "מקבל" את אותו חלק יחסי מהכוח FF.

טעות נפוצה: לשכוח את כוח החיכוך על העגלה האחורית בחישוב המתיחות (T=6⋅1=6 NT=6\cdot 1=6\,\text{N}).

שאלה 3 · שתי משקולות תלויות משני צידי שולחןקצרה · קלה

חוט קל עובר מעל שתי גלגלות אידיאליות בשני קצות שולחן, ובקצותיו תלויות שתי משקולות: m1=6 kgm_1=6\,\text{kg} ו-m2=4 kgm_2=4\,\text{kg} (ראו איור). החוט לא נוגע בשולחן. משחררים את המערכת ממנוחה, כשהמשקולת m1m_1 בגובה h=2.25 mh=2.25\,\text{m} מעל הרצפה.

א.

לאיזה כיוון תנוע כל משקולת? מה תאוצת המשקולות ומה המתיחות בחוט?

ב.

כמה זמן אחרי השחרור פוגעת m1m_1 ברצפה, ומה מהירות המשקולות ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

m1m_1 יורדת ו-m2m_2 עולה; a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, T=48 NT=48\,\text{N}

משקל m1m_1 (60 N60\,\text{N}) גדול ממשקל m2m_2 (40 N40\,\text{N}), ולכן m1m_1 יורדת ו-m2m_2 עולה. נבחר לכל משקולת כיוון חיובי בכיוון תנועתה:

m1:  60−T=6am2:  T−40=4am_1:\;60-T=6a\qquad m_2:\;T-40=4a

חיבור: 20=10a⇒a=2 m/s220=10a\Rightarrow a=2\,\text{m/s}^2, ומכאן T=40+4⋅2=48 NT=40+4\cdot2=48\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

t=1.5 st=1.5\,\text{s}, v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

m1m_1 יוצאת ממנוחה ויורדת 2.25 m2.25\,\text{m} בתאוצה קבועה:

2.25=12⋅2⋅t2  ⇒  t2=2.25  ⇒  t=1.5 s2.25=\tfrac12\cdot 2\cdot t^2\;\Rightarrow\;t^2=2.25\;\Rightarrow\;t=1.5\,\text{s}
v=at=2⋅1.5=3 m/sv=at=2\cdot1.5=3\,\text{m/s}

לשתי המשקולות אותה מהירות (בגודל): m1m_1 כלפי מטה, m2m_2 כלפי מעלה.

שאלה 4 · שני פנסים תלויים משני צידי שולחןקצרה · בינונית

חוט קל עובר לאורך שולחן, מעל שתי גלגלות אידיאליות שמחוברות למוטות קצרים בשני קצות השולחן. בכל קצה של החוט תלוי פנס שמסתו 3 kg3\,\text{kg}, והמערכת במנוחה (ראו איור). החוט שעל השולחן אופקי.

א.

מה המתיחות בחוט? האם היא הייתה משתנה אילו המערכת נעה במהירות קבועה (למשל, אחרי דחיפה קלה של אחד הפנסים)?

ב.

מה הגודל והכיוון של הכוח שהמוט מפעיל על הגלגלת הימנית?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

T=30 NT=30\,\text{N}; לא משתנה

כל פנס במנוחה, ועליו פועלים רק משקלו ומתיחות החוט:

T=mg=3⋅10=30 NT=mg=3\cdot 10=30\,\text{N}

החוט אידיאלי והגלגלות אידיאליות, ולכן המתיחות זהה לכל אורכו – גם בקטע שעל השולחן. שימו לב: TT איננה 60 N60\,\text{N}; כל פנס "מחזיק" את החוט כמו קיר שמחזיק קצה של חבל.

במהירות קבועה התאוצה אפס, ולכן השקול על כל פנס אפס – בדיוק כמו במנוחה, ו-T=30 NT=30\,\text{N} גם אז. (מאותה סיבה גם הכוח שבסעיף ב לא משתנה.)

סעיף ב

תשובה:

302≈42.4 N30\sqrt2\approx 42.4\,\text{N}, בזווית 45∘45^\circ מעל האופק, כלפי מעלה והחוצה (הרחק מהשולחן)

על הגלגלת הימנית פועלים שני קטעי החוט: הקטע האופקי מושך אותה אופקית לכיוון מרכז השולחן (30 N30\,\text{N}), והקטע האנכי מושך אותה כלפי מטה (30 N30\,\text{N}). הגלגלת במנוחה, ולכן המוט מאזן את השקול שלהם:

Frod=302+302=302≈42.4 NF_{\text{rod}}=\sqrt{30^2+30^2}=30\sqrt2\approx 42.4\,\text{N}

הרכיבים של כוח המוט הפוכים לכוחות החוט: 30 N30\,\text{N} אופקית החוצה ו-30 N30\,\text{N} כלפי מעלה, כלומר בזווית 45∘45^\circ מעל האופק, מופנה כלפי מעלה והחוצה.

שאלה 5 · גלגלת קבועה וגלגלת נעהקצרה · בינונית

גלגלת קבועה תלויה מהתקרה, וגלגלת נעה תלויה בחוט, כמתואר באיור. חוט קל אחד קשור לגוף m1m_1, עובר מעל הגלגלת הקבועה, יורד מתחת לגלגלת הנעה ועולה ונקשר לתקרה. לגלגלת הנעה מחובר גוף m2m_2 שמסתו 1.2 kg1.2\,\text{kg}. הגלגלות והחוטים אידיאליים, והמערכת במנוחה.

