דילוג לתוכן המרכזי

חימום, קירור ושינוי מצב צבירה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ז' - פיזיקה · אנרגיה: סוגים, המרות, מעברים, חום ושימור · 21 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

נגה הוציאה מהמקרר בקבוק זכוכית סגור עם מיץ. אחרי כמה דקות הבקבוק היה מכוסה מבחוץ בטיפות מים. מאיפה באו הטיפות?

  1. א. אדי מים מהאוויר נגעו בבקבוק הקר, התקררו והפכו לנוזל: התעבות

  2. ב. המיץ חלחל החוצה דרך הזכוכית

  3. ג. הקור שיצא מהבקבוק הפך לטיפות מים

  4. ד. המים שבמיץ התאדו דרך הפקק והצטברו על הדופן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

באוויר יש אדי מים, כלומר מים במצב גז. כשהם נוגעים בדופן הקרה, הם מוסרים לה חום ומתקררים. החלקיקים שלהם מאטים, מתקרבים זה לזה ונצמדים לטיפות של נוזל. זו התעבות: מעבר מגז לנוזל.

•המיץ חלחל: הבקבוק סגור, והזכוכית לא מעבירה נוזל. גם בקבוק ריק וסגור שיוצא מהמקרר מתכסה בטיפות.

•הקור יצא: קור לא יוצא מגופים. חום עבר מהאוויר אל הבקבוק הקר, ובגלל זה אדי המים התקררו.

•המיץ התאדה: בתוך מקרר המיץ קר, והבקבוק סגור. הטיפות נוצרות מחוץ לבקבוק, מהאוויר שסביבו.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

סיר מים רותח על הכיריים כבר 55 דקות, והאש ממשיכה לחמם אותו. מה קורה לטמפרטורת המים בזמן הרתיחה?

  1. א. היא ממשיכה לעלות, כי האש ממשיכה להעביר חום

  2. ב. היא נשארת קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}, כל עוד יש מים בסיר

  3. ג. היא עולה רק אם מגבירים את האש

  4. ד. היא יורדת, כי חלק מהמים הופך לאדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בזמן הרתיחה הטמפרטורה של המים קבועה: בגובה פני הים היא 100∘C100^\circ\text{C}. החום שהאש ממשיכה להעביר לא מעלה את הטמפרטורה, אלא משמש להפיכת מים נוזליים לאדים.

•ממשיכה לעלות: זה נכון לפני הרתיחה. כשהמים רותחים, הטמפרטורה נעצרת.

•עולה אם מגבירים את האש: אש חזקה יותר גורמת למים להפוך לאדים מהר יותר, אבל לא להיות חמים יותר.

•יורדת: חלק מהמים הופך לאדים, אבל האש ממשיכה לחמם, והטמפרטורה של המים שנשארו לא יורדת.

שאלה 3

קלה · פתוחה

ביום חם מאוד בקיץ, חוטי החשמל שבין שני עמודים נראים שמוטים ונמוכים יותר מאשר בבוקר קר בחורף. החוטים עשויים ממתכת, והמרחק בין העמודים לא משתנה.

א. מה קרה לאורך החוטים בקיץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

הם התארכו: המתכת התפשטה בחום.

1. החוט קשור בשני קצותיו לעמודים, והמרחק ביניהם קבוע.

2. אם החוט שמוט יותר, הוא ארוך יותר.

3. כלומר כשהמתכת התחממה, הנפח שלה גדל והחוט התארך.

ב. הסבירו בעזרת מודל החלקיקים מדוע מתכת מתפשטת כשהיא מתחממת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בחימום חלקיקי המתכת רוטטים מהר וחזק יותר סביב המקום שלהם, ולכן המרחקים ביניהם גדלים. החלקיקים עצמם לא גדלים, ומספרם לא משתנה.

1. במוצק כל חלקיק נמצא במקום קבוע ורוטט סביבו.

2. כשהמתכת מתחממת, החלקיקים קולטים אנרגיה ורוטטים מהר יותר ובתנועה רחבה יותר.

3. כך המרחק הממוצע בין חלקיקים שכנים גדל.

4. לכן הגוף כולו גדל בנפח, והחוט מתארך.

5. החלקיקים עצמם לא מתנפחים, ומספרם לא משתנה, ולכן גם המסה של החוט לא משתנה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

קוביית קרח נמסה בכוס. מה קורה לחלקיקי המים בזמן ההיתוך?

  1. א. החלקיקים עצמם מתרככים ונעשים נוזליים

  2. ב. החלקיקים מתרחקים מאוד זה מזה וזזים בחופשיות בכל הכוס

  3. ג. מספר החלקיקים קטן, כי חלק מהם נעלם

  4. ד. החלקיקים עוזבים את המקומות הקבועים שלהם ומתחילים להחליק זה על זה, אבל נשארים קרובים זה לזה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בקרח, שהוא מוצק, כל חלקיק נמצא במקום קבוע ורוטט סביבו. בהיתוך החלקיקים קולטים אנרגיה, משתחררים מהמקומות הקבועים ומתחילים להחליק זה על זה, כמו בכל נוזל. הם עדיין קרובים זה לזה.

