דילוג לתוכן המרכזי

ציפה, שקיעה ורחיפה בנוזל ובגז - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · הידרוסטטיקה: לחץ וכוח עילוי · 25 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

רפסודה בנויה מבולי עץ אורן שצפיפותו 500500 ק"ג/מ"ק. צפיפות המים 10001000 ק"ג/מ"ק. מדוע הרפסודה לא שוקעת?

  1. א. כי הרפסודה קלה, וגופים קלים צפים

  2. ב. כי צפיפות העץ קטנה מצפיפות המים

  3. ג. כי בזמן שהרפסודה צפה במנוחה, כוח העילוי עליה גדול ממשקלה

  4. ד. כי העץ סופג מים, והמים מחזיקים אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גוף שצפיפותו קטנה מצפיפות הנוזל צף. אילו היו מחזיקים את הרפסודה כולה מתחת למים, העילוי היה גדול ממשקלה, והיא הייתה עולה עד שחלק ממנה בולט מעל המים.

- "קלה": רפסודה גדולה יכולה לשקול מאות ק"ג ועדיין לצוף, ומסמר קל שוקע. מכריעה הצפיפות, לא המשקל.

- "העילוי גדול מהמשקל": כשהרפסודה צפה במנוחה, העילוי שווה למשקלה. אילו היה גדול יותר, היא הייתה ממשיכה לעלות.

- "סופג מים": עץ שסופג מים נעשה כבד יותר, לא קל יותר.

שאלה 2

קלה · פתוחה

מכלית נפט עשויה פלדה שצפיפותה 78007800 ק"ג/מ"ק. ברג פלדה קטן שוקע מיד במים (10001000 ק"ג/מ"ק), ובכל זאת המכלית, שמסתה אלפי טונות, צפה.

א. הסבירו מדוע המכלית צפה.

תשובה ופתרון לסעיף א

המכלית חלולה ומלאה אוויר. הצפיפות הממוצעת שלה, המסה הכוללת חלקי הנפח הכולל, קטנה מצפיפות המים.

1. מה שקובע אם גוף צף הוא הצפיפות הממוצעת שלו: המסה הכוללת חלקי הנפח הכולל.

2. דפנות הפלדה דקות, ורוב הנפח של המכלית הוא חללים מלאי אוויר.

3. לכן המכלית תופסת נפח גדול מאוד ביחס למסה שלה, והצפיפות הממוצעת שלה קטנה מ-10001000 ק"ג/מ"ק.

4. הברג הוא פלדה מלאה, וצפיפותו 78007800 ק"ג/מ"ק, ולכן הוא שוקע.

ב. ממלאים את המכלית בנפט. מה קורה לעומק שבו היא שקועה במים? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

היא שוקעת עמוק יותר. המשקל גדל, וכדי שהעילוי יגדל באותה מידה היא צריכה לדחות יותר מים.

1. כשהמכלית צפה במנוחה, העילוי שווה למשקל הכולל.

2. הנפט מגדיל את המשקל, ולכן צריך עילוי גדול יותר.

3. העילוי גדל רק אם הנפח השקוע גדל. לכן המכלית שוקעת עמוק יותר, עד שמשקל המים שהיא דוחה שווה למשקל המכלית עם הנפט.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

גוף שמשקלו 3030 ניוטון מוחזק טבול כולו במים, וכוח העילוי עליו 3030 ניוטון. משחררים אותו. מה יקרה לגוף?

  1. א. ישקע לקרקעית

  2. ב. יעלה לפני המים ויצוף

  3. ג. יישאר במקום שבו שחררו אותו: ירחף

  4. ד. ירד לאט ויעצור בעומק מסוים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המשקל והעילוי שווים, ולכן הכוחות על הגוף מאוזנים. גוף שהיה במנוחה נשאר במנוחה: הוא מרחף.

- "ישקע": גוף שוקע רק כשמשקלו גדול מהעילוי.

- "יעלה": גוף עולה רק כשהעילוי גדול ממשקלו.

- "ירד ויעצור": כדי לרדת הוא צריך כוח שקול כלפי מטה, ואין כזה. העילוי על גוף שטבול כולו גם לא משתנה עם העומק.

שאלה 4

קלה · פתוחה

רוני יוצקת לאט לצנצנת שקופה שלושה נוזלים: דבש (14201420 ק"ג/מ"ק), מים (10001000 ק"ג/מ"ק) ושמן (920920 ק"ג/מ"ק). הנוזלים לא מתערבבים, והם מסתדרים בשכבות.

א. באיזה סדר יסתדרו הנוזלים, מהתחתית כלפי מעלה?

תשובה ופתרון לסעיף א

דבש למטה, מעליו מים, ולמעלה שמן.

1. נוזלים שלא מתערבבים מסתדרים לפי צפיפות: הצפוף ביותר למטה, והדליל ביותר למעלה.

2. 1420>1000>9201420>1000>920: דבש, מים, שמן. מעל השמן יש אוויר, שהוא הדליל מכולם.

ב. האם הסדר היה משתנה אילו רוני הייתה עושה את הניסוי על הירח, שבו g=1.6g=1.6 נ'/ק"ג? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. הסדר נקבע לפי הצפיפויות, והן לא תלויות ב-gg.

1. על הירח המשקל של כל נוזל קטן, אבל כולם קטנים באותו יחס.

2. הצפיפות היא מסה חלקי נפח, והיא לא משתנה בירח.

