דילוג לתוכן המרכזי

מישור משופע - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 14 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מזוודה במנוחה על רמפה משופעתקצרה · קלה

מזוודה שמסתה 5 kg5\,\text{kg} מונחת במנוחה על רמפה משופעת בזווית 37∘37^\circ לאופק. מקדם החיכוך הסטטי בין המזוודה לרמפה הוא μs=0.9\mu_s=0.9.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

שרטטו תרשים כוחות למזוודה וחשבו את גודל הכוח הנורמלי ואת גודל כוח החיכוך הפועלים עליה.

ב.

האם כוח החיכוך הסטטי בסעיף א הוא הגדול ביותר האפשרי? איזה חלק מהחיכוך הסטטי המרבי הוא מהווה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

N=40 NN=40\,\text{N} (מאונך לרמפה), fs=30 Nf_s=30\,\text{N} (במעלה הרמפה)

על המזוודה פועלים שלושה כוחות:

- כוח הכובד mg=50 Nmg=50\,\text{N}, אנכית כלפי מטה;

- הכוח הנורמלי NN, מאונך לרמפה והחוצה ממנה;

- כוח חיכוך סטטי fsf_s, לאורך הרמפה. הכובד "מושך" את המזוודה במורד, ולכן החיכוך פועל במעלה הרמפה.

נבחר ציר xx לאורך הרמפה (חיובי במורד) וציר yy מאונך לה. נפרק את הכובד:

mgsin⁡37∘=50⋅0.6=30 N  (along x),mgcos⁡37∘=50⋅0.8=40 N  (into the ramp)mg\sin37^\circ=50\cdot0.6=30\,\text{N}\;(\text{along }x),\qquad mg\cos37^\circ=50\cdot0.8=40\,\text{N}\;(\text{into the ramp})

המזוודה במנוחה, ולכן הכוח השקול בכל ציר הוא אפס:

y:  N=mgcos⁡37∘=40 Nx:  fs=mgsin⁡37∘=30 Ny:\;N=mg\cos37^\circ=40\,\text{N}\qquad x:\;f_s=mg\sin37^\circ=30\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mg=50 NN=mg=50\,\text{N}. על משטח משופע הנורמלי מאזן רק את רכיב הכובד המאונך למשטח.

סעיף ב

תשובה:

לא; 3036=56\frac{30}{36}=\frac56 מהחיכוך המרבי

החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.9⋅40=36 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.9\cdot40=36\,\text{N}

בפועל נדרש רק 30 N30\,\text{N}, פחות מהמרבי, ולכן המזוודה אכן נשארת במנוחה. היחס:

fsfs,max⁡=3036=56\frac{f_s}{f_{s,\max}}=\frac{30}{36}=\frac56

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך כ-μsN=36 N\mu_sN=36\,\text{N}. הנוסחה μsN\mu_sN נותנת רק את הערך המרבי; החיכוך הסטטי בפועל נקבע מתנאי שיווי המשקל.

שאלה 2 · עגלה משתחררת על מסילה משופעת חלקהקצרה · קלה

עגלת צעצוע משוחררת ממנוחה על מסילה ישרה וחלקה (בלי חיכוך) הנטויה בזווית α\alpha לאופק. נבחר ציר xx לאורך המסילה, שראשיתו בנקודת השחרור וכיוונו החיובי במורד.

א.

בטאו את תאוצת העגלה באמצעות gg ו-α\alpha, וכתבו את המקום ואת המהירות של העגלה כפונקציה של הזמן.

ב.

זווית המסילה היא α=30∘\alpha=30^\circ (sin⁡30∘=0.5\sin30^\circ=0.5). מה מהירות העגלה ומה ההעתק שלה 1.2 s1.2\,\text{s} אחרי השחרור?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

a=gsin⁡αa=g\sin\alpha; x(t)=12gsin⁡α t2x(t)=\tfrac12g\sin\alpha\,t^2, v(t)=gsin⁡α tv(t)=g\sin\alpha\,t

על העגלה פועלים הכובד mgmg והנורמלי NN (אין חיכוך). בציר המאונך למסילה אין תנועה: N=mgcos⁡αN=mg\cos\alpha. לאורך המסילה פועל רק רכיב הכובד mgsin⁡αmg\sin\alpha במורד:

mgsin⁡α=ma  ⇒  a=gsin⁡αmg\sin\alpha=ma\;\Rightarrow\;a=g\sin\alpha

התאוצה לא תלויה במסה. העגלה יוצאת ממנוחה מהראשית בתאוצה קבועה:

x(t)=12gsin⁡α t2,v(t)=gsin⁡α tx(t)=\tfrac12g\sin\alpha\,t^2,\qquad v(t)=g\sin\alpha\,t

סעיף ב

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s} במורד, Δx=3.6 m\Delta x=3.6\,\text{m} במורד

a=10⋅0.5=5 m/s2a=10\cdot0.5=5\,\text{m/s}^2
v=5⋅1.2=6 m/s,x=12⋅5⋅1.22=3.6 mv=5\cdot1.2=6\,\text{m/s},\qquad x=\tfrac12\cdot5\cdot1.2^2=3.6\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב a=ga=g – העגלה לא נופלת חופשית; רק רכיב הכובד לאורך המסילה מאיץ אותה.

שאלה 3 · מגביהים את הקרש: מה קורה לנורמלי ולחיכוך?קצרה · בינונית

טלפון מונח במנוחה על קרש. מגביהים לאט את קצה הקרש, כך שזווית השיפוע θ\theta גדלה בהדרגה, והטלפון עדיין לא זז.

