דילוג לתוכן המרכזי

טבלאות וגרפים קוויים - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ז' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · תיאור תנועה: טבלה, גרף ותרשים עקבות · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

תלמידים מדדו את הטמפרטורה בחצר בית הספר בכל שעה, מהבוקר עד הערב. הם רוצים לשרטט גרף קווי של המדידות. מה מקובל לשים על הציר האופקי?

  1. א. את הטמפרטורה

  2. ב. את הזמן (השעה)

  3. ג. את ההפרש בין כל שתי מדידות סמוכות

  4. ד. את הזמן ואת הטמפרטורה יחד, על אותו ציר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בגרף קווי של גודל שמשתנה במהלך הזמן, הזמן הוא המשתנה הבלתי תלוי: הוא עובר מעצמו, ואנחנו בוחרים מתי למדוד. הטמפרטורה תלויה בזמן שבו מדדו. מקובל לשים את הבלתי תלוי (הזמן) על הציר האופקי ואת התלוי (הטמפרטורה) על הציר האנכי.

•הטמפרטורה על הציר האופקי: הפוך מהמקובל. הגרף יהיה קשה לקריאה, ובשעה מסוימת לא יהיה ערך אחד בלבד בכל מקום על הציר.

•ההפרש בין מדידות: זה גודל אחר, שמחשבים מהמדידות. הוא לא מה שמדדו.

•שני הגדלים על אותו ציר: לכל גודל צריך ציר משלו, עם יחידה וקנה מידה משלו.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

תמר מדדה פעם בשבוע את הגובה של שתיל עגבנייה, וסימנה את המדידות בגרף.

‫זמן (שבועות)‬‫גובה הצמח (ס"מ)‬012345602468101214161820

מה היה גובה השתיל כעבור 44 שבועות?

  1. א. 1111 ס"מ

  2. ב. 44 ס"מ

  3. ג. 1616 ס"מ

  4. ד. 1414 ס"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

מוצאים על הציר האופקי את 44 שבועות, עולים ישר למעלה עד הנקודה שעל הגרף, ומשם הולכים שמאלה לציר האנכי: 1414 ס"מ.

- 1111 ס"מ: זה הגובה בשבוע 33. ספרו את השבועות מ-11 במקום מ-00.

- 44 ס"מ: קראו את המספר מהציר האופקי (הזמן), ולא את הגובה.

- 1616 ס"מ: זה הגובה בשבוע 55, נקודה אחת ימינה מדי.

שאלה 3

קלה · פתוחה

כלבה רצה אחרי כדור. רוני מדד את המהירות שלה בכל שנייה ורשם בטבלה:

זמן (שניות)מהירות (מ'/ש')
0000
1133
2266
3355
4488
5588

א. שרטטו גרף מהירות-זמן: סמנו את הנקודות וחברו אותן בקווים. איזה גודל שמים על כל ציר, ובאיזה קנה מידה?

תשובה ופתרון לסעיף א

זמן על הציר האופקי (00 עד 55 שניות, משבצת לכל שנייה), מהירות על הציר האנכי (00 עד 88 מ'/ש', משבצת לכל 11 מ'/ש').

1. הזמן הוא המשתנה הבלתי תלוי, ולכן הוא על הציר האופקי. המהירות על הציר האנכי.

2. קנה מידה: הזמן מגיע עד 55 והמהירות עד 88, ולכן משבצת לכל יחידה מספיקה בשני הצירים.

3. לכל שורה בטבלה מסמנים נקודה, ומחברים את הנקודות לפי הסדר:

‫זמן (שניות)‬‫מהירות (מ'/ש')‬12345012345678910

ב. האם הכלבה רצה במהירות קבועה? הסבירו בעזרת הטבלה ובעזרת הגרף.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. בטבלה המהירות משתנה משנייה לשנייה, ובגרף הקו עולה ויורד ואינו אופקי.

1. בטבלה: המהירות עולה מ-00 ל-66, יורדת ל-55, ועולה שוב ל-88.

2. בגרף: מהירות קבועה נראית כקו אופקי. כאן הקו אופקי רק בין השנייה 44 לשנייה 55.

