דילוג לתוכן המרכזי

חום, טמפרטורה ואנרגיה תרמית - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ז' - פיזיקה · אנרגיה: סוגים, המרות, מעברים, חום ושימור · 19 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מכניסים מד-טמפרטורה ("מדחום") לכוס מים. מה הוא מודד?

  1. א. את כמות החום שיש במים

  2. ב. את האנרגיה התרמית של כל המים בכוס

  3. ג. את הטמפרטורה של המים

  4. ד. את כמות הקור שיש במים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

מד-טמפרטורה מודד טמפרטורה: עד כמה הגוף חם או קר. הטמפרטורה קשורה למהירות הממוצעת של החלקיקים, ולא לכמות המים.

- "כמות החום שיש במים": חום הוא אנרגיה שעוברת בין גופים, ולא משהו שנמצא בגוף. זו הטעות שבמילה "מדחום".

- "האנרגיה התרמית של כל המים": בכוס מלאה ובחצי כוס באותה טמפרטורה מד-הטמפרטורה מראה אותו מספר, אף שבכוס המלאה יש פי 22 אנרגיה תרמית.

- "כמות הקור": אין גודל כזה. גוף קר הוא גוף שהטמפרטורה שלו נמוכה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

מהו חום במובן המדעי?

  1. א. אנרגיה שעוברת מגוף אחד לגוף אחר בגלל הבדל בטמפרטורות שלהם

  2. ב. האנרגיה שנמצאת בתוך גוף חם

  3. ג. מספר שמראה עד כמה גוף חם או קר

  4. ד. חומר בלתי נראה שזורם מגוף חם לגוף קר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

חום הוא אנרגיה שעוברת: האנרגיה שעוברת מגוף שהטמפרטורה שלו גבוהה לגוף שהטמפרטורה שלו נמוכה.

- "האנרגיה שנמצאת בתוך גוף חם": זו אנרגיה תרמית, ויש אותה לכל גוף, גם לקר.

- "מספר שמראה עד כמה גוף חם": זו טמפרטורה.

- "חומר בלתי נראה": חום אינו חומר. הוא אנרגיה, ואין לו מסה.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

מחממים מים בסיר. מה קורה לחלקיקי המים כשהטמפרטורה של המים עולה?

  1. א. כל חלקיק גדל ומתנפח

  2. ב. מספר החלקיקים במים גדל

  3. ג. נכנסים בין חלקיקי המים חלקיקים של חום

  4. ד. החלקיקים נעים, בממוצע, מהר יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים. טמפרטורה גבוהה יותר פירושה שהחלקיקים נעים, בממוצע, מהר יותר.

- "כל חלקיק גדל": החלקיקים עצמם לא משתנים בחימום. המרחקים ביניהם יכולים לגדול, אבל לא הם.

- "מספר החלקיקים גדל": לא נוספו מים, ולכן מספר החלקיקים לא השתנה.

- "חלקיקים של חום": חום הוא אנרגיה, לא חלקיקים.

שאלה 4

קלה · פתוחה

השלימו כל משפט באחת המילים: חום, טמפרטורה, אנרגיה תרמית.

א. מד-טמפרטורה בכיתה מראה 24∘C24^\circ\text{C}. המספר 2424 הוא ה______ של האוויר בכיתה.

תשובה ופתרון לסעיף א

טמפרטורה.

מספר שמד-טמפרטורה מראה הוא תמיד טמפרטורה: עד כמה האוויר חם או קר.

ב. כשמניחים יד קרה על מצח חם, ______ עובר מהמצח אל היד.

תשובה ופתרון לסעיף ב

חום.

האנרגיה שעוברת מגוף חם (המצח) לגוף קר (היד) נקראת חום.

ג. בבריכת שחייה יש הרבה יותר ______ מאשר בכוס מים באותה טמפרטורה, כי בבריכה יש הרבה יותר חלקיקים שנעים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

אנרגיה תרמית.

האנרגיה התרמית היא הסכום של אנרגיות התנועה של כל החלקיקים. באותה טמפרטורה, ביותר מים יש יותר חלקיקים, ולכן הסכום גדול יותר.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

בקנקן יש 11 ליטר מים בטמפרטורה 60∘C60^\circ\text{C}. מוזגים חצי מהמים לכוס. מה הטמפרטורה של המים בכוס רגע אחרי המזיגה? (הניחו שהמים לא מתקררים בזמן המזיגה.)

