תזכורת: מהירות, גרף ותרשים עקבות
בנושא הזה שואלים לא רק כמה מהר גוף נע, אלא גם אם המהירות שלו משתנה, ומה גורם לה להשתנות. לשם כך משתמשים בשלושה כלים שכבר מכירים: מהירות, גרף ותרשים עקבות.
במדויק:
- מהירות היא הדרך שגוף עובר ביחידת זמן אחת. כשהמהירות קבועה: .
- גרף מקום-זמן (גרף מרחק-זמן) מראה כמה רחוק הגוף מנקודת המוצא בכל רגע. ככל שהקו תלול יותר, הגוף מהיר יותר.
- גרף מהירות-זמן מראה מה המהירות של הגוף בכל רגע. ככל שהקו גבוה יותר, הגוף מהיר יותר.
- תרשים עקבות הוא סדרת סימנים שהגוף משאיר אחריו בפרקי זמן שווים (למשל טיפת צבע בכל שנייה). מרווח גדול בין שני סימנים פירושו שבאותו פרק זמן הגוף עבר יותר דרך, כלומר נע מהר יותר.
1. תנועה קצובה
תנועה קצובה
מדרגות נעות בקניון זזות כל הזמן באותו קצב: בכל שנייה הן מתקדמות אותו מרחק, לא מאיצות ולא מאטות. תנועה כזו נקראת תנועה קצובה, מלשון "קצב".
במדויק: תנועה קצובה היא תנועה בקו ישר שבה הגוף עובר דרכים שוות בפרקי זמן שווים, כל פרקי הזמן השווים שנבחר. בתנועה קצובה המהירות קבועה, גם בגודל וגם בכיוון.
"דרכים שוות בפרקי זמן שווים" צריך להתקיים בכל חלוקה של הזמן, גם לפרקים קטנים. מכונית שעוברת ק"מ בכל שעה, אבל בתוך כל שעה עוצרת ברמזורים ומאיצה שוב, לא נעה בתנועה קצובה: בדקה אחת היא עוברת הרבה ובדקה אחרת כמעט כלום.
בתנועה קצובה מספיק לדעת את המהירות כדי לדעת איפה הגוף יהיה בכל רגע. לכן רק בה אפשר להשתמש ב- לכל פרק זמן בתנועה.
איך מזהים תנועה קצובה בכל ייצוג
שני גופים בתנועה קצובה: גוף א במהירות מ'/ש' וגוף ב במהירות מ'/ש'. כך נראים הגרפים שלהם:
בדיקה אם תנועה קצובה, מטבלה או מתרשים עקבות
1. מוודאים שהמדידות נעשו בפרקי זמן שווים (בתרשים עקבות זה תמיד כך).
2. מחשבים כמה הגוף התקדם בכל פרק זמן: המקום המאוחר פחות המקום המוקדם. בתרשים עקבות מודדים את המרווח בין כל שני סימנים סמוכים.
3. אם כל ההתקדמויות שוות, התנועה קצובה. אם לא, המהירות משתנה.
4. בתנועה קצובה מחשבים את המהירות: ההתקדמות בפרק זמן אחד חלקי אורך פרק הזמן.
בגרף מהירות-זמן קו אופקי פירושו מהירות קבועה, ולא עמידה במקום. גוף עומד רק כשהקו נמצא על ציר הזמן (מהירות ). בגרף מקום-זמן, לעומת זאת, קו אופקי פירושו עמידה. לפני שקוראים גרף, בודקים מה כתוב על הציר האנכי.
מהירות ממוצעת לא מספרת אם התנועה קצובה. שני רצים יכולים לעבור מטר באותו זמן, כלומר באותה מהירות ממוצעת, כשרק אחד מהם רץ באותו קצב כל הדרך.
סוס בקרוסלה נע במהירות שגודלה קבוע, אבל הוא לא נע בתנועה קצובה: הוא לא נע בקו ישר, והכיוון שלו משתנה כל הזמן.
דוגמה - שני רצים: מי נע בתנועה קצובה
נועם ומאיה רצים לאורך מסלול ישר. כל שניות מודדים את המרחק של כל אחד מהם מקו הזינוק:
א. מי מהשניים רץ בתנועה קצובה? נמקו.
ב. מה מהירותו?
ג. איך ייראה הגרף מקום-זמן של כל אחד מהם?
1. המדידות נעשו כל שניות, כלומר בפרקי זמן שווים.
