דילוג לתוכן המרכזי

שבירת האור וחוק סנל - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · אופטיקה גאומטרית · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מהירות האור ביהלום ובמיםקצרה · קלה

מקדם השבירה של יהלום הוא 2.42.4, ומקדם השבירה של מים הוא 43≈1.33\frac43\approx1.33. מהירות האור בריק (ובקירוב גם באוויר) היא c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}.

א.

מהי מהירות האור ביהלום?

ב.

פי כמה מהירות האור במים גדולה ממהירות האור ביהלום?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

v=1.25⋅108 m/sv=1.25\cdot10^8\,\text{m/s}

מקדם השבירה של חומר הוא היחס בין מהירות האור בריק למהירות האור בחומר:

n=cv  ⇒  v=cn=3⋅1082.4=1.25⋅108 m/sn=\frac{c}{v}\;\Rightarrow\;v=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot10^8}{2.4}=1.25\cdot10^8\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

פי 1.81.8

מהירות האור במים:

vw=cnw=3⋅1084/3=2.25⋅108 m/sv_{w}=\frac{c}{n_w}=\frac{3\cdot10^8}{4/3}=2.25\cdot10^8\,\text{m/s}

היחס:

vwvd=2.25⋅1081.25⋅108=1.8\frac{v_w}{v_d}=\frac{2.25\cdot10^8}{1.25\cdot10^8}=1.8

אפשר גם בלי לחשב מהירויות: vwvd=c/nwc/nd=ndnw=2.44/3=1.8\frac{v_w}{v_d}=\frac{c/n_w}{c/n_d}=\frac{n_d}{n_w}=\frac{2.4}{4/3}=1.8.

טעות נפוצה: לחשוב שבחומר עם מקדם שבירה גדול האור מהיר יותר. ההפך: ככל שמקדם השבירה גדול יותר, האור איטי יותר.

שאלה 2 · קרן לייזר עוברת ממים לזכוכית של אקווריוםקצרה · קלה

קרן לייזר מתקדמת בתוך המים של אקווריום ופוגעת בדופן הזכוכית שלו. מקדם השבירה של המים 1.331.33 ושל הזכוכית 1.61.6. הזווית בין הקרן לבין משטח הזכוכית היא 35∘35^\circ. חלק מהקרן נשבר לתוך הזכוכית וחלק מוחזר אל המים.

א.

מהי זווית הפגיעה, ומהי זווית השבירה בזכוכית?

ב.

מהי הזווית בין הקרן המוחזרת לבין האנך? בכמה מעלות סוטה הקרן הנשברת מהכיוון המקורי של הקרן, והאם היא מתקרבת לאנך או מתרחקת ממנו?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

זווית הפגיעה 55∘55^\circ, זווית השבירה כ-42.9∘42.9^\circ

זוויות הפגיעה והשבירה נמדדות מהאנך למשטח, ולא מהמשטח עצמו. הקרן יוצרת 35∘35^\circ עם המשטח, ולכן עם האנך:

θ1=90∘−35∘=55∘\theta_1=90^\circ-35^\circ=55^\circ

חוק סנל:

n1sin⁡θ1=n2sin⁡θ2  ⇒  sin⁡θ2=1.33⋅sin⁡55∘1.6=1.33⋅0.8191.6≈0.681n_1\sin\theta_1=n_2\sin\theta_2\;\Rightarrow\;\sin\theta_2=\frac{1.33\cdot\sin55^\circ}{1.6}=\frac{1.33\cdot0.819}{1.6}\approx0.681
θ2≈42.9∘\theta_2\approx42.9^\circ

טעות נפוצה: להציב בחוק סנל את 35∘35^\circ – הזווית עם המשטח ולא עם האנך.

סעיף ב

תשובה:

הקרן המוחזרת: 55∘55^\circ מהאנך. הקרן הנשברת סוטה בכ-12.1∘12.1^\circ ומתקרבת לאנך.

החזרה: זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה – 55∘55^\circ מהאנך, בצד השני של האנך (בתוך המים).

שבירה: אילו הקרן לא הייתה נשברת, היא הייתה ממשיכה ב-55∘55^\circ מהאנך. בפועל היא ב-42.9∘42.9^\circ, ולכן הסטייה היא

55∘−42.9∘≈12.1∘55^\circ-42.9^\circ\approx12.1^\circ

הקרן עוברת לתווך שמקדם השבירה שלו גדול יותר (שבו האור איטי יותר), ולכן היא מתקרבת לאנך.

