דילוג לתוכן המרכזי

תאוצת הכובד על פני גרמי שמים - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · חוק הכבידה העולמי ותנועה מעגלית · 29 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

אסטרונאוטית שמסתה 6060 ק"ג נוחתת על הירח, שבו תאוצת הכובד 1.61.6 מ'/ש"ש. מה המסה שלה על הירח?

  1. א. 6060 ק"ג

  2. ב. 1010 ק"ג

  3. ג. 9696 ק"ג

  4. ד. 00 ק"ג

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

המסה היא כמות החומר בגוף, והיא לא תלויה במקום: 6060 ק"ג גם על הירח. מה שמשתנה הוא המשקל, הכוח שבו הירח מושך אותה: W=m⋅g=60⋅1.6=96W=m\cdot g=60\cdot1.6=96 ניוטון, לעומת 600600 ניוטון על כדור הארץ.

- 1010 ק"ג: חילקו ב-66, כאילו המסה קטנה כמו המשקל. זה בלבול בין מסה למשקל.

- 9696 ק"ג: חישבו נכון את המשקל, אבל כתבו אותו בק"ג. משקל הוא כוח, ומודדים אותו בניוטון.

- 00 ק"ג: התפיסה השגויה שעל הירח אין כבידה. ובכל מקרה, גם בלי כבידה המסה לא נעלמת.

שאלה 2

קלה · פתוחה

רכב חלל רובוטי שמסתו 150150 ק"ג נשלח מכדור הארץ אל מאדים. תאוצת הכובד על מאדים 3.73.7 מ'/ש"ש.

א. מה המשקל של הרובוט על כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

15001500 ניוטון.

W=m⋅g=150⋅10=1500W=m\cdot g=150\cdot10=1500 ניוטון.

ב. מה המשקל של הרובוט על מאדים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

555555 ניוטון.

W=m⋅g=150⋅3.7=555W=m\cdot g=150\cdot3.7=555 ניוטון. על מאדים צריך להציב את ה-gg של מאדים, לא 1010.

ג. מה המסה של הרובוט על מאדים? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

150150 ק"ג. המסה היא כמות החומר, והיא לא משתנה כשעוברים ממקום למקום.

1. הרובוט עשוי מאותו חומר בדיוק, ולכן המסה שלו לא השתנתה: 150150 ק"ג.

2. רק המשקל, הכוח שבו גרם השמים מושך את הרובוט, השתנה, כי gg שונה.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

לכוכב לכת יש מסה MM ורדיוס RR. איזו נוסחה נותנת את תאוצת הכובד gg על פניו?

  1. א. g=G⋅M⋅mR2g=G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}, כש-mm היא מסת הגוף הנופל

  2. ב. g=G⋅MRg=G\cdot\frac{M}{R}

  3. ג. g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}

  4. ד. g=G⋅R2Mg=G\cdot\frac{R^2}{M}

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המשקל של גוף שמסתו mm על פני כוכב הלכת הוא כוח הכבידה ביניהם: m⋅g=G⋅M⋅mR2m\cdot g=G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}. מחלקים ב-mm ומקבלים g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}.

- G⋅M⋅mR2G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}: זה הכוח (המשקל), לא התאוצה. התאוצה לא תלויה במסת הגוף הנופל.

- G⋅MRG\cdot\frac{M}{R}: שכחו שהמרחק בחוק הכבידה בריבוע.

- G⋅R2MG\cdot\frac{R^2}{M}: הפכו את השבר. לפי הביטוי הזה, כוכב לכת כבד יותר היה מושך פחות.

שאלה 4

קלה · פתוחה

תרמיל שמסתו 33 ק"ג מונח על מדף בגובה 44 מטר מעל הקרקע. בטבלה תאוצת הכובד על כמה גרמי שמים, ואפשר לדמיין את אותו מדף על כל אחד מהם.

גרם שמיםפלוטוהירחמאדיםנוגהכדור הארץ
gg (מ'/ש"ש)0.60.61.61.63.73.78.98.99.89.8
אנרגיית גובה (ג'ול)?????

א. השלימו את השורה של אנרגיית הגובה.

תשובה ופתרון לסעיף א

פלוטו 7.27.2, הירח 19.219.2, מאדים 44.444.4, נוגה 106.8106.8, כדור הארץ 117.6117.6 ג'ול.

1. E=m⋅g⋅hE=m\cdot g\cdot h, ו-m⋅h=3⋅4=12m\cdot h=3\cdot4=12 בכל המקומות.

2. פלוטו: 12⋅0.6=7.212\cdot0.6=7.2 ג'ול. הירח: 12⋅1.6=19.212\cdot1.6=19.2 ג'ול. מאדים: 12⋅3.7=44.412\cdot3.7=44.4 ג'ול. נוגה: 12⋅8.9=106.812\cdot8.9=106.8 ג'ול. כדור הארץ: 12⋅9.8=117.612\cdot9.8=117.6 ג'ול.

ב. על איזה מגרמי השמים בטבלה אנרגיית הגובה של התרמיל הגדולה ביותר? למה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

על כדור הארץ, כי שם תאוצת הכובד הגדולה ביותר מבין גרמי השמים בטבלה, ולכן המשקל של התרמיל הגדול ביותר.

1. המסה והגובה שווים בכל המקומות.

2. אנרגיית הגובה היא משקל כפול גובה, E=W⋅hE=W\cdot h, והמשקל W=m⋅gW=m\cdot g הגדול ביותר במקום שבו gg הגדולה ביותר: כדור הארץ.

ג. פי כמה אנרגיית הגובה על כדור הארץ גדולה מזו שעל הירח? השוו ליחס בין תאוצות הכובד.

תשובה ופתרון לסעיף ג

פי 6.16.1 בערך. זה בדיוק היחס בין תאוצות הכובד, 9.81.6≈6.1\frac{9.8}{1.6}\approx6.1.

1. 117.619.2≈6.1\frac{117.6}{19.2}\approx6.1.

2. 9.81.6≈6.1\frac{9.8}{1.6}\approx6.1.

3. כש-mm ו-hh קבועים, אנרגיית הגובה ישרה ל-gg: היחס בין האנרגיות שווה ליחס בין תאוצות הכובד.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

על הירח אסטרונאוט קופץ גבוה בהרבה מאשר על כדור הארץ, באותו מאמץ של הרגליים. מה ההסבר?

