דילוג לתוכן המרכזי

החזרה גמורה - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · אופטיקה גאומטרית · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · באילו מעברים אפשרית החזרה גמורה?קצרה · קלה

מקדמי השבירה: אוויר 11, מים 1.331.33, זכוכית 1.51.5, יהלום 2.42.4. קרן אור עוברת בכל אחד מהמעברים הבאים:

1. מזכוכית לאוויר

2. מאוויר למים

3. ממים לזכוכית

4. מזכוכית למים

5. מיהלום לזכוכית

א.

באילו מעברים יכולה להתרחש החזרה גמורה (בזווית פגיעה מתאימה)? נמקו.

ב.

מה עוד צריך להתקיים, מלבד הכיוון של המעבר, כדי שתתרחש החזרה גמורה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

במעברים 1, 4, 5

החזרה גמורה אפשרית רק כשהאור עובר מתווך שמקדם השבירה שלו גדול יותר לתווך שמקדם השבירה שלו קטן יותר. רק אז הקרן הנשברת מתרחקת מהאנך, וזווית השבירה יכולה להגיע ל-90∘90^\circ לפני שזווית הפגיעה מגיעה ל-90∘90^\circ.

- 1: 1.5→11.5\to1 – אפשרי.

- 2: 1→1.331\to1.33 – לא אפשרי.

- 3: 1.33→1.51.33\to1.5 – לא אפשרי.

- 4: 1.5→1.331.5\to1.33 – אפשרי.

- 5: 2.4→1.52.4\to1.5 – אפשרי.

במעברים 2 ו-3 הקרן מתקרבת לאנך, וזווית השבירה תמיד קטנה מזווית הפגיעה – היא לא יכולה להגיע ל-90∘90^\circ.

סעיף ב

תשובה:

זווית הפגיעה גדולה מהזווית הקריטית

זווית הפגיעה צריכה להיות גדולה מהזווית הקריטית θc\theta_c של המעבר, שמקיימת sin⁡θc=n2n1\sin\theta_c=\frac{n_2}{n_1}. בזווית פגיעה קטנה ממנה חלק מהאור נשבר החוצה וחלק מוחזר; בזווית גדולה ממנה כל האור מוחזר.

שאלה 2 · הזווית הקריטית של יהלוםקצרה · קלה

מקדם השבירה של יהלום הוא 2.42.4, ושל זכוכית רגילה 1.51.5.

א.

חשבו את הזווית הקריטית במעבר מיהלום לאוויר ובמעבר מזכוכית לאוויר.

ב.

יהלום מלוטש "נוצץ" הרבה יותר מחתיכת זכוכית באותה צורה. הסבירו בעזרת התוצאה.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

יהלום: θc≈24.6∘\theta_c\approx24.6^\circ; זכוכית: θc≈41.8∘\theta_c\approx41.8^\circ

בזווית הקריטית זווית השבירה היא 90∘90^\circ. מחוק סנל:

nsin⁡θc=1⋅sin⁡90∘  ⇒  sin⁡θc=1nn\sin\theta_c=1\cdot\sin90^\circ\;\Rightarrow\;\sin\theta_c=\frac1n
diamond:  sin⁡θc=12.4≈0.417  ⇒  θc≈24.6∘\text{diamond:}\;\sin\theta_c=\frac{1}{2.4}\approx0.417\;\Rightarrow\;\theta_c\approx24.6^\circ
glass:  sin⁡θc=11.5≈0.667  ⇒  θc≈41.8∘\text{glass:}\;\sin\theta_c=\frac{1}{1.5}\approx0.667\;\Rightarrow\;\theta_c\approx41.8^\circ

סעיף ב

תשובה:

בגלל הזווית הקריטית הקטנה רוב הקרניים בתוך היהלום מוחזרות החזרה גמורה ויוצאות רק בכיוונים מעטים.

ביהלום הזווית הקריטית קטנה מאוד (24.6∘24.6^\circ). לכן כמעט כל קרן שפוגעת מבפנים בפאה של היהלום פוגעת בזווית גדולה מהזווית הקריטית ומוחזרת החזרה גמורה. האור "מסתובב" בתוך היהלום בין הפאות ויוצא רק דרך מעט פאות ובכיוונים מעטים – לכן הקרניים היוצאות חזקות ומבריקות. בזכוכית הזווית הקריטית גדולה יותר, וחלק גדול מהאור פשוט יוצא בפגיעה הראשונה.

שאלה 3 · קרן בזכוכית פוגעת בגבול עם שמןקצרה · בינונית

לוח זכוכית (n=1.6n=1.6) מונח בתוך שמן (n=1.2n=1.2). קרן אור מתקדמת בתוך הזכוכית ופוגעת בגבול בין הזכוכית לשמן.

א.

חשבו את הזווית הקריטית במעבר מהזכוכית לשמן.

ב.

