דילוג לתוכן המרכזי

שבירת אור - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ז' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · אור · 17 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מהי שבירת אור?

  1. א. חזרה של אור מפני משטח אל החומר שממנו הגיע

  2. ב. בליעה של אור בחומר, שבגללה האור נחלש

  3. ג. שינוי בכיוון ההתקדמות של אור כשהוא עובר מחומר אחד לחומר אחר

  4. ד. התפרקות של קרן אור לחלקים קטנים כשהיא פוגעת בזכוכית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

שבירה היא שינוי בכיוון של קרן אור בגבול בין שני חומרים שקופים, למשל בין אוויר למים. האור עובר לחומר השני, אבל בכיוון אחר.

•חזרה אל החומר שממנו הגיע: זו החזרה, כמו במראה.

•בליעה: האור נעלם בחומר ולא ממשיך. זו תופעה אחרת.

•התפרקות לחלקים: המילה "שבירה" מטעה. האור לא נשבר כמו כוס, רק משנה כיוון.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

קרן אור עוברת מאוויר למים כשהיא פוגעת בפני המים בדיוק לאורך האנך, כלומר בניצב לפני המים. מה קורה לה?

  1. א. היא ממשיכה במים באותו כיוון, בלי לסטות

  2. ב. היא סוטה לכיוון האנך

  3. ג. היא סוטה הרחק מהאנך

  4. ד. היא חוזרת כולה אל האוויר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

זווית הפגיעה היא 0∘0^\circ. קרן שפוגעת לאורך האנך לא משנה את כיוונה: גם זווית השבירה 0∘0^\circ. היא רק מאטה במים.

•סוטה לכיוון האנך: היא כבר על האנך, אין לאן להתקרב.

•סוטה הרחק מהאנך: זה קורה רק לקרן שעוברת מחומר שבו האור איטי יותר לחומר שבו הוא מהיר יותר, וגם אז רק כשהיא פוגעת באלכסון.

•חוזרת כולה: חלק קטן מהאור אכן מוחזר מפני המים, אבל רובו עובר.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

הקו LRLR הוא פני המים: מעליו אוויר ומתחתיו מים. הקו המקווקו NFNF הוא האנך. קרן אור יוצאת מ-AA באוויר ופוגעת במים בנקודה OO.

AONFLRCDE

באיזה כיוון ממשיכה הקרן במים?

  1. א. ODOD: בדיוק בהמשך הקרן הפוגעת

  2. ב. OEOE: הרחק מהאנך

  3. ג. OAOA: חזרה אל האוויר בדרך שבה הגיעה

  4. ד. OCOC: קרוב יותר לאנך

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כשאור עובר מאוויר למים הוא מאט, ונשבר לכיוון האנך: זווית השבירה קטנה מזווית הפגיעה. לכן הקרן ממשיכה ב-OCOC.

- ODOD: כך היה קורה אם לא הייתה שבירה, למשל אם המהירות לא הייתה משתנה.

- OEOE: כך נשברת קרן שיוצאת מהמים אל האוויר.

- OAOA: הקרן לא חוזרת בדרך שבה הגיעה (זה קורה רק בפגיעה לאורך האנך). וגם החלק של האור שכן מוחזר מפני המים לא ממשיך במים, וחוזר בצד השני של האנך.

שאלה 4

קלה · פתוחה

שמים עיפרון באלכסון בכוס מים שקופה, ומסתכלים מהצד. נראה כאילו העיפרון "נשבר" בדיוק בפני המים.

א. האם העיפרון באמת נשבר? איך אפשר לבדוק?

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. מוציאים אותו מהמים ורואים שהוא ישר.

1. מוציאים את העיפרון מהמים, או ממששים אותו בתוך המים.

2. העיפרון שלם וישר. ה"שבירה" היא רק במה שאנחנו רואים.

ב. הסבירו מדוע החלק שבמים נראה במקום אחר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האור מהחלק שבמים נשבר כשהוא יוצא מהמים לאוויר, ומשנה כיוון. העין מניחה שהאור בא בקו ישר, ולכן רואה את החלק הזה במקום אחר.

1. כדי לראות את החלק שבמים, אור ממנו צריך לעבור מהמים לאוויר ולהגיע לעין.

2. במעבר בין המים לאוויר האור נשבר, כלומר משנה כיוון.

3. העין "ממשיכה" את הקרן בקו ישר לאחור, ולכן החלק שבמים נראה מוזז ממקומו האמיתי.