  1. א. 30∘C30^\circ\text{C}

  2. ב. 60∘C60^\circ\text{C}

  3. ג. 120∘C120^\circ\text{C}

  4. ד. 60∘C60^\circ\text{C} בכוס ו-30∘C30^\circ\text{C} בקנקן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הטמפרטורה לא תלויה בכמות המים. כל חלק של המים היה ב-60∘C60^\circ\text{C}, ולכן גם המים בכוס וגם המים שנשארו בקנקן נמצאים ב-60∘C60^\circ\text{C}. מה שהתחלק לשניים הוא האנרגיה התרמית, לא הטמפרטורה.

- 30∘C30^\circ\text{C}: חילקו את הטמפרטורה לשניים כאילו היא כמות שמתחלקת.

- 120∘C120^\circ\text{C}: כפלו במקום לחלק. אין סיבה שהטמפרטורה תעלה.

- "30∘C30^\circ\text{C} בקנקן": חשבו שהמים שנשארו בקנקן איבדו חצי מהטמפרטורה יחד עם חצי מהמים. גם שם הטמפרטורה נשארת 60∘C60^\circ\text{C}.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

על השולחן עומדת כוס מים רותחים, בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. באמבטיה יש 150150 ליטר מים פושרים, בטמפרטורה 35∘C35^\circ\text{C}.

א. באיזו מהן הטמפרטורה גבוהה יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכוס: 100∘C100^\circ\text{C} לעומת 35∘C35^\circ\text{C}.

משווים את המספרים שמד-הטמפרטורה מראה: 100>35100>35.

ב. באיזו מהן יש יותר אנרגיה תרמית? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

באמבטיה. בכל חלקיק יש פחות אנרגיית תנועה, אבל יש בה הרבה מאוד חלקיקים יותר מאשר בכוס.

1. אנרגיה תרמית היא סכום אנרגיות התנועה של כל החלקיקים.

2. בכוס החלקיקים מהירים יותר בממוצע, אבל יש בה מעט מים (בערך רבע ליטר).

3. באמבטיה החלקיקים איטיים יותר בממוצע, אבל יש בה פי מאות יותר חלקיקים.

4. הסכום באמבטיה גדול בהרבה, ולכן יש בה יותר אנרגיה תרמית.

ג. דנה אומרת: "במים הרותחים יש יותר חום מאשר באמבטיה." מה לא מדויק במשפט שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

חום הוא אנרגיה שעוברת בין גופים, ואין "חום בתוך" גוף. מה שגבוה יותר בכוס הוא הטמפרטורה, ואילו האנרגיה התרמית גדולה יותר דווקא באמבטיה.

1. דנה משתמשת במילה "חום" במשמעות של יום-יום.

2. בפיזיקה חום הוא רק האנרגיה שעוברת מגוף חם לגוף קר.

3. אם היא התכוונה לטמפרטורה, היא צריכה לומר: "הטמפרטורה של המים הרותחים גבוהה יותר". זה נכון.

4. אם היא התכוונה לאנרגיה שיש במים, היא טועה: לפי סעיף ב, באמבטיה יש יותר אנרגיה תרמית.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

שלוש תחנות מזג אוויר מדדו במשך שנה את הטמפרטורה הממוצעת בכל חודש. בגרף רואים את התוצאות (חודש 11 הוא ינואר).

‫הטמפרטורה הממוצעת בכל חודש‬‫תחנת ההר‬‫תחנת המדבר‬‫תחנת החוף‬024681012141618202224262830323436123456789101112‫חודש‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬

א. מה הייתה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בתחנת המדבר, ובאיזה חודש?

תשובה ופתרון לסעיף א

34∘C34^\circ\text{C}, בחודש 77.

מחפשים על הקו של תחנת המדבר את הנקודה הגבוהה ביותר: בחודש 77 הקו מגיע ל-3434.

ב. באילו שני חודשים הייתה הטמפרטורה בתחנת המדבר שווה לטמפרטורה בתחנת החוף?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בחודש 1010 (26∘C26^\circ\text{C}) ובחודש 1212 (18∘C18^\circ\text{C}).

