דילוג לתוכן המרכזי

זריקה אופקית - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · נפילה חופשית וזריקה אופקית · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

נדב מניח מטבע על קצה שולחן ומחזיק מטבע זהה בגובה פני השולחן, ליד הקצה. באותו רגע הוא מעיף את המטבע הראשון מהשולחן במכה אופקית ומשחרר את השני ממנוחה. הזניחו את התנגדות האוויר. איזה מטבע יגיע לרצפה ראשון?

  1. א. המטבע שנזרק, כי יש לו מהירות גדולה יותר

  2. ב. שני המטבעות יגיעו יחד

  3. ג. המטבע ששוחרר, כי המהירות האופקית מחזיקה את המטבע הנזרק באוויר

  4. ד. אי אפשר לדעת בלי לדעת את מהירות הזריקה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הזמן באוויר נקבע רק לפי התנועה האנכית. לשני המטבעות אותו גובה, ובאנך שניהם מתחילים ממהירות 00 ונופלים נפילה חופשית. לכן הם פוגעים ברצפה יחד; המטבע שנזרק רק נוחת רחוק יותר.

- "לנזרק מהירות גדולה יותר": המהירות הנוספת שלו אופקית, והיא לא מקרבת אותו לרצפה.

- "המהירות האופקית מחזיקה אותו": זו התפיסה השגויה "בזריקה אופקית הגוף נופל לאט יותר". אין כוח כלפי מעלה שנובע מהמהירות האופקית.

- "תלוי במהירות הזריקה": מהירות הזריקה קובעת את המרחק האופקי, לא את זמן הנפילה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

גוף נזרק אופקית מגובה מסוים. הזניחו את התנגדות האוויר. מה קובע כמה זמן יהיה הגוף באוויר?

  1. א. מהירות הזריקה בלבד

  2. ב. המסה של הגוף והגובה

  3. ג. מהירות הזריקה והגובה

  4. ד. הגובה שממנו נזרק בלבד (ו-gg)

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הזמן באוויר נקבע מהתנועה האנכית, נפילה חופשית ממנוחה: t2=2hgt^2=\frac{2h}{g}. בנוסחה אין מהירות זריקה ואין מסה.

- "מהירות הזריקה": היא אופקית, וקובעת רק את המרחק האופקי x=v⋅tx=v\cdot t.

- "המסה והגובה": המסה לא משפיעה על נפילה חופשית. זו התפיסה "גוף כבד נופל מהר יותר".

- "מהירות הזריקה והגובה": שני הגדלים קובעים את המרחק האופקי, אבל את הזמן קובע רק הגובה.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

כדור נבעט אופקית מגג במהירות 66 מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר. מה קורה למהירות האופקית של הכדור במהלך המעוף?

  1. א. היא נשארת 66 מ'/ש' עד הפגיעה בקרקע

  2. ב. היא קטנה בהדרגה עד 00

  3. ג. היא גדלה ב-1010 מ'/ש' בכל שנייה

  4. ד. היא הופכת בהדרגה למהירות אנכית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

על הכדור פועל רק כוח הכובד, והוא אנכי. אין כוח אופקי שיאט או יאיץ את הכדור באופק, ולכן המהירות האופקית נשארת 66 מ'/ש' כל הזמן. מה שגדל הוא המהירות האנכית, ב-1010 מ'/ש' בכל שנייה.

- "קטנה עד 00": הרעיון ש"הדחיפה נגמרת". בלי כוח אופקי המהירות האופקית לא משתנה.

- "גדלה ב-1010 מ'/ש' בכל שנייה": זו המהירות האנכית, לא האופקית.

- "הופכת למהירות אנכית": שתי המהירויות קיימות יחד ובלתי תלויות. האופקית לא "עוברת" לאנכית.

שאלה 4

קלה · פתוחה

גולה מתגלגלת על שולחן שגובהו 0.80.8 מ' ויוצאת מהקצה שלו במהירות אופקית 22 מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר.

א. כמה זמן הגולה באוויר?

תשובה ופתרון לסעיף א

0.40.4 ש'.

1. באנך: נפילה חופשית ממנוחה מגובה 0.80.8 מ'.

2. t2=2hg=2⋅0.810=0.16t^2=\frac{2h}{g}=\frac{2\cdot0.8}{10}=0.16, ולכן t=0.4t=0.4 ש'.

