דילוג לתוכן המרכזי

הלחץ בגז ולחץ האוויר - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · הידרוסטטיקה: לחץ וכוח עילוי · 18 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מנפחים כדורסל במשאבה. הנפח של הכדור כמעט לא משתנה, אבל הלחץ בתוכו גדל. איך המודל החלקיקי מסביר את זה?

  1. א. חלקיקי האוויר שבכדור גדלים, ולכן לוחצים חזק יותר על הדופן

  2. ב. יש בכדור יותר חלקיקים, ולכן בכל שנייה יש יותר התנגשויות בדופן

  3. ג. משקל האוויר הנוסף לוחץ על החלק התחתון של הכדור בלבד

  4. ד. החלקיקים נעים לאט יותר, ולכן נצמדים לדופן ודוחפים אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

לחץ הגז נוצר מהתנגשויות החלקיקים בדופן. המשאבה מכניסה עוד חלקיקים לאותו נפח, ולכן בכל שנייה יותר חלקיקים פוגעים בכל סמ"ר של הדופן, והלחץ גדל.

- "החלקיקים גדלים": החלקיקים עצמם לא משנים את גודלם. משתנה מספרם.

- "משקל האוויר לוחץ למטה בלבד": לחץ הגז פועל על כל הדופן, לכל הכיוונים. לכן הכדור נשאר עגול.

- "נעים לאט ונצמדים": אם החלקיקים היו נעים לאט יותר, הלחץ היה קטן. חלקיקי גז לא נצמדים לדופן, הם פוגעים בה ונרתעים.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

עדי שותה מיץ בקשית. מה גורם למיץ לעלות בקשית?

  1. א. הפה מושך את המיץ כלפי מעלה בכוח היניקה

  2. ב. הריק שנוצר בקשית מושך את המיץ אליו

  3. ג. הטבע "מפחד מהריק", ולכן המיץ ממהר למלא את הקשית

  4. ד. הפה מקטין את הלחץ בקשית, ולחץ האוויר על פני המיץ בכוס דוחף אותו למעלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כשעדי שואפת, הלחץ בתוך הקשית קטן. על פני המיץ בכוס לוחץ לחץ האוויר המלא. הפרש הלחצים דוחף את המיץ אל המקום שבו הלחץ קטן, כלומר במעלה הקשית.

- "הפה מושך": יניקה לא מושכת. הפה רק מקטין את הלחץ, ומי שדוחף הוא האוויר שבחוץ.

- "הריק מושך": ריק אינו חומר ואינו יכול להפעיל כוח.

- "הטבע מפחד מהריק": זה ההסבר הישן, שהניסויים של טוריצ'לי ופסקל הפריכו. הוא לא מסביר למשל למה מים לא עולים בצינור יותר מכ-1010 מ'.

שאלה 3

קלה · פתוחה

יעל סוגרת באצבע את הפתח של מזרק שיש בו אוויר, ודוחפת את הבוכנה פנימה.

א. מה קורה ללחץ האוויר בתוך המזרק? הסבירו בעזרת המודל החלקיקי.

תשובה ופתרון לסעיף א

הלחץ גדל: אותם חלקיקים בנפח קטן יותר פוגעים בדפנות לעתים קרובות יותר.

1. מספר החלקיקים לא השתנה, כי הפתח סגור.

2. הנפח קטן, ולכן החלקיקים צפופים יותר.

3. בכל שנייה יותר חלקיקים פוגעים בכל סמ"ר של הדופן ושל הבוכנה, ולכן הלחץ גדל.

ב. יעל משחררת את הבוכנה. הבוכנה זזה החוצה. למה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הלחץ בפנים גדול מלחץ האוויר בחוץ, ולכן האוויר שבפנים דוחף את הבוכנה החוצה.

1. על הבוכנה לוחץ מבפנים האוויר הדחוס, ומבחוץ לחץ האוויר הרגיל.

2. הלחץ בפנים גדול יותר, ולכן הכוח מבפנים גדול יותר, והבוכנה זזה החוצה עד שהלחצים משתווים.