•מתרככים: החלקיקים עצמם לא משתנים. משתנים רק הסידור והתנועה שלהם. אין "חלקיק נוזלי".

•מתרחקים מאוד וזזים בחופשיות: זה תיאור של גז, למשל אדי מים, ולא של נוזל.

•מספר החלקיקים קטן: בהיתוך אף חלקיק לא נעלם, ולכן גם המסה נשמרת.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בקופסה סגורה היטב יש קוביות קרח. המסה של הקופסה עם הקרח היא 250250 גרם. משאירים את הקופסה על השולחן עד שכל הקרח נמס.

א. מה תהיה המסה של הקופסה עם המים? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

250250 גרם. בהיתוך שום חומר לא נוסף ולא נעלם, ולכן המסה נשמרת.

1. ההיתוך הוא שינוי במצב הצבירה: מוצק הופך לנוזל.

2. אותם חלקיקים נשארים בקופסה, ומספרם לא משתנה.

3. לכן המסה הכוללת נשמרת: 250250 גרם.

ב. מה כן השתנה בתוך הקופסה בעקבות ההיתוך?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מצב הצבירה (ממוצק לנוזל), הסידור והתנועה של החלקיקים, והצורה: המים מקבלים את צורת הקופסה.

1. הקרח היה מוצק עם צורה קבועה, והמים הם נוזל שמקבל את צורת הכלי.

2. החלקיקים עברו ממקומות קבועים לתנועה שבה הם מחליקים זה על זה.

ג. למה חשוב שהקופסה תהיה סגורה, ומה עוד כדאי לעשות לפני השקילה השנייה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי שאדי מים לא ייצאו ולא ייכנסו. לפני השקילה מנגבים את הקופסה מבחוץ, כי על דופן קרה מתעבות טיפות מים מהאוויר.

1. בקופסה פתוחה חלק מהמים היו מתאדים החוצה, והמסה הייתה נראית קטנה יותר.

2. גם קופסה סגורה וקרה מתכסה מבחוץ בטיפות: אדי מים מהאוויר מתעבים עליה. הטיפות האלה מוסיפות מסה שלא הייתה בהתחלה.

3. לכן מנגבים את הקופסה לפני השקילה, וכך משווים רק את מה שבתוכה.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בטיול על חוף הים חימם נדב סיר עם מים על כירת גז קטנה. מד טמפרטורה דיגיטלי שבתוך המים רשם את הטמפרטורה בכל דקה. הגרף מראה את התוצאות במשך 1212 דקות.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬01234567891011120102030405060708090100110

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובכמה מעלות היא עלתה ב-44 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. ב-44 הדקות הראשונות היא עלתה ב-4040 מעלות, עד 60∘C60^\circ\text{C}.

1. ב-t=0t=0 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. ב-t=4t=4 דקות הגרף נמצא ב-60∘C60^\circ\text{C}.

3. העלייה: 60−20=4060-20=40 מעלות.

ב. מה הפרש הטמפרטורות בין הרגע שעברה דקה אחת מתחילת החימום לבין הרגע שעברו 66 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

5050 מעלות.

1. אחרי דקה אחת (t=1t=1): 30∘C30^\circ\text{C}.

2. אחרי 66 דקות (t=6t=6): 80∘C80^\circ\text{C}.

3. ההפרש: 80−30=5080-30=50 מעלות.

ג. מדוע מהדקה השמינית הגרף הופך לקו אופקי, אף שהאש ממשיכה לחמם? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בדקה השמינית המים מגיעים ל-100∘C100^\circ\text{C} ומתחילים לרתוח. החום שנכנס משמש לניתוק חלקיקים מהנוזל והפיכתם לאדים, ולא להגברת המהירות שלהם, ולכן הטמפרטורה לא עולה.

1. הקו האופקי פירושו שהטמפרטורה לא משתנה: 100∘C100^\circ\text{C}, נקודת הרתיחה של מים.

2. האש ממשיכה להעביר חום למים.

3. האנרגיה הזאת משמשת להתגבר על כוחות המשיכה בין החלקיקים בנוזל, וכך חלקיקים מתנתקים והופכים לגז.

4. המהירות הממוצעת של החלקיקים לא גדלה, ולכן הטמפרטורה נשארת קבועה.

ד. נדב שכח את הסיר על האש עוד חצי שעה. מה תהיה טמפרטורת המים, ומה עוד ישתנה בסיר?

תשובה ופתרון לסעיף ד

100∘C100^\circ\text{C}, כל עוד נשארו מים בסיר. כמות המים תקטן, כי כל הזמן מים הופכים לאדים.