א.

כיצד משתנים גודל הכוח הנורמלי וגודל כוח החיכוך הפועלים על הטלפון כשהזווית גדלה? נמקו.

ב.

הסבירו מדוע בזווית מסוימת הטלפון בהכרח יתחיל להחליק.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הנורמלי קטן (N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta), החיכוך גדל (fs=mgsin⁡θf_s=mg\sin\theta)

כל עוד הטלפון במנוחה, הכוח השקול עליו אפס. בציר מאונך לקרש:

N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta

ובציר לאורך הקרש החיכוך הסטטי מאזן את רכיב הכובד במורד:

fs=mgsin⁡θf_s=mg\sin\theta

כש-θ\theta גדלה, cos⁡θ\cos\theta קטן ו-sin⁡θ\sin\theta גדל: הנורמלי קטן והחיכוך גדל.

סעיף ב

תשובה:

החיכוך הנדרש גדל ואילו החיכוך המרבי μsmgcos⁡θ\mu_smg\cos\theta קטן, ובשלב מסוים הנדרש עולה על המרבי

החיכוך הסטטי המרבי הוא μsN=μsmgcos⁡θ\mu_sN=\mu_smg\cos\theta – הוא קטן כשהזווית גדלה, כי הנורמלי קטן. החיכוך הנדרש לשמירה על מנוחה, mgsin⁡θmg\sin\theta, גדל. ברגע שהנדרש עולה על המרבי:

mgsin⁡θ>μsmgcos⁡θ  ⇔  tan⁡θ>μsmg\sin\theta>\mu_smg\cos\theta\;\Leftrightarrow\;\tan\theta>\mu_s

החיכוך כבר לא יכול לאזן את רכיב הכובד, והטלפון מתחיל להחליק.

טעות נפוצה: לחשוב שהחיכוך תמיד שווה ל-μsN\mu_sN ולכן "קטן עם הזווית". החיכוך הסטטי בפועל דווקא גדל; רק הגבול העליון שלו קטן.

שאלה 4 · זווית ההחלקה ומדידת מקדם החיכוךקצרה · בינונית

תלמידה מניחה מטבע על סרגל עץ ארוך, ומרימה לאט את קצה הסרגל. היא מודדת את זווית השיפוע θ\theta שבה המטבע מתחיל להחליק.

א.

מקדם החיכוך הסטטי בין המטבע לסרגל הוא μs=0.75\mu_s=0.75. באיזו זווית המטבע מתחיל להחליק? (tan⁡37∘=0.75\tan37^\circ=0.75)

ב.

התלמידה חוזרת על הניסוי עם מחק במקום המטבע, והמחק מתחיל להחליק בזווית 30∘30^\circ. מה מקדם החיכוך הסטטי בין המחק לסרגל? האם צריך לדעת את מסת המחק?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

θ=37∘\theta=37^\circ

רגע לפני ההחלקה החיכוך הסטטי מרבי ומאזן את רכיב הכובד במורד:

mgsin⁡θ=μsN=μsmgcos⁡θ  ⇒  tan⁡θ=μs=0.75  ⇒  θ=37∘mg\sin\theta=\mu_sN=\mu_smg\cos\theta\;\Rightarrow\;\tan\theta=\mu_s=0.75\;\Rightarrow\;\theta=37^\circ

סעיף ב

תשובה:

μs=tan⁡30∘≈0.58\mu_s=\tan30^\circ\approx0.58; לא צריך את המסה

מאותו שיקול, בזווית ההחלקה θ0\theta_0:

μs=tan⁡θ0=tan⁡30∘=33≈0.58\mu_s=\tan\theta_0=\tan30^\circ=\frac{\sqrt3}{3}\approx0.58

המסה מצטמצמת משני האגפים (mgsin⁡θ=μsmgcos⁡θmg\sin\theta=\mu_smg\cos\theta), ולכן זו שיטה כללית למדידת מקדם חיכוך סטטי: מודדים רק זווית.

טעות נפוצה: להשתמש ב-sin⁡θ0\sin\theta_0 או ב-cos⁡θ0\cos\theta_0 במקום ב-tan⁡θ0\tan\theta_0.

שאלה 5 · דוחפים ארגז ומורידים ארגז במהירות קבועהקצרה · בינונית

פועל מזיז ארגז שמסתו 10 kg10\,\text{kg} על רמפה משופעת בזווית 37∘37^\circ. מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לרמפה הוא μk=0.25\mu_k=0.25. הפועל מפעיל על הארגז כוח FF מקביל לרמפה.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה גודל הכוח שהפועל צריך להפעיל כדי לדחוף את הארגז במעלה הרמפה במהירות קבועה?

ב.

כעת הפועל מוריד את הארגז במורד הרמפה במהירות קבועה, כשהוא מחזיק אותו בכוח מקביל לרמפה. מה גודל הכוח ומה כיוונו?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

F=80 NF=80\,\text{N} במעלה הרמפה

הנורמלי: N=mgcos⁡37∘=100⋅0.8=80 NN=mg\cos37^\circ=100\cdot0.8=80\,\text{N}, ולכן החיכוך הקינטי fk=μkN=0.25⋅80=20 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot80=20\,\text{N}.

