עדשות: מהלך קרניים ונוסחת העדשה - שאלות ותרגילים
כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · אופטיקה גאומטרית · 14 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · עדשה מרכזת: מקום הדמות, גובהה ואופייהקצרה · קלה
עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה מוצבת על ספסל אופטי. חץ מואר שגובהו מוצב ניצב לציר האופטי, במרחק מהעדשה.
חשבו את מרחק הדמות מהעדשה ואת גובה הדמות.
מה אופי הדמות (ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה, מוגדלת או מוקטנת)? תארו סרטוט של שתי קרניים מקצה החץ שמאשר את התשובה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(בצד השני של העדשה),
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת.
, ולכן הדמות נמצאת בצד השני של העדשה, ממנה.
ההגדלה הקווית:
סעיף ב
ממשית, הפוכה ומוגדלת פי 2.5.
- ממשית: – הקרניים עצמן נפגשות אחרי העדשה, ואפשר לקבל את הדמות על מסך.
- הפוכה: דמות ממשית של עדשה דקה אחת היא תמיד הפוכה.
- מוגדלת: . זה מתאים לכלל: כשהעצם בין ל- (), הדמות נוצרת מעבר ל- ומוגדלת.
סרטוט: מקצה החץ יוצאות שתי קרניים:
1. קרן מקבילה לציר – אחרי העדשה עוברת דרך המוקד שבצד השני ( אחרי העדשה).
2. קרן דרך מרכז העדשה – ממשיכה ישר בלי לשנות כיוון.
שתי הקרניים נפגשות אחרי העדשה, מתחת לציר – שם קצה הדמות.
טעות נפוצה: לחשוב שדמות מוגדלת היא בהכרח מדומה. עדשה מרכזת נותנת גם דמות ממשית מוגדלת, כשהעצם בין ל-.
שאלה 2 · עוצמת עדשה ושריפת נייר בקרני השמשקצרה · קלה
לעדשה X עוצמה של , ולעדשה Y עוצמה של .
מהו רוחק המוקד של כל עדשה (בסנטימטרים), ואיזו מהן מרכזת?
ביום שמשי רוצים לרכז את אור השמש בעזרת אחת העדשות לנקודה קטנה ובהירה על דף נייר. באיזו עדשה משתמשים, ובאיזה מרחק מהעדשה מחזיקים את הדף?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(מרכזת), (מפזרת)
, עם במטרים:
עוצמה (ורוחק מוקד) חיובית – עדשה מרכזת: X. עוצמה שלילית – מפזרת: Y.
סעיף ב
בעדשה X, מהעדשה
השמש רחוקה מאוד, ולכן הקרניים ממנה מגיעות כמעט מקבילות. עדשה מרכזת מרכזת קרניים מקבילות לציר אל המוקד. לכן משתמשים בעדשה X ומחזיקים את הדף ב- ממנה. (בנוסחה: נותן , כלומר .)
עדשה מפזרת (Y) מפזרת את הקרניים, ואין נקודה שבה הן מתרכזות.
שאלה 3 · עצם בתוך רוחק המוקד: דמות מדומה, מסך וכיסוי חצי עדשהקצרה · בינונית
לעדשה מרכזת דקה רוחק מוקד של . דמות צעצוע קטנה שגובהה מוצבת ניצבת לציר האופטי, במרחק מהעדשה.
חשבו את מקום הדמות ואת גובהה, וקבעו את אופייה.
(1) מציבים מסך במקום שבו נמצאת הדמות. האם תתקבל עליו הדמות? (2) מסירים את המסך ומכסים את החצי העליון של העדשה בנייר אטום. האם המתבונן מהצד השני של העדשה עדיין יכול לראות את הדמות? האם משתנים מקומה או גודלה? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(באותו צד כמו הצעצוע, מהעדשה), ; מדומה, ישרה ומוגדלת
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת.
: הדמות מדומה, באותו צד של העדשה כמו הצעצוע, מהעדשה.
דמות מדומה של עדשה אחת היא ישרה, וכאן היא מוגדלת פי 3. זה המצב של זכוכית מגדלת: העצם בין המוקד לעדשה ().
טעות נפוצה: לשכוח את הסימן ולכתוב "אחרי העדשה". הסימן השלילי אומר שהדמות בצד של העצם.