3. ההשוואה בין הצפיפויות נשארת אותה השוואה, ולכן גם הסדר: דבש, מים, שמן.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

צוללת שטה על פני הים, ורוצים שתצלול מתחת למים. מה עושים?

  1. א. ממלאים את מכלי הצלילה שלה במים, ומשקלה גדל בלי שנפחה משתנה

  2. ב. מרוקנים את מכלי הצלילה מהמים, כדי שהצוללת תהיה קלה יותר

  3. ג. מגדילים את הנפח של הצוללת, כדי שתדחה יותר מים

  4. ד. לא עושים דבר: ככל שהצוללת עמוקה יותר, העילוי עליה קטן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

כשממלאים את המכלים במים, המשקל של הצוללת גדל והנפח החיצוני שלה לא משתנה. הצפיפות הממוצעת גדלה, המשקל נעשה גדול מהעילוי, והצוללת שוקעת.

- "מרוקנים": כך עושים כדי לעלות. המשקל קטן, והעילוי גובר.

- "מגדילים את הנפח": זה מגדיל את העילוי, והצוללת הייתה עולה.

- "העילוי קטן בעומק": על גוף שטבול כולו העילוי לא תלוי בעומק.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

כדור פלסטיק שצפיפותו 800800 ק"ג/מ"ק צף במנוחה במים (10001000 ק"ג/מ"ק). איזה חלק מהנפח של הכדור נמצא מתחת לפני המים?

  1. א. 20%20\%

  2. ב. 50%50\%, כמו כל גוף שצף

  3. ג. 100%100\%, כי הצפיפות שלו קרובה לצפיפות המים

  4. ד. 80%80\%

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. הכדור צף במנוחה, ולכן FB=WF_B=W: ρl⋅g⋅Vs=ρb⋅g⋅V\rho_l\cdot g\cdot V_s=\rho_b\cdot g\cdot V.

2. מכאן VsV=ρbρl=8001000=0.8\frac{V_s}{V}=\frac{\rho_b}{\rho_l}=\frac{800}{1000}=0.8, כלומר 80%80\% מתחת למים.

- 20%20\%: זה החלק מעל המים.

- 50%50\%: לא כל גוף צף שקוע עד חציו. החלק השקוע תלוי ביחס הצפיפויות.

- 100%100\%: גוף ששקוע כולו ונשאר במנוחה הוא גוף שמרחף, וזה קורה רק כשהצפיפויות שוות בדיוק.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

תמר משחררת כדור נחושת קטן מעל כלי מלא כספית. צפיפות הנחושת 89008900 ק"ג/מ"ק, וצפיפות הכספית 13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק. הזניחו את השפעת האוויר.

א. אילו כוחות פועלים על הכדור בזמן שהוא נופל באוויר, לפני שהגיע לכספית?

תשובה ופתרון לסעיף א

רק המשקל, כלפי מטה.

כשמזניחים את האוויר, הכוח היחיד הוא המשיכה של כדור הארץ: המשקל, כלפי מטה.

ב. אילו כוחות פועלים על הכדור כשחלק ממנו כבר בתוך הכספית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המשקל כלפי מטה, וכוח העילוי של הכספית כלפי מעלה.

1. המשקל ממשיך לפעול כלפי מטה.

2. הכספית מפעילה כוח עילוי כלפי מעלה, השווה למשקל הכספית שהכדור דחה.

ג. האם הכדור ישקע בכספית? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. צפיפות הנחושת קטנה מצפיפות הכספית, ולכן הכדור צף, וחלק ממנו בולט מעל הכספית.

1. משווים צפיפויות: 8900<13,6008900<13{,}600.

2. אילו הכדור היה טבול כולו, העילוי היה גדול ממשקלו. לכן הוא נעצר כשרק חלק ממנו שקוע, והעילוי על החלק הזה שווה למשקל.

3. החלק השקוע: 890013600\frac{8900}{13600}, כלומר כ-65%65\% מהכדור.

ד. מחליפים את הכדור בכדור נחושת שנפחו פי 22. אילו תשובות בסעיפים הקודמים ישתנו?

תשובה ופתרון לסעיף ד

אף אחת. הכוחות אותם כוחות, והכדור עדיין צף, כי צפיפות הנחושת לא השתנתה.

1. המשקל גדל פי 22, אבל הכוחות שפועלים הם אותם כוחות.

2. הצפיפות לא תלויה בגודל הכדור: גם המסה וגם הנפח גדלו פי 22.

3. 8900<13,6008900<13{,}600 עדיין, ולכן הכדור צף, ואותו חלק ממנו שקוע. העילוי על הכדור הגדול גדל פי 22, בדיוק כמו המשקל.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

ספינה מפליגה מנהר של מים מתוקים (10001000 ק"ג/מ"ק) אל הים (10301030 ק"ג/מ"ק). מה קורה לספינה כשהיא מגיעה לים?

  1. א. היא שוקעת מעט עמוק יותר, כי מי הים כבדים יותר

  2. ב. היא עולה מעט, וכוח העילוי עליה נשאר כמו שהיה

  3. ג. היא עולה מעט, כי כוח העילוי עליה גדל

  4. ד. היא נשארת באותו עומק, כי גם בים היא צפה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. בנהר ובים הספינה צפה במנוחה, ולכן בשני המקומות FB=WF_B=W. המשקל לא השתנה, ולכן גם העילוי לא השתנה.

2. מי הים צפופים יותר, ולכן כדי לקבל את אותו עילוי מספיק נפח שקוע קטן יותר: Vs=Wρ⋅gV_s=\frac{W}{\rho\cdot g}. הספינה עולה מעט.

