תזכורת: תאוצה
מכונית שיוצאת מרמזור מגבירה מהירות: אחרי שנייה היא נוסעת ב- מ'/ש', אחרי שתי שניות ב- מ'/ש', וכך הלאה. הקצב שבו המהירות משתנה נקרא תאוצה.
במדויק: תאוצה היא השינוי במהירות בכל שנייה. כשהמהירות גדלה ב- מ'/ש' בכל שנייה, התאוצה היא מ'/ש"ש (מטר לשנייה בכל שנייה). התאוצה היא גודל וקטורי: יש לה גודל ויש לה כיוון.
תזכורת: צירוף מהירויות במישור
סירה ששטה ישר אל הגדה שמנגד, בנהר שזורם הצידה, זזה בשני כיוונים בבת אחת: קדימה בגלל המנוע, והצידה בגלל הזרם. כל תנועה מתרחשת כאילו האחרת לא קיימת.
במדויק: כשגוף נע בשני כיוונים ניצבים זה לזה, המהירות שלו היא החיבור הווקטורי של שתי המהירויות. הגודל שלה מחושב לפי משפט פיתגורס: .
1. נפילה חופשית ותנועה אנכית
נפילה חופשית
משחררים כדור מהיד והוא נופל. בהתחלה הוא איטי, ומהר מאוד הוא נופל מהר יותר ויותר. כדור הארץ מושך אותו כל הזמן, ולכן המהירות שלו גדלה כל הזמן.
במדויק: נפילה חופשית היא תנועה של גוף שהכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכובד (המשקל שלו). בנפילה חופשית כל הגופים נעים באותה תאוצה, תאוצת הכובד . ליד פני כדור הארץ מ'/ש"ש, כלומר מהירות הנפילה גדלה ב- מ'/ש' בכל שנייה, וכיוון התאוצה תמיד כלפי מטה.
באוויר פועלת על גוף נופל גם התנגדות האוויר. לאבן, לכדור או למפתח היא קטנה מאוד בשניות הראשונות, ולכן מתייחסים לנפילה שלהם כנפילה חופשית. לנוצה, לדף פרוש או לצנחן עם מצנח פתוח היא גדולה, והנפילה שלהם אינה חופשית: המהירות שלהם מפסיקה לגדול ומתייצבת על ערך קבוע. בחלל ריק, למשל בשפופרת שהוציאו ממנה את האוויר, נוצה ומטבע נופלים יחד.
מהירות ודרך בנפילה חופשית ממנוחה
גוף שמשחררים ממנוחה (בלי לזרוק):
•המהירות אחרי זמן : .
•הדרך שהוא נפל אחרי זמן : .
המהירות גדלה באותה מידה בכל שנייה, אבל הדרך גדלה מהר יותר ויותר: בזמן כפול הגוף נופל דרך גדולה פי .
גרף מהירות-זמן של נפילה חופשית
גרף המהירות של גוף שנופל ממנוחה הוא קו ישר שעולה מראשית הצירים. השיפוע שלו הוא תאוצת הכובד: בכל שנייה המהירות עולה ב- מ'/ש'.
המהירות עולה באופן אחיד, ולכן המהירות הממוצעת בשלוש השניות הראשונות היא חצי מהמהירות הסופית: מ'/ש'. הדרך: מ', בדיוק כמו ב-.
תפיסה שגויה: "גוף כבד נופל מהר יותר". בלי התנגדות אוויר, כבד וקל נופלים יחד: לגוף כבד יש משקל גדול יותר, אבל גם קשה יותר להאיץ אותו, ושני הדברים מתקזזים. כבר גלילאו טען זאת, ואסטרונאוט על הירח, שאין עליו אוויר, הפיל פטיש ונוצה, והם פגעו בקרקע באותו רגע. כשנוצה נופלת לאט על פני כדור הארץ, האשם הוא האוויר, לא המסה.
זריקה אנכית כלפי מעלה
גוף שנזרק ישר למעלה במהירות נע גם הוא בתאוצה כלפי מטה, כל הזמן:
•בדרך למעלה המהירות קטנה ב- מ'/ש' בכל שנייה, עד שבשיא היא .
•זמן העלייה לשיא: .
•מהשיא הגוף נופל נפילה חופשית ממנוחה, ולכן הגובה המרבי הוא , עם זמן העלייה.