4. החלק שמעל המים נראה במקומו, כי האור ממנו לא עובר דרך המים. לכן נראה שבר בפני המים.

שאלה 5

קלה · פתוחה

קרן אור עוברת מאוויר (מעל הקו LRLR) לזכוכית (מתחת לקו). NFNF הוא האנך לפני הזכוכית בנקודה OO.

γαβAONFLRB

א. איזו זווית היא זווית הפגיעה?

תשובה ופתרון לסעיף א

α\alpha.

זווית הפגיעה היא בין הקרן הפוגעת AOAO לבין האנך ONON: α\alpha. הזווית γ\gamma נמדדת מפני הזכוכית, ולכן היא לא זווית הפגיעה.

ב. איזו זווית היא זווית השבירה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

β\beta.

זווית השבירה היא בין הקרן הנשברת OBOB לבין האנך OFOF, בתוך הזכוכית: β\beta.

ג. איזו זווית גדולה יותר, α\alpha או β\beta? מדוע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

α\alpha גדולה יותר. במעבר מאוויר לזכוכית האור מאט ונשבר לכיוון האנך.

1. באוויר האור מהיר יותר מאשר בזכוכית.

2. כשאור עובר לחומר שבו הוא איטי יותר, הוא נשבר לכיוון האנך.

3. לכן הקרן בזכוכית קרובה יותר לאנך: β<α\beta<\alpha.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

עומר כיוון קרן לייזר מהאוויר אל פני מים במיכל שקוף, ומדד את זווית השבירה במים בכמה זוויות פגיעה:

זווית הפגיעה באווירזווית השבירה במים
0∘0^\circ0∘0^\circ
20∘20^\circ15∘15^\circ
40∘40^\circ29∘29^\circ
60∘60^\circ41∘41^\circ
80∘80^\circ48∘48^\circ

א. מה קורה לזווית השבירה כשזווית הפגיעה גדלה?

תשובה ופתרון לסעיף א

היא גדלה גם כן.

בכל שורה זווית הפגיעה גדולה יותר, וגם זווית השבירה גדולה יותר: 0,15,29,41,480, 15, 29, 41, 48.

ב. באיזה מקרה הקרן לא שינתה את כיוונה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בזווית פגיעה 0∘0^\circ, כשהקרן פוגעת לאורך האנך.

רק בשורה הראשונה זווית השבירה שווה לזווית הפגיעה: שתיהן 0∘0^\circ. הקרן נכנסת לאורך האנך וממשיכה ישר.

ג. מה מלמדות שאר השורות על כיוון השבירה במעבר מאוויר למים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בכל שאר השורות זווית השבירה קטנה מזווית הפגיעה: הקרן נשברת לכיוון האנך.

1. 15<2015<20, 29<4029<40, 41<6041<60, 48<8048<80.

2. זווית קטנה יותר מהאנך פירושה שהקרן במים קרובה יותר לאנך.

3. מסקנה: במעבר מאוויר למים האור נשבר לכיוון האנך.

ד. האם זווית השבירה גדלה באותו קצב כמו זווית הפגיעה? השוו בין שתי השורות האחרונות.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. בין 60∘60^\circ ל-80∘80^\circ זווית הפגיעה גדלה ב-20∘20^\circ, וזווית השבירה רק ב-7∘7^\circ.

1. מ-0∘0^\circ ל-20∘20^\circ: זווית השבירה גדלה ב-15∘15^\circ.

2. מ-60∘60^\circ ל-80∘80^\circ: היא גדלה רק ב-48−41=7∘48-41=7^\circ.

3. ככל שהפגיעה משופעת יותר, ההפרש בין הזוויות גדל: השבירה חזקה יותר.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

קרן אור יוצאת ממים אל האוויר. זווית הפגיעה שלה בפני המים, מתחת למים, היא 30∘30^\circ. מה אפשר לומר על זווית השבירה באוויר?

  1. א. היא קטנה מ-30∘30^\circ

  2. ב. היא שווה ל-30∘30^\circ

  3. ג. היא גדולה מ-30∘30^\circ

  4. ד. היא 0∘0^\circ, כי הקרן נשברת אל האנך

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

באוויר האור מהיר יותר מאשר במים. כשאור עובר לחומר שבו הוא מהיר יותר, הוא נשבר הרחק מהאנך, ולכן זווית השבירה גדולה מ-30∘30^\circ.

•קטנה מ-30∘30^\circ: זה נכון במעבר מאוויר אל מים. כאן הכיוון הפוך.