שאלה 3 · בריכה נראית רדודה ממה שהיאקצרה · קלה

מטבע מונח בקרקעית בריכה שעומקה 1.6 m1.6\,\text{m}. מקדם השבירה של המים 43\frac43. כשמסתכלים על המטבע מלמעלה, כמעט במאונך, העומק המדומה h′h' (העומק שבו המטבע נראה) קשור לעומק האמיתי hh בקשר h′=hnh'=\frac{h}{n}.

א.

הסבירו בעזרת שבירת האור מדוע המטבע נראה קרוב יותר לפני המים ממה שהוא באמת.

ב.

באיזה עומק נראה המטבע?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הקרניים מתרחקות מהאנך ביציאה לאוויר; העין רואה את המטבע בהמשך הקרניים לאחור, שנפגשות מעל המטבע.

קרניים שיוצאות מהמטבע עוברות ממים לאוויר – לתווך שמקדם השבירה שלו קטן יותר – ולכן בפני המים הן נשברות הרחק מהאנך. העין מניחה שהאור הגיע אליה בקו ישר, ולכן היא "רואה" את המטבע בנקודה שבה נפגשים ההמשכים לאחור של הקרניים שבאוויר. ההמשכים האלה תלולים פחות מהקרניים האמיתיות במים, ולכן הם נפגשים בנקודה גבוהה יותר מהמטבע – המטבע נראה רדוד יותר.

סעיף ב

תשובה:

h′=1.2 mh'=1.2\,\text{m}

h′=hn=1.64/3=1.2 mh'=\frac{h}{n}=\frac{1.6}{4/3}=1.2\,\text{m}

המטבע נראה 40 cm40\,\text{cm} מעל מקומו האמיתי – לכן בריכה נראית רדודה יותר ממה שהיא, ויש להיזהר לפני קפיצה.

שאלה 4 · אותה קרן נכנסת לשני נוזליםקצרה · בינונית

קרן אור עוברת מאוויר לנוזל AA בזווית פגיעה של 50∘50^\circ, וזווית השבירה שלה בנוזל היא 30∘30^\circ. אותה קרן, באותה זווית פגיעה, עוברת מאוויר לנוזל BB, וזווית השבירה שלה בנוזל BB היא 35∘35^\circ.

א.

חשבו את מקדם השבירה של כל אחד מהנוזלים.

ב.

באיזה נוזל האור מתקדם מהר יותר? חשבו את מהירות האור בכל נוזל.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

nA≈1.53n_A\approx1.53, nB≈1.34n_B\approx1.34

מחוק סנל, עם n1=1n_1=1 (אוויר):

1⋅sin⁡50∘=nsin⁡θ2  ⇒  n=sin⁡50∘sin⁡θ21\cdot\sin50^\circ=n\sin\theta_2\;\Rightarrow\;n=\frac{\sin50^\circ}{\sin\theta_2}
nA=0.766sin⁡30∘=0.7660.5≈1.53nB=0.766sin⁡35∘=0.7660.574≈1.34n_A=\frac{0.766}{\sin30^\circ}=\frac{0.766}{0.5}\approx1.53\qquad n_B=\frac{0.766}{\sin35^\circ}=\frac{0.766}{0.574}\approx1.34

בנוזל AA הקרן מתקרבת יותר לאנך (זווית שבירה קטנה יותר), ולכן מקדם השבירה שלו גדול יותר.

סעיף ב

תשובה:

בנוזל BB: vB≈2.25⋅108 m/sv_B\approx2.25\cdot10^8\,\text{m/s}, vA≈1.96⋅108 m/sv_A\approx1.96\cdot10^8\,\text{m/s}

v=cn:vA=3⋅1081.53≈1.96⋅108 m/s,vB=3⋅1081.34≈2.25⋅108 m/sv=\frac{c}{n}:\qquad v_A=\frac{3\cdot10^8}{1.53}\approx1.96\cdot10^8\,\text{m/s},\qquad v_B=\frac{3\cdot10^8}{1.34}\approx2.25\cdot10^8\,\text{m/s}

האור מהיר יותר בנוזל BB, שמקדם השבירה שלו קטן יותר. (הנוזל BB יכול להיות מים.)

שאלה 5 · חוק השבירה בעזרת מהירויותקצרה · בינונית

מהירות האור בתווך 11 היא 2.4⋅108 m/s2.4\cdot10^8\,\text{m/s}, ובתווך 22 היא 1.8⋅108 m/s1.8\cdot10^8\,\text{m/s}. קרן אור עוברת מתווך 11 לתווך 22 בזווית פגיעה θ1\theta_1 שעבורה sin⁡θ1=0.8\sin\theta_1=0.8 (θ1≈53∘\theta_1\approx53^\circ).