1. בזמן הרתיחה הטמפרטורה קבועה, ולכן גם אחרי חצי שעה היא 100∘C100^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה לא תעלה יותר, גם אם יחממו עוד.

3. מה שמשתנה הוא כמות המים: חלק מהם הפך לאדים ויצא מהסיר.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

עדי הכניסה למקפיא כוס פלסטיק עם מים, ושמה בתוכה מד טמפרטורה. היא רשמה את טמפרטורת המים כל 1010 דקות:

זמן (דקות)טמפרטורה (∘C^\circ\text{C})
002626
10101919
20201313
303088
404044
505000
606000
707000
808000
9090−5-5
100100−9-9

א. שרטטו גרף של הטמפרטורה לפי הזמן: סמנו את הנקודות וחברו אותן בקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הגרף יורד עד 0∘C0^\circ\text{C} בדקה ה-5050, נשאר אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C} עד הדקה ה-8080, ואחר כך שוב יורד.

1. על הציר האופקי: זמן בדקות, מ-00 עד 100100. על הציר האנכי: טמפרטורה.

2. מסמנים את 1111 הנקודות מהטבלה ומחברים בקו:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬020406080100-15-10-551015202530

3. בהתחלה הירידה מהירה, ואחר כך היא נעשית איטית יותר, כי הפרש הטמפרטורות בין המים למקפיא קטן.

ב. מה הייתה בערך הטמפרטורה אחרי 2525 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בערך 10.5∘C10.5^\circ\text{C}.

1. אחרי 2020 דקות: 13∘C13^\circ\text{C}. אחרי 3030 דקות: 8∘C8^\circ\text{C}.

2. 2525 דקות נמצא באמצע, ולכן הטמפרטורה בערך באמצע בין 1313 ל-88: 13+82=10.5\frac{13+8}{2}=10.5.

3. בגרף רואים את אותו ערך בקירוב.

ג. מה קרה למים בין הדקה ה-5050 לדקה ה-8080? למה הטמפרטורה לא ירדה באותו זמן, אף שהמקפיא המשיך לקרר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים קפאו. בזמן הקיפאון הטמפרטורה קבועה, 0∘C0^\circ\text{C}: המים ממשיכים למסור חום למקפיא, אבל האנרגיה שיוצאת מהם מגיעה מכך שהחלקיקים נקשרים למקומות קבועים, ולא מהאטה של החלקיקים.

1. 0∘C0^\circ\text{C} היא נקודת הקיפאון של מים. בקטע הזה המים הופכים לקרח.

2. המים ממשיכים למסור חום למקפיא הקר.

3. בזמן הקיפאון החלקיקים מתקרבים ונקשרים למקומות קבועים, וכך משתחררת אנרגיה בלי שהמהירות הממוצעת שלהם תקטן.

4. לכן הטמפרטורה נשארת 0∘C0^\circ\text{C} עד שכל המים קופאים.

ד. האם הטמפרטורה בכוס יכולה לרדת מתחת ל-00 מעלות? עד איזו טמפרטורה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כן. אחרי שכל המים קפאו, הקרח ממשיך להתקרר עד שהטמפרטורה שלו שווה לטמפרטורת המקפיא (בדרך כלל כ-−18∘C-18^\circ\text{C}). אז מעבר החום נפסק.

1. אחרי הדקה ה-8080 כל המים הפכו לקרח, והטבלה מראה טמפרטורות שליליות.

2. הקרח עדיין חם מהאוויר במקפיא, ולכן ממשיך למסור לו חום ולהתקרר.

3. מעבר החום נפסק כשהטמפרטורות משתוות: הקרח מגיע לטמפרטורת המקפיא.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

שלולית מים ברחוב מתייבשת ביום של 25∘C25^\circ\text{C}, ומים בקומקום רותחים ב-100∘C100^\circ\text{C}. בשני המקרים מים הופכים לגז. מה ההבדל בין התאדות לרתיחה?

  1. א. בהתאדות המים הופכים לאוויר, וברתיחה הם הופכים לאדים

  2. ב. התאדות לא צריכה אנרגיה, ורתיחה צריכה

  3. ג. התאדות קורה רק מפני השטח של הנוזל ובכל טמפרטורה; רתיחה קורה בכל הנוזל, עם בועות, רק בנקודת הרתיחה

  4. ד. אין הבדל: השלולית פשוט רותחת לאט

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בשני התהליכים נוזל הופך לגז: חלקיקים קולטים אנרגיה ומתנתקים מהנוזל. ההבדל: בהתאדות רק חלקיקים מהירים שעל פני הנוזל בורחים, וזה קורה בכל טמפרטורה. ברתיחה נוצרות בועות של אדים בתוך כל הנוזל, וזה קורה רק בנקודת הרתיחה.

•הופכים לאוויר: גם בהתאדות המים הופכים לאדי מים. הם מתערבבים באוויר, אבל נשארים מים.