•שווה: כך רק כשהמהירות בשני החומרים שווה, או כשהקרן על האנך.

- 0∘0^\circ: קרן משופעת לא הופכת לקרן שעל האנך.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

מיכל מניחה מטבע בתחתית כוס חרסינה, לא שקופה. היא מתרחקת עד שהמטבע בדיוק נעלם מאחורי שפת הכוס, ונשארת במקום. חברתה יוצקת לאט מים לכוס, בלי להזיז את המטבע. פתאום מיכל רואה שוב את המטבע.

א. מדוע מיכל לא ראתה את המטבע לפני שיצקו מים?

תשובה ופתרון לסעיף א

שפת הכוס חסמה את הקו הישר מהמטבע לעין.

1. באוויר האור נע בקו ישר.

2. הקו הישר מהמטבע לעינה של מיכל עובר דרך דופן הכוס, שאינה שקופה, ולכן האור לא מגיע לעין.

ב. הסבירו מדוע אחרי שיצקו מים מיכל רואה את המטבע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האור מהמטבע נשבר כשהוא יוצא מהמים לאוויר, הרחק מהאנך, ולכן הוא עובר מעל שפת הכוס ומגיע לעין.

1. אור מהמטבע עובר במים עד פני המים.

2. בפני המים הוא עובר לאוויר, שבו האור מהיר יותר, ולכן נשבר הרחק מהאנך: הקרן באוויר משופעת יותר, קרובה יותר לפני המים.

3. בגלל השינוי בכיוון, הקרן עוברת מעל שפת הכוס ומגיעה לעין, אף שהקו הישר מהמטבע לעין חסום.

ג. איפה נראה המטבע אחרי שיצקו מים: במקומו האמיתי, גבוה ממנו או נמוך ממנו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

גבוה ממקומו האמיתי.

1. העין מניחה שהאור הגיע בקו ישר.

2. היא ממשיכה את הקרן שהגיעה אליה לאחור, בקו ישר, אל תוך המים.

3. ההמשך הזה עובר מעל המטבע האמיתי, ולכן המטבע נראה מורם.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

כשמסתכלים מלמעלה על בריכה עם מים צלולים, היא נראית רדודה יותר משהיא באמת. מה ההסבר?

  1. א. פני המים פועלים כמו מראה ומחזירים את הקרקעית כלפי מעלה

  2. ב. האור מהקרקעית נשבר הרחק מהאנך כשהוא יוצא מהמים, והעין ממשיכה את הקרן בקו ישר אל נקודה גבוהה יותר

  3. ג. האור מהקרקעית נשבר לכיוון האנך כשהוא יוצא מהמים, ולכן הקרקעית נראית קרובה

  4. ד. האור מאט במים ומגיע אל העין מוקדם יותר, ולכן הקרקעית נראית קרובה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. אור מהקרקעית יוצא מהמים לאוויר, שבו האור מהיר יותר, ונשבר הרחק מהאנך.

2. העין לא "יודעת" שהקרן שינתה כיוון, וממשיכה אותה לאחור בקו ישר.

3. ההמשכים של הקרנים נפגשים בנקודה שגבוהה מהקרקעית האמיתית, ולכן הבריכה נראית רדודה.

•מראה: השתקפות בפני המים מראה את מה שמעל המים (שמיים, עצים), ולא את הקרקעית.

•לכיוון האנך: זה הכיוון במעבר מאוויר למים, לא ממים לאוויר.

•מגיע מוקדם יותר: אם האור מאט, הוא מגיע מאוחר יותר, לא מוקדם יותר. וחוץ מזה, העין לא מודדת את זמן ההגעה של האור, אלא רק את הכיוון שממנו הוא בא.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

שירה רוצה לבדוק באיזה חומר שקוף האור נשבר יותר: במים או בזכוכית. היא מכוונת קרן לייזר מהאוויר אל גוש זכוכית ואל מיכל מים, ומודדת את זוויות השבירה:

זווית הפגיעהזווית השבירה במיםזווית השבירה בזכוכית
20∘20^\circ15∘15^\circ13∘13^\circ
40∘40^\circ29∘29^\circ25∘25^\circ
60∘60^\circ41∘41^\circ35∘35^\circ
80∘80^\circ48∘48^\circ41∘41^\circ

א. מה שירה משנה, מה היא מודדת, ומה חשוב להשאיר זהה בשני החומרים?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנה: את החומר ואת זווית הפגיעה. מודדת: את זווית השבירה. זהה: בכל שורה אותה זווית פגיעה בשני החומרים, אותו לייזר, ומדידה מהאנך באותה דרך.

