דילוג לתוכן המרכזי

כוחות, תרשים כוחות, החוק הראשון והשלישי - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · שק אגרוף תלוי בשרשרת: כוחות וזוגות פעולה-תגובהקצרה · קלה

שק אגרוף שמסתו 25 kg25\,\text{kg} תלוי במנוחה על וו בתקרה באמצעות שרשרת. מסת השרשרת זניחה.

א.

מהי המתיחות בשרשרת? מהם הגודל והכיוון של הכוח שהשרשרת מפעילה על הוו שבתקרה, ושל הכוח שהוו מפעיל על השרשרת?

ב.

מהו כוח התגובה (לפי החוק השלישי) לכוח הכובד שכדור הארץ מפעיל על השק? על איזה גוף הוא פועל, ומה כיוונו?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

T=250 NT=250\,\text{N}. השרשרת על הוו: 250 N250\,\text{N} כלפי מטה. הוו על השרשרת: 250 N250\,\text{N} כלפי מעלה.

על השק פועלים שני כוחות: הכובד W=mg=25⋅10=250 NW=mg=25\cdot10=250\,\text{N} כלפי מטה, והמתיחות TT כלפי מעלה. השק במנוחה, ולכן השקול אפס:

T−W=0  ⇒  T=250 NT-W=0\;\Rightarrow\;T=250\,\text{N}

שרשרת חסרת מסה מושכת בשני קצותיה באותה מתיחות. בקצה התחתון היא מושכת את השק כלפי מעלה, ובקצה העליון היא מושכת את הוו כלפי מטה - 250 N250\,\text{N}. לפי החוק השלישי של ניוטון, הוו מושך את השרשרת בכוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו: 250 N250\,\text{N} כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

הכוח שהשק מפעיל על כדור הארץ: 250 N250\,\text{N} כלפי מעלה, ופועל על כדור הארץ.

כוח הכובד הוא משיכה של כדור הארץ את השק. התגובה היא משיכה של השק את כדור הארץ: אותו גודל (250 N250\,\text{N}), כיוון הפוך (כלפי מעלה, אל השק), והיא פועלת על כדור הארץ.

טעות נפוצה: לומר שהתגובה לכובד היא המתיחות. המתיחות והכובד פועלים על אותו גוף (השק) ושווים כאן רק בגלל שהשק במנוחה (חוק ראשון). זוג פעולה-תגובה פועל תמיד על שני גופים שונים.

שאלה 2 · דיסקית נמשכת בשני חוטים: הכוח השקולקצרה · בינונית

דיסקית מונחת על שולחן אוויר אופקי, והחיכוך זניח. שני חוטים אופקיים מושכים אותה. באיור (מבט מלמעלה) הקו המקווקו הוא ציר xx, שכיוונו החיובי ימינה, וציר yy חיובי כלפי מעלה באיור. הכוח F1=8 NF_1=8\,\text{N} פועל בזווית 30∘30^\circ מעל ציר xx, והכוח F2=6 NF_2=6\,\text{N} פועל בזווית 60∘60^\circ מתחת לציר xx. הכוחות האנכיים (כובד ונורמלי) מאזנים זה את זה, ולכן נתעלם מהם.

א.

חשבו את רכיבי xx ו-yy של כל אחד מהכוחות ואת רכיבי הכוח השקול.

ב.

מצאו את גודל הכוח השקול ואת כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

F→1≈(6.93, 4.00) N\vec F_1\approx(6.93,\,4.00)\,\text{N}, F→2≈(3.00, −5.20) N\vec F_2\approx(3.00,\,-5.20)\,\text{N}; ΣFx≈9.93 N\Sigma F_x\approx9.93\,\text{N}, ΣFy≈−1.20 N\Sigma F_y\approx-1.20\,\text{N}

מפרקים כל כוח לרכיבים לפי הזווית שלו עם ציר xx:

F1x=8cos⁡30∘≈6.93 N,F1y=8sin⁡30∘=4.00 NF_{1x}=8\cos30^\circ\approx6.93\,\text{N},\qquad F_{1y}=8\sin30^\circ=4.00\,\text{N}

F2F_2 מתחת לציר, ולכן רכיב ה-yy שלו שלילי:

