דילוג לתוכן המרכזי

החזרה ומראה מישורית - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · אופטיקה גאומטרית · 14 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קרן פוגעת במראה מישוריתקצרה · קלה

קרן אור פוגעת בנקודה OO במראה מישורית אופקית. הזווית בין הקרן הפוגעת לבין פני המראה היא 35∘35^\circ (ראו איור; הקו המקווקו מאונך למראה).

א.

מה זווית הפגיעה ומה זווית ההחזרה?

ב.

מה הזווית בין הקרן הפוגעת לבין הקרן המוחזרת?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

55∘55^\circ ו-55∘55^\circ

זווית הפגיעה נמדדת בין הקרן לבין האנך למראה (הנורמל), לא בין הקרן למראה:

α=90∘−35∘=55∘\alpha=90^\circ-35^\circ=55^\circ

לפי חוק ההחזרה זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה, והקרן המוחזרת נמצאת בצד השני של האנך: β=55∘\beta=55^\circ.

טעות נפוצה: לענות 35∘35^\circ – זו הזווית בין הקרן למראה, ולא זווית הפגיעה.

סעיף ב

תשובה:

110∘110^\circ

שתי הקרניים יוצאות מ-OO משני צדי האנך, כל אחת בזווית 55∘55^\circ ממנו:

α+β=55∘+55∘=110∘\alpha+\beta=55^\circ+55^\circ=110^\circ

בדיקה: בין כל קרן לפני המראה 35∘35^\circ, ו-35∘+110∘+35∘=180∘35^\circ+110^\circ+35^\circ=180^\circ.

שאלה 2 · סיבוב מראה מסובב את הקרן המוחזרתקצרה · בינונית

קרן לייזר אופקית פוגעת במאונך במראה מישורית אנכית, וחוזרת על עצמה. מסובבים את המראה סביב ציר אנכי בזווית 15∘15^\circ. הלייזר לא זז.

א.

מה זווית הפגיעה אחרי הסיבוב? בכמה מעלות הסתובבה הקרן המוחזרת ביחס לכיוון שבו חזרה קודם?

ב.

הסבירו מדוע, באופן כללי, סיבוב של מראה בזווית θ\theta מסובב את הקרן המוחזרת בזווית 2θ2\theta (הקרן הפוגעת קבועה).

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

זווית פגיעה 15∘15^\circ; הקרן המוחזרת הסתובבה ב-30∘30^\circ

האנך למראה הסתובב יחד עם המראה ב-15∘15^\circ, ולכן הקרן הפוגעת (שלא זזה) יוצרת עכשיו זווית 15∘15^\circ עם האנך: זווית הפגיעה 15∘15^\circ.

זווית ההחזרה גם 15∘15^\circ, בצד השני של האנך. לכן בין הקרן המוחזרת לבין הקרן הפוגעת יש 15∘+15∘=30∘15^\circ+15^\circ=30^\circ. קודם הקרן המוחזרת חזרה בדיוק על הקרן הפוגעת, ולכן היא הסתובבה ב-30∘30^\circ.

סעיף ב

תשובה:

הקרן המוחזרת מסתובבת ב-2θ2\theta

נסמן ב-α\alpha את זווית הפגיעה לפני הסיבוב. הזווית בין הקרן המוחזרת לקרן הפוגעת (הקבועה) היא 2α2\alpha.

אחרי סיבוב המראה ב-θ\theta גם האנך מסתובב ב-θ\theta, וזווית הפגיעה משתנה ל-α+θ\alpha+\theta (או α−θ\alpha-\theta). הזווית בין הקרניים היא עכשיו 2(α+θ)=2α+2θ2(\alpha+\theta)=2\alpha+2\theta – כלומר הקרן המוחזרת הסתובבה ב-2θ2\theta, ללא תלות ב-α\alpha.

טעות נפוצה: לחשוב שהקרן המוחזרת מסתובבת באותה זווית כמו המראה. משתנות גם זווית הפגיעה וגם זווית ההחזרה.

שאלה 3 · נורה מול מראה וכיסוי חצי מהמראהקצרה · בינונית

נורה קטנה SS (מקור נקודתי) נמצאת 40 cm40\,\text{cm} מול מראה מישורית אנכית שגובהה 60 cm60\,\text{cm}, בגובה של אמצע המראה (ראו איור).

א.

הסבירו בעזרת שתי קרניים מ-SS איפה נוצרת הדמות של SS. האם היא ממשית או מדומה? מה המרחק בין הנורה לדמות שלה?

ב.

מכסים את החצי העליון של המראה בבד שחור. האם עדיין נוצרת דמות של SS? אם כן – איפה? מה משתנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

מאחורי המראה, 40 cm40\,\text{cm} ממנה, על האנך מ-SS; מדומה; 80 cm80\,\text{cm}

קרן אחת מ-SS פוגעת במראה במאונך וחוזרת על עצמה. קרן שנייה פוגעת בנקודה אחרת במראה ומוחזרת בזווית החזרה ששווה לזווית הפגיעה. שתי הקרניים המוחזרות מתרחקות זו מזו ולא נפגשות מול המראה, אבל ההמשכים שלהן אל מאחורי המראה נפגשים בנקודה אחת: S′S'.

