דילוג לתוכן המרכזי

החוק השני של ניוטון - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מכונית מאיצה ובולמת: הכוח השקולקצרה · קלה

מכונית שמסתה 1500 kg1500\,\text{kg} יוצאת ממנוחה על כביש ישר ומגיעה למהירות 20 m/s20\,\text{m/s} תוך 8 s8\,\text{s}, בתאוצה קבועה.

א.

מהי תאוצת המכונית, ומהו הכוח השקול הפועל עליה?

ב.

מאוחר יותר המכונית נוסעת ב-20 m/s20\,\text{m/s} ובולמת בתאוצה קבועה עד עצירה תוך 5 s5\,\text{s}. מהו הכוח השקול עליה בזמן הבלימה (גודל וכיוון)?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2, ΣF=3750 N\Sigma F=3750\,\text{N} בכיוון התנועה

a=ΔvΔt=20−08=2.5 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{20-0}{8}=2.5\,\text{m/s}^2

לפי החוק השני של ניוטון:

ΣF=ma=1500⋅2.5=3750 N\Sigma F=ma=1500\cdot2.5=3750\,\text{N}

בכיוון התנועה.

סעיף ב

תשובה:

6000 N6000\,\text{N}, נגד כיוון התנועה

נבחר את כיוון התנועה כחיובי:

a=0−205=−4 m/s2,ΣF=ma=1500⋅(−4)=−6000 Na=\frac{0-20}{5}=-4\,\text{m/s}^2,\qquad \Sigma F=ma=1500\cdot(-4)=-6000\,\text{N}

הסימן השלילי: הכוח השקול נגד כיוון התנועה.

טעות נפוצה: לחשוב שכשהמכונית עדיין נוסעת קדימה, הכוח השקול חייב להיות קדימה. הכוח השקול קובע את התאוצה, לא את כיוון המהירות.

שאלה 2 · דאון על מסילת אוויר: תאוצה וזמןקצרה · קלה

דאון שמסתו 0.8 kg0.8\,\text{kg} מונח במנוחה על מסילת אוויר אופקית, והחיכוך זניח. מרגע t=0t=0 פועל עליו כוח אופקי קבוע של 1.2 N1.2\,\text{N} לאורך המסילה.

א.

מהי תאוצת הדאון?

ב.

כמה זמן ייקח לדאון לעבור 3 m3\,\text{m}, ומה תהיה מהירותו אז?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

a=1.5 m/s2a=1.5\,\text{m/s}^2

הכובד והכוח הנורמלי מאזנים זה את זה, והכוח השקול הוא הכוח האופקי:

a=Fm=1.20.8=1.5 m/s2a=\frac{F}{m}=\frac{1.2}{0.8}=1.5\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

t=2 st=2\,\text{s}, v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

הדאון יוצא ממנוחה בתאוצה קבועה:

Δx=12at2  ⇒  3=12⋅1.5 t2  ⇒  t2=4  ⇒  t=2 s\Delta x=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;3=\tfrac12\cdot1.5\,t^2\;\Rightarrow\;t^2=4\;\Rightarrow\;t=2\,\text{s}
v=at=1.5⋅2=3 m/sv=at=1.5\cdot2=3\,\text{m/s}

שאלה 3 · עגלה נמשכת בחבל אלכסוני על רצפה חלקהקצרה · בינונית

ילד מושך עגלה שמסתה 12 kg12\,\text{kg} על רצפה אופקית חלקה (בלי חיכוך) באמצעות חבל. החבל יוצר זווית 37∘37^\circ עם האופק, והכוח שבו הוא מושך הוא 30 N30\,\text{N} (ראו איור). נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מהי תאוצת העגלה, ומהו הכוח הנורמלי שהרצפה מפעילה עליה?

ב.

אילו הילד היה מושך באותו כוח אבל בחבל אופקי, האם התאוצה הייתה גדלה או קטנה? בכמה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, N=102 NN=102\,\text{N}

נפרק את כוח החבל: Fx=30cos⁡37∘=24 NF_x=30\cos37^\circ=24\,\text{N}, Fy=30sin⁡37∘=18 NF_y=30\sin37^\circ=18\,\text{N} (כלפי מעלה).

בציר האופקי (כיוון התנועה):

a=Fxm=2412=2 m/s2a=\frac{F_x}{m}=\frac{24}{12}=2\,\text{m/s}^2

בציר האנכי אין תאוצה:

N+Fy−mg=0  ⇒  N=120−18=102 NN+F_y-mg=0\;\Rightarrow\;N=120-18=102\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב N=mgN=mg. הרכיב האנכי של החבל "מרים" חלק מהמשקל, והרצפה דוחפת פחות.

סעיף ב

תשובה:

גדלה, ל-2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2 (תוספת של 0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2)

בחבל אופקי כל הכוח בכיוון התנועה:

a=3012=2.5 m/s2a=\frac{30}{12}=2.5\,\text{m/s}^2

גדולה ב-0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2. בלי חיכוך רק הרכיב האופקי מאיץ, ולכן משיכה בזווית מבזבזת חלק מהכוח.

שאלה 4 · אותו כוח על שתי עגלות ועל שתיהן יחדקצרה · בינונית

כננת חשמלית מושכת עגלה על מסילה אופקית חלקה בכוח אופקי קבוע FF. כשהיא מושכת את עגלה AA לבדה, התאוצה היא 6 m/s26\,\text{m/s}^2. כשהיא מושכת את עגלה BB לבדה באותו כוח, התאוצה היא 3 m/s23\,\text{m/s}^2.

א.