ב. באיזה מרחק אופקי מקצה השולחן היא פוגעת ברצפה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.80.8 מ'.

באופק המהירות קבועה: x=v⋅t=2⋅0.4=0.8x=v\cdot t=2\cdot0.4=0.8 מ'.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

מתכננים משחק כדורסל באולם על הירח, שבו תאוצת הכובד קטנה פי 66 בקירוב מזו של כדור הארץ. שחקנית זורקת כדור אופקית מאותו גובה ובאותה מהירות שבהן היא זורקת על כדור הארץ. הזניחו את התנגדות האוויר. מה יקרה לכדור על הירח?

  1. א. ינחת רחוק יותר, כי הוא נופל לאט יותר ולכן נמצא באוויר זמן ארוך יותר

  2. ב. ינחת באותו מרחק, כי המהירות האופקית זהה

  3. ג. ינחת רחוק יותר, כי המסה שלו על הירח קטנה יותר

  4. ד. ינחת קרוב יותר, כי על הירח אין אוויר שיישא אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הזמן באוויר נקבע מ-t2=2hgt^2=\frac{2h}{g}. כש-gg קטן, הזמן ארוך יותר, ובזמן הזה הכדור ממשיך באופק באותה מהירות. לכן x=v⋅tx=v\cdot t גדול יותר. (לכן על הירח היה צריך מגרש ארוך יותר.)

- "באותו מרחק": המהירות האופקית אכן זהה, אבל הזמן ארוך יותר.

- "המסה קטנה יותר": בלבול בין מסה למשקל. המסה של הכדור זהה בכל מקום; מה שקטן הוא המשקל שלו.

- "אין אוויר שיישא אותו": האוויר לא נושא כדור, הוא רק מאט אותו. בלי אוויר הכדור היה מגיע רחוק עוד יותר.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

מכונה לאימון טניס יורה כדורים אופקית מגובה 1.251.25 מ' מעל המגרש, במהירות 3030 מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר.

א. כמה זמן לוקח לכדור ששוחרר ממנוחה מגובה 1.251.25 מ' להגיע לקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף א

0.50.5 ש'.

t2=2hg=2⋅1.2510=0.25t^2=\frac{2h}{g}=\frac{2\cdot1.25}{10}=0.25, ולכן t=0.5t=0.5 ש'.

ב. האם התשובה לסעיף א נכונה גם לכדור שהמכונה יורה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן. גם הכדור שנורה באוויר 0.50.5 ש', כי באנך הוא מתחיל ממהירות 00 ונופל מאותו גובה.

1. מהירות הירייה אופקית, ולכן באנך הכדור מתחיל ממהירות 00, בדיוק כמו כדור ששוחרר.

2. התנועה האנכית לא תלויה בתנועה האופקית, ולכן גם הוא נופל 1.251.25 מ' ב-0.50.5 ש'.

ג. באיזה מרחק אופקי מהמכונה פוגע הכדור בקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

1515 מ'.

x=v⋅t=30⋅0.5=15x=v\cdot t=30\cdot0.5=15 מ'.

ד. מה גודל המהירות האופקית ומה כיוונה ברגע שהכדור פוגע בקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ד

3030 מ'/ש', בכיוון הירייה.

אין כוח אופקי על הכדור, ולכן המהירות האופקית שלו לא משתנה: 3030 מ'/ש', באותו כיוון שבו נורה. (המהירות הכוללת שלו בפגיעה גדולה יותר, כי נוספה לה מהירות אנכית.)

שאלה 7

בינונית · פתוחה

רובוט חקר עומד על שפת מכתש על הירח, 2020 מ' מעל קרקעית המכתש. בעזרת הזרוע שלו הוא משליך אבן אופקית במהירות 44 מ'/ש'. תאוצת הכובד על הירח 1.61.6 מ'/ש"ש, ואין שם אוויר.

א. תארו במילים את צורת המסלול של האבן.

תשובה ופתרון לסעיף א

קו מעוקל (פרבולה) שמתחיל אופקי ונעשה תלול יותר ויותר כלפי מטה.

1. בתחילה המהירות אופקית בלבד, ולכן המסלול מתחיל אופקי.

2. המהירות האופקית קבועה והמהירות האנכית גדלה, ולכן המסלול מתעקל ונעשה תלול יותר.

