דילוג לתוכן המרכזי

חוק הכבידה העולמי - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · חוק הכבידה העולמי ותנועה מעגלית · 18 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

בין שני גופים פועל כוח כבידה. במה תלוי גודל הכוח?

  1. א. במסות של שני הגופים ובמרחק בין מרכזיהם

  2. ב. רק במסה של הגוף הגדול מבין השניים

  3. ג. רק במסות של הגופים, ולא במרחק ביניהם

  4. ד. במרחק בין הגופים ובשאלה אם יש ביניהם אוויר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

לפי חוק הכבידה העולמי F=G⋅m1⋅m2r2F=G\cdot\frac{m_1\cdot m_2}{r^2}: הכוח גדל כשאחת המסות גדלה, וקטן כשהמרחק rr בין המרכזים גדל.

- "רק במסה של הגוף הגדול": שתי המסות מופיעות בנוסחה, במכפלה. אם המסה הקטנה גדלה פי 22, גם הכוח גדל פי 22.

- "רק במסות": המרחק נמצא במכנה, בריבוע. חללית שמתרחקת מכדור הארץ נמשכת אליו פחות ופחות.

- "אוויר": הכבידה פועלת גם בריק, בלי מגע ובלי תווך. כך השמש מושכת את כדור הארץ דרך החלל הריק.

שאלה 2

קלה · פתוחה

שני אסטרואידים נעים בחלל, רחוק מכל כוכב לכת. המסות שלהם m1m_1 ו-m2m_2, והמרחק בין מרכזיהם rr.

א. כתבו את הנוסחה של כוח הכבידה בין שני האסטרואידים. מה מציין כל סמל, ובאיזו יחידה מודדים אותו?

תשובה ופתרון לסעיף א

F=G⋅m1⋅m2r2F=G\cdot\frac{m_1\cdot m_2}{r^2}. FF הכוח (ניוטון), m1m_1 ו-m2m_2 המסות (ק"ג), rr המרחק בין המרכזים (מטר), GG קבוע הכבידה.

1. FF: כוח הכבידה שכל אסטרואיד מפעיל על השני, בניוטון.

2. m1m_1, m2m_2: המסות של שני האסטרואידים, בק"ג.

3. rr: המרחק בין מרכזי האסטרואידים, במטרים.

4. GG: קבוע הכבידה, G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2. הוא אותו מספר בכל מקום ביקום.

ב. האסטרואידים מתרחקים זה מזה. מה קורה לכוח ביניהם? האם הוא מתאפס?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הכוח קטן, ביחס הפוך לריבוע המרחק. הוא לא מתאפס, רק נעשה קטן מאוד.

1. rr נמצא במכנה, בריבוע: כשהמרחק גדל פי 22 הכוח קטן פי 44, וכשהמרחק גדל פי 1010 הכוח קטן פי 100100.

2. בכל מרחק סופי השבר m1⋅m2r2\frac{m_1\cdot m_2}{r^2} גדול מאפס, ולכן הכוח לא מתאפס. הוא נעשה זניח.

ג. האם כוכב בגלקסיה אחרת מושך את השמש שלנו? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. כוח הכבידה פועל בין כל שני גופים שיש להם מסה, בכל מרחק. בגלל המרחק העצום הכוח קטן מאוד. גם השמש מושכת את הכוכב באותו כוח.

1. לחוק הכבידה אין תנאי של מרחק או של מגע: הוא חל על כל שני גופים.

2. למרות המסות הגדולות, המרחק בין גלקסיות עצום, ו-r2r^2 במכנה מקטין את הכוח מאוד.

3. הכוחות הדדיים: הכוכב מושך את השמש, והשמש מושכת את הכוכב באותו גודל.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

באיזה מהמקרים הבאים פועל כוח כבידה בין שני הגופים?

  1. א. רק בין כוכב לכת לבין גופים שנמצאים על פניו

  2. ב. רק בין גופים שנוגעים זה בזה

  3. ג. רק בין גופים שיש ביניהם אוויר

  4. ד. בין כל שני גופים שיש להם מסה, גם בין שני עפרונות על שולחן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כוח הכבידה פועל בין כל שני גופים שיש להם מסה, גם בלי מגע. בין שני עפרונות הוא קיים, אבל קטן מאוד, כי GG קטן מאוד והמסות קטנות.

- "רק בין כוכב לכת לגופים על פניו": השמש מושכת את כדור הארץ, וכדור הארץ את הירח, אף שהם רחוקים זה מזה.

- "רק בין גופים שנוגעים": הירח לא נוגע בכדור הארץ, ובכל זאת נמשך אליו.