משיקולי סימטריה (משולשים חופפים) S′S' נמצאת על האנך למראה שעובר דרך SS, במרחק 40 cm40\,\text{cm} מאחורי המראה. כל הקרניים המוחזרות נראות כאילו יצאו מ-S′S'.

הדמות מדומה: האור לא עובר בה באמת, רק ההמשכים של הקרניים.

המרחק בין הנורה לדמות: 40+40=80 cm40+40=80\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

כן, באותו מקום; משתנה האזור שממנו אפשר לראות אותה

קרניים מ-SS עדיין פוגעות בחצי התחתון ומוחזרות ממנו, וההמשכים שלהן עדיין נפגשים ב-S′S'. מיקום הדמות נקבע רק על ידי מיקום הנורה ומישור המראה, ולכן היא באותו מקום.

מה שמשתנה הוא שדה הראייה: רק צופה שהקו מהעין שלו ל-S′S' עובר דרך החצי התחתון הגלוי של המראה יראה את הדמות. צופה שראה אותה קודם דרך החצי העליון כבר לא רואה אותה.

טעות נפוצה: לחשוב שחצי מהדמות נעלם או שהיא זזה למטה. הדמות של נקודה היא נקודה, והיא לא זזה.

שאלה 4 · דמויות בשתי מראות מאונכותקצרה · בינונית

שתי מראות מישוריות, 1 ו-2, מאונכות זו לזו ונוגעות זו בזו בפינה (ראו איור; מבט מלמעלה). נקודה מאירה PP נמצאת 2 m2\,\text{m} ממראה 1 ו-1 m1\,\text{m} ממראה 2.

א.

כמה דמויות של PP נוצרות? תארו את מקום כל אחת.

ב.

מה המרחק בין PP לכל אחת מהדמויות?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

3 דמויות

נשים ראשית בפינה, ציר xx לאורך מראה 2 וציר yy לאורך מראה 1. אז P=(2,1)P=(2,1) (במטרים).

- דמות במראה 1: סימטרית ל-PP ביחס למראה 1: P1=(−2,1)P_1=(-2,1).

- דמות במראה 2: סימטרית ל-PP ביחס למראה 2: P2=(2,−1)P_2=(2,-1).

- דמות של דמות: אור שמוחזר מפעם אחת מכל מראה. P1P_1 משמשת עצם למראה 2 (או P2P_2 למראה 1), ושתיהן נותנות אותה נקודה: P12=(−2,−1)P_{12}=(-2,-1).

בסך הכול 3 דמויות. (באופן כללי, למראות בזווית שמחלקת את 360∘360^\circ, מספר הדמויות הוא 360∘θ−1\frac{360^\circ}{\theta}-1; כאן 36090−1=3\frac{360}{90}-1=3.)

סעיף ב

תשובה:

4 m4\,\text{m}, 2 m2\,\text{m}, 20≈4.5 m\sqrt{20}\approx4.5\,\text{m}

PP1=2+2=4 m,PP2=1+1=2 mPP_1=2+2=4\,\text{m},\qquad PP_2=1+1=2\,\text{m}
PP12=42+22=20≈4.5 mPP_{12}=\sqrt{4^2+2^2}=\sqrt{20}\approx4.5\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שיש רק שתי דמויות, אחת לכל מראה. הדמות השלישית נוצרת מקרניים שמוחזרות משתי המראות.

שאלה 5 · שתי מראות מקבילות במספרהקצרה · בינונית

במספרה שתי מראות מישוריות גדולות תלויות על שני קירות מקבילים, 4 m4\,\text{m} זו מזו. לקוח יושב ביניהן, 1 m1\,\text{m} ממראה AA ו-3 m3\,\text{m} ממראה BB.

א.

מה המרחקים מהלקוח לשלוש הדמויות הקרובות אליו ביותר?

ב.

מדוע הלקוח רואה הרבה מאוד דמויות, ומדוע הרחוקות חלשות יותר?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

2 m2\,\text{m}, 6 m6\,\text{m}, 8 m8\,\text{m} (שתי דמויות במרחק 8 m8\,\text{m})

נשים ציר מאונך למראות: מראה AA ב-00, מראה BB ב-4 m4\,\text{m}, הלקוח ב-1 m1\,\text{m}.

•דמות ב-AA: ב-−1 m-1\,\text{m}, מרחק 2 m2\,\text{m} מהלקוח.

•דמות ב-BB: ב-4+3=7 m4+3=7\,\text{m}, מרחק 6 m6\,\text{m}.

•הדמות ב-−1-1 משמשת עצם למראה BB (במרחק 5 m5\,\text{m} ממנה), ונותנת דמות ב-9 m9\,\text{m}: מרחק 8 m8\,\text{m}.