•התאדות בלי אנרגיה: גם התאדות קולטת אנרגיה. לכן זיעה שמתאדה מקררת את העור.

•השלולית רותחת: ב-25∘C25^\circ\text{C} אין בועות בתוך המים, והטמפרטורה רחוקה מנקודת הרתיחה.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

יובל רוצה לבדוק אם שטח הפנים של מים משפיע על קצב ההתאדות שלהם. יש לו צלחת רחבה, כוס צרה, משורה ומים.

א. נסחו את שאלת החקר.

תשובה ופתרון לסעיף א

האם שטח הפנים של המים משפיע על קצב ההתאדות שלהם?

שאלת חקר שואלת על הקשר בין הגורם שמשנים (שטח הפנים) לבין הגורם שמודדים (קצב ההתאדות).

ב. מה ישנה יובל, ומה ימדוד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ישנה את שטח הפנים: צלחת רחבה מול כוס צרה. ימדוד בעזרת המשורה כמה מים נשארו בכל כלי אחרי אותו זמן.

1. הגורם המשפיע: שטח הפנים של המים. בצלחת הוא גדול, בכוס הוא קטן.

2. הגורם המושפע: כמה מים התאדו. מודדים במשורה כמה נשאר, ומחסרים מהכמות שהייתה בהתחלה.

ג. ציינו שלושה דברים שצריך לשמור קבועים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כמות המים בהתחלה, טמפרטורת המים, המקום (אותה טמפרטורת סביבה, שמש ורוח), ומשך הזמן.

1. כמות המים בהתחלה זהה בשני הכלים.

2. המים מאותו ברז ובאותה טמפרטורה.

3. שני הכלים עומדים זה ליד זה, באותם תנאים של חום, שמש ורוח.

4. מודדים אחרי אותו זמן, למשל יום אחד.

ד. מה צפויה להיות התוצאה? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ד

מהצלחת יתאדו יותר מים. התאדות קורה רק מפני השטח, ובשטח גדול יותר יש יותר חלקיקים על הפנים שיכולים להשתחרר בכל רגע.

1. בהתאדות רק חלקיקים שנמצאים על פני הנוזל ונעים מהר מספיק מתנתקים והופכים לגז.

2. בצלחת רחבה יש הרבה יותר חלקיקים על פני המים מאשר בכוס צרה.

3. לכן בכל דקה יותר חלקיקים עוזבים את הצלחת, וקצב ההתאדות ממנה גדול יותר.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

על הפתח של בקבוק זכוכית ריק, מלא אוויר, הלבישו בלון ריק. כשהכניסו את הבקבוק לקערה עם מים חמים, הבלון התנפח מעט. מה ההסבר לפי מודל החלקיקים?

  1. א. חלקיקי האוויר בבקבוק התחממו וגדלו, ולכן הם צריכים יותר מקום

  2. ב. חלקיקי האוויר נעים מהר יותר, פוגעים בדפנות חזק יותר ויותר פעמים, והמרחקים ביניהם גדלים, ולכן האוויר תופס נפח גדול יותר

  3. ג. המים החמים נכנסו לבקבוק ודחפו את האוויר אל הבלון

  4. ד. בחימום נוצרו חלקיקי אוויר חדשים, והם מילאו את הבלון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

האוויר בבקבוק התחמם מהמים החמים. החלקיקים שלו נעים מהר יותר, פוגעים בדפנות ובבלון חזק יותר ויותר פעמים, ודוחפים את דופן הבלון החוצה. האוויר מתפשט: המרחקים בין החלקיקים גדלים.

•החלקיקים גדלו: גודל החלקיקים לא משתנה בחימום. משתנים המהירות שלהם והמרחקים ביניהם.

•המים נכנסו: הפתח סגור בבלון, והמים נמצאים רק מחוץ לבקבוק.

•חלקיקים חדשים: מספר החלקיקים לא משתנה, כי שום דבר לא נכנס. לכן גם מסת האוויר לא משתנה.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

לפני בדיקת דם האחות ניגבה את היד של מורן בכוהל (אלכוהול). הכוהל התאדה תוך כמה שניות, והיד הרגישה קרה, אף שהכוהל היה בטמפרטורת החדר.

א. איזה שינוי מצב צבירה עבר הכוהל? האם בתהליך הזה הוא קולט אנרגיה או פולט אנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף א

התאדות: מנוזל לגז. הכוהל קולט אנרגיה.

1. הכוהל הנוזלי נעלם מהעור והפך לאדים: זו התאדות.

2. כדי שחלקיק יתנתק מהנוזל, הוא צריך אנרגיה כדי להתגבר על כוחות המשיכה של החלקיקים שסביבו. לכן התאדות קולטת אנרגיה.

ב. הסבירו מדוע היד מתקררת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

החלקיקים המהירים ביותר בורחים מהנוזל, והכוהל שנשאר מתקרר. חום עובר מהעור החם אל הכוהל הקר יותר, וכך העור מוסר אנרגיה ומתקרר.