2. ההתקדמות של נועם בכל שניות: , , , מטר. כולן שוות.
3. ההתקדמות של מאיה: , , , מטר. הן לא שוות, ולכן המהירות שלה משתנה.
4. נועם רץ בתנועה קצובה. המהירות שלו: מ'/ש'.
5. הגרף של נועם הוא קו ישר משופע מ- עד מטר. הגרף של מאיה מורכב מקטעים בשיפועים שונים: תלול ב- השניות הראשונות, מתון יותר ב- השניות הבאות, ושוב מעט תלול יותר בסוף.
6. שימו לב: שניהם עברו מטר ב- שניות, כלומר לשניהם אותה מהירות ממוצעת, מ'/ש'. ובכל זאת רק נועם נע בתנועה קצובה.
א. נועם: בכל שניות הוא מתקדם מטר. ב. מ'/ש'. ג. אצל נועם קו ישר אחד, אצל מאיה קו שבור שהשיפוע שלו משתנה.
2. תנועה במהירות משתנה
תנועה במהירות משתנה
רוב התנועות סביבנו אינן קצובות. מכונית שיוצאת מרמזור מגבירה את המהירות, ומכונית שמתקרבת לתחנה מורידה אותה. כדור שנופל מהגג נע מהר יותר ויותר.
במדויק: בתנועה במהירות משתנה הגוף עובר דרכים שונות בפרקי זמן שווים. כשהמהירות גדלה, הגוף מאיץ: בכל פרק זמן הוא עובר יותר דרך מבפרק הקודם. כשהמהירות קטנה, הגוף מאט: בכל פרק זמן הוא עובר פחות דרך.
בכיתה ז' מתארים תנועה כזו במילים ובגרף: מתי הגוף מאיץ, מתי מאט, מתי נע במהירות קבועה ומתי עומד. כמה מהר משתנה המהירות כמספר לומדים בכיתות הבאות.
דוגמאות מוכרות: כדור שנופל מאיץ כל הדרך למטה. כדור שזורקים למעלה מאט עד שהוא נעצר לרגע בנקודה הגבוהה ביותר. עגלה שמשחררים בראש מגלשה מאיצה בירידה.
מאיץ, מאט או קבוע: שלושה ייצוגים
שלושה תרשימי עקבות (התנועה משמאל לימין):
גרף מקום-זמן של גוף שמאיץ, של גוף שמאט ושל גוף במהירות קבועה (מקווקו):
תיאור תנועה מגרף מהירות-זמן
1. מחלקים את הגרף לקטעים: בכל קטע הקו עולה, יורד, אופקי, או נמצא על ציר הזמן.
2. לכל קטע כותבים מה הגוף עושה: קו עולה = מאיץ; קו יורד = מאט; קו אופקי מעל הציר = נע במהירות קבועה; קו על הציר = עומד.
3. קוראים מהציר האופקי מתי כל קטע מתחיל ונגמר, ומהציר האנכי את המהירויות בקצוות.
4. המהירות הגבוהה ביותר היא הנקודה הגבוהה ביותר בגרף. הגוף עומד בכל נקודה שבה הגרף נוגע בציר הזמן.
5. מספרים את "סיפור התנועה" לפי סדר הזמן.
קו יורד בגרף מהירות-זמן פירושו שהגוף מאט, ולא שהוא חוזר לאחור. כל עוד הקו מעל ציר הזמן, הגוף ממשיך באותו כיוון, רק לאט יותר.
מתרשים עקבות אי אפשר לדעת אם הגוף האיץ או האט בלי לדעת מאיזה צד התחילה התנועה. אותו תרשים עם מרווחים שגדלים ימינה מתאר גוף שמאיץ אם נע ימינה, וגוף שמאט אם נע שמאלה.
דוגמה א - סיפור הנסיעה של אוטובוס מגרף מהירות-זמן
הגרף מתאר את המהירות של אוטובוס בין שתי תחנות.
א. תארו מה עשה האוטובוס בכל קטע.
ב. מה הייתה המהירות הגבוהה ביותר שלו, ובמשך כמה זמן נסע בה?
ג. דניאל אומר: "בין השנייה ה- לשנייה ה- האוטובוס חזר לתחנה הקודמת." האם הוא צודק?
1. מחלקים לקטעים: -, -, -, - שניות.
2. -: הקו עולה מ- ל- מ'/ש'. האוטובוס יצא מהתחנה והאיץ.