א.

חשבו את זווית השבירה.

ב.

חשבו את מקדם השבירה של כל תווך. איזה תווך צפוף יותר מבחינה אופטית?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

sin⁡θ2=0.6\sin\theta_2=0.6, θ2≈37∘\theta_2\approx37^\circ

חוק השבירה בצורת מהירויות (מדף הנוסחאות):

sin⁡θ1sin⁡θ2=v1v2  ⇒  sin⁡θ2=sin⁡θ1⋅v2v1=0.8⋅1.8⋅1082.4⋅108=0.6\frac{\sin\theta_1}{\sin\theta_2}=\frac{v_1}{v_2}\;\Rightarrow\;\sin\theta_2=\sin\theta_1\cdot\frac{v_2}{v_1}=0.8\cdot\frac{1.8\cdot10^8}{2.4\cdot10^8}=0.6
θ2≈37∘\theta_2\approx37^\circ

סעיף ב

תשובה:

n1=1.25n_1=1.25, n2=53≈1.67n_2=\frac53\approx1.67; תווך 22 צפוף יותר

n1=cv1=3⋅1082.4⋅108=1.25n2=3⋅1081.8⋅108=53≈1.67n_1=\frac{c}{v_1}=\frac{3\cdot10^8}{2.4\cdot10^8}=1.25\qquad n_2=\frac{3\cdot10^8}{1.8\cdot10^8}=\frac53\approx1.67

לתווך 22 מקדם שבירה גדול יותר (האור איטי בו יותר) – הוא הצפוף יותר מבחינה אופטית. בהתאם, הקרן התקרבה לאנך (37∘<53∘37^\circ<53^\circ).

בדיקה בחוק סנל: 1.25⋅0.8=1=53⋅0.61.25\cdot0.8=1=\frac53\cdot0.6 ✓

שאלה 6 · פולס אור עובר דרך מים וזכוכיתקצרה · בינונית

פולס אור קצר עובר במאונך דרך שכבת מים בעובי 45 cm45\,\text{cm} (n=43n=\frac43), ומיד אחריה דרך לוח זכוכית בעובי 30 cm30\,\text{cm} (n=1.5n=1.5).

א.

כמה זמן לוקח לפולס לעבור את שתי השכבות?

ב.

בכמה זמן הפולס מתעכב לעומת פולס שעובר אותו מרחק באוויר?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

3.5⋅10−9 s3.5\cdot10^{-9}\,\text{s}

מהירות האור בכל חומר: v=cnv=\frac{c}{n}.

vw=3⋅1084/3=2.25⋅108 m/s  ⇒  tw=0.452.25⋅108=2⋅10−9 sv_{w}=\frac{3\cdot10^8}{4/3}=2.25\cdot10^8\,\text{m/s}\;\Rightarrow\;t_w=\frac{0.45}{2.25\cdot10^8}=2\cdot10^{-9}\,\text{s}
vg=3⋅1081.5=2⋅108 m/s  ⇒  tg=0.302⋅108=1.5⋅10−9 sv_{g}=\frac{3\cdot10^8}{1.5}=2\cdot10^8\,\text{m/s}\;\Rightarrow\;t_g=\frac{0.30}{2\cdot10^8}=1.5\cdot10^{-9}\,\text{s}
t=tw+tg=3.5⋅10−9 st=t_w+t_g=3.5\cdot10^{-9}\,\text{s}

טעות נפוצה: לחלק את המרחק הכולל במהירות "ממוצעת" של שני החומרים. בכל שכבה המהירות אחרת, ולכן מחשבים זמן לכל שכבה בנפרד.

סעיף ב

תשובה:

1⋅10−9 s1\cdot10^{-9}\,\text{s}

באוויר:

tair=0.753⋅108=2.5⋅10−9 st_{air}=\frac{0.75}{3\cdot10^8}=2.5\cdot10^{-9}\,\text{s}

העיכוב:

Δt=3.5⋅10−9−2.5⋅10−9=1⋅10−9 s\Delta t=3.5\cdot10^{-9}-2.5\cdot10^{-9}=1\cdot10^{-9}\,\text{s}

שאלה 7 · ציפור מעל המים, כפי שדג רואה אותהקצרה · קשה

ציפור מרחפת 3 m3\,\text{m} מעל פני אגם. דג נמצא בדיוק מתחת לציפור, מעט מתחת לפני המים, ומסתכל עליה כמעט במאונך. מקדם השבירה של המים 43\frac43.

