דילוג לתוכן המרכזי

סוגי אנרגיה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ז' - פיזיקה · אנרגיה: סוגים, המרות, מעברים, חום ושימור · 16 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

באיזה מהמצבים הבאים גדלה אנרגיית התנועה של המכונית?

  1. א. מכונית נוסעת במהירות קבועה בכביש ישר

  2. ב. מכונית עומדת ברמזור אדום

  3. ג. מכונית יוצאת מהחניה ומגבירה את מהירותה

  4. ד. מכונית חונה בראש גבעה גבוהה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לגוף שנע יש אנרגיית תנועה, והיא גדלה כשהמהירות שלו גדלה. המכונית שיוצאת מהחניה ומגבירה מהירות היא היחידה שמהירותה גדלה.

•מהירות קבועה: למכונית יש אנרגיית תנועה, אבל היא לא משתנה. הטעות: לחשוב שכל גוף שזז צובר עוד ועוד אנרגיה.

•עומדת ברמזור: המהירות אפס ונשארת אפס, אין שינוי.

•חונה בראש גבעה: יש לה אנרגיית גובה, לא אנרגיית תנועה. הטעות: בלבול בין גובה לתנועה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

באיזה מהגופים הבאים אגורה אנרגיה אלסטית?

  1. א. קשת מתוחה, רגע לפני שמשחררים את החץ

  2. ב. חץ שעף באוויר אחרי שנורה

  3. ג. גומייה רפויה שמונחת על השולחן

  4. ד. סוללה חדשה בתוך שלט

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

אנרגיה אלסטית אגורה בגוף שצורתו שונתה: נמתח, התכווץ או התכופף, והוא "רוצה" לחזור לצורתו. הקשת המתוחה כפופה, ולכן אגורה בה אנרגיה אלסטית.

•חץ שעף: יש לו אנרגיית תנועה. האנרגיה האלסטית של הקשת כבר הומרה לתנועה של החץ.

•גומייה רפויה: היא עשויה מחומר גמיש, אבל היא לא מתוחה, ולכן אין בה אנרגיה אלסטית. הטעות: לחשוב שחומר גמיש תמיד אוגר אנרגיה אלסטית.

•סוללה: אגורה בה אנרגיה כימית.

שאלה 3

קלה · פתוחה

לפניכם ארבע תופעות. בכל אחת מהן סוג אנרגיה אחד משתנה בבירור. כתבו מהו הסוג.

א. כוס זכוכית נופלת מהשולחן אל הרצפה (עד רגע לפני שהיא פוגעת ברצפה). איזה סוג אנרגיה של הכוס קטן?

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית הגובה.

1. הכוס יורדת, כלומר הגובה שלה מעל הרצפה קטן.

2. אנרגיית הגובה תלויה בגובה, ולכן היא קטנה.

3. באותו זמן הכוס נעה מהר יותר ויותר, ולכן אנרגיית התנועה שלה גדלה.

ב. החליפו את הסוללות בפנס, והאור שלו התחזק. איזה סוג אנרגיה שהפנס פולט גדל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית הקרינה (האור).

אור הוא קרינה. אור חזק יותר פירושו שהפנס פולט יותר אנרגיית קרינה.

ג. גומייה שנמתחה בין שתי אצבעות משתחררת וחוזרת לגודלה. איזה סוג אנרגיה של הגומייה קטן?

תשובה ופתרון לסעיף ג

האנרגיה האלסטית.

גומייה מתוחה אוגרת אנרגיה אלסטית. כשהיא חוזרת לצורתה הרפויה, האנרגיה האלסטית שלה קטנה.

ד. מתופפת מכה בתוף, ונשמע צליל חזק. איזה סוג אנרגיה גדל?

תשובה ופתרון לסעיף ד

אנרגיית הקול.

עור התוף רוטט ומרעיד את האוויר. מה ששומעים הוא קול, ולכן אנרגיית הקול גדלה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

מה משותף לאנרגיה שאגורה בפרוסת לחם, בבנזין שבמכל של מכונית ובסוללה חדשה?