•הדמות ב-77 משמשת עצם למראה AA, ונותנת דמות ב-−7 m-7\,\text{m}: גם מרחק 8 m8\,\text{m}.

לכן המרחקים הקרובים ביותר: 22, 66 ו-8 m8\,\text{m} (במרחק 8 m8\,\text{m} יש שתי דמויות, אחת בכל צד).

סעיף ב

תשובה:

כל דמות משמשת עצם למראה השנייה; בכל החזרה הולך לאיבוד חלק מהאור

כל דמות במראה אחת משמשת עצם עבור המראה השנייה, וכך נוצרת שרשרת אינסופית של דמויות, שהולכות ומתרחקות.

בכל החזרה המראה בולעת חלק קטן מהאור, והדמויות הרחוקות נוצרו מאור שהוחזר פעמים רבות. לכן הן חלשות יותר (וגם קטנות יותר בעין, כי הן רחוקות).

טעות נפוצה: לחשב את מקום הדמות השנייה לפי המרחק של הלקוח מהמראה, במקום לפי המרחק של הדמות הראשונה מהמראה השנייה.

שאלה 6 · מראה מוארת שנראית חשוכה בתמונהקצרה · בינונית

בחדר חשוך מונחת על שולחן אופקי מראה מישורית קטנה על גבי דף נייר לבן. פנס קטן נמצא 0.6 m0.6\,\text{m} מעל השולחן, ובמרחק אופקי 0.8 m0.8\,\text{m} מאמצע המראה, ומאיר באלכסון את המראה ואת הנייר סביבה. מצלמה שמוצבת בצד של הפנס מצלמת את השולחן. בתמונה הנייר נראה מואר, והמראה נראית כמעט שחורה.

א.

מדוע בתמונה המראה נראית חשוכה, והנייר נראה מואר?

ב.

היכן צריך להציב את המצלמה, באותו גובה כמו הפנס, כדי שבתמונה המראה תיראה מוארת מאוד?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

המראה מחזירה את האור בכיוון אחד (הרחק מהמצלמה); הנייר מפזר אור לכל הכיוונים

המראה חלקה, ולכן היא מחזירה החזרה מסודרת: כל האור מהפנס מוחזר בכיוון אחד, בזווית החזרה ששווה לזווית הפגיעה, כלומר אל הצד השני של האנך, הרחק מהפנס ומהמצלמה. כמעט שום אור מהמראה לא מגיע למצלמה, ולכן היא נראית חשוכה.

הנייר מחוספס ומחזיר החזרה מפוזרת: האור מוחזר לכל הכיוונים, וחלק ממנו מגיע למצלמה. לכן הנייר נראה מואר.

טעות נפוצה: לחשוב שהמראה חשוכה כי היא ״לא מחזירה אור״. היא מחזירה כמעט את כל האור – רק לא לכיוון המצלמה.

סעיף ב

תשובה:

בצד השני של המראה, 0.8 m0.8\,\text{m} ממנה אופקית ו-0.6 m0.6\,\text{m} מעל השולחן

המצלמה צריכה להיות על הקרן המוחזרת. האנך למראה אנכי, וזווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה, ולכן הקרן המוחזרת סימטרית לקרן הפוגעת ביחס לאנך באמצע המראה. כשהיא עולה לגובה 0.6 m0.6\,\text{m} היא נמצאת 0.8 m0.8\,\text{m} אופקית מאמצע המראה, בצד הנגדי לפנס.

בדרך אחרת: הדמות של הפנס נמצאת 0.6 m0.6\,\text{m} מתחת לשולחן, ומצלמה תראה את המראה מוארת אם הקו ממנה לדמות עובר דרך המראה.

שאלה 7 · מטבע ודמותו: כמה רחוק הצופה מהמראהקצרה · קשה

מראה מישורית ארוכה מונחת אנכית. מטבע KK מונח 6 m6\,\text{m} מול המראה. עין של צופה EE נמצאת במרחק dd מהמראה (ראו איור; מבט מלמעלה). הקו המקווקו עובר דרך EE ומקביל למראה. הצופה רואה את המטבע בזווית 30∘30^\circ מהקו המקווקו, ואת דמות המטבע במראה בזווית 60∘60^\circ מהקו המקווקו, בצד השני.

א.

מצאו את dd.

ב.

מה המרחק yy בין הצופה למטבע בכיוון המקביל למראה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

d=3 md=3\,\text{m}

נסמן ב-yy את המרחק בין EE ל-KK בכיוון המקביל למראה. הדמות K′K' נמצאת 6 m6\,\text{m} מאחורי המראה, באותו yy.

