דילוג לתוכן המרכזי

תנועה קצובה - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ז' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · תנועה קצובה, תנועה משתנה והתמדה · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

איזה משפט מתאר תנועה קצובה?

  1. א. הגוף נע בקו ישר, בלי לעצור

  2. ב. הגוף עובר דרכים שוות בכל פרקי זמן שווים, לאורך קו ישר

  3. ג. הגוף עובר דרך ארוכה בזמן קצר

  4. ד. הגוף עובר בכל שנייה יותר מטרים מאשר בשנייה שלפניה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בתנועה קצובה הגוף נע בקו ישר במהירות קבועה: בכל שנייה (ובכל פרק זמן שווה אחר) הוא עובר אותה דרך.

- "נע בקו ישר בלי לעצור": מכונית שמאיצה בכביש ישר נעה בקו ישר ולא עוצרת, אבל מהירותה משתנה. קו ישר לבד לא מספיק.

- "דרך ארוכה בזמן קצר": זה אומר שהגוף מהיר, לא שמהירותו קבועה. גם גוף איטי יכול לנוע בתנועה קצובה.

- "בכל שנייה יותר מטרים": זו תנועה שבה המהירות גדלה, ההפך מתנועה קצובה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

ארבעה צעצועים נעים על מסלולים ישרים. בטבלה רשום המרחק של כל צעצוע מקו הזינוק, בס"מ, בכל שנייה.

צעצוע00 ש'11 ש'22 ש'33 ש'44 ש'
רובוט002255991414
מכונית0066101012121313
רכבת0055101010101010
חיפושית00448812121616

איזה צעצוע נע בתנועה קצובה בכל ארבע השניות?

  1. א. הרובוט

  2. ב. המכונית

  3. ג. הרכבת

  4. ד. החיפושית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בודקים כמה ס"מ עבר כל צעצוע בכל שנייה (ההפרש בין שתי עמודות סמוכות):

•חיפושית: 4,4,4,44,4,4,4. אותה דרך בכל שנייה, ולכן התנועה קצובה.

•רובוט: 2,3,4,52,3,4,5. בכל שנייה יותר: הוא מאיץ.

•מכונית: 6,4,2,16,4,2,1. בכל שנייה פחות: היא מאטה.

•רכבת: 5,5,0,05,5,0,0. בשתי השניות הראשונות זה נראה כמו תנועה קצובה, אבל אחר כך היא עומדת. בתנועה קצובה הדרך שווה בכל השניות.

שאלה 3

קלה · פתוחה

רוכבת אופניים נוסעת בכביש ישר. הגרף מתאר את המרחק שלה מתחנת דלק שנמצאת על הכביש. בזמן 00 היא כבר הייתה במרחק מסוים מהתחנה.

‫זמן (ש')‬‫מרחק מהתחנה (מ')‬012345678910110510152025303540455055

א. מה צורת הגרף, ומה היא אומרת על התנועה?

תשובה ופתרון לסעיף א

קו ישר שעולה: הרוכבת נעה בתנועה קצובה.

1. הגרף הוא קו ישר, כלומר אותו שיפוע לכל אורכו.

2. שיפוע קבוע פירושו שבכל שנייה המרחק גדל באותה כמות: אותה דרך בכל שנייה.

3. זו תנועה קצובה (מהירות קבועה).

ב. כמה מטרים עוברת הרוכבת בכל שנייה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

44 מטרים, כלומר 44 מ'/ש'.

1. בזמן 00 המרחק 1010 מטר, וב-1010 שניות 5050 מטר.

2. הדרך שעברה: 50−10=4050-10=40 מטר ב-1010 שניות.

3. v=4010=4v=\frac{40}{10}=4 מ'/ש'.

4. מי שמחלק 5010=5\frac{50}{10}=5 שוכח שהרוכבת לא יצאה מהתחנה: 5050 מטר הוא המרחק מהתחנה, לא הדרך שעברה.

ג. אם הרוכבת תמשיך באותה תנועה, מה יהיה המרחק שלה מהתחנה אחרי 2525 שניות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

110110 מטר.

1. ב-2525 שניות היא עוברת s=v⋅t=4⋅25=100s=v\cdot t=4\cdot25=100 מטר.

