דילוג לתוכן המרכזי

הצגת וקטור: פולרית וקרטזית, פירוק לרכיבים - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · וקטורים · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · חמישה כוחות בהצגה פולרית: אילו זהים ואילו הפוכיםקצרה · קלה

על טבעת קטנה פועלים חמישה כוחות. בטבלה נתונים הגודל של כל כוח והזווית שהוא יוצר עם הכיוון החיובי של ציר xx (נמדדת נגד כיוון השעון):

כוחגודלזווית
F→1\vec F_15 N5\,\text{N}60∘60^\circ
F→2\vec F_25 N5\,\text{N}300∘300^\circ
F→3\vec F_310 N10\,\text{N}60∘60^\circ
F→4\vec F_45 N5\,\text{N}−60∘-60^\circ
F→5\vec F_55 N5\,\text{N}240∘240^\circ
א.

שרטטו את חמשת הכוחות על מערכת צירים אחת, כשכולם יוצאים מהראשית. אילו שניים מהכוחות זהים זה לזה? נמקו.

ב.

איזה כוח פועל באותו כיוון כמו F→1\vec F_1, ואיזה כוח פועל בכיוון ההפוך לו? כתבו כל אחד מהם בעזרת F→1\vec F_1.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

F→2=F→4\vec F_2=\vec F_4

מסובבים מהכיוון החיובי של ציר xx בזווית הנתונה: זווית חיובית – נגד כיוון השעון, זווית שלילית – עם כיוון השעון.

- F→1\vec F_1: חץ באורך 5 יחידות ברביע הראשון, 60∘60^\circ מעל ציר xx.

- F→3\vec F_3: חץ באותו כיוון, באורך כפול.

- F→2\vec F_2: סיבוב של 300∘300^\circ נגד כיוון השעון – זה ברביע הרביעי, 60∘60^\circ מתחת לציר xx.

- F→4\vec F_4: סיבוב של 60∘60^\circ עם כיוון השעון – אותו כיוון בדיוק, כי 300∘−360∘=−60∘300^\circ-360^\circ=-60^\circ.

- F→5\vec F_5: ברביע השלישי, 60∘60^\circ מתחת לחלק השלילי של ציר xx (240∘=180∘+60∘240^\circ=180^\circ+60^\circ).

שני וקטורים זהים כשיש להם אותו גודל ואותו כיוון. ל-F→2\vec F_2 ול-F→4\vec F_4 גודל 5 N5\,\text{N} ואותו כיוון, ולכן F→2=F→4\vec F_2=\vec F_4.

טעות נפוצה: לחשוב שזווית שלילית היא „לא חוקית” או שונה מ-300∘300^\circ. זוויות שנבדלות ב-360∘360^\circ מתארות אותו כיוון.

סעיף ב

תשובה:

F→3=2F→1\vec F_3=2\vec F_1, F→5=−F→1\vec F_5=-\vec F_1

ל-F→3\vec F_3 אותה זווית (60∘60^\circ) וגודל כפול, ולכן F→3=2F→1\vec F_3=2\vec F_1.

הכיוון ההפוך ל-60∘60^\circ הוא 60∘+180∘=240∘60^\circ+180^\circ=240^\circ – זה F→5\vec F_5, וגודלו שווה לגודל F→1\vec F_1. לכן F→5=−F→1\vec F_5=-\vec F_1 (שני הכוחות יחד מבטלים זה את זה).

שאלה 2 · העתקים של רובוט בהצגה קרטזית: רכיבים ורביעיםקצרה · קלה

רובוט נע על רצפה של מחסן. ציר xx מכוון מזרחה וציר yy צפונה. ארבעה העתקים של הרובוט נתונים בהצגה קרטזית (במטרים):

d→1=(3,1),d→2=(−2,4),d→3=(−1,−3),d→4=(2,−2)\vec d_1=(3,1),\quad \vec d_2=(-2,4),\quad \vec d_3=(-1,-3),\quad \vec d_4=(2,-2)
א.

לכל העתק: מהם הרכיבים שלו, באיזה רביע הוא נמצא, ומה הוא אומר במילים (כמה מטרים מזרחה או מערבה, וכמה צפונה או דרומה)?

ב.

באיזה מההעתקים הרובוט מגיע הכי רחוק מנקודת ההתחלה שלו? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

d→1\vec d_1: רביע I; d→2\vec d_2: רביע II; d→3\vec d_3: רביע III; d→4\vec d_4: רביע IV

הרכיב הראשון הוא dxd_x והשני dyd_y. הסימנים קובעים את הרביע:

העתקdxd_xdyd_yרביעבמילים
d→1\vec d_13 m3\,\text{m}1 m1\,\text{m}I3 m מזרחה ו-1 m צפונה
d→2\vec d_2−2 m-2\,\text{m}4 m4\,\text{m}II2 m מערבה ו-4 m צפונה
d→3\vec d_3−1 m-1\,\text{m}−3 m-3\,\text{m}III1 m מערבה ו-3 m דרומה
d→4\vec d_42 m2\,\text{m}−2 m-2\,\text{m}IV2 m מזרחה ו-2 m דרומה

כדי לשרטט: מהראשית הולכים dxd_x לאורך ציר xx ו-dyd_y לאורך ציר yy, ומותחים חץ מהראשית לנקודה שהגענו אליה.