המרחק בכיוון המאונך למראה: מ-EE ל-KK הוא 6−d6-d, ומ-EE ל-K′K' הוא 6+d6+d. הזוויות נמדדות מהקו המקביל למראה, ולכן:

tan⁡30∘=6−dy,tan⁡60∘=6+dy\tan30^\circ=\frac{6-d}{y},\qquad\tan60^\circ=\frac{6+d}{y}

נחלק את המשוואות:

6+d6−d=tan⁡60∘tan⁡30∘=3  ⇒  6+d=18−3d  ⇒  d=3 m\frac{6+d}{6-d}=\frac{\tan60^\circ}{\tan30^\circ}=3\;\Rightarrow\;6+d=18-3d\;\Rightarrow\;d=3\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

y=33≈5.2 my=3\sqrt3\approx5.2\,\text{m}

y=6−dtan⁡30∘=31/3=33≈5.2 my=\frac{6-d}{\tan30^\circ}=\frac{3}{1/\sqrt3}=3\sqrt3\approx5.2\,\text{m}

בדיקה: 6+3y=933=3=tan⁡60∘\frac{6+3}{y}=\frac{9}{3\sqrt3}=\sqrt3=\tan60^\circ.

טעות נפוצה: להציב את הזוויות כאילו נמדדו מהאנך למראה. כאן הן נמדדות מהקו המקביל למראה, ולכן הטנגנס הוא המרחק בניצב למראה חלקי yy.

שאלה 8 · מחזיר פינתי: קרן חוזרת לכיוון שממנו באהקצרה · קשה

שתי מראות מישוריות, 1 ו-2, מאונכות זו לזו (ראו איור). קרן אור פוגעת במראה 1 בזווית פגיעה 30∘30^\circ, מוחזרת ממנה ופוגעת במראה 2.

א.

מה זווית הפגיעה של הקרן במראה 2? מה הכיוון של הקרן אחרי ההחזרה ממראה 2, ביחס לקרן הפוגעת במראה 1?

ב.

האם התוצאה של סעיף א תלויה בזווית הפגיעה במראה 1? היכן משתמשים בתכונה הזו?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

60∘60^\circ; מקבילה לקרן הפוגעת ובכיוון הפוך

הקרן המוחזרת ממראה 1 יוצרת זווית 30∘30^\circ עם האנך למראה 1. האנך למראה 1 מקביל למראה 2, ולכן הקרן יוצרת 30∘30^\circ גם עם מראה 2 עצמה, כלומר 60∘60^\circ עם האנך למראה 2: זווית הפגיעה במראה 2 היא 60∘60^\circ.

נבדוק כיוונים בעזרת רכיבים: נשים ציר xx מאונך למראה 1 וציר yy מאונך למראה 2. החזרה ממראה 1 הופכת את רכיב ה-xx של כיוון הקרן ומשאירה את רכיב ה-yy. החזרה ממראה 2 הופכת את רכיב ה-yy. אחרי שתי ההחזרות שני הרכיבים הפוכים, ולכן הקרן היוצאת מקבילה לקרן הנכנסת ובכיוון ההפוך.

סעיף ב

תשובה:

לא תלויה; מחזירים פינתיים (למשל באופניים, בכבישים, על הירח)

הנימוק בעזרת הרכיבים לא השתמש בערך 30∘30^\circ: כל קרן שפוגעת בשתי המראות חוזרת מקבילה לעצמה ובכיוון ההפוך (בתנאי שהיא פוגעת בשתיהן).

בשלוש מראות מאונכות זו לזו (פינה של קובייה) זה נכון לכל כיוון במרחב. לכן מחזירי אור באופניים ובשולי כבישים מחזירים את אור הפנסים חזרה אל הנהג, ומחזירים כאלה הוצבו על הירח כדי למדוד את המרחק אליו בעזרת לייזר.

טעות נפוצה: לחשוב שהקרן חוזרת על אותו קו. היא מקבילה לקרן הנכנסת אבל מוזזת ממנה מעט.

שאלה 9 · נערה מתקרבת למראה וחולצה עם אותביניים · בינונית

נערה לובשת חולצה שעליה מודפסת האות R, ועומדת מול מראה מישורית שתלויה על קיר צבוע לבן.

א.

מדוע הנערה רואה את דמותה במראה, אבל לא בקיר הלבן, אף ששניהם מחזירים אור?

ב.

בהתחלה הנערה נמצאת 2 m2\,\text{m} מהמראה. היא הולכת לכיוון המראה במהירות קבועה 0.4 m/s0.4\,\text{m/s}. כעבור כמה זמן המרחק בינה לבין הדמות שלה יהיה 1.2 m1.2\,\text{m}?

ג.

איזו מהצורות I-IV באיור היא האות שהנערה רואה על החולצה של הדמות שלה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

החזרה מסודרת במראה, החזרה מפוזרת בקיר

פני המראה חלקים מאוד, ולכן קרניים מקבילות שפוגעות בה מוחזרות מקבילות (החזרה מסודרת): הקרניים מכל נקודה בנערה נשארות מסודרות, וההמשכים שלהן נפגשים בנקודה אחת – נוצרת דמות.

פני הקיר מחוספסים. בכל נקודה האנך לפני השטח בכיוון אחר, ולכן קרניים מוחזרות לכל הכיוונים (החזרה מפוזרת). הקרניים מנקודה אחת בנערה לא נפגשות שוב, ולא נוצרת דמות – רואים רק קיר מואר.