בתנועה במעלה, החיכוך פועל במורד, יחד עם רכיב הכובד mgsin⁡37∘=60 Nmg\sin37^\circ=60\,\text{N}. במהירות קבועה השקול אפס:

F=mgsin⁡37∘+fk=60+20=80 NF=mg\sin37^\circ+f_k=60+20=80\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

40 N40\,\text{N} במעלה הרמפה

עכשיו הארגז נע במורד, ולכן החיכוך הקינטי פועל במעלה הרמפה, וגודלו עדיין 20 N20\,\text{N}. רכיב הכובד במורד (60 N60\,\text{N}) גדול מהחיכוך, ולכן הפועל צריך לעצור את הארגז בכוח במעלה הרמפה:

F+fk=mgsin⁡37∘  ⇒  F=60−20=40 NF+f_k=mg\sin37^\circ\;\Rightarrow\;F=60-20=40\,\text{N}

טעות נפוצה: לענות שוב 80 N80\,\text{N}. כיוון החיכוך הקינטי תלוי בכיוון התנועה, ולכן כשמורידים, החיכוך "עוזר" לפועל.

שאלה 6 · שני ארגזים על שני צדי גג משופעקצרה · בינונית

שני ארגזים מונחים על שני צדי גוש משולש קבוע, וקשורים בחוט קל שעובר על גלגלת קלה בקודקוד, כמתואר באיור. החוט מקביל לשני המדרונות ואין חיכוך. הארגז m1=8 kgm_1=8\,\text{kg} נמצא על המדרון הנטוי ב-30∘30^\circ, והארגז m2m_2 על המדרון הנטוי ב-53∘53^\circ. המערכת במנוחה.

נשתמש ב-sin⁡30∘=0.5\sin30^\circ=0.5, sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8.

א.

מה המתיחות בחוט?

ב.

מה המסה m2m_2? רשמו גם את הקשר הכללי בין המסות לזוויות במצב כזה.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

T=40 NT=40\,\text{N}

על m1m_1 לאורך המדרון פועלים רכיב הכובד במורד ומתיחות החוט במעלה (אין חיכוך). במנוחה:

T=m1gsin⁡30∘=8⋅10⋅0.5=40 NT=m_1g\sin30^\circ=8\cdot10\cdot0.5=40\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

m2=5 kgm_2=5\,\text{kg}; m1sin⁡θ1=m2sin⁡θ2m_1\sin\theta_1=m_2\sin\theta_2

החוט קל והגלגלת קלה, ולכן אותה מתיחות פועלת גם על m2m_2, במעלה המדרון שלו:

T=m2gsin⁡53∘  ⇒  m2=4010⋅0.8=5 kgT=m_2g\sin53^\circ\;\Rightarrow\;m_2=\frac{40}{10\cdot0.8}=5\,\text{kg}

באופן כללי: m1gsin⁡θ1=T=m2gsin⁡θ2m_1g\sin\theta_1=T=m_2g\sin\theta_2, כלומר m2m1=sin⁡θ1sin⁡θ2\dfrac{m_2}{m_1}=\dfrac{\sin\theta_1}{\sin\theta_2}. הארגז על המדרון התלול קל יותר.

טעות נפוצה: להשוות את המשקלים m1g=m2gm_1g=m_2g – רק רכיבי הכובד לאורך המדרונות מתאזנים דרך החוט.

שאלה 7 · גוש שגולש במהירות קבועה נזרק במעלהקצרה · קשה

גוש קטן מקבל דחיפה קלה במורד מדרון ישר הנטוי בזווית 37∘37^\circ, ומאז הוא גולש במורד במהירות קבועה.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה מקדם החיכוך הקינטי בין הגוש למדרון?

ב.

את אותו גוש זורקים מתחתית המדרון במעלה המדרון במהירות 6 m/s6\,\text{m/s}. איזה מרחק הוא עובר לאורך המדרון עד שהוא נעצר? האם הוא יחזור לאחר מכן במורד? (מקדם החיכוך הסטטי אינו קטן מהקינטי.)

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

μk=0.75\mu_k=0.75

במהירות קבועה השקול אפס. לאורך המדרון החיכוך הקינטי (במעלה) מאזן את רכיב הכובד (במורד):

μkmgcos⁡37∘=mgsin⁡37∘  ⇒  μk=tan⁡37∘=0.60.8=0.75\mu_kmg\cos37^\circ=mg\sin37^\circ\;\Rightarrow\;\mu_k=\tan37^\circ=\frac{0.6}{0.8}=0.75

סעיף ב

תשובה:

1.5 m1.5\,\text{m}; הגוש נשאר במנוחה ולא חוזר

בעלייה גם רכיב הכובד וגם החיכוך פועלים במורד:

a=gsin⁡37∘+μkgcos⁡37∘=6+0.75⋅8=12 m/s2  (down the slope)a=g\sin37^\circ+\mu_kg\cos37^\circ=6+0.75\cdot8=12\,\text{m/s}^2\;(\text{down the slope})

נבחר כיוון חיובי במעלה: 0=v02−2a d0=v_0^2-2a\,d:

d=v022a=3624=1.5 md=\frac{v_0^2}{2a}=\frac{36}{24}=1.5\,\text{m}

כשהגוש עומד, רכיב הכובד במורד הוא mgsin⁡37∘=0.6mgmg\sin37^\circ=0.6mg, והחיכוך הסטטי המרבי הוא μsmgcos⁡37∘≥0.75⋅0.8 mg=0.6mg\mu_smg\cos37^\circ\ge0.75\cdot0.8\,mg=0.6mg. החיכוך הסטטי מספיק כדי לאזן את רכיב הכובד, ולכן הגוש נשאר במנוחה.

