דילוג לתוכן המרכזי

המרות בין גובה לתנועה וחוק שימור האנרגיה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · אנרגיה ומערכות טכנולוגיות · 35 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מעלית של מתקן שעשועים נופלת נפילה חופשית מגובה רב. מזניחים את החיכוך ואת התנגדות האוויר. איזה משפט מתאר נכון את האנרגיה של המעלית בזמן הנפילה?

  1. א. בכל רגע אנרגיית הגובה של המעלית שווה לאנרגיית התנועה שלה

  2. ב. אנרגיית הגובה של המעלית גדלה, ואנרגיית התנועה שלה קטנה

  3. ג. אנרגיית הגובה קטנה, אנרגיית התנועה גדלה באותה כמות, והאנרגיה הכוללת לא משתנה

  4. ד. האנרגיה הכוללת של המעלית (גובה ותנועה) הולכת וקטנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המעלית מאבדת גובה, ולכן אנרגיית הגובה שלה קטנה. מהירותה גדלה, ולכן אנרגיית התנועה גדלה. אין חיכוך, ולכן כל ג'ול שיוצא מאנרגיית הגובה נכנס לאנרגיית התנועה, והסכום נשאר קבוע.

- "שוות בכל רגע": שימור האנרגיה אומר שהסכום קבוע, לא ששתי האנרגיות שוות. בתחילת הנפילה כמעט כל האנרגיה היא אנרגיית גובה, ובסופה כמעט כולה אנרגיית תנועה. הן שוות רק ברגע אחד, באמצע הגובה.

- "הגובה גדל": הפוך. בנפילה הגובה קטן והמהירות גדלה.

- "הכוללת קטנה": כך קורה רק כשיש חיכוך שממיר חלק מהאנרגיה לחום. כאן נתון שהחיכוך זניח.

שאלה 2

קלה · פתוחה

עגלה קטנה עומדת בראש מסילה חלקה. אנרגיית הגובה שלה ביחס לקרקע היא 30003000 ג'ול. משחררים אותה בלי לדחוף, והיא נעה במורד המסילה. אין חיכוך.

א. מה אנרגיית התנועה של העגלה כשהיא מגיעה לקרקע (גובה 00)?

תשובה ופתרון לסעיף א

30003000 ג'ול.

1. בהתחלה העגלה עומדת, ולכן אנרגיית התנועה שלה 00, והאנרגיה הכוללת היא 30003000 ג'ול.

2. אין חיכוך, ולכן האנרגיה הכוללת נשמרת: 30003000 ג'ול בכל נקודה.

3. בקרקע אנרגיית הגובה 00, ולכן כל 30003000 הג'ול הם אנרגיית תנועה.

ב. בנקודה מסוימת בדרך יש לעגלה 10001000 ג'ול אנרגיית גובה. מה אנרגיית התנועה שלה בנקודה הזו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

20002000 ג'ול.

אנרגיית גובה + אנרגיית תנועה =3000=3000 ג'ול. לכן אנרגיית התנועה היא 3000−1000=20003000-1000=2000 ג'ול.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

משקולת של מטוטלת משוחררת ממנוחה בנקודה AA בצד שמאל. היא עוברת בנקודה הנמוכה ביותר BB ומגיעה לנקודה CC בצד ימין. מזניחים את החיכוך ואת התנגדות האוויר. באיזו נקודה מהירות המשקולת הגדולה ביותר?

  1. א. בנקודה AA, כי משם היא מתחילה לנוע

  2. ב. בנקודה BB, הנמוכה ביותר

  3. ג. בנקודה CC, בסוף התנועה

  4. ד. המהירות שווה בכל הנקודות, כי האנרגיה נשמרת

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

ב-BB הגובה הקטן ביותר, ולכן שם אנרגיית הגובה הקטנה ביותר. האנרגיה הכוללת קבועה, ולכן ב-BB אנרגיית התנועה הגדולה ביותר, וגם המהירות.

- AA: המשקולת משוחררת ממנוחה, כלומר המהירות שם 00. כל האנרגיה היא אנרגיית גובה.

- CC: זו נקודת הקצה, שבה המשקולת נעצרת לרגע ומתחילה לחזור. גם שם המהירות 00.

- "שווה בכל הנקודות": מה שנשמר הוא האנרגיה הכוללת, לא המהירות. האנרגיה עוברת מגובה לתנועה וחזרה, ולכן המהירות משתנה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

שירה משמיטה כדור גומי מגובה 11 מטר מעל הרצפה. אחרי כל קפיצה הכדור מגיע לגובה נמוך יותר, ולבסוף הוא נח על הרצפה. מה קרה לאנרגיית הגובה שהייתה לכדור בהתחלה?

  1. א. היא נעלמה, כי בהתנגשויות האנרגיה נהרסת

  2. ב. היא עדיין שמורה בכדור כאנרגיית גובה ביחס לרצפה

  3. ג. היא הפכה למסה נוספת של הכדור

  4. ד. היא הומרה בהדרגה לחום ולקול (בכדור, ברצפה ובאוויר), והאנרגיה הכוללת נשמרה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בכל פגיעה ברצפה הכדור והרצפה מתעוותים ומתחממים מעט, ונשמע קול. גם בתנועה באוויר יש מעט חיכוך. כך בכל קפיצה חלק מהאנרגיה עובר לסביבה כחום וכקול, ולכן הכדור עולה פחות. סך כל האנרגיה, של הכדור ושל הסביבה יחד, לא השתנה.

- "נעלמה": אנרגיה לא נהרסת ולא נוצרת, היא רק עוברת ומומרת. זו התפיסה השגויה שחוק השימור בא לתקן.

- "שמורה כאנרגיית גובה": הכדור נח על הרצפה, כלומר בגובה 00 ביחס אליה, ולכן אין לו אנרגיית גובה ביחס לרצפה.

- "מסה נוספת": מסת הכדור לא משתנה בקפיצות.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בתחנת כוח הידרואלקטרית נאגרים מים מאחורי סכר גבוה. המים זורמים בצינור כלפי מטה ומסובבים טורבינה. הטורבינה מסובבת גנרטור, והגנרטור מפיק חשמל.

א. תארו את שרשרת המרות האנרגיה מהמים שמאחורי הסכר ועד החשמל.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית גובה של המים ← אנרגיית תנועה של המים ← אנרגיית תנועה (סיבוב) של הטורבינה והגנרטור ← אנרגיה חשמלית. בכל שלב חלק קטן מומר לחום ולקול.