- "רק כשיש אוויר": בין השמש לכדור הארץ יש חלל ריק, והכבידה פועלת דרכו.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

כדור הארץ מושך תפוח שמסתו 0.20.2 ק"ג בכוח של 22 ניוטון כלפי מטה. באיזה כוח התפוח מושך את כדור הארץ?

  1. א. אפס: תפוח קטן מדי כדי למשוך כוכב לכת

  2. ב. 22 ניוטון, כלפי מעלה (לכיוון התפוח)

  3. ג. כוח קטן בהרבה מ-22 ניוטון, כי מסת התפוח קטנה בהרבה

  4. ד. 22 ניוטון, כלפי מטה, כמו הכוח על התפוח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

כוח הכבידה הדדי. בנוסחה F=G⋅m1⋅m2r2F=G\cdot\frac{m_1\cdot m_2}{r^2} שתי המסות מופיעות באותה מכפלה, ולכן הכוח על כל אחד מהגופים שווה בגודלו. כל גוף נמשך לעבר השני: התפוח כלפי מטה, וכדור הארץ כלפי מעלה, לכיוון התפוח (החוק השלישי של ניוטון).

- "אפס": גם לתפוח יש מסה, והוא מושך כל גוף אחר.

- "קטן בהרבה": התפיסה השגויה "הגדול מושך חזק יותר". מה ששונה הוא ההשפעה של הכוח, לא גודלו: לכדור הארץ מסה עצומה, ולכן אותו כוח כמעט לא מזיז אותו.

- "כלפי מטה": כוח משיכה פונה תמיד אל הגוף המושך, כלומר מכדור הארץ אל התפוח, כלפי מעלה.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בניסוי מעבדה תולים שני כדורי עופרת, כל אחד במסה 100100 ק"ג, כך שהמרחק בין מרכזיהם 0.50.5 מטר. G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

א. חשבו את כוח הכבידה בין הכדורים.

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-2.7⋅10−62.7\cdot10^{-6} ניוטון.

1. m1=m2=100m_1=m_2=100 ק"ג, r=0.5r=0.5 מטר.

2. F=G⋅m1⋅m2r2=6.67⋅10−11⋅100⋅1000.52F=G\cdot\frac{m_1\cdot m_2}{r^2}=6.67\cdot10^{-11}\cdot\frac{100\cdot100}{0.5^2}

3. 1040.25=4⋅104\frac{10^4}{0.25}=4\cdot10^4.

4. F=6.67⋅10−11⋅4⋅104=26.7⋅10−7≈2.7⋅10−6F=6.67\cdot10^{-11}\cdot4\cdot10^4=26.7\cdot10^{-7}\approx2.7\cdot10^{-6} ניוטון.

ב. המשקל של יתוש הוא בערך 2⋅10−52\cdot10^{-5} ניוטון. פי כמה כוח הכבידה בין הכדורים קטן ממשקל היתוש? למה איננו מרגישים משיכה בין החפצים שסביבנו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

פי 7.57.5 בערך. GG קטן מאוד, ולכן הכבידה מורגשת רק כשלפחות אחד הגופים ענק, כמו כדור הארץ.

1. 2⋅10−52.67⋅10−6=20⋅10−62.67⋅10−6≈7.5\frac{2\cdot10^{-5}}{2.67\cdot10^{-6}}=\frac{20\cdot10^{-6}}{2.67\cdot10^{-6}}\approx7.5.

2. גם בין שני גופים של 100100 ק"ג, קרובים מאוד, הכוח קטן ממשקל של יתוש.

3. הסיבה: G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} הוא מספר קטן מאוד. רק מסה ענקית, כמו של כדור הארץ (6⋅10246\cdot10^{24} ק"ג), נותנת כוח שמרגישים.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

השמש מושכת את כדור הארץ, וכדור הארץ מושך את השמש. נתונים: מסת השמש 2.0⋅10302.0\cdot10^{30} ק"ג, מסת כדור הארץ 6.0⋅10246.0\cdot10^{24} ק"ג, המרחק בין המרכזים 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ, G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

א. חשבו את כוח הכבידה בין השמש לכדור הארץ.

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-3.6⋅10223.6\cdot10^{22} ניוטון.

1. ביחידות היסוד: r=150,000,000r=150{,}000{,}000 ק"מ =1.5⋅108=1.5\cdot10^{8} ק"מ =1.5⋅1011=1.5\cdot10^{11} מטר.