  1. א. בכולם אגורה אנרגיה תרמית, כי הם מחממים את מי שמשתמש בהם

  2. ב. בכולם אגורה אנרגיה חשמלית, כי גם סוללה נותנת חשמל

  3. ג. אין בהם אנרגיה, כי הם לא זזים ולא חמים

  4. ד. בכולם אגורה אנרגיה כימית, שמשתחררת כשהחומרים משתנים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הלחם מתעכל בגוף, הבנזין נשרף במנוע, והחומרים בסוללה מגיבים זה עם זה. בכל המקרים החומרים משתנים, וזה הסימן לאנרגיה כימית.

•תרמית: לחם ובנזין יכולים לגרום לחימום, אבל רק אחרי שהחומרים משתנים. לפני כן הם בטמפרטורת החדר.

•חשמלית: הסוללה ממירה אנרגיה כימית לחשמלית רק כשהיא חלק ממעגל חשמלי סגור. בסוללה שמונחת במגירה אגורה אנרגיה כימית.

- "אין בהם אנרגיה": הטעות היא לחשוב שיש אנרגיה רק לגוף שזז או חם. אנרגיה כימית אגורה גם בגוף שנראה "שקט".

שאלה 5

קלה · אמריקאית

נעמה הרימה ספר מהשולחן והניחה אותו על מדף גבוה. מה קרה לאנרגיית הגובה של הספר ביחס לרצפה?

  1. א. היא קטנה, כי עכשיו הספר עומד במקום

  2. ב. היא גדלה, כי הספר נמצא עכשיו גבוה יותר

  3. ג. היא לא השתנתה, כי גם בהתחלה וגם בסוף הספר לא זז

  4. ד. היא הפכה לאנרגיית תנועה, כי נעמה הזיזה את הספר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אנרגיית הגובה תלויה בגובה של הגוף מעל הרצפה. המדף גבוה מהשולחן, ולכן אנרגיית הגובה של הספר גדלה.

- "קטנה כי הספר עומד": עמידה במקום אומרת שאין אנרגיית תנועה. היא לא אומרת כלום על אנרגיית הגובה.

- "לא השתנתה כי לא זז": משווים את מצב ההתחלה למצב הסוף. המהירות אפס בשניהם, אבל הגובה השתנה.

- "הפכה לאנרגיית תנועה": בזמן ההרמה הספר אמנם זז, אבל בסוף הוא עומד על המדף, גבוה יותר. מה שגדל הוא אנרגיית הגובה.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בעבודה על אנרגיה כתב עידו: "בטורבינת רוח יש אנרגיית רוח, בתחנת כוח פחמית יש אנרגיית פחם, ובסכר יש אנרגיית מים." המורה הסבירה שרוח, פחם ומים הם מקורות של אנרגיה, ולא סוגים של אנרגיה.

א. איזה סוג אנרגיה יש לרוח? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית תנועה, של האוויר הזורם.

1. רוח היא אוויר שנע ממקום למקום.

2. לכל גוף שנע יש אנרגיית תנועה, גם לאוויר.

3. ככל שהרוח חזקה (מהירה) יותר, יש לאוויר יותר אנרגיית תנועה.

ב. איזה סוג אנרגיה אגור בפחם? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיה כימית.

כשפחם נשרף הוא הופך לחומרים אחרים: גזים ואפר. שינוי בחומרים הוא הסימן לאנרגיה כימית.

ג. לפני שהמים בסכר זורמים אל הטורבינה, הם עומדים במאגר גבוה. איזה סוג אנרגיה יש להם?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אנרגיית גובה, ביחס למקום הנמוך של הטורבינה.

המים נמצאים גבוה מעל הטורבינה. כשהם יזרמו מטה, הגובה שלהם יקטן והמהירות שלהם תגדל. לכן יש להם אנרגיית גובה.

ד. כתבו מחדש את המשפט של עידו, עם שמות נכונים של סוגי האנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

בטורבינת רוח מנצלים את אנרגיית התנועה של האוויר, בתחנה פחמית את האנרגיה הכימית של הפחם, ובסכר את אנרגיית הגובה של המים.

1. מחליפים כל מקור בסוג האנרגיה שיש לו: רוח ← אנרגיית תנועה, פחם ← אנרגיה כימית, מים במאגר גבוה ← אנרגיית גובה.

2. שם הסוג אומר איך האנרגיה מתגלה (תנועה, גובה, שינוי בחומר), ושם המקור אומר מאיפה לוקחים אותה.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

פלג דחף שתי מכוניות צעצוע ושחרר אותן באותה מהירות. מכונית א כבדה יותר ממכונית ב. לאיזו מכונית יש יותר אנרגיית תנועה ברגע השחרור?