פי כמה מסת BB גדולה ממסת AA?

ב.

מחברים את שתי העגלות זו לזו, והכננת מושכת את שתיהן יחד באותו כוח FF. מהי התאוצה?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

פי 2

לפי החוק השני m=Fam=\frac{F}{a}, ו-FF זהה בשני המקרים:

mBmA=F/3F/6=63=2\frac{m_B}{m_A}=\frac{F/3}{F/6}=\frac{6}{3}=2

סעיף ב

תשובה:

2 m/s22\,\text{m/s}^2

mA=F6,mB=F3,mA+mB=F6+2F6=F2m_A=\frac F6,\qquad m_B=\frac F3,\qquad m_A+m_B=\frac F6+\frac{2F}{6}=\frac F2
a=FmA+mB=FF/2=2 m/s2a=\frac{F}{m_A+m_B}=\frac{F}{F/2}=2\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: לחבר את התאוצות (99) או למצע אותן (4.54.5). מחברים מסות, לא תאוצות; התאוצה של שתיהן יחד קטנה מכל אחת מהתאוצות לחוד.

שאלה 5 · כדור תלוי באוטובוס: תאוצה מתוך זוויתקצרה · בינונית

כדור קטן תלוי בחוט מתקרת אוטובוס שנוסע על כביש ישר ואופקי. חזית האוטובוס בצד ימין של האיור. במשך זמן מה החוט נוטה בזווית קבועה α\alpha מהאנך, כך שהכדור נמצא מאחורי נקודת התלייה (ראו איור).

א.

הביעו את גודל תאוצת האוטובוס באמצעות gg ו-α\alpha, ומצאו את כיוונה. חשבו את התאוצה כאשר tan⁡α=0.2\tan\alpha=0.2.

ב.

האם אפשר לדעת מהזווית אם האוטובוס נוסע קדימה או ברוורס? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

a=gtan⁡αa=g\tan\alpha, קדימה (ימינה באיור); a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2

הכדור נע יחד עם האוטובוס, ולכן תאוצתו שווה לתאוצת האוטובוס. על הכדור פועלים רק הכובד mgmg והמתיחות TT לאורך החוט.

בציר האנכי אין תאוצה: Tcos⁡α=mgT\cos\alpha=mg.

בציר האופקי הרכיב Tsin⁡αT\sin\alpha הוא הכוח השקול. הוא מכוון מהכדור אל נקודת התלייה, כלומר קדימה:

Tsin⁡α=maT\sin\alpha=ma

מחלקים את המשוואות:

tan⁡α=ag  ⇒  a=gtan⁡α=10⋅0.2=2 m/s2\tan\alpha=\frac ag\;\Rightarrow\;a=g\tan\alpha=10\cdot0.2=2\,\text{m/s}^2

קדימה, לכיוון חזית האוטובוס.

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור "נדחף אחורה" בכוח כלשהו. אין כוח אחורה: החוט מושך את הכדור קדימה, וכך הוא מאיץ יחד עם האוטובוס.

סעיף ב

תשובה:

לא

הזווית מגלה רק את כיוון התאוצה (קדימה). אותה תאוצה מתקבלת באוטובוס שנוסע קדימה ומגביר מהירות, ובאוטובוס שנוסע ברוורס (אחורה) ומאט. גם אוטובוס שעומד ומתחיל לנסוע קדימה מתאים. הכוח קובע את התאוצה, לא את כיוון המהירות.

שאלה 6 · כוח אחד נעלם מדיסקית שנעה במהירות קבועהקצרה · קשה

דיסקית שמסתה 2 kg2\,\text{kg} נעה על שולחן אוויר אופקי (בלי חיכוך) מזרחה במהירות קבועה של 3 m/s3\,\text{m/s}. במישור השולחן פועלים עליה שלושה כוחות אופקיים, ואחד מהם הוא F1=6 NF_1=6\,\text{N} צפונה. ברגע t=0t=0 הכוח F1F_1 מפסיק לפעול, ושני הכוחות האחרים נשארים בדיוק כפי שהיו.

א.

מהי תאוצת הדיסקית אחרי t=0t=0 (גודל וכיוון)?

ב.

אחרי כמה זמן כיוון המהירות של הדיסקית יהיה דרום-מזרח (בזווית 45∘45^\circ בין מזרח לדרום)? מה יהיה אז גודל המהירות?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

3 m/s23\,\text{m/s}^2 דרומה

לפני t=0t=0 המהירות קבועה, ולכן השקול של שלושת הכוחות אפס. כלומר שני הכוחות האחרים יחד שקולים לכוח של 6 N6\,\text{N} דרומה. כש-F1F_1 נעלם, נשאר שקול של 6 N6\,\text{N} דרומה:

a=62=3 m/s2a=\frac{6}{2}=3\,\text{m/s}^2

דרומה.

שימו לב: לא צריך לדעת מהם שני הכוחות האחרים, רק שהשקול שלהם מבטל את F1F_1.

סעיף ב

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}, v=32≈4.2 m/sv=3\sqrt2\approx4.2\,\text{m/s}

התאוצה דרומה בלבד, ולכן רכיב המהירות מזרחה נשאר 3 m/s3\,\text{m/s}, ורכיב המהירות דרומה גדל: vS=3tv_{\text{S}}=3t.

כיוון של 45∘45^\circ פירושו רכיבים שווים:

3t=3  ⇒  t=1 s3t=3\;\Rightarrow\;t=1\,\text{s}
v=32+32=32≈4.2 m/sv=\sqrt{3^2+3^2}=3\sqrt2\approx4.2\,\text{m/s}

המסלול הופך לעקום (כמו בזריקה אופקית), כי התאוצה ניצבת למהירות ההתחלתית.