א.

האם הדג רואה את הציפור גבוה יותר או נמוך יותר מגובהה האמיתי? נמקו בעזרת שבירת האור.

ב.

באיזה גובה מעל פני המים נראית הציפור לדג? (בזוויות קטנות מתקיים sin⁡θ≈tan⁡θ\sin\theta\approx\tan\theta.)

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

גבוה יותר

קרניים מהציפור עוברות מאוויר למים, לתווך שמקדם השבירה שלו גדול יותר, ולכן הן נשברות לכיוון האנך – במים הן תלולות יותר. הדג רואה את הציפור בנקודה שבה נפגשים ההמשכים לאחור של הקרניים שבמים. ההמשכים התלולים נפגשים רחוק יותר מפני המים מאשר הקרניים המקוריות שבאוויר – ולכן הציפור נראית גבוהה יותר.

טעות נפוצה: "בבריכה דברים נראים קרובים יותר, אז גם הציפור נראית קרובה". כאן הכיוון הפוך: האור עובר מהתווך הדליל לצפוף, והאפקט מתהפך.

סעיף ב

תשובה:

4 m4\,\text{m}

נסתכל על קרן מהציפור שפוגעת בפני המים במרחק אופקי קטן xx מהנקודה שמתחת לציפור. באוויר היא יוצרת זווית θ1\theta_1 עם האנך, ובמים זווית θ2\theta_2. אם hh הגובה האמיתי ו-h′h' הגובה המדומה (שם נפגש ההמשך לאחור של הקרן במים עם האנך שעובר דרך הציפור):

tan⁡θ1=xh,tan⁡θ2=xh′\tan\theta_1=\frac{x}{h},\qquad \tan\theta_2=\frac{x}{h'}

בזוויות קטנות sin⁡≈tan⁡\sin\approx\tan, וחוק סנל נותן:

1⋅xh=n⋅xh′  ⇒  h′=n h=43⋅3=4 m1\cdot\frac{x}{h}=n\cdot\frac{x}{h'}\;\Rightarrow\;h'=n\,h=\frac43\cdot3=4\,\text{m}

הציפור נראית 4 m4\,\text{m} מעל המים – מטר אחד גבוה ממקומה האמיתי.

שאלה 8 · קרן חוצה לוח זכוכית שפאותיו מקבילותקצרה · קשה

קרן אור מאוויר פוגעת בנקודה PP בפאה העליונה של לוח זכוכית בעובי d=4 cmd=4\,\text{cm}, בזווית פגיעה θ\theta שעבורה sin⁡θ=0.96\sin\theta=0.96. מקדם השבירה של הזכוכית 1.61.6. הקרן יוצאת לאוויר דרך הפאה התחתונה, שמקבילה לעליונה.

א.

חשבו את זווית השבירה בתוך הזכוכית, והראו שהקרן היוצאת מהפאה התחתונה מקבילה לקרן הפוגעת.

ב.

מהו המרחק האופקי בין הנקודה PP לבין הנקודה שבה הקרן יוצאת מהפאה התחתונה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

sin⁡r=0.6\sin r=0.6 (r≈36.9∘r\approx36.9^\circ); זווית היציאה שווה ל-θ\theta, ולכן הקרן היוצאת מקבילה לפוגעת.

בפאה העליונה:

1⋅sin⁡θ=1.6sin⁡r  ⇒  sin⁡r=0.961.6=0.6  ⇒  r≈36.9∘1\cdot\sin\theta=1.6\sin r\;\Rightarrow\;\sin r=\frac{0.96}{1.6}=0.6\;\Rightarrow\;r\approx36.9^\circ

בפאה התחתונה: הפאות מקבילות, ולכן גם האנכים להן מקבילים, וזווית הפגיעה בפאה התחתונה שווה ל-rr (זוויות מתחלפות). חוק סנל ביציאה:

1.6sin⁡r=1⋅sin⁡θout  ⇒  sin⁡θout=1.6⋅0.6=0.96=sin⁡θ1.6\sin r=1\cdot\sin\theta_{out}\;\Rightarrow\;\sin\theta_{out}=1.6\cdot0.6=0.96=\sin\theta

כלומר θout=θ\theta_{out}=\theta: הקרן יוצאת באותה זווית ביחס לאנך שבה נכנסה, ולכן היא מקבילה לקרן הפוגעת – רק מוזזת הצידה. (זה נכון לכל לוח עם פאות מקבילות, כי 1⋅sin⁡θ=nsin⁡r=1⋅sin⁡θout1\cdot\sin\theta=n\sin r=1\cdot\sin\theta_{out}.)