  1. א. לשתיהן אותה אנרגיית תנועה, כי המהירות שלהן שווה

  2. ב. למכונית ב, כי קל יותר להזיז אותה

  3. ג. למכונית א, כי באותה מהירות יש לגוף כבד יותר יותר אנרגיית תנועה

  4. ד. אי אפשר לדעת בלי לדעת מאיזה חומר הן עשויות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

אנרגיית התנועה תלויה בשני דברים: במהירות ובמסה של הגוף. כשהמהירות שווה, לגוף בעל המסה הגדולה יותר יש יותר אנרגיית תנועה. כך משאית ואופניים שנוסעים באותה מהירות: המשאית תגרום הרבה יותר נזק בהתנגשות.

- "אותה אנרגיה כי אותה מהירות": שוכחים שגם המסה משפיעה.

- "למכונית ב כי קל להזיז": קל יותר להאיץ מכונית קלה, אבל כאן שתיהן כבר באותה מהירות.

- "תלוי בחומר": החומר משפיע רק דרך המסה, ואת המסות אנחנו יודעים להשוות.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

רוני ומאיה בנו משגר: גומייה מתוחה בין שני מסמרים דוחפת מכונית צעצוע כשמשחררים אותה. הם מתחו את הגומייה למרחקים שונים, שחררו, ומדדו כמה רחוק נסעה המכונית על הרצפה. בכל מתיחה חזרו 33 פעמים ורשמו את הממוצע.

מתיחת הגומייה (ס"מ)מרחק הנסיעה (ס"מ)
224040
449595
66150150
88210210

א. איזה גורם שינו רוני ומאיה, ואיזה גורם מדדו?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינו את מתיחת הגומייה. מדדו את המרחק שהמכונית נסעה.

הגורם שמשנים בכוונה הוא המתיחה (העמודה הראשונה בטבלה). הגורם שמודדים כדי לראות את ההשפעה הוא מרחק הנסיעה.

ב. ציינו שני גורמים שחייבים להישאר קבועים בכל הניסויים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: אותה מכונית, אותה גומייה, אותו משטח רצפה.

אם משנים גם את המכונית (מסה אחרת) או את הרצפה (חלקה או מחוספסת), המרחק ישתנה גם בגללם, ואי אפשר לדעת מה השפיע.

ג. מה אפשר להסיק מהתוצאות על האנרגיה האלסטית של הגומייה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ככל שהגומייה מתוחה יותר, אגורה בה יותר אנרגיה אלסטית.

1. ככל שהמתיחה גדולה יותר, המכונית נוסעת רחוק יותר.

2. מכונית שנוסעת רחוק יותר קיבלה יותר אנרגיית תנועה ברגע השחרור.

3. את האנרגיה הזאת היא קיבלה מהאנרגיה האלסטית של הגומייה.

4. לכן בגומייה מתוחה יותר אגורה יותר אנרגיה אלסטית.

ד. למה חזרו על כל מתיחה 33 פעמים?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כדי שהתוצאה תהיה אמינה: הממוצע מקטין את ההשפעה של טעויות מקריות.

בכל שחרור יש הבדלים קטנים (הגומייה לא נמתחה בדיוק, המכונית סטתה). ממוצע של כמה חזרות קרוב יותר לתוצאה האמיתית ממדידה אחת.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

שחף רצתה לבדוק במה תלויה אנרגיית הגובה של גוף. היא הפילה קופסת שימורים מגבהים שונים על ארגז חול רך, ומדדה את עומק השקע שנוצר בחול. בכל גובה הפילה את הקופסה 33 פעמים, והחליקה את החול בין הפלה להפלה.

גובה ההפלה (ס"מ)עומק השקע, ממוצע (מ"מ)
202022
404044
606055
808077

א. למה עומק השקע יכול להראות כמה אנרגיית גובה הייתה לקופסה לפני הנפילה?

תשובה ופתרון לסעיף א

ככל שלקופסה יש יותר אנרגיית גובה, יש לה יותר אנרגיית תנועה כשהיא פוגעת בחול, והיא דוחקת יותר חול ויוצרת שקע עמוק יותר.

1. בנפילה אנרגיית הגובה של הקופסה מומרת לאנרגיית תנועה.