ג. איך היה נראה הגרף אילו הכלבה הייתה רצה כל הזמן במהירות קבועה של 66 מ'/ש'?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קו ישר אופקי בגובה 66 מ'/ש', לאורך כל הזמן.

בכל רגע המהירות היא 66 מ'/ש', ולכן כל הנקודות באותו גובה, והקו שמחבר אותן אופקי:

‫זמן (שניות)‬‫מהירות (מ'/ש')‬12345012345678910

שאלה 4

קלה · אמריקאית

בטבלת מדידות, הערכים של הגודל הנמדד הם בין 00 ל-4,6004{,}600 מטר. בדף המשבצות יש 1010 משבצות לאורך הציר האנכי. איזה קנה מידה הכי מתאים לציר הזה?

  1. א. 500500 מטר בכל משבצת

  2. ב. 100100 מטר בכל משבצת

  3. ג. 460460 מטר בכל משבצת

  4. ד. 10001000 מטר בכל משבצת

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

צריך ש-1010 משבצות יכסו לפחות 4,6004{,}600 מטר, עם מספר נוח לקריאה. 500500 מטר במשבצת נותן 10⋅500=500010\cdot500=5000 מטר: כל הערכים נכנסים, והגרף מנצל כמעט את כל הגובה.

- 100100 מטר: 1010 משבצות מגיעות רק ל-10001000 מטר, ורוב הערכים לא נכנסים.

- 460460 מטר: נכנס בדיוק, אבל קשה לסמן ולקרוא ערכים כמו 13801380 או 23002300. קנה מידה בוחרים במספרים עגולים.

- 10001000 מטר: הערכים נכנסים, אבל הגרף יתפוס רק את חצי הגובה ויהיה צפוף וקשה לקריאה.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

את אותן מדידות אפשר להציג בטבלה או בגרף קווי. מה היתרון העיקרי של הגרף הקווי?

  1. א. אפשר לקרוא ממנו ערכים מדויקים יותר מאשר מהטבלה

  2. ב. הקו שבין הנקודות מוסיף מדידות שלא היו בטבלה

  3. ג. רואים במבט אחד את המגמה: איפה הגודל עולה, יורד, ואיפה הוא משתנה מהר

  4. ד. אין בו שגיאות מדידה, כי הקו מתקן אותן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הגרף נותן תמונה כוללת במבט אחד: מגמות של עלייה וירידה, נקודות של מקסימום ומינימום, ואזורים שבהם השינוי מהיר (הקו תלול). הטבלה טובה לערכים מדויקים, אבל קשה לראות בה את התמונה הכללית.

- "ערכים מדויקים יותר": להפך. מהגרף קוראים בקירוב, והטבלה מדויקת יותר.

- "הקו מוסיף מדידות": הנקודות הן המדידות. הקו ביניהן הוא רק השערה על מה שקרה בין המדידות.

- "אין שגיאות מדידה": הגרף מציג את אותן מדידות, עם אותן שגיאות.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בטבלה מספר התושבים ביישוב, כל 1010 שנים:

שנהמספר התושבים (אלפים)
1950195044
1960196055
1970197077
198019801212
199019902020
200020002626
201020102929
202020203030

א. שרטטו גרף קווי של הנתונים. מה על כל ציר, ובאיזה קנה מידה?

תשובה ופתרון לסעיף א

שנים על הציר האופקי (משבצת לכל 1010 שנים), תושבים באלפים על הציר האנכי (משבצת לכל 44 אלפים, עד 3232 אלף).

1. הזמן (השנה) על הציר האופקי, מספר התושבים על האנכי.

2. הערך הגדול הוא 3030 אלף, ולכן ציר עד 3232 אלף, בקפיצות של 44, מנצל את הדף.

3. מסמנים את הנקודות ומחברים:

048121620242832457122026293019501960197019801990200020102020‫שנה‬‫תושבים (אלפים)‬

ב. תארו במילים איך השתנה מספר התושבים מ-19501950 עד 20202020.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בהתחלה גדל לאט, אחר כך מהר מאוד (בעיקר בין 19701970 ל-20002000), ובסוף שוב לאט, כמעט בלי שינוי.