טעות נפוצה: לחשוב שהדיסקית תמשיך מזרחה ותאט, או תפנה מייד דרומה. התאוצה משנה רק את רכיב המהירות שבכיוונה.

שאלה 7 · ארגז נמשך בחבל אלכסוני על רצפה מחוספסתביניים · בינונית

ארגז שמסתו 10 kg10\,\text{kg} מונח במנוחה על רצפה אופקית. מושכים אותו בחבל בכוח F=50 NF=50\,\text{N}, בזווית 37∘37^\circ מעל האופק (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לרצפה μs=0.5\mu_s=0.5, ומקדם החיכוך הקינטי μk=0.3\mu_k=0.3. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

האם הארגז יתחיל לנוע? נמקו בחישוב.

ב.

מהי תאוצת הארגז?

ג.

מה מהירות הארגז ומה ההעתק שלו 4 s4\,\text{s} אחרי שהתחיל לנוע?

ד.

חוזרים על הניסוי מההתחלה (הארגז במנוחה), עם אותו כוח של 50 N50\,\text{N} אבל בזווית 60∘60^\circ מעל האופק. האם הארגז יזוז? אם לא - מהו כוח החיכוך שפועל עליו?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

כן: Fx=40 NF_x=40\,\text{N} גדול מ-fs,max⁡=35 Nf_{s,\max}=35\,\text{N}

Fx=50cos⁡37∘=40 N,Fy=50sin⁡37∘=30 NF_x=50\cos37^\circ=40\,\text{N},\qquad F_y=50\sin37^\circ=30\,\text{N}

בציר האנכי אין תאוצה: N=mg−Fy=100−30=70 NN=mg-F_y=100-30=70\,\text{N}.

החיכוך הסטטי המרבי: fs,max⁡=μsN=0.5⋅70=35 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.5\cdot70=35\,\text{N}.

כוח המשיכה האופקי (40 N40\,\text{N}) גדול מ-35 N35\,\text{N}, ולכן הארגז מתחיל לנוע.

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך עם N=mg=100 NN=mg=100\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

a=1.9 m/s2a=1.9\,\text{m/s}^2

בזמן התנועה פועל חיכוך קינטי: fk=μkN=0.3⋅70=21 Nf_k=\mu_kN=0.3\cdot70=21\,\text{N} (הנורמלי לא השתנה).

a=Fx−fkm=40−2110=1.9 m/s2a=\frac{F_x-f_k}{m}=\frac{40-21}{10}=1.9\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

v=7.6 m/sv=7.6\,\text{m/s}, Δx=15.2 m\Delta x=15.2\,\text{m}

v=at=1.9⋅4=7.6 m/s,Δx=12at2=12⋅1.9⋅16=15.2 mv=at=1.9\cdot4=7.6\,\text{m/s},\qquad \Delta x=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot1.9\cdot16=15.2\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

לא יזוז; החיכוך הסטטי 25 N25\,\text{N}

Fx=50cos⁡60∘=25 N,Fy=50sin⁡60∘≈43.3 NF_x=50\cos60^\circ=25\,\text{N},\qquad F_y=50\sin60^\circ\approx43.3\,\text{N}
N=100−43.3=56.7 N,fs,max⁡=0.5⋅56.7≈28.3 NN=100-43.3=56.7\,\text{N},\qquad f_{s,\max}=0.5\cdot56.7\approx28.3\,\text{N}

25<28.325<28.3, ולכן הארגז נשאר במנוחה. החיכוך הסטטי מאזן בדיוק את הרכיב האופקי: fs=25 Nf_s=25\,\text{N} (ולא 28.328.3 - זה רק הערך המרבי האפשרי).

בזווית גדולה הנורמלי קטן ולכן גם החיכוך המרבי קטן, אבל הרכיב האופקי של הכוח קטן עוד יותר.

שאלה 8 · כוח שנפסק: ארגז מאיץ ואז מאט עד עצירהביניים · בינונית

ארגז שמסתו 5 kg5\,\text{kg} מונח במנוחה על רצפה אופקית. ברגע t=0t=0 מתחילים לדחוף אותו בכוח אופקי קבוע של 30 N30\,\text{N}, וב-t=3 st=3\,\text{s} מפסיקים לדחוף. מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לרצפה μk=0.4\mu_k=0.4.

א.

מהי תאוצת הארגז בזמן הדחיפה?

ב.

מהי מהירות הארגז ומהו ההעתק שלו ברגע t=3 st=3\,\text{s}?

ג.

מהי תאוצת הארגז אחרי שמפסיקים לדחוף? כמה זמן אחרי t=3 st=3\,\text{s} הוא נעצר?

ד.

מהו ההעתק הכולל של הארגז מ-t=0t=0 ועד שנעצר?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

a1=2 m/s2a_1=2\,\text{m/s}^2

N=mg=50 NN=mg=50\,\text{N}, fk=μkN=0.4⋅50=20 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot50=20\,\text{N}, נגד התנועה.

a1=30−205=2 m/s2a_1=\frac{30-20}{5}=2\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s}, Δx1=9 m\Delta x_1=9\,\text{m}

v=a1t=2⋅3=6 m/s,Δx1=12a1t2=12⋅2⋅9=9 mv=a_1t=2\cdot3=6\,\text{m/s},\qquad \Delta x_1=\tfrac12a_1t^2=\tfrac12\cdot2\cdot9=9\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

a2=−4 m/s2a_2=-4\,\text{m/s}^2; נעצר אחרי 1.5 s1.5\,\text{s}

נשאר רק החיכוך הקינטי, נגד כיוון התנועה (כיוון התנועה חיובי):

a2=−205=−4 m/s2a_2=\frac{-20}{5}=-4\,\text{m/s}^2
0=6−4t2  ⇒  t2=1.5 s0=6-4t_2\;\Rightarrow\;t_2=1.5\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשוב שהארגז נעצר מייד כשמפסיקים לדחוף. אין צורך בכוח כדי לנוע; החיכוך הוא שמאט אותו.