טעות נפוצה: להניח שבעלייה התאוצה היא שוב אפס "כמו בירידה". בירידה החיכוך נגד רכיב הכובד; בעלייה הם באותו כיוון, והתאוצה כפולה מ-gsin⁡37∘g\sin37^\circ.

שאלה 8 · ארגז מתחיל להחליק מראש רמפה מחוספסתביניים · בינונית

ארגז מונח בראש רמפה ישרה שגובהה h=4.8 mh=4.8\,\text{m} והיא נטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק. מקדמי החיכוך בין הארגז לרמפה: μs=0.5\mu_s=0.5, μk=0.25\mu_k=0.25. משחררים את הארגז ממנוחה.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

האם הארגז יתחיל להחליק או יישאר במנוחה? נמקו.

ב.

מה תאוצת הארגז בזמן ההחלקה?

ג.

כמה זמן לוקח לארגז להגיע לתחתית הרמפה, ומה מהירותו שם?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

יחליק, כי tan⁡37∘=0.75>μs=0.5\tan37^\circ=0.75>\mu_s=0.5

נבדוק אם החיכוך הסטטי המרבי יכול לאזן את רכיב הכובד במורד:

mgsin⁡37∘=0.6 mg,μsN=μsmgcos⁡37∘=0.5⋅0.8 mg=0.4 mgmg\sin37^\circ=0.6\,mg,\qquad \mu_sN=\mu_smg\cos37^\circ=0.5\cdot0.8\,mg=0.4\,mg

רכיב הכובד גדול מהחיכוך המרבי, ולכן הארגז מחליק.

סעיף ב

תשובה:

a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2 במורד הרמפה

בזמן ההחלקה פועל חיכוך קינטי במעלה הרמפה, fk=μkmgcos⁡37∘f_k=\mu_kmg\cos37^\circ. לפי החוק השני, בכיוון המורד:

ma=mgsin⁡37∘−μkmgcos⁡37∘  ⇒  a=10(0.6−0.25⋅0.8)=4 m/s2ma=mg\sin37^\circ-\mu_kmg\cos37^\circ\;\Rightarrow\;a=10(0.6-0.25\cdot0.8)=4\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

t=2 st=2\,\text{s}, v=8 m/sv=8\,\text{m/s}

אורך הרמפה:

L=hsin⁡37∘=4.80.6=8 mL=\frac{h}{\sin37^\circ}=\frac{4.8}{0.6}=8\,\text{m}

הארגז יוצא ממנוחה:

L=12at2  ⇒  8=2t2  ⇒  t=2 sL=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;8=2t^2\;\Rightarrow\;t=2\,\text{s}
v=at=4⋅2=8 m/sv=at=4\cdot2=8\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את הגובה 4.8 m4.8\,\text{m} כהעתק – התנועה היא לאורך הרמפה, וההעתק הוא אורך הרמפה.

שאלה 9 · גוש על מדרון ומשקולת תלויה: תחום המסות למנוחהביניים · בינונית

גוש שמסתו 5 kg5\,\text{kg} מונח על מדרון הנטוי בזווית 37∘37^\circ. הגוש קשור בחוט קל, המקביל למדרון, שעובר על גלגלת קלה בראש המדרון, ובקצהו השני תלויה משקולת שמסתה MM, כמתואר באיור.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

נניח שאין חיכוך בין הגוש למדרון. מה צריכה להיות MM כדי שהמערכת תישאר במנוחה?

ב.

כעת יש חיכוך בין הגוש למדרון, ומקדם החיכוך הסטטי הוא μs=0.25\mu_s=0.25. מה תחום ערכי MM שבהם המערכת נשארת במנוחה?

ג.

תולים משקולת שמסתה M=3.5 kgM=3.5\,\text{kg}. מה גודל כוח החיכוך על הגוש ומה כיוונו?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

M=3 kgM=3\,\text{kg}

המשקולת במנוחה, ולכן T=MgT=Mg. על הגוש לאורך המדרון: המתיחות במעלה ורכיב הכובד במורד:

T=mgsin⁡37∘=5⋅10⋅0.6=30 N  ⇒  M=3010=3 kgT=mg\sin37^\circ=5\cdot10\cdot0.6=30\,\text{N}\;\Rightarrow\;M=\frac{30}{10}=3\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

2 kg≤M≤4 kg2\,\text{kg}\le M\le4\,\text{kg}

הנורמלי על הגוש: N=mgcos⁡37∘=40 NN=mg\cos37^\circ=40\,\text{N}, ולכן החיכוך הסטטי המרבי: μsN=0.25⋅40=10 N\mu_sN=0.25\cdot40=10\,\text{N}.

MM מרבית: הגוש "נוטה" לעלות, והחיכוך המרבי פועל במורד:

Mg=mgsin⁡37∘+μsN=30+10=40 N  ⇒  M=4 kgMg=mg\sin37^\circ+\mu_sN=30+10=40\,\text{N}\;\Rightarrow\;M=4\,\text{kg}

MM מזערית: הגוש "נוטה" לרדת, והחיכוך המרבי פועל במעלה:

Mg=mgsin⁡37∘−μsN=30−10=20 N  ⇒  M=2 kgMg=mg\sin37^\circ-\mu_sN=30-10=20\,\text{N}\;\Rightarrow\;M=2\,\text{kg}

סעיף ג

תשובה:

5 N5\,\text{N} במורד המדרון

3.5 kg3.5\,\text{kg} בתוך התחום, ולכן המערכת במנוחה ו-T=Mg=35 NT=Mg=35\,\text{N}. המתיחות גדולה מרכיב הכובד (30 N30\,\text{N}), ולכן החיכוך הסטטי פועל במורד:

T=mgsin⁡37∘+fs  ⇒  fs=35−30=5 NT=mg\sin37^\circ+f_s\;\Rightarrow\;f_s=35-30=5\,\text{N}

זה פחות מ-10 N10\,\text{N}, כמצופה.