סעיף ב

תשובה:

d→2\vec d_2, ∣d→2∣=20≈4.47 m|\vec d_2|=\sqrt{20}\approx4.47\,\text{m}

גודל ההעתק לפי פיתגורס: ∣d→∣=dx2+dy2|\vec d|=\sqrt{d_x^2+d_y^2}.

∣d→1∣=9+1=10≈3.16 m,∣d→2∣=4+16=20≈4.47 m|\vec d_1|=\sqrt{9+1}=\sqrt{10}\approx3.16\,\text{m},\qquad |\vec d_2|=\sqrt{4+16}=\sqrt{20}\approx4.47\,\text{m}
∣d→3∣=1+9=10≈3.16 m,∣d→4∣=4+4=8≈2.83 m|\vec d_3|=\sqrt{1+9}=\sqrt{10}\approx3.16\,\text{m},\qquad |\vec d_4|=\sqrt{4+4}=\sqrt8\approx2.83\,\text{m}

הגדול ביותר הוא d→2\vec d_2.

טעות נפוצה: לבחור את ההעתק שסכום רכיביו הכי גדול, או להתעלם מרכיב שלילי. הגודל תלוי בריבועי הרכיבים, והסימן לא משנה אותו.

שאלה 3 · העתקים של רחפן: מקרטזי לפולריקצרה · קלה

רחפן נע במישור אופקי. ציר xx מכוון מזרחה וציר yy צפונה. נתונים שני העתקים של הרחפן (במטרים):

d→1=(6,−8),d→2=(−1.5,−2)\vec d_1=(6,-8),\qquad \vec d_2=(-1.5,-2)
א.

מצאו את הגודל ואת הכיוון של d→1\vec d_1 (הזווית עם הכיוון החיובי של ציר xx).

ב.

מצאו את הגודל ואת הכיוון של d→2\vec d_2.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

∣d→1∣=10 m|\vec d_1|=10\,\text{m}, θ1≈−53.1∘\theta_1\approx-53.1^\circ (כלומר 306.9∘306.9^\circ)

∣d→1∣=62+(−8)2=100=10 m|\vec d_1|=\sqrt{6^2+(-8)^2}=\sqrt{100}=10\,\text{m}

הווקטור ברביע הרביעי (dx>0d_x>0, dy<0d_y<0):

tan⁡θ1=−86  ⇒  θ1≈−53.1∘\tan\theta_1=\frac{-8}{6}\;\Rightarrow\;\theta_1\approx-53.1^\circ

כלומר 53.1∘53.1^\circ מתחת לציר xx החיובי, או באופן שקול 360∘−53.1∘=306.9∘360^\circ-53.1^\circ=306.9^\circ.

סעיף ב

תשובה:

∣d→2∣=2.5 m|\vec d_2|=2.5\,\text{m}, θ2≈233.1∘\theta_2\approx233.1^\circ

∣d→2∣=(−1.5)2+(−2)2=6.25=2.5 m|\vec d_2|=\sqrt{(-1.5)^2+(-2)^2}=\sqrt{6.25}=2.5\,\text{m}

המחשבון נותן tan⁡−1 ⁣(−2−1.5)≈53.1∘\tan^{-1}\!\left(\frac{-2}{-1.5}\right)\approx53.1^\circ, אבל שני הרכיבים שליליים – הווקטור ברביע השלישי. לכן מוסיפים 180∘180^\circ:

θ2≈53.1∘+180∘=233.1∘\theta_2\approx53.1^\circ+180^\circ=233.1^\circ

טעות נפוצה: לקבל את התשובה של המחשבון (53.1∘53.1^\circ) כמו שהיא. ל-(1.5,2)(1.5,2) ול-(−1.5,−2)(-1.5,-2) אותו tan⁡\tan, והם בכיוונים הפוכים – תמיד בודקים ברביע.

שאלה 4 · שלושה כוחות על טבעת: פירוק לרכיביםקצרה · בינונית

על טבעת פועלים שלושה כוחות, וגודל כל אחד מהם 10 N10\,\text{N}. באיור מסומנות הזוויות של הכוחות:

- F→1\vec F_1 יוצר זווית של 30∘30^\circ עם הכיוון החיובי של ציר xx;

- F→2\vec F_2 יוצר זווית של 45∘45^\circ עם הכיוון השלילי של ציר xx;

- F→3\vec F_3 יוצר זווית של 20∘20^\circ עם הכיוון השלילי של ציר yy.

א.

פרקו את F→1\vec F_1 ואת F→2\vec F_2 לרכיבים, וכתבו כל אחד מהם בהצגה קרטזית.

ב.