סעיף ד

תשובה:

13.5 m13.5\,\text{m}

בשלב ההאטה:

Δx2=v+02 t2=62⋅1.5=4.5 m\Delta x_2=\frac{v+0}{2}\,t_2=\frac{6}{2}\cdot1.5=4.5\,\text{m}
Δx=9+4.5=13.5 m\Delta x=9+4.5=13.5\,\text{m}

שאלה 9 · מגרף כוח-זמן לתאוצה, למהירות ולהעתקביניים · בינונית

על גוף שמסתו 4 kg4\,\text{kg} פועל כוח שקול אופקי שמשתנה עם הזמן לפי הגרף. ב-t=0t=0 הגוף במנוחה. הכיוון החיובי הוא כיוון הכוח בשתי השניות הראשונות.

t (s)F (N)012345678-10-8-6-4-22468101214
א.

מהי תאוצת הגוף בכל אחד משלושת פרקי הזמן: 00-2 s2\,\text{s}, 22-5 s5\,\text{s}, 55-7 s7\,\text{s}?

ב.

מהי מהירות הגוף ברגעים t=2 st=2\,\text{s}, t=5 st=5\,\text{s} ו-t=7 st=7\,\text{s}?

ג.

מהו ההעתק של הגוף מ-t=0t=0 עד t=7 st=7\,\text{s}?

ד.

נניח שהכוח −8 N-8\,\text{N} ממשיך לפעול גם אחרי t=7 st=7\,\text{s}. באיזה רגע הגוף ייעצר רגעית, ומה יקרה אחרי כן?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

3 m/s23\,\text{m/s}^2, 00, −2 m/s2-2\,\text{m/s}^2

לפי a=ΣFma=\frac{\Sigma F}{m}:

פרק זמןכוחתאוצה
00-2 s2\,\text{s}12 N12\,\text{N}3 m/s23\,\text{m/s}^2
22-5 s5\,\text{s}0000
55-7 s7\,\text{s}−8 N-8\,\text{N}−2 m/s2-2\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

6 m/s6\,\text{m/s}, 6 m/s6\,\text{m/s}, 2 m/s2\,\text{m/s}

v(2)=0+3⋅2=6 m/sv(2)=0+3\cdot2=6\,\text{m/s}

בין 2 ל-5 אין כוח, והמהירות קבועה (חוק ראשון): v(5)=6 m/sv(5)=6\,\text{m/s}.

v(7)=6+(−2)⋅2=2 m/sv(7)=6+(-2)\cdot2=2\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שכשהכוח מתאפס הגוף נעצר, או שכשהכוח שלילי הגוף נע מייד אחורה. כוח שלילי מאט את הגוף, והוא ממשיך לנוע קדימה.

סעיף ג

תשובה:

32 m32\,\text{m}

בכל שלב התאוצה קבועה, ולכן ההעתק הוא המהירות הממוצעת כפול הזמן:

Δx1=0+62⋅2=6 m,Δx2=6⋅3=18 m,Δx3=6+22⋅2=8 m\Delta x_1=\frac{0+6}{2}\cdot2=6\,\text{m},\quad \Delta x_2=6\cdot3=18\,\text{m},\quad \Delta x_3=\frac{6+2}{2}\cdot2=8\,\text{m}
Δx=6+18+8=32 m\Delta x=6+18+8=32\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

ב-t=8 st=8\,\text{s}; אחרי כן ינוע בכיוון השלילי וימהר

0=2−2(t−7)  ⇒  t=8 s0=2-2(t-7)\;\Rightarrow\;t=8\,\text{s}

אחרי t=8 st=8\,\text{s} הכוח עדיין בכיוון השלילי, ולכן הגוף יתחיל לנוע בכיוון השלילי ומהירותו תגדל בגודלה.

שאלה 10 · מגרף מהירות-זמן לכוח השקולביניים · בינונית

גוף שמסתו 2 kg2\,\text{kg} נע לאורך קו ישר. הגרף מתאר את מהירותו כפונקציה של הזמן.

t (s)v (m/s)36912-8-6-4-22468101214
א.

מצאו את הכוח השקול על הגוף בכל אחד מפרקי הזמן: 00-3 s3\,\text{s}, 33-6 s6\,\text{s}, 66-9 s9\,\text{s}, 99-12 s12\,\text{s}.

ב.

באיזה רגע הגוף משנה את כיוון תנועתו? מה הכוח השקול עליו באותו רגע?

ג.

באילו פרקי זמן הכוח השקול פועל נגד כיוון המהירות? מה קורה לגודל המהירות בפרקים אלה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

8 N8\,\text{N}, 00, −12 N-12\,\text{N}, 4 N4\,\text{N}

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות, והכוח השקול ΣF=ma\Sigma F=ma:

פרק זמןשיפוע (תאוצה)כוח שקול
00-3 s3\,\text{s}12−03=4 m/s2\frac{12-0}{3}=4\,\text{m/s}^28 N8\,\text{N}
33-6 s6\,\text{s}0000
66-9 s9\,\text{s}−6−123=−6 m/s2\frac{-6-12}{3}=-6\,\text{m/s}^2−12 N-12\,\text{N}
99-12 s12\,\text{s}0−(−6)3=2 m/s2\frac{0-(-6)}{3}=2\,\text{m/s}^24 N4\,\text{N}

גרף הכוח-זמן הוא "מדרגות": קו אופקי בגובה של כל ערך בטבלה בפרק הזמן שלו.