1. מאחורי הסכר המים נמצאים בגובה: יש להם אנרגיית גובה.

2. בירידה בצינור הגובה קטן והמהירות גדלה: אנרגיית גובה מומרת לאנרגיית תנועה.

3. המים הזורמים דוחפים את להבי הטורבינה: אנרגיית התנועה של המים עוברת לטורבינה המסתובבת.

4. הגנרטור ממיר את אנרגיית התנועה של הסיבוב לאנרגיה חשמלית.

5. חיכוך בצינור ובצירים ממיר חלק מהאנרגיה לחום ולקול, ולכן לא כל אנרגיית הגובה הופכת לחשמל.

ב. מדוע כדאי שהמים ייפלו מגובה רב ככל האפשר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שהגובה גדול יותר, לכל ק"ג מים יש יותר אנרגיית גובה, ולכן אפשר להפיק ממנו יותר אנרגיה חשמלית.

אנרגיית הגובה היא E=m⋅g⋅hE=m\cdot g\cdot h. לאותה כמות מים, גובה גדול פי 22 נותן אנרגיית גובה גדולה פי 22, וזו האנרגיה שממנה מפיקים בסוף את החשמל.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

מזחלת ובה ילד, במסה כוללת של 8080 ק"ג, עומדת בראש מסלול קרח, בגובה 4545 מטר מעל תחתית המסלול. המזחלת מתחילה לנוע ממנוחה. הניחו שאין חיכוך ואין התנגדות אוויר.

א. מה אנרגיית הגובה של המזחלת בראש המסלול, ביחס לתחתית המסלול?

תשובה ופתרון לסעיף א

36,00036{,}000 ג'ול.

E=m⋅g⋅h=80⋅10⋅45=36,000E=m\cdot g\cdot h=80\cdot10\cdot45=36{,}000 ג'ול.

ב. מה אנרגיית התנועה של המזחלת בתחתית המסלול?

תשובה ופתרון לסעיף ב

36,00036{,}000 ג'ול.

1. בראש המסלול המזחלת עומדת, ולכן כל האנרגיה שלה היא אנרגיית גובה: 36,00036{,}000 ג'ול.

2. אין חיכוך, ולכן האנרגיה הכוללת נשמרת.

3. בתחתית אנרגיית הגובה 00, ולכן כל 36,00036{,}000 הג'ול הם אנרגיית תנועה.

ג. מה מהירות המזחלת בתחתית המסלול?

תשובה ופתרון לסעיף ג

3030 מ'/ש' (שהם 108108 קמ"ש).

1. E=12m⋅v2E=\frac12m\cdot v^2, ולכן 12⋅80⋅v2=36,000\frac12\cdot80\cdot v^2=36{,}000.

2. 40⋅v2=36,00040\cdot v^2=36{,}000, ולכן v2=900v^2=900.

3. v=900=30v=\sqrt{900}=30 מ'/ש'.

4. בקמ"ש: 30⋅3.6=10830\cdot3.6=108 קמ"ש.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

בניסוי משחררים ממנוחה שתי עגלות מראש מסילה חלקה, בלי חיכוך, מגובה 1.81.8 מטר מעל השולחן. מסת העגלה הקטנה 22 ק"ג, ומסת העגלה הגדולה 66 ק"ג.

א. חשבו את אנרגיית הגובה של כל עגלה בראש המסילה, ביחס לשולחן.

תשובה ופתרון לסעיף א

קטנה: 3636 ג'ול. גדולה: 108108 ג'ול.

1. קטנה: E=m⋅g⋅h=2⋅10⋅1.8=36E=m\cdot g\cdot h=2\cdot10\cdot1.8=36 ג'ול.

2. גדולה: E=6⋅10⋅1.8=108E=6\cdot10\cdot1.8=108 ג'ול.

ב. פי כמה גדולה אנרגיית הגובה של העגלה הגדולה? מה הקשר בין המסה לבין אנרגיית הגובה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

פי 33. באותו גובה, אנרגיית הגובה עומדת ביחס ישר למסה.

1. 108:36=3108:36=3.

2. גם המסה גדולה פי 33 (6:2=36:2=3). באותו גובה, מסה גדולה פי 33 נותנת אנרגיית גובה גדולה פי 33: יחס ישר.

ג. מה אנרגיית התנועה של כל עגלה בתחתית המסילה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קטנה: 3636 ג'ול. גדולה: 108108 ג'ול.

אין חיכוך, ולכן כל אנרגיית הגובה של כל עגלה מומרת לאנרגיית תנועה עד התחתית.

ד. רון טוען שהעגלה הכבדה תגיע לתחתית במהירות גדולה יותר. חשבו את מהירות כל עגלה ובדקו את הטענה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

שתי העגלות מגיעות במהירות 66 מ'/ש'. רון טועה.

1. קטנה: 12⋅2⋅v2=36\frac12\cdot2\cdot v^2=36, כלומר v2=36v^2=36 ו-v=6v=6 מ'/ש'.

2. גדולה: 12⋅6⋅v2=108\frac12\cdot6\cdot v^2=108, כלומר 3⋅v2=1083\cdot v^2=108, v2=36v^2=36 ו-v=6v=6 מ'/ש'.

3. לעגלה הכבדה יש פי 33 אנרגיה, אבל היא צריכה פי 33 אנרגיה כדי לנוע באותה מהירות. לכן המסה מתקזזת, והמהירות בתחתית תלויה רק בגובה. הטענה "גוף כבד מהיר יותר" שגויה כשאין חיכוך.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

בדגם של רכבת הרים משחררים קרון ממנוחה מגבהים שונים, ומודדים את מהירותו בתחתית המסלול. החיכוך זניח. התוצאות:

גובה התחלתי (מטר)0.20.20.450.450.80.81.251.25
מהירות בתחתית (מ'/ש')22334455

מאיזה גובה צריך לשחרר את הקרון כדי שמהירותו בתחתית תהיה 88 מ'/ש'?

  1. א. 3.23.2 מטר

  2. ב. 1.61.6 מטר

  3. ג. 22 מטר

  4. ד. 6.46.4 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. מהירות 88 מ'/ש' היא פי 22 מ-44 מ'/ש'. אנרגיית התנועה תלויה ב-v2v^2, ולכן היא צריכה להיות פי 44.