- "שוקעת עמוק יותר": הפוך. נוזל צפוף יותר נותן יותר עילוי על כל מ"ק שקוע, ולכן צריך פחות נפח שקוע.

- "העילוי גדל": אילו העילוי היה גדול מהמשקל, הספינה הייתה ממשיכה לעלות. במנוחה הם שווים.

- "אותו עומק": העומק תלוי בצפיפות המים.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

בלון מטאורולוגי מלא ב-55 מ"ק הליום שצפיפותו 0.180.18 ק"ג/מ"ק. צפיפות האוויר 1.31.3 ק"ג/מ"ק. מסת המעטפת של הבלון 22 ק"ג. הזניחו את הנפח של המעטפת.

א. מה כוח העילוי שהאוויר מפעיל על הבלון?

תשובה ופתרון לסעיף א

6565 ניוטון.

גם באוויר FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, עם צפיפות האוויר: FB=1.3⋅10⋅5=65F_B=1.3\cdot10\cdot5=65 ניוטון.

ב. מה המשקל של הבלון, כלומר של ההליום ושל המעטפת יחד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

2929 ניוטון.

1. מסת ההליום: m=ρ⋅V=0.18⋅5=0.9m=\rho\cdot V=0.18\cdot5=0.9 ק"ג. משקלו 99 ניוטון.

2. משקל המעטפת: 2⋅10=202\cdot10=20 ניוטון.

3. יחד: 9+20=299+20=29 ניוטון.

ג. לבלון קושרים מכשיר מדידה. מה המסה הגדולה ביותר של המכשיר שאיתו הבלון עוד לא יורד?

תשובה ופתרון לסעיף ג

3.63.6 ק"ג.

1. כדי שהבלון לא ירד, המשקל הכולל לא יכול להיות גדול מהעילוי, 6565 ניוטון.

2. נשאר למכשיר: 65−29=3665-29=36 ניוטון.

3. המסה: 3610=3.6\frac{36}{10}=3.6 ק"ג. עם מכשיר כזה הבלון מרחף, ועם מכשיר קל יותר הוא עולה.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

מדוע כדור פורח עולה כשמחממים את האוויר שבתוכו?

  1. א. כי האש דוחפת אוויר חם כלפי מטה, והכדור נדחף כלפי מעלה כמו רקטה

  2. ב. כי האוויר החם שבתוך הכדור מפעיל עליו כוח עילוי

  3. ג. כי האוויר החם דליל מהאוויר הקר שבחוץ, ולכן המשקל הכולל של הכדור קטן מכוח העילוי

  4. ד. כי החום מקטין את המשיכה של כדור הארץ לכדור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

האוויר הקר שבחוץ מפעיל על הכדור כוח עילוי, FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, עם צפיפות האוויר שבחוץ. כשמחממים את האוויר שבפנים, חלק ממנו יוצא מהפתח, ונשאר בפנים אוויר דליל וקל יותר. המשקל הכולל של הכדור, הסל והאוויר שבתוכו נעשה קטן מהעילוי, והכדור עולה.

- "כמו רקטה": האש לא דוחפת את הכדור. היא מחממת את האוויר שבתוכו.

- "האוויר החם מפעיל עילוי": העילוי בא מהאוויר שמסביב לכדור. האוויר שבפנים הוא חלק מהמשקל.

- "החום מקטין את המשיכה": המשיכה של כדור הארץ לא תלויה בטמפרטורה.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

כוס פלסטיק גלילית צפה זקופה במים. מסת הכוס 8080 גרם, שטח הבסיס שלה 4040 סמ"ר, וגובהה 88 ס"מ. מוסיפים לתוך הכוס מטבעות של 1010 גרם כל אחד, ובכל פעם מודדים כמה ס"מ מגובה הכוס שקועים במים. 11 סמ"ק מים מסתו 11 גרם.

מספר המטבעות0044881212
עומק השקיעה (ס"מ)22334455

א. מה המשתנה שמשנים בניסוי, ומה המשתנה שמודדים?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים את מספר המטבעות (המשקל הכולל). מודדים את עומק השקיעה של הכוס.

1. המשתנה שמשנים: מספר המטבעות בכוס, כלומר המשקל הכולל של הכוס.

2. המשתנה שמודדים: עומק השקיעה.

ב. לפי הטבלה, בכמה ס"מ גדל עומק השקיעה עם כל 44 מטבעות? הסבירו את זה בעזרת חוק ארכימדס.

תשובה ופתרון לסעיף ב

ב-11 ס"מ. 44 מטבעות מוסיפים 4040 גרם, ולכן הכוס צריכה לדחות עוד 4040 סמ"ק מים, וזה 11 ס"מ בכוס ששטח בסיסה 4040 סמ"ר.

1. מהטבלה: 2→3→4→52\to3\to4\to5 ס"מ, כלומר 11 ס"מ על כל 44 מטבעות.

2. הכוס צפה במנוחה, ולכן משקל המים שהיא דוחה שווה למשקלה הכולל.

3. 44 מטבעות מוסיפים 4040 גרם. לכן הכוס צריכה לדחות עוד 4040 גרם מים, כלומר עוד 4040 סמ"ק.

4. בכוס ששטח בסיסה 4040 סמ"ר, 4040 סמ"ק הם שכבה בעובי 4040=1\frac{40}{40}=1 ס"מ.

ג. כמה מטבעות אפשר להכניס לכוס לכל היותר, לפני שהמים מגיעים לשפתה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

2424 מטבעות.