‫מרחק אופקי (מ')‬‫גובה מעל הקרקעית (מ')‬

ב. כמה זמן נמשכת נפילת האבן?

תשובה ופתרון לסעיף ב

55 ש'.

1. משתמשים ב-gg של הירח: 1.61.6 מ'/ש"ש.

2. t2=2hg=2⋅201.6=25t^2=\frac{2h}{g}=\frac{2\cdot20}{1.6}=25, ולכן t=5t=5 ש'.

ג. באיזה מרחק אופקי משפת המכתש נוחתת האבן?

תשובה ופתרון לסעיף ג

2020 מ'.

x=v⋅t=4⋅5=20x=v\cdot t=4\cdot5=20 מ'.

ד. אותה זריקה, מאותו גובה ובאותה מהירות, נעשית על כדור הארץ (g=10g=10 מ'/ש"ש, בלי התנגדות אוויר). חשבו את המרחק האופקי, והשלימו: ככל שתאוצת הכובד גדולה יותר, המרחק האופקי ___.

תשובה ופתרון לסעיף ד

88 מ'. ככל שתאוצת הכובד גדולה יותר, המרחק האופקי קטן יותר.

1. t2=2⋅2010=4t^2=\frac{2\cdot20}{10}=4, t=2t=2 ש'.

2. x=4⋅2=8x=4\cdot2=8 מ'.

3. gg גדול יותר: הגוף נופל מהר יותר, נמצא באוויר זמן קצר יותר, ולכן מתקדם פחות באופק.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

מטוס חילוץ טס אופקית במהירות קבועה של 720720 קמ"ש מעל הים. ברגע מסוים משחררים ממנו תיבת ציוד שמשקלה 200200 ניוטון. התיבה פוגעת במים 1515 ש' אחרי השחרור. הזניחו את התנגדות האוויר.

א. אילו כוחות פועלים על התיבה בזמן שהיא באוויר?

תשובה ופתרון לסעיף א

רק המשקל שלה, 200200 ניוטון כלפי מטה.

1. בלי התנגדות אוויר, הכוח היחיד הוא כוח הכובד: 200200 ניוטון כלפי מטה.

2. אין "כוח של המטוס" שממשיך לדחוף את התיבה קדימה: אחרי השחרור המטוס לא נוגע בה. היא ממשיכה קדימה כי כבר הייתה לה מהירות אופקית, לא בגלל כוח.

ב. באיזה גובה טס המטוס?

תשובה ופתרון לסעיף ב

11251125 מ'.

באנך התיבה מתחילה ממהירות 00: h=12g⋅t2=5⋅152=5⋅225=1125h=\frac12g\cdot t^2=5\cdot15^2=5\cdot225=1125 מ'.

ג. איזה מרחק אופקי עוברת התיבה עד שהיא פוגעת במים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

30003000 מ', כלומר 33 ק"מ.

1. מהירות התיבה ברגע השחרור שווה למהירות המטוס: 720720 קמ"ש =7203.6=200=\frac{720}{3.6}=200 מ'/ש'.

2. x=v⋅t=200⋅15=3000x=v\cdot t=200\cdot15=3000 מ'.

ד. היכן נמצא המטוס ברגע שהתיבה פוגעת במים?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בדיוק מעל התיבה, 11251125 מ' מעליה.

למטוס ולתיבה אותה מהירות אופקית, 200200 מ'/ש', כל הזמן. לכן ב-1515 ש' שניהם התקדמו 30003000 מ' באופק, והתיבה נמצאת תמיד בדיוק מתחת למטוס.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

כדור מתגלגל מקצה מדף וממשיך באוויר. בתמונת הבזק הוא צולם כל 0.10.1 ש', מהרגע שעזב את המדף ועד שפגע ברצפה:

‫מרחק אופקי (ס"מ)‬‫גובה‬0153045607590

הגבהים של הכדור בהבזקים נמדדו בנפרד:

הבזק112233445566
גובה מעל הרצפה (ס"מ)1251251201201051058080454500

א. קראו מהתמונה את המרחק האופקי בין הבזקים סמוכים. מה המהירות האופקית של הכדור במ'/ש'?

תשובה ופתרון לסעיף א

1515 ס"מ בין כל שני הבזקים; 1.51.5 מ'/ש'.