2. היא התחילה 1010 מטר מהתחנה, ולכן המרחק: 10+100=11010+100=110 מטר.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

שלוש עגלות גררו סרטי נייר דרך מסמן שמנקד נקודה כל 0.10.1 שנייה. התנועה התחילה בצד שמאל. האות ליד הנקודה הראשונה היא שם הסרט.

‫א‬‫ב‬‫ג‬

באיזה סרט העגלה נעה בתנועה קצובה?

  1. א. בסרט א

  2. ב. בסרט ב

  3. ג. בסרט ג

  4. ד. בכל שלושת הסרטים, כי בכולם הנקודות מסודרות על קו ישר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בין כל שתי נקודות סמוכות עובר אותו זמן, 0.10.1 שנייה. לכן המרווח בין הנקודות הוא הדרך שהעגלה עברה ב-0.10.1 שנייה.

•סרט ב: כל המרווחים שווים. אותה דרך בכל 0.10.1 שנייה: תנועה קצובה.

•סרט א: המרווחים גדלים משמאל לימין: העגלה מאיצה.

•סרט ג: המרווחים קטנים: העגלה מאטה.

- "כל השלושה": הנקודות תמיד על קו ישר, כי הסרט ישר. הקו מראה שהתנועה בקו ישר, אבל לא שהמהירות קבועה.

שאלה 5

קלה · פתוחה

מכונית צעצוע נעה בתנועה קצובה על רצפה ישרה ועוברת 1515 ס"מ בכל שנייה. היא יוצאת לדרך מנקודה מסומנת על הרצפה.

א. השלימו את הטבלה: המרחק של המכונית מהנקודה המסומנת.

זמן (ש')11223344
מרחק (ס"מ)
תשובה ופתרון לסעיף א

1515, 3030, 4545, 6060 ס"מ.

בכל שנייה נוספים 1515 ס"מ: 1515, 15+15=3015+15=30, 30+15=4530+15=45, 45+15=6045+15=60.

ב. מה יהיה המרחק אחרי 1010 שניות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

150150 ס"מ.

s=v⋅t=15⋅10=150s=v\cdot t=15\cdot10=150 ס"מ.

ג. אחרי כמה שניות תהיה המכונית במרחק 9090 ס"מ מהנקודה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אחרי 66 שניות.

t=sv=9015=6t=\frac{s}{v}=\frac{90}{15}=6 שניות.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

הגרף מתאר את מהירותה של סירה ששטה בקו ישר באגם, במשך 88 שניות.

‫זמן (ש')‬‫מהירות (מ'/ש')‬0123456789012345

א. מה הייתה מהירות הסירה, ואיך היא השתנתה?

תשובה ופתרון לסעיף א

33 מ'/ש' כל הזמן. המהירות לא השתנתה: תנועה קצובה.

1. זה גרף מהירות-זמן, לא גרף מרחק-זמן.

2. הקו אופקי בגובה 33: בכל רגע המהירות 33 מ'/ש'.

3. מהירות קבועה בקו ישר היא תנועה קצובה. (קו אופקי בגרף מהירות-זמן לא אומר שהסירה עומדת.)

ב. איזו דרך עברה הסירה ב-88 השניות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

2424 מטר.

s=v⋅t=3⋅8=24s=v\cdot t=3\cdot8=24 מטר.

ג. תארו במילים את גרף המרחק-זמן של אותה תנועה, אם בזמן 00 הסירה הייתה בנקודת המוצא.

תשובה ופתרון לסעיף ג

קו ישר שעולה מ-00 ל-2424 מטר ב-88 שניות.

1. בכל שנייה המרחק גדל ב-33 מטר, ולכן גרף המרחק-זמן הוא קו ישר שעולה.

2. הקו יוצא מהראשית (מרחק 00 בזמן 00) ומגיע ל-2424 מטר ב-88 שניות, כמו שחישבנו בסעיף ב.

3. לאותה תנועה קצובה יש שני ציורים: קו אופקי בגרף מהירות-זמן, וקו ישר משופע בגרף מרחק-זמן.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

כל קו בגרף מתאר את המרחק של גוף אחר מנקודת המוצא שלו. האות ליד קצה הקו היא שם הגוף.