2. F=6.67⋅10−11⋅2.0⋅1030⋅6.0⋅1024(1.5⋅1011)2F=6.67\cdot10^{-11}\cdot\frac{2.0\cdot10^{30}\cdot6.0\cdot10^{24}}{(1.5\cdot10^{11})^2}

3. מונה: 6.67⋅2.0⋅6.0≈806.67\cdot2.0\cdot6.0\approx80, ו-10−11⋅1030⋅1024=104310^{-11}\cdot10^{30}\cdot10^{24}=10^{43}. כלומר 8.0⋅10448.0\cdot10^{44}.

4. מכנה: 1.52=2.251.5^2=2.25 ו-(1011)2=1022(10^{11})^2=10^{22}. כלומר 2.25⋅10222.25\cdot10^{22}.

5. F=8.0⋅10442.25⋅1022≈3.6⋅1022F=\frac{8.0\cdot10^{44}}{2.25\cdot10^{22}}\approx3.6\cdot10^{22} ניוטון.

ב. תארו איור פשוט של השמש ושל כדור הארץ: לאן פונה הכוח שפועל על כל אחד מהם, ומה היחס בין גודלי שני הכוחות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הכוח על כדור הארץ פונה אל מרכז השמש, והכוח על השמש פונה אל מרכז כדור הארץ. הכוחות שווים בגודלם, 3.6⋅10223.6\cdot10^{22} ניוטון כל אחד.

1. כוח כבידה הוא כוח משיכה: כל גוף נמשך לעבר הגוף השני, לאורך הקו שמחבר את המרכזים.

2. לפי החוק השלישי של ניוטון שני הכוחות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם. באיור: החץ שיוצא מהשמש הוא הכוח על השמש, והחץ שיוצא מכדור הארץ הוא הכוח על כדור הארץ. שני החצים באותו אורך.

FF‫שמש‬‫כדור הארץ‬

ג. מה התפקיד של הכוח הזה בתנועה של כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הוא מחזיק את כדור הארץ במסלולו סביב השמש: הוא משנה כל הזמן את כיוון המהירות של כדור הארץ, לעבר השמש.

1. כדור הארץ נע סביב השמש במסלול כמעט מעגלי, כלומר כיוון המהירות שלו משתנה כל הזמן.

2. כדי לשנות כיוון של מהירות צריך כוח. הכוח הזה הוא המשיכה של השמש, והוא פונה אל מרכז המסלול.

3. בלי הכוח הזה, לפי החוק הראשון של ניוטון, כדור הארץ היה ממשיך לנוע בקו ישר ומתרחק מהשמש.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

שני גופים מושכים זה את זה בכוח כבידה FF. מגדילים את המסה של אחד מהם פי 22, ומגדילים את המרחק ביניהם פי 33. מה כוח הכבידה עכשיו?

  1. א. 23F\frac{2}{3}F

  2. ב. 6F6F

  3. ג. 29F\frac{2}{9}F

  4. ד. 92F\frac{9}{2}F

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. המסה במונה: מסה פי 22, הכוח פי 22.

2. המרחק במכנה, בריבוע: מרחק פי 33, הכוח קטן פי 32=93^2=9.

3. יחד: F⋅29=29FF\cdot\frac{2}{9}=\frac{2}{9}F.

- 23F\frac23F: חילקו ב-33 ושכחו שהמרחק בריבוע.

- 6F6F: כפלו גם במרחק, כאילו הכוח גדל כשהגופים מתרחקים.

- 92F\frac92F: הפכו את השבר, כאילו המרחק במונה והמסה במכנה.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

חללית שמסתה 10001000 ק"ג מתרחקת מכדור הארץ. על פני כדור הארץ, במרחק של רדיוס אחד RR ממרכזו, כוח הכבידה עליה 10,00010{,}000 ניוטון. המרחקים בטבלה נמדדים ממרכז כדור הארץ.

מרחק ממרכז כדור הארץRR2R2R3R3R4R4R10R10R
כוח הכבידה (ניוטון)10,00010{,}000????

א. השלימו את הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

2R2R: 25002500 ניוטון; 3R3R: כ-11001100 ניוטון; 4R4R: 625625 ניוטון; 10R10R: 100100 ניוטון.

1. המסות לא משתנות, רק המרחק. הכוח הפוך לריבוע המרחק.

2. 2R2R: המרחק פי 22, הכוח קטן פי 44: 100004=2500\frac{10000}{4}=2500.

3. 3R3R: קטן פי 99: 100009≈1100\frac{10000}{9}\approx1100.

4. 4R4R: קטן פי 1616: 1000016=625\frac{10000}{16}=625.

5. 10R10R: קטן פי 100100: 10000100=100\frac{10000}{100}=100.

ב. באיזה מרחק ממרכז כדור הארץ כוח הכבידה על החללית הוא 400400 ניוטון?

תשובה ופתרון לסעיף ב

במרחק 5R5R.