2. כל אנרגיית התנועה באה מאנרגיית הגובה, ולכן גם הגובה צריך להיות פי 44 מ-0.80.8 מטר: 4⋅0.8=3.24\cdot0.8=3.2 מטר.

3. בדיקה בחוק השימור: m⋅g⋅h=12m⋅v2m\cdot g\cdot h=\frac12m\cdot v^2, ולכן 10⋅h=12⋅64=3210\cdot h=\frac12\cdot64=32 ו-h=3.2h=3.2 מטר. הטבלה מתאימה: למשל 10⋅0.8=12⋅1610\cdot0.8=\frac12\cdot16.

- 1.61.6 מטר: הכפילו את הגובה כדי להכפיל את המהירות, כאילו המהירות בתחתית עומדת ביחס ישר לגובה. בטבלה רואים שלא: הגובה גדל פי 44 (מ-0.20.2 ל-0.80.8) והמהירות רק פי 22.

- 22 מטר: חישוב ביחס ישר משורה אחרת (85⋅1.25\frac{8}{5}\cdot1.25). אותה טעות.

- 6.46.4 מטר: שכחו את ה-12\frac12 באנרגיית התנועה (10⋅h=6410\cdot h=64).

שאלה 9

בינונית · פתוחה

מושב של נדנדה, שמסתו 33 ק"ג, תלוי על שני חבלים. גאיה מושכת את המושב הצידה עד שהוא נמצא 0.450.45 מטר מעל הנקודה הנמוכה ביותר שלו, ומשחררת אותו בלי לדחוף.

א. בכמה גדלה אנרגיית הגובה של המושב כשגאיה משכה אותו?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-13.513.5 ג'ול.

המושב עלה 0.450.45 מטר: E=m⋅g⋅h=3⋅10⋅0.45=13.5E=m\cdot g\cdot h=3\cdot10\cdot0.45=13.5 ג'ול.

ב. יש חיכוך בין החבלים לבין הקורה שעליה הם תלויים. האם המושב יגיע בצד השני לגובה 0.450.45 מטר מעל הנקודה הנמוכה, לגובה נמוך יותר או לגובה רב יותר? הסבירו במונחי אנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לגובה נמוך יותר מ-0.450.45 מטר. חלק מהאנרגיה מומר לחום בחיכוך, ולכן בצד השני נשארת פחות אנרגיית גובה.

1. בנקודת השחרור למושב 13.513.5 ג'ול אנרגיית גובה ואין לו אנרגיית תנועה.

2. בזמן התנועה החיכוך ממיר חלק מהאנרגיה לחום בחבלים ובקורה.

3. בנקודה הגבוהה בצד השני המושב נעצר לרגע, וכל מה שנשאר לו הוא אנרגיית גובה. זה פחות מ-13.513.5 ג'ול, ולכן הגובה נמוך מ-0.450.45 מטר.

4. גובה רב יותר היה דורש יותר אנרגיה ממה שהיה למושב, וזה בלתי אפשרי.

ג. משמנים את הציר עד שאפשר להזניח את החיכוך. מה מהירות המושב בנקודה הנמוכה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

33 מ'/ש'.

1. בלי חיכוך כל 13.513.5 הג'ול הופכים לאנרגיית תנועה בנקודה הנמוכה.

2. 12⋅3⋅v2=13.5\frac12\cdot3\cdot v^2=13.5, ולכן 1.5⋅v2=13.51.5\cdot v^2=13.5 ו-v2=9v^2=9.

3. v=9=3v=\sqrt9=3 מ'/ש'.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

גולש סקייטבורד, שמסתו עם הלוח 5050 ק"ג, מתחיל ממנוחה בראש רמפה בגובה 3.23.2 מטר. בתחתית הרמפה מהירותו 66 מ'/ש'. כמה אנרגיה הומרה בדרך לחום (בגלגלים, במשטח ובאוויר)?

  1. א. 16001600 ג'ול

  2. ב. 900900 ג'ול

  3. ג. 700700 ג'ול

  4. ד. 25002500 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. אנרגיית גובה בראש הרמפה: E=m⋅g⋅h=50⋅10⋅3.2=1600E=m\cdot g\cdot h=50\cdot10\cdot3.2=1600 ג'ול.

2. אנרגיית תנועה בתחתית: E=12m⋅v2=12⋅50⋅62=900E=\frac12m\cdot v^2=\frac12\cdot50\cdot6^2=900 ג'ול.

3. האנרגיה הכוללת נשמרת, ולכן מה שחסר הומר לחום: 1600−900=7001600-900=700 ג'ול.

- 16001600 ג'ול: כל אנרגיית הגובה, כאילו כולה הפכה לחום. אבל הגולש נע בתחתית, ולכן חלק ממנה נשאר אנרגיית תנועה.

- 900900 ג'ול: זו אנרגיית התנועה בתחתית, האנרגיה שנשארה שימושית ולא הפכה לחום.

- 25002500 ג'ול: חיברו את שתי האנרגיות במקום לחסר. בלי מקור נוסף אי אפשר לקבל יותר אנרגיה ממה שהיה בהתחלה.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

תלמידים בנו מסילה: חלק משופע וחלק מאוד, ואחריו חלק אופקי מחוספס. בתחילת החלק האופקי הניחו קובייה של עץ. הם שחררו ממנוחה גולה שמסתה 0.50.5 ק"ג מגבהים שונים במדרון. הגולה פגעה בקובייה ודחפה אותה, והתלמידים מדדו את הדרך שהקובייה עברה עד שנעצרה. כל מדידה חזרה 33 פעמים, ובטבלה רשום הממוצע.

גובה השחרור (ס"מ)1010202030304040
הדרך הממוצעת של הקובייה (ס"מ)66121218182424

א. מה הגורם שהתלמידים שינו, ומה הגורם שמדדו? ציינו שני דברים שצריך להשאיר קבועים בכל המדידות.

תשובה ופתרון לסעיף א

שינו את גובה השחרור, ומדדו את הדרך שהקובייה עברה. קבועים: אותה גולה (אותה מסה), אותה קובייה, אותו משטח אופקי, אותה זווית מדרון.

1. הגורם המשפיע (משתנה בלתי תלוי) הוא מה שהחוקרים קובעים: גובה השחרור.