‫זמן‬‫מרחק‬‫א‬‫ב‬‫ג‬‫ד‬

איזה גוף נע בתנועה קצובה לאורך כל הזמן שבגרף?

  1. א. גוף ב

  2. ב. גוף ג

  3. ג. גוף א

  4. ד. גוף ד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בתנועה קצובה הגוף עובר אותה דרך בכל פרק זמן שווה, ולכן גרף המרחק-זמן הוא קו ישר אחד, עם אותו שיפוע לכל אורכו. זה קו א.

•ב: הקו נעשה תלול יותר ויותר: הגוף מאיץ.

•ג: הקו נעשה מתון יותר ויותר: הגוף מאט.

•ד: בנוי משני קטעים ישרים, ובכל קטע התנועה קצובה. אבל השיפוע של הקטע השני קטן יותר: המהירות השתנתה. לאורך כל הזמן זו לא תנועה קצובה.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

תלמידים בדקו אם מכונית צעצוע על סוללות נעה בתנועה קצובה. הם צילמו וידאו של המכונית ליד סרגל ארוך, וקראו מהווידאו את מקומה בכל חצי שנייה.

זמן (ש')000.50.5111.51.5222.52.5
מקום (ס"מ)0010.210.219.819.830.130.140.040.049.949.9

א. חשבו כמה ס"מ עברה המכונית בכל חצי שנייה.

תשובה ופתרון לסעיף א

10.210.2, 9.69.6, 10.310.3, 9.99.9, 9.99.9 ס"מ.

מחסרים כל מקום מהמקום שאחריו: 10.2−0=10.210.2-0=10.2, 19.8−10.2=9.619.8-10.2=9.6, 30.1−19.8=10.330.1-19.8=10.3, 40.0−30.1=9.940.0-30.1=9.9, 49.9−40.0=9.949.9-40.0=9.9.

ב. המספרים לא שווים בדיוק. האם אפשר לומר שהתנועה קצובה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן, בקירוב. ההפרשים קטנים ולא מסודרים, והם נובעים מאי-דיוק בקריאת המקום.

1. כל הדרכים קרובות ל-1010 ס"מ, וההבדלים הם עד כחצי ס"מ.

2. ההבדלים לא הולכים וגדלים או הולכים וקטנים: פעם יותר ופעם פחות. אילו המכונית הייתה מאיצה, היינו רואים דרכים שגדלות בהתמדה.

3. קריאת מקום של מכונית נוסעת ליד סרגל מדויקת בערך עד חצי ס"מ, ולכן הבדלים כאלה צפויים גם בתנועה קצובה.

4. מסקנה: בגבולות הדיוק של המדידה, התנועה קצובה.

ג. מה מהירות המכונית?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-2020 ס"מ לשנייה.

מהתחלה ועד הסוף: 49.92.5≈20\frac{49.9}{2.5}\approx20 ס"מ לשנייה. (שימוש בכל הדרך מקטין את השפעת שגיאות הקריאה.)

ד. הציעו שתי דרכים לשפר את הניסוי, כדי להיות בטוחים יותר במסקנה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

למשל: מסלול ארוך יותר עם יותר מדידות; חזרה על הניסוי כמה פעמים; סרגל עם שנתות ברורות וצילום מלמעלה.

1. יותר מדידות לאורך זמן ארוך יותר: אם יש שינוי קטן ועקבי במהירות, הוא יתגלה.

2. חזרה על הניסוי כמה פעמים ובדיקה שמתקבלת אותה תוצאה.

3. שיפור הקריאה: מצלמה שמביטה ישר על הסרגל, וסימון ברור על המכונית שממנו קוראים את המקום.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

נגה רוצה לבדוק אם כדור שמתגלגל לאורך מסדרון ישר בבית הספר נע בתנועה קצובה. יש לה סרט מדידה, גיר, חמישה שעוני עצר וחמישה חברים.

א. תכננו את הניסוי: מה מסמנים על הרצפה, ומה כל חבר מודד?

תשובה ופתרון לסעיף א

מסמנים קווים במרחקים שווים (למשל כל 22 מטר). כל חבר עומד ליד קו ומודד את הזמן מרגע השחרור ועד שהכדור חוצה את הקו שלו.