F2x=6cos⁡60∘=3.00 N,F2y=−6sin⁡60∘≈−5.20 NF_{2x}=6\cos60^\circ=3.00\,\text{N},\qquad F_{2y}=-6\sin60^\circ\approx-5.20\,\text{N}

מחברים רכיב לרכיב:

ΣFx=6.93+3.00=9.93 N,ΣFy=4.00−5.20=−1.20 N\Sigma F_x=6.93+3.00=9.93\,\text{N},\qquad \Sigma F_y=4.00-5.20=-1.20\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

10 N10\,\text{N}, בזווית של כ-6.9∘6.9^\circ מתחת לציר xx

∣ΣF→∣=9.932+1.202=100=10 N|\Sigma\vec F|=\sqrt{9.93^2+1.20^2}=\sqrt{100}=10\,\text{N}

הזווית מתחת לציר xx:

tan⁡φ=1.209.93≈0.121  ⇒  φ≈6.9∘\tan\varphi=\frac{1.20}{9.93}\approx0.121\;\Rightarrow\;\varphi\approx6.9^\circ

בדיקה: בין שני הכוחות יש 30∘+60∘=90∘30^\circ+60^\circ=90^\circ, ולכן אפשר גם לפי פיתגורס: 82+62=10 N\sqrt{8^2+6^2}=10\,\text{N}.

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים (8+6=14 N8+6=14\,\text{N}). גדלים מחברים רק כשהכוחות באותו כיוון; אחרת מחברים רכיבים.

שאלה 3 · שלושה כוחות על ארגז: זוויות מהאנך ומהאופקקצרה · בינונית

על ארגז פועלים שלושה כוחות במישור האיור, כל אחד בגודל 10 N10\,\text{N}. הכוח F1F_1 נוטה ב-37∘37^\circ ימינה מהאנך כלפי מעלה, הכוח F2F_2 נוטה ב-37∘37^\circ מתחת לאופק ימינה, והכוח F3F_3 נוטה ב-53∘53^\circ מתחת לאופק שמאלה. ציר xx חיובי ימינה וציר yy חיובי כלפי מעלה. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מצאו את רכיבי xx ו-yy של כל אחד משלושת הכוחות.

ב.

מצאו את גודל הכוח השקול ואת כיוונו. הסבירו מדוע התוצאה יוצאת שווה לאחד הכוחות.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

F→1=(6, 8) N\vec F_1=(6,\,8)\,\text{N}, F→2=(8, −6) N\vec F_2=(8,\,-6)\,\text{N}, F→3=(−6, −8) N\vec F_3=(-6,\,-8)\,\text{N}

F1F_1: הזווית נתונה מהאנך, ולכן הרכיב האופקי הוא עם סינוס:

F1x=10sin⁡37∘=6 N,F1y=10cos⁡37∘=8 NF_{1x}=10\sin37^\circ=6\,\text{N},\qquad F_{1y}=10\cos37^\circ=8\,\text{N}

F2F_2: הזווית מהאופק, מתחת לציר:

F2x=10cos⁡37∘=8 N,F2y=−10sin⁡37∘=−6 NF_{2x}=10\cos37^\circ=8\,\text{N},\qquad F_{2y}=-10\sin37^\circ=-6\,\text{N}

F3F_3: הזווית מהאופק, שמאלה ולמטה; sin⁡53∘=cos⁡37∘=0.8\sin53^\circ=\cos37^\circ=0.8 ו-cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6:

F3x=−10cos⁡53∘=−6 N,F3y=−10sin⁡53∘=−8 NF_{3x}=-10\cos53^\circ=-6\,\text{N},\qquad F_{3y}=-10\sin53^\circ=-8\,\text{N}

טעות נפוצה: לפרק את F1F_1 עם קוסינוס לרכיב xx - כשהזווית נמדדת מהאנך, הרכיב האופקי הוא Fsin⁡θF\sin\theta.

סעיף ב

תשובה:

10 N10\,\text{N}, בזווית 37∘37^\circ מתחת לאופק ימינה (בדיוק בכיוון F2F_2)

ΣFx=6+8−6=8 N,ΣFy=8−6−8=−6 N\Sigma F_x=6+8-6=8\,\text{N},\qquad \Sigma F_y=8-6-8=-6\,\text{N}
∣ΣF→∣=82+62=10 N,tan⁡φ=68  ⇒  φ=37∘|\Sigma\vec F|=\sqrt{8^2+6^2}=10\,\text{N},\qquad \tan\varphi=\frac{6}{8}\;\Rightarrow\;\varphi=37^\circ

מתחת לציר xx החיובי.