מחפשים חודשים שבהם הנקודות של שני הקווים נמצאות באותו גובה: בחודש 1010 שתיהן ב-2626, ובחודש 1212 שתיהן ב-1818.

ג. באיזו תחנה נמדדה הטמפרטורה הנמוכה ביותר בשנה, ומה היא הייתה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בתחנת ההר, 3∘C3^\circ\text{C} בחודש 11.

הנקודה הנמוכה ביותר בכל הגרף היא על הקו של תחנת ההר, בחודש 11: 33.

ד. באיזו תחנה היה ההבדל הגדול ביותר בין החודש החם לחודש הקר? כמה מעלות הוא היה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בתחנת ההר: 2121 מעלות.

1. ההר: הכי חם 2424, הכי קר 33. ההבדל: 24−3=2124-3=21 מעלות.

2. המדבר: 34−16=1834-16=18 מעלות.

3. החוף: 30−17=1330-17=13 מעלות.

4. 2121 הוא הגדול ביותר, ולכן בתחנת ההר.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

במד-טמפרטורה יש צינורית דקה ובה נוזל. מכניסים את מד-הטמפרטורה למים חמים, והנוזל עולה בצינורית. מה קרה לנוזל שבצינורית?

  1. א. מספר החלקיקים של הנוזל גדל, ולכן הוא תופס יותר מקום

  2. ב. המסה של הנוזל גדלה, כי נכנס לתוכו חום

  3. ג. החלקיקים שלו נעים מהר יותר בממוצע, והמרחקים ביניהם גדלו

  4. ד. כל חלקיק של הנוזל התנפח, ולכן הנוזל תופס יותר מקום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

חום עבר מהמים החמים לנוזל שבמד-הטמפרטורה. החלקיקים של הנוזל נעים עכשיו מהר יותר בממוצע (הטמפרטורה עלתה), והמרחקים הממוצעים ביניהם גדלו, ולכן הנוזל תופס נפח גדול יותר ועולה בצינורית.

- "מספר החלקיקים גדל": שום חומר לא נכנס לצינורית הסגורה.

- "המסה גדלה": חום הוא אנרגיה, ואין לו מסה. המסה של הנוזל לא משתנה.

- "כל חלקיק התנפח": החלקיקים עצמם לא משנים את גודלם. משתנים רק המהירות שלהם והמרחקים ביניהם.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

רועי הכניס את כף ידו לקערה עם מים בטמפרטורה 50∘C50^\circ\text{C}, והרגיש שהמים חמים מאוד. אחר כך נגע בטיפה אחת של מים מאותה קערה, ובקושי הרגיש חום.

א. האם הטמפרטורה של הטיפה נמוכה מהטמפרטורה של המים בקערה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. גם הטיפה ב-50∘C50^\circ\text{C}. הטמפרטורה לא תלויה בכמות המים.

1. הטיפה נלקחה מהמים שבקערה, ולכן החלקיקים שלה נעים באותה מהירות ממוצעת כמו בקערה.

2. הטמפרטורה מתארת את המהירות הממוצעת, ולא את מספר החלקיקים. לכן היא זהה.

ב. הסבירו מדוע הטיפה כמעט לא חיממה את היד, אף שהטמפרטורה שלה גבוהה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בטיפה יש מעט מאוד חלקיקים, ולכן מעט מאוד אנרגיה תרמית. מעט חום עובר ממנה ליד, והיא מתקררת כמעט מיד. מהקערה ממשיך לעבור חום ליד כל הזמן.

1. היד מרגישה את החום שעובר אליה, ולא את הטמפרטורה עצמה.

2. האנרגיה התרמית תלויה בכמות החומר: בטיפה היא קטנה מאוד.

3. אחרי שעוברת ליד כמות קטנה של אנרגיה, הטיפה כבר בטמפרטורה של העור, ומעבר החום נפסק.

4. במים שבקערה יש הרבה אנרגיה תרמית. הם נשארים חמים מהעור לאורך זמן, וחום ממשיך לעבור ליד.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

בסיר א יש 11 ליטר מים, ובסיר ב יש 33 ליטר מים. בשני הסירים המים בטמפרטורה 70∘C70^\circ\text{C}. מה נכון?