2. בפגיעה הקופסה דוחקת את החול הצידה, ואנרגיית התנועה שלה מומרת לסוגים אחרים (קול, אנרגיה תרמית).

3. יותר אנרגיה בהתחלה ← שקע עמוק יותר. לכן העומק הוא מדד לאנרגיה.

ב. מה המסקנה מהתוצאות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שהגובה שממנו נופלת הקופסה גדול יותר, אנרגיית הגובה שלה גדולה יותר.

הגובה גדל מ-2020 ל-8080 ס"מ, והשקע העמיק מ-22 ל-77 מ"מ. ככל שהגובה גדל, השקע עמוק יותר, ולכן אנרגיית הגובה גדולה יותר.

ג. למה חשוב שבכל ההפלות תשתמש שחף באותה קופסה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כי לקופסה אחרת יכולות להיות מסה אחרת או צורה אחרת, ואז לא נדע אם השינוי בשקע נגרם מהגובה או מהקופסה.

גם המסה משפיעה על אנרגיית הגובה, וגם צורת התחתית של הקופסה משפיעה על עומק השקע. כדי לבדוק את השפעת הגובה בלבד, משאירים את כל השאר קבוע.

ד. למה החליקה את החול בין הפלה להפלה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כדי שכל הפלה תתחיל באותם תנאים. שקע שכבר קיים היה משנה את המדידה הבאה.

אם הקופסה נופלת לתוך שקע קודם, היא פוגעת בחול שכבר נדחק, והעומק לא ישקף רק את ההפלה הזאת.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

ביום קר רותם משפשפת את כפות ידיה זו בזו במהירות, והן מתחממות. איזה סוג אנרגיה של הידיים גדל?

  1. א. אנרגיה תרמית

  2. ב. אנרגיית תנועה, כי הידיים זזות כל הזמן

  3. ג. אנרגיה חשמלית, כי שפשוף יוצר חשמל סטטי

  4. ד. אנרגיה כימית, כי העור משתנה מהשפשוף

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הידיים מתחממות, כלומר הטמפרטורה שלהן עולה. עלייה בטמפרטורה היא הסימן לגידול באנרגיה התרמית: החלקיקים בעור נעים מהר יותר.

•אנרגיית תנועה: הידיים אכן זזות, אבל הלוך ושוב באותו קצב. אנרגיית התנועה שלהן לא גדלה, והיא זו שמומרת לאנרגיה תרמית.

•חשמלית: חשמל סטטי נוצר בשפשוף של חומרים מסוימים, אבל הוא לא מה שמחמם את הידיים.

•כימית: העור לא הופך לחומר אחר. אין כאן שינוי בחומר.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

ספר מונח על מדף שגובהו 22 מטר מעל הרצפה. ממש מתחת למדף עומד שולחן שגובהו 11 מטר.

א. האם לספר יש אנרגיית גובה ביחס לרצפה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כן. הספר נמצא 22 מטר מעל הרצפה.

אם הספר ייפול לרצפה, הגובה שלו יקטן והמהירות שלו תגדל. מכאן שיש לו אנרגיית גובה ביחס לרצפה.

ב. הספר נופל מהמדף אל השולחן ונעצר עליו. האם עכשיו אנרגיית הגובה שלו ביחס לרצפה שווה לאפס?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. היא קטנה, אבל הספר עדיין 11 מטר מעל הרצפה, ולכן יש לו אנרגיית גובה ביחס לרצפה.

1. לפני הנפילה: 22 מטר מעל הרצפה. אחרי: 11 מטר מעל הרצפה.

2. הגובה קטן, ולכן אנרגיית הגובה קטנה, אבל היא לא אפס.

3. הטעות הנפוצה: "הספר נעצר, ולכן אין לו אנרגיה". העצירה אומרת רק שאין לו אנרגיית תנועה.

ג. איפה צריך להיות הספר כדי שאנרגיית הגובה שלו ביחס לרצפה תהיה אפס?

תשובה ופתרון לסעיף ג

על הרצפה.

אנרגיית הגובה ביחס לרצפה תלויה בגובה מעל הרצפה. כשהגובה אפס, גם אנרגיית הגובה ביחס לרצפה היא אפס.

ד. כשהספר מונח על השולחן, מהי אנרגיית הגובה שלו ביחס לשולחן? מה למדנו מזה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

אפס. אנרגיית גובה תמיד נמדדת ביחס למקום מסוים, ולכן צריך לומר ביחס למה.