סעיף ב

תשובה:

3.5 s3.5\,\text{s}

הדמות נמצאת מאחורי המראה באותו מרחק כמו הנערה מלפניה. לכן המרחק בין הנערה לדמותה הוא פעמיים המרחק שלה מהמראה.

מרחק 1.2 m1.2\,\text{m} מהדמות מתקבל כשהנערה במרחק 0.6 m0.6\,\text{m} מהמראה. היא צריכה לעבור:

Δx=2−0.6=1.4 m  ⇒  t=1.40.4=3.5 s\Delta x=2-0.6=1.4\,\text{m}\;\Rightarrow\;t=\frac{1.4}{0.4}=3.5\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשב לפי מרחק נערה-מראה של 1.2 m1.2\,\text{m} ולקבל 2 s2\,\text{s}. המרחק לדמות כפול מהמרחק למראה.

סעיף ג

תשובה:

III

מראה מישורית אנכית לא הופכת למעלה-למטה: נקודה גבוהה בעצם נמצאת גבוה גם בדמות. לכן I (אות רגילה), II (הפוכה למעלה-למטה) ו-IV (מסובבת ב-180∘180^\circ) נפסלות.

כל נקודה בעצם עוברת לנקודה שמולה מאחורי המראה, ולכן כשהנערה מסתכלת על הדמות, מה שבצד ימין של החולצה נראה בצד שמאל של הדמות: האות הפוכה ימין-שמאל, כמו בצורה III.

שאלה 10 · גובה מראה מינימלי לראות את כל הגוףביניים · בינונית

נערה שגובהה 1.64 m1.64\,\text{m} עומדת 1 m1\,\text{m} מול מראה מישורית שתלויה על קיר אנכי. העיניים שלה נמצאות 12 cm12\,\text{cm} מתחת לקצה הראש, כלומר בגובה 1.52 m1.52\,\text{m} מעל הרצפה.

א.

מה הגובה המינימלי של מראה שבה הנערה יכולה לראות את כל גופה, מכף רגל ועד ראש?

ב.

באיזה גובה מעל הרצפה צריכים להיות הקצה התחתון והקצה העליון של המראה?

ג.

הנערה מתרחקת מהמראה ועומדת 2 m2\,\text{m} ממנה. האם התשובה לסעיף א משתנה? נמקו.

ד.

מצמידים מאחורי המראה לוח אטום. האם הנערה עדיין רואה את דמותה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

0.82 m0.82\,\text{m}

כדי לראות את כפות הרגליים, קרן מכף הרגל צריכה להגיע לעין אחרי החזרה. לפי חוק ההחזרה, בנקודת הפגיעה האנך (אופקי) חוצה את הזווית, ולכן נקודת ההחזרה נמצאת באמצע הגובה בין הרגליים לעיניים:

hbottom=0+1.522=0.76 mh_{\text{bottom}}=\frac{0+1.52}{2}=0.76\,\text{m}

באותו אופן הקרן מקצה הראש מוחזרת באמצע הגובה בין הראש לעיניים:

htop=1.64+1.522=1.58 mh_{\text{top}}=\frac{1.64+1.52}{2}=1.58\,\text{m}

גובה המראה המינימלי:

1.58−0.76=0.82 m1.58-0.76=0.82\,\text{m}

זה בדיוק חצי מגובה הנערה.

סעיף ב

תשובה:

תחתון 0.76 m0.76\,\text{m}, עליון 1.58 m1.58\,\text{m}

מסעיף א: הקצה התחתון בגובה 0.76 m0.76\,\text{m} (חצי מגובה העיניים), והקצה העליון בגובה 1.58 m1.58\,\text{m} (באמצע בין העיניים לקצה הראש).

סעיף ג

תשובה:

לא משתנה

נקודות ההחזרה נמצאות באמצע הגובה בין העיניים לבין כף הרגל ובין העיניים לקצה הראש, וזה נכון בכל מרחק מהמראה (משולשים דומים ביחס 1:2 בין העין לדמות ובין העין למראה). לכן הגובה המינימלי נשאר 0.82 m0.82\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשוב שאם מתרחקים ״רואים יותר״ במראה. הדמות מתרחקת גם היא, והחלק של המראה שדרכו רואים אותה נשאר תמיד חצי מגובה הגוף (הדמות נראית קטנה יותר, אבל גם המראה נראית קטנה יותר באותו יחס).

סעיף ד

תשובה:

כן

הדמות מדומה: האור לא מגיע מאחורי המראה, אלא מהנערה אל פני המראה ובחזרה לעיניים. רק ההמשכים של הקרניים המוחזרות נפגשים מאחורי המראה. לוח מאחורי המראה לא חוסם שום קרן, ולכן הדמות נשארת.

שאלה 11 · השתקפות בחלון עם זיגוג כפולביניים · בינונית

נועה יושבת בלילה בחדר מואר מול חלון. בחוץ חשוך.

א.

בלילה נועה רואה בחלון את דמות החדר ואת דמותה, אבל ביום כמעט לא. הסבירו.