1. המיקומים האופקיים: 00, 1515, 3030, 4545, 6060, 7575 ס"מ. בכל פעם 1515 ס"מ, כלומר מהירות אופקית קבועה.

2. 1515 ס"מ =0.15=0.15 מ'. v=0.150.1=1.5v=\frac{0.15}{0.1}=1.5 מ'/ש'.

ב. חשבו כמה ירד הכדור בכל אחד מחמשת הפרקים שבין ההבזקים. מה אפשר להסיק על התנועה האנכית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

55, 1515, 2525, 3535, 4545 ס"מ. הירידה גדלה מפרק לפרק: התנועה האנכית מואצת.

1. 125−120=5125-120=5, 120−105=15120-105=15, 105−80=25105-80=25, 80−45=3580-45=35, 45−0=4545-0=45 ס"מ.

2. באותו זמן הכדור יורד יותר ויותר, כלומר המהירות האנכית גדלה: נפילה מואצת. (הירידה גדלה בכל פרק באותה כמות, 1010 ס"מ, כמו שקורה בתאוצה קבועה.)

ג. הכדור באוויר 0.50.5 ש'. האם גובה המדף מתאים לנפילה חופשית עם g=10g=10 מ'/ש"ש?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן: 12⋅10⋅0.52=1.25\frac12\cdot10\cdot0.5^2=1.25 מ' =125=125 ס"מ, בדיוק גובה המדף.

1. מההבזק הראשון עד השישי עברו 55 פרקים של 0.10.1 ש': 0.50.5 ש'.

2. נפילה חופשית ממנוחה ב-0.50.5 ש': h=12g⋅t2=5⋅0.25=1.25h=\frac12g\cdot t^2=5\cdot0.25=1.25 מ', כלומר 125125 ס"מ.

3. זה הגובה הנמדד, ולכן התנועה האנכית מתאימה לנפילה חופשית, למרות שהכדור גם נע קדימה.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

כדור נזרק אופקית במהירות 7.57.5 מ'/ש' מגובה 55 מ'. הזניחו את התנגדות האוויר. מה גודל מהירותו ברגע הפגיעה בקרקע?

  1. א. 1010 מ'/ש'

  2. ב. 7.57.5 מ'/ש'

  3. ג. 17.517.5 מ'/ש'

  4. ד. 12.512.5 מ'/ש'

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. זמן הנפילה: t2=2⋅510=1t^2=\frac{2\cdot5}{10}=1, t=1t=1 ש'.

2. המהירות האנכית בפגיעה: g⋅t=10g\cdot t=10 מ'/ש'. המהירות האופקית נשארה 7.57.5 מ'/ש'.

3. שתי המהירויות ניצבות, ולכן לפי פיתגורס: 7.52+102=56.25+100=156.25=12.5\sqrt{7.5^2+10^2}=\sqrt{56.25+100}=\sqrt{156.25}=12.5 מ'/ש'.

- 1010: רק המהירות האנכית. שכחו שהמהירות האופקית לא נעלמת.

- 7.57.5: רק המהירות האופקית, כאילו הכדור לא צבר מהירות בנפילה.

- 17.517.5: חיברו את שתי המהירויות כמספרים (7.5+107.5+10). מהירויות ניצבות מחברים כווקטורים.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

ליאור ומאיה עומדים על גג. ליאור משחרר כדור ממנוחה, ובאותו רגע מאיה זורקת כדור זהה אופקית במהירות גדולה. ליאור אומר: "הכדור של מאיה יגיע לקרקע אחרי הכדור שלי, כי המהירות הגדולה שלו מחזיקה אותו באוויר, כמו מטוס." הזניחו את התנגדות האוויר.

א. האם ליאור צודק? הסבירו בעזרת התנועה האנכית של כל כדור.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. שני הכדורים מתחילים באנך ממהירות 00, מאותו גובה, ובאותה תאוצה gg, ולכן פוגעים בקרקע יחד.

1. המהירות של הכדור של מאיה אופקית, ולכן המהירות האנכית שלו ברגע הזריקה 00, כמו של הכדור של ליאור.

2. על שני הכדורים פועל רק כוח הכובד, ושניהם מקבלים תאוצה gg כלפי מטה.