1. מפני השטח של הכוהל מתנתקים בעיקר החלקיקים המהירים.

2. החלקיקים שנשארים איטיים יותר בממוצע, ולכן הטמפרטורה של הכוהל יורדת.

3. עכשיו הכוהל קר מהעור, וחום עובר מהעור אל הכוהל.

4. העור מוסר חום, ולכן הוא מתקרר ואנחנו מרגישים קור.

ג. איפה היד תתקרר מהר יותר: ליד מאוורר פועל או בחדר בלי רוח? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ליד המאוורר. הרוח מרחיקה את האדים מעל העור, הכוהל מתאדה מהר יותר, ולכן בכל שנייה נלקח יותר חום מהיד.

1. ליד פני הנוזל מצטברים אדים, וחלק מהחלקיקים חוזרים לנוזל.

2. הרוח מרחיקה את האדים, ולכן פחות חלקיקים חוזרים, וקצב ההתאדות גדל.

3. התאדות מהירה יותר קולטת יותר אנרגיה בכל שנייה, והיד מתקררת מהר יותר.

שאלה 12

קשה · פתוחה

שירן קיבלה גוש של חומר מוצק לא מוכר. היא חיממה אותו בכלי על להבה קבועה, ומדדה את הטמפרטורה שלו בכל דקה. בדקה ה-1010 כל החומר היה נוזל.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬0123456789100102030405060708090100110120

בטבלה נקודות ההתכה של כמה חומרים:

חומרנקודת התכה (∘C^\circ\text{C})
פרפיןכ-5555
נפתלין8080
גופריתכ-115115

א. מהי נקודת ההתכה של החומר, ואיזה חומר מהטבלה הוא כנראה?

תשובה ופתרון לסעיף א

80∘C80^\circ\text{C}. כנראה נפתלין.

1. בזמן היתוך הטמפרטורה קבועה, ולכן מחפשים קטע אופקי בגרף.

2. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 הטמפרטורה קבועה: 80∘C80^\circ\text{C}.

3. נקודת ההתכה היא תכונה של החומר. בטבלה, החומר שנקודת ההתכה שלו 80∘C80^\circ\text{C} הוא נפתלין.

ב. באיזה מצב צבירה היה החומר בדקה ה-11, בדקה ה-55 ובדקה ה-99?

תשובה ופתרון לסעיף ב

דקה 11: מוצק. דקה 55: חלק מוצק וחלק נוזל. דקה 99: נוזל.

1. דקה 11: לפני הקטע האופקי, הטמפרטורה מתחת ל-80∘C80^\circ\text{C}: מוצק שמתחמם.

2. דקה 55: באמצע הקטע האופקי. ההיתוך באמצע, ובכלי יש גם מוצק וגם נוזל.

3. דקה 99: אחרי הקטע האופקי, כל החומר כבר נמס, והנוזל מתחמם.

ג. השוו את המהירות הממוצעת של החלקיקים בדקה ה-44 ובדקה ה-66. נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

שווה. בשתי הדקות הטמפרטורה זהה, והטמפרטורה מעידה על אנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

1. בדקה ה-44 ובדקה ה-66 הטמפרטורה היא 80∘C80^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

3. לכן המהירות הממוצעת של החלקיקים זהה, אף שבדקה ה-66 החומר קיבל יותר חום. החום הזה לא האיץ את החלקיקים.

ד. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 שירן המשיכה לחמם, אבל הטמפרטורה לא עלתה. לאן הלך החום? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ד

החום שימש לשינוי מצב הצבירה: לשחרור החלקיקים מהמקומות הקבועים שלהם במוצק, נגד כוחות המשיכה ביניהם, ולא להגברת המהירות שלהם.

1. במוצק כל חלקיק קשור למקום קבוע בכוחות משיכה חזקים.

2. כדי שהחלקיקים יוכלו להחליק זה על זה, כמו בנוזל, צריך להשקיע אנרגיה.

3. בזמן ההיתוך כל החום שנכנס הולך לשחרור הזה, ולא להגברת מהירות החלקיקים.

4. לכן הטמפרטורה לא עולה עד שכל החומר נמס.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

רועי סגר היטב בקבוק פלסטיק ריק, מלא אוויר, והכניס אותו למקפיא. אחרי שעה הדפנות של הבקבוק נמעכו פנימה. מה ההסבר?

  1. א. חלקיקי האוויר התכווצו בקור, ולכן הם תופסים פחות מקום

  2. ב. הקור נכנס לבקבוק ומשך את הדפנות פנימה

  3. ג. חלקיקי האוויר הפכו לקרח ונפלו לתחתית, ולכן נשארו בבקבוק פחות חלקיקים של גז

  4. ד. חלקיקי האוויר בבקבוק נעים לאט יותר ופוגעים בדפנות פחות חזק ופחות פעמים, ולכן האוויר שבחוץ דוחף את הדפנות פנימה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בקירור האוויר שבבקבוק מוסר חום למקפיא. חלקיקי האוויר מאטים, ולכן הם פוגעים בדפנות מבפנים פחות חזק ופחות פעמים: הלחץ בתוך הבקבוק קטן. האוויר שמחוץ לבקבוק ממשיך לדחוף את הדפנות כמו קודם, ולכן הן נמעכות פנימה, עד שהלחץ בפנים ובחוץ משתווה.