  1. א. על הירח אין כבידה, ולכן רק התנופה של הקפיצה קובעת את הגובה

  2. ב. תאוצת הכובד על הירח קטנה פי 66 בערך, ולכן המשקל של האסטרונאוט קטן, והוא מאט לאט יותר בעלייה

  3. ג. על הירח אין אוויר שלוחץ על האסטרונאוט כלפי מטה

  4. ד. המסה של האסטרונאוט על הירח קטנה פי 66

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הירח מושך את האסטרונאוט, אבל חלש יותר: gg על הירח 1.61.6 מ'/ש"ש, קטנה פי 66 בערך מזו של כדור הארץ. באותה מהירות התחלתית, המהירות שלו קטנה בעלייה לאט יותר, והוא מגיע לגובה רב יותר.

- "אין כבידה": אילו לא הייתה כבידה, האסטרונאוט לא היה חוזר לקרקע. הוא חוזר, רק לאט יותר.

- "אין אוויר שלוחץ": לחץ האוויר פועל מכל הכיוונים ואינו הכוח שמחזיר אותנו לקרקע. את זה עושה הכבידה.

- "המסה קטנה": המסה לא משתנה כשעוברים לירח. קטן רק המשקל.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

רובוט נחת על גרם שמים לא מוכר. הוא משחרר אבן ממנוחה מגובה 7.47.4 מטר, והיא פוגעת בקרקע אחרי 22 שניות. התנגדות האוויר זניחה.

גרם שמיםפלוטוהירחמאדיםנוגהכדור הארץ
gg (מ'/ש"ש)0.60.61.61.63.73.78.98.99.89.8

א. חשבו את תאוצת הכובד על גרם השמים.

תשובה ופתרון לסעיף א

3.73.7 מ'/ש"ש.

1. האבן נופלת ממנוחה: h=12g⋅t2h=\frac12g\cdot t^2.

2. מבודדים: g=2ht2=2⋅7.422=14.84=3.7g=\frac{2h}{t^2}=\frac{2\cdot7.4}{2^2}=\frac{14.8}{4}=3.7 מ'/ש"ש.

ב. על איזה גרם שמים נמצא הרובוט?

תשובה ופתרון לסעיף ב

על מאדים.

לפי הטבלה, g=3.7g=3.7 מ'/ש"ש היא תאוצת הכובד על מאדים.

ג. באיזו מהירות פוגעת האבן בקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

7.47.4 מ'/ש'.

v=g⋅t=3.7⋅2=7.4v=g\cdot t=3.7\cdot2=7.4 מ'/ש'. (על כדור הארץ, מאותו גובה, האבן הייתה פוגעת מהר יותר ואחרי זמן קצר יותר.)

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

מסת כוכב חמה 3.3⋅10233.3\cdot10^{23} ק"ג והרדיוס שלו 24402440 ק"מ. מה תאוצת הכובד על פניו? G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

  1. א. 3.7⋅1063.7\cdot10^{6} מ'/ש"ש

  2. ב. 9.0⋅1069.0\cdot10^{6} מ'/ש"ש

  3. ג. 5.5⋅10105.5\cdot10^{10} מ'/ש"ש

  4. ד. 3.73.7 מ'/ש"ש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. R=2440R=2440 ק"מ =2.44⋅106=2.44\cdot10^{6} מטר.

2. R2=2.442⋅1012≈5.95⋅1012R^2=2.44^2\cdot10^{12}\approx5.95\cdot10^{12}.

3. מונה: 6.67⋅3.3≈226.67\cdot3.3\approx22, ו-10−11⋅1023=101210^{-11}\cdot10^{23}=10^{12}. כלומר 2.2⋅10132.2\cdot10^{13}.

4. g=2.2⋅10135.95⋅1012≈3.7g=\frac{2.2\cdot10^{13}}{5.95\cdot10^{12}}\approx3.7 מ'/ש"ש. בדיקה: בין שבריר לעשרות מ'/ש"ש, כמו בכל גרמי השמים במערכת השמש.

- 3.7⋅1063.7\cdot10^{6}: הציבו את הרדיוס בק"מ, בלי להמיר למטרים.

- 9.0⋅1069.0\cdot10^{6}: חילקו ב-RR ולא ב-R2R^2.

- 5.5⋅10105.5\cdot10^{10}: שכחו לכפול ב-GG.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

אסטרונומים גילו כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המסה שלו גדולה פי 88 ממסת כדור הארץ, והרדיוס שלו גדול פי 22 מרדיוס כדור הארץ. על כדור הארץ g=10g=10 מ'/ש"ש.

א. מה תאוצת הכובד על פני כוכב הלכת?

תשובה ופתרון לסעיף א

2020 מ'/ש"ש.

1. g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}: MM במונה, RR בריבוע במכנה.

2. מסה פי 88: gg פי 88. רדיוס פי 22: gg קטנה פי 22=42^2=4.

3. יחד: פי 84=2\frac{8}{4}=2. g=2⋅10=20g=2\cdot10=20 מ'/ש"ש.

ב. מה יהיה שם המשקל של אדם שמסתו 6060 ק"ג?

תשובה ופתרון לסעיף ב

12001200 ניוטון, פי 22 מהמשקל שלו על כדור הארץ (600600 ניוטון).

W=m⋅g=60⋅20=1200W=m\cdot g=60\cdot20=1200 ניוטון.

ג. נועם אומר: "המסה של כוכב הלכת גדולה פי 88, אז גם המשקל שם יהיה פי 88." מה הטעות שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הוא התעלם מהרדיוס. על פני כוכב לכת גדול יותר נמצאים רחוק יותר ממרכזו, והמרחק בריבוע מקטין את gg פי 44.

1. gg תלויה גם במסה וגם ברדיוס.

2. הגוף על פני כוכב הלכת נמצא במרחק RR ממרכזו. רדיוס פי 22 מקטין את הכוח פי 44.

3. לכן המשקל גדל פי 84=2\frac84=2 בלבד, ולא פי 88.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

על כדור הארץ, שקית אורז מאזנת מאזני כפות שעל הכף השנייה שלהם משקולות של 22 ק"ג. כשתולים את אותה שקית על מד-כוח (קפיץ), הוא מראה 2020 ניוטון. מה יקרה אם נעשה את שתי המדידות על הירח, שבו g=1.6g=1.6 מ'/ש"ש?