1. היא משווה בין שני חומרים, ובכל חומר בודקת כמה זוויות פגיעה.

2. הגודל הנמדד הוא זווית השבירה.

3. כדי שההשוואה תהיה הוגנת, בכל שורה זווית הפגיעה זהה בשני החומרים, אותו לייזר, ושתי הזוויות נמדדות מהאנך.

ב. באיזה חומר הקרן נשברת יותר? נמקו לפי הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בזכוכית. בכל זווית פגיעה, זווית השבירה בזכוכית קטנה יותר, כלומר הקרן מתקרבת יותר אל האנך.

1. בכל שורה המספר בעמודת הזכוכית קטן מהמספר בעמודת המים.

2. זווית שבירה קטנה יותר פירושה שהקרן קרובה יותר לאנך, כלומר שינתה את כיוונה יותר.

3. לכן בזכוכית השבירה חזקה יותר.

ג. באיזה משני החומרים האור איטי יותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בזכוכית. ככל שהאור מאט יותר במעבר מאוויר לחומר, הוא נשבר יותר.

1. השבירה נגרמת מהשינוי במהירות האור בין שני החומרים.

2. שינוי גדול יותר במהירות גורם לשינוי גדול יותר בכיוון.

3. בזכוכית השבירה גדולה יותר, ולכן שם האור מאט יותר: הוא איטי יותר בזכוכית מאשר במים.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

קרן אור עוברת מאוויר לזכוכית. זווית הפגיעה 50∘50^\circ וזווית השבירה 31∘31^\circ. עכשיו קרן אור בתוך הזכוכית פוגעת בפני הזכוכית מבפנים בזווית פגיעה של 31∘31^\circ ויוצאת לאוויר. מהי זווית השבירה באוויר?

  1. א. 31∘31^\circ

  2. ב. 50∘50^\circ

  3. ג. 19∘19^\circ

  4. ד. 81∘81^\circ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

מסלול של קרן אור הפיך: אם האור נע במסלול מסוים, הוא יכול לנוע באותו מסלול גם בכיוון ההפוך. הקרן החדשה נעה במסלול של הקרן הקודמת, רק הפוך, ולכן היא יוצאת לאוויר ב-50∘50^\circ.

- 31∘31^\circ: הניחו שאין שבירה ביציאה. אבל ביציאה מזכוכית לאוויר האור נשבר הרחק מהאנך.

- 19∘19^\circ: חיסרו 50−3150-31, כלומר חישבו בכמה מעלות הקרן סטתה, ולא את זווית השבירה.

- 81∘81^\circ: חיברו 50+3150+31. אין סיבה לחבר זוויות של שני מצבים שונים.

שאלה 12

קשה · פתוחה

קרן אור מהאוויר פוגעת בפאה העליונה KMKM של לוח זכוכית שפאותיו מקבילות, נשברת בנקודה OO, ומגיעה לפאה התחתונה HGHG בנקודה PP. שם היא יוצאת שוב לאוויר. הקווים המקווקווים NWNW ו-VFVF הם האנכים לפאות בנקודות OO ו-PP.

KMGHAOPNWVF

א. השוו את הזווית בין הקרן OPOP לאנך בנקודה OO, לבין הזווית בין OPOP לאנך בנקודה PP.

תשובה ופתרון לסעיף א

הן שוות.

1. שתי הפאות מקבילות, ולכן שני האנכים מקבילים זה לזה.

2. הקרן OPOP חוצה שני קווים מקבילים, ולכן היא יוצרת איתם זוויות שוות.

3. זווית השבירה בנקודה OO שווה לזווית הפגיעה בנקודה PP.

ב. באיזה כיוון יוצאת הקרן לאוויר מתחת ללוח? השתמשו בכך שמסלול של קרן אור הפיך.

תשובה ופתרון לסעיף ב

היא יוצאת מקבילה לקרן AOAO שנכנסה, בזווית שבירה שווה לזווית הפגיעה המקורית.

1. בנקודה OO: אוויר לזכוכית, זווית פגיעה מסוימת, וזווית שבירה קטנה ממנה.

2. בנקודה PP הקרן פוגעת בזכוכית באותה זווית קטנה, ויוצאת לאוויר. זה בדיוק המסלול של OO, בכיוון ההפוך.