א.

מה המתיחות בחוט הארוך, ומה המסה m1m_1?

ב.

מה המתיחות בחוט הקצר שמחבר את m2m_2 לגלגלת הנעה, ומה הכוח שהגלגלת הקבועה מפעילה על נקודת התלייה שלה בתקרה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

T=6 NT=6\,\text{N}, m1=0.6 kgm_1=0.6\,\text{kg}

הגלגלת הנעה עם m2m_2: החוט הארוך עוטף אותה, ולכן שני קטעי חוט מושכים אותה כלפי מעלה, כל אחד בכוח TT. היא במנוחה:

2T=m2g=1.2⋅10=12  ⇒  T=6 N2T=m_2g=1.2\cdot 10=12\;\Rightarrow\;T=6\,\text{N}

הגוף m1m_1: תלוי באותו חוט, במנוחה:

m1g=T  ⇒  m1=610=0.6 kgm_1g=T\;\Rightarrow\;m_1=\frac{6}{10}=0.6\,\text{kg}

כלומר m1m2=12\dfrac{m_1}{m_2}=\dfrac12.

טעות נפוצה: להניח m1=m2m_1=m_2 "כי המערכת מאוזנת" – הגלגלת הנעה מחלקת את משקל m2m_2 בין שני קטעי חוט.

סעיף ב

תשובה:

12 N12\,\text{N}; 12 N12\,\text{N} כלפי מטה

m2m_2 במנוחה, ולכן החוט הקצר מחזיק את כל משקלו: T2=m2g=12 NT_2=m_2g=12\,\text{N}.

על הגלגלת הקבועה מושכים כלפי מטה שני קטעים של החוט הארוך (לכיוון m1m_1 ולכיוון הגלגלת הנעה), כל אחד 6 N6\,\text{N}. לכן התלייה צריכה להחזיק 2⋅6=12 N2\cdot 6=12\,\text{N}, והגלגלת מושכת את התקרה ב-12 N12\,\text{N} כלפי מטה.

שאלה 6 · טבעת, קיר ותיבה על שולחןקצרה · בינונית

תיבה שמסתה M=10 kgM=10\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי, וקשורה בחוט אופקי לטבעת קטנה וקלה. מהטבעת תלויה משקולת שמסתה m=4 kgm=4\,\text{kg}, וחוט שלישי מחבר את הטבעת לקיר, בזווית θ\theta לקיר (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין התיבה לשולחן הוא μs=0.3\mu_s=0.3. ידוע שהמערכת במנוחה וכוח החיכוך על התיבה הוא המרבי האפשרי.

א.

מה המתיחות בחוט האופקי ומה המתיחות בחוט שמחזיק את המשקולת?

ב.

מה המתיחות בחוט שמחובר לקיר, ומה הזווית θ\theta?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

30 N30\,\text{N}; 40 N40\,\text{N}

התיבה: במנוחה, ובכיוון האופקי פועלים רק החוט והחיכוך, שגודלו המרבי:

Th=fs,max⁡=μsMg=0.3⋅10⋅10=30 NT_h=f_{s,\max}=\mu_sMg=0.3\cdot10\cdot10=30\,\text{N}

המשקולת: במנוחה: Tv=mg=40 NT_v=mg=40\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

50 N50\,\text{N}, θ≈37∘\theta\approx37^\circ (tan⁡θ=0.75\tan\theta=0.75)

הטבעת קלה ובמנוחה, ולכן שלושת הכוחות עליה מתאזנים. החוט לקיר צריך לאזן 30 N30\,\text{N} אופקית (לכיוון הקיר) ו-40 N40\,\text{N} אנכית (כלפי מעלה):

T=302+402=50 NT=\sqrt{30^2+40^2}=50\,\text{N}

θ\theta נמדדת מהקיר (האנך), ולכן הרכיב האופקי הוא הניצב שמול הזווית:

tan⁡θ=3040=0.75  ⇒  θ≈37∘\tan\theta=\frac{30}{40}=0.75\;\Rightarrow\;\theta\approx37^\circ

טעות נפוצה: להחליף בין הרכיבים ולקבל 53∘53^\circ – הזווית היא עם הקיר, לא עם האופק.

שאלה 7 · קופסה על עגלה: מתי היא מחליקהקצרה · קשה

קופסה שמסתה 2 kg2\,\text{kg} מונחת על עגלה שמסתה 8 kg8\,\text{kg}. העגלה נעה על רצפה אופקית, והחיכוך בין העגלה לרצפה זניח. מקדם החיכוך הסטטי בין הקופסה לעגלה הוא μs=0.4\mu_s=0.4. המערכת במנוחה.

א.

מפעילים על העגלה כוח אופקי FF (ראו איור). מה הכוח המרבי שאפשר להפעיל כך שהקופסה לא תחליק על העגלה?

ב.