פרקו את F→3\vec F_3 לרכיבים.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

F→1≈(8.66, 5.00) N\vec F_1\approx(8.66,\,5.00)\,\text{N}, F→2≈(−7.07, 7.07) N\vec F_2\approx(-7.07,\,7.07)\,\text{N}

כשהזווית θ\theta נמדדת מהכיוון החיובי של ציר xx: Fx=Fcos⁡θF_x=F\cos\theta, Fy=Fsin⁡θF_y=F\sin\theta.

F→1\vec F_1: θ=30∘\theta=30^\circ:

F1x=10cos⁡30∘≈8.66 N,F1y=10sin⁡30∘=5.00 NF_{1x}=10\cos30^\circ\approx8.66\,\text{N},\qquad F_{1y}=10\sin30^\circ=5.00\,\text{N}

F→2\vec F_2: ברביע השני, 45∘45^\circ מעל החלק השלילי של ציר xx, ולכן θ=180∘−45∘=135∘\theta=180^\circ-45^\circ=135^\circ:

F2x=10cos⁡135∘≈−7.07 N,F2y=10sin⁡135∘≈7.07 NF_{2x}=10\cos135^\circ\approx-7.07\,\text{N},\qquad F_{2y}=10\sin135^\circ\approx7.07\,\text{N}

בדיקה בלי θ\theta: הרכיב האופקי „ליד” הזווית הנתונה, 10cos⁡45∘≈7.0710\cos45^\circ\approx7.07, ומכוון שמאלה – לכן הוא שלילי.

סעיף ב

תשובה:

F→3≈(3.42, −9.40) N\vec F_3\approx(3.42,\,-9.40)\,\text{N}

הזווית נתונה מציר yy, ולכן הרכיב לאורך ציר yy הוא זה שמוכפל ב-cos⁡20∘\cos20^\circ, והרכיב לאורך ציר xx ב-sin⁡20∘\sin20^\circ. הכוח מכוון ימינה ולמטה (רביע רביעי):

F3x=+10sin⁡20∘≈3.42 N,F3y=−10cos⁡20∘≈−9.40 NF_{3x}=+10\sin20^\circ\approx3.42\,\text{N},\qquad F_{3y}=-10\cos20^\circ\approx-9.40\,\text{N}

בדיקה עם הזווית מהכיוון החיובי של ציר xx: θ=270∘+20∘=290∘\theta=270^\circ+20^\circ=290^\circ, ו-10cos⁡290∘≈3.4210\cos290^\circ\approx3.42, 10sin⁡290∘≈−9.4010\sin290^\circ\approx-9.40.

טעות נפוצה: להכפיל תמיד את FxF_x ב-cos⁡\cos של הזווית שבאיור. cos⁡\cos שייך לרכיב שלאורך הציר שממנו נמדדת הזווית.

שאלה 5 · מטוס בכיוון שנמדד מהצפון: רכיבי המהירותקצרה · בינונית

מטוס טס במהירות שגודלה 250 m/s250\,\text{m/s} ביחס לקרקע. ציר xx מכוון מזרחה וציר yy צפונה. בניווט מקובל לתת את כיוון הטיסה ביחס לצפון (לציר yy) ולא ביחס לציר xx.

א.

המטוס טס בכיוון שיוצר זווית של 30∘30^\circ עם הצפון, לכיוון מזרח. מהם רכיבי המהירות שלו?

ב.

בהמשך המטוס טס באותה מהירות בכיוון שיוצר זווית של 20∘20^\circ עם הדרום, לכיוון מערב. מהם רכיבי המהירות עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v→≈(125, 216.5) m/s\vec v\approx(125,\,216.5)\,\text{m/s}

הזווית נמדדת מציר yy, ולכן הרכיב הצפוני (לאורך yy) מוכפל ב-cos⁡30∘\cos30^\circ והרכיב המזרחי ב-sin⁡30∘\sin30^\circ. שני הרכיבים חיוביים (צפונה ומזרחה):

vx=250sin⁡30∘=125 m/s,vy=250cos⁡30∘≈216.5 m/sv_x=250\sin30^\circ=125\,\text{m/s},\qquad v_y=250\cos30^\circ\approx216.5\,\text{m/s}

בדיקה: הזווית עם ציר xx היא 90∘−30∘=60∘90^\circ-30^\circ=60^\circ, ו-250cos⁡60∘=125250\cos60^\circ=125.

סעיף ב

תשובה:

v→≈(−85.5, −234.9) m/s\vec v\approx(-85.5,\,-234.9)\,\text{m/s}

הזווית נמדדת מהכיוון השלילי של ציר yy (דרום). המטוס טס דרומה ומערבה, ולכן שני הרכיבים שליליים:

vx=−250sin⁡20∘≈−85.5 m/s,vy=−250cos⁡20∘≈−234.9 m/sv_x=-250\sin20^\circ\approx-85.5\,\text{m/s},\qquad v_y=-250\cos20^\circ\approx-234.9\,\text{m/s}

בדיקה: הזווית עם הכיוון החיובי של ציר xx היא 270∘−20∘=250∘270^\circ-20^\circ=250^\circ, ו-250cos⁡250∘≈−85.5250\cos250^\circ\approx-85.5, 250sin⁡250∘≈−234.9250\sin250^\circ\approx-234.9.