1. כשהמים מגיעים לשפה, עומק השקיעה 88 ס"מ, כלומר 66 ס"מ יותר מהכוס הריקה.

2. כל 44 מטבעות מוסיפים 11 ס"מ, ולכן צריך 6⋅4=246\cdot4=24 מטבעות.

3. בדיקה: הנפח השקוע 40⋅8=32040\cdot8=320 סמ"ק, והמסה הכוללת 80+24⋅10=32080+24\cdot10=320 גרם. מתאים.

שאלה 12

קשה · פתוחה

קוביית עץ שאורך המקצוע שלה 2020 ס"מ צפה במנוחה במים (10001000 ק"ג/מ"ק). 1212 ס"מ מגובה הקובייה נמצאים מתחת לפני המים.

פני המיםמיםקובייה

א. מה כוח העילוי שהמים מפעילים על הקובייה?

תשובה ופתרון לסעיף א

4848 ניוטון.

1. במטרים: מקצוע 0.20.2 מטר, החלק השקוע 0.120.12 מטר.

2. הנפח השקוע: Vs=0.2⋅0.2⋅0.12=0.0048V_s=0.2\cdot0.2\cdot0.12=0.0048 מ"ק.

3. FB=1000⋅10⋅0.0048=48F_B=1000\cdot10\cdot0.0048=48 ניוטון.

ב. מה מסת הקובייה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

4.84.8 ק"ג.

1. הקובייה צפה במנוחה, ולכן W=FB=48W=F_B=48 ניוטון.

2. m=Wg=4810=4.8m=\frac{W}{g}=\frac{48}{10}=4.8 ק"ג.

ג. מה צפיפות העץ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

600600 ק"ג/מ"ק.

1. נפח הקובייה: V=0.2⋅0.2⋅0.2=0.008V=0.2\cdot0.2\cdot0.2=0.008 מ"ק.

2. ρ=mV=4.80.008=600\rho=\frac{m}{V}=\frac{4.8}{0.008}=600 ק"ג/מ"ק.

3. בדיקה: 1220=6001000\frac{12}{20}=\frac{600}{1000}. החלק השקוע שווה ליחס הצפיפויות.

ד. מעבירים את הקובייה למכל עם תמיסת מלח שצפיפותה 12001200 ק"ג/מ"ק. כמה ס"מ מגובה הקובייה יהיו מתחת לפני התמיסה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

1010 ס"מ.

1. הקובייה צפה גם בתמיסה, ולכן העילוי שווה שוב למשקל: 4848 ניוטון.

2. Vs=FBρ⋅g=481200⋅10=0.004V_s=\frac{F_B}{\rho\cdot g}=\frac{48}{1200\cdot10}=0.004 מ"ק.

3. שטח הבסיס 0.2⋅0.2=0.040.2\cdot0.2=0.04 מ"ר, ולכן העומק 0.0040.04=0.1\frac{0.004}{0.04}=0.1 מטר =10=10 ס"מ.

4. בדיקה: בנוזל צפוף יותר הקובייה צפה גבוה יותר, ו-10<1210<12.

שאלה 13

קשה · פתוחה

גוש עץ בצורת תיבה, שבסיסה ריבוע של 3030 על 3030 ס"מ וגובהה 2020 ס"מ, מודבק לקרקעית של בריכה עמוקה ושקוע כולו במים. הדבק נחלש, הגוש מתנתק, עולה, ובסוף צף במנוחה כשהבסיס שלו מקביל לפני המים ו-66 ס"מ מגובהו מעל המים.

א. מה נפח הגוש?

תשובה ופתרון לסעיף א

0.0180.018 מ"ק.

V=0.3⋅0.3⋅0.2=0.018V=0.3\cdot0.3\cdot0.2=0.018 מ"ק, כלומר 1818 ליטר.

ב. מה כוח העילוי על הגוש כשהוא עוד מודבק לקרקעית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

180180 ניוטון.

הגוש שקוע כולו, ולכן הנפח השקוע הוא כל הנפח: FB=1000⋅10⋅0.018=180F_B=1000\cdot10\cdot0.018=180 ניוטון.

ג. מה הנפח השקוע כשהגוש צף, ומה משקל הגוש?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הנפח השקוע 0.01260.0126 מ"ק, והמשקל 126126 ניוטון.

1. החלק השקוע: 20−6=1420-6=14 ס"מ, כלומר 0.140.14 מטר.

2. Vs=0.3⋅0.3⋅0.14=0.0126V_s=0.3\cdot0.3\cdot0.14=0.0126 מ"ק.

3. הגוש צף במנוחה, ולכן W=FB=1000⋅10⋅0.0126=126W=F_B=1000\cdot10\cdot0.0126=126 ניוטון.

ד. מה צפיפות העץ? ובאיזה כוח החזיק הדבק את הגוש כשהיה מודבק לקרקעית?

תשובה ופתרון לסעיף ד

צפיפות 700700 ק"ג/מ"ק. הדבק משך את הגוש כלפי מטה בכוח של 5454 ניוטון.

1. המסה: m=12610=12.6m=\frac{126}{10}=12.6 ק"ג. הצפיפות: 12.60.018=700\frac{12.6}{0.018}=700 ק"ג/מ"ק.

2. בדיקה: 1420=7001000\frac{14}{20}=\frac{700}{1000}.

3. כשהגוש היה מודבק ובמנוחה: העילוי, 180180 ניוטון, כלפי מעלה, והמשקל, 126126 ניוטון, וכוח הדבק כלפי מטה.