1. הכוח קטן פי 10000400=25\frac{10000}{400}=25.

2. הכוח קטן פי ריבוע המרחק, ו-25=5225=5^2. לכן המרחק גדל פי 55: 5R5R.

ג. מאיה אומרת: "במרחק 10R10R החללית כבר מחוץ לכבידה של כדור הארץ." האם היא צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. במרחק 10R10R פועל על החללית כוח של 100100 ניוטון. הכבידה נחלשת עם המרחק, אבל לא נעלמת.

1. לפי הטבלה, ב-10R10R הכוח 100100 ניוטון, לא אפס.

2. בחוק הכבידה אין מרחק שבו הכוח מתאפס: 1r2\frac{1}{r^2} קטן אבל תמיד חיובי.

3. אין "גבול" שמעבר לו אין כבידה. הירח, במרחק 60R60R בערך, עדיין נמשך לכדור הארץ ומקיף אותו.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

מסת כדור הארץ 6.0⋅10246.0\cdot10^{24} ק"ג והרדיוס שלו 64006400 ק"מ. מה כוח הכבידה בין כדור הארץ לבין נער שמסתו 7070 ק"ג ועומד על פני כדור הארץ? G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

  1. א. 6.8⋅1086.8\cdot10^{8} ניוטון

  2. ב. 4.4⋅1094.4\cdot10^{9} ניוטון

  3. ג. 1.0⋅10131.0\cdot10^{13} ניוטון

  4. ד. כ-680680 ניוטון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. הנער על פני כדור הארץ, ולכן המרחק בין המרכזים הוא הרדיוס: r=6400r=6400 ק"מ =6.4⋅106=6.4\cdot10^{6} מטר.

2. r2=6.42⋅1012≈41⋅1012=4.1⋅1013r^2=6.4^2\cdot10^{12}\approx41\cdot10^{12}=4.1\cdot10^{13}.

3. מונה: 6.67⋅6.0⋅70≈28006.67\cdot6.0\cdot70\approx2800, ו-10−11⋅1024=101310^{-11}\cdot10^{24}=10^{13}. כלומר 2.8⋅103⋅1013=2.8⋅10162.8\cdot10^{3}\cdot10^{13}=2.8\cdot10^{16}.

4. F=2.8⋅10164.1⋅1013≈680F=\frac{2.8\cdot10^{16}}{4.1\cdot10^{13}}\approx680 ניוטון.

זה המשקל של הנער, בקירוב: m⋅g=70⋅9.8≈690m\cdot g=70\cdot9.8\approx690 ניוטון. המשקל הוא כוח הכבידה של כדור הארץ.

- 6.8⋅1086.8\cdot10^{8}: הציבו את הרדיוס בק"מ ולא במטרים.

- 4.4⋅1094.4\cdot10^{9}: חילקו ב-rr ולא ב-r2r^2.

- 1.0⋅10131.0\cdot10^{13}: שכחו לכפול ב-GG.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תפוח שמסתו 0.20.2 ק"ג נופל מעץ. כדור הארץ מושך אותו בכוח של 22 ניוטון, והתפוח מושך את כדור הארץ באותו כוח. מסת כדור הארץ 6.0⋅10246.0\cdot10^{24} ק"ג. התאוצה של גוף שווה לכוח השקול עליו חלקי המסה שלו.

א. באיזו תאוצה נע התפוח לכיוון כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

1010 מ'/ש"ש.

a=Fm=20.2=10a=\frac{F}{m}=\frac{2}{0.2}=10 מ'/ש"ש. זו תאוצת הכובד gg.

ב. באיזו תאוצה נע כדור הארץ לכיוון התפוח?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-3.3⋅10−253.3\cdot10^{-25} מ'/ש"ש.

a=FM=26.0⋅1024≈0.33⋅10−24=3.3⋅10−25a=\frac{F}{M}=\frac{2}{6.0\cdot10^{24}}\approx0.33\cdot10^{-24}=3.3\cdot10^{-25} מ'/ש"ש.

ג. הסבירו מדוע רואים את התפוח נופל, ולא רואים את כדור הארץ "עולה" אל התפוח, אף שהכוחות שווים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכוחות שווים, אבל מסת כדור הארץ עצומה, ולכן התאוצה שלו זעירה ובלתי מורגשת. לתפוח מסה קטנה, ואותו כוח נותן לו תאוצה גדולה.

1. לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוחות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם.

2. התאוצה תלויה גם במסה: אותו כוח נותן לגוף כבד תאוצה קטנה.