  1. א. בשני הסירים אותה טמפרטורה ואותה אנרגיה תרמית

  2. ב. בסיר ב הטמפרטורה גבוהה יותר, כי יש בו יותר מים

  3. ג. בסיר א יש יותר אנרגיה תרמית, כי מעט מים מתחממים מהר יותר

  4. ד. בשני הסירים אותה טמפרטורה, ובסיר ב יש יותר אנרגיה תרמית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הטמפרטורה זהה, ולכן החלקיקים בשני הסירים נעים באותה מהירות ממוצעת. בסיר ב יש פי 33 יותר מים, כלומר פי 33 יותר חלקיקים, ולכן הסכום של אנרגיות התנועה שלהם, האנרגיה התרמית, גדול פי 33.

- "אותה אנרגיה תרמית": בלבול בין טמפרטורה לאנרגיה תרמית. אותה טמפרטורה לא אומרת אותה אנרגיה.

- "בסיר ב הטמפרטורה גבוהה יותר": הטמפרטורה לא תלויה בכמות. שני הסירים ב-70∘C70^\circ\text{C}.

- "מעט מים מתחממים מהר יותר": זה נכון על קצב החימום, אבל השאלה היא כמה אנרגיה יש עכשיו, באותה טמפרטורה.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

נועם ותמר רצו לבדוק אם כמות המים משפיעה על עליית הטמפרטורה בחימום. הם לקחו שתי כוסות זהות: בכוס א שמו 100100 גרם מים ובכוס ב 200200 גרם מים, שתיהן ב-22∘C22^\circ\text{C}. כל כוס חוממה על נר זהה, באותו מרחק מהלהבה, במשך 55 דקות, ואז מדדו את הטמפרטורה.

א. מה הגורם המשפיע בניסוי (מה שינו) ומה הגורם המושפע (מה מדדו)?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגורם המשפיע: כמות (מסת) המים. הגורם המושפע: הטמפרטורה של המים בסוף החימום.

1. ההבדל היחיד בין הכוסות הוא כמות המים: 100100 גרם מול 200200 גרם.

2. מה שמודדים בסוף, כדי לראות את ההשפעה, הוא הטמפרטורה (או בכמה מעלות היא עלתה).

ב. מדוע הקפידו על נרות זהים ועל אותו זמן חימום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כדי שלשתי הכוסות תעבור אותה כמות אנרגיה (חום), ושההבדל היחיד יהיה כמות המים.

1. נר חזק יותר או חימום ארוך יותר מעבירים יותר אנרגיה למים.

2. אם גם זה היה שונה, לא היינו יודעים אם ההבדל בתוצאה נגרם מכמות המים או מכמות האנרגיה.

ג. באיזו כוס הטמפרטורה תעלה יותר? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בכוס א. אותה אנרגיה מתחלקת בין פחות חלקיקים, ולכן כל חלקיק מקבל בממוצע יותר, והחלקיקים מאיצים יותר.

1. לשתי הכוסות עברה אותה כמות אנרגיה.

2. בכוס א יש חצי ממספר החלקיקים שבכוס ב.

3. לכן התוספת לכל חלקיק, בממוצע, גדולה יותר בכוס א: המהירות הממוצעת עולה יותר.

4. מהירות ממוצעת גבוהה יותר פירושה טמפרטורה גבוהה יותר.

ד. ציינו עוד גורם אחד, שלא נזכר בשאלה, שצריך להשאיר זהה בשתי הכוסות.

תשובה ופתרון לסעיף ד

למשל: מדי-טמפרטורה מאותו סוג, ערבוב המים באותה צורה לפני המדידה, אותו מקום בחדר (בלי רוח או חלון פתוח ליד אחת הכוסות).

כל דבר שיכול להשפיע על הטמפרטורה בסוף, חוץ מכמות המים, צריך להיות זהה. הכוסות, הטמפרטורה ההתחלתית, סוג הנר, המרחק מהלהבה וזמן החימום כבר נזכרו.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

אלון אמר: "בסיר גדול של מרק ב-80∘C80^\circ\text{C} יש יותר חום מאשר בקערית מרק ב-80∘C80^\circ\text{C}." איזה תיקון למשפט שלו נכון מבחינה מדעית?