  1. א. המאזניים יישארו מאוזנים עם 22 ק"ג, ומד-הכוח יראה 3.23.2 ניוטון

  2. ב. המאזניים יישארו מאוזנים עם 22 ק"ג, ומד-הכוח יראה 2020 ניוטון

  3. ג. כדי לאזן יספיק שליש ק"ג של משקולות, ומד-הכוח יראה 3.23.2 ניוטון

  4. ד. שני המכשירים יראו אפס, כי על הירח אין כבידה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. מאזני כפות משווים בין שני משקלים. על הירח גם המשקל של השקית וגם המשקל של המשקולות קטנים פי 101.6\frac{10}{1.6}, באותו יחס, ולכן המאזניים נשארים מאוזנים. המאזניים משווים מסות: 22 ק"ג.

2. מד-כוח מודד את הכוח שמותח את הקפיץ, כלומר את המשקל: W=m⋅g=2⋅1.6=3.2W=m\cdot g=2\cdot1.6=3.2 ניוטון.

- "מד-הכוח יראה 2020 ניוטון": מד-כוח מודד משקל, והמשקל תלוי ב-gg.

- "שליש ק"ג": חשבו שהמשקולות שוקלות על הירח כמו על כדור הארץ, ולכן צריך פחות מהן כדי לאזן את השקית שנעשתה קלה (3.23.2 ניוטון הם המשקל של 0.320.32 ק"ג על כדור הארץ). אבל גם המשקולות נעשות קלות יותר, באותו יחס.

- "אפס": על הירח יש כבידה, חלשה פי 66 בערך.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

מתכננים משחק כדורסל באולם סגור על הירח, שבתוכו אוויר כמו על כדור הארץ. נתונים: מסת הירח קטנה פי 8181 בערך ממסת כדור הארץ, והרדיוס שלו קטן פי 3.73.7 בערך מרדיוס כדור הארץ.

א. הראו בחישוב של יחסים שתאוצת הכובד על הירח קטנה פי 66 בערך מזו שעל כדור הארץ.

תשובה ופתרון לסעיף א

813.72≈6\frac{81}{3.7^2}\approx6.

1. g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}.

2. מסה קטנה פי 8181: gg קטנה פי 8181.

3. רדיוס קטן פי 3.73.7: R2R^2 קטן פי 3.72≈13.73.7^2\approx13.7, וזה מגדיל את gg פי 13.713.7.

4. יחד: gg קטנה פי 8113.7≈5.9\frac{81}{13.7}\approx5.9, כלומר פי 66 בערך.

ב. המסה של השחקנים ושל הכדור לא משתנה על הירח. האם כדאי להגביה את הסל? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן. המשקל של השחקנים קטן פי 66 בערך, ובאותו מאמץ הם יקפצו גבוה בהרבה. בסל בגובה רגיל יהיה קל מדי לקלוע מקרוב.

1. המסה לא משתנה, אבל המשקל, W=m⋅gW=m\cdot g, קטן פי 66 בערך.

2. בקפיצה, השחקן מאט בעלייה לאט יותר, כי gg קטנה, ולכן מגיע לגובה רב יותר.

3. כדי שיהיה קשה להגיע לסל בקפיצה, כמו על כדור הארץ, צריך להגביה אותו.

ג. האם מגרש באורך רגיל יתאים? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. כדור שנזרק נופל לאט יותר ונשאר באוויר זמן רב יותר, ולכן מגיע רחוק יותר. המגרש צריך להיות ארוך יותר.

1. התנועה האופקית של הכדור נמשכת כל עוד הוא באוויר.

2. על הירח gg קטנה, ולכן הכדור עולה גבוה יותר ונופל לאט יותר, וזמן התעופה ארוך יותר.

3. באותה מהירות זריקה הכדור יעבור מרחק אופקי גדול יותר, ולכן מגרש רגיל יהיה קצר מדי.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

במשימת חלל מפילים חיישן ממנוחה פעמיים: פעם על כדור הארץ ופעם על גרם שמים אחר, בלי התנגדות אוויר. החיישן מודד את מהירותו בזמן הנפילה. הגרף מראה את המהירות כפונקציה של הזמן בשתי הנפילות (קווים א ו-ב). תאוצת הכובד על הירח 1.61.6 מ'/ש"ש, ועל מאדים 3.73.7 מ'/ש"ש.

אב
‫זמן (ש')‬‫מהירות (מ'/ש')‬0123456024681012‫א‬‫ב‬

א. חשבו את תאוצת הכובד בכל אחת מהנפילות.

תשובה ופתרון לסעיף א

קו א: 1010 מ'/ש"ש. קו ב: 1.61.6 מ'/ש"ש.

1. התאוצה היא שינוי המהירות בכל שנייה: g=vtg=\frac{v}{t} (הנפילה מתחילה ממנוחה).

2. קו א: אחרי 11 שנייה המהירות 1010 מ'/ש'. g=101=10g=\frac{10}{1}=10 מ'/ש"ש.

3. קו ב: אחרי 55 שניות המהירות 88 מ'/ש'. g=85=1.6g=\frac{8}{5}=1.6 מ'/ש"ש.

ב. איזה קו מתאר את הנפילה על כדור הארץ? על איזה גרם שמים נעשתה הנפילה השנייה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

קו א הוא כדור הארץ. הנפילה השנייה נעשתה על הירח.

1. קו א: g=10g=10 מ'/ש"ש, תאוצת הכובד על כדור הארץ.

2. קו ב: g=1.6g=1.6 מ'/ש"ש, כמו על הירח.

ג. מסת החיישן 0.50.5 ק"ג. מה המשקל שלו בכל אחד משני המקומות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

על כדור הארץ 55 ניוטון, על הירח 0.80.8 ניוטון.

1. כדור הארץ: W=0.5⋅10=5W=0.5\cdot10=5 ניוטון.

2. הירח: W=0.5⋅1.6=0.8W=0.5\cdot1.6=0.8 ניוטון.

3. המסה, 0.50.5 ק"ג, זהה בשני המקומות.

שאלה 12

קשה · פתוחה

אי אפשר לשים את הירח על מאזניים, אבל אפשר לחשב את המסה שלו. אסטרונאוטים מדדו על הירח תאוצת כובד של 1.61.6 מ'/ש"ש. רדיוס הירח 17401740 ק"מ, ו-G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

א. כתבו את המשקל של גוף שמסתו mm על הירח בשתי דרכים: בעזרת gg, ובעזרת חוק הכבידה. השוו ביניהן, ובודדו את מסת הירח MM.

תשובה ופתרון לסעיף א

m⋅g=G⋅M⋅mR2m\cdot g=G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}, ולכן M=g⋅R2GM=\frac{g\cdot R^2}{G}.

1. משקל: W=m⋅gW=m\cdot g.

2. זה כוח הכבידה בין הגוף לירח, במרחק RR ממרכזו: W=G⋅M⋅mR2W=G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}.