תארו מה קורה לקרן כשזווית הפגיעה שלה בגבול היא 0∘0^\circ, 30∘30^\circ ו-60∘60^\circ. אם יש קרן נשברת, חשבו את זווית השבירה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

θc≈48.6∘\theta_c\approx48.6^\circ

n1sin⁡θc=n2sin⁡90∘  ⇒  sin⁡θc=n2n1=1.21.6=0.75  ⇒  θc≈48.6∘n_1\sin\theta_c=n_2\sin90^\circ\;\Rightarrow\;\sin\theta_c=\frac{n_2}{n_1}=\frac{1.2}{1.6}=0.75\;\Rightarrow\;\theta_c\approx48.6^\circ

טעות נפוצה: לחשב sin⁡θc=11.6\sin\theta_c=\frac1{1.6}, כאילו מחוץ לזכוכית יש אוויר. הזווית הקריטית תלויה בשני התווכים.

סעיף ב

תשובה:

0∘0^\circ: עוברת בלי לשנות כיוון; 30∘30^\circ: נשברת בכ-41.8∘41.8^\circ (וחלק מוחזר); 60∘60^\circ: החזרה גמורה בזווית 60∘60^\circ

- 0∘0^\circ: הקרן מאונכת לגבול. מחוק סנל sin⁡θ2=0\sin\theta_2=0, והיא עוברת לשמן בלי לשנות כיוון (חלק קטן מוחזר חזרה לאורך אותו קו).

- 30∘30^\circ: קטנה מהזווית הקריטית, ולכן חלק נשבר וחלק מוחזר. הקרן הנשברת:

sin⁡θ2=1.6sin⁡30∘1.2=0.81.2≈0.667  ⇒  θ2≈41.8∘\sin\theta_2=\frac{1.6\sin30^\circ}{1.2}=\frac{0.8}{1.2}\approx0.667\;\Rightarrow\;\theta_2\approx41.8^\circ

היא מתרחקת מהאנך, כי השמן דליל יותר מבחינה אופטית. הקרן המוחזרת יוצאת ב-30∘30^\circ מהאנך.

- 60∘60^\circ: גדולה מ-48.6∘48.6^\circ – החזרה גמורה. אין קרן נשברת; כל האור מוחזר לזכוכית בזווית 60∘60^\circ מהאנך. (אילו ניסינו להציב בחוק סנל: sin⁡θ2=1.6⋅0.8661.2≈1.15>1\sin\theta_2=\frac{1.6\cdot0.866}{1.2}\approx1.15>1 – אין פתרון.)

שאלה 4 · מה רואה צוללן כשהוא מביט למעלה?קצרה · בינונית

צוללן נמצא בבריכה שקטה ומסתכל אל פני המים מלמטה. מקדם השבירה של המים 43\frac43.

א.

אור מהשמיים פוגע בפני המים בכל זוויות הפגיעה, מ-0∘0^\circ ועד כמעט 90∘90^\circ. מהי זווית השבירה הגדולה ביותר האפשרית בתוך המים?

ב.

הצוללן מסתכל למעלה בכיוון שיוצר 60∘60^\circ עם האנך לפני המים. האם הוא רואה את השמיים? מה הוא רואה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

כ-48.6∘48.6^\circ

זווית השבירה הגדולה ביותר מתקבלת עבור הזווית הגדולה ביותר של הפגיעה, θ1→90∘\theta_1\to90^\circ (קרן שכמעט מלחכת את פני המים):

1⋅sin⁡90∘=43sin⁡θ2  ⇒  sin⁡θ2=0.75  ⇒  θ2≈48.6∘1\cdot\sin90^\circ=\frac43\sin\theta_2\;\Rightarrow\;\sin\theta_2=0.75\;\Rightarrow\;\theta_2\approx48.6^\circ

זו בדיוק הזווית הקריטית של המעבר ממים לאוויר. כל אור השמיים נכנס למים בתוך חרוט שהזווית בין הציר האנכי שלו לדופן שלו היא 48.6∘48.6^\circ.

סעיף ב

תשובה:

לא. הוא רואה השתקפות של מה שנמצא מתחת למים (למשל קרקעית הבריכה).

לפי סעיף א, אף קרן מהשמיים לא מגיעה לעין שבמים בזווית גדולה מ-48.6∘48.6^\circ מהאנך. לכן בכיוון של 60∘60^\circ אין אור מהשמיים.

מהלך האור הפיך: קרן שהייתה יוצאת מעין הצוללן בכיוון 60∘60^\circ פוגעת בפני המים מלמטה בזווית 60∘60^\circ, גדולה מהזווית הקריטית, ומוחזרת החזרה גמורה. לכן האור שמגיע לעין מהכיוון הזה הוא אור שבא מתחת למים והוחזר מפני המים. הצוללן רואה בכיוון הזה, כמו במראה, את קרקעית הבריכה או את מה שנמצא במים.

שאלה 5 · עיגול מואר מעל פנס בקרקעית בריכהקצרה · בינונית

בקרקעית בריכה דקורטיבית, שעומקה 0.6 m0.6\,\text{m} והיא מלאה בנוזל שקוף, מונח פנס קטן שמאיר לכל הכיוונים. כשמסתכלים על הבריכה מלמעלה בלילה, רואים על פני הנוזל עיגול מואר שמרכזו מעל הפנס ורדיוסו 0.8 m0.8\,\text{m}. מחוץ לעיגול פני הנוזל חשוכים.