•החלקיקים התכווצו: גודל החלקיקים לא משתנה. משתנים המהירות שלהם והמרחקים ביניהם.

•הקור נכנס: קור אינו חומר שנכנס. מה שקרה הוא שחום יצא מהאוויר שבבקבוק אל המקפיא.

•האוויר קפא: החמצן והחנקן שבאוויר נעשים נוזל או מוצק רק בטמפרטורות נמוכות מאוד, הרבה מתחת לטמפרטורה של מקפיא. מספר חלקיקי הגז בבקבוק לא השתנה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בשני סירים זהים יש מים מאותו ברז: בסיר א 11 ליטר מים, ובסיר ב 33 ליטרים. שמים את שני הסירים על שתי להבות זהות באותו רגע.

א. באיזה סיר המים יתחילו לרתוח קודם? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

בסיר א. יש בו פחות מים, ולכן צריך להעביר אליו פחות חום כדי להביא את כל המים ל-100∘C100^\circ\text{C}, והלהבות מעבירות חום באותו קצב.

1. הלהבות זהות, ולכן בכל דקה הן מעבירות לכל סיר בערך אותה כמות חום.

2. כדי לחמם יותר מים באותה מידה צריך יותר חום.

3. בסיר ב יש פי 33 מים, ולכן לוקח לו יותר זמן להגיע לרתיחה.

ב. באיזו טמפרטורה ירתחו המים בכל סיר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בשני הסירים ב-100∘C100^\circ\text{C}.

1. נקודת הרתיחה היא תכונה של החומר, כאן מים.

2. היא לא תלויה בכמות המים ולא בעוצמת הלהבה.

3. לכן בשני הסירים המים רותחים באותה טמפרטורה, רק בזמן אחר.

ג. שרטטו באותה מערכת צירים, בערך, גרף של הטמפרטורה לפי הזמן לשני הסירים, עד כמה דקות אחרי שגם סיר ב רותח.

תשובה ופתרון לסעיף ג

שני הקווים מתחילים באותה טמפרטורה. הקו של סיר א עולה תלול יותר ומגיע ל-100∘C100^\circ\text{C} קודם. הקו של סיר ב עולה לאט יותר. כל קו נעשה אופקי ב-100∘C100^\circ\text{C} מהרגע שהמים בו רותחים.

1. נקודת ההתחלה זהה: מים מאותו ברז.

2. סיר א מתחמם מהר יותר, ולכן הקו שלו תלול יותר.

3. שני הקווים נעצרים באותו גובה, נקודת הרתיחה, וממשיכים כקו אופקי:

סיר אסיר ב
‫זמן‬‫טמפרטורה (°C)‬020406080100‫סיר א‬‫סיר ב‬

4. הגרף לא צריך מספרים על ציר הזמן. חשוב שהקו של סיר א יהיה תלול יותר, ושהחלק האופקי של שניהם יהיה באותו גובה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

במקפיא הטמפרטורה כל הזמן היא −18∘C-18^\circ\text{C}. קוביות קרח שנשארו בו בתבנית פתוחה כמה שבועות נעשו קטנות יותר. מה ההסבר?

  1. א. חלקיקים מפני השטח של הקרח מתנתקים ישר לאוויר כגז, בלי להיות קודם נוזל. זו המראה

  2. ב. הקרח נמס לאט מאוד, והמים טפטפו מהתבנית

  3. ג. חלק מהחומר של הקרח נעלם בקור, ולכן המסה שלו קטנה

  4. ד. חלקיקי הקרח התכווצו בקור, ולכן הקוביות קטנו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הטמפרטורה במקפיא נמוכה מ-0∘C0^\circ\text{C}, ולכן הקרח לא נמס. בכל זאת, גם במוצק יש חלקיקים על פני השטח שקולטים מספיק אנרגיה ומתנתקים ישר לאוויר, כגז. מעבר ישיר ממוצק לגז נקרא המראה. אדי המים מתפזרים במקפיא, וחלקם מצטברים על הדפנות כשכבת כפור. זה ריבוץ: מעבר ישיר מגז למוצק.

•נמס לאט: היתוך של קרח קורה רק ב-0∘C0^\circ\text{C}, והמקפיא קר הרבה יותר.

•החומר נעלם: חומר לא נעלם. החלקיקים עברו למקום אחר במקפיא, כגז או ככפור.