סעיף ב
(1) לא. (2) כן – מביטים דרך החצי התחתון; הדמות באותו מקום ובאותו גודל. משתנה רק תחום הראייה: ממקום נתון של העין ייתכן שרואים רק חלק מהדמות.
(1) הדמות מדומה: הקרניים שיוצאות מהעדשה מתבדרות, ורק ההמשכים שלהן לאחור נפגשים במקום הדמות. שום אור לא מגיע באמת לנקודה הזו (היא אפילו בצד של העצם), ולכן מסך שם לא יראה את הדמות.
(2) מכל נקודה של הצעצוע יוצאות קרניים גם אל החצי התחתון של העדשה, והן נשברות שם בדיוק כמו קודם: ההמשכים שלהן לאחור עוברים באותה נקודת דמות. רוחק המוקד לא השתנה, ולכן הדמות באותו מקום ובאותו גודל, והמתבונן יכול לראות אותה כשהוא מביט דרך החצי התחתון.
מה משתנה? העין רואה נקודה של הדמות רק אם הקו מהעין אל אותה נקודה עובר דרך החלק הפתוח של העדשה (שם עוברת הקרן שנכנסת לעין). כשחצי עדשה מכוסה, תחום הראייה קטן: ממקום נתון של העין ייתכן שחלק מהדמות לא ייראה, וכדי לראות אותו צריך להזיז את העין – כמו כשמסתכלים דרך חלון שחציו מכוסה.
טעות נפוצה: לחשוב שכיסוי חצי העדשה "מוחק" חצי מהדמות או מקטין אותה. הדמות נשארת שלמה ובאותו מקום; מה שקטן הוא החלון שדרכו רואים אותה.
שאלה 4 · עדשה מפזרת לפי עוצמתה: מקום וגובה הדמותקצרה · בינונית
עוצמתה של עדשה מפזרת דקה היא . מול העדשה, במרחק ממנה, מוצב עצם שגובהו , ניצב לציר האופטי.
מהו רוחק המוקד של העדשה, והיכן נוצרת הדמות?
מה גובה הדמות ומה אופייה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; – הדמות מהעדשה, באותו צד כמו העצם
עוצמת העדשה היא ההופכי של רוחק המוקד במטרים:
הסימן השלילי מתאים לעדשה מפזרת.
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת.
טעות נפוצה: להציב . בעדשה מפזרת שלילי, וכך גם עוצמתה.
סעיף ב
; מדומה, ישרה ומוקטנת
– הדמות מדומה (באותו צד כמו העצם), ולכן ישרה, ו- – מוקטנת. עדשה מפזרת נותנת לעצם ממשי תמיד דמות כזו, קרובה לעדשה יותר מהמוקד ().
שאלה 5 · משקפי קריאה: דמות מדומה ומרחק העיתוןקצרה · בינונית
סבא קורא עיתון בעזרת משקפי קריאה. העדשות שלהם מרכזות, ועוצמת כל אחת מהן . דרך העדשה סבא רואה את האותיות ישרות ומוגדלות, והדמות שלהן נמצאת מהעדשה.
הסבירו מהי דמות ממשית ומהי דמות מדומה, וקבעו איזו מהן סבא רואה.
מהו רוחק המוקד של העדשה, ובאיזה מרחק מהעדשה מחזיק סבא את העיתון? פי כמה האותיות נראות גדולות יותר?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
דמות ממשית – נוצרת במפגש של הקרניים עצמן; דמות מדומה – במפגש ההמשכים לאחור של קרניים מתבדרות. סבא רואה דמות מדומה.
- דמות ממשית: הקרניים שיוצאות מנקודה בעצם עוברות בעדשה ונפגשות בפועל בנקודה אחת. אור באמת מגיע לשם, ואפשר לקבל את הדמות על מסך. בעדשה אחת היא הפוכה.
- דמות מדומה: הקרניים יוצאות מהעדשה מתבדרות ואינן נפגשות; רק ההמשכים שלהן לאחור נפגשים בנקודה אחת. העין "מסיקה" שהאור יצא משם, אבל אין שם אור, ולכן אי אפשר לקבל אותה על מסך.
