דילוג לתוכן המרכזי

סיכום תיאור תנועה: טבלה, גרף ותרשים עקבות

פיזיקה לכיתה ז' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · 4 שיעורים

תנועה

כשאתם יושבים באוטובוס, אתם לא זזים ביחס למושב, אבל זזים ביחס לתחנה. לכן כשאומרים שגוף נע, צריך לומר גם ביחס למה.

במדויק: גוף נע כשהמקום שלו משתנה עם הזמן ביחס לגוף אחר שבוחרים כקבוע (למשל הקרקע). כדי לתאר תנועה מודדים שני גדלים: מקום (ביחידות אורך: ס"מ, מטר, ק"מ) וזמן (ביחידות זמן: שנייה, דקה, שעה). את התנועה אפשר להציג בכמה ייצוגים: תיאור במילים, טבלה, גרף ותרשים עקבות.

1. מקום, דרך וזמן

מקום ונקודת ייחוס

כשחבר שואל "איפה אתה?", לא מספיק לענות "300300 מטר". צריך לומר 300300 מטר ממה, ולאיזה כיוון: "300300 מטר מהבית, בדרך לבית הספר".

במדויק: המקום של גוף שנע על קו ישר הוא המרחק שלו מנקודת ייחוס (נקודה קבועה שבוחרים מראש, למשל נקודת היציאה), יחד עם הצד שבו הוא נמצא. את נקודת הייחוס בוחרים לפני שמודדים, ולא מחליפים אותה באמצע.

אותו מקום מקבל מספרים שונים בנקודות ייחוס שונות. ספסל שנמצא 200200 מטר מהבית בדרך לבית הספר, שנמצא 500500 מטר מהבית, רחוק 300300 מטר מבית הספר. שני התיאורים נכונים. מה שחשוב הוא לומר מאיזו נקודה מודדים.

דרך מול מרחק מנקודת הייחוס

גודלמה הוא אומרמה קורה כשהגוף חוזר לאחור
דרךכמה מטרים הגוף עבר בסך הכול לאורך המסלולממשיכה לגדול. דרך אף פעם לא קטנה
מרחק מנקודת הייחוסכמה רחוק הגוף נמצא עכשיו מהנקודה הקבועהקטן

כשגוף נע בכיוון אחד בלבד ויוצא מנקודת הייחוס, הדרך והמרחק שווים. כשהוא חוזר לאחור, הם נפרדים.

רגע ופרק זמן

מושגמה הואדוגמה
רגענקודה בזמן, קריאה של השעון"ברגע t=5t=5 שניות הגוף היה 2020 מטר מהקיר"
פרק זמןהזמן שעבר בין שני רגעיםמהרגע 22 שניות עד הרגע 55 שניות עברו 5−2=35-2=3 שניות

מקום שייך לרגע. דרך שייכת לפרק זמן.

דרך הפתרון

חישוב דרך ומרחק בתנועה הלוך וחזור

1. בוחרים נקודת ייחוס (בדרך כלל נקודת היציאה).

2. מחלקים את התנועה לקטעים, כך שבכל קטע הגוף נע בכיוון אחד בלבד.

3. דרך: מחברים את האורכים של כל הקטעים, בלי להתחשב בכיוון.

4. מרחק מנקודת הייחוס בסוף: קטע שמתרחק מוסיפים, קטע שמתקרב מחסירים (כל עוד הגוף לא עבר לצד השני של נקודת הייחוס).

5. בודקים: הדרך תמיד גדולה מהמרחק או שווה לו.

שים לב

מי שרץ סיבוב שלם במסלול של 400400 מטר עבר דרך של 400400 מטר, אבל בסוף הוא במרחק 00 מנקודת הזינוק. דרך ומרחק מנקודה הם שני גדלים שונים.

שים לב

כותבים תמיד יחידה ליד המספר. "1515" לבד לא אומר כלום: 1515 מטר, 1515 ס"מ ו-1515 שניות הם דברים שונים לגמרי.