עכשיו מפעילים את הכוח האופקי על הקופסה במקום על העגלה. מה הכוח המרבי שאפשר להפעיל כך שהקופסה לא תחליק?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Fmax⁡=40 NF_{\max}=40\,\text{N}

כשהקופסה לא מחליקה, היא והעגלה נעות יחד באותה תאוצה. הכוח היחיד שמאיץ את הקופסה הוא החיכוך הסטטי מהעגלה, ולכן התאוצה המרבית של הקופסה:

ma≤μsmg  ⇒  amax⁡=μsg=0.4⋅10=4 m/s2m a\le\mu_s mg\;\Rightarrow\;a_{\max}=\mu_sg=0.4\cdot10=4\,\text{m/s}^2

כל המערכת נעה בתאוצה זו, ולכן:

Fmax⁡=(m+M) amax⁡=(2+8)⋅4=40 NF_{\max}=(m+M)\,a_{\max}=(2+8)\cdot4=40\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

Fmax⁡=10 NF_{\max}=10\,\text{N}

עכשיו העגלה היא זו שמואצת רק על ידי החיכוך: הקופסה מפעילה עליה חיכוך סטטי, שגודלו המרבי μsmg=0.4⋅2⋅10=8 N\mu_smg=0.4\cdot2\cdot10=8\,\text{N}. לכן התאוצה המשותפת המרבית היא:

amax⁡=8M=88=1 m/s2a_{\max}=\frac{8}{M}=\frac{8}{8}=1\,\text{m/s}^2
Fmax⁡=(m+M) amax⁡=10⋅1=10 NF_{\max}=(m+M)\,a_{\max}=10\cdot1=10\,\text{N}

טעות נפוצה: להשתמש שוב ב-amax⁡=μsga_{\max}=\mu_sg. התאוצה המרבית נקבעת לפי הגוף שמואץ רק על ידי החיכוך – כאן העגלה, וגודל החיכוך תלוי במסת הקופסה.

שאלה 8 · קופסה צמודה לחזית של עגלה מאיצהקצרה · קשה

קופסה קטנה שמסתה mm צמודה לדופן הקדמית (האנכית) של עגלה. העגלה מאיצה קדימה בתאוצה aa, והקופסה לא נופלת ולא מחליקה (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין הקופסה לדופן הוא μs\mu_s.

א.

מצאו את התאוצה המינימלית של העגלה, באמצעות gg ו-μs\mu_s, שבה הקופסה לא מחליקה כלפי מטה. חשבו אותה עבור μs=0.5\mu_s=0.5.

ב.

מסת הקופסה 0.4 kg0.4\,\text{kg}, μs=0.5\mu_s=0.5, ותאוצת העגלה 25 m/s225\,\text{m/s}^2. מה גודל כוח החיכוך על הקופסה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

amin⁡=gμsa_{\min}=\dfrac{g}{\mu_s}; amin⁡=20 m/s2a_{\min}=20\,\text{m/s}^2

על הקופסה פועלים: המשקל mgmg כלפי מטה, הכוח הנורמלי NN מהדופן – אופקי, קדימה, וחיכוך סטטי fsf_s לאורך הדופן, כלפי מעלה.

אופקית: הכוח הנורמלי הוא הכוח היחיד שמאיץ את הקופסה: N=maN=ma.

אנכית: אין תאוצה: fs=mgf_s=mg. החיכוך הסטטי מוגבל: fs≤μsNf_s\le\mu_sN:

mg≤μsma  ⇒  a≥gμsmg\le\mu_s ma\;\Rightarrow\;a\ge\frac{g}{\mu_s}

המסה מתבטלת – התשובה לא תלויה בה. עבור μs=0.5\mu_s=0.5: amin⁡=100.5=20 m/s2a_{\min}=\dfrac{10}{0.5}=20\,\text{m/s}^2.

סעיף ב

תשובה:

4 N4\,\text{N}

הקופסה לא נעה אנכית, ולכן החיכוך מאזן בדיוק את המשקל:

fs=mg=0.4⋅10=4 Nf_s=mg=0.4\cdot10=4\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב fs=μsN=0.5⋅0.4⋅25=5 Nf_s=\mu_sN=0.5\cdot0.4\cdot25=5\,\text{N}. זה רק הגבול העליון של החיכוך הסטטי; בפועל הוא שווה למה שדרוש כדי שהקופסה לא תחליק.

שאלה 9 · שלוש תיבות בשרשרתביניים · בינונית

שלוש תיבות מחוברות בחוטים אופקיים קלים ומונחות בשורה על משטח אופקי. מסות התיבות, מאחור לפנים: 1 kg1\,\text{kg}, 3 kg3\,\text{kg} ו-2 kg2\,\text{kg}. כוח אופקי קבוע F=36 NF=36\,\text{N} מושך את התיבה הקדמית. T1T_1 – המתיחות בחוט שבין התיבה הקדמית לאמצעית, T2T_2 – המתיחות בחוט שבין האמצעית לאחורית.

א.

המשטח חלק. מצאו את תאוצת התיבות ואת T1T_1 ואת T2T_2.

ב.

עכשיו בין כל תיבה למשטח פועל חיכוך קינטי, μk=0.1\mu_k=0.1 (אותו כוח FF). מצאו שוב את התאוצה ואת שתי המתיחויות.

ג.