4. כוח הדבק: 180−126=54180-126=54 ניוטון. כשהדבק נחלש, העילוי גבר על המשקל והגוש עלה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בצנצנת גבוהה שלוש שכבות של נוזלים: למטה כספית (13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק), מעליה מים (10001000 ק"ג/מ"ק) ולמעלה שמן (920920 ק"ג/מ"ק). דן משחרר מעל הצנצנת כדור אלומיניום קטן (27002700 ק"ג/מ"ק).

א. דן אומר: "אם נשתמש בצנצנת רחבה יותר, עם שכבות באותו עובי, כל נוזל יפעיל על הכדור כוח עילוי גדול יותר." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. העילוי תלוי רק בצפיפות הנוזל ובנפח השקוע של הכדור, ולא ברוחב הכלי או בכמות הנוזל.

1. FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, כאשר ρ\rho צפיפות הנוזל ו-VV הנפח השקוע של הכדור.

2. בצנצנת רחבה הנוזלים זהים והכדור זהה, ולכן העילוי זהה. רוחב הכלי לא מופיע בחוק.

ב. גם האוויר מפעיל על הכדור כוח עילוי. צפיפות האוויר כ-1.31.3 ק"ג/מ"ק. מדוע בדרך כלל לא מחשבים אותו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כי הוא זניח: קטן פי כ-20002000 ממשקל הכדור.

1. העילוי של האוויר: 1.3⋅g⋅V1.3\cdot g\cdot V. משקל הכדור: 2700⋅g⋅V2700\cdot g\cdot V.

2. היחס: 27001.3≈2000\frac{2700}{1.3}\approx2000. העילוי של האוויר קטן פי כ-20002000 מהמשקל, ולכן כמעט לא משפיע על תנועת הכדור.

ג. היכן ייעצר הכדור? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכדור עובר דרך השמן ודרך המים, וצף על הכספית, כשרק חלק קטן ממנו בתוכה.

1. 2700>9202700>920 ו-2700>10002700>1000: הכדור צפוף מהשמן ומהמים, ולכן שוקע בהם.

2. 2700<13,6002700<13{,}600: הכדור דליל מהכספית, ולכן לא שוקע בה.

3. הוא נעצר על פני הכספית, כשחלק קטן ממנו בתוך הכספית, והשאר במים.

ד. מאיזה חומר צריך להיות כדור כדי שיגיע לקרקעית הצנצנת? כתבו את התנאי על הצפיפות ותנו דוגמה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

חומר שצפיפותו גדולה מ-13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק, למשל זהב (כ-19,30019{,}300 ק"ג/מ"ק).

1. כדי לשקוע דרך כל השכבות, הכדור צריך להיות צפוף מכל הנוזלים, כולל הכספית.

2. התנאי: צפיפות גדולה מ-13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק.

3. דוגמאות: זהב (כ-19,30019{,}300), פלטינה (כ-21,40021{,}400). ברזל (78007800) ועופרת (כ-11,30011{,}300) לא מתאימים: הם צפים על כספית.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

קוביית קרח צפה בכוס שמלאה מים עד שפתה, וחלק מהקובייה בולט מעל פני המים. מה יקרה כשהקרח יימס כולו?

  1. א. גובה המים לא ישתנה, ושום מים לא יגלשו

  2. ב. מים יגלשו, כי החלק של הקרח שבולט מעל המים יהפוך למים

  3. ג. גובה המים ירד, כי קרח תופס יותר מקום ממים

  4. ד. מים יגלשו, כי לכוס נוספים מים מהקרח שנמס

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. הקרח צף, ולכן משקל המים שהוא דוחה שווה למשקלו.

2. כשהקרח נמס, הוא הופך למים באותו משקל בדיוק. כמות כזאת של מים תופסת בדיוק את הנפח שהקרח דחה, כלומר את הנפח של החלק השקוע.

3. לכן המים מהקרח ממלאים בדיוק את "החור" שהחלק השקוע השאיר, וגובה המים לא משתנה.

- "החלק הבולט יהפוך למים": הקרח מתכווץ כשהוא נמס. גם החלק הבולט נכנס לנפח של החלק השקוע.

- "הגובה ירד": נכון שקרח תופס יותר מקום, אבל העודף נמצא מעל פני המים.

- "נוספים מים": המים שנוספים באים במקום הקרח השקוע, ולא בנוסף אליו.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

ילדה קטנה לומדת לשחות עם מצופים מלאי אוויר על הזרועות. המצופים גדולים, אבל כמעט אין להם משקל.

א. איזה כוח המים מפעילים על המצופים, ובאיזה כיוון?

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח עילוי, כלפי מעלה.

המצופים טבולים בחלקם במים, והמים מפעילים על כל גוף טבול כוח עילוי כלפי מעלה.

ב. הסבירו כיצד המצופים עוזרים לילדה לצוף.

תשובה ופתרון לסעיף ב

המצופים גדולים ודוחים הרבה מים, ולכן פועל עליהם כוח עילוי גדול, אבל משקלם קטן מאוד. כך הם מוסיפים הרבה כוח כלפי מעלה וכמעט לא מוסיפים משקל, והילדה צפה בקלות.

1. כוח העילוי גדול יותר ככל שהגוף דוחה יותר מים.

2. המצופים גדולים, ולכן כשהם במים הם דוחים הרבה מים, ופועל עליהם עילוי גדול.