טעות נפוצה: לענות fs=μsN=10 Nf_s=\mu_sN=10\,\text{N}. החיכוך הסטטי הוא רק מה שנדרש לשיווי המשקל, לא תמיד המרבי.

שאלה 10 · שני ארגזים על גג משופע נעים במהירות קבועהביניים · קשה

שני ארגזים מונחים על שני צדי גוש משולש קבוע וקשורים בחוט קל שעובר על גלגלת קלה בקודקוד, כמתואר באיור. הארגז m1=6 kgm_1=6\,\text{kg} על המדרון הנטוי ב-53∘53^\circ, והארגז m2m_2 על המדרון הנטוי ב-37∘37^\circ. מקדם החיכוך הקינטי בין כל ארגז למדרון שלו הוא μk=0.5\mu_k=0.5.

המערכת נעה במהירות קבועה: m1m_1 יורד ו-m2m_2 עולה.

נשתמש ב-sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6, cos⁡37∘=sin⁡53∘=0.8\cos37^\circ=\sin53^\circ=0.8.

א.

מה המתיחות בחוט?

ב.

מה המסה m2m_2?

ג.

מחליפים את m2m_2 בארגז אחר, m2′m_2' (ו-m1m_1 נשאר). מה צריכה להיות m2′m_2' כדי שהמערכת תנוע במהירות קבועה בכיוון ההפוך (m2′m_2' יורד ו-m1m_1 עולה)?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

T=30 NT=30\,\text{N}

m1m_1 יורד, ולכן החיכוך הקינטי עליו פועל במעלה המדרון. N1=m1gcos⁡53∘=60⋅0.6=36 NN_1=m_1g\cos53^\circ=60\cdot0.6=36\,\text{N}, f1=μkN1=18 Nf_1=\mu_kN_1=18\,\text{N}.

מהירות קבועה ← שקול אפס לאורך המדרון:

m1gsin⁡53∘=T+f1  ⇒  T=48−18=30 Nm_1g\sin53^\circ=T+f_1\;\Rightarrow\;T=48-18=30\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

m2=3 kgm_2=3\,\text{kg}

m2m_2 עולה, ולכן גם רכיב הכובד וגם החיכוך עליו פועלים במורד המדרון שלו:

T=m2gsin⁡37∘+μkm2gcos⁡37∘=m2g(0.6+0.5⋅0.8)=10 m2T=m_2g\sin37^\circ+\mu_km_2g\cos37^\circ=m_2g(0.6+0.5\cdot0.8)=10\,m_2
m2=3010=3 kgm_2=\frac{30}{10}=3\,\text{kg}

באופן כללי: m2=m1sin⁡θ1−μkcos⁡θ1sin⁡θ2+μkcos⁡θ2m_2=m_1\dfrac{\sin\theta_1-\mu_k\cos\theta_1}{\sin\theta_2+\mu_k\cos\theta_2}.

סעיף ג

תשובה:

m2′=33 kgm_2'=33\,\text{kg}

כיוון התנועה התהפך, ולכן גם כיווני החיכוך מתהפכים.

על m1m_1 (עולה): T′=m1gsin⁡53∘+μkm1gcos⁡53∘=48+18=66 NT'=m_1g\sin53^\circ+\mu_km_1g\cos53^\circ=48+18=66\,\text{N}.

על m2′m_2' (יורד): m2′gsin⁡37∘=T′+μkm2′gcos⁡37∘m_2'g\sin37^\circ=T'+\mu_km_2'g\cos37^\circ:

m2′⋅10(0.6−0.5⋅0.8)=66  ⇒  2m2′=66  ⇒  m2′=33 kgm_2'\cdot10(0.6-0.5\cdot0.8)=66\;\Rightarrow\;2m_2'=66\;\Rightarrow\;m_2'=33\,\text{kg}

טעות נפוצה: לחשוב שאותה מסה m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} מתאימה גם לכיוון ההפוך. החיכוך תמיד נגד התנועה, ולכן בכל כיוון מתקבל מצב אחר; בין 33 ל-33 kg33\,\text{kg} המערכת לא יכולה לנוע במהירות קבועה.

שאלה 11 · גוש נזרק במעלה מדרון מחוספס וחוזרביניים · קשה

גוש נזרק מתחתית מדרון ישר הנטוי בזווית 37∘37^\circ, במעלה המדרון, במהירות התחלתית v0=12 m/sv_0=12\,\text{m/s}. מקדמי החיכוך בין הגוש למדרון: μs=0.5\mu_s=0.5, μk=0.25\mu_k=0.25. המדרון ארוך מספיק.

נבחר ציר xx לאורך המדרון, שראשיתו בתחתית וכיוונו החיובי במעלה. נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה תאוצת הגוש בזמן העלייה?

ב.