3. משווים: m⋅g=G⋅M⋅mR2m\cdot g=G\cdot\frac{M\cdot m}{R^2}. מחלקים ב-mm: g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}.

4. כופלים ב-R2R^2 ומחלקים ב-GG: M=g⋅R2GM=\frac{g\cdot R^2}{G}.

ב. חשבו את מסת הירח.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-7.3⋅10227.3\cdot10^{22} ק"ג.

1. R=1740R=1740 ק"מ =1.74⋅106=1.74\cdot10^{6} מטר.

2. R2=1.742⋅1012≈3.03⋅1012R^2=1.74^2\cdot10^{12}\approx3.03\cdot10^{12}.

3. g⋅R2=1.6⋅3.03⋅1012≈4.84⋅1012g\cdot R^2=1.6\cdot3.03\cdot10^{12}\approx4.84\cdot10^{12}.

4. M=4.84⋅10126.67⋅10−11≈0.726⋅1023≈7.3⋅1022M=\frac{4.84\cdot10^{12}}{6.67\cdot10^{-11}}\approx0.726\cdot10^{23}\approx7.3\cdot10^{22} ק"ג.

ג. מסת כדור הארץ 6.0⋅10246.0\cdot10^{24} ק"ג. פי כמה היא גדולה ממסת הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

פי 8282 בערך.

6.0⋅10247.3⋅1022=6.07.3⋅102≈82\frac{6.0\cdot10^{24}}{7.3\cdot10^{22}}=\frac{6.0}{7.3}\cdot10^{2}\approx82.

שאלה 13

קשה · פתוחה

לצדק יש עשרות ירחים. אחד מהם, איו, מקיף אותו במרחק 422,000422{,}000 ק"מ ממרכזו. נתונים:

גוףמסה (ק"ג)רדיוס (ק"מ)
צדק1.9⋅10271.9\cdot10^{27}71,50071{,}500
איו8.9⋅10228.9\cdot10^{22}-
כדור הארץ6.0⋅10246.0\cdot10^{24}64006400

G=6.67⋅10−11G=6.67\cdot10^{-11} ניוטון⋅\cdotמ"ר/ק"ג2^2.

א. חשבו את כוח הכבידה בין צדק לאיו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-6.3⋅10226.3\cdot10^{22} ניוטון.

1. r=422,000r=422{,}000 ק"מ =4.22⋅108=4.22\cdot10^{8} מטר. r2=4.222⋅1016≈1.78⋅1017r^2=4.22^2\cdot10^{16}\approx1.78\cdot10^{17}.

2. מונה: 6.67⋅1.9⋅8.9≈1136.67\cdot1.9\cdot8.9\approx113, ו-10−11⋅1027⋅1022=103810^{-11}\cdot10^{27}\cdot10^{22}=10^{38}. כלומר 1.13⋅10401.13\cdot10^{40}.

3. F=1.13⋅10401.78⋅1017≈6.3⋅1022F=\frac{1.13\cdot10^{40}}{1.78\cdot10^{17}}\approx6.3\cdot10^{22} ניוטון.

ב. לצדק אין קרקע מוצקה. חשבו את תאוצת הכובד בגובה פני העננים שלו, במרחק של רדיוס אחד ממרכזו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-2525 מ'/ש"ש.

1. R=71,500R=71{,}500 ק"מ =7.15⋅107=7.15\cdot10^{7} מטר. R2=7.152⋅1014≈5.11⋅1015R^2=7.15^2\cdot10^{14}\approx5.11\cdot10^{15}.

2. G⋅M=6.67⋅10−11⋅1.9⋅1027≈1.27⋅1017G\cdot M=6.67\cdot10^{-11}\cdot1.9\cdot10^{27}\approx1.27\cdot10^{17}.

3. g=1.27⋅10175.11⋅1015≈24.8≈25g=\frac{1.27\cdot10^{17}}{5.11\cdot10^{15}}\approx24.8\approx25 מ'/ש"ש.

ג. חשבו מאותם נתונים את תאוצת הכובד על פני כדור הארץ.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-9.89.8 מ'/ש"ש.

1. R=6.4⋅106R=6.4\cdot10^{6} מטר. R2≈4.1⋅1013R^2\approx4.1\cdot10^{13}.

2. G⋅M=6.67⋅10−11⋅6.0⋅1024≈4.0⋅1014G\cdot M=6.67\cdot10^{-11}\cdot6.0\cdot10^{24}\approx4.0\cdot10^{14}.

3. g=4.0⋅10144.1⋅1013≈9.8g=\frac{4.0\cdot10^{14}}{4.1\cdot10^{13}}\approx9.8 מ'/ש"ש. (בחישובים מעגלים ל-1010.)

ד. מסת צדק גדולה פי 317317 בערך ממסת כדור הארץ. האם גם תאוצת הכובד עליו גדולה פי 317317? הסבירו מה עוד קובע את gg.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא, רק פי 2.52.5 בערך. gg תלויה גם ברדיוס: הרדיוס של צדק גדול פי 1111 בערך, ו-R2R^2 גדול פי 125125 בערך.

1. לפי סעיפים ב ו-ג: 259.8≈2.5\frac{25}{9.8}\approx2.5.

2. g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}: מסה גדולה מגדילה את gg, ורדיוס גדול מקטין אותה.

3. 71,5006400≈11.2\frac{71{,}500}{6400}\approx11.2, ובריבוע: ≈125\approx125.

4. 317125≈2.5\frac{317}{125}\approx2.5. כלומר יש קשר בין מסה לתאוצת הכובד, אבל לא רק המסה קובעת: גם המרחק מהמרכז אל פני גרם השמים.

שאלה 14

קשה · אמריקאית

כוכב לכת דמיוני: המסה שלו שווה למסת כדור הארץ, אבל הרדיוס שלו קטן פי 22 מרדיוס כדור הארץ. על כדור הארץ g=10g=10 מ'/ש"ש. מה תאוצת הכובד על פני כוכב הלכת הדמיוני?

  1. א. 2020 מ'/ש"ש

  2. ב. 4040 מ'/ש"ש

  3. ג. 55 מ'/ש"ש

  4. ד. 1010 מ'/ש"ש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. g=G⋅MR2g=G\cdot\frac{M}{R^2}. המסה לא השתנתה.

2. הרדיוס קטן פי 22, ולכן R2R^2 קטן פי 44, ו-gg גדלה פי 44: g=40g=40 מ'/ש"ש.