טעות נפוצה: לכתוב vx=250cos⁡20∘v_x=250\cos20^\circ רק כי „xx הולך עם קוסינוס”. הרכיב הגדול הוא זה שקרוב לכיוון הטיסה – כאן הדרומי.

שאלה 6 · שני כוחות על וו: פירוק בשתי דרכיםקצרה · בינונית

על וו פועלים שני כוחות, כמו באיור: גודלו של F→1\vec F_1 הוא 6 N6\,\text{N}, והוא יוצר זווית של 50∘50^\circ עם הכיוון השלילי של ציר xx. גודלו של F→2\vec F_2 הוא 10 N10\,\text{N}, והוא יוצר זווית של 60∘60^\circ עם הכיוון השלילי של ציר yy.

בכל סעיף מצאו את הרכיבים פעם אחת בעזרת הזווית שבאיור, ופעם אחת בעזרת הזווית שהכוח יוצר עם הכיוון החיובי של ציר xx.

א.

מצאו את הרכיבים של F→1\vec F_1.

ב.

מצאו את הרכיבים של F→2\vec F_2.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

F→1≈(−3.86, 4.60) N\vec F_1\approx(-3.86,\,4.60)\,\text{N}

בעזרת הזווית שבאיור: הזווית נמדדת מציר xx (השלילי), ולכן F1xF_{1x} מוכפל ב-cos⁡50∘\cos50^\circ. הכוח מכוון שמאלה ולמעלה:

F1x=−6cos⁡50∘≈−3.86 N,F1y=6sin⁡50∘≈4.60 NF_{1x}=-6\cos50^\circ\approx-3.86\,\text{N},\qquad F_{1y}=6\sin50^\circ\approx4.60\,\text{N}

בעזרת הזווית מהכיוון החיובי של ציר xx: θ1=180∘−50∘=130∘\theta_1=180^\circ-50^\circ=130^\circ:

F1x=6cos⁡130∘≈−3.86 N,F1y=6sin⁡130∘≈4.60 NF_{1x}=6\cos130^\circ\approx-3.86\,\text{N},\qquad F_{1y}=6\sin130^\circ\approx4.60\,\text{N}

בדרך השנייה הסימנים יוצאים לבד מהמחשבון.

סעיף ב

תשובה:

F→2≈(−8.66, −5.00) N\vec F_2\approx(-8.66,\,-5.00)\,\text{N}

בעזרת הזווית שבאיור: הזווית נמדדת מציר yy, ולכן F2yF_{2y} מוכפל ב-cos⁡60∘\cos60^\circ ו-F2xF_{2x} ב-sin⁡60∘\sin60^\circ. הכוח מכוון שמאלה ולמטה (רביע שלישי):

F2x=−10sin⁡60∘≈−8.66 N,F2y=−10cos⁡60∘=−5.00 NF_{2x}=-10\sin60^\circ\approx-8.66\,\text{N},\qquad F_{2y}=-10\cos60^\circ=-5.00\,\text{N}

בעזרת הזווית מהכיוון החיובי של ציר xx: θ2=270∘−60∘=210∘\theta_2=270^\circ-60^\circ=210^\circ:

F2x=10cos⁡210∘≈−8.66 N,F2y=10sin⁡210∘=−5.00 NF_{2x}=10\cos210^\circ\approx-8.66\,\text{N},\qquad F_{2y}=10\sin210^\circ=-5.00\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב θ=60∘\theta=60^\circ ישר בנוסחאות Fcos⁡θF\cos\theta, Fsin⁡θF\sin\theta – זה נותן וקטור ברביע הראשון, הפוך לגמרי.

שאלה 7 · מכפלת וקטור מהירות במספרקצרה · בינונית

דסקית A נעה במהירות v→\vec v שגודלה 4 m/s4\,\text{m/s}, בכיוון שיוצר זווית של 150∘150^\circ עם הכיוון החיובי של ציר xx. דסקית B נעה במהירות u→=3v→\vec u=3\vec v, ודסקית C נעה במהירות w→=−0.5 v→\vec w=-0.5\,\vec v.

א.

בלי לפרק לרכיבים: מהם הגודל והכיוון של u→\vec u ושל w→\vec w?

ב.

מצאו את הרכיבים של v→\vec v. חשבו את הרכיבים של u→\vec u בשתי דרכים: מהרכיבים של v→\vec v, ומהגודל והכיוון שמצאתם בסעיף א.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

∣u→∣=12 m/s|\vec u|=12\,\text{m/s} ב-150∘150^\circ; ∣w→∣=2 m/s|\vec w|=2\,\text{m/s} ב-330∘330^\circ (כלומר −30∘-30^\circ)

כפל וקטור במספר חיובי משנה רק את הגודל: ∣u→∣=3⋅4=12 m/s|\vec u|=3\cdot4=12\,\text{m/s}, והכיוון נשאר 150∘150^\circ.