- סימטריה: זמן הירידה שווה לזמן העלייה, ובכל גובה המהירות בירידה שווה בגודלה למהירות בעלייה. הגוף חוזר ליד במהירות שגודלה , כלפי מטה.
בגרף מהירות-זמן, כשמהירות כלפי מעלה חיובית, זה קו ישר יורד אחד: הוא חוצה את ציר הזמן בשיא וממשיך לערכים שליליים (תנועה כלפי מטה). למשל, זריקה ב- מ'/ש':
בשיא המהירות היא , אבל התאוצה אינה : היא עדיין מ'/ש"ש כלפי מטה, כי כוח הכובד לא נעלם. לכן הגוף לא נשאר למעלה, אלא מתחיל מיד לרדת.
פתרון שאלת נפילה חופשית
1. רושמים נתונים ומבוקש, וקובעים: הגוף שוחרר ממנוחה, או נזרק למעלה.
2. זריקה למעלה: מחשבים את זמן העלייה , ומכאן ממשיכים כאילו הגוף שוחרר ממנוחה מהשיא.
3. נתון הגובה ומבוקש הזמן: , ומוציאים שורש.
4. נתון הזמן: המהירות והדרך .
5. בודקים: היחידות (מטר, שנייה, מ'/ש'), וסדר הגודל: נפילה של מ' לוקחת ש', נפילה של מ' לוקחת ש'.
דוגמה א - אבן משוחררת מגובה ידוע
מורן משחררת אבן מגשר שגובהו מ' מעל פני הנחל. הזניחו את התנגדות האוויר.
א. כמה זמן נמשכת הנפילה?
ב. מה מהירות האבן ברגע הפגיעה במים?
ג. איזו דרך עוברת האבן בשנייה האחרונה של הנפילה?
1. נתון: מ', שחרור ממנוחה, מ'/ש"ש.
2. א: , ולכן ש'.
3. ב: מ'/ש'.
4. ג: בשתי השניות הראשונות האבן נפלה מ'. בשנייה האחרונה: מ'.
5. בדיקה: בשנייה האחרונה האבן מהירה יותר, ולכן היא עוברת בה יותר מחצי הדרך, למרות שזה שליש מהזמן.
א. ש'. ב. מ'/ש'. ג. מ'.
דוגמה ב - כדור שנזרק ישר למעלה וחוזר
איתי זורק כדור ישר למעלה במהירות מ'/ש' ותופס אותו באותו גובה שממנו זרק. הזניחו את התנגדות האוויר.
א. כמה זמן עולה הכדור?
ב. לאיזה גובה מעל היד הוא מגיע?
ג. כמה זמן הכדור באוויר, ובאיזו מהירות הוא חוזר ליד?
1. נתון: מ'/ש' כלפי מעלה, מ'/ש"ש כלפי מטה.
2. א: המהירות קטנה ב- מ'/ש' בכל שנייה עד : ש'.
3. ב: מהשיא הכדור נופל ממנוחה ש' עד היד, ולכן הגובה: מ'.
4. ג: לפי הסימטריה, הירידה נמשכת גם היא ש'. זמן כולל: ש'. אחרי ש' של נפילה ממנוחה: מ'/ש', כלפי מטה.
א. ש'. ב. מ'. ג. ש'; חוזר ב- מ'/ש' כלפי מטה.
2. זריקה אופקית
זריקה אופקית
כדור שמתגלגל על שולחן ונופל מהקצה לא נופל ישר למטה: הוא ממשיך קדימה ובו בזמן נופל, ומסלולו מתעקל כלפי מטה. כך נעים גם כדור שבועטים אופקית מגג, ומים שיוצאים מצינור אופקי.
במדויק: זריקה אופקית היא תנועה של גוף שהמהירות ההתחלתית שלו אופקית, והכוח היחיד שפועל עליו אחר כך הוא כוח הכובד. התנועה היא צירוף של שתי תנועות בלתי תלויות: באופק מהירות קבועה, ובאנך נפילה חופשית ממנוחה. המסלול הוא קו מעוקל, פרבולה.
למה התנועה האופקית לא משתנה? כוח הכובד פועל רק כלפי מטה, ואין כוח אופקי (בלי התנגדות אוויר). לכן שום דבר לא מאיץ או מאט את הגוף באופק. לעומת זאת המהירות האנכית מתחילה ב-, כמו בגוף ששוחרר מהיד, וגדלה ב- מ'/ש' בכל שנייה.