דוגמה - הליכה לקיוסק וחזרה חלקית

מיכל יוצאת מהבית והולכת 300300 מטר בקו ישר עד הקיוסק. שם היא נזכרת ששכחה ארנק, וחוזרת 120120 מטר לכיוון הבית, עד שאחיה פוגש אותה ומביא לה את הארנק.

א. איזו דרך עברה מיכל?

ב. מה המרחק שלה מהבית ברגע הפגישה?

פתרון

1. נקודת הייחוס: הבית.

2. שני קטעים: הלוך 300300 מטר (מתרחקת), חזרה 120120 מטר (מתקרבת).

3. א: דרך = 300+120=420300+120=420 מטר.

4. ב: מרחק מהבית = 300−120=180300-120=180 מטר.

5. בדיקה: 420>180420>180, כמו שצריך כשיש חזרה לאחור.

תשובה

א. 420420 מטר. ב. 180180 מטר מהבית.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

2. טבלאות וגרפים קוויים

גרף קווי

בטבלה של טמפרטורות לאורך היום צריך לקרוא שורה אחרי שורה כדי להבין מה קרה. בגרף רואים את כל היום במבט אחד: מתי התחמם, מתי התקרר ומתי היה הכי חם.

במדויק: גרף קווי מראה איך גודל אחד משתנה כשגודל אחר משתנה. בגרפים של תנועה הזמן נמצא על הציר האופקי, והגודל שמודדים (למשל המקום) על הציר האנכי. כל מדידה היא נקודה בגרף, וקו שמחבר את הנקודות מראה את המגמה.

למה הזמן דווקא על הציר האופקי? כי הזמן עובר בלי שאנחנו שולטים בו, והגודל השני הוא זה שמשתנה בהתאם לו. זה המוסכם בכל הגרפים מהסוג הזה, ובזכותו קל לקרוא גרף של מישהו אחר.

טבלה מול גרף

ייצוגהיתרוןהחיסרון
טבלהערכים מדויקים, בדיוק כמו שנמדדוקשה לראות מגמה ושינויים
גרףתמונה כוללת: עלייה, ירידה, שיא, שינוי מהיר או איטיהקריאה ממנו פחות מדויקת

לכן משתמשים בשניהם: רושמים מדידות בטבלה, ובונים מהן גרף כדי להבין מה קרה.

דרך הפתרון

בניית גרף מטבלה

1. מחליטים מה על כל ציר: הזמן על הציר האופקי, הגודל שנמדד על הציר האנכי.

2. כותבים ליד כל ציר שם ויחידה, למשל "זמן (שניות)" ו"מקום (מטר)".

3. בוחרים קנה מידה לכל ציר: מרווחים שווים על הציר מייצגים הפרשים שווים בערכים, והציר צריך להגיע עד הערך הגדול ביותר בטבלה.

4. מסמנים כל שורה בטבלה כנקודה: הולכים על הציר האופקי עד הזמן, ועולים עד הערך.

5. מחברים את הנקודות בקו, לפי הסדר, ונותנים לגרף כותרת.

דרך הפתרון

קריאת גרף

1. קוראים את שמות הצירים ואת היחידות, ובודקים כמה שווה כל משבצת.

2. ערך ברגע מסוים: עולים מהזמן על הציר האופקי עד הגרף, ופונים שמאלה אל הציר האנכי.

3. מתי היה ערך מסוים: הולכים מהערך על הציר האנכי עד הגרף, ויורדים אל ציר הזמן. ייתכנו כמה רגעים כאלה.

4. מגמה: איפה הגרף עולה, איפה יורד ואיפה הוא אופקי. איפה השיא ואיפה השפל.

5. מהירות השינוי: איפה הקו תלול (שינוי מהיר) ואיפה מתון (שינוי איטי).

שים לב

הנקודות הן מה שנמדד באמת. הקו שמחבר ביניהן הוא השערה סבירה על מה שקרה בין המדידות. ערך שקוראים מהקו בין שתי נקודות הוא הערכה, לא מדידה. כדי לדעת בוודאות מודדים בתדירות גבוהה יותר.