רשמו את משוואת המקום של הגוש בזמן העלייה. מתי הגוש נעצר, ואיזה מרחק עבר לאורך המדרון עד אז?

ג.

האם הגוש נשאר במקום שבו נעצר? נמקו.

ד.

כמה זמן אחרי הזריקה הגוש חוזר לתחתית המדרון, ומה מהירותו אז?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

a=−8 m/s2a=-8\,\text{m/s}^2 (במורד המדרון)

בעלייה החיכוך הקינטי פועל נגד התנועה, כלומר במורד, יחד עם רכיב הכובד. N=mgcos⁡37∘N=mg\cos37^\circ:

ma=−mgsin⁡37∘−μkmgcos⁡37∘  ⇒  a=−10(0.6+0.25⋅0.8)=−8 m/s2ma=-mg\sin37^\circ-\mu_kmg\cos37^\circ\;\Rightarrow\;a=-10(0.6+0.25\cdot0.8)=-8\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

x=12t−4t2x=12t-4t^2; נעצר ב-t=1.5 st=1.5\,\text{s} אחרי 9 m9\,\text{m}

x(t)=v0t+12at2=12t−4t2x(t)=v_0t+\tfrac12at^2=12t-4t^2
v=12−8t=0  ⇒  t=1.5 sv=12-8t=0\;\Rightarrow\;t=1.5\,\text{s}
x(1.5)=12⋅1.5−4⋅1.52=18−9=9 mx(1.5)=12\cdot1.5-4\cdot1.5^2=18-9=9\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

לא; הוא מחליק חזרה במורד בתאוצה 4 m/s24\,\text{m/s}^2

ברגע העצירה נבדוק אם החיכוך הסטטי יכול להחזיק את הגוש:

mgsin⁡37∘=0.6 mg  >  μsmgcos⁡37∘=0.4 mgmg\sin37^\circ=0.6\,mg\;>\;\mu_smg\cos37^\circ=0.4\,mg

לכן הגוש מחליק חזרה. עכשיו הוא נע במורד, והחיכוך הקינטי פועל במעלה:

adown=gsin⁡37∘−μkgcos⁡37∘=6−2=4 m/s2a_{\text{down}}=g\sin37^\circ-\mu_kg\cos37^\circ=6-2=4\,\text{m/s}^2

סעיף ד

תשובה:

t≈3.6 st\approx3.6\,\text{s}; v=62≈8.5 m/sv=6\sqrt2\approx8.5\,\text{m/s} במורד

בירידה הגוש יוצא ממנוחה ועובר 9 m9\,\text{m} בתאוצה 4 m/s24\,\text{m/s}^2:

9=12⋅4 t22  ⇒  t2=4.5≈2.12 s9=\tfrac12\cdot4\,t_2^2\;\Rightarrow\;t_2=\sqrt{4.5}\approx2.12\,\text{s}

הזמן הכולל: 1.5+2.12≈3.6 s1.5+2.12\approx3.6\,\text{s}. המהירות בתחתית:

v=2⋅4⋅9=72=62≈8.5 m/sv=\sqrt{2\cdot4\cdot9}=\sqrt{72}=6\sqrt2\approx8.5\,\text{m/s}

הגוש חוזר לאט יותר ממה שנזרק, והירידה ארוכה מהעלייה – כי החיכוך מאט אותו בשני הכיוונים.

טעות נפוצה: להמשיך עם המשוואה x=12t−4t2x=12t-4t^2 גם בירידה. כשכיוון התנועה מתהפך, החיכוך מתהפך והתאוצה משתנה, ולכן צריך משוואה חדשה.

שאלה 12 · מכונית צעצוע בין שני מדרונותביניים · קשה

מכונית צעצוע משוחררת ממנוחה מנקודה AA על מדרון הנטוי בזווית 53∘53^\circ, בגובה h=3.2 mh=3.2\,\text{m} מעל הקרקע. בתחתית (BB) מתחיל מדרון שני, הנטוי בזווית 37∘37^\circ, כמתואר באיור. הניחו שגודל המהירות לא משתנה במעבר בנקודה BB.

נשתמש ב-sin⁡53∘=cos⁡37∘=0.8\sin53^\circ=\cos37^\circ=0.8, cos⁡53∘=sin⁡37∘=0.6\cos53^\circ=\sin37^\circ=0.6.

א.

הגלגלים של המכונית מסתובבים בלי חיכוך, כך שאפשר להזניח כל חיכוך. מה תאוצת המכונית במדרון הראשון ומה מהירותה בנקודה BB?

ב.

לאיזה גובה מרבי מגיעה המכונית במדרון השני? מה קורה אחר כך?

ג.

כעת משחררים מאותה נקודה AA גוש קטן (בלי גלגלים), והוא מחליק. מקדם החיכוך הקינטי בינו לבין שני המדרונות הוא μk=0.5\mu_k=0.5. מה מהירות הגוש ב-BB, ולאיזה גובה מרבי הוא מגיע במדרון השני?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

a=8 m/s2a=8\,\text{m/s}^2, vB=8 m/sv_B=8\,\text{m/s}

בלי חיכוך: a1=gsin⁡53∘=8 m/s2a_1=g\sin53^\circ=8\,\text{m/s}^2. אורך המדרון הראשון: L1=hsin⁡53∘=3.20.8=4 mL_1=\dfrac{h}{\sin53^\circ}=\dfrac{3.2}{0.8}=4\,\text{m}.

vB2=2a1L1=2⋅8⋅4=64  ⇒  vB=8 m/sv_B^2=2a_1L_1=2\cdot8\cdot4=64\;\Rightarrow\;v_B=8\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

3.2 m3.2\,\text{m}, כמו גובה השחרור; המכונית חוזרת ונעה הלוך ושוב בין המדרונות

במדרון השני המכונית מאטה: a2=gsin⁡37∘=6 m/s2a_2=g\sin37^\circ=6\,\text{m/s}^2 (נגד התנועה).