א.

הסבירו מדוע האור יוצא מפני הנוזל רק בתוך העיגול.

ב.

חשבו את הזווית הקריטית ואת מקדם השבירה של הנוזל.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מחוץ לעיגול הקרניים פוגעות בזווית גדולה מהזווית הקריטית ומוחזרות החזרה גמורה.

קרניים מהפנס פוגעות בפני הנוזל מלמטה. ככל שהנקודה על פני הנוזל רחוקה יותר מהנקודה שמעל הפנס, זווית הפגיעה גדולה יותר. בקצה העיגול זווית הפגיעה שווה בדיוק לזווית הקריטית. מעבר לקצה הזווית גדולה מהזווית הקריטית, הקרניים מוחזרות החזרה גמורה חזרה לנוזל, ולכן אף אור לא יוצא שם – פני הנוזל נראים חשוכים.

סעיף ב

תשובה:

sin⁡θc=0.8\sin\theta_c=0.8 (θc≈53∘\theta_c\approx53^\circ), n=1.25n=1.25

הקרן שמגיעה לשפת העיגול היא יתר במשולש ישר זווית: ניצב אנכי h=0.6 mh=0.6\,\text{m} (העומק) וניצב אופקי R=0.8 mR=0.8\,\text{m} (הרדיוס). אורכה 0.62+0.82=1 m\sqrt{0.6^2+0.8^2}=1\,\text{m}. זווית הפגיעה שלה היא הזווית הקריטית, הזווית בין הקרן לאנך:

sin⁡θc=RR2+h2=0.81=0.8  ⇒  θc≈53∘\sin\theta_c=\frac{R}{\sqrt{R^2+h^2}}=\frac{0.8}{1}=0.8\;\Rightarrow\;\theta_c\approx53^\circ
sin⁡θc=1n  ⇒  n=10.8=1.25\sin\theta_c=\frac1n\;\Rightarrow\;n=\frac{1}{0.8}=1.25

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡θc=0.80.6\sin\theta_c=\frac{0.8}{0.6} – זה הטנגנס, לא הסינוס.

שאלה 6 · שתי קרניים במנסרה 30-60-90קצרה · בינונית

חתך של מנסרת זכוכית (n=1.5n=1.5) הוא המשולש ישר הזווית ABCABC: הזווית ב-BB ישרה, הזווית ב-AA היא 30∘30^\circ והזווית ב-CC היא 60∘60^\circ. קרן 11 פוגעת במאונך בפאה ABAB, וקרן 22 פוגעת במאונך בפאה BCBC (ראו תרשים). שתיהן נכנסות לזכוכית בלי לשנות כיוון ומגיעות לפאה ACAC.

א.

מהי זווית הפגיעה של כל קרן בפאה ACAC?

ב.

קבעו לכל קרן אם היא יוצאת לאוויר דרך הפאה ACAC. אם כן – חשבו את זווית השבירה.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

קרן 11: 30∘30^\circ; קרן 22: 60∘60^\circ

קרן 1 נעה בתוך המנסרה במקביל ל-BCBC. הזווית בין BCBC ל-ACAC היא הזווית C=60∘C=60^\circ, ולכן הקרן יוצרת 60∘60^\circ עם הפאה ACAC, ו-90∘−60∘=30∘90^\circ-60^\circ=30^\circ עם האנך לפאה.

קרן 2 נעה במקביל ל-ABAB. הזווית בין ABAB ל-ACAC היא A=30∘A=30^\circ, ולכן הקרן יוצרת 30∘30^\circ עם הפאה ו-60∘60^\circ עם האנך.

טעות נפוצה: לבלבל בין הזווית עם הפאה לבין הזווית עם האנך.

סעיף ב

תשובה:

קרן 11 יוצאת, בזווית שבירה כ-48.6∘48.6^\circ; קרן 22 מוחזרת החזרה גמורה

הזווית הקריטית של זכוכית-אוויר:

sin⁡θc=11.5≈0.667  ⇒  θc≈41.8∘\sin\theta_c=\frac{1}{1.5}\approx0.667\;\Rightarrow\;\theta_c\approx41.8^\circ

קרן 1: 30∘<41.8∘30^\circ<41.8^\circ – יוצאת (וחלק קטן מוחזר):

1.5sin⁡30∘=sin⁡θ2  ⇒  sin⁡θ2=0.75  ⇒  θ2≈48.6∘1.5\sin30^\circ=\sin\theta_2\;\Rightarrow\;\sin\theta_2=0.75\;\Rightarrow\;\theta_2\approx48.6^\circ

קרן 2: 60∘>41.8∘60^\circ>41.8^\circ – החזרה גמורה, הקרן לא יוצאת דרך ACAC.