סעיף ב

תשובה:

3 cm3\,\text{cm}

בתוך הזכוכית הקרן יוצרת זווית rr עם האנך, ויורדת לאורך כל עובי הלוח. מהמשולש ישר הזווית:

x=dtan⁡rx=d\tan r

עם sin⁡r=0.6\sin r=0.6 מתקבל cos⁡r=1−0.36=0.8\cos r=\sqrt{1-0.36}=0.8, ולכן tan⁡r=0.60.8=0.75\tan r=\frac{0.6}{0.8}=0.75:

x=4⋅0.75=3 cmx=4\cdot0.75=3\,\text{cm}

שאלה 9 · מציאת מקדם שבירה מטבלת מדידותביניים · בינונית

תלמידה שולחת קרן אור מאוויר אל גוש פלסטיק שקוף, ומודדת את זווית השבירה θ2\theta_2 עבור כמה זוויות פגיעה θ1\theta_1. התוצאות:

מדידה12345
θ1\theta_115∘15^\circ30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ75∘75^\circ
θ2\theta_211.9∘11.9^\circ23.6∘23.6^\circ34.4∘34.4^\circ43.9∘43.9^\circ50.6∘50.6^\circ
א.

האם הגרף של θ2\theta_2 כפונקציה של θ1\theta_1 הוא קו ישר? נמקו בעזרת הטבלה.

ב.

אילו גדלים כדאי לסמן על הצירים כדי לקבל קו ישר? מה יהיה השיפוע שלו?

ג.

השלימו בטבלה את sin⁡θ1\sin\theta_1 ואת sin⁡θ2\sin\theta_2 (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה), ושרטטו את הגרף.

ד.

מצאו בעזרת הגרף את מקדם השבירה של הפלסטיק, ואת מהירות האור בו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

לא.

בטבלה θ1\theta_1 גדלה בצעדים שווים של 15∘15^\circ. אילו הגרף היה קו ישר, גם θ2\theta_2 הייתה גדלה בצעדים שווים. בפועל הצעדים הולכים וקטנים:

11.9,  11.7,  10.8,  9.5,  6.7(deg)11.9,\;11.7,\;10.8,\;9.5,\;6.7\quad(\text{deg})

ולכן הגרף מתעקם ואינו קו ישר. הסיבה: חוק סנל קושר בין הסינוסים של הזוויות, ולא בין הזוויות עצמן. (בזוויות קטנות sin⁡θ≈θ\sin\theta\approx\theta, ולכן בהתחלה הגרף נראה כמעט ישר.)

סעיף ב

תשובה:

sin⁡θ1\sin\theta_1 כפונקציה של sin⁡θ2\sin\theta_2; השיפוע הוא nn

חוק סנל במעבר מאוויר (n1=1n_1=1) לפלסטיק (nn):

sin⁡θ1=nsin⁡θ2\sin\theta_1=n\sin\theta_2

זו משוואה של קו ישר שעובר בראשית, כש-y=sin⁡θ1y=\sin\theta_1 ו-x=sin⁡θ2x=\sin\theta_2. השיפוע הוא מקדם השבירה nn.

(אפשר גם להפך: sin⁡θ2\sin\theta_2 כפונקציה של sin⁡θ1\sin\theta_1, ואז השיפוע הוא 1n\frac1n.)

סעיף ג

תשובה:

sin⁡θ1\sin\theta_1: 0.26,0.50,0.71,0.87,0.970.26,0.50,0.71,0.87,0.97; sin⁡θ2\sin\theta_2: 0.21,0.40,0.56,0.69,0.770.21,0.40,0.56,0.69,0.77

מדידה12345
sin⁡θ1\sin\theta_10.260.260.500.500.710.710.870.870.970.97
sin⁡θ2\sin\theta_20.210.210.400.400.560.560.690.690.770.77

הנקודות מסתדרות על קו ישר שעובר בראשית:

sin θ2sin θ10.00.10.20.30.40.50.60.70.80.90.00.10.20.30.40.50.60.70.80.91.01.1

סעיף ד

תשובה:

n≈1.25n\approx1.25, v≈2.4⋅108 m/sv\approx2.4\cdot10^8\,\text{m/s}

השיפוע נמצא משתי נקודות רחוקות על הקו הישר (לא בהכרח נקודות מדידה), למשל (0,0)(0,0) ו-(0.77, 0.97)(0.77,\,0.97):

n=Δsin⁡θ1Δsin⁡θ2=0.97−00.77−0≈1.25n=\frac{\Delta\sin\theta_1}{\Delta\sin\theta_2}=\frac{0.97-0}{0.77-0}\approx1.25