הסבר: F→1=(6,8)\vec F_1=(6,8) ו-F→3=(−6,−8)\vec F_3=(-6,-8) - שני כוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם (שניהם על אותו קו: F1F_1 נוטה 53∘53^\circ מעל האופק ימינה, F3F_3 נוטה 53∘53^\circ מתחת לאופק שמאלה). הם מבטלים זה את זה, ונשאר רק F2F_2.

שאלה 4 · דיסקית במהירות קבועה: הכוח השלישיקצרה · בינונית

דיסקית נעה על שולחן אוויר אופקי בקו ישר ובמהירות קבועה. החיכוך זניח. במישור השולחן פועלים על הדיסקית שלושה כוחות אופקיים. באיור (מבט מלמעלה) מסומנים שניים מהם: F1=12 NF_1=12\,\text{N} כלפי מטה באיור, ו-F2=10 NF_2=10\,\text{N} בזווית 37∘37^\circ מעל הקו המקווקו, שמאלה. הכוח השלישי F3F_3 לא מסומן. ציר xx חיובי ימינה וציר yy חיובי כלפי מעלה באיור. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מצאו את גודלו ואת כיוונו של הכוח F3F_3.

ב.

ברגע מסוים הכוח F3F_3 מפסיק לפעול, ושני הכוחות האחרים נשארים. האם הדיסקית תמשיך לנוע במהירות קבועה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

F3=10 NF_3=10\,\text{N}, בזווית 37∘37^\circ מעל ציר xx החיובי (ימינה ולמעלה)

הדיסקית נעה במהירות קבועה, ולכן לפי החוק הראשון של ניוטון הכוח השקול עליה אפס: F→1+F→2+F→3=0\vec F_1+\vec F_2+\vec F_3=0.

F→1=(0, −12) N,F→2=(−10cos⁡37∘, 10sin⁡37∘)=(−8, 6) N\vec F_1=(0,\,-12)\,\text{N},\qquad \vec F_2=(-10\cos37^\circ,\,10\sin37^\circ)=(-8,\,6)\,\text{N}
F→3=−(F→1+F→2)=−(−8, −6)=(8, 6) N\vec F_3=-(\vec F_1+\vec F_2)=-(-8,\,-6)=(8,\,6)\,\text{N}
F3=82+62=10 N,tan⁡φ=68  ⇒  φ=37∘F_3=\sqrt{8^2+6^2}=10\,\text{N},\qquad \tan\varphi=\frac68\;\Rightarrow\;\varphi=37^\circ

מעל ציר xx החיובי.

טעות נפוצה: לחשוב שאם הדיסקית זזה חייב להיות כוח שקול בכיוון התנועה. מהירות קבועה פירושה כוח שקול אפס.

סעיף ב

תשובה:

לא. יפעל עליה כוח שקול של 10 N10\,\text{N} בכיוון הפוך ל-F3F_3, והמהירות שלה תשתנה.

אחרי ש-F3F_3 נעלם, הכוח השקול הוא F→1+F→2=(−8,−6) N\vec F_1+\vec F_2=(-8,-6)\,\text{N}: גודלו 10 N10\,\text{N} וכיוונו הפוך לכיוון שבו פעל F3F_3. כוח שקול שאינו אפס משנה את המהירות (גודל, כיוון או שניהם), ולכן התנועה כבר לא תהיה במהירות קבועה ובקו ישר.

שאלה 5 · שלט תלוי בשני כבלים: מתיחות ומסהקצרה · בינונית

שלט תלוי במנוחה מתחת לקורה אופקית. שני כבלים, AA ו-BB, יוצאים מהקורה ונפגשים בטבעת קטנה, ומהטבעת יורד כבל אנכי קצר אל השלט (ראו איור). הכבל AA יוצר זווית 37∘37^\circ עם הקורה והכבל BB יוצר זווית 53∘53^\circ עם הקורה. חיישן כוח שמחובר לכבל AA מראה 30 N30\,\text{N}. מסות הכבלים והטבעת זניחות. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מהי המתיחות בכבל BB?