שאלה 7 · מנסרה שמחליפה מראה בפריסקופקצרה · קשה

בפריסקופ משתמשים במנסרה שחתכה משולש ישר זווית ושווה שוקיים ABCABC (הזווית ב-BB ישרה). קרן אור פוגעת במאונך בפאה ABAB, נכנסת בלי לשנות כיוון ופוגעת בפאה ACAC (ראו תרשים). רוצים שהקרן תוחזר כולה מהפאה ACAC ותצא דרך הפאה BCBC.

א.

מהו מקדם השבירה הקטן ביותר של חומר המנסרה שעבורו זה קורה כשהמנסרה באוויר? האם זכוכית עם n=1.5n=1.5 מתאימה?

ב.

משתמשים באותה מנסרת זכוכית (n=1.5n=1.5) מתחת למים (n=43n=\frac43). האם היא עדיין מחזירה את כל האור? מה מקדם השבירה הקטן ביותר שהיה מתאים מתחת למים?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

nmin⁡=2≈1.41n_{\min}=\sqrt2\approx1.41; כן

הקרן נעה במקביל ל-BCBC, והזווית בין BCBC ל-ACAC היא 45∘45^\circ, ולכן זווית הפגיעה בפאה ACAC היא 45∘45^\circ.

כדי שתהיה החזרה גמורה צריך 45∘≥θc45^\circ\ge\theta_c, כלומר sin⁡θc≤sin⁡45∘\sin\theta_c\le\sin45^\circ:

1n≤22  ⇒  n≥2≈1.41\frac1n\le\frac{\sqrt2}{2}\;\Rightarrow\;n\ge\sqrt2\approx1.41

לזכוכית 1.5>1.411.5>1.41 (θc≈41.8∘<45∘\theta_c\approx41.8^\circ<45^\circ) – מתאימה.

סעיף ב

תשובה:

לא; צריך n≥432≈1.89n\ge\frac43\sqrt2\approx1.89

כשבחוץ יש מים:

sin⁡θc=nwn=4/31.5≈0.889  ⇒  θc≈62.7∘\sin\theta_c=\frac{n_w}{n}=\frac{4/3}{1.5}\approx0.889\;\Rightarrow\;\theta_c\approx62.7^\circ

זווית הפגיעה 45∘45^\circ קטנה מ-62.7∘62.7^\circ, ולכן אין החזרה גמורה: חלק מהאור יוצא דרך ACAC אל המים.

התנאי מתחת למים:

4/3n≤22  ⇒  n≥432≈1.89\frac{4/3}{n}\le\frac{\sqrt2}{2}\;\Rightarrow\;n\ge\frac43\sqrt2\approx1.89

טעות נפוצה: לחשוב שהזווית הקריטית היא תכונה של החומר בלבד. היא תלויה גם בתווך שמחוצה לו.

שאלה 8 · קרן בגוש פרספקס: באוויר ובמיםביניים · בינונית

קרן אור פוגעת בנקודה PP בפאה השמאלית של גוש שקוף שחתכו מלבן, בזווית פגיעה של 53∘53^\circ (sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8), כמתואר בתרשים. מקדם השבירה של הגוש 1.61.6. בסעיפים א-ג הגוש נמצא באוויר. הניחו שהגוש ארוך מספיק כך שהקרן הנשברת מגיעה לפאה העליונה.

א.

חשבו את זווית השבירה בנקודה PP.

ב.

הראו שבפאה העליונה מתרחשת החזרה גמורה.

ג.

תארו את המשך מהלך הקרן עד שהיא יוצאת מהגוש. דרך איזו פאה היא יוצאת ובאיזו זווית?

ד.

מכניסים את הגוש לתוך מים (n=43n=\frac43), והקרן פוגעת ב-PP מתוך המים, שוב בזווית 53∘53^\circ. האם עדיין תתרחש החזרה גמורה בפאה העליונה? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

30∘30^\circ

1⋅sin⁡53∘=1.6sin⁡r  ⇒  sin⁡r=0.81.6=0.5  ⇒  r=30∘1\cdot\sin53^\circ=1.6\sin r\;\Rightarrow\;\sin r=\frac{0.8}{1.6}=0.5\;\Rightarrow\;r=30^\circ

הזווית נמדדת מהאנך לפאה השמאלית, כלומר מהאופק: בתוך הגוש הקרן עולה ימינה ב-30∘30^\circ מעל האופק.

סעיף ב

תשובה:

זווית הפגיעה 60∘60^\circ גדולה מהזווית הקריטית 38.7∘38.7^\circ

הפאה העליונה ניצבת לפאה השמאלית, ולכן גם האנכים להן ניצבים: האנך לפאה העליונה אנכי. הקרן יוצרת 30∘30^\circ עם האופק, ולכן עם האנכי:

α=90∘−30∘=60∘\alpha=90^\circ-30^\circ=60^\circ

הזווית הקריטית:

sin⁡θc=11.6=0.625  ⇒  θc≈38.7∘\sin\theta_c=\frac{1}{1.6}=0.625\;\Rightarrow\;\theta_c\approx38.7^\circ

60∘>38.7∘60^\circ>38.7^\circ – החזרה גמורה.