1. בעזרת סרט המדידה והגיר מסמנים קווים במרחקים שווים לאורך המסדרון, למשל ב-22, 44, 66, 88 ו-1010 מטר מנקודת השחרור.

2. כל חבר עומד ליד קו אחד עם שעון עצר.

3. כולם מפעילים את השעון ברגע שהכדור משוחרר, ועוצרים כשהכדור חוצה את הקו שלהם.

4. רושמים בטבלה: מרחק מנקודת השחרור, וזמן.

ב. איך תדע נגה מהתוצאות אם התנועה קצובה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מחשבים את הזמן שלקח לכדור לעבור כל קטע של 22 מטר. אם כל הזמנים שווים (בקירוב), התנועה קצובה.

1. הזמן לכל קטע = הזמן בקו המאוחר פחות הזמן בקו הקודם.

2. הקטעים שווים באורכם, ולכן אם הזמנים שווים, הכדור עבר דרכים שוות בזמנים שווים: תנועה קצובה.

3. אם הזמנים הולכים וגדלים, הכדור מאט. אם הם הולכים וקטנים, הכדור מאיץ.

ג. נגה שחררה את הכדור בדחיפה קלה, והזמנים לקטעים יצאו 1.01.0, 1.11.1, 1.31.3, 1.61.6, 2.12.1 שניות. מה אפשר להסיק?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכדור מאט: כל קטע של 22 מטר לוקח לו יותר זמן מהקודם. התנועה אינה קצובה.

1. הזמנים הולכים וגדלים בעקביות, הרבה יותר מאי-דיוק של שעון עצר.

2. אותה דרך בזמן ארוך יותר פירושה מהירות קטנה יותר.

3. הכדור מאט, כי החיכוך עם הרצפה והתנגדות האוויר מעכבים אותו.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

מסמן מנקד 55 נקודות בשנייה על סרט נייר שקשור לעגלה. העגלה נעה בתנועה קצובה, והמרחק בין כל שתי נקודות סמוכות הוא 66 ס"מ.

איזו דרך עוברת העגלה ב-33 שניות?

  1. א. 9090 ס"מ

  2. ב. 1818 ס"מ

  3. ג. 3.63.6 ס"מ

  4. ד. 1515 ס"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. 55 נקודות בשנייה: בין שתי נקודות סמוכות עוברת 15=0.2\frac15=0.2 שנייה.

2. בכל שנייה העגלה עוברת 55 מרווחים: 5⋅6=305\cdot6=30 ס"מ. כלומר v=30v=30 ס"מ לשנייה.

3. ב-33 שניות: 30⋅3=9030\cdot3=90 ס"מ.

- 1818 ס"מ: התייחסו למרווח של 66 ס"מ כאל הדרך בשנייה אחת.

- 3.63.6 ס"מ: חילקו 66 ב-55 במקום לכפול, וכפלו ב-33.

- 1515 ס"מ: כפלו את מספר הנקודות בשנייה בזמן (5⋅35\cdot3), בלי להשתמש במרווח.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

לאורך שביל אופניים ישר עומדים עמודי תאורה, כל 5050 מטר. רוכבת יוצאת מהעמוד הראשון, ותלמיד רושם מתי היא חולפת על פני כל עמוד.

עמוד0011223344
מרחק מעמוד 00 (מ')005050100100150150200200
זמן (ש')0088161624243232

א. האם הרוכבת נעה בתנועה קצובה בין העמודים? הסבירו לפי הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן: כל קטע של 5050 מטר לקח לה 88 שניות.

1. כאן הדרכים קבועות (5050 מטר) ומודדים זמנים.

2. הזמן בין עמודים סמוכים: 8−0=88-0=8, 16−8=816-8=8, 24−16=824-16=8, 32−24=832-24=8 שניות.

3. דרכים שוות בזמנים שווים: תנועה קצובה (לפחות במדידות האלה).

ב. מה מהירות הרוכבת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

6.256.25 מ'/ש'.

v=508=6.25v=\frac{50}{8}=6.25 מ'/ש'. (או מכל הדרך: 20032=6.25\frac{200}{32}=6.25.)