סעיף ב

תשובה:

t=8 st=8\,\text{s}; −12 N-12\,\text{N}

הגוף משנה כיוון כשהמהירות מחליפה סימן, בפרק 66-9 s9\,\text{s}:

v=12−6(t−6)=0  ⇒  t=8 sv=12-6(t-6)=0\;\Rightarrow\;t=8\,\text{s}

באותו רגע המהירות אפס, אבל הכוח השקול −12 N-12\,\text{N} - בדיוק הוא שגורם לגוף להתחיל לנוע אחורה.

טעות נפוצה: לחשוב שכשהמהירות אפס גם הכוח אפס.

סעיף ג

תשובה:

66-8 s8\,\text{s} ו-99-12 s12\,\text{s}; גודל המהירות קטן

- 66-8 s8\,\text{s}: המהירות חיובית והכוח שלילי - הגוף מאט (מ-1212 ל-00).

- 88-9 s9\,\text{s}: המהירות והכוח שליליים - הגוף מאיץ אחורה.

- 99-12 s12\,\text{s}: המהירות שלילית והכוח חיובי - הגוף מאט (מ-66 ל-00 בגודלה).

כשהכוח השקול נגד המהירות, גודל המהירות קטן; כשהוא בכיוונה, גודל המהירות גדל.

שאלה 11 · ניסוי: תאוצה כפונקציה של הכוח השקולביניים · בינונית

תלמידים בודקים את החוק השני של ניוטון. עגלה נעה על שולחן אופקי, וחוט שעובר על גלגלת בקצה השולחן מחבר אותה לסל תלוי (ראו איור). החיכוך, מסת החוט ומסת הגלגלת זניחים. מסת העגלה MM כוללת כמה משקולות של 0.1 kg0.1\,\text{kg} שמונחות עליה. בכל מדידה התלמידים מעבירים משקולת אחת מהעגלה אל הסל, משחררים את המערכת ממנוחה ומודדים את התאוצה. מסת הסל mm כוללת את המשקולות שבו.

מסת הסל mm (kg)0.150.250.350.450.550.65
תאוצה aa (m/s²)1.152.052.753.654.355.25
א.

פתחו ביטוי לתאוצת המערכת באמצעות mm, MM ו-gg.

ב.

הסבירו מדוע מעבירים משקולות מהעגלה לסל, ולא מוסיפים משקולות חדשות לסל.

ג.

חשבו את הכוח השקול F=mgF=mg בכל מדידה, שרטטו גרף של aa כפונקציה של FF, ומצאו את שיפועו.

ד.

מצאו מהשיפוע את המסה הכוללת של המערכת. אם מסת העגלה הריקה 0.6 kg0.6\,\text{kg} ומסת הסל הריק 0.05 kg0.05\,\text{kg}, כמה משקולות היו במערכת?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

a=mgM+ma=\dfrac{mg}{M+m}

הכוח החיצוני שמניע את המערכת הוא כובד הסל, mgmg. הכובד של העגלה מתאזן עם הנורמלי, והמתיחות היא כוח פנימי. כל המערכת (מסה M+mM+m) נעה באותה תאוצה:

mg=(M+m)a  ⇒  a=mgM+mmg=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=\frac{mg}{M+m}

סעיף ב

תשובה:

כך המסה הכוללת M+mM+m נשארת קבועה, ומשתנה רק הכוח השקול

לפי הביטוי, aa תלויה גם בכוח mgmg וגם במסה הכוללת. כדי לבדוק את התלות בכוח בלבד צריך לשנות רק משתנה אחד. כשמעבירים משקולת מהעגלה לסל, mm גדלה ו-MM קטנה באותו שיעור: M+mM+m קבועה, והגרף של aa כפונקציה של mgmg צפוי להיות קו ישר דרך הראשית. הוספת משקולת חדשה הייתה משנה בבת אחת גם את הכוח וגם את המסה.

סעיף ג

תשובה:

FF: 1.5, 2.5, 3.5, 4.5, 5.5, 6.5 N; שיפוע כ-0.80 kg−10.80\,\text{kg}^{-1}

F=mgF=mg: 1.5, 2.5, 3.5, 4.5, 5.5, 6.5 N1.5,\,2.5,\,3.5,\,4.5,\,5.5,\,6.5\,\text{N}. הנקודות מסתדרות סביב קו ישר שעובר קרוב לראשית:

F (N)a (m/s²)012345670123456

שיפוע הקו המתאים ביותר, למשל מהנקודות (0,0)(0,0) ו-(6.5, 5.2)(6.5,\,5.2) שעל הקו:

slope=5.26.5=0.80 kg−1\text{slope}=\frac{5.2}{6.5}=0.80\,\text{kg}^{-1}

סעיף ד

תשובה:

M+m≈1.25 kgM+m\approx1.25\,\text{kg}; 6 משקולות

לפי a=1M+m Fa=\frac{1}{M+m}\,F, השיפוע הוא 1M+m\frac{1}{M+m}:

M+m=10.80=1.25 kgM+m=\frac{1}{0.80}=1.25\,\text{kg}

מסת המשקולות: 1.25−0.6−0.05=0.6 kg1.25-0.6-0.05=0.6\,\text{kg}, כלומר 66 משקולות של 0.1 kg0.1\,\text{kg}.