0=vB2−2a2d  ⇒  d=6412=163 m0=v_B^2-2a_2d\;\Rightarrow\;d=\frac{64}{12}=\frac{16}{3}\,\text{m}
h2=dsin⁡37∘=163⋅0.6=3.2 mh_2=d\sin37^\circ=\frac{16}{3}\cdot0.6=3.2\,\text{m}

המכונית מגיעה בדיוק לגובה שממנו שוחררה. בנקודה העליונה אין חיכוך שיחזיק אותה, ולכן היא חוזרת לתחתית, עולה שוב במדרון הראשון עד 3.2 m3.2\,\text{m}, וחוזר חלילה.

סעיף ג

תשובה:

vB=40≈6.3 m/sv_B=\sqrt{40}\approx6.3\,\text{m/s}, hmax⁡=1.2 mh_{\max}=1.2\,\text{m}

במדרון הראשון (ירידה, חיכוך במעלה):

a1=g(sin⁡53∘−μkcos⁡53∘)=10(0.8−0.3)=5 m/s2a_1=g(\sin53^\circ-\mu_k\cos53^\circ)=10(0.8-0.3)=5\,\text{m/s}^2
vB2=2⋅5⋅4=40  ⇒  vB≈6.3 m/sv_B^2=2\cdot5\cdot4=40\;\Rightarrow\;v_B\approx6.3\,\text{m/s}

במדרון השני (עלייה, רכיב הכובד והחיכוך שניהם נגד התנועה):

a2=g(sin⁡37∘+μkcos⁡37∘)=10(0.6+0.4)=10 m/s2a_2=g(\sin37^\circ+\mu_k\cos37^\circ)=10(0.6+0.4)=10\,\text{m/s}^2
d=vB22a2=4020=2 m  ⇒  hmax⁡=2⋅0.6=1.2 md=\frac{v_B^2}{2a_2}=\frac{40}{20}=2\,\text{m}\;\Rightarrow\;h_{\max}=2\cdot0.6=1.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש באותה תאוצה בשני המדרונות. הזווית שונה, ובנוסף בירידה החיכוך מקטין את התאוצה ובעלייה הוא מגדיל את ההאטה.

שאלה 13 · כוח אופקי שמחזיק גוש על מדרוןביניים · קשה

גוש שמסתו m=2.2 kgm=2.2\,\text{kg} מונח על מדרון הנטוי בזווית 37∘37^\circ. מקדם החיכוך הסטטי בין הגוש למדרון הוא μs=0.5\mu_s=0.5. על הגוש פועל כוח אופקי FF שדוחף אותו לעבר המדרון, כמתואר באיור.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

האם הגוש היה נשאר במנוחה בלי הכוח FF? נמקו.

ב.

פרקו את הכוח FF לרכיב לאורך המדרון ולרכיב מאונך למדרון, ובטאו את הכוח הנורמלי באמצעות FF.

ג.

מה הערך המזערי ומה הערך המרבי של FF שבהם הגוש נשאר במנוחה?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

לא, כי tan⁡37∘=0.75>0.5\tan37^\circ=0.75>0.5

בלי FF: רכיב הכובד במורד mgsin⁡37∘=22⋅0.6=13.2 Nmg\sin37^\circ=22\cdot0.6=13.2\,\text{N}, והחיכוך המרבי μsmgcos⁡37∘=0.5⋅17.6=8.8 N\mu_smg\cos37^\circ=0.5\cdot17.6=8.8\,\text{N}. החיכוך לא מספיק, והגוש היה מחליק.

סעיף ב

תשובה:

Fcos⁡37∘=0.8FF\cos37^\circ=0.8F במעלה, Fsin⁡37∘=0.6FF\sin37^\circ=0.6F לתוך המדרון; N=17.6+0.6FN=17.6+0.6F (בניוטון)

הכוח האופקי יוצר זווית 37∘37^\circ עם כיוון המדרון. לכן:

•רכיב לאורך המדרון, במעלה: Fcos⁡37∘=0.8FF\cos37^\circ=0.8F;

•רכיב מאונך למדרון, לתוכו: Fsin⁡37∘=0.6FF\sin37^\circ=0.6F.

בציר המאונך למדרון אין תנועה, והנורמלי מאזן את שני הרכיבים הלוחצים:

N=mgcos⁡37∘+Fsin⁡37∘=17.6+0.6FN=mg\cos37^\circ+F\sin37^\circ=17.6+0.6F

הכוח FF גם "מחזיק" את הגוש במעלה וגם מגדיל את הנורמלי, ולכן את החיכוך המרבי.