1. ביחס לשולחן הספר נמצא בגובה אפס, ולכן אנרגיית הגובה שלו ביחס לשולחן היא אפס.

2. באותו רגע ביחס לרצפה היא לא אפס.

3. כלומר, לאותו ספר יש אנרגיית גובה שונה ביחס למקומות שונים. לכן תמיד אומרים "אנרגיית גובה ביחס ל..."

שאלה 12

קשה · אמריקאית

באיזה מהמקרים הבאים אנרגיית התנועה של מכונית לא משתנה, אבל אנרגיית הגובה שלה גדלה?

  1. א. מכונית מאיצה בכביש ישר ומישורי

  2. ב. מכונית יורדת במורד הר במהירות קבועה

  3. ג. מכונית מאטה בזמן שהיא מטפסת במעלה הר

  4. ד. מכונית מטפסת במעלה הר במהירות קבועה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בודקים כל מקרה בשתי שאלות: האם המהירות משתנה (אנרגיית תנועה)? האם הגובה משתנה (אנרגיית גובה)?

•מטפסת במהירות קבועה: המהירות קבועה, ולכן אנרגיית התנועה לא משתנה. הגובה עולה, ולכן אנרגיית הגובה גדלה. זו התשובה.

•מאיצה בכביש מישורי: אנרגיית התנועה גדלה, והגובה לא משתנה. ההפך ממה ששואלים.

•יורדת במהירות קבועה: אנרגיית התנועה קבועה, אבל אנרגיית הגובה קטנה.

•מאטה במעלה הר: אנרגיית הגובה גדלה, אבל גם אנרגיית התנועה משתנה (קטנה). מי שבחר בזה שם לב רק לגובה.

שאלה 13

קשה · פתוחה

שחף הפילה שלושה כדורים באותו גודל, אבל במסות שונות, מאותו גובה, 6060 ס"מ, על חול רך. היא מדדה את עומק השקע שכל כדור יצר (ממוצע של 33 הפלות).

מסת הכדור (גרם)עומק השקע (מ"מ)
20020033
40040055
80080088

א. מה המסקנה על הקשר בין המסה של גוף לאנרגיית הגובה שלו?

תשובה ופתרון לסעיף א

כשהגובה שווה, ככל שמסת הגוף גדולה יותר, אנרגיית הגובה שלו גדולה יותר.

1. הגובה זהה בכל ההפלות, ורק המסה השתנתה.

2. ככל שהמסה גדולה יותר, השקע עמוק יותר.

3. שקע עמוק יותר מראה על יותר אנרגיה, ולכן לכדור הכבד יותר הייתה יותר אנרגיית גובה.

ב. שחף הפילה גם כדור באותו גודל שמסתו 600600 גרם, מאותו גובה. איזה עומק שקע הכי סביר: 44 מ"מ, בערך 66-77 מ"מ, או 1010 מ"מ? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בערך 66-77 מ"מ.

1. מסה של 600600 גרם נמצאת בין 400400 גרם ל-800800 גרם.

2. לכן גם השקע צריך להיות בין 55 מ"מ ל-88 מ"מ.

3. 44 מ"מ פחות מהשקע של כדור 400400 גרם, ו-1010 מ"מ יותר מהשקע של כדור 800800 גרם. שניהם לא מתאימים למגמה.

ג. עמית הפיל כדור של 800800 גרם מגובה 11 מטר וכדור של 200200 גרם מגובה 3030 ס"מ. הכדור הכבד יצר שקע עמוק יותר. עמית כתב: "הוכחתי שאנרגיית הגובה תלויה במסה". מה הכשל במסקנה שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הוא שינה שני גורמים בבת אחת: גם המסה וגם הגובה. אי אפשר לדעת איזה מהם גרם לשקע העמוק.

1. הכדור הכבד גם נפל מגובה רב יותר.

2. גם גובה רב יותר לבד היה יוצר שקע עמוק יותר.

3. לכן התוצאה לא מוכיחה דבר על המסה בלבד.

4. תיקון: להפיל את שני הכדורים מאותו גובה, כמו שעשתה שחף.