•החלקיקים התכווצו: גודל החלקיקים לא משתנה. הקובייה קטנה כי נשארו בה פחות חלקיקים.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה. בגרף: טמפרטורת המים לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345678910020406080100120

מה קורה למים בקטע שבו הגרף אופקי (מהדקה ה-44)?

  1. א. הלהבה כבתה, ולכן המים כבר לא מקבלים חום

  2. ב. המים רותחים: הם ממשיכים לקלוט חום, והחום משמש להפיכת מים לאדים בלי שינוי בטמפרטורה

  3. ג. המים ממשיכים להתחמם, אבל המדחום לא יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C}

  4. ד. המים פולטים לאוויר את כל החום שהם מקבלים, ולכן שום דבר במים לא משתנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בקטע האופקי המים רותחים ב-100∘C100^\circ\text{C}. הלהבה ממשיכה להעביר חום, והחום משמש לשינוי מצב הצבירה (חום כמוס של רתיחה), ולא להעלאת הטמפרטורה.

- "הלהבה כבתה": נתון שהלהבה קבועה. אם הייתה כבה, המים היו מתקררים.

- "ממשיכים להתחמם": תפיסה שגויה. בזמן רתיחה הטמפרטורה באמת לא עולה, ומדחום יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C} (למשל בשמן חם).

- "שום דבר לא משתנה": משהו משתנה, וחשוב: כמות המים בסיר קטנה כי הם הופכים לאדים.

שאלה 17

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

מיכל מכינה פונדו שוקולד. היא מניחה קוביות שוקולד מוצקות בסיר נירוסטה שעומד על אש קטנה. אחרי כמה דקות השוקולד הופך לרוטב נוזלי.

א. באיזה מצב צבירה השוקולד בהתחלה ובאיזה בסוף? איך נקרא המעבר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה מוצק, בסוף נוזל. המעבר נקרא התכה (היתוך).

1. קוביות השוקולד שומרות על צורתן: מוצק.

2. הרוטב זורם ומקבל את צורת הסיר: נוזל.

3. מעבר ממוצק לנוזל הוא התכה.

ב. תארו איך עובר חום מהלהבה אל השוקולד.

תשובה ופתרון לסעיף ב

חום עובר מהלהבה החמה לתחתית הסיר, ומשם, במגע, מהסיר החם יותר אל השוקולד הקר יותר.

1. הלהבה חמה מאוד, ולכן חום עובר ממנה לסיר והסיר מתחמם.

2. הסיר חם יותר מהשוקולד שנוגע בו, ולכן חום עובר מהסיר לשוקולד.

3. החום שהשוקולד קולט מחמם אותו ואחר כך מתיך אותו.

ג. מדוע סירים עשויים ממתכת, ולמה הידיות שלהם עשויות לעיתים מפלסטיק או מעץ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

מתכת מעבירה חום טוב, ולכן החום מהלהבה מגיע מהר למזון. פלסטיק ועץ מעבירים חום רע (מבודדים), ולכן הידית נשארת קרה ואפשר לאחוז בה.

1. מטרת הסיר היא להעביר חום מהלהבה למזון: צריך חומר שמעביר חום היטב, כמו נירוסטה, אלומיניום או ברזל.

2. מטרת הידית הפוכה: שהחום לא יגיע ליד. לכן משתמשים בחומר מבודד.

שאלה 18

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה, ומודדים את טמפרטורת המים כל דקה. הלהבה דולקת כל הזמן, מההתחלה ועד הדקה ה-1414. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0123456789101112131415020406080100120

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובאיזו דקה התחילו המים לרתוח?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. הרתיחה התחילה בדקה ה-88.

1. בזמן 00 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. מהדקה ה-88 הגרף אופקי ב-100∘C100^\circ\text{C}: המים הגיעו לטמפרטורת הרתיחה, והטמפרטורה מפסיקה לעלות.

ב. דן אומר: "בין הדקה ה-88 לדקה ה-1414 המים ממשיכים להתחמם, כי הלהבה עדיין דולקת." מה נכון ומה שגוי בדבריו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נכון שהמים ממשיכים לקבל חום מהלהבה. שגוי שהם מתחממים: הטמפרטורה לא עולה, כי החום מושקע בהפיכת המים לאדים (חום כמוס).

1. הלהבה דולקת, ולכן המים ממשיכים לקבל אנרגיה.

2. לפי הגרף הטמפרטורה קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}, ולכן המים לא "מתחממים".

3. האנרגיה מושקעת בשינוי מצב הצבירה, מנוזל לגז, ולא בהעלאת הטמפרטורה. זה החום הכמוס של הרתיחה.

4. סימן לכך: כמות המים בסיר הולכת וקטנה.

ג. מה יקרה לכמות המים בסיר אם ימשיכו לחמם עוד זמן רב?

תשובה ופתרון לסעיף ג

היא תמשיך לקטון, עד שכל המים יהפכו לאדים.