ב.

מהי מסת השלט?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

TB=40 NT_B=40\,\text{N}

נבדוק את הכוחות על הטבעת, שנמצאת במנוחה. ציר xx ימינה וציר yy כלפי מעלה. AA מושך שמאלה ולמעלה, BB ימינה ולמעלה, והכבל האנכי מושך כלפי מטה בכוח השווה לכובד השלט.

שיווי משקל בציר xx:

TAcos⁡37∘=TBcos⁡53∘  ⇒  30⋅0.8=TB⋅0.6  ⇒  TB=40 NT_A\cos37^\circ=T_B\cos53^\circ\;\Rightarrow\;30\cdot0.8=T_B\cdot0.6\;\Rightarrow\;T_B=40\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

m=5 kgm=5\,\text{kg}

שיווי משקל בציר yy:

TAsin⁡37∘+TBsin⁡53∘=mgT_A\sin37^\circ+T_B\sin53^\circ=mg
30⋅0.6+40⋅0.8=18+32=50 N  ⇒  m=5010=5 kg30\cdot0.6+40\cdot0.8=18+32=50\,\text{N}\;\Rightarrow\;m=\frac{50}{10}=5\,\text{kg}

הכבל התלול יותר (BB) מתוח יותר: הוא נושא חלק גדול יותר מהמשקל.

טעות נפוצה: לכתוב TA+TB=mgT_A+T_B=mg. הכבלים אינם אנכיים, ורק הרכיבים האנכיים שלהם מחזיקים את השלט.

שאלה 6 · מנורה תלויה בחוט לתקרה ובחוט לקירקצרה · בינונית

מנורה שמסתה 3 kg3\,\text{kg} תלויה במנוחה בעזרת שלושה חוטים שמחוברים בקשר (ראו איור): חוט 1 אופקי ומחובר לקיר, חוט 2 מחובר לתקרה ויוצר איתה זווית 30∘30^\circ, וחוט 3 אנכי ומחזיק את המנורה. מסות החוטים זניחות.

א.

מהי המתיחות בחוט 3?

ב.

מהן המתיחויות בחוט 1 ובחוט 2?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

T3=30 NT_3=30\,\text{N}

המנורה במנוחה, ועליה פועלים רק הכובד (mg=30 Nmg=30\,\text{N}, למטה) והמתיחות בחוט 3 (למעלה). לכן T3=30 NT_3=30\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

T2=60 NT_2=60\,\text{N}, T1=303≈52 NT_1=30\sqrt3\approx52\,\text{N}

נבדוק את הכוחות על הקשר. חוט 3 מושך אותו כלפי מטה ב-30 N30\,\text{N}, חוט 1 מושך שמאלה, וחוט 2 מושך ימינה ולמעלה בזווית 30∘30^\circ מעל האופק (התקרה אופקית).

ציר yy: רק לחוט 2 יש רכיב כלפי מעלה:

T2sin⁡30∘=30  ⇒  T2=300.5=60 NT_2\sin30^\circ=30\;\Rightarrow\;T_2=\frac{30}{0.5}=60\,\text{N}

ציר xx:

T1=T2cos⁡30∘=60⋅32=303≈52 NT_1=T_2\cos30^\circ=60\cdot\frac{\sqrt3}{2}=30\sqrt3\approx52\,\text{N}

שימו לב: המתיחות בחוט 2 גדולה פי 2 ממשקל המנורה. כשחוט קרוב לאופקי, רק חלק קטן מהמתיחות שלו כלפי מעלה, ולכן הוא חייב להיות מתוח מאוד.

טעות נפוצה: להניח שאף מתיחות לא יכולה להיות גדולה מהמשקל.

שאלה 7 · חבל בין עץ לילדה ובין שני ילדיםקצרה · בינונית

נועה קושרת קצה אחד של חבל לגזע עץ ומושכת בקצה השני בכוח אופקי של 120 N120\,\text{N}. החבל במנוחה ומסתו זניחה.

א.

מהי המתיחות בחבל?

ב.