3. המשקל של המצופים קטן מאוד, כי הם מלאים אוויר.

4. יחד, הילדה והמצופים מקבלים הרבה עילוי נוסף וכמעט בלי משקל נוסף, ולכן הם צפים גם כשהראש של הילדה מעל המים.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

אבן שוקעת לקרקעית של בריכה. איזה משפט נכון?

  1. א. על האבן לא פועל כוח עילוי, ולכן היא שוקעת

  2. ב. על האבן פועל כוח עילוי גדול ממשקלה

  3. ג. על האבן פועל כוח עילוי, אבל הוא קטן ממשקלה

  4. ד. כוח העילוי על האבן פועל כלפי מטה ומושך אותה לקרקעית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כוח עילוי פועל על כל גוף שטבול בנוזל, גם על גוף ששוקע. האבן שוקעת כי כוח העילוי עליה קטן ממשקלה: הכוחות לא מאוזנים, והיא נעה כלפי מטה.

- "לא פועל כוח עילוי": תפיסה שגויה. קל יותר להרים אבן בתוך המים מאשר באוויר, כי העילוי עוזר.

- "גדול ממשקלה": אז האבן הייתה עולה למעלה, ולא שוקעת.

- "כלפי מטה": כוח העילוי תמיד פועל כלפי מעלה. כלפי מטה פועל המשקל.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בלון מלא בגז הליום משתחרר מהיד של ילד ועולה לשמיים.

א. אילו שני כוחות פועלים על הבלון? ציינו את הכיוון של כל אחד מהם.

תשובה ופתרון לסעיף א

המשקל של הבלון, כלפי מטה. כוח העילוי שהאוויר מפעיל עליו, כלפי מעלה.

1. כדור הארץ מושך את הבלון: המשקל, כלפי מטה.

2. הבלון נמצא בתוך האוויר, והאוויר מפעיל עליו כוח עילוי כלפי מעלה, כמו שמים מפעילים על גוף טבול.

ב. מדוע הבלון עולה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוח העילוי שהאוויר מפעיל על הבלון גדול ממשקלו. הבלון עם ההליום "קל מן האוויר": צפיפותו הממוצעת קטנה מצפיפות האוויר.

1. הליום הוא גז קל מאוד, ולכן הבלון כולו קל מאוד ביחס לגודלו.

2. העילוי של האוויר גדול ממשקל הבלון.

3. הכוחות לא מאוזנים, והכוח הגדול יותר פועל כלפי מעלה, ולכן הבלון עולה.

ג. מה הבלון מלמד על כוח העילוי?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כוח עילוי פועל לא רק בנוזלים, אלא גם בגזים כמו אוויר. כך גם ספינות אוויר מרחפות באוויר.

העילוי שהעלה את הבלון הופעל על ידי האוויר, שהוא גז. לכן כוח עילוי פועל על גופים גם בנוזלים וגם בגזים.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

בול עץ גדול וכבד צף על פני אגם, ומסמר ברזל קטן וקל שוקע לקרקעית. איך מסבירים את זה?

  1. א. בול העץ בעצם קל יותר מהמסמר, כי עץ הוא חומר קל

  2. ב. הציפה תלויה רק בגודל: גופים גדולים צפים וגופים קטנים שוקעים

  3. ג. גופים כבדים תמיד שוקעים, ובול העץ צף רק כי הזרם נושא אותו

  4. ד. הציפה לא תלויה במשקל לבדו: צפיפות העץ קטנה מצפיפות המים, וצפיפות הברזל גדולה ממנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

גוף צף או שוקע לפי היחס בין משקלו לבין כוח העילוי עליו, וזה נקבע לפי הצפיפות שלו לעומת צפיפות המים. העץ פחות צפוף מהמים: בול העץ מגיע לעילוי ששווה למשקלו כשרק חלק ממנו במים, והוא צף. הברזל צפוף יותר מהמים: גם כשהמסמר כולו במים, העילוי עליו קטן ממשקלו, והוא שוקע.

- "קל יותר מהמסמר": נתון שבול העץ כבד בהרבה.

- "רק בגודל": אבן גדולה שוקעת וגרגר קלקר קטן צף. הגודל לבדו לא קובע.

- "גופים כבדים תמיד שוקעים": זו התפיסה השגויה שהשאלה בודקת. גם אוניות כבדות מאוד צפות, וגם בול עץ צף במים עומדים, בלי זרם.

שאלה 20

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

לפניכם הצפיפויות של כמה חומרים. צפיפות המים היא 11 גרם לסמ"ק. מכל חומר הכינו קובייה מלאה (לא חלולה) והניחו אותה בגיגית מים.

חומרצפיפות (גרם לסמ"ק)
קלקר0.020.02
עץ בלזה0.150.15
שעווה0.90.9
ברזל7.97.9
עופרת11.311.3

א. מיינו את הקוביות לצפות ולשוקעות.

תשובה ופתרון לסעיף א

צפות: קלקר, עץ בלזה, שעווה. שוקעות: ברזל, עופרת.

1. קובייה מלאה צפה אם צפיפות החומר שלה קטנה מצפיפות המים, 11 גרם לסמ"ק, ושוקעת אם היא גדולה ממנה.

2. קלקר, בלזה ושעווה: צפיפות קטנה מ-11, ולכן צפות.

3. ברזל ועופרת: צפיפות גדולה מ-11, ולכן שוקעות.