3. לכן זווית השבירה באוויר שווה לזווית הפגיעה המקורית, והקרן היוצאת מקבילה לקרן AOAO.

KMGHAOPBZNF

הקו המקווקו OZOZ הוא ההמשך הישר של AOAO. הקרן היוצאת PBPB מקבילה לו.

ג. האם הקרן היוצאת נמצאת על אותו קו ישר כמו הקרן שנכנסה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. היא מקבילה לה, אבל מוזזת הצידה.

1. בתוך הזכוכית הקרן קרובה יותר לאנך, ולכן היא סוטה מהקו הישר של AOAO.

2. כשהיא יוצאת היא חוזרת לכיוון המקורי, אבל מנקודה PP, שאינה על ההמשך של AOAO.

3. באיור של סעיף ב רואים זאת: PBPB מקבילה ל-OZOZ, אבל לא עליו. לכן מבעד לזכוכית עבה עצמים נראים מוזזים מעט.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

דייג עומד על שפת אגם צלול ורואה דג במים, באלכסון מלפניו. הוא רוצה לפגוע בדג בחנית. לאן עליו לכוון?

  1. א. בדיוק אל המקום שבו הוא רואה את הדג

  2. ב. מעט מעל המקום שבו הוא רואה את הדג

  3. ג. מעט מתחת למקום שבו הוא רואה את הדג

  4. ד. אי אפשר לדעת, כי השבירה תלויה בעומק המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. האור מהדג יוצא מהמים לאוויר ונשבר הרחק מהאנך.

2. העין ממשיכה את הקרן בקו ישר לאחור, ולכן הדייג רואה את הדג גבוה ממקומו האמיתי.

3. החנית נעה בקו ישר ולא נשברת, ולכן צריך לכוון מתחת למקום שבו נראה הדג.

•בדיוק אל הדג: הדג לא נמצא במקום שבו הוא נראה.

•מעל: זה הכיוון ההפוך. הדג נראה גבוה מדי, לא נמוך מדי.

•תלוי בעומק: כמה בדיוק להנמיך תלוי בעומק ובזווית, אבל הכיוון תמיד אותו כיוון: למטה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

יואב כיוון קרן אור מהאוויר אל המים, ומדד את הזוויות במד זווית. הוא רשם: "זווית הפגיעה 60∘60^\circ, זווית השבירה 68∘68^\circ". מזה הוא הסיק: "במעבר מאוויר למים האור נשבר הרחק מהאנך." המורה בדקה ומצאה שהמדידות עצמן מדויקות.

א. מה הטעות של יואב?

תשובה ופתרון לסעיף א

הוא מדד את הזוויות מפני המים ולא מהאנך.

1. ידוע שבמעבר מאוויר למים האור נשבר לכיוון האנך, והמדידות מדויקות. לכן הטעות היא בדרך המדידה.

2. מסקנה הפוכה מתקבלת אם מודדים מהקו הלא נכון: יואב מדד את הזוויות בין הקרניים לבין פני המים.

3. זוויות הפגיעה והשבירה מוגדרות מהאנך.

ב. מהן זווית הפגיעה וזווית השבירה הנכונות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

זווית הפגיעה 30∘30^\circ, זווית השבירה 22∘22^\circ.

1. האנך יוצר 90∘90^\circ עם פני המים.

2. זווית הפגיעה: 90−60=30∘90-60=30^\circ.

3. זווית השבירה: 90−68=22∘90-68=22^\circ.

ג. מהי המסקנה הנכונה מהמדידה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

זווית השבירה (22∘22^\circ) קטנה מזווית הפגיעה (30∘30^\circ): במעבר מאוויר למים האור נשבר לכיוון האנך.

1. 22<3022<30.

2. זווית קטנה יותר מהאנך פירושה שהקרן במים קרובה יותר לאנך.

3. זה מתאים לכך שהאור מאט כשהוא נכנס למים.

שאלה 15

קשה · פתוחה

כדי להסביר מדוע אור נשבר, משווים אותו לעגלה שנוסעת על מדרכה ונכנסת באלכסון לחול. בחול הגלגלים נעים לאט יותר.

א. העגלה מגיעה לחול באלכסון, כך שהגלגל הימני נכנס לחול לפני הגלגל השמאלי. מה יקרה לכיוון הנסיעה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

העגלה תסתובב ימינה, לכיוון האנך לשפת החול.

1. הגלגל הימני נכנס לחול ראשון ומאט.