המתיחויות לא השתנו בין סעיף א לסעיף ב. הראו שזה נכון לכל ערך של μk\mu_k (כל עוד התיבות נעות): בטאו את T1T_1 באמצעות FF והמסות בלבד.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

a=6 m/s2a=6\,\text{m/s}^2, T1=24 NT_1=24\,\text{N}, T2=6 NT_2=6\,\text{N}

כל התיבות נעות יחד באותה תאוצה. המסה הכוללת M=1+3+2=6 kgM=1+3+2=6\,\text{kg}:

a=FM=366=6 m/s2a=\frac{F}{M}=\frac{36}{6}=6\,\text{m/s}^2

החוט T2T_2 הוא הכוח האופקי היחיד על התיבה האחורית:

T2=1⋅6=6 NT_2=1\cdot 6=6\,\text{N}

החוט T1T_1 מושך את שתי התיבות האחוריות יחד (3+1=4 kg3+1=4\,\text{kg}):

T1=4⋅6=24 NT_1=4\cdot 6=24\,\text{N}

בדיקה על התיבה הקדמית: F−T1=36−24=12=2⋅6F-T_1=36-24=12=2\cdot 6 ✓.

סעיף ב

תשובה:

a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2, T1=24 NT_1=24\,\text{N}, T2=6 NT_2=6\,\text{N}

כוח החיכוך הכולל על המערכת: f=μkMg=0.1⋅6⋅10=6 Nf=\mu_k Mg=0.1\cdot 6\cdot 10=6\,\text{N}.

F−f=Ma  ⇒  36−6=6a  ⇒  a=5 m/s2F-f=Ma\;\Rightarrow\;36-6=6a\;\Rightarrow\;a=5\,\text{m/s}^2

התיבה האחורית: T2−μkmg=ma⇒T2=0.1⋅1⋅10+1⋅5=6 NT_2-\mu_k m g=ma\Rightarrow T_2=0.1\cdot1\cdot10+1\cdot5=6\,\text{N}.

שתי התיבות האחוריות (4 kg4\,\text{kg}): T1−0.1⋅4⋅10=4⋅5⇒T1=4+20=24 NT_1-0.1\cdot 4\cdot 10=4\cdot 5\Rightarrow T_1=4+20=24\,\text{N}.

סעיף ג

תשובה:

T1=mbackMFT_1=\dfrac{m_{\text{back}}}{M}F, כאשר mbackm_{\text{back}} – מסת התיבות שמאחורי החוט, ובלי תלות ב-μk\mu_k

למערכת כולה: F−μkMg=Ma⇒a=FM−μkgF-\mu_kMg=Ma\Rightarrow a=\dfrac{F}{M}-\mu_kg.

לתיבות שמאחורי החוט (מסה mbackm_{\text{back}}):

T1−μkmbackg=mbacka=mback(FM−μkg)T_1-\mu_k m_{\text{back}}g=m_{\text{back}}a=m_{\text{back}}\Big(\frac{F}{M}-\mu_kg\Big)

האיבר μkmbackg\mu_k m_{\text{back}}g מופיע בשני האגפים ומתבטל:

T1=mbackMF=46⋅36=24 NT_1=\frac{m_{\text{back}}}{M}F=\frac{4}{6}\cdot 36=24\,\text{N}

החיכוך מקטין את התאוצה, אבל כל תיבה "משלמת" חיכוך באותו יחס למסה שלה, ולכן חלוקת הכוח FF בין החוטים לא משתנה. (זה נכון רק כשמקדם החיכוך זהה לכל התיבות.)

שאלה 10 · תיבה על שולחן מחוספס ומשקולת שנופלת לרצפהביניים · בינונית

תיבה שמסתה M=4 kgM=4\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי, וקשורה בחוט קל שעובר על גלגלת אידיאלית בקצה השולחן למשקולת mm התלויה באוויר (ראו איור). מקדמי החיכוך בין התיבה לשולחן: μs=0.5\mu_s=0.5, μk=0.4\mu_k=0.4. בהתחלה המערכת מוחזקת במנוחה, והמשקולת בגובה hh מעל הרצפה.

א.

מה המסה הקטנה ביותר של המשקולת שבעבורה המערכת תתחיל לנוע כשמשחררים אותה?

ב.

תולים משקולת שמסתה m=3 kgm=3\,\text{kg}. מה תאוצת המערכת, ומה המתיחות בחוט?

ג.

הגובה ההתחלתי של המשקולת הוא h=1 mh=1\,\text{m}. כמה זמן אחרי השחרור היא פוגעת ברצפה, ומה מהירותה ברגע זה?

ד.

אחרי שהמשקולת נעצרת על הרצפה החוט מתרופף, והתיבה ממשיכה להחליק על השולחן. איזה מרחק נוסף היא עוברת עד שהיא נעצרת? (השולחן ארוך מספיק.)

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

mmin⁡=2 kgm_{\min}=2\,\text{kg}

כל עוד המערכת במנוחה, המתיחות שווה למשקל המשקולת, T=mgT=mg, וכוח החיכוך הסטטי על התיבה מאזן אותה. התיבה תזוז רק אם TT גדולה מהחיכוך הסטטי המרבי:

mg>μsMg  ⇒  m>μsM=0.5⋅4=2 kgmg>\mu_sMg\;\Rightarrow\;m>\mu_sM=0.5\cdot 4=2\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, T=24 NT=24\,\text{N}

3 kg>2 kg3\,\text{kg}>2\,\text{kg}, ולכן המערכת נעה, והחיכוך קינטי: fk=μkMg=0.4⋅4⋅10=16 Nf_k=\mu_kMg=0.4\cdot 4\cdot 10=16\,\text{N}.