מתירים את החבל מהעץ, ויואב תופס את הקצה החופשי. נועה ויואב מושכים כל אחד בכוח של 120 N120\,\text{N} לכיוונים מנוגדים, והחבל במנוחה. יואב טוען שעכשיו המתיחות 240 N240\,\text{N}. האם הוא צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

T=120 NT=120\,\text{N}

החבל (חסר המסה) במנוחה, ולכן הכוחות על שני קצותיו מאזנים זה את זה: נועה מושכת ב-120 N120\,\text{N} לכיוון אחד, והעץ מושך ב-120 N120\,\text{N} לכיוון ההפוך. המתיחות היא הכוח שבו החבל מושך בכל אחד מקצותיו: T=120 NT=120\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

לא. המתיחות נשארת 120 N120\,\text{N}.

מבחינת החבל לא השתנה דבר: בכל קצה פועל עליו כוח של 120 N120\,\text{N}, בדיוק כמו קודם. יואב עושה את מה שהעץ עשה - מושך בקצה השני ב-120 N120\,\text{N}. בכל נקודה בחבל, החלק שמשמאלה מושך את החלק שמימינה ב-120 N120\,\text{N}, וזו המתיחות.

טעות נפוצה: לחבר את שני הכוחות. השקול על החבל הוא אפס (הכוחות מנוגדים), והמתיחות שווה לכוח בכל קצה, לא לסכומם.

שאלה 8 · שלוש קופסאות בערימה ויד שלוחצת מלמעלהקצרה · בינונית

שלוש קופסאות מונחות זו על זו על הרצפה (ראו איור): העליונה 1 kg1\,\text{kg}, האמצעית 3 kg3\,\text{kg} והתחתונה 4 kg4\,\text{kg}. יד לוחצת על הקופסה העליונה כלפי מטה בכוח אנכי F=6 NF=6\,\text{N}. הכול במנוחה.

א.

מהם הגודל והכיוון של הכוח שהקופסה האמצעית מפעילה על העליונה?

ב.

מהם הגודל והכיוון של הכוח שהקופסה התחתונה מפעילה על האמצעית, ושל הכוח שהרצפה מפעילה על התחתונה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

16 N16\,\text{N} כלפי מעלה

על העליונה: כובד 10 N10\,\text{N} למטה, כוח היד 6 N6\,\text{N} למטה, ונורמלי N21N_{21} מהאמצעית למעלה. היא במנוחה:

N21=10+6=16 NN_{21}=10+6=16\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

התחתונה על האמצעית: 46 N46\,\text{N} כלפי מעלה; הרצפה על התחתונה: 86 N86\,\text{N} כלפי מעלה

על האמצעית: כובד 30 N30\,\text{N} למטה; העליונה לוחצת עליה 16 N16\,\text{N} למטה (חוק שלישי, לפי סעיף א); והתחתונה דוחפת אותה למעלה בכוח N32N_{32}:

N32=30+16=46 NN_{32}=30+16=46\,\text{N}

על התחתונה: כובד 40 N40\,\text{N} למטה, האמצעית לוחצת עליה 46 N46\,\text{N} למטה, והרצפה דוחפת למעלה:

N=40+46=86 NN=40+46=86\,\text{N}

בדיקה: הרצפה מחזיקה את כל המשקלים (80 N80\,\text{N}) ועוד את כוח היד (6 N6\,\text{N}).

טעות נפוצה: לשכוח את כוח היד. היד לוחצת רק על העליונה, אבל הלחיצה "עוברת" למטה דרך כוחות המגע.

שאלה 9 · פנס רחוב תלוי באמצע כבל: למה כבל לא נמתח עד הסוףקצרה · קשה

פנס שמסתו mm תלוי באמצעו של כבל שמתוח בין שני עמודים באותו גובה (ראו איור). כל חצי של הכבל יוצר זווית θ\theta עם האופק. מסת הכבל זניחה, והפנס במנוחה.

א.

הביעו את המתיחות TT בכל חצי של הכבל באמצעות mm, gg ו-θ\theta. חשבו אותה עבור פנס שמסתו 8 kg8\,\text{kg} כאשר sin⁡θ=0.1\sin\theta=0.1: פי כמה היא גדולה ממשקל הפנס?

ב.