שתי התנועות של זריקה אופקית
- הזמן באוויר נקבע רק לפי הגובה: . הוא לא תלוי במהירות הזריקה ולא במסה.
- המרחק האופקי (הטווח) נקבע לפי המהירות האופקית והזמן: .
•המהירות בכל רגע היא החיבור הווקטורי של המהירות האופקית והמהירות האנכית. הן ניצבות, ולכן הגודל מחושב לפי פיתגורס.
מה רואים בתמונת הבזק
תמונת הבזק מצלמת את הגוף כמה פעמים על אותה תמונה, בהפרשי זמן שווים. בתמונה שלפניכם שני כדורים יצאו יחד מגובה מ': אחד שוחרר ממנוחה (הנקודות על הציר האנכי), והשני נזרק אופקית במהירות מ'/ש' (הנקודות על הקו המעוקל). ההבזקים כל ש'.
- באופק: בין כל שני הבזקים הכדור הנזרק מתקדם מ', אותו מרחק בכל פעם, כלומר מהירות אופקית קבועה של מ'/ש'.
- באנך: בכל הבזק שני הכדורים באותו גובה (הקווים המקווקווים). המרווחים האנכיים גדלים: הנפילה מואצת.
•שני הכדורים פוגעים בקרקע יחד, אחרי ש'.
תפיסה שגויה: "בזריקה אופקית הגוף נופל לאט יותר". המהירות האופקית לא מחזיקה את הגוף באוויר. גוף שנזרק אופקית וגוף ששוחרר מאותו גובה באותו רגע פוגעים בקרקע יחד. הנזרק רק נוחת רחוק יותר.
מהירות זריקה כפולה מאותו גובה: אותו זמן, ולכן מרחק אופקי כפול. על הירח תאוצת הכובד קטנה פי בקירוב, ולכן מאותו גובה הגוף באוויר זמן ארוך יותר ונוחת רחוק יותר.
פתרון זריקה אופקית
1. מפרידים את הנתונים לשני כיוונים: באנך הגובה ו-, באופק המהירות .
2. מחשבים את הזמן באוויר מהתנועה האנכית בלבד: .
3. הזמן משותף לשתי התנועות. מציבים אותו בתנועה האופקית: .
4. אם צריך את המהירות בפגיעה: המהירות האנכית , האופקית , והגודל לפי פיתגורס.
5. בודקים: הזמן לא תלוי במהירות הזריקה; מהירות גדולה יותר נותנת רק מרחק גדול יותר.
דוגמה א - בעיטה אופקית מגג: זמן, מרחק ומהירות
נועה בועטת כדור אופקית מגג שגובהו מ', במהירות מ'/ש'. הזניחו את התנגדות האוויר.
א. כמה זמן הכדור באוויר?
ב. באיזה מרחק אופקי מהבניין הוא פוגע בקרקע?
ג. מה גודל מהירותו ברגע הפגיעה?
1. אנך: מ', נפילה ממנוחה. אופק: מ'/ש', קבועה.
2. א: , ולכן ש'.
3. ב: מ'.
4. ג: המהירות האנכית בפגיעה מ'/ש', האופקית נשארה מ'/ש'. הגודל: מ'/ש'.
5. בדיקה: כדור שהיה משתחרר מהגג ממנוחה היה נופל גם הוא ש'.
א. ש'. ב. מ'. ג. מ'/ש'.
דוגמה ב - מהירות וגובה מתוך תמונת הבזק
כדור מתגלגל על החלק העליון של קיר, עוזב את הקצה שלו אופקית וממשיך באוויר. בתמונת הבזק הוא צולם כל ש', מרגע שעזב את הקיר ועד שפגע בקרקע:
א. מה המהירות האופקית של הכדור?
ב. בדקו אם התנועה האנכית מתאימה לנפילה חופשית עם מ'/ש"ש.
1. א: בין כל שני הבזקים הכדור מתקדם מ' באופק, אותו מרחק בכל פעם. לכן המהירות האופקית קבועה: מ'/ש'.
2. ב: מחשבים כמה הכדור ירד מההתחלה: מ', מ', מ', מ'.
3. משווים ל-: , , , מ'.
4. כל הערכים מתאימים, ולכן התנועה האנכית היא נפילה חופשית. גובה הקיר מ', והכדור באוויר ש'.
א. מ'/ש'. ב. כן: הירידה מההתחלה שווה בכל הבזק ל-.