ב.

החלון בנוי משני לוחות זכוכית מקבילים עם שכבת אוויר של 2 cm2\,\text{cm} ביניהם. נועה רואה את עצמה פעמיים. מזניחים את עובי הלוחות. נועה נמצאת 1.5 m1.5\,\text{m} מהלוח הפנימי. מה המרחק בין העיניים של נועה לכל אחת משתי הדמויות שלה, ומה המרחק בין שתי הדמויות?

ג.

מכניסים בין שני הלוחות נייר שחור, צמוד ללוח הפנימי, שממלא את כל המרווח. כמה דמויות של עצמה נועה רואה עכשיו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

הזכוכית מחזירה רק חלק קטן מהאור; ביום האור מבחוץ חזק בהרבה

זכוכית שקופה מעבירה את רוב האור ומחזירה רק חלק קטן ממנו (החזרה מסודרת, כמו מראה חלשה). לכן תמיד נוצרת דמות חלשה של החדר.

ביום מגיע דרך החלון אור חזק מבחוץ, והוא מסתיר את הדמות החלשה. בלילה בחוץ חשוך, כמעט אין אור שעובר מבחוץ פנימה, ולכן רואים בבירור את האור המוחזר מהזכוכית.

סעיף ב

תשובה:

3 m3\,\text{m} ו-3.04 m3.04\,\text{m}; 4 cm4\,\text{cm} בין הדמויות

כל לוח מתנהג כמראה מישורית חלשה, ולכל אחד דמות משלו.

•הלוח הפנימי: נועה 1.5 m1.5\,\text{m} ממנו, ולכן הדמות 1.5 m1.5\,\text{m} מאחוריו: 3 m3\,\text{m} מנועה.

•הלוח החיצוני: נועה 1.52 m1.52\,\text{m} ממנו, ולכן הדמות 1.52 m1.52\,\text{m} מאחוריו: 3.04 m3.04\,\text{m} מנועה.

המרחק בין הדמויות 4 cm4\,\text{cm} – פעמיים המרווח בין הלוחות.

טעות נפוצה: לחשוב שהמרחק בין הדמויות שווה למרווח בין הלוחות (2 cm2\,\text{cm}). כל דמות רחוקה פי 2 מהמרחק ללוח שלה.

סעיף ג

תשובה:

דמות אחת

הדמות השנייה נוצרה מאור שעבר דרך הלוח הפנימי, הוחזר מהלוח החיצוני וחזר דרך הלוח הפנימי. הנייר השחור בולע את האור הזה, ולכן הוא לא מגיע ללוח החיצוני ולא חוזר.

נשאר רק האור שמוחזר מהלוח הפנימי, ונועה רואה דמות אחת: זו שנמצאת 3 m3\,\text{m} ממנה.

שאלה 12 · מראה שמרכזה מכוסה: מי רואה את הדמות?ביניים · קשה

באיור חתך של מראה מישורית אנכית MNMN. החלק השחור על פני המראה הוא בד אטום שמכסה חלק ממנה. בנקודה AA נמצא עצם נקודתי, ובנקודות BB ו-CC נמצאות עיניים של שני צופים. כל הנקודות באותו מישור. כל משבצת באיור מייצגת 10 cm10\,\text{cm}.

א.

היכן נמצאת הדמות A′A' של AA? תארו את מקומה בעזרת המשבצות.

ב.

האם הצופה ב-BB רואה את הדמות A′A'? האם הצופה ב-CC רואה אותה? נמקו בעזרת ישרים על האיור.

ג.

מה המרחק בין העין של BB לבין הדמות A′A', במטרים?

ד.

הצופה ב-CC מסתכל במראה ואינו רואה בה את העין של BB. האם BB רואה במראה את העין של CC? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

4 משבצות מאחורי המראה, מול AA (6 משבצות מעל NN)

AA נמצאת 4 משבצות מול המראה ו-6 משבצות מעל NN. דמות במראה מישורית נמצאת על האנך למראה דרך העצם, באותו מרחק מאחורי המראה. לכן A′A' נמצאת 4 משבצות מאחורי המראה, 6 משבצות מעל NN.

הבד לא משנה את מקום הדמות: חלקים אחרים של המראה עדיין מחזירים אור מ-AA.

סעיף ב

תשובה:

BB רואה, CC לא רואה

צופה רואה את A′A' אם הקו הישר מהעין שלו ל-A′A' חוצה את המראה בחלק חשוף. במקרה כזה קרן מ-AA פוגעת שם ומוחזרת לעין.

נמדוד גבהים במשבצות מעל NN. המראה מ-0 עד 12, הבד מ-2 עד 7.

BB (4 משבצות מול המראה, גובה 12): מ-BB ל-A′A' יש 8 משבצות אופקית והגובה יורד מ-12 ל-6. המראה באמצע הדרך האופקית (4 מתוך 8), ולכן הקו חוצה אותה בגובה 99: בחלק החשוף. BB רואה את A′A'.