1. 19501950 עד 19701970: הקו כמעט שטוח, גידול של 11 עד 22 אלפים בעשור.

2. 19701970 עד 20002000: הקו תלול, גידול של 55 עד 88 אלפים בעשור.

3. 20002000 עד 20202020: הקו נעשה שוב כמעט אופקי, גידול של 33 אלפים ואחר כך 11 אלף בעשור.

ג. באיזה עשור הגידול היה הגדול ביותר? איך רואים את זה בגרף?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בין 19801980 ל-19901990: גידול של 88 אלף. בגרף זה הקטע התלול ביותר.

1. ההפרשים בין שורות סמוכות: 1,2,5,8,6,3,11, 2, 5, 8, 6, 3, 1 אלף.

2. הגדול ביותר: 20−12=820-12=8 אלף, בין 19801980 ל-19901990.

3. בגרף, ככל שהגידול בעשור גדול יותר, הקטע תלול יותר.

ד. העריכו כמה תושבים היו ביישוב בשנת 19851985. האם התשובה ודאית?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בערך 1616 אלף. זו הערכה, לא מדידה.

1. 19851985 באמצע בין 19801980 (1212 אלף) ל-19901990 (2020 אלף).

2. אם הגידול היה אחיד בעשור הזה, באמצע הדרך: 12+202=16\frac{12+20}{2}=16 אלף.

3. זו הערכה מהקו שבין הנקודות. בשנת 19851985 לא ספרו, וייתכן שהגידול לא היה אחיד.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

במרוץ 55 ק"מ בפארק רשמו כמה רצים סיימו בכל טווח של זמני ריצה:

זמן הריצה (דקות)מספר הרצים
2020 עד 25253030
2525 עד 3030110110
3030 עד 3535190190
3535 עד 4040140140
4040 עד 45455050

א. סמנו את הנתונים בגרף: טווחי הזמן על הציר האופקי ומספר הרצים על הציר האנכי. חברו את הנקודות.

תשובה ופתרון לסעיף א

חמש נקודות, אחת לכל טווח, מחוברות בקו. השיא בטווח 3030 עד 3535 דקות.

1. על הציר האופקי חמישה טווחים, זה אחרי זה.

2. על הציר האנכי: הערך הגדול הוא 190190, ולכן ציר עד 200200 בקפיצות של 2020.

3. הגרף:

020406080100120140160180200301101901405020-2525-3030-3535-4040-45‫זמן הריצה (דקות)‬‫מספר הרצים‬

ב. כמה רצים סיימו את המרוץ?

תשובה ופתרון לסעיף ב

520520 רצים.

מחברים את כל השורות: 30+110+190+140+50=52030+110+190+140+50=520.

ג. תארו את הגרף במילים. מה הוא מלמד על זמני הריצה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הגרף עולה עד שיא בטווח 3030 עד 3535 דקות, ואחר כך יורד. רוב הרצים סיימו בין 2525 ל-4040 דקות, ומעטים מאוד היו מהירים מאוד או איטיים מאוד.

1. מ-2020 עד 3535 דקות: מספר הרצים בכל טווח עולה.

2. השיא: 190190 רצים בטווח 3030 עד 3535 דקות.

3. אחרי השיא: מספר הרצים יורד.

4. בשלושת הטווחים האמצעיים: 110+190+140=440110+190+140=440 מתוך 520520 רצים.

ד. במה שונה הציר האופקי בגרף הזה מציר זמן בגרף של טמפרטורה במהלך יום?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כאן כל נקודה מייצגת טווח של זמנים ולא רגע אחד. אין משמעות לקריאת ערך "בין" שתי נקודות.

1. בגרף טמפרטורה, כל נקודה היא מדידה ברגע מסוים, והקו מראה מה כנראה קרה בין המדידות.

2. כאן כל נקודה סופרת רצים בטווח שלם של 55 דקות.

3. לכן הקו כאן רק מדגיש את הצורה הכללית (עלייה ואחר כך ירידה), ולא אומר כמה רצים סיימו "בדיוק ב-3232 דקות".