3. -: הקו אופקי בגובה מ'/ש'. האוטובוס נסע במהירות קבועה.
4. -: הקו יורד מ- ל-. האוטובוס האט עד שנעצר.
5. -: הקו על ציר הזמן, המהירות . האוטובוס עמד בתחנה.
6. הנקודה הגבוהה ביותר: מ'/ש', מ- עד , כלומר שניות.
7. ג: זה גרף מהירות-זמן. קו יורד פירושו מהירות שקטנה, לא תנועה אחורה. האוטובוס המשיך קדימה והאט.
א. האיץ, נסע במהירות קבועה, האט ונעצר, עמד. ב. מ'/ש', במשך שניות. ג. לא: האוטובוס האט, אבל המשיך באותו כיוון.
דוגמה ב - קריאת תנועה מכתמי צבע על הכביש
מכונית צעצוע נוסעת ימינה. בכל שנייה נופלת ממנה טיפת צבע. אלה הכתמים שנשארו על הרצפה:
תארו את התנועה של המכונית: מתי האיצה, מתי נסעה במהירות קבועה ומתי האטה?
1. בין כל שני כתמים סמוכים עברה שנייה אחת, כי הטיפות נפלו בפרקי זמן שווים.
2. מודדים את המרווחים משמאל לימין, כי המכונית נעה ימינה: , , , , , , ס"מ.
3. בהתחלה המרווחים גדלים: , ואז ס"מ. בשתי השניות הראשונות המכונית האיצה.
4. אחר כך יש שלושה מרווחים שווים של ס"מ (בשנייה השלישית, הרביעית והחמישית): המכונית נסעה במהירות קבועה של ס"מ לשנייה.
5. בשתי השניות האחרונות המרווחים קטנים (, ): המכונית האטה.
6. בדיקה: שניות, כמו מספר המרווחים בין הכתמים.
האיצה ב- השניות הראשונות, נסעה במהירות קבועה של ס"מ לשנייה ב- השניות הבאות, והאטה ב- השניות האחרונות.
3. התמדה: החוק הראשון של ניוטון
התמדה
דסקית הוקי שמחליקה על קרח חלק ממשיכה להחליק הרבה מאוד זמן, כמעט בלי להאט. אף אחד לא דוחף אותה. היא פשוט ממשיכה במה שעשתה. גופים לא משנים את התנועה שלהם מעצמם.
במדויק: חוק ההתמדה (החוק הראשון של ניוטון): כשאין השפעה חיצונית על גוף (או שההשפעות עליו מבטלות זו את זו), הגוף מתמיד במצב התנועה שלו. גוף שעומד נשאר עומד. גוף שנע ממשיך לנוע בקו ישר ובמהירות קבועה: לא משנה את גודל המהירות ולא את כיוון התנועה. כדי לשנות את המהירות או את הכיוון צריך השפעה חיצונית: דחיפה, משיכה, חיכוך, התנגדות האוויר.
הרעיון הזה לא היה מובן מאליו. אריסטו, לפני יותר מאלפיים שנה, חשב שגוף שאין עליו שום השפעה חייב לעמוד, ושכל תנועה צריכה מישהו שיניע אותה. גלילאו הציע ניסוי מחשבתי: כדור שמתגלגל במורד משטח חלק לגמרי מאיץ, וכדור שמתגלגל במעלה משטח כזה מאט. ככל שהשיפוע קטן, ההאצה או ההאטה קטנות יותר. ומה אם המשטח אופקי לגמרי? אין סיבה שהכדור יאיץ ואין סיבה שיאט, ולכן ימשיך במהירות קבועה. ניוטון הפך את הרעיון לחוק הראשון מבין שלושת חוקי התנועה שלו.
גם הירח מראה התמדה: הוא נמשך אל כדור הארץ, ולכן המסלול שלו מתעקם סביבו. אם המשיכה הייתה נעלמת בבת אחת, הירח היה ממשיך בקו ישר, בכיוון שבו נע באותו רגע, ומתרחק מכדור הארץ.
שני ההיבטים של ההתמדה, והתמדה במנוחה
גוף שמשתחרר ממסלול עקום לא "זוכר" את העיקול: מאותו רגע הוא נע (במבט מלמעלה) בקו ישר, בכיוון התנועה שהייתה לו ברגע השחרור.
התמדה בנסיעה
בכל המקרים אף אחד לא "זרק" את הנוסע. הרכב שינה את תנועתו, והנוסע התמיד בתנועה שהייתה לו. חגורת הבטיחות וכרית האוויר הן ההשפעה החיצונית שעוצרת את הנוסע יחד עם הרכב.