ג. יעל ממלאת את המזרק במים במקום אוויר. כמעט אי אפשר לדחוף את הבוכנה. הסבירו את ההבדל.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בגז יש הרבה מקום ריק בין החלקיקים, ולכן הוא נדחס. בנוזל החלקיקים צמודים זה לזה, והוא כמעט לא נדחס.

1. בגז רוב הנפח ריק, ולכן אפשר לקרב את החלקיקים זה לזה.

2. בנוזל החלקיקים כמעט נוגעים זה בזה, ואין לאן לדחוס אותם.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

בברומטר של טוריצ'לי צינור מלא בכספית הופך לתוך קערת כספית. הכספית יורדת מעט ונעצרת בגובה של כ-7676 ס"מ מעל פני הכספית בקערה. מה מחזיק את עמוד הכספית בגובה הזה?

  1. א. לחץ האוויר על פני הכספית שבקערה

  2. ב. הריק שבראש הצינור מושך את הכספית למעלה

  3. ג. דופנות הצינור מחזיקות את הכספית בחיכוך

  4. ד. הטבע מונע היווצרות של ריק גדול מדי

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האוויר לוחץ על פני הכספית בקערה. בראש הצינור יש ריק, ואין מה שילחץ מלמעלה. הכספית יורדת עד שהלחץ שעמוד הכספית יוצר בתחתיתו שווה ללחץ האוויר.

- "הריק מושך": ריק אינו חומר ואינו מפעיל כוח.

- "החיכוך עם הדפנות": אז הגובה היה תלוי ברוחב הצינור. בפועל הגובה זהה בצינור צר וברחב.

- "הטבע מונע ריק": אבל בניסוי נוצר ריק מעל הכספית. ובראש הר העמוד נמוך יותר, וזה מוסבר רק בשינוי של לחץ האוויר.

שאלה 5

קלה · פתוחה

נועם שקל כדורגל במשקל מטבח מדויק: 420.0420.0 גרם. אחר כך הכניס לכדור עוד אוויר במשאבה, בלי להוציא את הכדור מהחדר, ושקל שוב: 422.4422.4 גרם.

א. מה מלמדת התוצאה על האוויר?

תשובה ופתרון לסעיף א

לאוויר יש מסה (ולכן גם משקל): האוויר שנוסף לכדור הוא בעל מסה של 2.42.4 גרם.

1. ההבדל בין השקילות: 422.4−420.0=2.4422.4-420.0=2.4 גרם.

2. הכדור לא השתנה, רק נוסף בו אוויר. לכן ל-2.42.4 גרם האלה אחראי האוויר שנוסף.

ב. חבר של נועם אומר: "לאוויר אין משקל, הוא הרי עף למעלה". השתמשו בתוצאה כדי לענות לו, והסבירו מה הקשר בין משקל האוויר ללחץ האוויר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לאוויר יש משקל, כמו שהשקילה מראה. משקל שכבת האוויר שמעלינו הוא שיוצר את לחץ האוויר.

1. האוויר שנוסף הגדיל את הקריאה של משקל המטבח, ולכן לאוויר יש משקל.

2. שכבת אוויר בעובי של עשרות קילומטרים נמשכת לכדור הארץ ולוחצת על כל מה שמתחתיה. זה לחץ האוויר.

ג. מה היה חשוב לשמור קבוע בין שתי השקילות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אותו כדור, אותו משקל מטבח, ושקילה באותו מקום.

כדי שההבדל יבוא רק מהאוויר שנוסף, כל השאר צריך להישאר זהה: הכדור (בלי שום דבר שנוסף עליו), המשקל, והמקום.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

איתי עומד על מרפסת, 1212 מ' מעל פני המים בדלי שעל הקרקע. הוא מוריד צינור אל הדלי ומחבר לקצה העליון משאבה שמסוגלת לרוקן את הצינור מאוויר לגמרי. לחץ האוויר 100,000100{,}000 פסקל. מה יקרה?