נבחר כיוון חיובי בכיוון התנועה (התיבה – לכיוון הגלגלת, המשקולת – למטה). החוק השני לכל גוף:

M:   T−16=4am:   30−T=3a\text{M: }\;T-16=4a\qquad\text{m: }\;30-T=3a

חיבור המשוואות: 14=7a⇒a=2 m/s214=7a\Rightarrow a=2\,\text{m/s}^2. ומכאן T=30−3⋅2=24 NT=30-3\cdot 2=24\,\text{N}.

טעות נפוצה: להציב T=mg=30 NT=mg=30\,\text{N} – המשקולת מאיצה כלפי מטה, ולכן המתיחות קטנה ממשקלה.

סעיף ג

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}, v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

המשקולת יוצאת ממנוחה ונעה 1 m1\,\text{m} בתאוצה קבועה 2 m/s22\,\text{m/s}^2:

h=12at2  ⇒  1=12⋅2 t2  ⇒  t=1 sh=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;1=\tfrac12\cdot 2\,t^2\;\Rightarrow\;t=1\,\text{s}
v=at=2⋅1=2 m/sv=at=2\cdot 1=2\,\text{m/s}

זו גם מהירות התיבה באותו רגע (החוט מתוח, והגופים נעים באותה מהירות).

סעיף ד

תשובה:

0.5 m0.5\,\text{m}

כשהחוט רפוי, הכוח האופקי היחיד על התיבה הוא החיכוך הקינטי, נגד כיוון התנועה:

a=−μkg=−0.4⋅10=−4 m/s2a=-\mu_kg=-0.4\cdot 10=-4\,\text{m/s}^2

מהירות 2 m/s2\,\text{m/s} עד עצירה:

0=v2+2aΔx  ⇒  Δx=222⋅4=0.5 m0=v^2+2a\Delta x\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{2^2}{2\cdot 4}=0.5\,\text{m}

שאלה 11 · תיבה על מדרון ומשקולת תלויהביניים · בינונית

תיבה שמסתה 6 kg6\,\text{kg} מונחת על מדרון שזווית שיפועו 37∘37^\circ. התיבה קשורה בחוט קל, המקביל למדרון, שעובר על גלגלת אידיאלית בראש המדרון, ובקצהו השני תלויה משקולת של 2 kg2\,\text{kg} (ראו איור). המערכת משוחררת ממנוחה.

נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

אין חיכוך בין התיבה למדרון. לאיזה כיוון תנוע המערכת? מה תאוצתה ומה המתיחות בחוט?

ב.

עכשיו יש חיכוך בין התיבה למדרון: μs=0.3\mu_s=0.3, μk=0.25\mu_k=0.25. האם המערכת תתחיל לנוע? לאיזה כיוון פועל כוח החיכוך על התיבה, והאם הוא סטטי או קינטי?

ג.

מה תאוצת המערכת עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

התיבה יורדת במדרון והמשקולת עולה; a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, T=24 NT=24\,\text{N}

נשווה את הכוחות שמושכים את המערכת לשני הכיוונים:

•רכיב משקל התיבה במורד המדרון: Mgsin⁡37∘=6⋅10⋅0.6=36 NMg\sin37^\circ=6\cdot10\cdot0.6=36\,\text{N}.

•משקל המשקולת: mg=2⋅10=20 Nmg=2\cdot 10=20\,\text{N}.

36>2036>20, ולכן התיבה יורדת במדרון והמשקולת עולה. נבחר כיוון חיובי בכיוון זה:

box: 36−T=6aweight: T−20=2a\text{box: }36-T=6a\qquad\text{weight: }T-20=2a

חיבור: 16=8a⇒a=2 m/s216=8a\Rightarrow a=2\,\text{m/s}^2, ו-T=20+2⋅2=24 NT=20+2\cdot 2=24\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

כן, נעה; החיכוך במעלה המדרון, קינטי

הכוח הנורמלי על התיבה: N=Mgcos⁡37∘=6⋅10⋅0.8=48 NN=Mg\cos37^\circ=6\cdot10\cdot0.8=48\,\text{N}, ולכן החיכוך הסטטי המרבי: fs,max⁡=0.3⋅48=14.4 Nf_{s,\max}=0.3\cdot48=14.4\,\text{N}.

בלי חיכוך המערכת "רוצה" לנוע כשהתיבה יורדת, וההפרש בין הכוחות הוא 36−20=16 N36-20=16\,\text{N}. כדי להשאיר את המערכת במנוחה דרוש חיכוך של 16 N16\,\text{N}, יותר מ-14.4 N14.4\,\text{N}. לכן המערכת נעה: התיבה יורדת.

החיכוך מתנגד לתנועה היחסית, ולכן פועל על התיבה במעלה המדרון, והוא קינטי (יש החלקה): fk=μkN=0.25⋅48=12 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot48=12\,\text{N}.