שאלה 8

בינונית · פתוחה

מטיילת רוצה להשתמש בנר כשעון לטיול שבו לא יהיה לה טלפון. בבית היא מדליקה נר כזה, ובעזרת שעון עצר מודדת את אורכו כל 1010 דקות:

זמן בעירה (דקות)אורך הנר (ס"מ)
0012.012.0
101010.510.5
20209.09.0
30307.57.5
40406.06.0

א. איך רואים מהטבלה שהנר מתקצר בקצב קבוע? איך זה ייראה בגרף של אורך הנר כנגד הזמן?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכל 1010 דקות הנר מתקצר באותה מידה, 1.51.5 ס"מ. בגרף זה קו ישר יורד.

1. ההפרשים בין שורות סמוכות: 12.0−10.5=1.512.0-10.5=1.5, 10.5−9.0=1.510.5-9.0=1.5, וכן הלאה. כולם 1.51.5 ס"מ.

2. פרקי הזמן בין המדידות שווים (1010 דקות), ולכן הקיצור בכל דקה זהה.

3. שינוי שווה בפרקי זמן שווים נראה בגרף כקו ישר.

ב. בכמה הנר מתקצר בכל דקה? כתבו בס"מ ובמ"מ.

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.150.15 ס"מ, כלומר 1.51.5 מ"מ, בכל דקה.

1. 1.51.5 ס"מ ב-1010 דקות: 1.5:10=0.151.5:10=0.15 ס"מ בדקה.

2. 11 ס"מ =10=10 מ"מ, ולכן 0.150.15 ס"מ =1.5=1.5 מ"מ.

ג. מה היה אורך הנר כעבור 2525 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

8.258.25 ס"מ.

1. ב-2525 דקות הנר התקצר 25⋅0.15=3.7525\cdot0.15=3.75 ס"מ.

2. 12−3.75=8.2512-3.75=8.25 ס"מ.

3. בדיקה: התוצאה באמצע בין 9.09.0 (בדקה 2020) ל-7.57.5 (בדקה 3030), כמו שצריך.

ד. כעבור כמה דקות מההדלקה יישרף הנר כולו? באיזו הנחה השתמשתם?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כעבור 8080 דקות, בהנחה שהנר ממשיך להתקצר באותו קצב עד הסוף.

1. כל הנר: 1212 ס"מ. בכל דקה 0.150.15 ס"מ.

2. 12:0.15=8012:0.15=80 דקות.

3. זו הערכה מחוץ לתחום המדידות: מניחים שהקצב לא משתנה גם אחרי 4040 דקות.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

הגרף מתאר את הטמפרטורה באוויר, במעלות צלזיוס, במהלך יממה אחת.

‫שעה ביממה‬‫טמפרטורה (מעלות)‬024681012141618202224024681012141618202224

באיזה פרק זמן הטמפרטורה עלתה הכי מהר?

  1. א. בין 10:0010{:}00 ל-14:0014{:}00

  2. ב. בין 14:0014{:}00 ל-18:0018{:}00

  3. ג. בין 0:000{:}00 ל-4:004{:}00

  4. ד. בין 6:006{:}00 ל-10:0010{:}00

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

עלייה מהירה נראית בגרף כקטע עולה ותלול. בין 6:006{:}00 ל-10:0010{:}00 הטמפרטורה עלתה מ-1010 ל-1818 מעלות: 88 מעלות ב-44 שעות, 22 מעלות בשעה. זה הקטע העולה התלול ביותר.

- 10:0010{:}00 עד 14:0014{:}00: שם הטמפרטורה הגיעה לשיא (2222 מעלות), אבל עלתה רק 44 מעלות ב-44 שעות. ערך גבוה אינו עלייה מהירה.

- 14:0014{:}00 עד 18:0018{:}00: הקטע תלול, אבל יורד: הטמפרטורה ירדה 77 מעלות.

- 0:000{:}00 עד 4:004{:}00: הטמפרטורה ירדה בלילה.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

בניסוי התקררות של מים חמים מדדו את הטמפרטורה מדי פעם. המדידה ב-800800 שניות נשכחה:

זמן (שניות)טמפרטורה (∘C^\circ\text{C})
008080
2002006464
4004005252
6006004444
100010003434

מהי ההערכה הטובה ביותר לטמפרטורה של המים ב-800800 שניות?