סבא רואה את האותיות ישרות ומוגדלות, מאותו צד של העדשה שבו העיתון. דמות ישרה של עדשה אחת היא מדומה – כמו בזכוכית מגדלת.
סעיף ב
; ; הגדלה פי
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת. הדמות מדומה, ולכן :
בדיקה: , כמו שצריך לדמות מדומה של עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: להציב . אז יוצא , כלומר – מצב של דמות ממשית והפוכה, שאינו מתאים למה שסבא רואה.
שאלה 6 · עדשות קמורות-קעורות: מרכזת או מפזרת?קצרה · בינונית
בתרשים חתכים של שתי עדשות דקות מזכוכית, באוויר. בשתיהן צד אחד קמור והצד השני קעור: עדשה 1 עבה במרכזה ודקה בשוליה, ועדשה 2 דקה במרכזה ועבה בשוליה. מאירים כל עדשה באלומת אור מקבילה לציר – פעם מצד שמאל ופעם מצד ימין.

לכל עדשה, קבעו אם היא מרכזת או מפזרת את האלומה בכל אחד משני המקרים. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
עדשה 1 מרכזת את האור בשני המקרים; עדשה 2 מפזרת את האור בשני המקרים.
עדשה דקה מזכוכית באוויר שעבה במרכזה (יותר מבשוליה) היא מרכזת, ועדשה שדקה במרכזה היא מפזרת. מה שקובע הוא הצורה כולה, ולא איזה משטח פוגע באור ראשון: לעדשה דקה יש אותו רוחק מוקד משני הצדדים, ולכן הפיכת הכיוון של האור לא משנה את סוג העדשה.
- עדשה 1 (עבה במרכז) – מרכזת, גם מימין וגם משמאל.
- עדשה 2 (דקה במרכז) – מפזרת, גם מימין וגם משמאל.
טעות נפוצה: לקבוע לפי המשטח הראשון ("פוגע בצד הקמור – מרכזת, פוגע בצד הקעור – מפזרת").
שאלה 7 · מרחק קבוע בין נר למסך: מתי אפשר לקבל דמות חדה?קצרה · קשה
נר ומסך עומדים קבועים על שולחן, והמרחק ביניהם . מזיזים עדשה מרכזת דקה ביניהם, לאורך הקו שמחבר אותם.
כאשר , יש מקום אחד בלבד לעדשה שבו מתקבלת על המסך דמות חדה, וגובה הדמות שווה לגובה הנר. מהו רוחק המוקד של העדשה?
מקרבים את המסך לנר, עד , ומשתמשים באותה עדשה. הראו שאין מקום לעדשה שבו תתקבל על המסך דמות חדה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
גובה הדמות שווה לגובה הנר, ולכן , כלומר . וגם , ולכן :
(כלומר ו-.)
סעיף ב
המשוואה אין לה פתרון (הדיסקרימיננטה שלילית).
נניח שהעדשה במרחק מהנר. אז , ודמות חדה דורשת:
אין פתרון ממשי – אין מקום לעדשה שבו תתקבל דמות חדה.
באופן כללי: פתיר רק אם , כלומר . המרחק הוא המרחק הקטן ביותר בין עצם לדמות הממשית שלו. ב- יש מקום אחד (סעיף א), וב- שני מקומות.
טעות נפוצה: לחשוב שאם המסך קרוב יותר, רק צריך לקרב את העדשה. לכל מקום של העדשה .
שאלה 8 · עדשת משקפיים מעל דף מודפס: מרכזת או מפזרת?ביניים · בינונית
נועה מצאה זוג משקפיים ורצתה לדעת אם העדשות שלהם מרכזות או מפזרות. היא החזיקה את המשקפיים מעל דף מודפס, והסתכלה דרך אחת העדשות מלמעלה. האותיות שנראו דרך העדשה היו ישרות וקטנות יותר מהאותיות שלידה, על אותו דף.
קבעו את אופי הדמות של האותיות שנועה רואה דרך העדשה: ישרה או הפוכה, ממשית או מדומה, מוגדלת או מוקטנת. נמקו.
האם העדשה מרכזת או מפזרת? נמקו.