ב. מחזיקים את קוביית הברזל כולה בתוך המים ומשחררים אותה. השוו בין כוח העילוי עליה לבין משקלה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוח העילוי קטן ממשקל הקובייה, ולכן היא שוקעת.

1. הברזל צפוף יותר מהמים.

2. לכן גם כשהקובייה כולה במים, העילוי עליה קטן ממשקלה.

3. הכוח כלפי מטה גדול יותר, והקובייה שוקעת.

ג. מחזיקים את קוביית השעווה כולה בתוך המים ומשחררים אותה. מה יקרה לה? השוו בין העילוי למשקל כשהיא כולה במים, וכשהיא כבר צפה במנוחה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כשהיא כולה במים העילוי גדול ממשקלה, והיא עולה. בסוף היא צפה כשרובה בתוך המים, ואז העילוי שווה למשקלה.

1. השעווה פחות צפופה מהמים, ולכן כשהקובייה כולה במים העילוי עליה גדול ממשקלה, והיא עולה.

2. כשהיא מגיעה לפני המים, חלק ממנה יוצא מהמים. היא דוחה פחות מים, והעילוי קטן.

3. היא נעצרת כשהעילוי קטן עד שהוא שווה למשקלה. אז הכוחות מאוזנים, והיא צפה במנוחה.

4. צפיפות השעווה קרובה לצפיפות המים, ולכן רוב הקובייה נשאר בתוך המים.

שאלה 21

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

אוניית ברזל ענקית צפה על פני הים, אבל כדור ברזל קטן שוקע מיד. מה ההסבר?

  1. א. האונייה עשויה מסוג ברזל קל יותר, שצף במים

  2. ב. האונייה חלולה ומלאה אוויר, ולכן צפיפותה הממוצעת קטנה מזו של המים

  3. ג. המנועים של האונייה דוחפים אותה כל הזמן כלפי מעלה

  4. ד. האונייה קלה יותר מכדור הברזל, ולכן העילוי מספיק כדי להחזיק אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

האונייה בנויה כמו קליפת ברזל דקה סביב חלל גדול מלא אוויר. בגלל הצורה הזאת היא דוחה הרבה מים, וכוח העילוי עליה מגיע למשקלה כשרק החלק התחתון שלה במים. במילים אחרות: הצפיפות הממוצעת של האונייה, ברזל ואוויר יחד, קטנה מצפיפות המים. הכדור מלא ברזל, והצפיפות שלו היא צפיפות הברזל, גדולה מצפיפות המים.

- "ברזל קל יותר": זה אותו חומר. מה ששונה הוא הצורה.

- "המנועים דוחפים למעלה": המנועים דוחפים את האונייה קדימה. גם אונייה עם מנוע כבוי צפה.

- "קלה יותר מהכדור": האונייה כבדה פי אלפים מהכדור. זו התפיסה "כבד שוקע, קל צף".

שאלה 22

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

מחזיקים קובייה כולה בתוך המים, ומשחררים אותה. באיור: הכוחות שפועלים עליה ברגע השחרור. החץ כלפי מעלה הוא כוח העילוי, 88 ניוטון, והחץ כלפי מטה הוא המשקל שלה, 55 ניוטון.

מה יקרה לקובייה?

  1. א. תשקע לקרקעית, כי המשקל מושך אותה למטה

  2. ב. תישאר במקומה, כי פועלים עליה שני כוחות שמבטלים זה את זה

  3. ג. תעלה, וגם כשתצוף על פני המים העילוי עליה יישאר גדול ממשקלה

  4. ד. תעלה אל פני המים ותצוף שם, כשחלק ממנה מעל המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

ברגע השחרור כוח העילוי (88 נ') גדול מהמשקל (55 נ'). הכוחות לא מאוזנים, והקובייה עולה. כשהיא מגיעה לפני המים, חלק ממנה יוצא מהמים, היא דוחה פחות מים, והעילוי קטן. היא צפה במנוחה כשהעילוי שווה למשקלה, 55 נ'.

- "תשקע": המשקל אכן פועל כלפי מטה, אבל הכוח כלפי מעלה גדול ממנו.

- "תישאר במקומה": שני כוחות מבטלים זה את זה רק כשהם שווים בגודלם. כאן 88 נ' לעומת 55 נ'.

- "העילוי יישאר גדול": אילו העילוי היה נשאר גדול מהמשקל, הקובייה הייתה ממשיכה לעלות. גוף שצף במנוחה נמצא באיזון כוחות: העילוי שווה למשקל.

שאלה 23

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

רוני קיפלה יריעת אלומיניום לצורת סירה קטנה והניחה אותה במים. הסירה צפה. אחר כך היא מעכה את אותה יריעה לכדור קטן ודחוס, והכדור שקע.

א. מה נשאר זהה בין הסירה לבין הכדור, ומה השתנה?

תשובה ופתרון לסעיף א

זהה: החומר והמשקל, כי זו אותה יריעה. השתנתה הצורה, ובעקבותיה כמות המים שהגוף דוחה.

1. רוני לא הוסיפה ולא הורידה אלומיניום, ולכן המשקל לא השתנה.

2. השתנתה הצורה: סירה רחבה וחלולה לעומת כדור קטן ודחוס.

3. הסירה דוחה הרבה מים, והכדור דוחה מעט מים.

ב. הסבירו בעזרת המושג כוח עילוי מדוע הסירה צפה והכדור שקע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הסירה דוחה הרבה מים, וכוח העילוי עליה מגיע למשקלה כשרק חלק ממנה במים, ולכן היא צפה. הכדור הדחוס דוחה מעט מים, והעילוי עליו קטן ממשקלו, ולכן הוא שוקע.