מהירות האור בפלסטיק:

v=cn=3⋅1081.25=2.4⋅108 m/sv=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot10^8}{1.25}=2.4\cdot10^8\,\text{m/s}

שאלה 10 · מפתח בקרקעית אגן מזרקהביניים · בינונית

נועה עומדת ליד אגן מזרקה ריק שדפנותיו אטומות, ובקרקעיתו מונח מפתח KK. ממקום עמידתה היא לא רואה את המפתח, כי הדופן מסתירה אותו. ממלאים את האגן במים עד שפתו (n=43n=\frac43), ועכשיו נועה רואה את המפתח בלי לזוז: האור מהמפתח יוצא מהמים בדיוק ליד שפת הדופן, בנקודה RR, ומגיע לעין EE. התרשים מראה את המצב אחרי המילוי.

א.

הסבירו מדוע אחרי המילוי נועה רואה את המפתח, ותארו את מהלך הקרן מ-KK לעין.

ב.

הקרן מ-KK ל-RR עוברת במים 50 cm50\,\text{cm}, והזווית בינה לבין האנך היא 37∘37^\circ (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). מה עומק האגן, ומה המרחק האופקי של המפתח מהדופן?

ג.

מהי הזווית בין הקרן שבאוויר (מ-RR לעין) לבין האנך?

ד.

כשהאגן היה ריק, הקו הישר מהעין דרך RR פגע בקרקעית. באיזה מרחק מהדופן? הסבירו בעזרת התוצאה מדוע המפתח לא נראה אז.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

הקרן נשברת ב-R הרחק מהאנך, ולכן קרן מ-K שמגיעה ל-R ממשיכה לעין, אף ש-K אינו על הקו הישר E-R.

כשהאגן ריק, האור מתקדם בקו ישר. הקו הישר מהעין דרך RR ממשיך אל הקרקעית בנקודה רחוקה יותר מהדופן מאשר KK, ולכן הקרן הישרה מ-KK לעין חסומה על ידי הדופן.

כשיש מים, הקרן מ-KK מתקדמת במים בקו ישר עד RR. שם היא עוברת לאוויר – לתווך שמקדם השבירה שלו קטן יותר – ולכן נשברת הרחק מהאנך, כלומר נוטה יותר לכיוון האופקי, וממשיכה עד העין. העין רואה את המפתח בהמשך הקרן שבאוויר, כלומר על ההמשך של הקו ERER אל תוך המים – גבוה יותר ממקומו האמיתי.

סעיף ב

תשובה:

עומק 40 cm40\,\text{cm}; המפתח 30 cm30\,\text{cm} מהדופן

הקרן KRKR היא היתר במשולש ישר זווית שניצביו הם העומק (אנכי) והמרחק האופקי. הזווית בין היתר לאנך היא 37∘37^\circ:

h=50cos⁡37∘=50⋅0.8=40 cmx=50sin⁡37∘=50⋅0.6=30 cmh=50\cos37^\circ=50\cdot0.8=40\,\text{cm}\qquad x=50\sin37^\circ=50\cdot0.6=30\,\text{cm}

סעיף ג

תשובה:

53∘53^\circ (sin⁡=0.8\sin=0.8)

חוק סנל ב-RR, ממים לאוויר:

43sin⁡37∘=1⋅sin⁡θair  ⇒  sin⁡θair=43⋅0.6=0.8  ⇒  θair≈53∘\frac43\sin37^\circ=1\cdot\sin\theta_{air}\;\Rightarrow\;\sin\theta_{air}=\frac43\cdot0.6=0.8\;\Rightarrow\;\theta_{air}\approx53^\circ

כצפוי, הזווית באוויר גדולה מהזווית במים.

סעיף ד

תשובה:

כ-53 cm53\,\text{cm} מהדופן; המפתח (30 cm30\,\text{cm}) קרוב יותר לדופן ולכן מוסתר

הקו מהעין דרך RR יוצר 53∘53^\circ עם האנך. הוא יורד 40 cm40\,\text{cm} עד הקרקעית, ובדרך מתקדם אופקית:

x′=40tan⁡53∘=40⋅0.80.6≈53.3 cmx'=40\tan53^\circ=40\cdot\frac{0.8}{0.6}\approx53.3\,\text{cm}

מהעין אפשר לראות באגן הריק רק את החלק של הקרקעית שרחוק מהדופן יותר מ-53 cm53\,\text{cm}. המפתח נמצא 30 cm30\,\text{cm} מהדופן – בתוך האזור המוסתר.