שאלה 14

קשה · פתוחה

אורי עומד במרפסת בקומה השנייה ומחזיק קלע (רוגטקה). הגומייה של הקלע מתוחה, ובתוכה מונחת אבן קטנה. אורי עוד לא שחרר את הגומייה.

א. איזה סוג אנרגיה אגור בגומייה המתוחה?

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיה אלסטית.

הגומייה נמתחה, וצורתה שונתה. גוף מתוח אוגר אנרגיה אלסטית.

ב. האם יש לאבן אנרגיית גובה ביחס לחצר שמתחת למרפסת? האם יש לה אנרגיית תנועה? נמקו כל אחת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

יש לה אנרגיית גובה, כי היא נמצאת מעל החצר. אין לה אנרגיית תנועה, כי היא עומדת.

1. אנרגיית גובה תלויה בגובה מעל המקום שאליו מתייחסים. האבן נמצאת בקומה השנייה, מעל החצר.

2. אנרגיית תנועה יש רק לגוף שנע. האבן עדיין לא זזה.

ג. אורי אמר: "לאבן יש אנרגיה אלסטית, כי היא נמצאת בגומייה המתוחה". האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. האנרגיה האלסטית שייכת לגומייה, הגוף שנמתח. האבן עצמה לא נמתחה ולא התכווצה.

1. אנרגיה אלסטית אגורה בגוף שצורתו שונתה ויכול לחזור לצורתו.

2. הגוף שנמתח הוא הגומייה, לא האבן.

3. לכן צריך לומר: "בגומייה אגורה אנרגיה אלסטית". האבן תקבל אנרגיה רק אחרי השחרור.

ד. מה יקרה לאנרגיה האלסטית של הגומייה ולאנרגיית התנועה של האבן ברגעים שאחרי השחרור?

תשובה ופתרון לסעיף ד

האנרגיה האלסטית של הגומייה תקטן, ואנרגיית התנועה של האבן תגדל.

הגומייה חוזרת לצורתה ודוחפת את האבן. האנרגיה האלסטית שאגורה בה קטנה, והאבן מתחילה לנוע מהר, כלומר אנרגיית התנועה שלה גדלה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

באיזו קבוצה כל שלושת המקרים הם דוגמה לאותו סוג אנרגיה?

  1. א. מים חמים בתרמוס, נר שעוד לא הודלק, סוללה של שעון

  2. ב. קשת מתוחה, קפיץ מכווץ בתוך עט, כדור טניס ברגע שהוא נמעך על הרצפה

  3. ג. אור השמש, אור של נורה, צלצול של פעמון

  4. ד. מים בראש מפל, כדור שנבעט על הדשא, סלע בראש צוק

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בקשת, בקפיץ ובכדור הנמעך הצורה של הגוף שונתה (מתיחה, כיווץ, מעיכה), וכל אחד מהם יחזור לצורתו. בכולם אגורה אנרגיה אלסטית.

•תרמוס, נר, סוללה: במים החמים יש אנרגיה תרמית, ובנר ובסוללה אנרגיה כימית. הטעות: לקבץ יחד "דברים שנותנים חום או אנרגיה".

•אור השמש, נורה, פעמון: שני האורות הם קרינה, אבל הצלצול הוא אנרגיית קול. הטעות: לחשוב שאור וקול הם אותו סוג כי שניהם "מגיעים אלינו מרחוק".

•מפל, כדור, צוק: למים במפל ולסלע יש אנרגיית גובה, אבל לכדור שנבעט על הדשא יש אנרגיית תנועה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

סירת דייגים מונעת במנוע ששורף סולר. איזו אנרגיה משמשת את המנוע כדי להניע את הסירה?

  1. א. אנרגיה גרעינית

  2. ב. אנרגיית קרינה

  3. ג. אנרגיה כימית

  4. ד. אנרגיית גובה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

במנוע הסולר בוער: הוא מגיב עם החמצן שבאוויר. בתהליך כימי זה משתחררת אנרגיה כימית, והמנוע ממיר חלק ממנה לאנרגיית תנועה של הסירה (והשאר לחום).

•גרעינית: משתחררת משינויים בגרעין האטום, למשל בכור גרעיני, לא בבעירה.

•קרינה: אור וחום מהלהבה הם תוצרים של הבעירה, לא מקור האנרגיה.

•גובה: הסירה לא יורדת מגובה. הדלק לא אוגר אנרגיה בגלל מיקומו.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.