סעיף ג

תשובה:

יוצאת דרך הפאה הימנית, בזווית 53∘53^\circ מהאנך

אחרי ההחזרה הקרן יורדת ימינה ב-30∘30^\circ מתחת לאופק (זווית החזרה 60∘60^\circ מהאנכי). היא מגיעה לפאה הימנית, שהאנך לה אופקי, בזווית פגיעה 30∘30^\circ. זו זווית קטנה מ-38.7∘38.7^\circ, ולכן הקרן יוצאת:

1.6sin⁡30∘=1⋅sin⁡θ  ⇒  sin⁡θ=0.8  ⇒  θ≈53∘1.6\sin30^\circ=1\cdot\sin\theta\;\Rightarrow\;\sin\theta=0.8\;\Rightarrow\;\theta\approx53^\circ

הקרן יוצאת ב-53∘53^\circ מהאנך, יורדת ימינה – כמו תמונת ראי של הקרן הנכנסת. (אם הגוש ארוך מאוד, הקרן עשויה לפגוש קודם את הפאה התחתונה, ושם שוב תהיה החזרה גמורה מאותה סיבה.)

סעיף ד

תשובה:

לא: זווית הפגיעה כ-48.2∘48.2^\circ קטנה מהזווית הקריטית כ-56.4∘56.4^\circ, והקרן יוצאת דרך הפאה העליונה

שבירה ב-PP:

43⋅0.8=1.6sin⁡r  ⇒  sin⁡r=23  ⇒  r≈41.8∘\frac43\cdot0.8=1.6\sin r\;\Rightarrow\;\sin r=\frac{2}{3}\;\Rightarrow\;r\approx41.8^\circ

זווית הפגיעה בפאה העליונה: 90∘−41.8∘=48.2∘90^\circ-41.8^\circ=48.2^\circ.

הזווית הקריטית גוש-מים:

sin⁡θc=4/31.6≈0.833  ⇒  θc≈56.4∘\sin\theta_c=\frac{4/3}{1.6}\approx0.833\;\Rightarrow\;\theta_c\approx56.4^\circ

48.2∘<56.4∘48.2^\circ<56.4^\circ, ולכן אין החזרה גמורה: חלק מהאור יוצא דרך הפאה העליונה אל המים.

שני דברים השתנו: הקרן נשברת פחות בכניסה (ולכן פוגעת בפאה העליונה בזווית קטנה יותר), והזווית הקריטית גדלה.

שאלה 9 · מקור אור בתוך גוש: זווית קריטית מתוך תרשיםביניים · בינונית

מקור אור נקודתי SS נמצא בתחתית גוש מחומר שקוף שחתכו מלבן. הגוש נמצא באוויר. בתרשים, המחולק למשבצות שוות, מוצגות שלוש קרניים 11, 22, 33 שיוצאות מ-SS ומגיעות לפאה העליונה. קרן 22 נשברת בפאה העליונה בזווית 90∘90^\circ בדיוק (היא יוצאת לאוויר צמוד לפאה).

א.

היעזרו במשבצות וחשבו את הזווית הקריטית ואת מקדם השבירה של החומר.

ב.

מה קורה לקרן 1 בפאה העליונה?

ג.

מה קורה לקרן 33 בפאה העליונה? איפה היא פוגעת אחר כך בפאה התחתונה (במשבצות, ביחס ל-SS)?

ד.

חשבו את מהירות האור בחומר.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

sin⁡θc=0.6\sin\theta_c=0.6 (θc≈36.9∘\theta_c\approx36.9^\circ), n=53≈1.67n=\frac53\approx1.67

זווית שבירה של 90∘90^\circ פירושה שזווית הפגיעה של קרן 22 היא בדיוק הזווית הקריטית.

לפי המשבצות, קרן 22 מתקדמת 33 משבצות אופקית ו-44 משבצות אנכית, ואורכה 32+42=5\sqrt{3^2+4^2}=5 משבצות. הזווית בינה לבין האנך לפאה העליונה (האנכי):

sin⁡θc=35=0.6  ⇒  θc≈36.9∘\sin\theta_c=\frac35=0.6\;\Rightarrow\;\theta_c\approx36.9^\circ
sin⁡θc=1n  ⇒  n=10.6=53≈1.67\sin\theta_c=\frac1n\;\Rightarrow\;n=\frac{1}{0.6}=\frac53\approx1.67

סעיף ב

תשובה:

יוצאת לאוויר בלי לשנות כיוון

קרן 11 פוגעת בפאה העליונה במאונך (זווית פגיעה 0∘0^\circ). מחוק סנל זווית השבירה גם היא 0∘0^\circ, והקרן יוצאת לאוויר בלי לשנות כיוון (חלק קטן מוחזר).