הסבר תופעה בעזרת חוק ההתמדה
1. מתארים את מצב התנועה של כל גוף לפני השינוי: עומד, או נע באיזו מהירות ובאיזה כיוון.
2. מזהים על איזה גוף פעלה השפעה חיצונית שינתה את תנועתו (הבלמים עצרו את הרכב, החוט נקרע, הדופן נגמרה).
3. על הגוף השני לא פעלה השפעה כזו, ולכן לפי חוק ההתמדה הוא ממשיך באותה מהירות ובאותו כיוון.
4. מתארים מה רואה צופה מהצד, ומזה מסבירים את מה שמרגישים או רואים מתוך הרכב.
לא נכון ש"צריך כוח כדי שגוף ימשיך לנוע". השפעה חיצונית צריך כדי לשנות תנועה: להאיץ, להאט או לפנות. עגלה שדוחפים ומפסיקים לדחוף נעצרת בגלל החיכוך, ולא בגלל שנגמרה הדחיפה.
לא נכון ש"כדור נעצר כי נגמרה לו התנועה". הכדור נעצר כי החיכוך עם הרצפה והתנגדות האוויר מאטים אותו. על משטח חלק יותר הוא מתגלגל רחוק יותר, ובלי שום השפעה מאטה הוא לא היה נעצר בכלל.
לא נכון שגוף שהסתובב הרבה פעמים במעגל "מתרגל" וממשיך במעגל. ברגע שהוא משתחרר, הוא נע בקו ישר. כדי שגוף ינוע במעגל, משהו צריך להטות אותו כל הזמן: חוט, דופן, או המשיכה של כדור הארץ.
דוגמה א - כדור שמשתחרר מתנועה במעגל
רוני מסובבת מעל ראשה כדור קשור בחוט, במעגל אופקי סביב היד שלה (הנקודה ). במבט מלמעלה הכדור נע נגד כיוון השעון. כשהכדור בנקודה , החוט נקרע.
איך ינוע הכדור מיד אחרי שהחוט נקרע, במבט מלמעלה? הסבירו בעזרת חוק ההתמדה.
1. לפני הקריעה: הכדור נע במעגל. בנקודה , בתחתית המעגל ובתנועה נגד כיוון השעון, כיוון התנועה שלו הוא ימינה.
2. מה שינה את תנועתו עד עכשיו: החוט, שמשך אותו כל הזמן אל היד והטה אותו למסלול מעגלי.
3. ברגע הקריעה ההשפעה של החוט נעלמת. במבט מלמעלה אין עוד שום דבר שמטה את הכדור הצידה.
4. לפי חוק ההתמדה הכדור שומר על כיוון התנועה שהיה לו ברגע הקריעה, ונע בקו ישר ימינה, לא במעגל ולא החוצה מהמרכז:
הכדור ממשיך בקו ישר, בכיוון שבו נע ברגע הקריעה (ימינה מ-), ולא ממשיך במסלול המעגלי.
דוגמה ב - נוסע באוטובוס שבולם בבת אחת
עומרי עומד באוטובוס שנוסע במהירות קבועה, ולא מחזיק בכלום. פתאום הנהג בולם, ועומרי נופל קדימה. חברו אומר: "הבלימה זרקה את עומרי קדימה." הסבירו בעזרת חוק ההתמדה מה קרה באמת.
1. לפני הבלימה: האוטובוס ועומרי נעו קדימה באותה מהירות.
2. הבלמים האטו את האוטובוס. זו השפעה חיצונית על האוטובוס, לא על עומרי.
3. הרגליים של עומרי נוגעות ברצפה ומאטות יחד עם האוטובוס. אבל על פלג הגוף העליון שלו לא פעלה השפעה שתאט אותו (הוא לא החזיק בכלום), ולכן לפי חוק ההתמדה הוא המשיך קדימה במהירות שהייתה לו.
4. צופה מהצד רואה: האוטובוס והרגליים של עומרי מאטים, ופלג הגוף העליון ממשיך באותה מהירות. לכן עומרי מתקדם יחסית לאוטובוס ונופל קדימה. אף אחד לא זרק אותו.
עומרי לא נזרק: הוא התמיד בתנועה קדימה, ואילו האוטובוס האט. לכן הוא הקדים את האוטובוס ונפל קדימה.