סעיף ג

תשובה:

a=0.5 m/s2a=0.5\,\text{m/s}^2

box: 36−T−12=6aweight: T−20=2a\text{box: }36-T-12=6a\qquad\text{weight: }T-20=2a

חיבור: 36−20−12=8a⇒4=8a⇒a=0.5 m/s236-20-12=8a\Rightarrow 4=8a\Rightarrow a=0.5\,\text{m/s}^2.

טעות נפוצה: להציב את החיכוך הסטטי המרבי (14.4 N14.4\,\text{N}) כשהמערכת כבר נעה. החיכוך הסטטי קובע אם יש תנועה; בזמן התנועה פועל החיכוך הקינטי.

שאלה 12 · תיבה על שולחן בין שתי משקולות תלויותביניים · בינונית

תיבה שמסתה M=4 kgM=4\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי. לשני צידיה קשורים חוטים קלים, וכל חוט עובר על גלגלת אידיאלית בקצה השולחן ונקשר למשקולת תלויה: m1=5 kgm_1=5\,\text{kg} מימין ו-m2=1 kgm_2=1\,\text{kg} משמאל (ראו איור). משחררים את המערכת ממנוחה. המשקולות לא מגיעות לרצפה.

א.

אין חיכוך בין התיבה לשולחן. מה תאוצת המערכת, ומה המתיחות בכל אחד מהחוטים?

ב.

עכשיו יש חיכוך בין התיבה לשולחן: μs=0.3\mu_s=0.3, μk=0.25\mu_k=0.25. האם המערכת תנוע?

ג.

מה התאוצה ומה המתיחויות בחוטים כשיש חיכוך?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2; T1=30 NT_1=30\,\text{N} (ימני), T2=14 NT_2=14\,\text{N} (שמאלי)

m1m_1 כבדה יותר, ולכן היא יורדת, התיבה נעה ימינה ו-m2m_2 עולה. כיוון חיובי – כיוון התנועה. החוק השני לכל גוף:

m1:  50−T1=5aM:  T1−T2=4am2:  T2−10=1⋅am_1:\;50-T_1=5a\qquad M:\;T_1-T_2=4a\qquad m_2:\;T_2-10=1\cdot a

חיבור שלוש המשוואות (המתיחויות מתבטלות):

50−10=10a  ⇒  a=4 m/s250-10=10a\;\Rightarrow\;a=4\,\text{m/s}^2
T1=50−5⋅4=30 NT2=10+4=14 NT_1=50-5\cdot4=30\,\text{N}\qquad T_2=10+4=14\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

כן

הכוח הנורמלי על התיבה N=Mg=40 NN=Mg=40\,\text{N}, והחיכוך הסטטי המרבי 0.3⋅40=12 N0.3\cdot40=12\,\text{N}.

כדי שהמערכת תישאר במנוחה, החיכוך צריך לאזן את הפרש המשקלים 50−10=40 N50-10=40\,\text{N}. 40>1240>12, ולכן המערכת נעה.

סעיף ג

תשובה:

a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2; T1=35 NT_1=35\,\text{N}, T2=13 NT_2=13\,\text{N}

החיכוך קינטי, נגד כיוון התנועה: fk=0.25⋅40=10 Nf_k=0.25\cdot40=10\,\text{N}.

50−10−10=10a  ⇒  a=3 m/s250-10-10=10a\;\Rightarrow\;a=3\,\text{m/s}^2
T1=m1(g−a)=5⋅7=35 NT2=m2(g+a)=1⋅13=13 NT_1=m_1(g-a)=5\cdot7=35\,\text{N}\qquad T_2=m_2(g+a)=1\cdot13=13\,\text{N}

בדיקה על התיבה: T1−T2−fk=35−13−10=12=4⋅3T_1-T_2-f_k=35-13-10=12=4\cdot3 ✓.

שימו לב: התאוצה קטנה, ולכן T1T_1 גדלה ו-T2T_2 קטנה – המשקולות קרובות יותר לשיווי משקל.

שאלה 13 · שני גופים על שני צידי גג משופעביניים · קשה

משטח בצורת גג: צד שמאלי בזווית 37∘37^\circ לאופק וצד ימני בזווית 53∘53^\circ. בראש הגג קבועה גלגלת אידיאלית. על הצד השמאלי מונח גוף B שמסתו 5 kg5\,\text{kg}, ועל הצד הימני גוף A שמסתו 3 kg3\,\text{kg}. הגופים קשורים בחוט קל העובר על הגלגלת, וכל קטע חוט מקביל לצד שעליו מונח הגוף (ראו איור). משחררים את הגופים ממנוחה.

נתון: sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6, cos⁡37∘=sin⁡53∘=0.8\cos37^\circ=\sin53^\circ=0.8.

א.

אין חיכוך. לאיזה כיוון תנוע המערכת, ומה תאוצתה?

ב.

עכשיו בין כל גוף למשטח יש חיכוך: μs=0.2\mu_s=0.2, μk=0.15\mu_k=0.15. האם המערכת תתחיל לנוע? מה תאוצתה?

ג.