כפל במספר שלילי מכפיל את הגודל בערך המוחלט של המספר והופך את הכיוון:

∣w→∣=0.5⋅4=2 m/s,θw=150∘+180∘=330∘|\vec w|=0.5\cdot4=2\,\text{m/s},\qquad \theta_w=150^\circ+180^\circ=330^\circ

סעיף ב

תשובה:

v→=(−23, 2)≈(−3.46, 2) m/s\vec v=(-2\sqrt3,\,2)\approx(-3.46,\,2)\,\text{m/s}, u→=(−63, 6)≈(−10.39, 6) m/s\vec u=(-6\sqrt3,\,6)\approx(-10.39,\,6)\,\text{m/s}

vx=4cos⁡150∘=−23≈−3.46 m/s,vy=4sin⁡150∘=2 m/sv_x=4\cos150^\circ=-2\sqrt3\approx-3.46\,\text{m/s},\qquad v_y=4\sin150^\circ=2\,\text{m/s}

דרך 1: מכפילים כל רכיב ב-3:

u→=3v→=(−63, 6)≈(−10.39, 6) m/s\vec u=3\vec v=(-6\sqrt3,\,6)\approx(-10.39,\,6)\,\text{m/s}

דרך 2: מהגודל והכיוון:

ux=12cos⁡150∘≈−10.39 m/s,uy=12sin⁡150∘=6 m/su_x=12\cos150^\circ\approx-10.39\,\text{m/s},\qquad u_y=12\sin150^\circ=6\,\text{m/s}

שתי הדרכים נותנות אותה תוצאה: כפל במספר מכפיל כל רכיב באותו מספר.

שאלה 8 · סירה חוצה נהר: רכיבי המהירותקצרה · בינונית

גדות נהר ישרות ומכוונות ממזרח למערב, ורוחב הנהר 120 m120\,\text{m}. סירה יוצאת מהגדה הדרומית ונעה ביחס לקרקע במהירות קבועה שגודלה 5 m/s5\,\text{m/s}, בכיוון שיוצר זווית של 37∘37^\circ עם הצפון, לכיוון מזרח.

נתון: sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8.

א.

מהם רכיבי המהירות של הסירה בכיוון מזרח ובכיוון צפון?

ב.

כמה זמן לוקח לסירה לחצות את הנהר, ובאיזה מרחק מזרחה מנקודת היציאה (לאורך הגדה) היא מגיעה לגדה השנייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

3 m/s3\,\text{m/s} מזרחה, 4 m/s4\,\text{m/s} צפונה

נבחר ציר xx מזרחה וציר yy צפונה. הזווית נמדדת מהצפון (מציר yy), ולכן:

vy=5cos⁡37∘=4 m/s,vx=5sin⁡37∘=3 m/sv_y=5\cos37^\circ=4\,\text{m/s},\qquad v_x=5\sin37^\circ=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

30 s30\,\text{s}; 90 m90\,\text{m} מזרחה

כדי לחצות, הסירה צריכה להתקדם 120 m120\,\text{m} צפונה. רק רכיב המהירות הצפוני מקרב אותה לגדה השנייה:

t=120vy=1204=30 st=\frac{120}{v_y}=\frac{120}{4}=30\,\text{s}

באותו זמן הרכיב המזרחי מזיז אותה לאורך הנהר:

Δx=vxt=3⋅30=90 m\Delta x=v_x t=3\cdot30=90\,\text{m}

טעות נפוצה: לחלק את רוחב הנהר בגודל המהירות כולה (120/5120/5). הסירה לא נעה בניצב לגדה, ורק הרכיב הניצב לגדה קובע את זמן החצייה.

שאלה 9 · רכיב אחד וגודל: שני כיוונים אפשרייםקצרה · קשה

על דסקית שעל משטח קרח פועל כוח F→\vec F שגודלו 13 N13\,\text{N}. ידוע שהרכיב שלו בכיוון ציר xx הוא Fx=−5 NF_x=-5\,\text{N}.

א.

מהם הערכים האפשריים של FyF_y? לכל אפשרות, מהי הזווית של F→\vec F עם הכיוון החיובי של ציר xx?

ב.

תלמיד טוען: „אם בוחרים את הזווית מתאים, הרכיב FxF_x יכול להיות גדול מ-13 N13\,\text{N}.” האם הוא צודק? באיזה מקרה ∣Fx∣|F_x| שווה לגודל הכוח?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Fy=12 NF_y=12\,\text{N} (θ≈112.6∘\theta\approx112.6^\circ) או Fy=−12 NF_y=-12\,\text{N} (θ≈247.4∘\theta\approx247.4^\circ)

Fy2=F2−Fx2=169−25=144  ⇒  Fy=±12 NF_y^2=F^2-F_x^2=169-25=144\;\Rightarrow\;F_y=\pm12\,\text{N}

הנתונים לא קובעים את הסימן, ולכן יש שני כוחות אפשריים, סימטריים ביחס לציר xx.