שים לב

טעות נפוצה בבניית גרף: מרווחים שווים על הציר לערכים שההפרש ביניהם לא שווה (למשל 11, 22, 55, 1010 במרחקים שווים). כך צורת הגרף מתעוותת. על כל ציר קנה המידה אחיד מההתחלה עד הסוף.

דוגמה - טמפרטורה לאורך יום: שיא, מגמה וערך ביניים

בתחנת מזג אוויר מדדו את הטמפרטורה כל שעתיים:

שעה66881010121214141616
טמפרטורה (מעלות)141418182323272728282424
‫שעה ביום‬‫טמפרטורה (מעלות)‬5678910111213141516171012141618202224262830

א. מתי הייתה הטמפרטורה הגבוהה ביותר מבין המדידות, ומה הייתה?

ב. באילו שעות הטמפרטורה עלתה ובאילו ירדה?

ג. באיזה פרק זמן של שעתיים הטמפרטורה עלתה הכי מהר?

ד. העריכו את הטמפרטורה בשעה 1111.

פתרון

1. א: הנקודה הגבוהה ביותר בגרף היא בשעה 1414, וערכה 2828 מעלות.

2. ב: מ-66 עד 1414 הגרף עולה, ומ-1414 עד 1616 הוא יורד.

3. ג: משווים את העליות: 8−68-6: עלייה של 44, 10−810-8: 55, 12−1012-10: 44, 14−1214-12: 11. העלייה הגדולה ביותר, 55 מעלות, בין 88 ל-1010. שם גם הקו הכי תלול.

4. ד: בשעה 1111 לא מדדו. השעה 1111 באמצע בין 1010 ל-1212, ולכן מעריכים ערך באמצע בין 2323 ל-2727: בערך 2525 מעלות. זו הערכה מהקו, לא מדידה.

תשובה

א. בשעה 1414, 2828 מעלות. ב. עלתה מ-66 עד 1414, ירדה מ-1414 עד 1616. ג. בין 88 ל-1010. ד. בערך 2525 מעלות.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

3. גרף מקום-זמן ומשמעות השיפוע

גרף מקום-זמן

דמיינו שמצלמים ילד שהולך לאורך מסדרון, ובכל שנייה רושמים כמה רחוק הוא מהקיר. אם מסמנים את כל המדידות בגרף, מקבלים "סיפור" של ההליכה: מתי התרחק, מתי עמד ומתי חזר.

במדויק: גרף מקום-זמן מראה את המקום של גוף (המרחק שלו מנקודת הייחוס) בכל רגע. על הציר האופקי הזמן, ועל הציר האנכי המקום. כל נקודה בגרף אומרת: ברגע הזה הגוף היה במקום הזה.

כשהמקום נמדד כמרחק מנקודת הייחוס, קוראים לגרף גם גרף מרחק-זמן. הגרף מתאר תנועה על קו ישר, הלוך או חזור. בכל רגע יש לגוף מקום אחד בלבד, ולכן הגרף לא יכול לחזור אחורה בזמן ולא יכול להיות קו אנכי.

השיפוע: כמה מהר המקום משתנה

שני ילדים יוצאים מאותו קו. מי שמתרחק יותר מטרים בכל שנייה, הקו שלו בגרף מטפס מהר יותר, כלומר תלול יותר.

במדויק: השיפוע של קטע בגרף מקום-זמן הוא התלילות שלו. הוא מראה כמה מהר משתנה המקום: כמה מטרים הגוף מתרחק או מתקרב בכל יחידת זמן. קו תלול = המקום משתנה מהר. קו מתון = לאט. קו אופקי = המקום לא משתנה, הגוף עומד.