סעיף ג

תשובה:

החזרה גמורה; פוגעת בפאה התחתונה 1212 משבצות מימין ל-SS

קרן 33 מתקדמת 66 משבצות אופקית ו-44 אנכית:

sin⁡α=662+42=67.21≈0.83>0.6\sin\alpha=\frac{6}{\sqrt{6^2+4^2}}=\frac{6}{7.21}\approx0.83>0.6

(α≈56.3∘>36.9∘\alpha\approx56.3^\circ>36.9^\circ), ולכן קרן 33 מוחזרת החזרה גמורה. לפי חוק ההחזרה היא יורדת באותו שיפוע: עוד 66 משבצות ימינה לכל 44 משבצות למטה, ופוגעת בפאה התחתונה 6+6=126+6=12 משבצות מימין ל-SS. (שם זווית הפגיעה שוב 56.3∘56.3^\circ, ולכן תהיה שוב החזרה גמורה.)

טעות נפוצה: לחשוב שקרן שזווית הפגיעה שלה גדולה מזו של קרן 22 "יוצאת בזווית גדולה מ-90∘90^\circ". זווית שבירה לא יכולה לעבור 90∘90^\circ – הקרן מוחזרת.

סעיף ד

תשובה:

1.8⋅108 m/s1.8\cdot10^8\,\text{m/s}

v=cn=3⋅1085/3=1.8⋅108 m/sv=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot10^8}{5/3}=1.8\cdot10^8\,\text{m/s}

שאלה 10 · מנורה מתחת למים בבריכת נוי: עומק מדומה ועיגול האורביניים · בינונית

במרכז בריכת נוי עגולה ורחבה מותקנת על מוט מנורה קטנה, מתחת לפני המים. המנורה מאירה לכל הכיוונים. מקדם השבירה של המים 43\frac43. הזניחו אור שמוחזר מהקרקעית ומהדפנות.

ילד בסירת פדלים קטנה, שנמצאת בדיוק מעל המנורה, מסתכל עליה כמעט במאונך, ולדעתו המנורה נמצאת בעומק 0.9 m0.9\,\text{m} מתחת לפני המים. בהסתכלות כמעט מאונכת העומק המדומה h′h' קשור לעומק האמיתי hh בקשר h′=hnh'=\frac{h}{n}.

א.

מה העומק האמיתי של המנורה? האם היא באמת עמוקה יותר או רדודה יותר ממה שנראה לילד? נמקו בקצרה.

ב.

בלילה רואים על פני המים עיגול מואר שמרכזו מעל המנורה, ומחוצה לו פני המים חשוכים. הסבירו את התופעה, וחשבו את רדיוס העיגול.

ג.

מניחים על פני המים, בדיוק מעל המנורה, משטח צף עגול ואטום שרדיוסו 1 m1\,\text{m}. האם עדיין יוצא אור מהבריכה? בכמה צריך להעלות את המנורה (לקצר את המוט) כדי שלא ייצא אור מפני המים בכלל?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

h=1.2 mh=1.2\,\text{m}; היא עמוקה יותר ממה שנראה

מהקשר הנתון:

h=n h′=43⋅0.9=1.2 mh=n\,h'=\frac43\cdot0.9=1.2\,\text{m}

הקרניים מהמנורה עוברות ממים לאוויר ונשברות הרחק מהאנך. העין רואה את המנורה בנקודה שבה נפגשים ההמשכים לאחור של הקרניים שבאוויר, והם נפגשים מעל המנורה. לכן המנורה נראית רדודה יותר – באמת היא עמוקה יותר, 1.2 m1.2\,\text{m} ולא 0.9 m0.9\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

R≈1.36 mR\approx1.36\,\text{m}

ככל שנקודה על פני המים רחוקה יותר מהנקודה שמעל המנורה, הקרן שמגיעה אליה פוגעת בפני המים בזווית גדולה יותר. בשפת העיגול זווית הפגיעה שווה לזווית הקריטית; מחוץ לעיגול היא גדולה ממנה, והאור מוחזר החזרה גמורה חזרה למים – ולכן שם פני המים חשוכים.

הזווית הקריטית (ממים לאוויר):

sin⁡θc=1n=34=0.75  ⇒  θc≈48.6∘\sin\theta_c=\frac1n=\frac34=0.75\;\Rightarrow\;\theta_c\approx48.6^\circ

הרדיוס: הקרן לשפת העיגול, העומק hh והרדיוס RR יוצרים משולש ישר זווית, והזווית בין הקרן לאנך היא θc\theta_c:

tan⁡θc=Rh  ⇒  R=htan⁡θc\tan\theta_c=\frac{R}{h}\;\Rightarrow\;R=h\tan\theta_c

עם cos⁡θc=1−0.752≈0.661\cos\theta_c=\sqrt{1-0.75^2}\approx0.661 מתקבל tan⁡θc=0.750.661≈1.134\tan\theta_c=\frac{0.75}{0.661}\approx1.134:

R=1.2⋅1.134≈1.36 mR=1.2\cdot1.134\approx1.36\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את העומק המדומה 0.9 m0.9\,\text{m}. הקרניים יוצאות מהמנורה האמיתית, ולכן הגאומטריה נקבעת לפי העומק האמיתי.