כל עוד הלהבה נותנת חום והטמפרטורה ב-100∘C100^\circ\text{C}, עוד ועוד מים הופכים לאדים ויוצאים מהסיר.

שאלה 19

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

סיר מים רותח בלי מכסה על להבה בינונית. מגבירים את הלהבה. מה קורה?

  1. א. טמפרטורת המים עולה מעל 100∘C100^\circ\text{C}, ולכן האורז יתבשל מהר יותר

  2. ב. שום דבר לא משתנה, כי המים כבר רותחים

  3. ג. המים מתקררים קצת, כי יותר אדים יוצאים מהם

  4. ד. הטמפרטורה נשארת 100∘C100^\circ\text{C}, אבל בכל דקה יותר מים הופכים לאדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

להבה חזקה יותר מעבירה יותר חום בכל דקה. המים כבר בטמפרטורת הרתיחה, ולכן החום הנוסף הופך יותר מים לאדים (Q=m⋅LQ=m\cdot L: יותר QQ, יותר mm בכל דקה). הטמפרטורה נשארת 100∘C100^\circ\text{C}.

- "עולה מעל 100∘C100^\circ\text{C}": התפיסה השגויה "בזמן רתיחה המים ממשיכים להתחמם". הגברת הלהבה רק מבזבזת גז ומאדה מים מהר יותר.

- "שום דבר לא משתנה": קצב האידוי גדל, והמים בסיר נגמרים מהר יותר.

- "מתקררים": כל עוד מחממים, המים נשארים בטמפרטורת הרתיחה.

שאלה 20

קשה · פתוחה · פיזיקה ט' (מצוינות)

בשתי כוסות זהות יש מיץ בטמפרטורה 25∘C25^\circ\text{C}. לכוס אחת מוסיפים 5050 גרם קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}, ולשנייה 5050 גרם מים בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}.

א. באיזו כוס המיץ יתקרר יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכוס שהוסיפו לה קרח.

שני התוספים באותה טמפרטורה ובאותה מסה. ההבדל: הקרח צריך גם להימס.

ב. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הקרח נמס וקולט מהמיץ חום כמוס בלי שהטמפרטורה שלו עולה, ורק אחר כך מתחמם כמו המים. לכן הוא לוקח מהמיץ יותר חום.

1. המים הקרים קולטים מהמיץ חום רק כדי להתחמם.

2. הקרח קולט חום קודם כדי להימס (חום כמוס של היתוך), ובזמן הזה הוא נשאר 0∘C0^\circ\text{C}.

3. אחר כך הקרח שנמס מתחמם כמו המים.

4. סך החום שהקרח לוקח מהמיץ גדול יותר, ולכן המיץ מתקרר יותר.

שאלה 21

קשה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

מכניסים כוס מים למקפיא ומודדים את הטמפרטורה שלהם. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0510152025303540455055-15-10-5510152025

א. מה קורה למים בין הדקה ה-1010 לדקה ה-5050?

תשובה ופתרון לסעיף א

המים קופאים: הופכים מנוזל למוצק, בטמפרטורה קבועה של 0∘C0^\circ\text{C}.

1. בקטע הזה הגרף אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}, טמפרטורת הקפיאה של מים.

2. טמפרטורה קבועה בזמן שהמקפיא ממשיך לקרר פירושה מעבר מצב צבירה: מנוזל למוצק.

ב. שירה אומרת: "בקטע האופקי הטמפרטורה לא משתנה, אז המים לא מוסרים חום למקפיא." האם היא צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. המים מוסרים חום למקפיא כל הזמן. בקטע האופקי זה החום הכמוס שהמים מוסרים כשהם קופאים, ולכן הטמפרטורה לא יורדת.

1. המקפיא קר מהמים, ולכן חום עובר מהמים אליו כל הזמן.

2. בזמן הקפיאה החום שיוצא מגיע מהמעבר מנוזל למוצק (חום כמוס), ולא מירידה בטמפרטורה.

3. זו התופעה ההפוכה לרתיחה: גם שם מקבלים חום בלי עלייה בטמפרטורה.

ג. חוזרים על הניסוי עם כמות מים כפולה, באותו מקפיא. מה ישתנה בגרף ומה יישאר כמו שהוא?

תשובה ופתרון לסעיף ג

יישאר: הקטע האופקי עדיין ב-0∘C0^\circ\text{C}. ישתנה: הירידה עד 0∘C0^\circ\text{C} תהיה איטית יותר, והקטע האופקי יהיה ארוך יותר.

1. טמפרטורת הקפיאה היא תכונה של המים, ולא תלויה בכמות: הקטע האופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}.

2. כדי לקרר מסה כפולה באותו מספר מעלות צריך להוציא ממנה יותר חום, ולכן הקירור עד 0∘C0^\circ\text{C} לוקח יותר זמן.

3. כדי להקפיא מסה כפולה צריך להוציא כמות כפולה של חום כמוס, ולכן הקפיאה נמשכת יותר זמן.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.