  1. א. המשפט נכון, ואין צורך לתקן אותו

  2. ב. בסיר יש יותר אנרגיה תרמית. חום הוא אנרגיה שעוברת בין גופים, ולא משהו שיש בגוף

  3. ג. בסיר יש טמפרטורה גבוהה יותר, כי יש בו יותר מרק

  4. ד. בסיר ובקערית יש אותה אנרגיה, כי הטמפרטורה שלהם שווה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הרעיון של אלון נכון, אבל המילה לא נכונה. לגוף יש אנרגיה תרמית, וחום הוא רק האנרגיה שעוברת כשיש הבדל בטמפרטורות. באותה טמפרטורה, בסיר יש יותר חלקיקים, ולכן יותר אנרגיה תרמית.

- "המשפט נכון": בפיזיקה אי אפשר לומר "יש בגוף חום".

- "טמפרטורה גבוהה יותר": שניהם ב-80∘C80^\circ\text{C}. הטמפרטורה לא תלויה בכמות.

- "אותה אנרגיה": בלבול בין טמפרטורה לאנרגיה תרמית. האנרגיה התרמית תלויה גם בכמות החומר.

שאלה 13

קשה · פתוחה

בכוס א יש 200200 מ"ל מים ב-30∘C30^\circ\text{C}, וגם בכוס ב יש 200200 מ"ל מים ב-30∘C30^\circ\text{C}. שופכים את שתי הכוסות לקנקן אחד. הניחו שלא עובר חום לקנקן או לאוויר.

א. מה הטמפרטורה של המים בקנקן?

תשובה ופתרון לסעיף א

30∘C30^\circ\text{C}.

1. שני הגופים היו באותה טמפרטורה, ולכן לא עבר חום מאחד לשני.

2. הטמפרטורות לא מתחברות: 30+3030+30 אינו הטמפרטורה של התערובת. כל המים נשארים ב-30∘C30^\circ\text{C}.

ב. השוו את האנרגיה התרמית של המים בקנקן לאנרגיה התרמית של המים שהיו בכוס א.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בקנקן יש פי 22 אנרגיה תרמית מאשר בכוס א.

האנרגיה התרמית תלויה בכמות: בקנקן יש 400400 מ"ל, פי 22 מכוס א, באותה טמפרטורה. האנרגיה התרמית של המים בקנקן היא הסכום של האנרגיות של שתי הכוסות.

ג. הסבירו את שתי התשובות בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המהירות הממוצעת של החלקיקים לא השתנתה, ולכן הטמפרטורה לא השתנתה. מספר החלקיקים גדל פי 22, ולכן הסכום של אנרגיות התנועה גדל פי 22.

1. הטמפרטורה היא מדד לממוצע של אנרגיית התנועה של החלקיקים. בשתי הכוסות הממוצע היה זהה, והוא נשאר אותו ממוצע גם כשהן מתערבבות.

2. האנרגיה התרמית היא הסכום של אנרגיות התנועה של כל החלקיקים. בקנקן יש פי 22 חלקיקים, ולכן הסכום גדל פי 22.

3. ממוצע לא משתנה כשמחברים שתי קבוצות עם אותו ממוצע, וסכום כן.

שאלה 14

קשה · פתוחה

שירה טוענת: "לקוביית קרח ב-0∘C0^\circ\text{C} אין בכלל אנרגיה תרמית, כי היא קרה."

א. האם שירה צודקת? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. גם בקרח החלקיקים נעים: הם מתנודדים במקום. לכן יש להם אנרגיית תנועה, ולקרח יש אנרגיה תרמית.

1. לפי מודל החלקיקים, החלקיקים נמצאים בתנועה מתמדת בכל מצב צבירה.

2. במוצק, כמו קרח, החלקיקים לא עוברים ממקום למקום, אבל מתנודדים סביב מקום קבוע.

3. לכל חלקיק שנע יש אנרגיית תנועה, והסכום שלהן הוא האנרגיה התרמית.

4. "קר" פירושו שהטמפרטורה נמוכה, כלומר שהחלקיקים איטיים יחסית, ולא שאין להם אנרגיה.