רוחק המוקד של העדשה (בערך מוחלט) הוא . נועה מחזיקה אותה מעל הדף, ומסתכלת על אות שגובהה . חשבו היכן נוצרת הדמות של האות ומה גובהה.
נועה מרימה את המשקפיים עד שהעדשה מעל הדף. מה ההגדלה עכשיו? האם יש גובה שבו האותיות ייראו הפוכות? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
ישרה, מדומה, מוקטנת.
- ישרה ומוקטנת – כך נועה רואה אותן (בהשוואה לאותיות שליד העדשה).
- מדומה: בעדשה דקה אחת דמות ממשית היא תמיד הפוכה. הדמות ישרה, ולכן היא מדומה: הקרניים מהאותיות עוברות בעדשה ומתבדרות, ונועה רואה אותן כאילו יצאו מנקודה מתחת לעדשה.
סעיף ב
מפזרת.
עדשה מרכזת נותנת דמות ישרה (מדומה) רק כשהעצם בין המוקד לעדשה, ואז הדמות תמיד מוגדלת (זכוכית מגדלת). דמות ממשית של עדשה מרכזת – הפוכה. לכן עדשה מרכזת לא יכולה לתת דמות ישרה ומוקטנת.
עדשה מפזרת נותנת לכל עצם ממשי דמות מדומה, ישרה ומוקטנת – בדיוק מה שנועה רואה. לכן העדשה מפזרת.
סעיף ג
– מתחת לעדשה (בצד של הדף);
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת. לעדשה מפזרת :
הדמות מדומה, מתחת לעדשה (כלומר מעל הדף).
סעיף ד
(הדמות מתחת לעדשה); לא – בכל גובה הדמות ישרה ומוקטנת.
ככל שהעדשה רחוקה יותר מהדף, הדמות קטנה יותר, אבל היא נשארת מדומה וישרה. בעדשה מפזרת שלילי לכל , ולכן תמיד שלילי (דמות מדומה וישרה), ו- קטן מ-, כלומר תמיד . אין מצב שבו האותיות ייראו הפוכות.
טעות נפוצה: להעביר לעדשה מפזרת את ההתנהגות של עדשה מרכזת ("כשמתרחקים מעבר למוקד הדמות מתהפכת"). זה קורה רק בעדשה מרכזת.
שאלה 9 · גרף של 1/v כפונקציה של 1/u: רוחק מוקד, ודמות בלי מסךביניים · בינונית
תלמידים הציבו נורה קטנה מול עדשה מרכזת דקה. בכל פעם הם שינו את מרחק הנורה מהעדשה, , והזיזו מסך עד שהתקבלה עליו דמות חדה של הנורה, ומדדו את מרחק המסך מהעדשה, . מהמדידות הם סרטטו את כפונקציה של (שני הצירים ביחידות ):
הסבירו מדוע הגרף הוא קו ישר. מה השיפוע שלו?
מצאו מהגרף את רוחק המוקד של העדשה. פרטו.
התלמידים הציבו את הנורה מהעדשה, ולא הצליחו למצוא מקום למסך שבו תתקבל עליו דמות חדה. הסבירו מדוע.
מחזירים את הנורה ל- מהעדשה ומסלקים את המסך. האם אפשר לראות את הדמות בלי מסך? אם כן – היכן צריכה להיות העין?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
: פונקציה קווית של , שיפוע , וחיתוך עם הציר האנכי .
מנוסחת העדשות:
זו משוואת ישר מהצורה , עם ו-. השיפוע , והחיתוך עם הציר האנכי – קבוע, כי רוחק המוקד של העדשה לא משתנה.
סעיף ב
ממשיכים את הקו עד הצירים. הוא חותך את הציר האנכי ב- (וגם את הציר האופקי ב-, כי השיפוע ). לפי סעיף א:
בדיקה בנקודה מהגרף: , , כלומר – העצם ב- והדמות ב-, כמו שצריך.
סעיף ג
: הדמות מדומה (), והקרניים מתבדרות אחרי העדשה ולא נפגשות.
– הנורה בתוך רוחק המוקד:
: הדמות מדומה, באותו צד כמו הנורה. הקרניים שיוצאות מהעדשה מתבדרות ולא נפגשות באף נקודה, ולכן אין מקום שבו מסך יראה דמות חדה. (בגרף: עבור יוצא .)