3. התנועה האנכית שלהם זהה לגמרי, ולכן בכל רגע הם באותו גובה, ופוגעים בקרקע יחד. הכדור של מאיה רק נוחת רחוק יותר.

ב. מטוס באמת "מוחזק" באוויר בזכות המהירות שלו. מה ההבדל בין המטוס לבין הכדור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

על כנפי המטוס פועל כוח עילוי כלפי מעלה, שנוצר מהאוויר שזורם סביבן. על הכדור לא פועל כוח כזה; פועל עליו רק המשקל.

1. מטוס נשאר באוויר כי האוויר שזורם סביב הכנפיים מפעיל עליהן כוח כלפי מעלה, ששווה למשקל.

2. כדור אינו כנף. בלי התנגדות אוויר אין עליו שום כוח מלבד המשקל, ולכן המהירות האופקית שלו לא משפיעה על הנפילה.

שאלה 12

קשה · פתוחה

עדי עומדת על גג בגובה 2020 מ' וזורקת כדור אופקית, בכל פעם במהירות אחרת. הזניחו את התנגדות האוויר.

מהירות הזריקה (מ'/ש')224466
זמן באוויר (ש')
מרחק אופקי מהבניין (מ')

א. השלימו את הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

זמן: 22 ש' בכל הזריקות. מרחק: 44, 88, 1212 מ'.

1. הזמן נקבע רק מהגובה: t2=2⋅2010=4t^2=\frac{2\cdot20}{10}=4, t=2t=2 ש', זהה בשלוש הזריקות.

2. x=v⋅tx=v\cdot t: 2⋅2=42\cdot2=4, 4⋅2=84\cdot2=8, 6⋅2=126\cdot2=12 מ'.

ב. איזה קשר יש בין מהירות הזריקה לבין המרחק האופקי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המרחק האופקי יחסי למהירות הזריקה: מהירות כפולה נותנת מרחק כפול.

הזמן קבוע (22 ש'), ולכן x=v⋅2x=v\cdot2: כשהמהירות גדלה פי 22 או פי 33, גם המרחק גדל פי 22 או פי 33.

ג. משאית צעצוע עם ארגז פתוח נמצאת על הקרקע 22 מ' מהבניין ונוסעת ממנו והלאה, ישר, במהירות קבועה 1.51.5 מ'/ש'. באותו רגע עדי זורקת את הכדור, בכיוון הנסיעה של המשאית. באיזו מהירות עליה לזרוק כדי שהכדור ינחת בארגז?

תשובה ופתרון לסעיף ג

2.52.5 מ'/ש'.

1. הכדור באוויר 22 ש', בלי קשר למהירות הזריקה.

2. ב-22 ש' המשאית מתרחקת עוד 1.5⋅2=31.5\cdot2=3 מ', ונמצאת 2+3=52+3=5 מ' מהבניין.

3. הכדור צריך לעבור 55 מ' באופק ב-22 ש': v=52=2.5v=\frac{5}{2}=2.5 מ'/ש'.

שאלה 13

קשה · פתוחה

לבניין מגורים 99 קומות, ולכל קומה מרפסת. רצפת המרפסת של הקומה ה-nn נמצאת בגובה 3.2⋅n3.2\cdot n מ' מעל החצר: של הקומה הראשונה 3.23.2 מ', של השנייה 6.46.4 מ', וכן הלאה. עידו בועט כדור אופקית מרצפת המרפסת של הקומה הרביעית, במהירות 55 מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר ואת גובה הכדור מעל הרצפה.

א. כמה זמן הכדור של עידו באוויר?

תשובה ופתרון לסעיף א

1.61.6 ש'.

1. הגובה: 3.2⋅4=12.83.2\cdot4=12.8 מ'.

2. t2=2⋅12.810=2.56t^2=\frac{2\cdot12.8}{10}=2.56, ולכן t=1.6t=1.6 ש'.

ב. באיזה מרחק אופקי מהבניין פוגע הכדור בחצר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

88 מ'.

x=v⋅t=5⋅1.6=8x=v\cdot t=5\cdot1.6=8 מ'.

ג. אלון בועט כדור אופקית ממרפסת של קומה אחרת, והכדור שלו פוגע בחצר אחרי 2.42.4 ש'. מאיזו קומה בעט?

תשובה ופתרון לסעיף ג

מהקומה התשיעית.