ב. גוש קרח ענק (קרחון) ב-0∘C0^\circ\text{C} וכוס תה ב-80∘C80^\circ\text{C}. האם ייתכן שבקרחון יש יותר אנרגיה תרמית מאשר בתה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כן. בקרחון יש מספר עצום של חלקיקים, ולכן הסכום של אנרגיות התנועה שלהם יכול להיות גדול בהרבה מזה של כוס תה, אף שהטמפרטורה שלו נמוכה.

1. הטמפרטורה הגבוהה של התה אומרת שכל חלקיק בו מהיר יותר בממוצע.

2. האנרגיה התרמית תלויה גם במספר החלקיקים, כלומר במסה.

3. לקרחון יש מסה של אלפי טונות, ולכוס תה מסה של כרבע קילוגרם.

4. לכן אי אפשר להשוות אנרגיה תרמית לפי הטמפרטורה בלבד, ובמקרה הזה בקרחון יש יותר.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

בכוס א יש 100100 מ"ל מים ב-70∘C70^\circ\text{C}. בכוס ב יש 300300 מ"ל מים ב-40∘C40^\circ\text{C}. איזה משפט נכון בוודאות?

  1. א. חלקיקי המים בכוס א נעים, בממוצע, מהר יותר מחלקיקי המים בכוס ב

  2. ב. בכוס א יש יותר אנרגיה תרמית, כי הטמפרטורה שלה גבוהה יותר

  3. ג. בכוס ב יש יותר חום, כי יש בה יותר מים

  4. ד. אם נשפוך את שתי הכוסות לקנקן אחד, הטמפרטורה בו תהיה 110∘C110^\circ\text{C}

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים. בכוס א הטמפרטורה גבוהה יותר, ולכן החלקיקים בה מהירים יותר בממוצע. זה נכון בלי קשר לכמות המים.

- "בכוס א יותר אנרגיה תרמית": אי אפשר לקבוע לפי הטמפרטורה בלבד. בכוס ב יש פי 33 יותר חלקיקים, והאנרגיה התרמית היא הסכום של כולם.

- "בכוס ב יותר חום": בגוף אין "חום". חום הוא רק אנרגיה שעוברת. יש לגוף אנרגיה תרמית.

- 110∘C110^\circ\text{C}: חיברו טמפרטורות. כשמערבבים מים חמים וקרים, הטמפרטורה מתקבלת בין 4040 ל-7070, כי חום עובר מהחמים לקרים.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

איזה משפט מתאר נכון את ההבדל בין חום לבין טמפרטורה?

  1. א. חום וטמפרטורה הם שני שמות לאותו גודל, ושניהם נמדדים במעלות צלזיוס

  2. ב. טמפרטורה מתארת עד כמה גוף חם או קר, וחום הוא אנרגיה שעוברת מגוף חם יותר לגוף קר יותר

  3. ג. חום נמדד במעלות צלזיוס, וטמפרטורה נמדדת בג'ול

  4. ד. לגוף גדול יש תמיד טמפרטורה גבוהה יותר מלגוף קטן, כי יש בו יותר חום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

טמפרטורה (במעלות צלזיוס) מתארת את מצבו של הגוף: עד כמה הוא חם. חום הוא אנרגיה שעוברת מגוף לגוף בגלל הפרש טמפרטורות, ונמדד בג'ול (או בקלוריות).

- "אותו גודל": זו בדיוק התפיסה השגויה שההבחנה באה לתקן. לגדלים יחידות שונות.

- "חום במעלות, טמפרטורה בג'ול": היחידות הוחלפו.

- "גוף גדול חם יותר": טמפרטורה לא תלויה בגודל הגוף. דלי מים וכוס מים מאותו ברז הם באותה טמפרטורה, אף שבדלי צריך הרבה יותר חום כדי לחמם אותו.

שאלה 17

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

כוס תה חם עומדת על השולחן ומתקררת לאט. מה קורה בזמן הזה לחלקיקים של התה?