3. מסת כדור הארץ גדולה פי 3⋅10253\cdot10^{25} ממסת התפוח, ולכן גם התאוצה שלו קטנה פי 3⋅10253\cdot10^{25}. בזמן הנפילה כדור הארץ זז מרחק קטן בהרבה מגודל של אטום.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

הירח רחוק ממרכז כדור הארץ פי 6060 בערך מתפוח שנמצא על פני הקרקע. לפי חוק הכבידה העולמי, איך התאוצה של הירח לכיוון כדור הארץ, שנגרמת מהכבידה, מתייחסת לתאוצה של תפוח שנופל?

  1. א. קטנה פי 6060

  2. ב. קטנה פי 36003600

  3. ג. שווה, כי זו אותה כבידה של כדור הארץ

  4. ד. גדולה פי 6060, כי לירח מסה גדולה יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. התאוצה של גוף שנמשך לכדור הארץ: הכוח חלקי מסת הגוף, a=Fm=G⋅Mr2a=\frac{F}{m}=G\cdot\frac{M}{r^2}. מסת הגוף עצמו מצטמצמת, ונשאר רק המרחק rr.

2. המרחק גדל פי 6060, ולכן התאוצה קטנה פי 602=360060^2=3600.

כך ניוטון בדק את החוק: הוא חישב מתוך המסלול והמחזור של הירח כמה הוא "נופל" לכיוון כדור הארץ בכל שנייה, ומצא תאוצה קטנה פי 36003600 בערך מזו של התפוח. מכאן הסיק שהכבידה הפוכה לריבוע המרחק.

- "פי 6060": שכחו שהמרחק בריבוע.

- "שווה": זו אותה כבידה, אבל היא נחלשת עם המרחק.

- "גדולה פי 6060": מסת הגוף הנמשך לא משפיעה על התאוצה שלו. מסה גדולה פירושה כוח גדול, אבל גם גוף שקשה יותר להאיץ.

שאלה 12

קשה · פתוחה

כוכב שמסתו MM וכוכב לכת שמסתו mm נמצאים במרחק dd זה מזה. MM גדולה בהרבה מ-mm. כוכב הלכת מקיף את הכוכב. התאוצה של גוף שווה לכוח השקול עליו חלקי המסה שלו.

א. השוו את גודל הכוח שהכוכב מפעיל על כוכב הלכת לגודל הכוח שכוכב הלכת מפעיל על הכוכב. לאן פונה כל אחד מהכוחות?

תשובה ופתרון לסעיף א

שני הכוחות שווים בגודלם: F=G⋅M⋅md2F=G\cdot\frac{M\cdot m}{d^2}. הכוח על כוכב הלכת פונה אל הכוכב, והכוח על הכוכב פונה אל כוכב הלכת.

1. בנוסחה F=G⋅M⋅md2F=G\cdot\frac{M\cdot m}{d^2} אין "גוף ראשון" ו"גוף שני": זה אותו כוח לשניהם.

2. לפי החוק השלישי של ניוטון הכוחות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם, וכל אחד פונה אל הגוף השני.

ב. כתבו ביטוי לתאוצה של כוכב הלכת לכיוון הכוכב, בעזרת GG, MM ו-dd.

תשובה ופתרון לסעיף ב

a=G⋅Md2a=G\cdot\frac{M}{d^2}.

1. a=Fm=G⋅M⋅md2⋅ma=\frac{F}{m}=\frac{G\cdot M\cdot m}{d^2\cdot m}.

2. mm מצטמצמת: a=G⋅Md2a=G\cdot\frac{M}{d^2}. התאוצה לא תלויה במסה של כוכב הלכת, רק במסת הכוכב ובמרחק.

ג. כוכב לכת שני, שמסתו 3m3m, נמצא במרחק 2d2d מאותו כוכב. פי כמה התאוצה שלו לכיוון הכוכב שונה מהתאוצה של כוכב הלכת הראשון?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קטנה פי 44. המסה של כוכב הלכת השני לא משפיעה על התאוצה שלו.

1. לפי סעיף ב: a2=G⋅M(2d)2=14⋅G⋅Md2=a4a_2=G\cdot\frac{M}{(2d)^2}=\frac14\cdot G\cdot\frac{M}{d^2}=\frac{a}{4}.

2. הכוח על כוכב הלכת השני אמנם שונה (פי 34\frac{3}{4} מהכוח על הראשון), אבל הוא מחולק במסה פי 33 גדולה, והתוצאה: התאוצה תלויה רק במרחק.

3. טעות נפוצה: "פי 34\frac34". זה היחס בין הכוחות, לא בין התאוצות.