סעיף ג

תשובה:

כן, בטבעת שבין 1 m1\,\text{m} ל-1.36 m1.36\,\text{m} מהמרכז; צריך להעלות אותה ב-0.32 m0.32\,\text{m} לפחות (לעומק 0.88 m0.88\,\text{m} לכל היותר)

העיגול המואר (R≈1.36 mR\approx1.36\,\text{m}) גדול מהמשטח (1 m1\,\text{m}), ולכן אור עדיין יוצא בטבעת שבין 1 m1\,\text{m} ל-1.36 m1.36\,\text{m} מהמרכז.

הזווית הקריטית לא תלויה בעומק, ולכן רדיוס העיגול יחסי לעומק: R=htan⁡θcR=h\tan\theta_c. כדי שהעיגול כולו יוסתר צריך R≤1 mR\le1\,\text{m}:

h≤1tan⁡θc=11.134≈0.88 mh\le\frac{1}{\tan\theta_c}=\frac{1}{1.134}\approx0.88\,\text{m}

כלומר צריך להעלות את המנורה ב-1.2−0.88≈0.32 m1.2-0.88\approx0.32\,\text{m} לפחות.

טעות נפוצה: להוריד את המנורה עמוק יותר כדי "להסתיר" אותה – ככל שהמנורה עמוקה יותר, העיגול המואר גדול יותר.

שאלה 11 · כמה פתוח יכול להיות חרוט הקבלה של סיב אופטי?ביניים · קשה

סיב אופטי ישר עשוי מחומר שקוף שמקדם השבירה שלו 1.251.25, והוא נמצא באוויר. קרן אור נכנסת לסיב דרך פאת הקצה שלו, שמאונכת לציר הסיב, בזווית פגיעה θ\theta (ראו תרשים). בתוך הסיב הקרן פוגעת בדופן הצדדית.

א.

הסבירו כיצד הסיב "מוליך" את האור לאורכו גם כשהוא מתעקל מעט.

ב.

חשבו את הזווית הקריטית בדופן הסיב.

ג.

מהי זווית הפגיעה θ\theta הגדולה ביותר בפאת הקצה שעבורה האור לא בורח מהדופן הצדדית?

ד.

כדי להגן על הסיב עוטפים אותו בשכבה דקה של חומר שמקדם השבירה שלו 1.21.2. מהי עכשיו זווית הפגיעה θ\theta הגדולה ביותר? הסבירו את השינוי.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

בכל פגיעה בדופן זווית הפגיעה גדולה מהזווית הקריטית, ולכן האור מוחזר שוב ושוב בהחזרה גמורה ולא בורח.

בתוך הסיב הקרן פוגעת בדופן הצדדית בזווית גדולה (קרובה ל-90∘90^\circ מהאנך לדופן, כי היא נעה כמעט לאורך הסיב). אם זווית זו גדולה מהזווית הקריטית, הקרן מוחזרת החזרה גמורה, בלי לאבד אור. כך היא מוחזרת שוב ושוב מהדפנות ומתקדמת לאורך הסיב עד קצהו – גם אם הסיב מתעקל מעט, כל עוד הזוויות נשארות גדולות מהזווית הקריטית.

סעיף ב

תשובה:

sin⁡θc=0.8\sin\theta_c=0.8, θc≈53.1∘\theta_c\approx53.1^\circ

sin⁡θc=11.25=0.8  ⇒  θc≈53.1∘\sin\theta_c=\frac{1}{1.25}=0.8\;\Rightarrow\;\theta_c\approx53.1^\circ

סעיף ג

תשובה:

sin⁡θ=0.75\sin\theta=0.75, θ≈48.6∘\theta\approx48.6^\circ

נסמן ב-rr את זווית השבירה בפאת הקצה (מציר הסיב). הדופן מקבילה לציר, ולכן האנך לדופן ניצב לציר, וזווית הפגיעה בדופן היא φ=90∘−r\varphi=90^\circ-r.

כדי שתהיה החזרה גמורה צריך φ≥θc\varphi\ge\theta_c, כלומר r≤90∘−θcr\le90^\circ-\theta_c, ולכן

sin⁡r≤cos⁡θc=1−0.82=0.6\sin r\le\cos\theta_c=\sqrt{1-0.8^2}=0.6

בפאת הקצה, מחוק סנל: sin⁡θ=1.25sin⁡r≤1.25⋅0.6=0.75\sin\theta=1.25\sin r\le1.25\cdot0.6=0.75

θmax⁡≈48.6∘\theta_{\max}\approx48.6^\circ

ככל ש-θ\theta גדולה יותר, rr גדולה יותר וזווית הפגיעה בדופן קטנה יותר – לכן יש זווית מרבית ולא מזערית.

טעות נפוצה: להשוות את rr ישירות לזווית הקריטית. זווית הפגיעה בדופן היא 90∘−r90^\circ-r, לא rr.