CC (4 משבצות מול המראה, גובה 0): הקו מ-CC ל-A′A' עולה מ-0 ל-6 וחוצה את המראה באמצע הדרך, בגובה 33: על הבד. CC לא רואה את A′A'.

סעיף ג

תשובה:

1 m1\,\text{m}

בין BB ל-A′A': 8 משבצות אופקית ו-6 משבצות אנכית. לפי פיתגורס:

d=82+62=10 squaresd=\sqrt{8^2+6^2}=10\ \text{squares}

כל משבצת 10 cm10\,\text{cm}, ולכן d=100 cm=1 md=100\,\text{cm}=1\,\text{m}.

זה גם האורך של מסלול האור מ-AA דרך המראה ל-BB: קטע הדרך מהמראה ל-BB זהה, וקטע הדרך מ-AA למראה שווה לקטע מ-A′A' למראה.

סעיף ד

תשובה:

לא

נימוק בעזרת הפיכות מסלול האור: אם קרן מ-BB הייתה מגיעה דרך המראה ל-CC, אז אותה קרן בכיוון ההפוך הייתה מגיעה מ-CC ל-BB. כיוון ש-CC לא רואה את BB, גם BB לא רואה את CC.

בדיקה על האיור: הדמות של CC נמצאת 4 משבצות מאחורי המראה בגובה 0. הקו ממנה ל-BB (גובה 12) חוצה את המראה באמצע הדרך האופקית, בגובה 6 – על הבד.

טעות נפוצה: לחשוב ש-BB רואה את CC כי BB ״גבוה יותר ורואה יותר״. מסלול האור הפיך, והוא חסום באותה נקודה בשני הכיוונים.

שאלה 13 · מראה קטנה, חץ ועין שנעה על צירביניים · קשה

באיור חתך של מראה מישורית קטנה MNMN, חץ CDCD (גוף), ועין של צופה בנקודה PP. העין יכולה לנוע רק לאורך ציר xx, שמאונך למראה ועובר דרך אמצעה. כל משבצת באיור מייצגת 25 cm25\,\text{cm}.

א.

היכן נמצאת הדמות C′D′C'D' של החץ? תארו את מיקום הקצוות בעזרת המשבצות.

ב.

האם מהנקודה PP הצופה רואה חלק כלשהו מהדמות? נמקו.

ג.

כדי לראות את כל הדמות C′D′C'D', האם הצופה צריך להתקרב למראה או להתרחק ממנה? מה המרחק המינימלי שעליו לעבור, בסנטימטרים?

ד.

כשהעין במקומה החדש, באיזה גובה (בסנטימטרים מעל ציר xx) פוגעת במראה הקרן שיוצאת מ-CC ומגיעה לעין?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C′C': 4 משבצות מאחורי המראה, 2 מעל הציר; D′D': 2 משבצות מאחורי המראה, 3 מעל הציר

CC נמצאת 4 משבצות מול המראה ו-2 משבצות מעל ציר xx, ו-DD נמצאת 2 משבצות מול המראה ו-3 מעל הציר. כל נקודה עוברת לנקודה הסימטרית לה ביחס למישור המראה (גם אם היא לא מול המראה עצמה – מישור המראה הוא שקובע). לכן C′C' נמצאת 4 משבצות מאחורי המראה בגובה 2, ו-D′D' 2 משבצות מאחורי המראה בגובה 3.

סעיף ב

תשובה:

לא

הצופה רואה נקודה בדמות אם הקו מהעין לנקודה חוצה את המראה, כלומר את מישור המראה בגובה בין 1 משבצת מתחת לציר ל-1 משבצת מעליו.

PP נמצאת 5 משבצות מול המראה.

•הקו מ-PP ל-C′C': 9 משבצות אופקית, עולה 2. במראה (אחרי 5 מתוך 9) הגובה 2⋅59≈1.12\cdot\frac59\approx1.1 – מעל הקצה MM.

•הקו מ-PP ל-D′D': 7 משבצות אופקית, עולה 3. במראה: 3⋅57≈2.13\cdot\frac57\approx2.1 – מעל MM.

כל נקודות החץ נמצאות בין שני הקצוות, וגם הקווים אליהן חוצים את מישור המראה מעל MM. לכן מ-PP לא רואים שום חלק מהדמות.

סעיף ג

תשובה:

להתקרב; 100 cm100\,\text{cm}

נסמן ב-pp את מרחק העין מהמראה (במשבצות). הקו מהעין לנקודה שנמצאת aa משבצות מאחורי המראה ובגובה hh חוצה את המראה בגובה h⋅pp+ah\cdot\frac{p}{p+a}. ככל ש-pp קטן הגובה הזה קטן – לכן צריך להתקרב.