קוראים את השיפוע בפשטות: בוחרים בקטע ישר פרק זמן של יחידה אחת (שנייה, דקה) ובודקים בכמה השתנה המקום. אם בכל שנייה המקום גדל ב-22 מטר, והקו של חבר גדל ב-11 מטר בשנייה, הקו הראשון תלול פי 22. הקצב הזה, כמה דרך עוברים ביחידת זמן, הוא המהירות.

צורות בגרף מקום-זמן ומשמעותן

בגרףמה הגוף עושה
קו עולהמתרחק מנקודת הייחוס
קו יורדמתקרב לנקודת הייחוס
קו אופקיעומד במקום
קו ישר (עולה או יורד)המקום משתנה באותו קצב כל הזמן
קו שהולך ונעשה תלולהגוף נע מהר יותר ויותר
קו שהולך ונעשה מתוןהגוף נע לאט יותר ויותר
הגרף נוגע בציר הזמןהגוף נמצא בנקודת הייחוס
שני גרפים נחתכיםשני הגופים באותו מקום באותו רגע
דרך הפתרון

תיאור תנועה מגרף מקום-זמן

1. קוראים את הצירים: מה היחידות, ומהי נקודת הייחוס.

2. מחלקים את הגרף לקטעים: כל פעם שהקו משנה כיוון או תלילות, מתחיל קטע חדש.

3. לכל קטע: עולה, יורד או אופקי? כלומר מתרחק, מתקרב או עומד.

4. קוראים את המקום ואת הזמן בקצוות של כל קטע.

5. משווים תלילות: באיזה קטע המקום השתנה הכי מהר.

6. דרך מהגרף: מחברים את השינויים במקום בכל הקטעים, גם בקטעים היורדים, בלי סימן. המרחק בסוף הוא הערך האחרון בגרף.

שים לב

נקודת חיתוך של שני גרפים אומרת שהגופים נמצאים באותו מקום באותו רגע. היא לא אומרת שהם נעים באותה מהירות: את זה בודקים לפי התלילות של כל קו.

שים לב

גרף שיורד לא אומר שהגוף "ירד" או נסע במורד. הוא אומר שהגוף מתקרב לנקודת הייחוס. גם גובה הקו לא אומר שהגוף מהיר: מה שקובע הוא התלילות, לא הגובה.

דוגמה א - הליכה, עצירה וחזרה: דרך מול מרחק

הגרף מתאר את המקום של דנה ביחס לבית במהלך הליכה ברחוב ישר.

‫זמן (דקות)‬‫מקום מהבית (מטר)‬01234567890100200300400500

א. תארו במילים את התנועה של דנה.

ב. באיזה קטע המקום שלה השתנה מהר יותר: בדקות 00 עד 44 או בדקות 66 עד 88?

ג. איזו דרך עברה דנה ב-88 הדקות, ומה המרחק שלה מהבית בסוף?

פתרון

1. קטעים: 00 עד 44 דקות (עולה), 44 עד 66 (אופקי), 66 עד 88 (יורד).

2. א: בארבע הדקות הראשונות דנה התרחקה מהבית עד 400400 מטר. שתי דקות עמדה במקום. בשתי הדקות האחרונות חזרה לכיוון הבית עד 200200 מטר ממנו.

3. ב: בקטע הראשון המקום השתנה ב-400400 מטר ב-44 דקות, כלומר 100100 מטר בכל דקה. בקטע האחרון השתנה ב-400−200=200400-200=200 מטר ב-22 דקות, גם 100100 מטר בכל דקה. התלילות שווה: הקצב שווה, רק הכיוון הפוך.

4. ג: דרך = 400+0+200=600400+0+200=600 מטר. המרחק בסוף = הערך האחרון בגרף, 200200 מטר.

תשובה

א. התרחקה 400400 מטר, עמדה 22 דקות, חזרה עד 200200 מטר מהבית. ב. באותו קצב, 100100 מטר בדקה, בכיוונים הפוכים. ג. דרך 600600 מטר, מרחק 200200 מטר.