בדיקה: בסל הראשון m=0.15 kg=0.05+0.1m=0.15\,\text{kg}=0.05+0.1 (משקולת אחת), ובאחרון 0.65 kg0.65\,\text{kg} (שש משקולות).

שאלה 12 · סרט רשם-זמן של עגלה שנמשכת בסלביניים · בינונית

עגלה שמסתה MM נעה על שולחן אופקי חלק, ונמשכת בחוט שעובר על גלגלת אל סל תלוי שמסתו 0.1 kg0.1\,\text{kg}. לעגלה מחובר סרט שעובר ברשם-זמן, שמסמן נקודה כל 0.05 s0.05\,\text{s}. תלמידה בחרה נקודה ברורה על הסרט כנקודת ההתחלה (t=0t=0, x=0x=0) - העגלה כבר נעה ברגע זה - ומדדה את מקומות הנקודות הבאות:

זמן tt (s)00.050.100.150.200.250.30
מקום xx (cm)01.12.43.95.67.59.6
א.

חשבו את מהירות העגלה ברגעים 0.050.05, 0.100.10, 0.150.15, 0.200.20 ו-0.25 s0.25\,\text{s}. השתמשו בכך שבתאוצה קבועה, המהירות הממוצעת בפרק זמן שווה למהירות הרגעית באמצע פרק הזמן.

ב.

שרטטו גרף מהירות-זמן ומצאו ממנו את תאוצת העגלה.

ג.

מצאו את מסת העגלה MM.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

0.24, 0.28, 0.32, 0.36, 0.40 m/s0.24,\ 0.28,\ 0.32,\ 0.36,\ 0.40\,\text{m/s}

המהירות ברגע tt היא המהירות הממוצעת בין הנקודה שלפניו לנקודה שאחריו (פרק של 0.1 s0.1\,\text{s}):

רגע tt (s)חישובvv (m/s)
0.052.4−00.1=24 cm/s\frac{2.4-0}{0.1}=24\,\text{cm/s}0.24
0.103.9−1.10.1=28 cm/s\frac{3.9-1.1}{0.1}=28\,\text{cm/s}0.28
0.155.6−2.40.1=32 cm/s\frac{5.6-2.4}{0.1}=32\,\text{cm/s}0.32
0.207.5−3.90.1=36 cm/s\frac{7.5-3.9}{0.1}=36\,\text{cm/s}0.36
0.259.6−5.60.1=40 cm/s\frac{9.6-5.6}{0.1}=40\,\text{cm/s}0.40

טעות נפוצה: לשכוח להמיר סנטימטרים למטרים.

סעיף ב

תשובה:

a=0.8 m/s2a=0.8\,\text{m/s}^2

הנקודות מסתדרות על קו ישר (תאוצה קבועה). השיפוע:

a=0.40−0.240.25−0.05=0.160.20=0.8 m/s2a=\frac{0.40-0.24}{0.25-0.05}=\frac{0.16}{0.20}=0.8\,\text{m/s}^2

אפשר לראות זאת גם ישירות מהטבלה: ההפרשים בין נקודות סמוכות (1.1, 1.3, 1.5, 1.7, 1.9, 2.1 cm1.1,\,1.3,\,1.5,\,1.7,\,1.9,\,2.1\,\text{cm}) גדלים כל פעם ב-0.2 cm0.2\,\text{cm}, ו-a=0.0020.052=0.8 m/s2a=\frac{0.002}{0.05^2}=0.8\,\text{m/s}^2.

סעיף ג

תשובה:

M=1.15 kgM=1.15\,\text{kg}

כמו במערכת של עגלה וסל תלוי בלי חיכוך:

a=mgM+m  ⇒  M+m=mga=0.1⋅100.8=1.25 kga=\frac{mg}{M+m}\;\Rightarrow\;M+m=\frac{mg}{a}=\frac{0.1\cdot10}{0.8}=1.25\,\text{kg}
M=1.25−0.1=1.15 kgM=1.25-0.1=1.15\,\text{kg}

שאלה 13 · חבילה שמשוחררת מרחפן ורוח גביתביניים · קשה

רחפן טס אופקית בגובה 45 m45\,\text{m} מעל קרקע אופקית במהירות 12 m/s12\,\text{m/s}, ומשחרר חבילה שמסתה 2 kg2\,\text{kg} (ברגע t=0t=0). מ-t=1 st=1\,\text{s} ועד שהחבילה פוגעת בקרקע נושבת רוח שמפעילה עליה כוח אופקי קבוע FF בכיוון התנועה האופקית של החבילה. התנגדות אוויר אחרת זניחה.

א.

האם הרוח משפיעה על הזמן שלוקח לחבילה להגיע לקרקע? האם היא משפיעה על גודל המהירות שבה החבילה פוגעת בקרקע? נמקו.

ב.

ברגע הפגיעה בקרקע מהירות החבילה יוצרת זווית עם האנך שהטנגנס שלה 0.50.5. מהו גודל הכוח FF?

ג.