2. הגלגל השמאלי עדיין על המדרכה ונע מהר.

3. הצד השמאלי "עוקף" את הימני, והעגלה מסתובבת ימינה, עד ששני הגלגלים בחול.

4. הכיוון החדש קרוב יותר לאנך לשפת החול, בדיוק כמו אור שעובר לחומר שבו הוא איטי יותר.

ב. מה יקרה אם העגלה תגיע לחול בניצב לשפה? מה המקביל לכך באור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

שני הגלגלים נכנסים יחד ומאטים יחד, והעגלה לא משנה כיוון. באור: קרן שפוגעת לאורך האנך לא נשברת.

1. בניצב לשפה שני הגלגלים מגיעים לחול באותו רגע.

2. שניהם מאטים יחד, ואין צד שעוקף את השני.

3. העגלה רק מאטה וממשיכה ישר. כך גם אור שפוגע בזווית פגיעה 0∘0^\circ.

ג. מוט זכוכית שקוף טובל בנוזל מיוחד, שבו מהירות האור שווה בדיוק למהירות האור בזכוכית. מה יראו מי שמסתכלים על המוט בתוך הנוזל? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כמעט לא יראו את המוט: האור לא נשבר בגבול בין הזכוכית לנוזל, ולא מוחזר ממנו.

1. שבירה נגרמת משינוי במהירות האור בגבול בין חומרים.

2. כאן המהירות לא משתנה, ולכן האור עובר את הגבול בלי לשנות כיוון (כמו עגלה שעוברת ממדרכה למדרכה).

3. את הזכוכית השקופה רואים רק בזכות האור שנשבר או מוחזר בשפותיה. כשאין שבירה, המוט כמעט נעלם.

שאלה 16

קשה · אמריקאית

קרן אור עוברת מחומר שקוף XX (מעל הקו LRLR) לחומר שקוף YY (מתחת לקו). NFNF הוא האנך.

AOBNFLR

מה נכון?

  1. א. האור מהיר יותר בחומר XX, כי הקרן התרחקה מהאנך

  2. ב. האור מהיר יותר בחומר YY, כי הקרן התרחקה מהאנך

  3. ג. האור מהיר יותר בחומר YY, כי הקרן התקרבה לאנך

  4. ד. מהירות האור שווה בשני החומרים, כי הקרן עברה ולא הוחזרה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. בחומר YY הקרן רחוקה יותר מהאנך: זווית השבירה גדולה מזווית הפגיעה.

2. אור נשבר הרחק מהאנך כשהוא עובר לחומר שבו הוא מהיר יותר (כמו ממים לאוויר).

3. לכן האור מהיר יותר ב-YY. XX יכול להיות, למשל, זכוכית, ו-YY אוויר.

•מהיר יותר ב-XX: הפכו את הכלל. התרחקות מהאנך פירושה שהאור עבר לחומר שבו הוא מהיר יותר.

- "התקרבה לאנך": קריאה שגויה של האיור. הזווית מהאנך גדלה.

•מהירות שווה: אז הקרן לא הייתה משנה כיוון כלל.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 17

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

בבוקר שמשי שירה פותחת ממטרה בגינה, כשהשמש מאחורי גבה, ורואה פסים צבעוניים בטיפות המים. גם קשת בענן ופס הצבעים שיוצא ממנסרת זכוכית נוצרים מאותה תופעה. מהי?

  1. א. בליעה: הטיפות בולעות את האור הלבן ופולטות צבעים

  2. ב. שבירה: כל צבע נשבר בטיפות בזווית מעט שונה, ולכן האור הלבן מתפצל לצבעים שמהם הוא מורכב

  3. ג. החזרה ממראה: כל טיפה פועלת כמו מראה ומחזירה את האור כמו שהוא

  4. ד. צל: הטיפות חוסמות חלק מהאור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אור לבן מורכב מכל צבעי הקשת. כשהוא נכנס לטיפת מים או למנסרה, כל צבע נשבר בזווית מעט שונה, והצבעים נפרדים זה מזה. זו שבירה של האור, שמפרידה אותו לצבעיו.

- "בליעה ופליטה": הטיפות לא יוצרות צבעים חדשים. הצבעים היו באור הלבן מלכתחילה.

- "החזרה ממראה": החזרה ממראה מחזירה את האור הלבן כמו שהוא, בלי לפצל אותו.

- "צל": צל הוא מקום חשוך, ואינו יוצר צבעים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.