2. הגורם המושפע (משתנה תלוי) הוא מה שמודדים: הדרך של הקובייה.

3. כל דבר אחר שיכול להשפיע על הדרך חייב להישאר קבוע, אחרת לא נדע מה גרם לשינוי: מסת הגולה, הקובייה, סוג המשטח, שיפוע המדרון.

ב. הסבירו במונחי אנרגיה מדוע ככל שהגובה גדול יותר, הקובייה עוברת דרך ארוכה יותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מגובה רב יותר יש לגולה יותר אנרגיית גובה, ולכן יותר אנרגיית תנועה בתחתית. היא מעבירה לקובייה יותר אנרגיה, והחיכוך צריך דרך ארוכה יותר כדי להמיר את כולה לחום.

1. אנרגיית הגובה של הגולה E=m⋅g⋅hE=m\cdot g\cdot h גדלה עם הגובה.

2. המדרון חלק, ולכן כולה מומרת לאנרגיית תנועה בתחתית.

3. בפגיעה הגולה מעבירה אנרגיה לקובייה.

4. על המשטח המחוספס החיכוך ממיר את אנרגיית התנועה של הקובייה לחום, בכל סנטימטר מעט. יותר אנרגיה, יותר סנטימטרים עד העצירה. בטבלה: גובה פי 22, דרך פי 22.

ג. חשבו את מהירות הגולה רגע לפני הפגיעה בקובייה, כשהיא משוחררת מגובה 2020 ס"מ.

תשובה ופתרון לסעיף ג

22 מ'/ש'.

1. 2020 ס"מ =0.2=0.2 מטר. E=m⋅g⋅h=0.5⋅10⋅0.2=1E=m\cdot g\cdot h=0.5\cdot10\cdot0.2=1 ג'ול.

2. המדרון חלק, ולכן בתחתית אנרגיית התנועה 11 ג'ול: 12⋅0.5⋅v2=1\frac12\cdot0.5\cdot v^2=1.

3. 0.25⋅v2=10.25\cdot v^2=1, ולכן v2=4v^2=4 ו-v=2v=2 מ'/ש'.

ד. הקובייה נעצרת אחרי דרך מסוימת. האם זה סותר את חוק שימור האנרגיה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. אנרגיית התנועה של הקובייה לא נעלמה: החיכוך עם המשטח המיר אותה לחום בקובייה ובמשטח.

1. חוק השימור עוסק באנרגיה הכוללת של מערכת מבודדת, כאן הקובייה יחד עם המשטח והאוויר.

2. בזמן ההחלקה החיכוך ממיר אנרגיית תנועה לחום, ולכן הקובייה ומשטח המסילה מתחממים מעט.

3. כשהקובייה נעצרת, כל אנרגיית התנועה שלה הפכה לחום. סך האנרגיה לא השתנה.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

קרון של רכבת הרים מתחיל ממנוחה בראש גבעה שגובהה 3030 מטר. אחרי הירידה יש במסלול גבעה שנייה, שגובהה 3535 מטר. מזניחים את החיכוך ואת התנגדות האוויר. מה יקרה לקרון?

  1. א. הוא יעבור את הגבעה השנייה, כי בירידה הוא צבר מהירות גדולה

  2. ב. הוא יעבור את הגבעה השנייה רק אם הוא כבד מספיק

  3. ג. הוא ייעצר בדיוק בראש הגבעה השנייה

  4. ד. הוא יעלה בגבעה השנייה רק עד גובה 3030 מטר, ייעצר לרגע ויחזור אחורה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. האנרגיה הכוללת של הקרון היא אנרגיית הגובה שלו בהתחלה, בגובה 3030 מטר (בהתחלה אין לו אנרגיית תנועה).

2. בלי חיכוך האנרגיה הזו נשמרת. כשהקרון עולה, אנרגיית התנועה חוזרת להיות אנרגיית גובה.

3. בגובה 3030 מטר כל האנרגיה חזרה להיות אנרגיית גובה, ואנרגיית התנועה 00: הקרון נעצר לרגע. כדי לטפס ל-3535 מטר הוא צריך יותר אנרגיה ממה שיש לו, ולכן הוא מתגלגל חזרה.

- "צבר מהירות": את המהירות הוא צבר בירידה מ-3030 מטר, והוא מאבד אותה בעלייה. היא לא מוסיפה אנרגיה מעבר למה שהיה בהתחלה.

- "כבד מספיק": מסה גדולה מגדילה גם את האנרגיה שיש לקרון וגם את האנרגיה שהוא צריך כדי לטפס, באותו יחס. המסה מתקזזת.

- "בדיוק בראש": כך היה קורה רק אם שתי הגבעות היו באותו גובה.

שאלה 13

קשה · פתוחה

קרון של רכבת הרים, שמסתו עם הנוסעים 500500 ק"ג, מתחיל לנוע ממנוחה בנקודה AA, בגובה 4545 מטר. המסלול עובר בנקודה BB בגובה 2525 מטר, יורד לנקודה CC בגובה הקרקע, ועולה לנקודה DD בגובה 4040 מטר. מזניחים את החיכוך ואת התנגדות האוויר.

‫גובה (מטר)‬05101520253035404550ABCD

א. מה מהירות הקרון בנקודה CC?

תשובה ופתרון לסעיף א

3030 מ'/ש'.

1. האנרגיה הכוללת היא אנרגיית הגובה ב-AA: E=500⋅10⋅45=225,000E=500\cdot10\cdot45=225{,}000 ג'ול.

2. ב-CC הגובה 00, ולכן כל האנרגיה היא אנרגיית תנועה: 12⋅500⋅v2=225,000\frac12\cdot500\cdot v^2=225{,}000.

3. 250⋅v2=225,000250\cdot v^2=225{,}000, v2=900v^2=900, v=30v=30 מ'/ש'.

ב. מה מהירות הקרון בנקודה BB?

תשובה ופתרון לסעיף ב

2020 מ'/ש'.

1. מ-AA ל-BB הקרון ירד 45−25=2045-25=20 מטר. אנרגיית הגובה קטנה ב-500⋅10⋅20=100,000500\cdot10\cdot20=100{,}000 ג'ול, והם הפכו לאנרגיית תנועה.

2. 12⋅500⋅v2=100,000\frac12\cdot500\cdot v^2=100{,}000, ולכן v2=400v^2=400 ו-v=20v=20 מ'/ש'.