ד. הכוכב מושך את כוכב הלכת כל הזמן. הסבירו מדוע כוכב הלכת לא נופל על הכוכב.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לכוכב הלכת יש מהירות גדולה בכיוון המשיק למסלול. הכבידה משנה כל הזמן את כיוון המהירות ומעקמת את התנועה למעגל, אבל לא עוצרת את התנועה הצידית.

1. אילו כוכב הלכת היה עומד במקום, הוא היה נופל ישר אל הכוכב.

2. אבל הוא נע במהירות גדולה בכיוון ניצב לקו שמחבר אותו לכוכב.

3. הכבידה פונה אל הכוכב ומשנה את כיוון המהירות, כך שהמסלול מתעקם סביב הכוכב.

4. אפשר לומר שכוכב הלכת "נופל" כל הזמן, אבל בגלל התנועה הצידית הוא מחטיא את הכוכב שוב ושוב. בלי הכבידה הוא היה ממשיך בקו ישר ומתרחק.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

חללית טסה בקו ישר מכדור הארץ אל הירח. המרחק בין מרכזי כדור הארץ והירח 384,000384{,}000 ק"מ, ומסת כדור הארץ גדולה פי 8181 בערך ממסת הירח. באיזה מרחק ממרכז כדור הארץ המשיכה של כדור הארץ לחללית שווה בגודלה למשיכה של הירח?

  1. א. 345,600345{,}600 ק"מ

  2. ב. 192,000192{,}000 ק"מ

  3. ג. 379,300379{,}300 ק"מ

  4. ד. 38,40038{,}400 ק"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. נסמן ב-MM את מסת הירח (מסת כדור הארץ 81M81M), ב-mm את מסת החללית, וב-xx את המרחק מכדור הארץ. המרחק מהירח: 384,000−x384{,}000-x.

2. הכוחות שווים: G⋅81M⋅mx2=G⋅M⋅m(384,000−x)2G\cdot\frac{81M\cdot m}{x^2}=G\cdot\frac{M\cdot m}{(384{,}000-x)^2}. אחרי צמצום: x2(384,000−x)2=81\frac{x^2}{(384{,}000-x)^2}=81.

3. מוציאים שורש: x384,000−x=9\frac{x}{384{,}000-x}=9, כלומר הנקודה רחוקה מכדור הארץ פי 99 מאשר מהירח.

4. x=910⋅384,000=345,600x=\frac{9}{10}\cdot384{,}000=345{,}600 ק"מ.

- 192,000192{,}000: באמצע הדרך. נכון רק אם המסות היו שוות.

- 379,300379{,}300: השתמשו ביחס 8181 בין המרחקים, בלי להוציא שורש (8182⋅384,000\frac{81}{82}\cdot384{,}000). אבל המרחק בריבוע, ולכן יחס המרחקים הוא 81=9\sqrt{81}=9.

- 38,40038{,}400: הפכו את היחס, כאילו הנקודה קרובה לגוף הכבד. אבל ליד כדור הארץ המשיכה שלו חזקה בהרבה, והנקודה צריכה להיות קרובה לירח.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בניסוי מודדים במכשיר רגיש מאוד את כוח הכבידה בין כדור עופרת גדול שמסתו 5050 ק"ג לבין כדור קטן שמסתו 0.20.2 ק"ג. משנים את המרחק בין מרכזי הכדורים ומודדים את הכוח:

מרחק בין המרכזים (ס"מ)55101015152020
כוח (ביחידות של 10−810^{-8} ניוטון)26.726.76.676.672.962.961.671.67

א. מה משנים בניסוי, מה מודדים, ומה נשמר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים את המרחק בין המרכזים. מודדים את הכוח. קבועות המסות של הכדורים (אותם כדורים ואותו מכשיר).

1. המשתנה שמשנים: המרחק בין מרכזי הכדורים.

2. המשתנה שמודדים: כוח הכבידה.

3. קבוע: המסות (5050 ק"ג ו-0.20.2 ק"ג). אם גם המסות היו משתנות, לא היה אפשר לדעת מה גרם לשינוי בכוח.

ב. הראו שהתוצאות מתאימות לחוק שלפיו הכוח הפוך לריבוע המרחק.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כשהמרחק גדל פי 22, 33, 44, הכוח קטן פי 44, 99, 1616. המכפלה F⋅r2F\cdot r^2 כמעט קבועה.

1. מ-55 ל-1010 ס"מ המרחק פי 22: 26.76.67=4=22\frac{26.7}{6.67}=4=2^2.

2. מ-55 ל-1515 ס"מ פי 33: 26.72.96≈9=32\frac{26.7}{2.96}\approx9=3^2.

3. מ-55 ל-2020 ס"מ פי 44: 26.71.67≈16=42\frac{26.7}{1.67}\approx16=4^2.