מהו ההעתק האופקי של החבילה מרגע השחרור ועד הפגיעה בקרקע? בכמה הוא גדול מההעתק שהיה בלי רוח?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

על הזמן - לא (3 s3\,\text{s} בכל מקרה); על המהירות - כן

הכוח של הרוח אופקי, ולכן הוא לא משנה את התנועה האנכית: בציר האנכי פועל רק הכובד, והחבילה יוצאת בלי מהירות אנכית:

45=12⋅10 t2  ⇒  t=3 s45=\tfrac12\cdot10\,t^2\;\Rightarrow\;t=3\,\text{s}

הרוח מגדילה את רכיב המהירות האופקי, ולכן גודל המהירות בפגיעה (vx2+vy2\sqrt{v_x^2+v_y^2}) גדל.

סעיף ב

תשובה:

F=3 NF=3\,\text{N}

ברגע הפגיעה vy=gt=10⋅3=30 m/sv_y=gt=10\cdot3=30\,\text{m/s} (כלפי מטה). הזווית עם האנך:

tan⁡β=vxvy=0.5  ⇒  vx=15 m/s\tan\beta=\frac{v_x}{v_y}=0.5\;\Rightarrow\;v_x=15\,\text{m/s}

הרוח פעלה 2 s2\,\text{s} (מ-t=1t=1 עד t=3t=3) והגדילה את vxv_x מ-1212 ל-15 m/s15\,\text{m/s}:

ax=15−122=1.5 m/s2,F=max=2⋅1.5=3 Na_x=\frac{15-12}{2}=1.5\,\text{m/s}^2,\qquad F=ma_x=2\cdot1.5=3\,\text{N}

טעות נפוצה: לחלק את שינוי המהירות ב-3 s3\,\text{s} - בשנייה הראשונה לא הייתה רוח.

סעיף ג

תשובה:

39 m39\,\text{m}; גדול ב-3 m3\,\text{m}

בשנייה הראשונה מהירות קבועה: 12⋅1=12 m12\cdot1=12\,\text{m}.

בשתי השניות הבאות תאוצה 1.5 m/s21.5\,\text{m/s}^2:

Δx2=12⋅2+12⋅1.5⋅22=24+3=27 m\Delta x_2=12\cdot2+\tfrac12\cdot1.5\cdot2^2=24+3=27\,\text{m}
Δx=12+27=39 m\Delta x=12+27=39\,\text{m}

בלי רוח: 12⋅3=36 m12\cdot3=36\,\text{m}. ההפרש 3 m3\,\text{m}.

שאלה 14 · ניסוי: תאוצה כפונקציה של המסהביניים · קשה

עגלה נעה על שולחן אופקי חלק, ונמשכת בחוט שעובר על גלגלת אל סל תלוי (ראו איור). מסת החוט והגלגלת זניחות. בניסוי הזה הסל ותכולתו לא משתנים; התלמידים משנים רק את מסת העגלה, בעזרת משקולות שמניחים עליה, ובכל פעם מודדים את התאוצה:

מסת העגלה (kg)0.60.81.051.41.82.3
תאוצה aa (m/s²)2.452.051.551.300.950.80

מסת הסל (כולל תכולתו) לא ידועה.

א.

נסמן ב-WW את הכובד של הסל וב-MtotM_{\text{tot}} את המסה הכוללת של העגלה והסל. פתחו ביטוי ל-aa. האם צפוי שגרף של aa כפונקציה של MtotM_{\text{tot}} יהיה קו ישר?

ב.

איזה גודל כדאי לשים על הציר האופקי כדי לקבל קו ישר? מסת הסל היא בערך 0.2 kg0.2\,\text{kg} - חשבו לפי זה את הגודל הזה לכל מדידה.

ג.

שרטטו את הגרף ומצאו את שיפועו. מה מסת הסל לפי הגרף? האם היא מתאימה להערכה של 0.2 kg0.2\,\text{kg}?

ד.

הסבירו מדוע בניסוי הזה חשוב לא לשנות את תכולת הסל.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

a=WMtota=\dfrac{W}{M_{\text{tot}}}; לא - זה יחס הפוך (היפרבולה)

הכוח השקול על המערכת הוא WW (המתיחות פנימית, הכובד של העגלה מתאזן עם הנורמלי):

a=WMtota=\frac{W}{M_{\text{tot}}}

WW קבוע, ולכן aa ביחס הפוך ל-MtotM_{\text{tot}}: כשהמסה גדלה פי 2 התאוצה קטנה פי 2. זה לא קו ישר.

סעיף ב

תשובה:

1Mtot\frac{1}{M_{\text{tot}}}: 1.25, 1.00, 0.80, 0.625, 0.50, 0.40 kg−11.25,\ 1.00,\ 0.80,\ 0.625,\ 0.50,\ 0.40\,\text{kg}^{-1}

מ-a=W⋅1Mtota=W\cdot\frac{1}{M_{\text{tot}}}: גרף של aa כפונקציה של 1Mtot\frac{1}{M_{\text{tot}}} הוא קו ישר דרך הראשית ששיפועו WW.

MtotM_{\text{tot}} = מסת העגלה + 0.2+\,0.2: 0.8, 1.0, 1.25, 1.6, 2.0, 2.5 kg0.8,\,1.0,\,1.25,\,1.6,\,2.0,\,2.5\,\text{kg}, ולכן 1Mtot\frac{1}{M_{\text{tot}}}: 1.25, 1.00, 0.80, 0.625, 0.50, 0.40 kg−11.25,\,1.00,\,0.80,\,0.625,\,0.50,\,0.40\,\text{kg}^{-1}.