ג. מה מהירות הקרון בנקודה DD?

תשובה ופתרון לסעיף ג

1010 מ'/ש'.

1. DD נמוכה מ-AA ב-45−40=545-40=5 מטר בלבד. אנרגיית התנועה ב-DD שווה לירידה באנרגיית הגובה מ-AA: 500⋅10⋅5=25,000500\cdot10\cdot5=25{,}000 ג'ול.

2. 12⋅500⋅v2=25,000\frac12\cdot500\cdot v^2=25{,}000, ולכן v2=100v^2=100 ו-v=10v=10 מ'/ש'.

3. שימו לב: המהירות תלויה רק בהפרש הגובה מנקודת ההתחלה, לא בצורת המסלול ולא בכך שהקרון עבר קודם ב-CC.

ד. קרון אחר, מלא יותר, כבד פי 22. הוא משוחרר ממנוחה מאותה נקודה AA. האם מהירותו ב-CC תהיה שונה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא, גם היא 3030 מ'/ש'. אנרגיית הגובה שלו גדולה פי 22, אבל כדי לנוע באותה מהירות הוא צריך פי 22 אנרגיית תנועה.

1. מסה פי 22: אנרגיית הגובה ב-AA היא 450,000450{,}000 ג'ול.

2. ב-CC: 12⋅1000⋅v2=450,000\frac12\cdot1000\cdot v^2=450{,}000, ולכן v2=900v^2=900 ו-v=30v=30 מ'/ש'.

3. המסה מופיעה בשני צדי השוויון ומתקזזת. בלי חיכוך, המהירות לא תלויה במסה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

כדור שמסתו 0.50.5 ק"ג משוחרר ממנוחה מגובה 3.23.2 מטר מעל הרצפה. אחרי הפגיעה הראשונה ברצפה הוא עולה לגובה 1.81.8 מטר בלבד. מזניחים את התנגדות האוויר.

א. מה מהירות הכדור רגע לפני שהוא פוגע ברצפה?

תשובה ופתרון לסעיף א

88 מ'/ש'.

1. אנרגיית גובה בהתחלה: E=0.5⋅10⋅3.2=16E=0.5\cdot10\cdot3.2=16 ג'ול.

2. רגע לפני הפגיעה כולה אנרגיית תנועה: 12⋅0.5⋅v2=16\frac12\cdot0.5\cdot v^2=16.

3. 0.25⋅v2=160.25\cdot v^2=16, v2=64v^2=64, v=8v=8 מ'/ש'.

ב. כמה אנרגיה הומרה בפגיעה ברצפה לסוגי אנרגיה אחרים? לאילו סוגים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

77 ג'ול, בעיקר לחום (בכדור וברצפה) ולקול.

1. בגובה 1.81.8 מטר הכדור נעצר לרגע, ויש לו 0.5⋅10⋅1.8=90.5\cdot10\cdot1.8=9 ג'ול אנרגיית גובה.

2. לפני הפגיעה היו לו 1616 ג'ול, ולכן בפגיעה הומרו 16−9=716-9=7 ג'ול.

3. הכדור והרצפה התעוותו לרגע והתחממו, ונשמע קול. זו האנרגיה שעברה לסביבה.

ג. מה מהירות הכדור מיד אחרי שהוא עוזב את הרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

66 מ'/ש'.

1. מיד אחרי הפגיעה יש לכדור 99 ג'ול אנרגיית תנועה, והם הופכים לאנרגיית גובה עד 1.81.8 מטר.

2. 12⋅0.5⋅v2=9\frac12\cdot0.5\cdot v^2=9, v2=36v^2=36, v=6v=6 מ'/ש'.

ד. נועם אומר: "הכדור לא חזר לגובה שממנו שוחרר, ולכן חוק שימור האנרגיה לא מתקיים כאן". הסבירו מדוע נועם טועה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

הכדור לבדו אינו מערכת מבודדת: הוא מעביר אנרגיה לרצפה ולאוויר. אם סופרים גם את החום ואת הקול, סך האנרגיה נשאר 1616 ג'ול.

1. חוק השימור קובע שהאנרגיה הכוללת של מערכת מבודדת לא משתנה.

2. הכדור פוגע ברצפה ומעביר לה ולאוויר אנרגיה, ולכן הכדור לבדו אינו מערכת מבודדת.

3. מערכת הכדור, הרצפה והאוויר יחד: 99 ג'ול של אנרגיית גובה ותנועה של הכדור ועוד 77 ג'ול של חום וקול הם 1616 ג'ול, בדיוק כמו בהתחלה. האנרגיה לא נעלמה, היא רק הפכה לצורה שאי אפשר להשתמש בה כדי להרים את הכדור.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

אור זורק כדור ישר כלפי מעלה במהירות 1010 מ'/ש', והכדור עולה 55 מטר מעל נקודת הזריקה. לאיזה גובה מעל נקודת הזריקה יעלה הכדור, אם אור יזרוק אותו במהירות 2020 מ'/ש'? מזניחים את התנגדות האוויר.

  1. א. 1010 מטר

  2. ב. 2020 מטר

  3. ג. 4040 מטר

  4. ד. 55 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. ברגע הזריקה לכדור יש אנרגיית תנועה, ובנקודה הגבוהה ביותר כולה הפכה לאנרגיית גובה.

2. מהירות פי 22 נותנת אנרגיית תנועה פי 22=42^2=4, כי E=12m⋅v2E=\frac12m\cdot v^2.

3. אנרגיית גובה פי 44 פירושה גובה פי 44: 4⋅5=204\cdot5=20 מטר.

4. בדיקה: m⋅10⋅h=12m⋅202m\cdot10\cdot h=\frac12m\cdot20^2, ולכן 10⋅h=20010\cdot h=200 ו-h=20h=20 מטר.

- 1010 מטר: הניחו שהגובה עומד ביחס ישר למהירות, ושכחו שאנרגיית התנועה תלויה בריבוע המהירות.

- 4040 מטר: כתבו 10⋅h=20210\cdot h=20^2 ושכחו את ה-12\frac12 באנרגיית התנועה.

- 55 מטר: הניחו שהגובה המרבי תלוי רק בכדור ולא במהירות הזריקה. אבל מהירות גדולה יותר פירושה יותר אנרגיית תנועה, ולכן יותר גובה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

תמר משחררת מטוטלת, משקולת קטנה שתלויה בחוט, מגובה מסוים. המטוטלת נעה הלוך ושוב, אבל בכל פעם היא מגיעה לגובה קצת נמוך יותר. אחרי כמה דקות היא נעצרת.