טכנאי רוצה למתוח את הכבל כך שיהיה אופקי לגמרי, גם כשהפנס תלוי עליו. הסבירו מדוע זה בלתי אפשרי.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

T=mg2sin⁡θT=\dfrac{mg}{2\sin\theta}; T=400 NT=400\,\text{N}, פי 5 ממשקל הפנס

נבדוק את הכוחות על הנקודה שבה הפנס תלוי. בגלל הסימטריה המתיחות בשני החצאים שווה. הרכיבים האופקיים (Tcos⁡θT\cos\theta לכל צד) מבטלים זה את זה. בציר האנכי:

2Tsin⁡θ=mg  ⇒  T=mg2sin⁡θ2T\sin\theta=mg\;\Rightarrow\;T=\frac{mg}{2\sin\theta}

במספרים:

T=8⋅102⋅0.1=400 NT=\frac{8\cdot10}{2\cdot0.1}=400\,\text{N}

משקל הפנס 80 N80\,\text{N}, ולכן המתיחות גדולה ממנו פי 40080=5\frac{400}{80}=5.

סעיף ב

תשובה:

ככל ש-θ\theta קטנה המתיחות גדלה בלי גבול; כבל אופקי לגמרי לא יכול להחזיק משקל.

כשהכבל אופקי (θ=0\theta=0), למתיחות אין רכיב אנכי בכלל, ושום מתיחות סופית לא מאזנת את הכובד: בנוסחה T=mg2sin⁡θT=\frac{mg}{2\sin\theta} המכנה שואף לאפס והמתיחות שואפת לאינסוף. בפועל, ככל שמותחים יותר הכבל מתקרב לאופק, אבל תמיד נשארת שקיעה קטנה, ועם שקיעה קטנה מאוד המתיחות עלולה לקרוע את הכבל.

שאלה 10 · תיק על מזוודה: תרשימי כוחות וכוחות נורמלייםביניים · קלה

מזוודה שמסתה 6 kg6\,\text{kg} עומדת על הרצפה, ועליה מונח תיק שמסתו 2 kg2\,\text{kg}. הכול במנוחה.

א.

תארו את הכוחות הפועלים על התיק (מי מפעיל כל כוח ומה כיוונו), ומצאו את גודל הכוח הנורמלי שהמזוודה מפעילה עליו.

ב.

תארו את הכוחות הפועלים על המזוודה: גודל, כיוון, ואיזה גוף מפעיל כל כוח.

ג.

מהו הכוח הנורמלי שהרצפה מפעילה על המזוודה, ומהו הכוח שהמזוודה מפעילה על הרצפה?

ד.

דני טוען: "הכוח שהתיק מפעיל על המזוודה הוא הכובד של התיק". האם הוא צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

על התיק: כובד 20 N20\,\text{N} למטה, נורמלי מהמזוודה 20 N20\,\text{N} למעלה

על התיק פועלים שני כוחות:

•כובד W1=m1g=2⋅10=20 NW_1=m_1g=2\cdot10=20\,\text{N}, כלפי מטה (מכדור הארץ);

•כוח נורמלי N1N_1 מהמזוודה, כלפי מעלה.

התיק במנוחה, ולכן N1=W1=20 NN_1=W_1=20\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

כובד 60 N60\,\text{N} למטה (כדור הארץ), 20 N20\,\text{N} למטה (התיק), נורמלי 80 N80\,\text{N} למעלה (הרצפה)

על המזוודה פועלים שלושה כוחות:

•כובד W2=6⋅10=60 NW_2=6\cdot10=60\,\text{N} כלפי מטה, מכדור הארץ;

•כוח נורמלי של 20 N20\,\text{N} כלפי מטה, מהתיק (התגובה לכוח שהמזוודה מפעילה על התיק, לפי החוק השלישי);

•כוח נורמלי N2N_2 כלפי מעלה, מהרצפה.

טעות נפוצה: לכלול בכוחות על המזוודה את "משקל התיק". הכובד של התיק פועל על התיק; על המזוודה פועל כוח המגע שהתיק מפעיל עליה.

סעיף ג

תשובה:

הרצפה על המזוודה: 80 N80\,\text{N} למעלה; המזוודה על הרצפה: 80 N80\,\text{N} למטה

המזוודה במנוחה:

N2=W2+20=60+20=80 NN_2=W_2+20=60+20=80\,\text{N}

לפי החוק השלישי, המזוודה לוחצת על הרצפה בכוח שווה והפוך: 80 N80\,\text{N} כלפי מטה.