4. בדרך אחרת: F⋅r2F\cdot r^2 (בס"מ): 26.7⋅25≈66726.7\cdot25\approx667, 6.67⋅100=6676.67\cdot100=667, 2.96⋅225≈6662.96\cdot225\approx666, 1.67⋅400=6681.67\cdot400=668. קבוע, כמו שהחוק צופה.

ג. מה יהיה הכוח כשהמרחק בין המרכזים 2525 ס"מ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-1.07⋅10−81.07\cdot10^{-8} ניוטון.

1. המרחק גדל פי 55 לעומת 55 ס"מ, ולכן הכוח קטן פי 2525.

2. 26.725≈1.07\frac{26.7}{25}\approx1.07, כלומר 1.07⋅10−81.07\cdot10^{-8} ניוטון.

ד. חשבו את קבוע הכבידה GG מתוך המדידה במרחק 1010 ס"מ.

תשובה ופתרון לסעיף ד

G≈6.67⋅10−11G\approx6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

1. מ-F=G⋅m1⋅m2r2F=G\cdot\frac{m_1\cdot m_2}{r^2}: G=F⋅r2m1⋅m2G=\frac{F\cdot r^2}{m_1\cdot m_2}.

2. ביחידות היסוד: F=6.67⋅10−8F=6.67\cdot10^{-8} ניוטון, r=0.1r=0.1 מטר, r2=10−2r^2=10^{-2} מ"ר.

3. m1⋅m2=50⋅0.2=10m_1\cdot m_2=50\cdot0.2=10.

4. G=6.67⋅10−8⋅10−210=6.67⋅10−11G=\frac{6.67\cdot10^{-8}\cdot10^{-2}}{10}=6.67\cdot10^{-11}.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

בטבלה ארבעה זוגות של כדורים. באיזה זוג כוח הכבידה בין שני הכדורים הוא הגדול ביותר?

זוגמסת כדור אחד (ק"ג)מסת הכדור השני (ק"ג)מרחק בין המרכזים (מטר)
א111111
ב222222
ג331111
ד444433
  1. א. זוג א

  2. ב. זוג ב

  3. ג. זוג ג

  4. ד. זוג ד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

GG משותף לכולם, ולכן משווים את m1⋅m2r2\frac{m_1\cdot m_2}{r^2}:

•א: 1⋅112=1\frac{1\cdot1}{1^2}=1.

•ב: 2⋅222=1\frac{2\cdot2}{2^2}=1.

•ג: 3⋅112=3\frac{3\cdot1}{1^2}=3.

•ד: 4⋅432=169≈1.8\frac{4\cdot4}{3^2}=\frac{16}{9}\approx1.8.

הכוח הגדול ביותר בזוג ג.

•זוג ד: הסתכלו רק על המסות (מכפלה 1616), או חילקו במרחק ולא בריבועו (163≈5.3\frac{16}{3}\approx5.3). המרחק בריבוע מקטין את הכוח פי 99.

•זוג ב: חשבו שמסות גדולות יותר נותנות כוח גדול יותר, ולא שמו לב שהמרחק גדל גם הוא. הכוח בזוג ב שווה לכוח בזוג א.

•זוג א: בחרו לפי המרחק הקטן בלבד. בזוג ג המרחק זהה, אבל אחת המסות גדולה פי 33.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

בלילה בהיר יעל מסתכלת על הירח ושואלת את עצמה: מדוע הירח לא ממשיך לנוע בקו ישר אל החלל, אלא חוזר שוב ושוב סביב כדור הארץ?

א. איזה כוח גורם לירח לנוע במסלול סביב כדור הארץ? איזה גוף מפעיל אותו?

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח הכבידה. כדור הארץ מפעיל אותו על הירח.

1. בלי כוח, הירח היה ממשיך בקו ישר ומתרחק אל החלל.

2. כדור הארץ מושך את הירח, וזה מה שמשנה כל הזמן את כיוון התנועה שלו ומחזיק אותו במסלול.

3. זה אותו כוח שמושך גופים על פני כדור הארץ כלפי מטה.

ב. גם כוכב הלכת צדק נע במסלול סביב השמש. איזה כוח מחזיק אותו במסלולו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוח הכבידה שהשמש מפעילה על צדק.

השמש מושכת את צדק, כמו שכדור הארץ מושך את הירח. בלי המשיכה הזאת צדק היה ממשיך בקו ישר ומתרחק מהשמש.

ג. יעל יושבת על ספסל ליד חברתה. האם יש כוח כבידה גם בין שתי הבנות? אם כן, מדוע הן לא מתקרבות זו לזו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. הכבידה פועלת בין כל שני גופים בעלי מסה, אבל בין גופים קטנים היא חלשה מאוד.