סעיף ד
כן. הדמות ממשית, אחרי העדשה; העין צריכה להיות על הציר, בצד השני של העדשה ורחוקה ממנה יותר מ-, ולהסתכל לכיוון העדשה.
הדמות ממשית: הקרניים מכל נקודה בנורה נפגשות בנקודה של הדמות, ממשיכות הלאה ומתבדרות ממנה – בדיוק כאילו בנקודה הזו היה מקור אור. מסך רק מפזר את האור הזה לכל הכיוונים, ואין בו צורך כדי לראות את הדמות.
כדי שהקרניים המתבדרות ייכנסו לעין, היא צריכה להיות אחרי מקום הדמות (יותר מ- מהעדשה), בתוך האלומה, ולהסתכל לכיוון העדשה. עין בין העדשה לדמות מקבלת קרניים מתכנסות, ולא רואה דמות חדה. עין מחוץ לאלומה לא מקבלת אור מהעדשה בכלל.
טעות נפוצה: לחשוב שדמות ממשית "קיימת" רק על מסך.
שאלה 10 · מקרן: הגדלה, שטח הדמות ושני מקומות לעדשהביניים · בינונית
בפרויקט בית ספרי בנו תלמידים מקרן: שקופית מוארת, עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה , ומסך. השקופית, העדשה והמסך מקבילים זה לזה, והתלמידים מזיזים את העדשה ואת המסך עד שהדמות חדה. בהתחלה גובה הדמות על המסך גדול פי 4 מגובה השקופית.
חשבו את מרחק השקופית מהעדשה ואת מרחק המסך מהעדשה.
פי כמה גדול שטח הדמות משטח השקופית? נמקו.
עכשיו מקבעים את המסך במרחק מהשקופית. באיזה מרחק מהשקופית צריך להציב את העדשה כדי שתתקבל על המסך דמות חדה? אם יש יותר מאפשרות אחת, כתבו את כולן.
מה ההגדלה בכל אחת מהאפשרויות? מה הקשר בין שתי ההגדלות, ומדוע?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
,
הדמות על המסך ממשית, ולכן , וההגדלה , כלומר :
סעיף ב
פי 16
ההגדלה הקווית חלה על כל מימד בניצב לציר – גם על הגובה וגם על הרוחב. לכן השטח גדל פי .
טעות נפוצה: לענות "פי 4". ההגדלה הקווית מתייחסת לאורכים, והשטח גדל בריבוע שלה.
סעיף ג
או מהשקופית
, ולכן :
סעיף ד
, ; המכפלה שלהן
בנוסחת העדשות ו- מופיעים באופן סימטרי. לכן אם פתרון, גם פתרון – ו- פשוט מחליפים תפקידים, וההגדלה מתהפכת. (זה גם "הפיכות" של מהלך הקרניים: אם מחליפים בין העצם לדמות, הקרניים עוברות באותו מסלול בכיוון ההפוך.)
שאלה 11 · זכוכית מגדלת: רוחק מוקד, לוח אטום וקרן שמגיעה לעיןביניים · בינונית
בתרשים זכוכית מגדלת – עדשה מרכזת דקה – והציר האופטי שלה. החץ הוא בול דואר (במבט מהצד), והחץ המקווקו הוא הדמות שהעדשה יוצרת לבול. הנקודה היא עין של צופה שמסתכל על הבול דרך העדשה. הצלע של כל משבצת היא .

מצאו את רוחק המוקד של העדשה ואת עוצמתה בדיופטרים.
מציבים לוח אטום לאור בין הבול לעדשה, כך שהוא מסתיר את כל העדשה מהבול. האם הצופה יכול לראות את הבול (או את דמותו) דרך העדשה? נמקו.
מעבירים את הלוח האטום אל מאחורי הבול, בדיוק למקום שבו נמצאת הדמות . האם עכשיו הצופה יכול לראות את הבול דרך העדשה? נמקו.
העתיקו את התרשים. סרטטו את מהלך הקרן שיוצאת מ-, עוברת בעדשה ומגיעה ל-. באיזה גובה מעל הציר היא חוצה את העדשה? תארו איך מצאתם את המהלך.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
,
מהתרשים: הבול משבצות משמאל לעדשה, . הדמות משבצות משמאל לעדשה, באותו צד כמו הבול – דמות מדומה, .