ג. אם תמשיך כך, מתי תחלוף על פני עמוד מספר 66?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אחרי 4848 שניות.

1. עמוד 66 נמצא 6⋅50=3006\cdot50=300 מטר מעמוד 00.

2. t=3006.25=48t=\frac{300}{6.25}=48 שניות. (או: עוד שני עמודים, 2⋅8=162\cdot8=16 שניות אחרי 3232.)

שאלה 12

קשה · פתוחה

רון מדד את המרחק של מכונית מצומת, בכביש ישר, כל 1010 שניות: 00, 150150, 300300 ו-450450 מטר. רון הסיק: "המכונית נעה בתנועה קצובה".

א. האם רון יכול להיות בטוח במסקנה שלו? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. הוא יודע רק מה קרה ברגעי המדידה, ולא מה קרה ביניהם.

1. בכל 1010 שניות המכונית עברה 150150 מטר. זה נכון.

2. אבל תנועה קצובה פירושה דרכים שוות בכל פרקי הזמן השווים, גם בשנייה אחת, גם בחצי שנייה.

3. בין המדידות המכונית יכלה להאיץ, להאט ואפילו לעצור, ובכל זאת להגיע בדיוק לאותם מקומות ברגעי המדידה.

ב. תארו תנועה שאינה קצובה, שנותנת בדיוק את אותן מדידות.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: בכל 1010 שניות המכונית נוסעת 55 שניות במהירות 3030 מ'/ש' ועומדת 55 שניות.

1. ב-55 שניות במהירות 3030 מ'/ש' היא עוברת 30⋅5=15030\cdot5=150 מטר.

2. אחר כך היא עומדת 55 שניות, והמרחק לא משתנה.

3. כך בכל 1010 שניות היא מתקדמת 150150 מטר בדיוק, אבל המהירות שלה משתנה כל הזמן.

ג. מה רון יכול לקבוע בוודאות מהמדידות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שהמהירות הממוצעת בכל פרק של 1010 שניות היא 1515 מ'/ש'.

vˉ=15010=15\bar v=\frac{150}{10}=15 מ'/ש' בכל אחד משלושת הפרקים. זו מהירות ממוצעת, והיא לא אומרת מה קרה בכל רגע.

ד. איך אפשר לשפר את המדידה כדי לבדוק טוב יותר אם התנועה קצובה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

למדוד בפרקי זמן קצרים בהרבה, למשל כל שנייה או כל עשירית שנייה.

1. ככל שהמדידות צפופות יותר, פחות יכול "להסתתר" ביניהן.

2. אם גם בכל שנייה המכונית עוברת אותה דרך (1515 מטר), הטענה מבוססת הרבה יותר.

3. לכן משתמשים בתרשים עקבות או במדידה ממוחשבת, שנותנים עשרות מדידות בשנייה.

שאלה 13

קשה · פתוחה

הגרף מתאר את המרחק של הולך רגל מביתו, בדרך ישרה.

‫זמן (דקות)‬‫מרחק מהבית (מ')‬05101520250200400600800100012001400

א. באילו פרקי זמן ההליכה קצובה? מה המהירות בכל אחד מהם?

תשובה ופתרון לסעיף א

בין 00 ל-1010 דקות: 8080 מטר לדקה. בין 1010 ל-2525 דקות: 4040 מטר לדקה.

1. הגרף בנוי משני קטעים ישרים, ובכל קטע ישר התנועה קצובה.

2. קטע ראשון: 800800 מטר ב-1010 דקות, 80010=80\frac{800}{10}=80 מטר לדקה.

3. קטע שני: מ-800800 ל-14001400 מטר, כלומר 600600 מטר ב-1515 דקות, 60015=40\frac{600}{15}=40 מטר לדקה.

ב. האם ההליכה כולה, מ-00 עד 2525 דקות, היא תנועה קצובה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. ב-1010 דקות המהירות ירדה מ-8080 ל-4040 מטר לדקה.

בתנועה קצובה הגרף הוא קו ישר אחד. כאן יש שבירה ב-1010 דקות: השיפוע קטן, ולכן המהירות השתנתה.