תנאי לכל אחד מהקצוות (גובה לכל היותר 1):

C′:  2pp+4≤1⇒p≤4D′:  3pp+2≤1⇒p≤1C':\;\frac{2p}{p+4}\le1\Rightarrow p\le4\qquad D':\;\frac{3p}{p+2}\le1\Rightarrow p\le1

כדי לראות את שני הקצוות (ולכן את כל החץ) צריך p≤1p\le1 משבצת. העין עוברת מ-p=5p=5 ל-p=1p=1: 4 משבצות, כלומר

4⋅25=100 cm4\cdot25=100\,\text{cm}

טעות נפוצה: לבדוק רק את הקצה CC (הקרוב לציר) ולקבל משבצת אחת. הקצה המחמיר הוא DD, שגבוה יותר וקרוב יותר למראה.

סעיף ד

תשובה:

כ-10 cm10\,\text{cm} מעל הציר

העין במרחק משבצת אחת מהמראה, ו-C′C' ארבע משבצות מאחוריה בגובה 2. הקרן נראית כאילו יצאה מ-C′C', ולכן היא פוגעת במראה בנקודה שעל הקו מ-C′C' לעין:

h=2⋅11+4=0.4 squares=0.4⋅25=10 cmh=2\cdot\frac{1}{1+4}=0.4\ \text{squares}=0.4\cdot25=10\,\text{cm}

משם היא מוחזרת לעין.

שאלה 14 · דג רואה מנורה בהשתקפות מפני המיםביניים · קשה

בתחתית בריכה שעומקה 2 m2\,\text{m} מונחת מנורה קטנה LL. דג FF שוחה צמוד לתחתית, במרחק אופקי xx מהמנורה (ראו איור). פני המים חלקים ומחזירים חלק מהאור שמגיע אליהם מלמטה, כמו מראה מישורית אופקית.

נתון: קרן אור שמגיעה מתוך המים לפני המים בזווית פגיעה של כ-49∘49^\circ או יותר מוחזרת כולה (שום אור לא יוצא לאוויר). בזווית פגיעה קטנה יותר רוב האור יוצא לאוויר ורק חלק קטן מוחזר. היעזרו בנתון tan⁡49∘≈1.15\tan49^\circ\approx1.15.

א.

היכן נמצאת הדמות של LL שנוצרת על ידי פני המים?

ב.

הראו שהקרן מ-LL שמגיעה ל-FF אחרי החזרה פוגעת בפני המים בדיוק באמצע הדרך האופקית בין LL ל-FF, ובטאו את tan⁡α\tan\alpha של זווית הפגיעה α\alpha שלה באמצעות xx.

ג.

מה המרחק המינימלי xx שבו הדג רואה את המנורה בהשתקפות מלאה (כל האור מוחזר)?

ד.

הדג מתקרב ושוחה 4 m4\,\text{m} מהמנורה. האם הוא עדיין רואה את דמות המנורה בפני המים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

2 m2\,\text{m} מעל פני המים, בדיוק מעל LL

פני המים פועלים כמראה מישורית אופקית. הדמות נמצאת על האנך לפני המים שעובר דרך LL, באותו מרחק מהצד השני: 2 m2\,\text{m} מעל פני המים, כלומר 4 m4\,\text{m} מעל התחתית.

סעיף ב

תשובה:

tan⁡α=x4\tan\alpha=\frac{x}{4}

LL ו-FF נמצאים באותו עומק, 2 m2\,\text{m} מתחת לפני המים. לפי חוק ההחזרה זווית הפגיעה שווה לזווית ההחזרה, ולכן המשולש מ-LL לנקודת הפגיעה והמשולש מנקודת הפגיעה ל-FF חופפים (אותו גובה 2 m2\,\text{m} ואותה זווית). לכן נקודת הפגיעה נמצאת x2\frac x2 אופקית מכל אחד מהם.

האנך לפני המים אנכי, ולכן:

tan⁡α=x/22=x4\tan\alpha=\frac{x/2}{2}=\frac{x}{4}

בדרך אחרת: הקרן המוחזרת נראית כאילו יצאה מהדמות, 4 m4\,\text{m} מעל FF ו-xx אופקית ממנו.

סעיף ג

תשובה:

x≈4.6 mx\approx4.6\,\text{m}

החזרה מלאה כאשר α≥49∘\alpha\ge49^\circ, כלומר tan⁡α≥1.15\tan\alpha\ge1.15:

x4≥1.15  ⇒  x≥4⋅1.15=4.6 m\frac{x}{4}\ge1.15\;\Rightarrow\;x\ge4\cdot1.15=4.6\,\text{m}

ככל שהדג רחוק יותר, זווית הפגיעה גדלה, ולכן בכל x≥4.6 mx\ge4.6\,\text{m} ההחזרה מלאה.

סעיף ד

תשובה:

כן, אבל חלשה יותר

במרחק 4 m4\,\text{m}: tan⁡α=44=1\tan\alpha=\frac44=1, כלומר α=45∘\alpha=45^\circ, פחות מ-49∘49^\circ. לכן רוב האור יוצא לאוויר. אבל לפי הנתון חלק קטן מהאור עדיין מוחזר מפני המים, ולכן הדמות נמצאת באותו מקום – רק חלשה יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שבלי החזרה מלאה אין החזרה בכלל. פני המים מחזירים חלק מהאור בכל זווית.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.