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת.
בדיקה בהגדלה: , ואכן גבוה משבצות לעומת של .
העוצמה – עם במטרים:
סעיף ב
לא.
הצופה רואה את הדמות בזכות קרניים שיוצאות מהבול, עוברות בעדשה ומגיעות לעין. הלוח עוצר את כל הקרניים האלה לפני העדשה, ולכן שום אור מהבול לא מגיע לעין – הצופה לא רואה את הבול ולא את דמותו.
סעיף ג
כן.
היא דמות מדומה: אף קרן לא עוברת באמת דרכה. הקרניים יוצאות מהבול, עוברות בעדשה ומגיעות לעין, ורק ההמשכים שלהן לאחור נפגשים ב-. לוח שנמצא שם (מאחורי הבול) לא חוסם אף אחת מהקרניים האלה, ולכן הצופה ממשיך לראות את הדמות.
טעות נפוצה: לחשוב שהלוח "מכסה" את הדמות. לוח יכול להסתיר רק אור שבאמת עובר דרכו.
סעיף ד
הקרן חוצה את העדשה מעל הציר: מ- היא נעה במקביל לציר, ואחרי העדשה פונה ל-.
הקרן שיוצאת מהעדשה ומגיעה לעין נראית כאילו יצאה מהדמות . לכן אחרי העדשה היא על הישר . נמדוד מהעדשה: , . הישר יורד משבצות על פני , כלומר חצי משבצת לכל משבצת, ולכן ב- הוא בגובה .
המהלך: מ- אל הנקודה על העדשה – כלומר במקביל לציר – ומשם בקו ישר אל . (על הישר משמאל לעדשה מסרטטים קו מקווקו – זה רק ההמשך לאחור.)
בדיקה: קרן מקבילה לציר עוברת אחרי עדשה מרכזת דרך המוקד, ואכן נמצאת מהעדשה – בדיוק במוקד .
שאלה 12 · טבלת מדידות u ו-v: קו ישר, רוחק מוקד ועדשה מכוסה במרכזהביניים · בינונית
תלמיד הציב מקור אור (חץ מואר) מול עדשה מרכזת דקה, ובכל פעם הזיז מסך עד שהתקבלה עליו דמות חדה. הוא מדד את מרחק מקור האור מהעדשה, , ואת מרחק המסך מהעדשה, :
כתבו את כפונקציה של , והראו שהקשר ביניהם קווי.
השלימו את שתי השורות האחרונות בטבלה.
סרטטו גרף של כפונקציה של עם קו המגמה, ומצאו מהגרף בלבד את רוחק המוקד של העדשה.
כשהדמות חדה, התלמיד מדביק על מרכז העדשה מדבקה עגולה אטומה, שמכסה בערך רבע משטח העדשה. מה מתקבל עכשיו על המסך? בחרו: (1) דמות חלקית, חדה; (2) דמות שלמה, חדה ובאותה עוצמה; (3) דמות שלמה, חדה וחלשה יותר; (4) דמות שלמה ומטושטשת. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
– קו ישר עם שיפוע
מנוסחת העדשות :
זה ישר עם , , שיפוע וחיתוך (קבוע של העדשה).
סעיף ב
: ; : (ב-)
מחשבים הופכי לכל ערך (היחידות ):
סעיף ג
מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים ביניהן קו ישר (קו מגמה), וממשיכים אותו עד הציר האנכי:
הקו חותך את הציר האנכי ב- (וגם את האופקי ב-). לפי סעיף א החיתוך הוא :
(גם השיפוע יוצא בערך , כמו שצריך.)
סעיף ד
(3) דמות שלמה, חדה וחלשה יותר.
מכל נקודה של מקור האור מגיעות קרניים לכל שטח העדשה, וכל הקרניים שעוברות בה נפגשות באותה נקודה על המסך. המדבקה חוסמת חלק מהקרניים, אבל השאר (דרך הטבעת החיצונית של העדשה) עדיין נפגשות באותה נקודה:
•כל נקודה של הדמות עדיין נוצרת – הדמות שלמה;
•מקום הדמות לא השתנה (אותו , אותו ) – היא נשארת חדה;
•מגיעה רק בערך מכמות האור – הדמות חלשה יותר.