א. אילו המרות אנרגיה מתרחשות בזמן שהמטוטלת יורדת, ובזמן שהיא עולה?

תשובה ופתרון לסעיף א

בירידה: אנרגיית גובה מומרת לאנרגיית תנועה. בעלייה: אנרגיית תנועה מומרת לאנרגיית גובה. כל הזמן חלק קטן מומר לאנרגיה תרמית.

1. בירידה הגובה קטן והמהירות גדלה: גובה ← תנועה.

2. בעלייה הגובה גדל והמהירות קטנה: תנועה ← גובה.

3. בכל רגע המטוטלת משתפשפת באוויר, והחוט משתפשף בנקודת התלייה: חלק קטן מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית.

ב. הסבירו בעזרת חוק שימור האנרגיה למה המטוטלת לא חוזרת לגובה שממנו שוחררה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האנרגיה הכוללת נשמרת, אבל בכל תנודה חלק ממנה מומר לאנרגיה תרמית של האוויר ושל נקודת התלייה. לכן נשארת למטוטלת פחות אנרגיית גובה ותנועה, והיא מגיעה פחות גבוה.

1. כדי לחזור לאותו גובה, למטוטלת צריכה להיות אותה אנרגיית גובה כמו בהתחלה.

2. אבל חלק מהאנרגיה כבר הומר לאנרגיה תרמית ועבר לאוויר ולנקודת התלייה.

3. האנרגיה הכוללת של המטוטלת והסביבה לא השתנתה, אבל החלק שנשאר במטוטלת קטן יותר. לכן היא עולה פחות גבוה, ובסוף נעצרת: כל האנרגיה שלה עברה לסביבה כאנרגיה תרמית.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

כדור נזרק ישר למעלה. מה קורה לאנרגיות שלו בזמן שהוא עולה, אחרי שעזב את היד?

  1. א. אנרגיית התנועה קטנה ואנרגיית הגובה גדלה

  2. ב. אנרגיית התנועה גדלה ואנרגיית הגובה גדלה

  3. ג. אנרגיית התנועה גדלה ואנרגיית הגובה קטנה

  4. ד. אנרגיית התנועה ואנרגיית הגובה לא משתנות עד שהכדור נעצר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בזמן העלייה הכדור מאט, ולכן אנרגיית התנועה שלו קטנה. הגובה שלו עולה, ולכן אנרגיית הגובה גדלה. אנרגיית תנועה מומרת לאנרגיית גובה.

- "שתיהן גדלות": הטעות היא לחשוב שהיד ממשיכה לתת לכדור אנרגיה גם אחרי שעזב אותה.

- "התנועה גדלה והגובה קטן": זה מה שקורה בדרך למטה, בנפילה.

- "לא משתנות": המהירות והגובה משתנים כל הזמן, ולכן גם האנרגיות.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

ילד מחליק במגלשה בגן שעשועים. בזמן ההחלקה מהירותו גדלה, ובסוף המגלשה הוא מאט ונעצר על החול. אחרי כמה החלקות המגלשה והמכנסיים שלו מתחממים מעט.

א. תארו את ההחלקה בשפת הכוחות: אילו כוחות פועלים על הילד בזמן שהוא מחליק במגלשה, ובאיזה כיוון כל אחד?

תשובה ופתרון לסעיף א

כדור הארץ מושך אותו כלפי מטה. המגלשה דוחפת אותו בניצב למשטח שלה (כוח נורמלי),

ומפעילה עליו חיכוך בכיוון הפוך לתנועה, במעלה המגלשה.

1. לכל כוח מחפשים את הגוף שמפעיל אותו.

2. כדור הארץ: כוח משיכה כלפי מטה.

3. המגלשה: דוחפת את הילד בניצב למשטח (כוח נורמלי), ומפעילה חיכוך נגד כיוון התנועה.

ב. תארו את ההחלקה בשפת האנרגיה: אילו המרות אנרגיה מתרחשות מראש המגלשה ועד שהילד נעצר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית גובה מומרת לאנרגיית תנועה ולחום. בסוף, כשהילד נעצר, גם אנרגיית התנועה הופכת לחום.

1. בראש המגלשה לילד יש אנרגיית גובה.

2. בזמן ההחלקה הגובה קטן והמהירות גדלה: אנרגיית גובה מומרת לאנרגיית תנועה, וחלק ממנה לחום בגלל החיכוך.

3. כשהוא מאט על החול, אנרגיית התנועה מומרת לחום.

ג. איזה מהתיאורים מסביר מדוע המגלשה מתחממת? ואיזה מהם אומר באיזה כיוון פועלת המגלשה על הילד?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שפת האנרגיה מסבירה את ההתחממות: אנרגיה מומרת לחום.

שפת הכוחות אומרת מה הכיוון: החיכוך פועל נגד כיוון התנועה.

1. חימום הוא המרה של אנרגיה לחום, ולכן הוא מתואר בשפת האנרגיה.

2. לאנרגיה אין כיוון. כיוון יש רק לכוח, ולכן את כיוון החיכוך מתארים בשפת הכוחות.

3. שני התיאורים נכונים, וכל אחד מראה דבר אחר.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

משחררים כדור טניס, בלי לזרוק אותו, מגובה 11 מטר מעל הרצפה. אף אחד לא נוגע בו אחר כך. איזו תוצאה אינה אפשרית?

  1. א. הכדור קפץ לגובה 7070 ס"מ

  2. ב. הכדור נפל על חול ולא קפץ בכלל

  3. ג. הכדור קפץ לגובה 6060 ס"מ, ובקפיצה הבאה לגובה 3535 ס"מ

  4. ד. הכדור קפץ לגובה 1.31.3 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בהתחלה לכדור יש רק אנרגיית גובה, של 11 מטר. כדי להגיע לגובה 1.31.3 מטר הוא צריך יותר אנרגיית גובה ממה שהייתה לו, ואף גוף לא נתן לו אנרגיה. אנרגיה לא נוצרת מכלום, ולכן זה לא אפשרי. הכדור לא יגיע אפילו בדיוק ל-11 מטר, כי בכל פגיעה חלק מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית ולקול.