1. כוח העילוי גדול יותר ככל שהגוף דוחה יותר מים.

2. הסירה רחבה וחלולה: כשהיא שוקעת קצת, היא כבר דוחה הרבה מים, והעילוי משתווה למשקל. היא צפה.

3. הכדור קטן ודחוס: גם כשהוא כולו במים, הוא דוחה מעט מים, והעילוי קטן ממשקלו. הוא שוקע.

4. המשקל זהה בשני המקרים. ההבדל הוא רק בעילוי, שנקבע לפי הצורה.

ג. רוני רוצה לבנות מאותה כמות אלומיניום סירה שתוכל לשאת כמה שיותר גולות בלי לשקוע. איך כדאי לה לבנות אותה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

רחבה ככל האפשר ועם דפנות גבוהות מספיק. כך הסירה יכולה לדחות הרבה מים לפני שמים נכנסים לתוכה, והעילוי המרבי עליה גדול.

1. כל גולה מוסיפה משקל, והסירה שוקעת עמוק יותר ודוחה יותר מים, עד שהעילוי משתווה למשקל החדש.

2. הסירה תשקע כשהמים יגיעו לשפת הדפנות ויתחילו להיכנס.

3. סירה רחבה עם דפנות גבוהות יכולה לדחות הרבה מים לפני שזה קורה.

4. לכן העילוי המרבי שלה גדול, והיא נושאת יותר גולות.

שאלה 24

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

רז צף על גבו בבריכה של מים מתוקים, ורוב גופו בתוך המים. בים המלח, שמימיו מלוחים וצפופים הרבה יותר, הוא צף כשחלק גדול יותר מגופו מעל המים. איזה משפט מסביר זאת?

  1. א. בים המלח כוח העילוי על רז גדול ממשקלו, ובבריכה הוא שווה למשקלו

  2. ב. בים המלח המשקל של רז קטן יותר מאשר בבריכה

  3. ג. בשניהם העילוי שווה למשקלו, אבל במים צפופים מספיק שפחות מגופו יהיה במים

  4. ד. ים המלח עמוק יותר מהבריכה, ומים עמוקים דוחפים חזק יותר כלפי מעלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בשני המקומות רז צף במנוחה, ולכן הכוחות עליו מאוזנים: העילוי שווה למשקלו. ההבדל הוא כמה מגופו צריך להיות בתוך המים כדי לקבל את העילוי הזה. מים מלוחים צפופים יותר, ולכן כל כמות מים שהגוף דוחה כבדה יותר, ומספיק שפחות מגופו יהיה במים.

- "העילוי גדול ממשקלו": אילו כך, רז היה ממשיך לעלות. גוף שצף במנוחה נמצא באיזון.

- "המשקל קטן יותר": המשקל של רז הוא המשיכה של כדור הארץ, והוא לא תלוי בסוג המים.

- "עמוק יותר": רז צף על פני המים, ועומק המים מתחתיו לא משנה את העילוי עליו. הלחץ גדל עם העומק, אבל העילוי על גוף צף לא תלוי בעומק הים.

שאלה 25

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

ביצה טרייה הונחה בכוס מים מתוקים ושקעה לקרקעית. אחר כך המיסו בכוס הרבה מלח, כף אחר כף, ובחשו. בשלב מסוים הביצה עלתה וצפה.

א. השוו בין כוח העילוי לבין משקל הביצה כשהיא מונחת בקרקעית הכוס במים המתוקים.

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח העילוי על הביצה קטן ממשקלה.

1. הביצה שקעה, ולכן הכוח כלפי מטה, המשקל, גדול מהכוח כלפי מעלה, העילוי.

2. כלומר יש עילוי, אבל הוא קטן ממשקל הביצה.

ב. משקל הביצה לא השתנה. הסבירו מדוע אחרי הוספת המלח היא עלתה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מי המלח צפופים יותר מהמים המתוקים. הביצה דוחה אותו נפח נוזל, אבל עכשיו הנוזל הזה כבד יותר, ולכן העילוי גדל. כשהעילוי נעשה גדול ממשקל הביצה, היא עולה.

1. כוח העילוי שווה למשקל הנוזל שהגוף דוחה.

2. הביצה כולה בנוזל ודוחה אותו נפח, לפני המלח ואחריו.

3. המלח הגדיל את הצפיפות של הנוזל, ולכן אותו נפח נוזל כבד יותר.

4. העילוי גדל, ומשקל הביצה לא השתנה. כשהעילוי עבר את המשקל, הביצה עלתה.

ג. תלמידה רוצה לבדוק בניסוי איך כמות המלח משפיעה על הציפה של הביצה. מה הגורם שהיא משנה, מה היא בודקת, ומה עליה להשאיר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

משנה: כמות המלח בכוס. בודקת: אם הביצה שוקעת או צפה, וכמה ממנה מעל פני המים. קבוע: אותה ביצה, אותה כמות מים, אותה כוס ואותה טמפרטורה.

1. הגורם המשפיע הוא מה שהיא בוחרת לשנות: כמות המלח, למשל במספר כפות.

2. הגורם המושפע הוא מה שהיא מודדת: שקיעה או ציפה, וכמה מהביצה בולט מעל המים.

3. כל השאר חייב להישאר קבוע, כדי שההבדלים ייגרמו רק מהמלח: אותה ביצה (אותו משקל ואותו נפח), אותה כמות מים ואותה טמפרטורה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.