הזווית עם החלק השלילי של ציר xx: tan⁡α=125⇒α≈67.4∘\tan\alpha=\frac{12}{5}\Rightarrow\alpha\approx67.4^\circ.

- Fy=+12 NF_y=+12\,\text{N} (רביע II): θ=180∘−67.4∘=112.6∘\theta=180^\circ-67.4^\circ=112.6^\circ.

- Fy=−12 NF_y=-12\,\text{N} (רביע III): θ=180∘+67.4∘=247.4∘\theta=180^\circ+67.4^\circ=247.4^\circ.

סעיף ב

תשובה:

לא; ∣Fx∣=F|F_x|=F רק כשהכוח לאורך ציר xx

Fx=Fcos⁡θF_x=F\cos\theta, ו-∣cos⁡θ∣≤1|\cos\theta|\le1, ולכן תמיד ∣Fx∣≤F|F_x|\le F. אפשר לראות זאת גם מפיתגורס: F2=Fx2+Fy2≥Fx2F^2=F_x^2+F_y^2\ge F_x^2 – הווקטור הוא היתר במשולש, והרכיבים הם הניצבים.

שוויון ∣Fx∣=F|F_x|=F מתקבל רק כש-Fy=0F_y=0, כלומר כשהכוח מכוון לאורך ציר xx (θ=0∘\theta=0^\circ או 180∘180^\circ).

טעות נפוצה: לחשוב שרכיבי וקטור „מתחלקים” מגודלו כמו חלקים של סכום (F=Fx+FyF=F_x+F_y). הקשר הוא דרך ריבועים, לא דרך חיבור.

שאלה 10 · מהירויות של דסקית הוקי: מעבר בין ההצגותביניים · בינונית

דסקית נעה על שולחן הוקי-אוויר. ציר xx לאורך השולחן וציר yy לרוחבו. בכל סעיף נתון וקטור מהירות של הדסקית (ברגע אחר). תנו את הכיוון כזווית עם הכיוון החיובי של ציר xx, בין 0∘0^\circ ל-360∘360^\circ, ושרטטו כל וקטור במערכת צירים.

א.

מצאו את הגודל ואת הכיוון של v→1=(3,4) m/s\vec v_1=(3,4)\,\text{m/s} ושל v→2=(0,−6) m/s\vec v_2=(0,-6)\,\text{m/s}.

ב.

מצאו את הגודל ואת הכיוון של v→3=(−5,5) m/s\vec v_3=(-5,5)\,\text{m/s}.

ג.

גודל המהירות v→4\vec v_4 הוא 10 m/s10\,\text{m/s}, הרכיב שלה בציר xx הוא v4x=−8 m/sv_{4x}=-8\,\text{m/s}, והיא ברביע השלישי. מצאו את v4yv_{4y} ואת הכיוון.

ד.

גודל המהירות v→5\vec v_5 הוא 4 m/s4\,\text{m/s}, הרכיב שלה בציר yy הוא v5y=2 m/sv_{5y}=2\,\text{m/s}, והיא ברביע השני. מצאו את v5xv_{5x} ואת הכיוון.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

∣v→1∣=5 m/s|\vec v_1|=5\,\text{m/s}, θ1≈53.1∘\theta_1\approx53.1^\circ; ∣v→2∣=6 m/s|\vec v_2|=6\,\text{m/s}, θ2=270∘\theta_2=270^\circ

∣v→1∣=32+42=5 m/s,tan⁡θ1=43⇒θ1≈53.1∘|\vec v_1|=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{m/s},\qquad \tan\theta_1=\frac43\Rightarrow\theta_1\approx53.1^\circ

(רביע ראשון, אין צורך בתיקון.)

ל-v→2\vec v_2 אין רכיב xx: הוא כולו לאורך החלק השלילי של ציר yy. לכן ∣v→2∣=6 m/s|\vec v_2|=6\,\text{m/s} ו-θ2=270∘\theta_2=270^\circ. (כאן אין טעם להשתמש ב-tan⁡\tan – מחלקים ב-0.)

סעיף ב

תשובה:

∣v→3∣=52≈7.07 m/s|\vec v_3|=5\sqrt2\approx7.07\,\text{m/s}, θ3=135∘\theta_3=135^\circ

∣v→3∣=25+25=52≈7.07 m/s|\vec v_3|=\sqrt{25+25}=5\sqrt2\approx7.07\,\text{m/s}

הרכיבים שווים בגודלם, ולכן הווקטור יוצר 45∘45^\circ עם הצירים. הוא ברביע השני (vx<0v_x<0, vy>0v_y>0), כלומר 45∘45^\circ מעל החלק השלילי של ציר xx:

θ3=180∘−45∘=135∘\theta_3=180^\circ-45^\circ=135^\circ

(המחשבון נותן tan⁡−1(−1)=−45∘\tan^{-1}(-1)=-45^\circ – זה הכיוון ההפוך.)