סעיף ג

תשובה:

שיפוע כ-2 N2\,\text{N}; מסת הסל כ-0.2 kg0.2\,\text{kg} - מתאים

1/M (1/kg)a (m/s²)0.00.20.40.60.81.01.21.40.00.51.01.52.02.53.0

הנקודות מסתדרות סביב קו ישר דרך הראשית. השיפוע, למשל מהנקודה (1.25, 2.5)(1.25,\,2.5) שעל הקו:

W=2.51.25=2.0 N  ⇒  m=Wg=0.2 kgW=\frac{2.5}{1.25}=2.0\,\text{N}\;\Rightarrow\;m=\frac{W}{g}=0.2\,\text{kg}

התוצאה מתאימה להערכה. (אילו ההערכה של מסת הסל הייתה רחוקה מאוד מהערך האמיתי, הנקודות לא היו מסתדרות על קו ישר דרך הראשית.)

סעיף ד

תשובה:

כדי שהכוח השקול WW יישאר קבוע

אנו בודקים את התלות של התאוצה במסה בלבד. אם הסל משתנה, משתנה גם הכוח המניע WW, ואז אי אפשר לדעת אם שינוי התאוצה נובע מהמסה או מהכוח.

שאלה 15 · רובוט על מאדים מרים קפסולה: מסה ותאוצת הכובד מגרףביניים · קשה

רובוט על פני מאדים מרים קפסולת דגימה בעזרת כבל אנכי. חיישן מודד את הכוח FF שבו הכבל מושך את הקפסולה כלפי מעלה, וחיישן אחר מודד את תאוצת הקפסולה כלפי מעלה. הרובוט חוזר על ההרמה כמה פעמים, בכל פעם בכוח קבוע אחר. מסת הקפסולה mm ותאוצת הכובד במאדים gMg_M אינן ידועות לרובוט. התנגדות האוויר זניחה.

כוח FF (N)2.53.03.54.04.5
תאוצה aa (m/s²)1.252.153.204.155.25
א.

אילו כוחות פועלים על הקפסולה בזמן ההרמה? פתחו ביטוי לתאוצה aa כפונקציה של FF, באמצעות mm ו-gMg_M.

ב.

שרטטו גרף של aa כפונקציה של FF, והעבירו את הקו הישר המתאים ביותר. מצאו ממנו את mm ואת gMg_M.

ג.

הרובוט מביא את אותה קפסולה לכדור הארץ (g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2) וחוזר שם על הניסוי. מה יהיו השיפוע של הקו והחיתוך שלו עם ציר aa? האם כוח של 4.5 N4.5\,\text{N}, שהרים את הקפסולה במאדים, ירים אותה גם בכדור הארץ?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

כוח הכבל FF כלפי מעלה, כובד mgMmg_M למטה; a=Fm−gMa=\dfrac{F}{m}-g_M

על הקפסולה פועלים שני כוחות: כוח הכבל FF כלפי מעלה (מהכבל), וכוח הכובד mgMmg_M כלפי מטה (ממאדים). נבחר את הכיוון כלפי מעלה כחיובי:

F−mgM=ma  ⇒  a=1m F−gMF-mg_M=ma\;\Rightarrow\;a=\frac1m\,F-g_M

זהו קו ישר: השיפוע 1m\frac1m והחיתוך עם ציר aa הוא −gM-g_M.

סעיף ב

תשובה:

m≈0.5 kgm\approx0.5\,\text{kg}, gM≈3.8 m/s2g_M\approx3.8\,\text{m/s}^2

F (N)a (m/s²)0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.00123456

שיפוע הקו, למשל בין הנקודות (2.5, 1.2)(2.5,\,1.2) ו-(4.5, 5.2)(4.5,\,5.2) שעל הקו:

5.2−1.24.5−2.5=2 kg−1  ⇒  m=12=0.5 kg\frac{5.2-1.2}{4.5-2.5}=2\,\text{kg}^{-1}\;\Rightarrow\;m=\frac12=0.5\,\text{kg}

מהמשך הקו עד F=0F=0: a=1.2−2⋅2.5=−3.8a=1.2-2\cdot2.5=-3.8, ולכן gM≈3.8 m/s2g_M\approx3.8\,\text{m/s}^2.

טעות נפוצה: לחשב את המסה מנקודה אחת, m=Fam=\frac Fa. זה מתעלם מהכובד: FF אינו הכוח השקול.

סעיף ג

תשובה:

שיפוע 2 kg−12\,\text{kg}^{-1} (כמו במאדים), חיתוך −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2; לא - 4.5 N4.5\,\text{N} קטן מהכובד (5 N5\,\text{N}), והקפסולה נשארת על הקרקע (a=0a=0)

השיפוע הוא 1m\frac1m, והמסה לא משתנה במעבר בין כוכבי לכת - השיפוע נשאר 2 kg−12\,\text{kg}^{-1}. החיתוך הוא −g-g, ולכן בכדור הארץ הוא −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2: קו מקביל לקו של מאדים, נמוך ממנו.

a=2F−10a=2F-10

הכובד של הקפסולה בכדור הארץ: mg=0.5⋅10=5 Nmg=0.5\cdot10=5\,\text{N}. כוח של 4.5 N4.5\,\text{N} קטן ממנו, ולכן הקפסולה לא מתרוממת: היא נשארת במנוחה, והקרקע מפעילה עליה כוח נורמלי N=5−4.5=0.5 NN=5-4.5=0.5\,\text{N}. הנוסחה הייתה נותנת a=2⋅4.5−10=−1 m/s2a=2\cdot4.5-10=-1\,\text{m/s}^2, אבל היא נכונה רק כשהקפסולה באוויר; כאן a=0a=0.

טעות נפוצה: לחשוב שהמסה של הקפסולה בכדור הארץ גדולה יותר. המסה זהה; רק הכובד (mgmg) גדול יותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.