  1. א. המים יגיעו למרפסת, אם רק המשאבה תשאב חזק מספיק

  2. ב. המים לא יעלו בכלל, כי משאבה לא יכולה למשוך מים

  3. ג. המים יעלו בצינור עד כ-1010 מ' מעל פני המים בדלי ויעצרו שם

  4. ד. המים יעלו רק כ-7676 ס"מ, כמו הכספית בברומטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

את המים דוחף למעלה לחץ האוויר שעל פני המים בדלי. המים עולים עד שעמוד המים יוצר לחץ השווה ללחץ האוויר: h=P0ρ⋅g=100,0001000⋅10=10h=\frac{P_0}{\rho\cdot g}=\frac{100{,}000}{1000\cdot10}=10 מ'. מעל זה לחץ האוויר לא יכול לדחוף, גם אם הצינור ריק לגמרי.

- "אם רק תשאב חזק": המשאבה לא מושכת. היא רק מרוקנת, ומעבר לריק מלא אין מה לעשות.

- "לא יעלו בכלל": נכון שהמשאבה לא מושכת, אבל לחץ האוויר בחוץ דוחף את המים עד 1010 מ'.

- "7676 ס"מ": זה הגובה של עמוד כספית, שצפופה פי 13.613.6 ממים. עמוד מים גבוה פי 13.613.6.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

צינור ארוך, סגור בקצה אחד, ממולא כולו בנוזל, נסגר באצבע והופך לתוך קערה עם אותו נוזל. אחר כך מסירים את האצבע. הצינור עומד זקוף, והקצה הסגור שלו נמצא 88 מ' מעל פני הנוזל שבקערה. לחץ האוויר 100,000100{,}000 פסקל.

א. הנוזל הוא מים (צפיפות 10001000 ק"ג/מ"ק). האם הצינור יישאר מלא? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן. לחץ האוויר יכול להחזיק עמוד מים של עד 1010 מ', וראש הצינור רק 88 מ' מעל פני המים בקערה.

1. הגובה המרבי: h=P0ρ⋅g=100,0001000⋅10=10h=\frac{P_0}{\rho\cdot g}=\frac{100{,}000}{1000\cdot10}=10 מ'.

2. ראש הצינור נמצא רק 88 מ' מעל פני המים בקערה, ולכן המים ממלאים אותו כולו.

ב. מחליפים את המים בנוזל שצפיפותו גדולה פי 1.51.5 (כלומר 15001500 ק"ג/מ"ק). מה יהיה גובה עמוד הנוזל בצינור, ומה יהיה מעליו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-6.76.7 מ'. מעליו, כ-1.31.3 מ' של ריק.

1. h=100,0001500⋅10≈6.7h=\frac{100{,}000}{1500\cdot10}\approx6.7 מ'.

2. ראש הצינור נמצא 88 מ' מעל פני הנוזל בקערה, ולכן הנוזל ירד, ובראש הצינור יישאר ריק של כ-8−6.7=1.38-6.7=1.3 מ'.

ג. באיזה לחץ אוויר הנוזל מסעיף ב ימלא את כל הצינור?

תשובה ופתרון לסעיף ג

לפחות 120,000120{,}000 פסקל.

עמוד של 88 מ' מהנוזל הזה יוצר לחץ ρ⋅g⋅h=1500⋅10⋅8=120,000\rho\cdot g\cdot h=1500\cdot10\cdot8=120{,}000 פסקל. לחץ האוויר צריך להיות לפחות כזה.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

באיור ברומטר של טוריצ'לי. גובה עמוד הכספית hh מעל פני הכספית שבקערה הוא 7676 ס"מ, והצינור עצמו מתנשא 9797 ס"מ מעל פני הכספית שבקערה. מכניסים את הברומטר לכלי סגור, שאפשר לשאוב ממנו אוויר או להכניס אליו אוויר. הקערה רחבה, ולכן גובה הכספית בקערה כמעט לא משתנה.

ריקכספיתכספיתh

א. שואבים אוויר מהכלי, ולחץ האוויר בו קטן. מה יקרה לעמוד הכספית? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

העמוד יתקצר.

1. עמוד הכספית מאזן את לחץ האוויר שעל הכספית בקערה.

2. לחץ קטן יותר מאזן עמוד נמוך יותר, ולכן הכספית יורדת בצינור.

ב. מכניסים אוויר לכלי, ולחץ האוויר בו גדל. מה יקרה לעמוד הכספית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

העמוד יתארך. אם הלחץ יגדל מספיק, הכספית תמלא את כל הצינור.