שאלה 11 · שני חרוזים בתחתית כלי: מציאת מקדם השבירה של נוזלביניים · קשה

כלי גלילי ריק, שגובהו 12 cm12\,\text{cm} וקוטרו 16 cm16\,\text{cm}, מונח על שולחן. בתחתית הכלי שני חרוזים קטנים: AA צמוד לדופן הימנית, ו-BB במרחק אופקי 9 cm9\,\text{cm} מהדופן השמאלית (ראו תרשים, חתך של הכלי). תלמיד מסתכל לתוך הכלי בכיוון ECEC, כאשר CC נקודה על שפת הדופן השמאלית. כשהכלי ריק התלמיד רואה בדיוק את החרוז AA. ממלאים את הכלי עד שפתו בנוזל שקוף, והתלמיד, שמסתכל באותו כיוון בדיוק, רואה עכשיו את החרוז BB.

א.

תארו את מהלך הקרן מהחרוז BB לעין, וציינו בתרשים את זווית הפגיעה α\alpha ואת זווית השבירה β\beta במעבר מהנוזל לאוויר.

ב.

חשבו את מקדם השבירה של הנוזל.

ג.

האם התלמיד רואה את החרוז BB בעומק האמיתי שלו, גבוה יותר או נמוך יותר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

B→CB\to C בקו ישר בנוזל, ב-CC נשברת הרחק מהאנך ומשם לאורך CECE; α\alpha – בין BCBC לאנך ב-CC, β\beta – בין CECE לאנך ב-CC.

הקרן יוצאת מ-BB ומתקדמת בנוזל בקו ישר עד CC, שעל פני הנוזל. ב-CC היא עוברת לאוויר ונשברת הרחק מהאנך, וממשיכה לאורך הקו CECE אל העין (התלמיד מסתכל בכיוון ECEC).

האנך לפני הנוזל ב-CC הוא קו אנכי (לאורך הדופן). α\alpha היא הזווית בין BCBC לבין האנך, ו-β\beta היא הזווית בין CECE לבין האנך. מאחר שהקו ECEC ממשיך אל AA, הזווית β\beta שווה לזווית בין CACA לבין הדופן.

סעיף ב

תשובה:

n=43≈1.33n=\frac43\approx1.33

הזווית באוויר β\beta: הקו CACA הוא אלכסון של החתך: אופקית 16 cm16\,\text{cm}, אנכית 12 cm12\,\text{cm}, ואורכו 162+122=20 cm\sqrt{16^2+12^2}=20\,\text{cm}. לכן

sin⁡β=1620=0.8\sin\beta=\frac{16}{20}=0.8

הזווית בנוזל α\alpha: הקו CBCB: אופקית 9 cm9\,\text{cm}, אנכית 12 cm12\,\text{cm}, אורכו 92+122=15 cm\sqrt{9^2+12^2}=15\,\text{cm}:

sin⁡α=915=0.6\sin\alpha=\frac{9}{15}=0.6

חוק סנל ב-CC:

nsin⁡α=1⋅sin⁡β  ⇒  n=0.80.6=43≈1.33n\sin\alpha=1\cdot\sin\beta\;\Rightarrow\;n=\frac{0.8}{0.6}=\frac43\approx1.33

טעות נפוצה: לחשב את הזוויות עם הטנגנס ולהציב אותו בחוק סנל. חוק סנל עוסק בסינוסים – צריך את אורך היתר.

סעיף ג

תשובה:

גבוה יותר (רדוד יותר)

העין רואה את החרוז בכיוון שממנו הקרן מגיעה אליה, כלומר על הקו ECEC ובהמשכו אל תוך הכלי – הקו CACA. בתוך הכלי הקו CACA שטוח יותר מהקו CBCB (הוא יוצר זווית גדולה יותר עם האנך: β>α\beta>\alpha), ולכן כשהוא מגיע מעל המקום של BB, הוא עדיין רחוק מהקרקעית: באותו מרחק אופקי מהדופן, 9 cm9\,\text{cm}, הקו CACA נמצא רק בעומק 9⋅1216=6.75 cm9\cdot\frac{12}{16}=6.75\,\text{cm}.

לכן החרוז נראה גבוה יותר (קרוב יותר לפני הנוזל) ממקומו האמיתי בעומק 12 cm12\,\text{cm} – אותה תופעה שבגללה בריכה נראית רדודה.