1. h=12g⋅t2=5⋅2.42=5⋅5.76=28.8h=\frac12g\cdot t^2=5\cdot2.4^2=5\cdot5.76=28.8 מ'.

2. 28.8:3.2=928.8:3.2=9, ולכן זו המרפסת של הקומה התשיעית.

ד. האם אפשר לחשב באיזה מרחק מהבניין נחת הכדור של אלון? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. הזמן ידוע, אבל לא ידועה מהירות הבעיטה של אלון, ובלעדיה אי אפשר לחשב x=v⋅tx=v\cdot t.

1. מהזמן באוויר אפשר ללמוד רק על התנועה האנכית, כלומר על הגובה.

2. המרחק האופקי תלוי גם במהירות האופקית, ואותה לא נתנו. כל מהירות בעיטה הייתה נותנת אותו זמן, 2.42.4 ש', אבל מרחק אחר.

שאלה 14

קשה · אמריקאית

כדור א נזרק אופקית מגובה 2020 מ' במהירות 33 מ'/ש'. כדור ב נזרק אופקית מגובה 55 מ' במהירות 55 מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר. איזה כדור נוחת רחוק יותר מנקודת הזריקה, במרחק אופקי?

  1. א. כדור ב, כי הוא נזרק במהירות גדולה יותר

  2. ב. שני הכדורים נוחתים באותו מרחק

  3. ג. כדור א, כי הוא נמצא באוויר זמן ארוך יותר

  4. ד. אי אפשר לדעת בלי לדעת את מסות הכדורים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

צריך לחשב את הזמן של כל כדור מהגובה שלו, ורק אחר כך את המרחק.

1. כדור א: t2=2⋅2010=4t^2=\frac{2\cdot20}{10}=4, t=2t=2 ש', x=3⋅2=6x=3\cdot2=6 מ'.

2. כדור ב: t2=2⋅510=1t^2=\frac{2\cdot5}{10}=1, t=1t=1 ש', x=5⋅1=5x=5\cdot1=5 מ'.

3. כדור א איטי יותר, אבל נמצא באוויר פי 22 זמן, ולכן מגיע רחוק יותר.

- "כדור ב, כי מהיר יותר": התעלמו מכך שהמרחק תלוי גם בזמן באוויר, כלומר בגובה.

- "אותו מרחק": הניחו שהזמן באוויר זהה לשני הכדורים, אבל הגבהים שונים.

- "תלוי במסות": המסה לא משפיעה על נפילה חופשית ולא על התנועה האופקית.

שאלה 15

קשה · פתוחה

במשחק במחנה קיץ זורקים שקית חול קטנה אופקית מראש מגדל תצפית שגובהו 4545 מ', אל חישוק שמונח על הקרקע. המרחק האופקי מבסיס המגדל עד החישוק הוא 2424 מ'. הזניחו את התנגדות האוויר.

א. באיזו מהירות אופקית צריך לזרוק את השקית כדי שתנחת בחישוק?

תשובה ופתרון לסעיף א

88 מ'/ש'.

1. הזמן באוויר: t2=2⋅4510=9t^2=\frac{2\cdot45}{10}=9, t=3t=3 ש'.

2. השקית צריכה לעבור 2424 מ' באופק ב-33 ש': v=243=8v=\frac{24}{3}=8 מ'/ש'.

ב. גיל זורק מראש המגדל במהירות 1212 מ'/ש'. היכן תנחת השקית שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

3636 מ' מבסיס המגדל, 1212 מ' אחרי החישוק.

1. הזמן באוויר לא השתנה: 33 ש'.

2. x=12⋅3=36x=12\cdot3=36 מ', כלומר 36−24=1236-24=12 מ' אחרי החישוק.

ג. המדריכה רוצה שגם זריקה במהירות 1212 מ'/ש' תנחת בחישוק, בלי להזיז אותו. מאיזה גובה צריך לזרוק?

תשובה ופתרון לסעיף ג

מגובה 2020 מ'.

1. כדי לעבור 2424 מ' במהירות 1212 מ'/ש', השקית צריכה להיות באוויר t=2412=2t=\frac{24}{12}=2 ש'.

2. הזמן באוויר נקבע מהגובה: h=12g⋅t2=5⋅22=20h=\frac12g\cdot t^2=5\cdot2^2=20 מ'.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.