1. לחץ גדול יותר מאזן עמוד גבוה יותר, ולכן הכספית עולה בצינור.

2. אם הלחץ ממשיך לגדול, הכספית מגיעה לראש הצינור וממלאת אותו. מעבר לזה היא כבר לא יכולה לעלות.

ג. מה הלחץ הקטן ביותר שבו הכספית ממלאת את כל הצינור? כתבו אותו ב"ס"מ כספית", וגם כמה פעמים הוא גדול מלחץ האוויר הרגיל.

תשובה ופתרון לסעיף ג

9797 ס"מ כספית, בערך פי 1.281.28 מלחץ האוויר הרגיל.

1. הצינור מלא כשהלחץ מאזן עמוד כספית של 9797 ס"מ: זה לחץ של 9797 ס"מ כספית.

2. הלחץ הרגיל מאזן 7676 ס"מ, ולכן היחס 9776≈1.28\frac{97}{76}\approx1.28.

ד. מקטינים את הלחץ בכלי לחצי מהלחץ שמצאתם בסעיף ג. מה יהיה גובה עמוד הכספית?

תשובה ופתרון לסעיף ד

48.548.5 ס"מ.

לחץ קטן פי 22 מאזן עמוד נמוך פי 22: 97:2=48.597:2=48.5 ס"מ.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

בשנת 16481648 טיפסה קבוצה על הר בצרפת עם ברומטר כספית, ומדדה את גובה עמוד הכספית בגבהים שונים. באותו זמן נשאר ברומטר נוסף למרגלות ההר, ועמוד הכספית בו לא השתנה כל היום. התוצאות בטבלה:

גובה מעל המנזר שלמרגלות ההר (מ')גובה עמוד הכספית (מ"מ)
00711.7711.7
1414710.6710.6
5353706.1706.1
292292676.7676.7
974974627.1627.1

איזו מסקנה נכונה?

  1. א. ככל שעולים, לחץ האוויר גדל, ולכן הכספית נדחפת למטה

  2. ב. ככל שעולים, יש פחות אוויר מעל הברומטר, לחץ האוויר קטן, ולכן עמוד הכספית נמוך יותר

  3. ג. עמוד הכספית יורד באותה מידה על כל 100100 מ' של עלייה

  4. ד. הטבע "מפחד מהריק" פחות בגובה, ולכן הריק בראש הצינור גדל

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

עמוד הכספית מאזן את לחץ האוויר. בטבלה הוא יורד מ-711.7711.7 ל-627.1627.1 מ"מ, כלומר לחץ האוויר בראש ההר קטן יותר. ההסבר: מעל ראש ההר שכבת אוויר דקה יותר. הברומטר שלמרגלות ההר מראה שהשינוי לא נבע ממזג האוויר באותו יום.

- "לחץ האוויר גדל": אם הלחץ היה גדל, הוא היה דוחף את הכספית גבוה יותר בצינור.

- "באותה מידה על כל 100100 מ'": בין 00 ל-292292 מ' העמוד ירד ב-3535 מ"מ, כ-1212 מ"מ לכל 100100 מ'. בין 292292 ל-974974 מ' הוא ירד בכ-5050 מ"מ, כ-77 מ"מ לכל 100100 מ'. הירידה לא אחידה.

- "הפחד מהריק": להסבר הזה אין סיבה להשתנות עם הגובה. זו בדיוק הסיבה שהניסוי הזה הכריע לטובת לחץ האוויר.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

ממלאים כוס במים עד הסוף, מניחים עליה כרטיס קרטון והופכים אותה, כשהיד מחזיקה את הכרטיס. מסירים את היד. הכרטיס לא נופל, והמים נשארים בכוס.

א. הסבירו מדוע הכרטיס לא נופל.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחץ האוויר מלמטה דוחף את הכרטיס כלפי מעלה בכוח גדול ממשקל המים והכרטיס. מלמעלה, בתוך הכוס, אין אוויר שלוחץ עליו.

1. על הכרטיס מלמטה פועל לחץ האוויר, כ-100,000100{,}000 פסקל.