סעיף ד

תשובה:

לא. הגדלים שווים (20 N20\,\text{N}), אבל אלה כוחות שונים.

הכובד של התיק הוא כוח שכדור הארץ מפעיל על התיק. הכוח שהתיק מפעיל על המזוודה הוא כוח מגע (נורמלי). הם שווים בגודלם כאן רק מפני שהתיק במנוחה: N1=W1N_1=W_1 לפי החוק הראשון, והכוח על המזוודה שווה ל-N1N_1 לפי החוק השלישי. אם, למשל, מישהו היה לוחץ על התיק כלפי מטה, הכוח על המזוודה היה גדל, והכובד של התיק לא היה משתנה.

שאלה 11 · אדם על ארגז מושך בחבל מהתקרהביניים · בינונית

אדם שמסתו m=60 kgm=60\,\text{kg} עומד על ארגז שמסתו M=20 kgM=20\,\text{kg}, והארגז על הרצפה. מהתקרה יורד חבל אנכי, והאדם אוחז בו (ראו איור). הכול במנוחה כל הזמן. מסת החבל זניחה.

א.

בהתחלה החבל רפוי. מהו הכוח הנורמלי שהארגז מפעיל על האדם, ומהו הכוח הנורמלי שהרצפה מפעילה על הארגז?

ב.

האדם מושך את החבל כלפי מטה בכוח של 150 N150\,\text{N}. מה עכשיו שני הכוחות הנורמליים?

ג.

הכוח שהרצפה מפעילה קטן ב-150 N150\,\text{N}. מי מחזיק עכשיו את ה-150 N150\,\text{N} האלה? הסבירו בעזרת המערכת "אדם + ארגז".

ד.

מהו הכוח הגדול ביותר שבו האדם יכול למשוך את החבל ועדיין לעמוד על הארגז? מה יהיה אז הכוח שהרצפה מפעילה על הארגז?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

600 N600\,\text{N} ו-800 N800\,\text{N}, שניהם כלפי מעלה

על האדם: כובד 600 N600\,\text{N} ונורמלי מהארגז. במנוחה: N1=600 NN_1=600\,\text{N}.

על הארגז: כובד 200 N200\,\text{N} למטה, האדם לוחץ עליו 600 N600\,\text{N} למטה (חוק שלישי), והרצפה דוחפת למעלה:

N2=200+600=800 NN_2=200+600=800\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

הארגז על האדם: 450 N450\,\text{N}; הרצפה על הארגז: 650 N650\,\text{N}

לפי החוק השלישי, כשהאדם מושך את החבל למטה ב-150 N150\,\text{N}, החבל מושך את האדם למעלה ב-150 N150\,\text{N}.

על האדם: N1+150=600  ⇒  N1=450 NN_1+150=600\;\Rightarrow\;N_1=450\,\text{N}.

על הארגז: האדם לוחץ עליו עכשיו רק 450 N450\,\text{N}:

N2=200+450=650 NN_2=200+450=650\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשוב שהמשיכה בחבל לא משנה את הכוח על הארגז, "כי האדם עדיין עומד עליו".

סעיף ג

תשובה:

התקרה, דרך החבל

על המערכת "אדם + ארגז" פועלים כוחות חיצוניים: כובד כולל 800 N800\,\text{N} למטה, הרצפה למעלה, והחבל למעלה (150 N150\,\text{N}). הכוחות בין האדם לארגז פנימיים ומבטלים זה את זה. במנוחה:

N2+150=800  ⇒  N2=650 NN_2+150=800\;\Rightarrow\;N_2=650\,\text{N}

כלומר את 150 N150\,\text{N} מהמשקל מחזיקה עכשיו התקרה, דרך החבל.

סעיף ד

תשובה:

600 N600\,\text{N}; הרצפה תפעיל 200 N200\,\text{N}

האדם נשאר על הארגז כל עוד N1≥0N_1\ge0: N1=600−F≥0⇒F≤600 NN_1=600-F\ge0\Rightarrow F\le600\,\text{N}. כשהוא מושך ב-600 N600\,\text{N}, הוא "מרחף" - הארגז לא לוחץ עליו בכלל, והרצפה מחזיקה רק את הארגז: N2=200 NN_2=200\,\text{N}.