  1. א. הם נעים מהר יותר, כי התה מתכווץ

  2. ב. הם נעצרים לגמרי ברגע שהתה מגיע לטמפרטורת החדר

  3. ג. הם נעים לאט יותר בממוצע, ואנרגיית התנועה הממוצעת שלהם קטנה

  4. ד. תנועתם לא משתנה, כי משתנה רק כמות החום בתה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

טמפרטורה גבוהה יותר פירושה שהחלקיקים נעים מהר יותר בממוצע. כשהתה מתקרר, מהירות החלקיקים הממוצעת ואנרגיית התנועה הממוצעת שלהם קטנות.

- "נעים מהר יותר": הפוך. ירידה בטמפרטורה היא האטה של החלקיקים.

- "נעצרים לגמרי": בטמפרטורת החדר החלקיקים עדיין נעים מהר. הם לא נעצרים בשום טמפרטורה רגילה.

- "תנועתם לא משתנה": הטמפרטורה של התה ירדה, והיא בדיוק המדד לתנועת החלקיקים.

שאלה 18

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

בניסוי מחממים במשך 55 דקות, על שתי להבות זהות, סיר גדול מלא מים וסיר קטן מלא מים. בהתחלה המים בשני הסירים באותה טמפרטורה. מה נכון לגבי הסירים בסוף הניסוי?

  1. א. שני הסירים קיבלו בערך אותה כמות חום, אבל הטמפרטורה בסיר הקטן עלתה יותר, כי יש בו פחות מים

  2. ב. הסיר הגדול קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

  3. ג. המים בשני הסירים באותה טמפרטורה, כי הלהבות זהות

  4. ד. הסיר הקטן קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הלהבות זהות ופועלות אותו זמן, ולכן כל סיר קיבל בערך אותה כמות חום. בסיר הקטן הכמות הזאת מתחלקת בין פחות מים, ולכן הטמפרטורה שלהם עולה יותר.

- "הסיר הגדול קיבל יותר חום": כמות החום נקבעת לפי הלהבה והזמן, לא לפי גודל הסיר. ובכל מקרה הוא לא יהיה חם יותר.

- "אותה טמפרטורה": בלבול בין חום לטמפרטורה. אותה כמות חום לא מעלה את הטמפרטורה באותה מידה כשהמסות שונות.

- "הסיר הקטן קיבל יותר חום": התוצאה (מים חמים יותר) נכונה, אבל הסיבה שגויה. הוא לא קיבל יותר חום, הוא צריך פחות חום לכל מעלה.

שאלה 19

קשה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית בטבע היא בערך −273∘C-273^\circ\text{C}, והיא נקראת "האפס המוחלט". בתחנת מחקר באנטארקטיקה נמדדה פעם טמפרטורת אוויר של כ-−89∘C-89^\circ\text{C}, מהנמוכות שנמדדו אי פעם על פני כדור הארץ.

א. בכמה מעלות הייתה הטמפרטורה שנמדדה באנטארקטיקה גבוהה מהאפס המוחלט?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכ-184184 מעלות.

−89−(−273)=−89+273=184-89-(-273)=-89+273=184 מעלות.

ב. מה קורה לתנועת החלקיקים של חומר כשמקררים אותו יותר ויותר, לקראת האפס המוחלט? מדוע אי אפשר להגיע לטמפרטורה נמוכה ממנו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

החלקיקים נעים לאט יותר ויותר, ובאפס המוחלט תנועתם מינימלית. אי אפשר לקרר מעבר לזה, כי אין תנועה איטית יותר.

1. טמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

2. ככל שמקררים, החלקיקים מאטים.

3. באפס המוחלט אנרגיית התנועה שלהם הקטנה ביותר האפשרית, ואין עוד מה להוציא מהם. לכן אין טמפרטורה נמוכה יותר.

ג. נעם אומר: "בקוביית קרח בטמפרטורה −10∘C-10^\circ\text{C} החלקיקים לא זזים בכלל, כי היא קפואה." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. הקרח רחוק מאוד מהאפס המוחלט, וחלקיקיו רוטטים סביב מקומם. במוצק החלקיקים לא נודדים ממקום למקום, אבל הם נעים.

1. −10∘C-10^\circ\text{C} גבוהה מהאפס המוחלט בכ-263263 מעלות.

2. בכל טמפרטורה מעל האפס המוחלט החלקיקים נעים.

3. במוצק החלקיקים קשורים זה לזה ולכן רק רוטטים במקומם, אבל זו עדיין תנועה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.