2. מלמעלה לוחצים רק המים שבכוס, ועמוד מים של כ-1010 ס"מ יוצר לחץ קטן בהרבה: 1000⋅10⋅0.1=10001000\cdot10\cdot0.1=1000 פסקל.

3. הכוח של האוויר כלפי מעלה גדול בהרבה, ולכן הכרטיס נשאר צמוד.

ב. עמית טוען: "הכרטיס לא נופל כי הטבע מפחד מהריק. אם הכרטיס ייפול, ייווצר ריק בכוס". חוזרים על הניסוי כשהכוס מלאה רק עד חציה, ויש בה גם אוויר. גם הפעם הכרטיס לא נופל. מה זה אומר על הטענה של עמית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הטענה נחלשת: יש בכוס אוויר, כך שנפילת הכרטיס לא הייתה יוצרת ריק, ובכל זאת הכרטיס לא נופל. מה שמחזיק אותו הוא לחץ האוויר מבחוץ.

1. לפי עמית, הכרטיס נשאר כדי למנוע ריק.

2. כשיש אוויר בכוס, אין ריק למנוע, ובכל זאת הכרטיס נשאר.

3. לכן הסבר "הפחד מהריק" לא מתאים לתוצאה. (כשהופכים, מעט מים דולפים, האוויר בכוס מתפשט, והלחץ שלו נעשה קטן מעט מלחץ האוויר בחוץ.)

ג. מה יקרה אם ינקבו חור קטן בתחתית הכוס (שנמצאת עכשיו למעלה)? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכרטיס ייפול והמים יישפכו, כי אוויר ייכנס מלמעלה וילחץ על המים כלפי מטה.

1. דרך החור נכנס אוויר, ועכשיו לחץ האוויר פועל גם מלמעלה.

2. הלחצים של האוויר מלמעלה ומלמטה מתקזזים, ונשאר רק משקל המים והכרטיס, שמפיל אותם.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

מתלה עם ואקום נצמד לאריח חלק. שטח הפתח שלו 1212 סמ"ר. כשלוחצים עליו, יוצא כמעט כל האוויר מבין המתלה לאריח. לחץ האוויר בחוץ 100,000100{,}000 פסקל. בערך באיזה כוח צריך למשוך את המתלה ישר מהאריח כדי לנתק אותו?

  1. א. 120120 ניוטון

  2. ב. 1,200,0001{,}200{,}000 ניוטון

  3. ג. 12,00012{,}000 ניוטון

  4. ד. 100,000100{,}000 ניוטון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

המתלה לא "נדבק" בגלל הריק. האוויר שבחוץ דוחף אותו אל האריח, ומהצד השני כמעט אין אוויר שדוחף חזרה.

1. השטח במ"ר: 12:10,000=0.001212:10{,}000=0.0012 מ"ר.

2. F=P⋅A=100,000⋅0.0012=120F=P\cdot A=100{,}000\cdot0.0012=120 ניוטון.

- 1,200,0001{,}200{,}000 ניוטון: לא המירו סמ"ר למ"ר (100,000⋅12100{,}000\cdot12).

- 12,00012{,}000 ניוטון: המירו סמ"ר למ"ר בחילוק ב-100100 במקום ב-10,00010{,}000.

- 100,000100{,}000 ניוטון: בלבול בין לחץ לכוח. 100,000100{,}000 פסקל הוא לחץ, וכדי לקבל כוח צריך לכפול בשטח.

שאלה 12

קשה · פתוחה

בכפר שבראש הר, לחץ האוויר הוא 80,00080{,}000 פסקל. בכפר אחר, ליד הים, לחץ האוויר 100,000100{,}000 פסקל. בשני הכפרים יש באר שבה פני המים נמצאים 99 מ' מתחת למשאבת יניקה שעומדת על הקרקע. צפיפות המים 10001000 ק"ג/מ"ק.

א. לאיזה גובה מרבי מעל פני המים לחץ האוויר יכול לדחוף מים בצינור בכל כפר?

תשובה ופתרון לסעיף א

ליד הים: 1010 מ'. בראש ההר: 88 מ'.

1. h=P0ρ⋅gh=\frac{P_0}{\rho\cdot g}.

2. ליד הים: 100,0001000⋅10=10\frac{100{,}000}{1000\cdot10}=10 מ'.