- 7070 ס"מ: אפשרי. חלק מהאנרגיה הפך לאנרגיה תרמית ולקול.

•חול: אפשרי. החול נמעך, וכמעט כל אנרגיית התנועה מומרת לאנרגיה תרמית של החול והכדור.

- 6060 ואחר כך 3535 ס"מ: אפשרי. בכל קפיצה הכדור מאבד עוד אנרגיה לסביבה, ולכן הקפיצות הולכות ונמוכות.

שאלה 20

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

גולה משתחררת בראש מסילה משופעת ומתגלגלת עד לתחתית. בזמן שהיא מתגלגלת שומעים רעש קל, והמסילה והגולה מתחממות מעט מאוד.

א. איזה סוג אנרגיה של הגולה קטן בזמן שהיא מתגלגלת מטה, ואיזה סוג גדל?

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית הגובה קטנה, ואנרגיית התנועה גדלה.

הגולה יורדת, ולכן הגובה שלה קטן. היא נעה מהר יותר ויותר, ולכן המהירות שלה גדלה.

ב. כתבו תרשים זרימה של המרות האנרגיה בתהליך, כולל הסוגים שמתגלים ברעש ובהתחממות.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית גובה ← אנרגיית תנועה + אנרגיית קול + אנרגיה תרמית

1. הסוג שקטן: אנרגיית גובה. הוא בתחילת התרשים.

2. הסוג העיקרי שגדל: אנרגיית תנועה.

3. הרעש הוא אנרגיית קול, וההתחממות היא אנרגיה תרמית. גם הם גדלו, ולכן גם הם אחרי החץ.

ג. איזה מהסוגים שאחרי החץ הוא העיקרי? איך אפשר לדעת?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אנרגיית התנועה. הגולה מגיעה לתחתית מהר, אבל הרעש חלש וההתחממות כמעט לא מורגשת.

משווים את מה שרואים: השינוי בתנועה ברור מאוד, והקול וההתחממות קטנים מאוד. לכן רוב אנרגיית הגובה מומרת לאנרגיית תנועה, ורק חלק קטן לאנרגיית קול ולאנרגיה תרמית.

שאלה 21

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בצעצוע שולחני תלויים חמישה כדורי מתכת, זה צמוד לזה. מרימים את הכדור הימני ומשחררים. הוא פוגע בשורה ונעצר, והכדור השמאלי עף הצידה ולמעלה, כמעט לגובה שממנו שוחרר הכדור הימני. הכדורים שבאמצע כמעט לא זזים, ושומעים "טיק".

א. מה קורה לאנרגיה של הכדור הימני בזמן שהוא יורד? האם זו המרה או מעבר?

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית הגובה שלו מומרת לאנרגיית תנועה. המרה.

הכדור יורד ומהירותו גדלה: אנרגיית הגובה שלו קטנה ואנרגיית התנועה שלו גדלה. גוף אחד, סוג משתנה: המרה.

ב. מה קורה לאנרגיה מרגע הפגיעה ועד שהכדור השמאלי מתחיל לנוע?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית התנועה עוברת מהכדור הימני, דרך הכדורים שבאמצע, אל הכדור השמאלי (מעבר). חלק קטן מומר לקול ולאנרגיה תרמית.

1. הכדור הימני נעצר והכדור השמאלי מתחיל לנוע. כלומר אנרגיית התנועה עברה מגוף לגוף.

2. הכדורים שבאמצע כמעט לא זזים, אבל האנרגיה עוברת דרכם, מכדור לכדור.

3. ה"טיק" מראה שחלק קטן מהאנרגיה הומר לאנרגיית קול (וגם מעט לאנרגיה תרמית).

ג. למה הכדור השמאלי עולה כמעט לאותו גובה, ולא בדיוק לאותו גובה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כי חלק מאנרגיית התנועה הומר לקול ולאנרגיה תרמית, ולכן לכדור השמאלי הגיעה פחות אנרגיה ממה שהייתה לכדור הימני.

1. הכדור השמאלי עולה, ואנרגיית התנועה שלו מומרת לאנרגיית גובה.

2. כדי להגיע לאותו גובה, הוא היה צריך לקבל את כל האנרגיה של הכדור הימני.

3. אבל בפגיעה חלק מהאנרגיה הומר לקול ולאנרגיה תרמית (וגם האוויר מאט מעט את הכדורים). לכן הגיעה אליו קצת פחות אנרגיה, והוא עולה קצת פחות גבוה.

שאלה 22

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

כדור טניס שוחרר מגג של בניין ונפל לקרקע. ההתחממות של האוויר זניחה. ארבעת תרשימי העוגה מראים את החלוקה בין אנרגיית הגובה לאנרגיית התנועה של הכדור בארבעה רגעים בזמן הנפילה, בלי סדר. כל עוגה מייצגת את כל האנרגיה של הכדור.

‫תרשים ⁦1⁩‬‫אנרגיית גובה‬‫אנרגיית תנועה‬
‫תרשים ⁦2⁩‬‫אנרגיית גובה‬‫אנרגיית תנועה‬
‫תרשים ⁦3⁩‬‫אנרגיית גובה‬‫אנרגיית תנועה‬
‫תרשים ⁦4⁩‬‫אנרגיית גובה‬‫אנרגיית תנועה‬

א. התאימו תרשים לכל רגע: (א) רגע קצר אחרי השחרור; (ב) מעט מעל אמצע הבניין; (ג) מעט מתחת לאמצע הבניין; (ד) רגע לפני הפגיעה בקרקע.

תשובה ופתרון לסעיף א

(א) תרשים 2; (ב) תרשים 4; (ג) תרשים 1; (ד) תרשים 3.

1. ככל שהכדור נמוך יותר, אנרגיית הגובה שלו קטנה, והחלק שלה בעוגה קטן.

2. מסדרים את התרשימים לפי החלק של אנרגיית הגובה, מהגדול לקטן: תרשים 2 (כמעט כולה), תרשים 4 (יותר מחצי), תרשים 1 (פחות מחצי), תרשים 3 (כמעט כלום).

3. זה גם הסדר בזמן: א, ב, ג, ד.

ב. למה כל העוגות באותו גודל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כי האנרגיה הכוללת של הכדור לא משתנה בזמן הנפילה (כשההתחממות זניחה). משתנה רק החלוקה בין הסוגים.

1. העוגה כולה מייצגת את כל האנרגיה של הכדור.