  1. א. 44∘C44^\circ\text{C}

  2. ב. בערך 39∘C39^\circ\text{C}

  3. ג. 34∘C34^\circ\text{C}

  4. ד. אי אפשר לדעת שום דבר, כי לא מדדו ב-800800 שניות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

800800 שניות באמצע בין 600600 שניות (4444 מעלות) ל-10001000 שניות (3434 מעלות). המים מתקררים כל הזמן, ולכן הטמפרטורה ב-800800 שניות בין 3434 ל-4444. אם מחברים את שתי הנקודות בקו ישר, באמצע: 44+342=39\frac{44+34}{2}=39 מעלות. זו הערכה מהקו שבין הנקודות (אינטרפולציה).

- 4444 מעלות: הטמפרטורה ב-600600 שניות. אחרי 200200 שניות נוספות המים התקררו עוד.

- 3434 מעלות: הטמפרטורה ב-10001000 שניות. ב-800800 שניות המים עוד לא התקררו עד כדי כך.

- "אי אפשר לדעת": אמנם אין מדידה, אבל המגמה (ירידה רציפה) מאפשרת הערכה סבירה בין שתי המדידות הסמוכות.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

בניסוי מחזיקים כוס שיש חור קטן בתחתיתה מעל כוס שניצבת על מאזניים דיגיטליים. החומר זורם מהכוס העליונה לתחתונה. ליד המאזניים יש שעון עצר, ובכל 1010 שניות מצלמים בטלפון את שני המכשירים יחד. עושים את הניסוי פעמיים: פעם עם מים ופעם עם חול יבש.

זמן (שניות)מסה בכוס התחתונה, ניסוי א (גרם)מסה בכוס התחתונה, ניסוי ב (גרם)
000000
101040402525
202070705050
303092927575
4040108108100100
5050118118125125

א. מה מודדים בניסוי? איזה גודל הוא המשתנה הבלתי תלוי ואיזה התלוי?

תשובה ופתרון לסעיף א

מודדים זמן ומסה של החומר בכוס התחתונה. הזמן בלתי תלוי, המסה תלויה בו.

1. שעון העצר מודד זמן, והמאזניים מודדים את המסה שזרמה לכוס התחתונה.

2. אנחנו בוחרים מתי לקרוא (כל 1010 שניות), והמסה היא מה שיוצא באותו רגע. לכן הזמן בלתי תלוי והמסה תלויה.

ב. למה מצלמים את שני המכשירים יחד, ולא קוראים אותם בעין ורושמים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כדי ששתי הקריאות יהיו מאותו רגע בדיוק. בזמן שרושמים מספר אחד, השני כבר משתנה.

1. המסה משתנה כל הזמן.

2. אם קוראים קודם את השעון ואחר כך את המאזניים, עוברות כמה שניות בין הקריאות, והזוג לא מתאים.

3. התמונה "מקפיאה" את שני המכשירים באותו רגע.

ג. באיזה ניסוי החומר זרם בקצב קבוע? לאיזה חומר הוא מתאים, אם ידוע שהחול זורם בקצב קבוע והמים זורמים לאט יותר ככל שהכוס מתרוקנת?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בניסוי ב: בכל 1010 שניות נוספו 2525 גרם. זה החול. ניסוי א הוא המים.

1. ניסוי ב: התוספות בכל 1010 שניות: 25,25,25,25,2525, 25, 25, 25, 25. קצב קבוע.

2. ניסוי א: התוספות: 40,30,22,16,1040, 30, 22, 16, 10. הקצב הולך וקטן.

3. לכן ניסוי ב הוא החול וניסוי א הוא המים.

ד. איך ייראו שני הגרפים של המסה כנגד הזמן?

תשובה ופתרון לסעיף ד

ניסוי ב (חול): קו ישר עולה. ניסוי א (מים): קו עולה שהולך ונעשה פחות תלול.

1. קצב קבוע: שינוי שווה בפרקי זמן שווים, ולכן קו ישר.