3. בראש ההר: 80,0001000⋅10=8\frac{80{,}000}{1000\cdot10}=8 מ'.

ב. באיזה כפר המשאבה תצליח להעלות מים? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

רק בכפר שליד הים. בראש ההר המים ייעצרו כ-88 מ' מעל פני המים, מטר לפני המשאבה.

1. המים צריכים לעלות 99 מ'.

2. ליד הים לחץ האוויר מסוגל לדחוף עד 1010 מ', יותר מ-99, ולכן המים מגיעים.

3. בראש ההר רק עד 88 מ'. גם משאבה שמרוקנת את הצינור לגמרי לא תעזור, כי מה שדוחף את המים הוא לחץ האוויר, והוא קטן שם.

ג. הציעו פתרון לכפר שבראש ההר, והסבירו מדוע הוא עובד.

תשובה ופתרון לסעיף ג

להוריד את המשאבה לתחתית הבאר, כך שתדחוף את המים כלפי מעלה במקום לשאוב אותם.

1. משאבת יניקה מוגבלת בלחץ האוויר, כי היא רק מקטינה את הלחץ בצינור.

2. משאבה שנמצאת למטה, בתוך המים, דוחפת אותם בעצמה, והיא יכולה להפעיל לחץ גדול כרצוננו. כך אפשר להעלות מים לכל גובה.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

רינה בונה ברומטר כספית בצינור שאורכו 100100 ס"מ. כשהצינור זקוף, עמוד הכספית בגובה 7676 ס"מ, ומעליו ריק. עכשיו היא מטה את הצינור כך שהקצה העליון שלו נמצא 9090 ס"מ מעל פני הכספית שבקערה. מה יקרה?

  1. א. עמוד הכספית יתקצר, כי בצינור נטוי לחץ האוויר דוחף פחות

  2. ב. אורך הכספית בצינור יישאר 7676 ס"מ, ולכן הגובה האנכי שלה יקטן

  3. ג. הגובה האנכי של הכספית יישאר כ-7676 ס"מ, ולכן היא תמלא קטע ארוך יותר של הצינור

  4. ד. הכספית תמלא את כל הצינור, כי בצינור נטוי אין מקום לריק

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הלחץ של עמוד נוזל תלוי רק בגובה האנכי שלו, לא באורכו ולא בשיפוע. לחץ האוויר לא השתנה, ולכן הוא מאזן עמוד שגובהו האנכי עדיין כ-7676 ס"מ. בצינור נטוי, כדי להגיע לגובה אנכי של 7676 ס"מ הכספית צריכה למלא קטע ארוך יותר של הצינור. הקצה העליון נמצא 9090 ס"מ מעל הקערה, יותר מ-7676, ולכן נשאר ריק בראש הצינור.

- "לחץ האוויר דוחף פחות": לחץ האוויר על הכספית בקערה לא תלוי בשיפוע הצינור.

- "האורך יישאר 7676": האורך לא קובע את הלחץ, הגובה האנכי קובע.

- "תמלא את כל הצינור": זה יקרה רק אם הקצה העליון יירד מתחת ל-7676 ס"מ מעל הקערה. כאן הוא ב-9090 ס"מ.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בויל רצה להכריע בין שני הסברים לעמוד הכספית בברומטר: "הפחד מהריק" ולחץ האוויר. הוא הכניס ברומטר לתוך כלי זכוכית סגור, שאפשר לשאוב ממנו אוויר.

א. מה משנים בניסוי הזה, מה מודדים, ומה צריך להשאיר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים: כמות האוויר בכלי, כלומר את לחץ האוויר על הכספית. מודדים: גובה עמוד הכספית. קבוע: אותו ברומטר, אותה כספית, אותו מקום וטמפרטורה.

1. הגורם שבודקים את השפעתו: לחץ האוויר סביב הברומטר, ומשנים אותו בשאיבה.

2. התוצאה שמודדים: גובה העמוד מעל פני הכספית בקערה.

3. כל השאר נשאר זהה, כדי שהשינוי בעמוד ינבע רק מהשינוי בלחץ.