סעיף ד

תשובה:

sin⁡θ=0.35\sin\theta=0.35, θ≈20.5∘\theta\approx20.5^\circ; קטנה יותר

עכשיו בדופן המעבר הוא מ-1.251.25 ל-1.21.2:

sin⁡θc=1.21.25=0.96  ⇒  cos⁡θc=1−0.962=0.28\sin\theta_c=\frac{1.2}{1.25}=0.96\;\Rightarrow\;\cos\theta_c=\sqrt{1-0.96^2}=0.28
sin⁡θ≤1.25⋅0.28=0.35  ⇒  θmax⁡≈20.5∘\sin\theta\le1.25\cdot0.28=0.35\;\Rightarrow\;\theta_{\max}\approx20.5^\circ

מקדמי השבירה של הסיב ושל העטיפה קרובים, ולכן הזווית הקריטית גדולה (73.7∘73.7^\circ): רק קרניים שנעות כמעט במקביל לציר נשארות בסיב. זו תמורה לכך שהעטיפה מגינה על הדופן מלכלוך ומשריטות, שהיו מקלקלים את ההחזרה.

שאלה 12 · מנסרה שמחזירה אלומה לאחורביניים · קשה

חתך של מנסרת זכוכית (n=1.5n=1.5) הוא המשולש ישר הזווית ושווה השוקיים ABCABC, שהזווית הישרה שלו ב-AA. המנסרה באוויר. אלומה צרה ומקבילה, שתחומה בין הקרניים R1R_1 ו-R2R_2, פוגעת במאונך בפאה BCBC (ראו תרשים).

א.

הסבירו מדוע האלומה לא משנה כיוון בכניסה דרך BCBC, ומצאו את זווית הפגיעה שלה בפאה ABAB.

ב.

הוכיחו שבפאה ABAB מתרחשת החזרה גמורה.

ג.

תארו את המשך המהלך של האלומה עד שהיא יוצאת מהמנסרה. באיזה כיוון היא יוצאת? האם בצאתה הקרן R1R_1 נמצאת באותו צד של R2R_2 כמו בכניסה?

ד.

מכניסים את המנסרה לתוך מים (n=1.33n=1.33). האם היא עדיין תחזיר את כל האלומה לאחור? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

זווית פגיעה 0∘0^\circ ב-BCBC; ב-ABAB זווית הפגיעה 45∘45^\circ

האלומה מאונכת ל-BCBC, כלומר זווית הפגיעה היא 0∘0^\circ. מחוק סנל 1.5sin⁡θ2=sin⁡0∘=01.5\sin\theta_2=\sin0^\circ=0, ולכן θ2=0∘\theta_2=0^\circ – אין שבירה.

בתוך המנסרה האלומה נעה במאונך ל-BCBC. הפאה ABAB יוצרת 45∘45^\circ עם BCBC (הזווית BB), ולכן האלומה יוצרת עם ABAB זווית 90∘−45∘=45∘90^\circ-45^\circ=45^\circ, וגם עם האנך ל-ABAB זווית 45∘45^\circ.

סעיף ב

תשובה:

45∘>θc≈41.8∘45^\circ>\theta_c\approx41.8^\circ

sin⁡θc=11.5≈0.667  ⇒  θc≈41.8∘\sin\theta_c=\frac{1}{1.5}\approx0.667\;\Rightarrow\;\theta_c\approx41.8^\circ

זווית הפגיעה 45∘45^\circ גדולה מהזווית הקריטית – החזרה גמורה.

סעיף ג

תשובה:

החזרה גמורה גם ב-ACAC, יציאה דרך BCBC במאונך, בכיוון הפוך לאלומה הנכנסת; הסדר של R1R_1 ו-R2R_2 מתהפך

אחרי ההחזרה מ-ABAB (זווית החזרה 45∘45^\circ) האלומה מסתובבת ב-90∘90^\circ ונעה במקביל ל-BCBC אל הפאה ACAC. שם, מאותה סיבה, זווית הפגיעה שוב 45∘45^\circ – החזרה גמורה נוספת, ועוד סיבוב של 90∘90^\circ. עכשיו האלומה נעה במאונך ל-BCBC, כלפי מעלה, ויוצאת דרכה בלי שבירה. האלומה היוצאת מקבילה לנכנסת ובכיוון ההפוך – המנסרה מחזירה את האור אל המקור.

סדר הקרניים: R1R_1 קרובה יותר ל-BB, ולכן היא פוגעת ב-ABAB גבוה יותר (קרוב יותר ל-BB), ממשיכה במקביל ל-BCBC בגובה רב יותר, ופוגעת ב-ACAC קרוב יותר ל-CC. היא יוצאת רחוק יותר מ-BB מאשר R2R_2. בכניסה R1R_1 הייתה בצד של BB, וביציאה היא בצד של CC – הסדר התהפך.

סעיף ד

תשובה:

לא: θc≈62.5∘>45∘\theta_c\approx62.5^\circ>45^\circ, וחלק מהאור יוצא דרך ABAB

sin⁡θc=1.331.5≈0.887  ⇒  θc≈62.5∘\sin\theta_c=\frac{1.33}{1.5}\approx0.887\;\Rightarrow\;\theta_c\approx62.5^\circ

זווית הפגיעה ב-ABAB היא עדיין 45∘45^\circ (הכניסה במאונך לא תלויה בתווך), והיא קטנה מהזווית הקריטית. לכן חלק גדול מהאור נשבר החוצה דרך ABAB אל המים, והמנסרה כבר לא מחזירה את כל האלומה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.