2. קצב שקטן: בכל 1010 שניות המסה עולה פחות, ולכן הקו עדיין עולה, אבל הולך ונעשה שטוח יותר.

שאלה 12

קשה · פתוחה

הגרף מתאר את המחיר של מטבע זהב נדיר לאספנים, בתחילת כל שנה.

02004006008001000120014001600180020002200201620172018201920202021202220232024‫שנה‬‫מחיר (דולר)‬

א. תארו בקצרה את המחיר של המטבע מ-20162016 עד 20202020.

תשובה ופתרון לסעיף א

כמעט לא השתנה: בדרך כלל 400400 דולר. רק ב-20182018 הוא עלה ל-600600 דולר, ובשנה שאחריה חזר ל-400400.

1. ב-20162016 וב-20172017: 400400 דולר.

2. ב-20182018: 600600 דולר, וב-20192019 וב-20202020 שוב 400400 דולר.

3. בהשוואה למה שקרה אחר כך, הקו בקטע הזה כמעט שטוח.

ב. מה היה המחיר הגבוה ביותר, ומתי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

20002000 דולר, בשנת 20232023.

הנקודה הגבוהה בגרף היא ב-20232023, בגובה 20002000 דולר. אחריה המחיר ירד ל-12001200 דולר.

ג. אורי קנה 66 מטבעות בשנת 20202020 ומכר את כולם בשנת 20232023. כמה דולרים הרוויח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

9,6009{,}600 דולר.

1. קנייה: 6⋅400=24006\cdot400=2400 דולר.

2. מכירה: 6⋅2000=12,0006\cdot2000=12{,}000 דולר.

3. רווח: 12,000−2400=9,60012{,}000-2400=9{,}600 דולר.

ד. כשאורי קנה, דולר אחד היה שווה 3.63.6 שקלים. כשמכר, דולר אחד היה שווה 3.43.4 שקלים. כמה שקלים הרוויח?

תשובה ופתרון לסעיף ד

32,16032{,}160 שקלים.

1. הוא שילם בשקלים לפי השער ביום הקנייה: 2400⋅3.6=86402400\cdot3.6=8640 שקלים.

2. הוא קיבל בשקלים לפי השער ביום המכירה: 12,000⋅3.4=40,80012{,}000\cdot3.4=40{,}800 שקלים.

3. רווח: 40,800−8640=32,16040{,}800-8640=32{,}160 שקלים.

המלכודת: לכפול את הרווח בדולרים בשער אחד (9600⋅3.4=32,6409600\cdot3.4=32{,}640 או 9600⋅3.6=34,5609600\cdot3.6=34{,}560). כל סכום מומר בשער של היום שבו שולם.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

תחנת מזג אוויר מדדה את הטמפרטורה כל 66 שעות: בחצות 10∘C10^\circ\text{C}, ב-6:006{:}00 8∘C8^\circ\text{C}, ב-12:0012{:}00 20∘C20^\circ\text{C} וב-18:0018{:}00 14∘C14^\circ\text{C}. נועם שרטט גרף קווי וכתב: "הטמפרטורה הגבוהה ביותר ביממה הייתה 20∘C20^\circ\text{C}, בשעה 12:0012{:}00". מה נכון לגבי הטענה שלו?

  1. א. לא בטוח: בין המדידות לא מדדו, וייתכן שבשעה אחרת היה חם יותר

  2. ב. נכון, כי בגרף הנקודה הגבוהה ביותר היא ב-12:0012{:}00

  3. ג. לא נכון: הטמפרטורה הגבוהה ביותר היא הממוצע של המדידות, 13∘C13^\circ\text{C}

  4. ד. נכון, כי הקווים בין הנקודות ישרים, ולכן אין ביניהם ערך גבוה יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הנקודות בגרף הן המדידות, והן העובדות. הקו שמחבר ביניהן הוא רק השערה על מה שקרה בין המדידות. ייתכן שבשעה 14:0014{:}00 היה חם יותר מ-2020 מעלות, ופשוט לא מדדו אז. כדי לדעת מתי היה הכי חם צריך למדוד לעתים קרובות יותר.