ב. מה צופה כל אחד מההסברים שיקרה לעמוד הכספית כששואבים אוויר מהכלי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

"הפחד מהריק": העמוד לא ישתנה, כי הריק בראש הצינור לא השתנה. לחץ האוויר: העמוד יתקצר, כי פחות אוויר לוחץ על הכספית בקערה.

1. לפי "הפחד מהריק", מה שמחזיק את הכספית הוא הריק שבראש הצינור. השאיבה לא נוגעת בו, ולכן אין סיבה שהעמוד ישתנה.

2. לפי לחץ האוויר, העמוד מאזן את לחץ האוויר שעל הכספית בקערה. כששואבים, הלחץ קטן, ולכן העמוד יורד.

ג. בניסוי, כששאבו אוויר העמוד ירד, וכשהכניסו אוויר בחזרה הוא עלה לגובהו הקודם. איזה הסבר נתמך? ולמה חשוב שהעמוד חזר לגובהו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

נתמך ההסבר של לחץ האוויר. החזרה מראה שהעמוד עוקב אחרי לחץ האוויר, ושהשינוי לא נבע מתקלה כמו דליפה של כספית.

1. התוצאה מתאימה לתחזית של לחץ האוויר וסותרת את התחזית של "הפחד מהריק".

2. כשהאוויר חזר, העמוד חזר. כלומר הגובה תלוי בלחץ האוויר, ולא נגרם מנזק לברומטר או מאובדן של כספית.

שאלה 15

קשה · פתוחה

שני חצאי כדור ממתכת מוצמדים זה לזה בשפה האטומה שלהם. שטח החתך של הכדור, העיגול שבו הם נוגעים, הוא 0.040.04 מ"ר. שואבים מבפנים חלק מהאוויר, עד שהלחץ בפנים 10,00010{,}000 פסקל. בחוץ לחץ האוויר 100,000100{,}000 פסקל.

א. באיזה כוח צריך למשוך כל חצי כדור, בכיוונים מנוגדים, כדי להפריד אותם?

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-36003600 ניוטון.

1. האוויר בחוץ דוחף כל חצי פנימה, והאוויר המועט בפנים דוחף אותו החוצה. קובע הפרש הלחצים: 100,000−10,000=90,000100{,}000-10{,}000=90{,}000 פסקל.

2. הכוח שמחזיק את החצאים יחד: F=P⋅A=90,000⋅0.04=3600F=P\cdot A=90{,}000\cdot0.04=3600 ניוטון.

ב. קושרים סוסים לשני חצאי הכדור, וכל סוס מושך בכוח של 400400 ניוטון. כמה סוסים צריך בכל צד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

99 סוסים בכל צד.

בכל צד צריך כוח של 36003600 ניוטון: 3600:400=93600:400=9 סוסים.

ג. עכשיו קושרים חצי כדור אחד לעץ, ואת השני מושכים סוסים. כמה סוסים צריך בסך הכול? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

99 סוסים, ולא 1818.

1. בסעיף ב הסוסים בצד אחד רק החזיקו את החצי שלהם במקום, כמו שעושה עץ.

2. העץ מפעיל על החצי הקשור כוח של 36003600 ניוטון, בדיוק כמו תשעת הסוסים שהחליף.

3. לכן צריך רק את 99 הסוסים שבצד השני. גם קודם הכוח המפריד היה 36003600 ניוטון, לא 72007200.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

באיזה מהמקומות האלה לחץ האוויר הוא הקטן ביותר?

  1. א. על חוף ים המלח, המקום הנמוך ביותר בארץ

  2. ב. על חוף הים בתל אביב

  3. ג. על פסגת החרמון

  4. ד. לחץ האוויר שווה בכל המקומות האלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לחץ האוויר נוצר מהאוויר שמעלינו. ככל שעולים גבוה יותר, יש מעלינו פחות אוויר, ולכן הלחץ קטן יותר. פסגת החרמון היא המקום הגבוה ביותר מבין המקומות.

- "ים המלח": שם לחץ האוויר דווקא הגדול ביותר מבין המקומות, כי הוא נמוך מפני הים ויש מעליו הכי הרבה אוויר. בחרו את ההפך.

- "תל אביב": בגובה פני הים הלחץ גדול יותר מאשר על פסגת הר.