סעיף ג

תשובה:

Fmin⁡=4 NF_{\min}=4\,\text{N}, Fmax⁡=44 NF_{\max}=44\,\text{N}

FF מזערי: הגוש על סף החלקה במורד, החיכוך המרבי פועל במעלה:

0.8F+0.5(17.6+0.6F)=13.2  ⇒  1.1F=4.4  ⇒  Fmin⁡=4 N0.8F+0.5(17.6+0.6F)=13.2\;\Rightarrow\;1.1F=4.4\;\Rightarrow\;F_{\min}=4\,\text{N}

FF מרבי: הגוש על סף החלקה במעלה, החיכוך המרבי פועל במורד:

0.8F=13.2+0.5(17.6+0.6F)  ⇒  0.5F=22  ⇒  Fmax⁡=44 N0.8F=13.2+0.5(17.6+0.6F)\;\Rightarrow\;0.5F=22\;\Rightarrow\;F_{\max}=44\,\text{N}

לכן 4 N≤F≤44 N4\,\text{N}\le F\le44\,\text{N}.

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך המרבי עם N=mgcos⁡37∘N=mg\cos37^\circ בלבד ולשכוח שהרכיב Fsin⁡37∘F\sin37^\circ לוחץ את הגוש למדרון.

שאלה 14 · נער מחזיק ארגז על מדרון דרך מערכת חבליםביניים · קשה

חבל קל קשור לתקרה, יורד ממנה בזווית 30∘30^\circ מתחת לאופק, עובר מתחת לגלגלת קלה PP, עולה ממנה בזווית β\beta מעל לאופק אל גלגלת קבועה בראש מדרון, וממנה ממשיך במקביל למדרון אל ארגז שמסתו m1=60 kgm_1=60\,\text{kg}. המדרון נטוי בזווית 37∘37^\circ, ומקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למדרון הוא μs=0.2\mu_s=0.2.

לציר הגלגלת PP קשור חוט אנכי, ואת קצהו התחתון מושך נער שמסתו m2=50 kgm_2=50\,\text{kg}, העומד על מאזניים (SS באיור). הגלגלות חסרות מסה וחיכוך, והמערכת כולה במנוחה. המאזניים מראים 200 N200\,\text{N}.

נשתמש ב-sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה הזווית β\beta? נמקו.

ב.

מה המתיחות בחוט האנכי, ומה המתיחות בחבל?

ג.

מה גודל כוח החיכוך על הארגז ומה כיוונו?

ד.

הנער משנה את הכוח שבו הוא מושך, אבל המערכת נשארת במנוחה (והזוויות לא משתנות). מה התחום של הוראות המאזניים האפשריות?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

β=30∘\beta=30^\circ

זה אותו חבל, והגלגלת חסרת חיכוך – לכן המתיחות TT זהה בשני צדי PP. הגלגלת PP במנוחה, ולכן הכוח השקול עליה בכיוון האופקי אפס. החוט האנכי לא תורם רכיב אופקי:

Tcos⁡30∘=Tcos⁡β  ⇒  β=30∘T\cos30^\circ=T\cos\beta\;\Rightarrow\;\beta=30^\circ

סעיף ב

תשובה:

חוט אנכי: 300 N300\,\text{N}; חבל: T=300 NT=300\,\text{N}

הנער במנוחה: הכובד m2g=500 Nm_2g=500\,\text{N} מאוזן על ידי הנורמלי מהמאזניים (200 N200\,\text{N}, זו הוראת המאזניים) ועל ידי המתיחות בחוט האנכי, שמושך אותו כלפי מעלה:

Tv+200=500  ⇒  Tv=300 NT_v+200=500\;\Rightarrow\;T_v=300\,\text{N}

הגלגלת PP בציר האנכי: שני קטעי החבל מושכים כלפי מעלה, והחוט האנכי כלפי מטה:

2Tsin⁡30∘=Tv  ⇒  T=300 N2T\sin30^\circ=T_v\;\Rightarrow\;T=300\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

60 N60\,\text{N} במעלה המדרון

גם בגלגלת הקבועה המתיחות לא משתנה, ולכן החבל מושך את הארגז במעלה המדרון בכוח T=300 NT=300\,\text{N}. רכיב הכובד במורד: m1gsin⁡37∘=600⋅0.6=360 Nm_1g\sin37^\circ=600\cdot0.6=360\,\text{N}. המתיחות קטנה ממנו, ולכן החיכוך הסטטי פועל במעלה:

T+fs=m1gsin⁡37∘  ⇒  fs=360−300=60 NT+f_s=m_1g\sin37^\circ\;\Rightarrow\;f_s=360-300=60\,\text{N}

בדיקה: N=m1gcos⁡37∘=480 NN=m_1g\cos37^\circ=480\,\text{N}, μsN=96 N≥60 N\mu_sN=96\,\text{N}\ge60\,\text{N} – הארגז אכן יכול להיות במנוחה.

סעיף ד

תשובה:

בין 44 N44\,\text{N} ל-236 N236\,\text{N}

כדי שהארגז יישאר במנוחה, המתיחות בחבל צריכה להיות בין

Tmin⁡=360−96=264 NandTmax⁡=360+96=456 NT_{\min}=360-96=264\,\text{N}\quad\text{and}\quad T_{\max}=360+96=456\,\text{N}

מסעיף ב, כשהזווית 30∘30^\circ: Tv=2Tsin⁡30∘=TT_v=2T\sin30^\circ=T, והוראת המאזניים היא 500−T500-T. לכן:

500−456=44 N  ≤  NS  ≤  500−264=236 N500-456=44\,\text{N}\;\le\;N_S\;\le\;500-264=236\,\text{N}

טעות נפוצה: להניח שהמתיחות בחוט האנכי שווה למתיחות בחבל תמיד. כאן זה יוצא כך רק כי 2sin⁡30∘=12\sin30^\circ=1.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.