(המיקום המדויק של הדמות תלוי בשתי קרניים לפחות; החישוב כאן רק מראה את הכיוון.)

שאלה 12 · הקרן המוחזרת והקרן הנשברת מאונכות זו לזוביניים · קשה

מקור אור נקודתי SS נמצא באוויר מעל כלי עם נוזל שקוף. קרן מ-SS פוגעת בנקודה PP שעל פני הנוזל (ראו תרשים). בנקודה PP חלק מהאור מוחזר וחלק נשבר לתוך הנוזל.

א.

תארו את הקרן הפוגעת, את הקרן המוחזרת ואת הקרן הנשברת, וסמנו את זווית הפגיעה α\alpha, את זווית ההחזרה β\beta ואת זווית השבירה γ\gamma.

ב.

קבעו אם זווית ההחזרה β\beta גדולה מזווית השבירה γ\gamma, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו.

ג.

נתון: α=53∘\alpha=53^\circ (sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8), והזווית בין הקרן המוחזרת לקרן הנשברת היא 90∘90^\circ. חשבו את מקדם השבירה של הנוזל ואת מהירות האור בו.

ד.

מזיזים את המקור כך שזווית הפגיעה קטנה ל-30∘30^\circ. האם הזווית בין הקרן המוחזרת לקרן הנשברת גדולה מ-90∘90^\circ או קטנה ממנה? חשבו אותה.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

כל הזוויות נמדדות מהאנך לפני הנוזל ב-P; המוחזרת בצד השני של האנך באוויר, הנשברת בנוזל בצד השני של האנך.

מעבירים ב-PP אנך לפני הנוזל (קו אנכי).

- הקרן הפוגעת – מ-SS ל-PP; α\alpha היא הזווית בינה לבין האנך.

- הקרן המוחזרת – באוויר, בצד השני של האנך, למעלה; β\beta בינה לבין האנך.

- הקרן הנשברת – בתוך הנוזל, בצד השני של האנך, למטה; γ\gamma בינה לבין החלק התחתון של האנך.

כל שלוש הקרניים והאנך נמצאים באותו מישור.

סעיף ב

תשובה:

β>γ\beta>\gamma

לפי חוק ההחזרה β=α\beta=\alpha. הקרן עוברת מאוויר לנוזל, שמקדם השבירה שלו גדול מ-11, ולכן היא נשברת לכיוון האנך: γ<α\gamma<\alpha. מכאן β=α>γ\beta=\alpha>\gamma.

סעיף ג

תשובה:

n=43≈1.33n=\frac43\approx1.33, v=2.25⋅108 m/sv=2.25\cdot10^8\,\text{m/s}

הקרן המוחזרת והקרן הנשברת נמצאות שתיהן באותו צד של האנך, אחת מעל פני הנוזל ואחת מתחתם. הזווית ביניהן מורכבת מהזווית בין הקרן המוחזרת לפני הנוזל (90∘−β90^\circ-\beta) ומהזווית בין פני הנוזל לקרן הנשברת (90∘−γ90^\circ-\gamma):

(90∘−β)+(90∘−γ)=90∘  ⇒  β+γ=90∘(90^\circ-\beta)+(90^\circ-\gamma)=90^\circ\;\Rightarrow\;\beta+\gamma=90^\circ

עם β=α=53∘\beta=\alpha=53^\circ מתקבל γ=37∘\gamma=37^\circ, ו-sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6. חוק סנל:

1⋅sin⁡53∘=nsin⁡37∘  ⇒  n=0.80.6=43≈1.331\cdot\sin53^\circ=n\sin37^\circ\;\Rightarrow\;n=\frac{0.8}{0.6}=\frac43\approx1.33
v=cn=3⋅1084/3=2.25⋅108 m/sv=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot10^8}{4/3}=2.25\cdot10^8\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

גדולה מ-90∘90^\circ: כ-128∘128^\circ

sin⁡γ=sin⁡30∘4/3=0.51.333=0.375  ⇒  γ≈22.0∘\sin\gamma=\frac{\sin30^\circ}{4/3}=\frac{0.5}{1.333}=0.375\;\Rightarrow\;\gamma\approx22.0^\circ

כמו בסעיף ג, הזווית בין המוחזרת לנשברת היא 180∘−β−γ180^\circ-\beta-\gamma:

180∘−30∘−22.0∘≈128∘180^\circ-30^\circ-22.0^\circ\approx128^\circ

כשזווית הפגיעה קטנה, גם β\beta וגם γ\gamma קטנות, ולכן הזווית ביניהן גדלה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.