טעות נפוצה: לחשוב שהמדבקה תיצור "חור" באמצע הדמות.
שאלה 13 · עדשה מוסתרת: דמות ישרה ומוגדלת על רשת משבצותביניים · קשה
בתרשים הקו הוא הציר האופטי של עדשה דקה. העדשה עצמה לא מסורטטת. החץ הוא עצם, והחץ הוא הדמות שהעדשה יוצרת לעצם. הצלע של כל משבצת היא .

הסבירו מדוע הדמות יכולה להיווצר רק בעדשה מרכזת.
העתיקו את התרשים למחברת (משבצת במשבצת). מצאו בעזרת קרן אור את מקום העדשה.
מצאו את רוחק המוקד של העדשה בשתי דרכים: (1) בסרטוט של קרן אור; (2) בחישוב.
מזיזים את העצם לאורך הציר (העדשה במקומה). באילו מרחקים של העצם מהעדשה הדמות הפוכה? באיזה מרחק הדמות הפוכה וגובהה שווה לגובה ?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
הדמות ישרה ומוגדלת (פי 2). עדשה מפזרת נותנת לעצם ממשי רק דמות מוקטנת; עדשה מרכזת נותנת דמות ישרה ומוגדלת כשהעצם בתוך רוחק המוקד.
מהתרשים: בגובה משבצות ו- בגובה משבצות, ושני החצים פונים למעלה. כלומר הדמות ישרה ומוגדלת פי 2.
•דמות ישרה של עדשה אחת היא מדומה.
- עדשה מפזרת נותנת לעצם ממשי תמיד דמות מדומה, ישרה אבל מוקטנת – לא מתאים.
- עדשה מרכזת נותנת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת כשהעצם בין המוקד לעדשה (זכוכית מגדלת) – מתאים.
טעות נפוצה: לנמק רק "הדמות ישרה". גם עדשה מפזרת נותנת דמות ישרה; ההבדל הוא ההגדלה.
סעיף ב
העדשה ניצבת לציר מימין ל- (ו- מימין ל-).
קרן שעוברת דרך מרכז העדשה לא משנה כיוון. הדמות של הנקודה מדומה: כל קרן מ- יוצאת מהעדשה כאילו יצאה מ-. לקרן דרך המרכז, שלא משנה כיוון, זה אומר ש-, ומרכז העדשה על ישר אחד.
מותחים ישר מ- דרך וממשיכים עד הציר. נמדוד מ- (ימינה חיובי): , . הישר יורד משבצות על פני משבצות, ולכן מגובה הוא מגיע לציר אחרי עוד משבצות: ב-.
העדשה (הקו המקווקו) ב-: מרחק העצם מהעדשה , ומרחק הדמות ממנה , באותו צד.
סעיף ג
(1) סרטוט. נמדוד עכשיו מהעדשה: , . מ- יוצאת קרן מקבילה לציר ופוגעת בעדשה ב-. אחרי העדשה היא עוברת דרך המוקד שבצד השני, וההמשך שלה לאחור חייב לעבור דרך הדמות . לכן מותחים ישר מ- דרך : הוא יורד משבצות על כל משבצות, ומגיע לציר משבצות מימין לעדשה. שם המוקד: .
(2) חישוב. נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת. כאן והדמות מדומה, :
בדיקה: , כמו בתרשים.
סעיף ד
הפוכה כש-; (הדמות ממשית, אחרי העדשה)
דמות הפוכה היא דמות ממשית, והיא נוצרת רק כשהעצם מעבר למוקד: .
גובה משבצות פירושו שוב הגדלה , אבל עכשיו הדמות ממשית: .
בדיקה: , כלומר העצם בין ל- – שם אכן הדמות ממשית ומוגדלת.
טעות נפוצה: להציב (כמו בדמות המקורית). אז חוזרים ל- – הדמות הישרה. הסימן של נקבע לפי סוג הדמות.