1. כבידה פועלת בין כל שני גופים שיש להם מסה, גם בין שני אנשים.

2. ככל שהמסות קטנות יותר, הכוח חלש יותר. בין שתי הבנות הוא זעיר, הרבה פחות מהחיכוך עם הספסל, ולכן הן לא זזות.

3. אנחנו מרגישים רק את הכבידה של גוף ענק כמו כדור הארץ.

שאלה 17

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

נועה צופה בשידור מתחנת החלל, שמקיפה את כדור הארץ בגובה של כ-400400 ק"מ. האסטרונאוטים מרחפים בתוך התחנה. נועה אומרת: "בתחנת החלל אין כבידה, ולכן לאסטרונאוטים אין משקל וגם אין מסה".

א. האם יש לאסטרונאוטים מסה בתחנת החלל? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן. המסה היא כמות החומר בגוף, והיא לא משתנה כשעוברים למקום אחר.

1. המסה היא תכונה של הגוף עצמו: כמות החומר שבו.

2. כשהאסטרונאוט עולה לחלל, אף חלק מהגוף שלו לא נעלם, ולכן המסה שלו נשארת כמו על הארץ.

3. אפשר לראות זאת: גם בתחנה קשה יותר להזיז אסטרונאוט כבד מאשר עט.

ב. האם כדור הארץ מושך את האסטרונאוטים בתחנה? הסבירו מדוע בכל זאת הם מרחפים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן, וכמעט באותה עוצמה כמו על הקרקע. הם מרחפים כי הם והתחנה נופלים יחד סביב כדור הארץ.

1. 400400 ק"מ הם מרחק קטן לעומת המרחק ממרכז כדור הארץ (כ-6,4006{,}400 ק"מ), ולכן המשיכה שם קטנה רק במעט מאשר על הקרקע.

2. המשיכה הזאת היא מה שמחזיק את התחנה במסלול סביב כדור הארץ. בלעדיה התחנה הייתה מתרחקת בקו ישר.

3. התחנה והאסטרונאוטים נמשכים יחד ונעים יחד באותו מסלול, ולכן הרצפה לא לוחצת עליהם, והם מרגישים כאילו אין להם משקל.

4. לכן נועה טועה: יש כבידה ויש מסה. מה שחסר הוא תחושת המשקל.

שאלה 18

קשה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

במקומות רבים על חוף הים אפשר לראות שפני הים עולים ויורדים במהלך היממה: גאות ושפל.

א. מה הקשר בין הירח לגאות?

תשובה ופתרון לסעיף א

הירח מושך את המים של האוקיינוסים. בצד של כדור הארץ שפונה לירח המים נמשכים חזק יותר ונערמים: גאות.

1. הכבידה פועלת בין הירח לכל חלק של כדור הארץ, גם למים.

2. ככל שגוף קרוב יותר לירח, הירח מושך אותו חזק יותר.

3. המים בצד שפונה לירח קרובים אליו יותר ממרכז כדור הארץ, ולכן נמשכים אליו יותר. הם נערמים שם, ופני הים עולים.

ב. מדוע הגאות לא נשארת כל הזמן באותו מקום על החוף, אלא מתחלפת בשפל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כי כדור הארץ מסתובב סביב עצמו. כל מקום עובר בתורו מתחת לבליטת המים ואחר כך יוצא ממנה.

1. בליטת המים נשארת בערך מול הירח.

2. כדור הארץ מסתובב סביב עצמו פעם ביממה, ולכן כל חוף עובר דרך הבליטה (גאות) ויוצא ממנה (שפל).

ג. בפועל יש ברוב המקומות שתי גאויות ביממה, ולא אחת. גם בצד הרחוק מהירח יש בליטה של מים. הסבירו בעזרת ההבדל בעוצמת המשיכה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הירח מושך את מרכז כדור הארץ חזק יותר מאשר את המים בצד הרחוק, ולכן כדור הארץ "מתרחק" מהמים האלה והם נשארים מאחור כבליטה.

1. משיכת הירח קטנה עם המרחק: המים בצד הקרוב נמשכים הכי חזק, מרכז כדור הארץ פחות, והמים בצד הרחוק הכי חלש.

2. בצד הקרוב המים נמשכים יותר מכדור הארץ, ו"מקדימים" אותו: בליטה אחת.

3. בצד הרחוק כדור הארץ נמשך יותר מהמים, ו"מקדים" אותם: המים נשארים מאחור, בליטה שנייה.

4. כדור הארץ מסתובב דרך שתי הבליטות, ולכן יש שתי גאויות ביממה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.