לאיזה כיוון פועל כוח החיכוך על כל אחד מהגופים? האם הוא סטטי או קינטי?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

B יורד ו-A עולה; a=0.75 m/s2a=0.75\,\text{m/s}^2

רכיבי המשקל לאורך המדרונות (במורד):

B:  5⋅10⋅sin⁡37∘=30 NA:  3⋅10⋅sin⁡53∘=24 NB:\;5\cdot10\cdot\sin37^\circ=30\,\text{N}\qquad A:\;3\cdot10\cdot\sin53^\circ=24\,\text{N}

30>2430>24, ולכן B יורד בצד שלו ו-A עולה בצד שלו – אף ש-A נמצא על הצד התלול יותר. נבחר כיוון חיובי בכיוון התנועה:

B:  30−T=5aA:  T−24=3aB:\;30-T=5a\qquad A:\;T-24=3a

חיבור: 6=8a⇒a=0.75 m/s26=8a\Rightarrow a=0.75\,\text{m/s}^2 (והמתיחות T=24+3⋅0.75=26.25 NT=24+3\cdot0.75=26.25\,\text{N}).

סעיף ב

תשובה:

לא – נשארת במנוחה, a=0a=0

הכוחות הנורמליים:

NB=5⋅10⋅cos⁡37∘=40 NNA=3⋅10⋅cos⁡53∘=18 NN_B=5\cdot10\cdot\cos37^\circ=40\,\text{N}\qquad N_A=3\cdot10\cdot\cos53^\circ=18\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי על שני הגופים יחד: 0.2 (40+18)=11.6 N0.2\,(40+18)=11.6\,\text{N}.

כדי להשאיר את המערכת במנוחה צריך לאזן את ההפרש 30−24=6 N30-24=6\,\text{N} בלבד. 6<11.66<11.6, ולכן החיכוך הסטטי מספיק, והמערכת נשארת במנוחה.

טעות נפוצה: לחשב תאוצה עם החיכוך הקינטי, a=6−0.15⋅588<0a=\dfrac{6-0.15\cdot58}{8}<0, ולהסיק שהמערכת נעה "לכיוון השני". חיכוך לא יכול להתחיל תנועה – קודם בודקים אם יש תנועה בכלל.

סעיף ג

תשובה:

על B – במעלה הצד שלו; על A – במורד הצד שלו; סטטי

הגופים במנוחה, ולכן החיכוך סטטי. הוא מתנגד לתנועה שהייתה מתרחשת בלעדיו (B יורד, A עולה):

•על B: במעלה הצד השמאלי.

•על A: במורד הצד הימני (A "רוצה" לעלות).

סכום כוחות החיכוך הוא 6 N6\,\text{N}; את החלוקה בין שני הגופים אי אפשר לקבוע מהנתונים, כי החיכוך הסטטי הוא כוח מתאים ולא נקבע על ידי נוסחה.

שאלה 14 · מערכת של שלוש גלגלות במנוחהביניים · קשה

במערכת שבאיור כל הגלגלות והחוטים אידיאליים (חסרי מסה וחיכוך). הגלגלת P1P_1 תלויה מהתקרה. חוט 1 עובר מעל P1P_1: קצהו הימני קשור לגוף A, וקצהו השמאלי קשור לציר של הגלגלת P2P_2. חוט 2 קשור בקצה אחד לגוף B, עובר מעל P2P_2, יורד ועובר מתחת לגלגלת P3P_3, עולה ונקשר לתחתית הגוף A. לציר של P3P_3 מחובר הגוף C.

מסת הגוף B היא 1.5 kg1.5\,\text{kg}, וכל המערכת במנוחה.

א.

מה המתיחות בחוט 2, ומה מסת הגוף C?

ב.

מה המתיחות בחוט 1, ומה מסת הגוף A?

ג.

מה הכוח שהתלייה של P1P_1 מפעילה על התקרה? בדקו את התשובה בדרך שנייה, בלי לחשב מתיחויות.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

T2=15 NT_2=15\,\text{N}, mC=3 kgm_C=3\,\text{kg}

B: תלוי על חוט 2 ובמנוחה: T2=mBg=1.5⋅10=15 NT_2=m_Bg=1.5\cdot10=15\,\text{N}. החוט אידיאלי, ולכן זו המתיחות לכל אורכו.

P3P_3 עם C: חוט 2 עוטף את P3P_3 מלמטה, ולכן שני קטעים שלו מושכים אותה כלפי מעלה:

2T2=mCg  ⇒  mC=2⋅1510=3 kg2T_2=m_Cg\;\Rightarrow\;m_C=\frac{2\cdot15}{10}=3\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

T1=30 NT_1=30\,\text{N}, mA=1.5 kgm_A=1.5\,\text{kg}

P2P_2: חסרת מסה ובמנוחה. חוט 1 מושך את הציר שלה כלפי מעלה, ושני הקטעים של חוט 2 (לכיוון B ולכיוון P3P_3) מושכים אותה כלפי מטה:

T1=2T2=30 NT_1=2T_2=30\,\text{N}

A: חוט 1 מושך אותו כלפי מעלה, ומשקלו וחוט 2 (שקשור לתחתיתו) מושכים כלפי מטה:

T1=mAg+T2  ⇒  30=10mA+15  ⇒  mA=1.5 kgT_1=m_Ag+T_2\;\Rightarrow\;30=10m_A+15\;\Rightarrow\;m_A=1.5\,\text{kg}

טעות נפוצה: לשכוח את T2T_2 שמושך את A כלפי מטה, ולקבל mA=3 kgm_A=3\,\text{kg}.