סעיף ג

תשובה:

v4y=−6 m/sv_{4y}=-6\,\text{m/s}, θ4≈216.9∘\theta_4\approx216.9^\circ

מפיתגורס:

v4y2=102−82=36  ⇒  v4y=±6 m/sv_{4y}^2=10^2-8^2=36\;\Rightarrow\;v_{4y}=\pm6\,\text{m/s}

ברביע השלישי שני הרכיבים שליליים, ולכן v4y=−6 m/sv_{4y}=-6\,\text{m/s}.

הזווית עם החלק השלילי של ציר xx: tan⁡α=68⇒α≈36.9∘\tan\alpha=\frac68\Rightarrow\alpha\approx36.9^\circ, ולכן

θ4=180∘+36.9∘=216.9∘\theta_4=180^\circ+36.9^\circ=216.9^\circ

סעיף ד

תשובה:

v5x=−23≈−3.46 m/sv_{5x}=-2\sqrt3\approx-3.46\,\text{m/s}, θ5=150∘\theta_5=150^\circ

v5x2=42−22=12  ⇒  v5x=−12=−23≈−3.46 m/sv_{5x}^2=4^2-2^2=12\;\Rightarrow\;v_{5x}=-\sqrt{12}=-2\sqrt3\approx-3.46\,\text{m/s}

(שלילי, כי ברביע השני vx<0v_x<0.)

הזווית עם החלק השלילי של ציר xx: sin⁡α=v5y∣v→5∣=24⇒α=30∘\sin\alpha=\frac{v_{5y}}{|\vec v_5|}=\frac24\Rightarrow\alpha=30^\circ, ולכן θ5=180∘−30∘=150∘\theta_5=180^\circ-30^\circ=150^\circ.

טעות נפוצה: לבחור את הסימן החיובי של השורש באופן אוטומטי. המידע על הרביע הוא שקובע את הסימן.

שאלה 11 · מהירות של כדור זרוק בשלושה רגעיםביניים · בינונית

כדור נזרק באוויר. ציר xx אופקי וציר yy אנכי כלפי מעלה. מהירות הכדור נמדדה בשלושה רגעים:

v→1=(6, 8) m/s,v→2=(6, 0) m/s,v→3=(6, −8) m/s\vec v_1=(6,\,8)\,\text{m/s},\qquad \vec v_2=(6,\,0)\,\text{m/s},\qquad \vec v_3=(6,\,-8)\,\text{m/s}
א.

מצאו את גודל המהירות ואת הזווית שלה עם הכיוון החיובי של ציר xx בכל אחד משלושת הרגעים.

ב.

באילו רגעים גודל המהירות שווה? מה משותף לווקטורים האלה ומה שונה ביניהם?

ג.

ברגע אחר, בין הרגע השני לרגע השלישי, הרכיב האופקי של המהירות עדיין 6 m/s6\,\text{m/s}, והמהירות מכוונת 45∘45^\circ מתחת לאופק. מהו וקטור המהירות בהצגה קרטזית, ומה גודלו?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

10 m/s10\,\text{m/s} ב-53.1∘53.1^\circ; 6 m/s6\,\text{m/s} ב-0∘0^\circ; 10 m/s10\,\text{m/s} ב-−53.1∘-53.1^\circ

∣v→1∣=36+64=10 m/s,tan⁡θ1=86⇒θ1≈53.1∘|\vec v_1|=\sqrt{36+64}=10\,\text{m/s},\qquad \tan\theta_1=\frac86\Rightarrow\theta_1\approx53.1^\circ
∣v→2∣=6 m/s,θ2=0∘|\vec v_2|=6\,\text{m/s},\qquad \theta_2=0^\circ

(המהירות אופקית.)

∣v→3∣=36+64=10 m/s,tan⁡θ3=−86⇒θ3≈−53.1∘|\vec v_3|=\sqrt{36+64}=10\,\text{m/s},\qquad \tan\theta_3=\frac{-8}{6}\Rightarrow\theta_3\approx-53.1^\circ

(הווקטור השלישי ברביע הרביעי, ולכן הזווית השלילית שהמחשבון נותן נכונה.)

סעיף ב

תשובה:

ברגעים 1 ו-3; אותו vxv_x, vyv_y הפוך בסימן

∣v→1∣=∣v→3∣=10 m/s|\vec v_1|=|\vec v_3|=10\,\text{m/s}. לשני הווקטורים אותו רכיב אופקי (6 m/s6\,\text{m/s}), והרכיבים האנכיים שווים בגודלם והפוכים בסימן. לכן הם תמונת ראי זה של זה ביחס לציר xx: אחד 53.1∘53.1^\circ מעל האופק (הכדור עולה), והשני 53.1∘53.1^\circ מתחתיו (הכדור יורד).

גודל שווה לא אומר וקטור שווה: v→1≠v→3\vec v_1\ne\vec v_3, כי הכיוונים שונים.