על פני כוכב לכת קטן יותר עומדים קרוב יותר למרכז שלו, ולכן הוא מושך חזק יותר.

- 2020: שכחו שהרדיוס בריבוע.

- 55: חשבו שכוכב לכת קטן יותר מושך חלש יותר. מה שקובע הוא המסה והמרחק מהמרכז, לא הגודל לבדו.

- 1010: חשבו ש-gg תלויה רק במסה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

תחנת חלל מקיפה את כדור הארץ בגובה 400400 ק"מ מעל פני הקרקע. רדיוס כדור הארץ 64006400 ק"מ, ועל פניו g=10g=10 מ'/ש"ש. מה תאוצת הכובד בגובה של התחנה, בקירוב?

  1. א. 00: בחלל אין כבידה, ולכן האסטרונאוטים מרחפים

  2. ב. 9.49.4 מ'/ש"ש

  3. ג. 8.98.9 מ'/ש"ש

  4. ד. 25602560 מ'/ש"ש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. המרחק ממרכז כדור הארץ: 6400+400=68006400+400=6800 ק"מ.

2. המרחק גדל פי 68006400\frac{6800}{6400}, ולכן gg קטנה פי (68006400)2\left(\frac{6800}{6400}\right)^2: g=10⋅(64006800)2≈10⋅0.886≈8.9g=10\cdot\left(\frac{6400}{6800}\right)^2\approx10\cdot0.886\approx8.9 מ'/ש"ש.

בגובה התחנה הכבידה היא כמעט 90%90\% מזו שעל הקרקע. האסטרונאוטים מרחפים כי הם והתחנה נופלים יחד סביב כדור הארץ, לא כי אין כבידה.

- 00: התפיסה השגויה שבחלל אין כבידה. בלי כבידה התחנה הייתה עפה בקו ישר ולא מקיפה את כדור הארץ.

- 9.49.4: שכחו להעלות את היחס בריבוע.

- 25602560: הציבו את הגובה, 400400 ק"מ, כמרחק מהמרכז. המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

גלית קנתה ארגז מים. מד-כוח שתלו עליו את הארגז הראה 350350 ניוטון. תאוצת הכובד על הירח היא 1.61.6 נ'/ק"ג.

א. מה מסת הארגז?

תשובה ופתרון לסעיף א

3535 ק"ג.

W=m⋅gW=m\cdot g, ולכן m=Wg=35010=35m=\frac{W}{g}=\frac{350}{10}=35 ק"ג.

ב. מה יהיה משקל הארגז על הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ב

5656 ניוטון.

1. המסה לא משתנה: גם על הירח היא 3535 ק"ג.

2. W=m⋅g=35⋅1.6=56W=m\cdot g=35\cdot1.6=56 ניוטון.

שאלה 17

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

קבעו לגבי כל היגד אם הוא נכון או שגוי. אם הוא שגוי, תקנו אותו.

א. "על הירח יש לאדם פחות מסה."

תשובה ופתרון לסעיף א

שגוי. על הירח לאדם יש אותה מסה ופחות משקל.

1. מסה היא כמות החומר בגוף. במעבר לירח לא נוסף ולא נגרע חומר מהגוף.

2. המשקל הוא כוח המשיכה של גרם השמים. הירח מושך חלש יותר, ולכן המשקל קטן.

3. תיקון: "על הירח יש לאדם אותה מסה, אבל משקל קטן יותר."

ב. "משקל הוא תכונה קבועה של גוף."

תשובה ופתרון לסעיף ב

שגוי. המשקל תלוי בגרם השמים שעליו הגוף נמצא ובמרחק ממרכזו. המסה היא התכונה הקבועה.

1. המשקל הוא הכוח שבו גרם שמים מושך את הגוף.

2. גרמי שמים שונים מושכים בכוח שונה, וגם המרחק ממרכז גרם השמים משפיע.

3. תיקון: "המסה היא תכונה קבועה של גוף; המשקל תלוי במקום שבו הגוף נמצא."

ג. "מסה מודדים בקילוגרם, ומשקל מודדים בניוטון."

תשובה ופתרון לסעיף ג

נכון.

1. מסה היא כמות חומר, ויחידתה קילוגרם.

2. משקל הוא כוח, ויחידת הכוח היא ניוטון.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

מסתו של אסטרונאוט עם החליפה שלו היא 7070 ק"ג על פני כדור הארץ. מה תהיה מסתו על פני הירח? (תאוצת הכובד על הירח היא 1.61.6 נ'/ק"ג.)

  1. א. 7070 ק"ג

  2. ב. 112112 ק"ג

  3. ג. 00 ק"ג, כי על הירח אין כבידה

  4. ד. 11.211.2 ק"ג

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

המסה היא כמות החומר בגוף. היא לא תלויה במקום שבו הגוף נמצא, ולכן על הירח המסה היא 7070 ק"ג. מה שמשתנה הוא המשקל: על הארץ 700700 ניוטון, ועל הירח 70⋅1.6=11270\cdot1.6=112 ניוטון.

- 112112 ק"ג: חישבו את המשקל על הירח (112112 ניוטון) וכתבו אותו כמסה.

- 00 ק"ג: על הירח יש כבידה, רק חלשה יותר. וגם בלי כבידה המסה לא הייתה מתאפסת.

- 11.211.2 ק"ג: חישבו את המשקל על הירח (112112 ניוטון) וחילקו אותו ב-1010, כאילו המסה משתנה עם המקום.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

התרשים מראה מה היה מראה מד כוח שתלוי עליו אותו תרמיל בדיוק, על פני כמה גרמי שמים.

01020304050605045198‫כדור הארץ‬‫נוגה‬‫מאדים‬‫הירח‬‫גרם השמים‬‫משקל התרמיל (ניוטון)‬

איזה משפט נכון?

  1. א. כדור הארץ מושך את התרמיל בכוח הגדול ביותר מבין ארבעת גרמי השמים, והירח בכוח הקטן ביותר

  2. ב. המסה של התרמיל הכי גדולה על כדור הארץ, כי שם המשקל שלו הכי גדול

  3. ג. על הירח יש בתרמיל פחות חומר מאשר על מאדים

  4. ד. כל גרמי השמים מושכים את התרמיל באותו כוח, כי זה אותו תרמיל

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

מד הכוח מודד את המשקל, כלומר את הכוח שבו גרם השמים מושך את התרמיל. המשקל הגדול ביותר, 5050 ניוטון, הוא על כדור הארץ, והקטן ביותר, 88 ניוטון, על הירח. לכן כדור הארץ מושך הכי חזק והירח הכי חלש. המסה של התרמיל זהה בכל המקומות.