שאלה 14 · עדשה מוסתרת: דמות ישרה ומוקטנת, ומה העין רואהביניים · קשה
בתרשים הקו הוא הציר האופטי של עדשה דקה שקוטרה . העדשה לא מסורטטת. החץ הוא עצם, והחץ הוא הדמות שהעדשה יוצרת לו. הצלע של כל משבצת היא .

הסבירו מדוע הדמות יכולה להיווצר רק בעדשה מפזרת.
העתיקו את התרשים. מצאו בעזרת קרן אור את מקום העדשה.
חשבו את רוחק המוקד של העדשה.
מחליפים את העצם במקור אור נקודתי בנקודה . עין שנמצאת בנקודה מסתכלת לכיוון העדשה. (1) האם העין רואה את הדמות של מקור האור? (2) מחליפים את העדשה בעדשה מפזרת אחרת עם אותו רוחק מוקד וקוטר , באותו מקום. האם העין רואה עכשיו את הדמות? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
הדמות ישרה ומוקטנת (פי 3). עדשה מרכזת נותנת דמות ישרה רק מוגדלת; עדשה מפזרת נותנת תמיד דמות מדומה, ישרה ומוקטנת.
מהתרשים: בגובה משבצות ו- בגובה משבצת אחת, ושניהם פונים למעלה: הדמות ישרה ומוקטנת פי 3.
•דמות ישרה של עדשה אחת היא מדומה. בעדשה מרכזת דמות מדומה נוצרת רק כשהעצם בתוך רוחק המוקד, ואז היא מוגדלת. דמות ממשית של עדשה מרכזת – הפוכה. אז עדשה מרכזת לא נותנת דמות ישרה ומוקטנת.
•עדשה מפזרת נותנת לכל עצם ממשי דמות מדומה, ישרה ומוקטנת – מתאים.
סעיף ב
העדשה מימין ל- (ו- מימין ל-).
קרן דרך מרכז העדשה לא משנה כיוון, וההמשך שלה לאחור עובר בדמות. לכן , ומרכז העדשה על ישר אחד.
נמדוד מ-: , . הישר יורד משבצות על פני , כלומר משבצת אחת לכל . מגובה (בנקודה ) הוא מגיע לציר אחרי עוד משבצות: ב-. שם מרכז העדשה; מסרטטים אותה ניצבת לציר, משבצות מעליו ו- מתחתיו.
סעיף ג
(רוחק מוקד , עדשה מפזרת)
מסעיף ב: , והדמות מדומה משמאל לעדשה: .
נשתמש בנוסחת העדשות עם הסימנים: לעצם ממשי; לדמות ממשית (בצד השני של העדשה) ו- לדמות מדומה (באותו צד כמו העצם); לעדשה מרכזת ו- לעדשה מפזרת.
בדיקה בסרטוט: קרן מ- מקבילה לציר פוגעת בעדשה בגובה ; ההמשך שלה לאחור עובר דרך – הישר מ- (מהעדשה) ל- יורד משבצת לכל , ומגיע לציר משבצות משמאל לעדשה. זה המוקד.
סעיף ד
(1) כן – הקרן מגיעה לעין דרך העדשה בגובה , בתוך העדשה (רדיוס ). (2) לא – הנקודה בגובה מחוץ לעדשה (רדיוס ).
העין רואה את רק אם מגיעה אליה קרן שעברה בעדשה, וההמשך שלה לאחור עובר דרך . קרן כזו נמצאת אחרי העדשה על הישר , ולכן היא עוברת בעדשה בנקודה שבה הישר חוצה את מישור העדשה.
נמדוד מהעדשה: , ומהתרשים . הישר עולה משבצות על פני – חצי משבצת לכל משבצת. ב- גובהו .
(1) העדשה מגיעה עד מעל הציר, ו-: הקרן עוברת בעדשה, והעין רואה את הדמות.
(2) העדשה החדשה מגיעה רק עד מעל הציר, ו-: הקרן הדרושה עוברת מעל העדשה, ואין קרן שבורה אחרת שמגיעה ל-. העין לא רואה את הדמות. (מקום הדמות לא השתנה – אותו – אבל העדשה הקטנה מצמצמת את התחום שממנו רואים אותה.)
טעות נפוצה: לחשוב שהקוטר משנה את מקום הדמות. הוא משנה רק את כמות האור ואת התחום שממנו רואים את הדמות.