דוגמה ב - שני גרפים נחתכים: באותו מקום, לא באותה מהירות

נועם ויעל מתחילים ללכת יחד באותו כיוון, ממקומות שונים. הגרף מתאר את המקום של כל אחד מהם ביחס לקו מסומן על הרצפה. הקו שיוצא מראשית הצירים הוא של נועם, והקו השני של יעל.

‫זמן (שניות)‬‫מקום מהקו (מטר)‬-1123456789101102468101214161820

א. איפה היה כל אחד מהם ברגע t=0t=0?

ב. מתי ואיפה הם נפגשו?

ג. מי מתרחק מהקו מהר יותר? הסבירו לפי הגרף.

פתרון

1. א: ברגע 00 הגרף של נועם מתחיל ב-00 מטר והגרף של יעל ב-44 מטר. יעל התחילה 44 מטר לפני נועם.

2. ב: הגרפים נחתכים ברגע t=4t=4 שניות, במקום 88 מטר. אז שניהם באותו מקום.

3. ג: הקו של נועם תלול יותר: בכל שנייה המקום שלו גדל ב-22 מטר, ושל יעל ב-11 מטר. נועם מהיר יותר, ולכן הוא משיג את יעל. בחיתוך הם באותו מקום, אבל לא באותה מהירות.

תשובה

א. נועם בקו (00 מטר), יעל 44 מטר ממנו. ב. ברגע 44 שניות, 88 מטר מהקו. ג. נועם, כי הקו שלו תלול יותר.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

4. תרשים עקבות

תרשים עקבות

דמיינו מכונית שמטפטפת טיפת צבע על הכביש פעם בשנייה, בדיוק. אחרי הנסיעה נשארת על הכביש שורת כתמים, וממנה אפשר לשחזר את התנועה גם כשהמכונית כבר מזמן איננה.

במדויק: תרשים עקבות הוא סדרת סימנים שגוף נע השאיר במרווחי זמן שווים. כל סימן מראה איפה היה הגוף ברגע מסוים. המרחק בין שני סימנים סמוכים הוא הדרך שהגוף עבר במרווח זמן אחד.

במעבדה משתמשים ברשם זמן: מכשיר קבוע שמסמן נקודות על סרט נייר שמחובר לגוף הנע ונגרר אחריו. מכשיר נפוץ מסמן 5050 נקודות בשנייה, כלומר בין שתי נקודות סמוכות עוברות 0.020.02 שנייה. התנועה מהירה מכדי לעקוב אחריה בעין, אבל הסרט נשאר, ואפשר למדוד אותו אחר כך בנחת.

מה רואים בתרשים עקבות

המרווחים בין הנקודותמה הגוף עושה
שוויםנע במהירות קבועה
גדלים והולכיםנע מהר יותר ויותר
קטנים והולכיםנע לאט יותר ויותר
כל הנקודות באותו מקוםעומד
מרווחים גדולים (בהשוואה לסרט אחר באותו מכשיר)נע מהר יותר

בין כל שתי נקודות סמוכות עובר אותו זמן. מרווח גדול פירושו יותר דרך באותו זמן, לא יותר זמן.

דרך הפתרון

מתרשים עקבות לטבלה ולגרף מקום-זמן

1. מסמנים את הנקודה הראשונה של התנועה כנקודה 00, וממספרים את השאר לפי הסדר.

2. בונים טבלה עם עמודת זמן ועמודת מקום. את עמודת הזמן ממלאים מראש: נקודה מספר nn נמצאת ברגע nn כפול מרווח הזמן.

3. מודדים בסרגל את המרחק של כל נקודה מנקודה 00 (לא מהנקודה הקודמת), וכותבים במקום.

4. בונים גרף מקום-זמן מהטבלה: שמות צירים, יחידות וקנה מידה.

5. קוראים את הגרף: קו ישר = מרווחים שווים, קו שהולך ונעשה תלול = מרווחים גדלים.