- "המסה הכי גדולה על כדור הארץ": בלבול בין משקל למסה. המשקל השתנה, המסה לא.

- "פחות חומר על הירח": אותה טעות. כמות החומר בתרמיל לא תלויה במקום.

- "כולם מושכים באותו כוח": הנתונים מראים משקלים שונים. אותו גוף מקבל משקל שונה על גרמי שמים שונים.

שאלה 20

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

אסטרונאוטים הביאו מהירח לכדור הארץ סלע במסה 1515 ק"ג. תאוצת הכובד על הירח היא 1.61.6 נ'/ק"ג.

א. מה משקל הסלע על פני כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

150150 ניוטון.

W=m⋅g=15⋅10=150W=m\cdot g=15\cdot10=150 ניוטון, כלפי מטה, אל מרכז כדור הארץ.

ב. כדור הארץ מושך את הסלע. איזה כוח הסלע מפעיל על כדור הארץ? ציינו גודל וכיוון.

תשובה ופתרון לסעיף ב

150150 ניוטון, כלפי הסלע (על כדור הארץ, כלפי מעלה).

1. הכבידה היא אינטראקציה: כדור הארץ מושך את הסלע, והסלע מושך את כדור הארץ.

2. שני הכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם: 150150 ניוטון.

3. כדור הארץ לא זז בגלל זה באופן מורגש, כי המסה שלו עצומה.

ג. מה היה משקל הסלע כשהיה על הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

2424 ניוטון.

W=15⋅1.6=24W=15\cdot1.6=24 ניוטון. המסה הייתה גם שם 1515 ק"ג.

שאלה 21

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

דני עומד על מאזני אמבטיה, והם מראים 4545 ק"ג. בתוך המאזניים יש קפיץ, שנלחץ כשעומדים עליהם. מה המאזניים מודדים בפועל?

  1. א. את המסה של דני, ולכן הם יראו 4545 ק"ג בכל מקום ביקום

  2. ב. את הכוח שדני לוחץ עליהם בגלל משקלו. המאזניים מתרגמים את הכוח לקילוגרמים לפי מה שמתאים לכדור הארץ

  3. ג. את המשקל של דני בניוטון, ולכן המשקל שלו הוא 4545 ניוטון

  4. ד. את כמות החומר בגוף של דני, בלי קשר לכוח הכבידה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הקפיץ נלחץ בגלל כוח: דני לוחץ עליו בגלל המשקל שלו. המאזניים מודדים את הכוח הזה, ומציגים אותו כמסה שתתאים לכוח כזה על כדור הארץ. לכן על הירח, שם הכוח קטן יותר, אותם מאזניים יראו מספר קטן יותר, אף שהמסה של דני לא השתנתה.

- "מסה, בכל מקום ביקום": הקפיץ מגיב לכוח ולא לכמות החומר. על הירח הוא יילחץ פחות.

- "4545 ניוטון": ערבוב יחידות. 4545 הוא המספר בקילוגרם, ולא הכוח בניוטון.

- "כמות החומר, בלי קשר לכבידה": בלי כוח כבידה דני לא היה לוחץ על המאזניים בכלל, והקפיץ לא היה נלחץ.

שאלה 22

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

נועה צופה בשידור מתחנת החלל, שמקיפה את כדור הארץ בגובה של כ-400400 ק"מ. האסטרונאוטים מרחפים בתוך התחנה. נועה אומרת: "בתחנת החלל אין כבידה, ולכן לאסטרונאוטים אין משקל וגם אין מסה".

א. האם יש לאסטרונאוטים מסה בתחנת החלל? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן. המסה היא כמות החומר בגוף, והיא לא משתנה כשעוברים למקום אחר.

1. המסה היא תכונה של הגוף עצמו: כמות החומר שבו.

2. כשהאסטרונאוט עולה לחלל, אף חלק מהגוף שלו לא נעלם, ולכן המסה שלו נשארת כמו על הארץ.

3. אפשר לראות זאת: גם בתחנה קשה יותר להזיז אסטרונאוט כבד מאשר עט.

ב. האם כדור הארץ מושך את האסטרונאוטים בתחנה? הסבירו מדוע בכל זאת הם מרחפים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן, וכמעט באותה עוצמה כמו על הקרקע. הם מרחפים כי הם והתחנה נופלים יחד סביב כדור הארץ.

1. 400400 ק"מ הם מרחק קטן לעומת המרחק ממרכז כדור הארץ (כ-6,4006{,}400 ק"מ), ולכן המשיכה שם קטנה רק במעט מאשר על הקרקע.

2. המשיכה הזאת היא מה שמחזיק את התחנה במסלול סביב כדור הארץ. בלעדיה התחנה הייתה מתרחקת בקו ישר.

3. התחנה והאסטרונאוטים נמשכים יחד ונעים יחד באותו מסלול, ולכן הרצפה לא לוחצת עליהם, והם מרגישים כאילו אין להם משקל.

4. לכן נועה טועה: יש כבידה ויש מסה. מה שחסר הוא תחושת המשקל.

שאלה 23

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

תחנת החלל הבינלאומית נעה סביב כדור הארץ בגובה של כ-400400 ק"מ, והאסטרונאוטים בתוכה מרחפים. איזה משפט נכון?

  1. א. בחלל אין כוח כבידה, ולכן לאסטרונאוטים אין משקל

  2. ב. לאסטרונאוטים בתחנה אין משקל, ולכן גם אין להם מסה

  3. ג. כדור הארץ מושך את האסטרונאוטים בכוח כמעט כמו על הקרקע. הם מרחפים כי הם והתחנה נעים יחד סביב כדור הארץ, והרצפה לא לוחצת עליהם

  4. ד. כוח הכבידה פועל רק במקום שיש בו אוויר, ובגובה 400400 ק"מ כבר כמעט אין אוויר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המשקל קטן ככל שמתרחקים ממרכז כדור הארץ, אבל לאט. המרחק ממרכז כדור הארץ אל פני הקרקע הוא כ-64006400 ק"מ, ו-400400 ק"מ נוספים משנים אותו מעט. בגובה הזה המשקל של אסטרונאוט הוא בערך 90%90\% מהמשקל שלו על הקרקע. משיכת כדור הארץ היא בדיוק מה ששומר על התחנה בתנועה סביבו. האסטרונאוטים מרחפים כי הם והתחנה נעים יחד באותה תנועה, ולכן הרצפה לא לוחצת עליהם. הם מרגישים חסרי משקל, אבל כדור הארץ מושך אותם.