- "שווה": לחץ האוויר שווה בכל הכיוונים בגובה נתון, אבל הוא משתנה עם הגובה.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

המורה חיברה פחית מתכת סגורה למשאבה, ושאבה ממנה את רוב האוויר. הפחית נמעכה פנימה מכל הצדדים. מה גרם למעיכה?

  1. א. האוויר שמחוץ לפחית לוחץ על הדפנות מכל הכיוונים, ומבפנים כמעט אין אוויר שילחץ בחזרה

  2. ב. המשאבה משכה את הדפנות פנימה בכוח היניקה שלה, דרך הפתח של הפחית

  3. ג. הפחית הריקה נעשתה כבדה יותר וקרסה תחת משקלה

  4. ד. האוויר שמחוץ לפחית לוחץ רק כלפי מטה, על המכסה, ומעך אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

לפני השאיבה האוויר לחץ על הדפנות גם מבחוץ וגם מבפנים, והלחצים איזנו זה את זה. אחרי השאיבה כמעט אין אוויר בפנים, ולחץ האוויר שבחוץ, שפועל בכל הכיוונים, מועך את הדפנות פנימה.

- "המשאבה משכה": המשאבה רק הוציאה אוויר. אין "כוח יניקה" שמושך את הדפנות. מי שדוחף אותן פנימה הוא האוויר שבחוץ.

- "כבדה יותר": הוצאת אוויר רק מקטינה את משקל הפחית, ובמעט מאוד.

- "רק כלפי מטה": לחץ האוויר פועל בכל הכיוונים, ולכן הפחית נמעכה מכל הצדדים ולא רק מלמעלה.

שאלה 18

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

משפחת לוי קנתה שקית חטיף סגורה בחוף ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, ונסעה לירושלים, שגבוהה ממנו בכ-1,2001{,}200 מטר. כשהגיעו לירושלים השקית הייתה תפוחה ומתוחה.

א. הסבירו מדוע השקית התנפחה. השתמשו במושג לחץ אוויר.

תשובה ופתרון לסעיף א

בירושלים לחץ האוויר בחוץ קטן יותר מאשר בים המלח. האוויר הכלוא בשקית דוחף את הדפנות החוצה חזק יותר ממה שהאוויר שבחוץ דוחף אותן פנימה, ולכן השקית מתנפחת.

1. בים המלח האוויר בתוך השקית לחץ על הדפנות החוצה כמו שהאוויר בחוץ לחץ עליהן פנימה. הלחצים היו מאוזנים.

2. לחץ האוויר קטן ככל שעולים לגובה, כי יש מעלינו פחות אוויר.

3. בירושלים האוויר בחוץ לוחץ על השקית פחות.

4. האוויר בתוך השקית דוחף את הדפנות החוצה, והשקית מתנפחת עד שהלחצים מתאזנים שוב.

ב. בטיול בהרים גבוהים מאוד המשפחה הרתיחה מים, והמים רתחו בטמפרטורה נמוכה מ-100∘C100^\circ\text{C}. מה אפשר להסיק על הקשר בין לחץ האוויר לבין טמפרטורת הרתיחה של מים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שלחץ האוויר קטן יותר, המים רותחים בטמפרטורה נמוכה יותר.

1. במקום גבוה מאוד לחץ האוויר קטן יותר מאשר בגובה פני הים.

2. שם המים רתחו בפחות מ-100∘C100^\circ\text{C}.

3. מכאן: ירידה בלחץ האוויר מורידה את טמפרטורת הרתיחה.

ג. מדוע בהרים הגבוהים לוקח יותר זמן לבשל ביצה קשה במים רותחים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים הרותחים שם חמים פחות מ-100∘C100^\circ\text{C}, ולכן הביצה מתבשלת לאט יותר.

1. מים רותחים לא מתחממים מעל טמפרטורת הרתיחה, גם אם ממשיכים לחמם.

2. בהרים הגבוהים טמפרטורת הרתיחה נמוכה מ-100∘C100^\circ\text{C} (סעיף ב).

3. במים פחות חמים הביצה מתבשלת לאט יותר, ולכן צריך יותר זמן.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.