- "הנקודה הגבוהה ביותר בגרף": זו המדידה הגבוהה ביותר, לא בהכרח הטמפרטורה הגבוהה ביותר ביממה.

•הממוצע: ממוצע אינו מקסימום. הוא תמיד קטן מהערך הגדול ביותר או שווה לו.

- "הקווים ישרים": אנחנו שרטטנו אותם ישרים. הטמפרטורה האמיתית לא חייבת להשתנות בקו ישר.

שאלה 14

קשה · פתוחה

הגרף מתאר את הגובה של חמנייה מהיום שבו שתלו אותה.

‫זמן (ימים)‬‫גובה (ס"מ)‬0102030405060708090020406080100120140160180200

א. מה היה גובה החמנייה ביום 3030?

תשובה ופתרון לסעיף א

7070 ס"מ.

1. מוצאים 3030 ימים על הציר האופקי ועולים עד הגרף.

2. הנקודה נמצאת באמצע בין הקווים של 6060 ו-8080 ס"מ: 7070 ס"מ.

3. בדיקה: בין יום 2020 (3030 ס"מ) ליום 5050 (150150 ס"מ) הגרף ישר, 44 ס"מ ביום. ביום 3030: 30+10⋅4=7030+10\cdot4=70 ס"מ.

ב. באיזה פרק זמן החמנייה גדלה הכי מהר? כמה ס"מ ביום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בין יום 2020 ליום 5050: 44 ס"מ ביום.

1. הקטע התלול ביותר בגרף: בין יום 2020 ליום 5050.

2. בקטע הזה הגובה עלה מ-3030 ל-150150 ס"מ: 120120 ס"מ ב-3030 ימים.

3. 120:30=4120:30=4 ס"מ ביום.

ג. השוו את קצב הגדילה בין יום 00 ליום 2020 לקצב הגדילה בין יום 5050 ליום 7070. איך רואים את התשובה בגרף, בלי לחשב?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הקצב זהה, 11 ס"מ ביום. בגרף שני הקטעים תלולים באותה מידה (מקבילים), אף שהחמנייה בגובה שונה.

1. בין יום 00 ל-2020: מ-1010 ל-3030 ס"מ, 2020 ס"מ ב-2020 ימים, 11 ס"מ ביום.

2. בין יום 5050 ל-7070: מ-150150 ל-170170 ס"מ, גם 11 ס"מ ביום.

3. התלילות של הקטע מראה את קצב השינוי, ולא את הגובה עצמו. שני קטעים באותה תלילות מתארים אותו קצב גדילה.

ד. מה קרה לחמנייה אחרי יום 7070? איך זה נראה בגרף?

תשובה ופתרון לסעיף ד

היא כמעט הפסיקה לגדול. הגרף נעשה כמעט אופקי.

בין יום 7070 ליום 9090 הגובה עלה רק מ-170170 לכ-172172 ס"מ. קו כמעט אופקי פירושו שהגודל כמעט לא משתנה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

הגרף מתאר את הטמפרטורה בתחנת מזג אוויר במשך שבוע. המספרים על ציר הטמפרטורה הושמטו.

‫זמן (ימים)‬‫טמפרטורה‬01234567

על איזו שאלה אי אפשר לענות מהגרף?

  1. א. באיזה יום הייתה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בשבוע

  2. ב. האם בסוף השבוע היה חם יותר מאשר בתחילתו

  3. ג. כמה מעלות הייתה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בשבוע

  4. ד. כמה פעמים בשבוע הטמפרטורה הגיעה לשיא יומי

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בלי מספרים על ציר הטמפרטורה אי אפשר לקרוא ערך של טמפרטורה. אבל עדיין רואים את הצורה של הגרף: מתי הוא עולה ויורד, איפה השיאים, ואיזו נקודה גבוהה מאחרת.

•היום של הטמפרטורה הגבוהה ביותר: רואים איזה שיא הכי גבוה, ועל ציר הזמן יש מספרים. אפשר לענות (היום האחרון).

•סוף השבוע לעומת תחילתו: משווים גובה של נקודות. אפשר לענות (בסוף חם יותר).

•מספר השיאים: סופרים את הפסגות. אפשר לענות (77, אחת בכל יום).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.