- "בחלל אין כבידה": תפיסה שגויה. כבידה פועלת גם למרחקים עצומים: כדור הארץ מושך את הירח, שנמצא רחוק בהרבה.

- "אין משקל ולכן אין מסה": שתי טעויות. יש להם משקל, ובכל מקרה המסה לא תלויה במקום. אסטרונאוט שמתנגש בקיר התחנה מרגיש שיש לו מסה.

- "כבידה רק במקום שיש אוויר": כבידה לא צריכה אוויר. גם על הירח אין אוויר, וגופים נופלים בו.

שאלה 24

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

שולחים לירח שני מכשירים:

- מכשיר 1: קפיץ תלוי, ועל קצהו תלויה אבן.

- מכשיר 2: מאזני כפות. בכף אחת תפוח, ובכף השנייה משקולות שמאזנות אותו בדיוק.

הירח מושך כל גוף בכוח חלש בערך פי 66 מהכוח שבו כדור הארץ מושך את אותו גוף.

א. האם ההתארכות של הקפיץ על הירח תהיה שווה להתארכותו על כדור הארץ? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. על הירח הקפיץ יתארך פחות, כי משקל האבן קטן יותר.

1. הקפיץ מתארך בגלל הכוח שבו האבן מושכת אותו, כלומר בגלל המשקל שלה.

2. על הירח המשקל של האבן קטן בערך פי 66.

3. כוח קטן יותר מותח את הקפיץ פחות, ולכן ההתארכות קטנה יותר.

4. מסת האבן לא השתנתה. רק המשקל השתנה.

ב. האם המאזניים יישארו מאוזנים על הירח? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן. המשקל של התפוח והמשקל של המשקולות קטנים שניהם באותו יחס, ולכן הם עדיין שווים.

1. על כדור הארץ המאזניים מאוזנים: המשקל של התפוח שווה למשקל של המשקולות.

2. על הירח כל גוף נמשך חלש יותר באותו יחס, גם התפוח וגם המשקולות.

3. שני הצדדים קטנים באותו יחס, ולכן הם נשארים שווים זה לזה, והמאזניים נשארים מאוזנים.

ג. איזה משני המכשירים יראה את אותה תוצאה בכל גרם שמים, ולכן מתאים למדידת מסה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

מאזני הכפות. הם משווים בין מסות, ולא מודדים את כוח המשיכה עצמו.

1. הקפיץ מגיב לכוח, ולכן התוצאה שלו משתנה מגרם שמים לגרם שמים: הוא מודד משקל.

2. מאזני הכפות משווים את הגוף למשקולות שהמסה שלהן ידועה. בכל מקום שני הצדדים נמשכים באותו יחס, ולכן ההשוואה לא משתנה.

3. לכן מאזני הכפות מראים את המסה, שהיא גודל קבוע של הגוף.

שאלה 25

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

רובוט על כוכב לכת שאינו כדור הארץ תלה על מד-כוח משקולות שונות ורשם:

מסת המשקולת (ק"ג)הוריית מד-הכוח (ניוטון)
227.47.4
4414.814.8
6622.222.2

א. מה שינה הרובוט בניסוי, ומה מדד?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינה: מסת המשקולת. מדד: המשקל, בעזרת מד-הכוח.

1. הגודל שמשתנה מניסוי לניסוי הוא המסה של המשקולת.

2. מד-הכוח מודד כוח: המשקל של המשקולת על הכוכב הזה.

ב. חשבו את תאוצת הכובד על הכוכב. על איזה גרם שמים נמצא הרובוט, לפי הטבלה: הירח 1.61.6, מאדים 3.73.7, נוגה 8.98.9, צדק 24.824.8 נ'/ק"ג?

תשובה ופתרון לסעיף ב

3.73.7 נ'/ק"ג, מאדים.

1. g=Wmg=\frac{W}{m} בכל מדידה: 7.42=3.7\frac{7.4}{2}=3.7, 14.84=3.7\frac{14.8}{4}=3.7, 22.26=3.7\frac{22.2}{6}=3.7.

2. היחס קבוע: המשקל ביחס ישר למסה, וזו תאוצת הכובד על הכוכב.

3. 3.73.7 נ'/ק"ג מתאים למאדים.

ג. מה יראה מד-הכוח אם הרובוט יתלה עליו משקולת במסה 1010 ק"ג? ומה היה מראה בכדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

3737 ניוטון. בכדור הארץ: 100100 ניוטון.

1. על מאדים: W=10⋅3.7=37W=10\cdot3.7=37 ניוטון.

2. על כדור הארץ: W=10⋅10=100W=10\cdot10=100 ניוטון.

שאלה 26

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

טיל שמסתו הכוללת בזמן השיגור היא 300,000300{,}000 ק"ג עומד על כן השיגור. בניסוי הראשון המנועים דחפו את הטיל כלפי מעלה בכוח של 2,400,0002{,}400{,}000 ניוטון.

א. מה משקל הטיל?

תשובה ופתרון לסעיף א

3,000,0003{,}000{,}000 ניוטון.

W=m⋅g=300,000⋅10=3,000,000W=m\cdot g=300{,}000\cdot10=3{,}000{,}000 ניוטון.

ב. האם הטיל התרומם בניסוי הראשון? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. כוח הדחף (2,400,0002{,}400{,}000 ניוטון) קטן מהמשקל (3,000,0003{,}000{,}000 ניוטון).

1. כדור הארץ מושך את הטיל מטה ב-3,000,0003{,}000{,}000 ניוטון. המנועים דוחפים מעלה ב-2,400,0002{,}400{,}000 ניוטון בלבד.

2. כדי שהטיל יתחיל לעלות, הכוח כלפי מעלה צריך להיות גדול מהמשקל. כאן הוא קטן יותר, והכן ממשיך לתמוך בטיל.

3. זו הסיבה שלטילים צריך מנועים חזקים מאוד: המסה שלהם עצומה, ולכן גם המשקל.

ג. אילו אותו טיל עם אותם מנועים היה עומד על הירח (g=1.6g=1.6 נ'/ק"ג), האם היה מתרומם? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. על הירח משקלו 480,000480{,}000 ניוטון, הרבה פחות מכוח הדחף.

1. המסה לא משתנה: 300,000300{,}000 ק"ג.

2. המשקל על הירח: 300,000⋅1.6=480,000300{,}000\cdot1.6=480{,}000 ניוטון.