סעיף ג

תשובה:

v→4=(6, −6) m/s\vec v_4=(6,\,-6)\,\text{m/s}, ∣v→4∣=62≈8.49 m/s|\vec v_4|=6\sqrt2\approx8.49\,\text{m/s}

בזווית של 45∘45^\circ הרכיבים שווים בגודלם (tan⁡45∘=1\tan45^\circ=1). המהירות מתחת לאופק, ולכן vyv_y שלילי:

v→4=(6, −6) m/s,∣v→4∣=36+36=62≈8.49 m/s\vec v_4=(6,\,-6)\,\text{m/s},\qquad |\vec v_4|=\sqrt{36+36}=6\sqrt2\approx8.49\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכתוב ∣v→4∣=6+6=12 m/s|\vec v_4|=6+6=12\,\text{m/s}. גודל וקטור מחשבים בפיתגורס, לא בחיבור הרכיבים.

שאלה 12 · ניווט לפי אזימוט: מעבר להצגה קרטזיתביניים · קשה

מטיילים מתארים כיוון בעזרת אזימוט β\beta: הזווית מהצפון, הנמדדת עם כיוון השעון (צפון 0∘0^\circ, מזרח 90∘90^\circ, דרום 180∘180^\circ, מערב 270∘270^\circ). נבחר ציר xx מזרחה וציר yy צפונה.

א.

מטיילת עוברת העתק של 8 km8\,\text{km} באזימוט 120∘120^\circ. מהם רכיבי ההעתק?

ב.

מטייל אחר עובר העתק שרכיביו (−3, −33) km(-3,\,-3\sqrt3)\,\text{km}. מהו גודל ההעתק, ומהו האזימוט שלו?

ג.

הראו שעבור העתק בגודל dd ובאזימוט β\beta כלשהו מתקיים dx=dsin⁡βd_x=d\sin\beta ו-dy=dcos⁡βd_y=d\cos\beta. מה הקשר בין β\beta לבין הזווית θ\theta שהמתמטיקאים מודדים מציר xx החיובי נגד כיוון השעון? בדקו את הקשר על סעיף א.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

d→≈(6.93, −4) km\vec d\approx(6.93,\,-4)\,\text{km}

אזימוט 120∘120^\circ הוא 30∘30^\circ אחרי המזרח, כלומר 30∘30^\circ מתחת לציר xx החיובי (מזרחה ומעט דרומה). לכן:

dx=8cos⁡30∘≈6.93 km,dy=−8sin⁡30∘=−4 kmd_x=8\cos30^\circ\approx6.93\,\text{km},\qquad d_y=-8\sin30^\circ=-4\,\text{km}

סעיף ב

תשובה:

6 km6\,\text{km}, אזימוט 210∘210^\circ

∣d→∣=9+27=36=6 km|\vec d|=\sqrt{9+27}=\sqrt{36}=6\,\text{km}

שני הרכיבים שליליים: ההעתק דרומה ומערבה. הזווית עם הדרום (החלק השלילי של ציר yy):

tan⁡α=∣dx∣∣dy∣=333=13  ⇒  α=30∘\tan\alpha=\frac{|d_x|}{|d_y|}=\frac{3}{3\sqrt3}=\frac{1}{\sqrt3}\;\Rightarrow\;\alpha=30^\circ

מהדרום (180∘180^\circ) ממשיכים 30∘30^\circ עם כיוון השעון לכיוון מערב: β=180∘+30∘=210∘\beta=180^\circ+30^\circ=210^\circ.

סעיף ג

תשובה:

θ=90∘−β\theta=90^\circ-\beta (עד כדי 360∘360^\circ)

הזווית θ\theta מתחילה במזרח ומסתובבת נגד כיוון השעון; האזימוט מתחיל בצפון (שהוא θ=90∘\theta=90^\circ) ומסתובב בכיוון ההפוך. לכן כל מעלה של אזימוט מקטינה את θ\theta במעלה:

θ=90∘−β\theta=90^\circ-\beta

מכאן:

dx=dcos⁡θ=dcos⁡(90∘−β)=dsin⁡β,dy=dsin⁡θ=dsin⁡(90∘−β)=dcos⁡βd_x=d\cos\theta=d\cos(90^\circ-\beta)=d\sin\beta,\qquad d_y=d\sin\theta=d\sin(90^\circ-\beta)=d\cos\beta

בדיקה על סעיף א: β=120∘⇒θ=−30∘\beta=120^\circ\Rightarrow\theta=-30^\circ (או 330∘330^\circ), ו-dx=8sin⁡120∘≈6.93d_x=8\sin120^\circ\approx6.93, dy=8cos⁡120∘=−4d_y=8\cos120^\circ=-4, כמו שמצאנו.

טעות נפוצה: להציב את האזימוט ישר במקום θ\theta בנוסחאות dcos⁡θd\cos\theta, dsin⁡θd\sin\theta. הצירים מתחלפים: אצל האזימוט ה-cos⁡\cos שייך לרכיב הצפוני.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.