סעיף ג

תשובה:

60 N60\,\text{N} כלפי מטה

שני קטעי חוט 1 מושכים את P1P_1 כלפי מטה, כל אחד T1T_1:

F=2T1=60 NF=2T_1=60\,\text{N}

בדיקה: נסתכל על כל מה שתלוי מתחת לתקרה כמערכת אחת (גלגלות, חוטים וגופים). המערכת במנוחה, והכוחות החיצוניים עליה הם המשקלים וכוח התלייה בלבד:

F=(mA+mB+mC)g=(1.5+1.5+3)⋅10=60 NF=(m_A+m_B+m_C)g=(1.5+1.5+3)\cdot10=60\,\text{N}

✓

שאלה 15 · החוט נקרע: גרף התאוצה של גוף על שולחןביניים · קשה

גוף שמסתו m1=4 kgm_1=4\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי חלק, וקשור בחוט קל העובר על גלגלת אידיאלית בקצה השולחן לגוף תלוי שמסתו m2m_2 (ראו איור). על m1m_1 פועל כוח אופקי קבוע F=12 NF=12\,\text{N}, הרחק מהגלגלת. ברגע t=0t=0 משחררים את המערכת ממנוחה. אחרי כמה שניות החוט נקרע, והכוח FF ממשיך לפעול.

הגרף מתאר את תאוצת m1m_1 כפונקציה של הזמן. הכיוון החיובי – לכיוון הגלגלת.

t (s)a (m/s²)0123456-3-2-112
א.

מצאו את m2m_2 ואת המתיחות בחוט לפני שהוא נקרע.

ב.

האם m1m_1 משנה את כיוון תנועתו? אם כן – באיזה רגע, ובאיזה מרחק מנקודת ההתחלה?

ג.

נניח שהשולחן לא היה חלק (והחוט לא נקרע). מה מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין m1m_1 לשולחן שבעבורו המערכת הייתה נשארת במנוחה אחרי השחרור?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

m2=2.5 kgm_2=2.5\,\text{kg}, T=20 NT=20\,\text{N}

מהגרף: לפני הקריעה (0<t<3 s0<t<3\,\text{s}) a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, כלומר m1m_1 מאיץ לכיוון הגלגלת ו-m2m_2 יורד. החוק השני לכל גוף (כיוון חיובי – כיוון התנועה):

m1:  T−F=m1a  ⇒  T=12+4⋅2=20 Nm_1:\;T-F=m_1a\;\Rightarrow\;T=12+4\cdot2=20\,\text{N}
m2:  m2g−T=m2a  ⇒  m2(10−2)=20  ⇒  m2=2.5 kgm_2:\;m_2g-T=m_2a\;\Rightarrow\;m_2(10-2)=20\;\Rightarrow\;m_2=2.5\,\text{kg}

בדיקה: אחרי הקריעה פועל על m1m_1 רק FF: a=−124=−3 m/s2a=-\dfrac{12}{4}=-3\,\text{m/s}^2, בדיוק כמו בגרף ✓.

סעיף ב

תשובה:

כן; ב-t=5 st=5\,\text{s}, 15 m15\,\text{m} מנקודת ההתחלה

עד הקריעה: יציאה ממנוחה בתאוצה 2 m/s22\,\text{m/s}^2 במשך 3 s3\,\text{s}:

v(3)=2⋅3=6 m/sx(3)=12⋅2⋅32=9 mv(3)=2\cdot3=6\,\text{m/s}\qquad x(3)=\tfrac12\cdot2\cdot3^2=9\,\text{m}

אחרי הקריעה: a=−3 m/s2a=-3\,\text{m/s}^2 – הגוף מאט. הוא נעצר ומשנה כיוון כש-v=0v=0:

0=6−3(t−3)  ⇒  t=5 s0=6-3(t-3)\;\Rightarrow\;t=5\,\text{s}

ההעתק בשלב זה: Δx=6+02⋅2=6 m\Delta x=\dfrac{6+0}{2}\cdot2=6\,\text{m}, ולכן הגוף נמצא ב-x=9+6=15 mx=9+6=15\,\text{m}. מכאן ואילך FF מאיץ אותו חזרה, הרחק מהגלגלת (התאוצה נשארת −3 m/s2-3\,\text{m/s}^2).

טעות נפוצה: לחשוב שהגוף משנה כיוון ברגע הקריעה, כשהתאוצה משנה סימן. סימן התאוצה מתהפך ב-t=3 st=3\,\text{s}, אבל המהירות עדיין חיובית ורק מתחילה לקטון.

סעיף ג

תשובה:

μs,min⁡=0.325\mu_{s,\min}=0.325

במנוחה T=m2g=25 NT=m_2g=25\,\text{N} לכיוון הגלגלת, ו-F=12 NF=12\,\text{N} בכיוון ההפוך. כדי ש-m1m_1 יישאר במנוחה, החיכוך הסטטי צריך לאזן את ההפרש:

fs=25−12=13 Nf_s=25-12=13\,\text{N}

(על m1m_1 – הרחק מהגלגלת)

הכוח הנורמלי N=m1g=40 NN=m_1g=40\,\text{N}, והתנאי fs≤μsNf_s\le\mu_sN:

μs≥1340=0.325\mu_s\ge\frac{13}{40}=0.325

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.