3. 2,400,000>480,0002{,}400{,}000>480{,}000, ולכן כוח הדחף גובר על המשקל והטיל מתרומם. לכן קל הרבה יותר לשגר מהירח.

שאלה 27

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

מתכננים תחרויות ספורט על הירח, בתוך כיפה ענקית סגורה שיש בה אוויר כמו בכדור הארץ. הנה ההבדלים החשובים:

מה משוויםכדור הארץהירח
כוח המשיכה על אותו גוףרגילחלש בערך פי 66
אטמוספרה (אוויר)ישאין (רק בתוך הכיפה)

א. על כדור הארץ, אורך מגרש הכדורסל וגובה הסל נקבעו לפי כמה רחוק שחקנים זורקים וכמה גבוה הם קופצים. האם כדאי לשנות אותם על הירח? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן, להגדיל את שניהם. הירח מושך חלש יותר, ולכן השחקנים יקפצו גבוה יותר והכדור יעוף רחוק יותר.

1. המשקל של השחקנים ושל הכדור על הירח קטן בערך פי 66.

2. כוח משיכה חלש מאט פחות את העלייה של קופץ, ולכן השחקן מגיע גבוה יותר.

3. גם הכדור נמשך למטה חלש יותר, ולכן הוא נשאר באוויר יותר זמן ועובר מרחק גדול יותר.

4. בלי שינוי, הסל יהיה קל מדי להגיע אליו והמגרש קצר מדי.

ב. שוער אומר: "על הירח אקפוץ גבוה יותר, כי המסה שלי תהיה קטנה יותר." מה נכון ומה שגוי במשפט שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נכון שיקפוץ גבוה יותר. שגויה הסיבה: המסה שלו לא משתנה. מה שקטן הוא המשקל.

1. התוצאה נכונה: על הירח הוא יקפוץ גבוה יותר.

2. הסיבה שגויה: מסה היא כמות החומר בגוף, והיא לא תלויה במקום.

3. הסיבה הנכונה: הירח מושך אותו חלש יותר, כלומר המשקל שלו קטן.

ג. מרימת משקולות מצליחה להרים על כדור הארץ מוט שמסתו 100100 ק"ג, ולא יותר. האם על הירח תוכל להרים מוט שמסתו גדולה יותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. על הירח המשקל של כל מוט קטן בערך פי 66, ולכן היא תוכל להרים מוט שמסתו גדולה בהרבה מ-100100 ק"ג.

1. כדי להרים מוט צריך להתגבר על המשקל שלו, כלומר על הכוח שבו גרם השמים מושך אותו.

2. המסה של המוט לא משתנה, אבל על הירח המשקל שלו קטן בערך פי 66.

3. הכוח של המרימה לא השתנה, ולכן היא תוכל להרים מוט שמשקלו על הירח שווה למשקל של מוט של 100100 ק"ג על כדור הארץ. למוט כזה מסה גדולה בהרבה.

שאלה 28

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

על הירח (g=1.6g=1.6 נ'/ק"ג) שוקלים שקית קמח במסה 22 ק"ג בשני מכשירים שהובאו מכדור הארץ: מאזני קפיץ שמראים ק"ג (כוילו בכדור הארץ), ומאזני כפות שבהם משווים את השקית למשקולות ידועות. מה יראו המכשירים?

  1. א. מאזני הקפיץ: 22 ק"ג. מאזני הכפות: 0.320.32 ק"ג

  2. ב. מאזני הקפיץ: 0.320.32 ק"ג. מאזני הכפות: 22 ק"ג

  3. ג. שניהם: 22 ק"ג

  4. ד. שניהם: 0.320.32 ק"ג

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. מאזני קפיץ מודדים את הכוח שמותח את הקפיץ, כלומר את המשקל. על הירח המשקל הוא 2⋅1.6=3.22\cdot1.6=3.2 ניוטון. המכשיר כויל בארץ, שם 3.23.2 ניוטון הם משקל של 3.210=0.32\frac{3.2}{10}=0.32 ק"ג, ולכן זה מה שהוא יראה.

2. מאזני כפות משווים בין שני משקלים. על הירח גם השקית וגם המשקולות שוקלות פחות, באותו יחס, ולכן ישתוו כמו בארץ: 22 ק"ג.

- "קפיץ 22, כפות 0.320.32": הפוך. דווקא הקפיץ תלוי ב-gg.

- "שניהם 22": המסה אכן 22 ק"ג, אבל מאזני קפיץ לא מודדים מסה ישירות. הם מודדים כוח.

- "שניהם 0.320.32": במאזני כפות gg מצטמצם, כי הוא פועל על שתי הכפות.

שאלה 29

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

שיר יכולה להרים מהרצפה, לכל היותר, גוף שמשקלו 400400 ניוטון. תאוצת הכובד על הירח היא 1.61.6 נ'/ק"ג. הניחו שגם על הירח היא יכולה להפעיל כלפי מעלה כוח של 400400 ניוטון לכל היותר.

א. מה המסה הגדולה ביותר ששיר יכולה להרים על כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

4040 ק"ג.

m=Wg=40010=40m=\frac{W}{g}=\frac{400}{10}=40 ק"ג.

ב. מה המסה הגדולה ביותר שתוכל להרים על הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ב

250250 ק"ג.

1. על הירח גוף שמשקלו 400400 ניוטון הוא גוף במסה m=4001.6=250m=\frac{400}{1.6}=250 ק"ג.

2. המסה גדולה פי 101.6=6.25\frac{10}{1.6}=6.25 מאשר בארץ, כי כל ק"ג שוקל שם פי 6.256.25 פחות.

ג. על הירח שיר מנסה לדחוף, לאורך משטח חלק, סלע במסה 250250 ק"ג כדי שיתחיל לנוע. האם זה יהיה קל כמו לדחוף סלע במסה 4040 ק"ג על כדור הארץ? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. קשה יותר להאיץ אותו, כי המסה שלו גדולה פי 6.256.25, והמסה לא תלויה בכבידה.

1. המשקל אומר כמה קשה להרים גוף נגד הכבידה. על הירח המשקל קטן.

2. אבל כדי להתחיל להזיז גוף לצדדים צריך להתגבר על ההתמדה שלו, והיא תלויה במסה.

3. מסת הסלע 250250 ק"ג גם על הירח, פי 6.256.25 מ-4040 ק"ג. לכן באותו כוח הוא יתחיל לנוע לאט הרבה יותר.

4. זה ההבדל בין משקל (כוח, תלוי במקום) למסה (כמות חומר, לא תלויה במקום).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.