שים לב

מתרשים עקבות לבד אי אפשר תמיד לדעת לאיזה כיוון הגוף נע. אותה שורת נקודות, אם קוראים אותה מהצד השני, מתארת גוף שמאט במקום גוף שמאיץ. לכן מסמנים על הסרט איפה התחילה התנועה, או מסיקים זאת מהסיפור.

שים לב

לכל ייצוג יתרון משלו: תרשים העקבות נוצר ישר מהניסוי ומראה בעין שינוי במהירות; הטבלה נותנת מספרים מדויקים; הגרף נותן תמונה כוללת של כל התנועה.

דוגמה א - מעקבות לטבלה, לגרף ולתיאור התנועה

צעצוע מסמן נקודה על הרצפה כל 0.10.1 שנייה. אלה הנקודות שהשאיר, משמאל לימין, כשהמספרים הם המרחק מהנקודה הראשונה בס"מ:

‫מקום (ס"מ)‬12345678910111213141516171819

המרחקים: 00, 11, 33, 66, 1010, 1414, 1818 ס"מ.

א. בנו טבלת זמן-מקום.

ב. תארו את התנועה במילים.

ג. איזו דרך עבר הצעצוע, ובכמה זמן?

פתרון

1. א: הנקודה הראשונה ברגע 00, וכל נקודה 0.10.1 שנייה אחרי הקודמת:

זמן (שניות)000.10.10.20.20.30.30.40.40.50.50.60.6
מקום (ס"מ)00113366101014141818

2. ב: מחשבים את המרווחים: 11, 22, 33, 44, 44, 44 ס"מ. בהתחלה המרווחים גדלים: הצעצוע נע מהר יותר ויותר. מהרגע 0.30.3 שנייה המרווחים שווים, 44 ס"מ בכל 0.10.1 שנייה: הוא נע במהירות קבועה.

3. ג: הדרך היא המרחק מהנקודה הראשונה לאחרונה, 1818 ס"מ (הצעצוע לא חזר לאחור). יש 66 מרווחים של 0.10.1 שנייה: 6⋅0.1=0.66\cdot0.1=0.6 שנייה.

4. בגרף מקום-זמן מהטבלה, החלק הראשון הוא קו שהולך ונעשה תלול, והחלק השני קו ישר.

תשובה

א. זמנים מ-00 עד 0.60.6 שנייה, מקומות מ-00 עד 1818 ס"מ (הטבלה בפתרון). ב. מאיץ עד הרגע 0.30.3 שנייה, ואחר כך נע במהירות קבועה. ג. 1818 ס"מ ב-0.60.6 שנייה.

דוגמה ב - קביעת כיוון התנועה לפי סיפור התנועה

מכונית יוצאת ממנוחה ומאיצה בהדרגה. אחר כך היא נוסעת במהירות קבועה, ובסוף הנהג בולם חזק והיא נעצרת בתוך זמן קצר. כל הזמן מטפטפות ממנה טיפות צבע במרווחי זמן שווים. אלה הכתמים שנשארו על הכביש:

לאיזה כיוון נסעה המכונית?

פתרון

1. מחלקים את הסיפור לשלושה חלקים ומתאימים לכל אחד צורת מרווחים: האצה הדרגתית = מרווחים שגדלים לאט; מהירות קבועה = מרווחים שווים; בלימה חזקה = מרווחים שקטנים מהר, בכמה כתמים בלבד.

2. באמצע התרשים יש מרווחים שווים: זו הנסיעה במהירות קבועה.

3. מימין למרווחים השווים, המרווחים משתנים בהדרגה לאורך הרבה כתמים. משמאל להם, המרווחים קטנים בבת אחת, בתוך שני מרווחים בלבד.

4. הבלימה קצרה, ולכן היא בצד שבו השינוי חד: השמאלי. ההאצה ההדרגתית בצד הימני.

5. התנועה מתחילה בהאצה ונגמרת בבלימה, כלומר מימין לשמאל.

תשובה

המכונית נסעה מימין לשמאל: בצד ימין ההאצה ההדרגתית, ובצד שמאל הבלימה החדה.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.