שאלה 12 · רחפן במהירות קבועה וחבילה תלויהביניים · קשה

רחפן שמסתו 1.6 kg1.6\,\text{kg} טס אופקית במהירות קבועה ובגובה קבוע. התנגדות האוויר על הרחפן היא כוח אופקי של 12 N12\,\text{N}, הפוך לכיוון התנועה. המדחפים מפעילים על הרחפן כוח F→\vec F שגודלו וכיוונו לא ידועים. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מהו הכוח השקול על הרחפן? נמקו.

ב.

מצאו את גודל הכוח F→\vec F ואת הזווית שלו עם האנך. לאיזה צד הוא נוטה?

ג.

הרחפן נושא עכשיו חבילה שמסתה 0.4 kg0.4\,\text{kg}, התלויה מתחתיו בחוט. הוא טס שוב אופקית באותה מהירות קבועה. התנגדות האוויר על החבילה היא 3 N3\,\text{N} אופקית, והתנגדות האוויר על הרחפן נשארת 12 N12\,\text{N}. מהי המתיחות בחוט, ומהי הזווית של החוט עם האנך?

ד.

מהו עכשיו גודל הכוח F→\vec F שמפעילים המדחפים?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

אפס

הרחפן נע בקו ישר במהירות קבועה (גם הגובה קבוע), כלומר מהירותו לא משתנה. לפי החוק הראשון של ניוטון, הכוח השקול עליו אפס - אף שהוא נע.

סעיף ב

תשובה:

F=20 NF=20\,\text{N}, בזווית 37∘37^\circ מהאנך, נוטה קדימה (לכיוון התנועה)

על הרחפן: כובד 16 N16\,\text{N} למטה, התנגדות 12 N12\,\text{N} אחורה, ו-F→\vec F. כדי שהשקול יהיה אפס:

Fy=16 N,Fx=12 NF_y=16\,\text{N},\qquad F_x=12\,\text{N}

(קדימה)

F=162+122=20 N,tan⁡φ=FxFy=1216=0.75  ⇒  φ=37∘F=\sqrt{16^2+12^2}=20\,\text{N},\qquad \tan\varphi=\frac{F_x}{F_y}=\frac{12}{16}=0.75\;\Rightarrow\;\varphi=37^\circ

הכוח נוטה קדימה מהאנך, ולכן רחפנים "מתכופפים" קדימה כשהם טסים.

סעיף ג

תשובה:

T=5 NT=5\,\text{N}, בזווית 37∘37^\circ מהאנך (החבילה נגררת מאחור)

גם החבילה נעה במהירות קבועה, ולכן השקול עליה אפס. עליה: כובד 4 N4\,\text{N} למטה, התנגדות 3 N3\,\text{N} אחורה, ומתיחות. לכן החוט מושך אותה 4 N4\,\text{N} למעלה ו-3 N3\,\text{N} קדימה:

T=42+32=5 N,tan⁡α=34  ⇒  α=37∘T=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\text{N},\qquad \tan\alpha=\frac34\;\Rightarrow\;\alpha=37^\circ

החוט נוטה מהאנך כך שהחבילה מאחורי נקודת החיבור.

סעיף ד

תשובה:

25 N25\,\text{N} (בזווית 37∘37^\circ מהאנך)

נסתכל על המערכת "רחפן + חבילה". המתיחות היא כוח פנימי ולא נכנסת. הכוחות החיצוניים: כובד 20 N20\,\text{N}, התנגדות כוללת 12+3=15 N12+3=15\,\text{N} אחורה, ו-F→\vec F:

Fy=20 N,Fx=15 N  ⇒  F=202+152=25 NF_y=20\,\text{N},\quad F_x=15\,\text{N}\;\Rightarrow\;F=\sqrt{20^2+15^2}=25\,\text{N}

בדיקה דרך הרחפן לבדו: החוט מושך אותו 4 N4\,\text{N} למטה ו-3 N3\,\text{N} אחורה (חוק שלישי), ולכן Fy=16+4=20F_y=16+4=20, Fx=12+3=15F_x=12+3=15 - אותה תוצאה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.