ג. תום אומר: "הממוצע של 8080 ושל 4040 הוא 6060. לכן ההליכה כולה שקולה לתנועה קצובה במהירות 6060 מטר לדקה". בדקו את טענתו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

תום טועה. המהירות הממוצעת היא 5656 מטר לדקה.

1. מהירות ממוצעת = דרך כוללת חלקי זמן כולל: vˉ=140025=56\bar v=\frac{1400}{25}=56 מטר לדקה.

2. בדיקה: הולך במהירות קבועה של 6060 מטר לדקה היה עובר ב-2525 דקות 15001500 מטר, יותר מ-14001400.

3. הסיבה: ההולך הלך במהירות האיטית 1515 דקות, יותר זמן מאשר במהירה (1010 דקות). לכן הממוצע קרוב יותר ל-4040.

שאלה 14

קשה · אמריקאית

אותה מכונית צעצוע נסעה פעמיים על מסלול ישר, ובכל פעם גררה סרט נייר דרך מסמן. בסרט א המסמן נקד 1010 נקודות בשנייה, ובסרט ב 2020 נקודות בשנייה. המספרים על הציר הם ס"מ.

012345678910111213‫א‬‫ב‬

מה נכון לגבי מהירות המכונית בשתי הנסיעות?

  1. א. בשתי הנסיעות המהירות זהה: 3030 ס"מ לשנייה

  2. ב. בנסיעה ב המכונית איטית יותר, כי הנקודות צפופות יותר

  3. ג. בנסיעה ב המכונית מהירה פי 22, כי המסמן מהיר פי 22

  4. ד. בנסיעה א המהירות 33 ס"מ לשנייה, ובנסיעה ב 1.51.5 ס"מ לשנייה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. סרט א: מרווח של 33 ס"מ ב-0.10.1 שנייה. בשנייה: 10⋅3=3010\cdot3=30 ס"מ.

2. סרט ב: מרווח של 1.51.5 ס"מ ב-0.050.05 שנייה. בשנייה: 20⋅1.5=3020\cdot1.5=30 ס"מ.

3. בשתי הנסיעות 3030 ס"מ לשנייה, תנועה קצובה באותה מהירות. הנקודות צפופות יותר בסרט ב רק כי המסמן נקד בתדירות כפולה.

- "ב איטית יותר": משווים צפיפות נקודות רק כשקצב הסימון זהה.

- "ב מהירה פי 22": קצב המסמן לא משנה את מהירות המכונית, הוא רק קובע כל כמה זמן יש נקודה.

- "33 ו-1.51.5": התייחסו למרווח כאל הדרך בשנייה, בלי להתחשב בקצב הסימון.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

מד מרחק סונרי קבוע על קיר ומודד את המרחק של אילנה ממנו. אילנה הולכת בקו ישר. המדידות, כל שנייה:

זמן (ש')0011223344
מרחק מהקיר (מ')121210.510.5997.57.566

מה נכון לגבי התנועה של אילנה?

  1. א. התנועה אינה קצובה, כי המרחק הולך וקטן

  2. ב. אילנה מאטה, כי המספרים בטבלה הולכים וקטנים

  3. ג. אילנה נעה בתנועה קצובה במהירות 66 מ'/ש', כי היא עברה 66 מטר

  4. ד. אילנה מתקרבת לקיר בתנועה קצובה, במהירות 1.51.5 מ'/ש'

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. בכל שנייה המרחק קטן ב-1.51.5 מטר: 12−10.5=10.5−9=9−7.5=7.5−6=1.512-10.5=10.5-9=9-7.5=7.5-6=1.5.

2. אותה דרך בכל שנייה: תנועה קצובה. המרחק קטן, ולכן אילנה מתקרבת לקיר, במהירות 1.51.5 מ'/ש'.

- "אינה קצובה כי המרחק קטן": תנועה קצובה יכולה להיות גם לכיוון נקודת המדידה. מה שקובע הוא שהשינוי בכל שנייה שווה.

- "מאטה": המספרים יורדים כי היא מתקרבת, לא כי היא מאטה. האטה הייתה נראית כירידה קטנה יותר ויותר בכל שנייה.

- "66 מ'/ש'": 66 מטר הם הדרך ב-44 שניות. המהירות: 64=1.5\frac{6}{4}=1.5 מ'/ש'.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.