2. לפי חוק שימור האנרגיה, מה שאנרגיית הגובה מפסידה, אנרגיית התנועה מרוויחה באותה מידה.

3. לכן הסכום קבוע, והעוגה נשארת באותו גודל. זה היתרון של תרשים עוגה: רואים בו גם את השימור וגם את השינוי בסוגים.

ג. נניח שהאוויר כן מתחמם מעט בזמן הנפילה. מה צריך לשנות בתרשימים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

להוסיף פרוסה שלישית, אנרגיה תרמית, שגדלה מתרשים לתרשים. העוגה נשארת באותו גודל, וגובה ותנועה יחד תופסים חלק קטן יותר ממנה.

1. אם האוויר מתחמם, חלק מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית.

2. האנרגיה הכוללת עדיין נשמרת, ולכן העוגה לא קטנה.

3. מוסיפים פרוסה של אנרגיה תרמית, שגדלה ככל שהכדור נופל יותר זמן. בהתאם, גובה ותנועה יחד תופסים חלק קטן יותר מהעוגה.

שאלה 23

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

יואב זורק כדור ישר למעלה. רוני אומרת: "בזריקה הזאת יש רק המרת אנרגיה: אנרגיית תנועה הופכת לאנרגיית גובה."

א. מה קורה לאנרגיה בזמן שהיד דוחפת את הכדור, לפני שהוא עוזב אותה?

תשובה ופתרון לסעיף א

בשרירים אנרגיה כימית מומרת לאנרגיית תנועה של היד (המרה), ואנרגיית תנועה עוברת מהיד לכדור (מעבר).

1. היד מתחילה לנוע בזכות האנרגיה הכימית שבשרירים: המרה מכימית לתנועה.

2. היד דוחפת את הכדור, והכדור מתחיל לנוע: אנרגיית תנועה עוברת מהיד לכדור.

ב. מה קורה לאנרגיה של הכדור בזמן שהוא עולה באוויר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית התנועה שלו מומרת לאנרגיית גובה (וחלק קטן לאנרגיה תרמית של האוויר).

הכדור עולה ומאט: הגובה גדל והמהירות קטנה. אנרגיית התנועה מומרת לאנרגיית גובה, וזו המרה. חלק קטן מומר לאנרגיה תרמית בגלל החיכוך עם האוויר.

ג. האם רוני צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

רק בחלקה. היא תיארה נכון את העלייה, אבל שכחה את הזריקה עצמה: המרה בשרירים ומעבר מהיד לכדור. בלי המעבר הזה לא הייתה לכדור אנרגיית תנועה.

1. מה שרוני תיארה נכון: בזמן העלייה יש המרה מתנועה לגובה.

2. מה שחסר: מאיפה הגיעה לכדור אנרגיית התנועה? היא הגיעה מהיד, במעבר אנרגיה מגוף לגוף, ולפני כן הומרה בשרירים מאנרגיה כימית.

3. לכן בזריקה מתרחשים באותו אירוע גם המרות וגם מעבר.

שאלה 24

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

ילדה מתנדנדת בנדנדת שרשראות ומפסיקה לדחוף ברגליים. בכל תנודה הנדנדה עולה פחות גבוה, ולבסוף נעצרת. מה קרה לאנרגיה?

  1. א. האנרגיה נעלמה, כי הנדנדה נעצרה

  2. ב. האנרגיה הפכה לכוח חיכוך

  3. ג. האנרגיה עברה לכוח הכבידה שמושך את הנדנדה למטה

  4. ד. האנרגיה הומרה לחום, באוויר ובמקום שבו השרשראות מחוברות, וכמות האנרגיה הכוללת נשמרה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האנרגיה לא נעלמת. בכל תנודה חלק מהאנרגיה של הנדנדה הופך לחום בגלל התנגדות האוויר והחיכוך בחיבור השרשראות, עד שלא נשארת לנדנדה אנרגיית תנועה. האנרגיה הכוללת, של הנדנדה ושל הסביבה, נשמרה.

- "נעלמה": סותר את חוק שימור האנרגיה.

- "הפכה לכוח חיכוך": אנרגיה לא הופכת לכוח. החיכוך הוא הכוח שבזמן פעולתו אנרגיה מומרת לחום.

- "עברה לכוח הכבידה": אותה טעות. כוח הכבידה לא נאגר ולא גדל כשהנדנדה נעצרת.

שאלה 25

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

שחררו כדור גומי מגובה 100100 ס"מ מעל רצפה, ומדדו את הגובה שאליו הגיע אחרי כל קפיצה:

02040608010010072523727‫שחרור‬‫קפיצה ⁦1⁩‬‫קפיצה ⁦2⁩‬‫קפיצה ⁦3⁩‬‫קפיצה ⁦4⁩‬‫רגע‬‫גובה (ס"מ)‬

א. מה המגמה בגובה הקפיצות?

תשובה ופתרון לסעיף א

כל קפיצה נמוכה מהקודמת.

הגבהים יורדים: 100100, 7272, 5252, 3737, 2727 ס"מ. אף קפיצה לא מגיעה לגובה של הקפיצה שלפניה.

ב. בשיא של כל קפיצה הכדור עומד לרגע, ויש לו רק אנרגיית גובה. לאן הלכה האנרגיה שחסרה לו בכל קפיצה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בכל פגיעה ברצפה (ומעט גם באוויר) חלק מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית של הכדור, הרצפה והאוויר, ולקול.

1. בשיא, גובה קטן יותר פירושו אנרגיית גובה קטנה יותר.

2. בכל פגיעה הכדור נמעך ומשמיע קול, והוא והרצפה מתחממים מעט. כלומר חלק מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית ולקול, ועובר לסביבה.

3. גם בתנועה באוויר חלק קטן מומר לאנרגיה תרמית.

ג. ליאור אומר: "הנתונים מוכיחים שחוק שימור האנרגיה לא מתקיים בכדור קופץ." מה הטעות שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הוא בודק רק את האנרגיה של הכדור. החוק מדבר על מערכת סגורה: הכדור, הרצפה והאוויר. האנרגיה שהכדור איבד נמצאת אצלם, והאנרגיה הכוללת נשמרת.

1. האנרגיה של הכדור לבדו באמת קטנה.

2. אבל הכדור לבדו אינו מערכת סגורה: אנרגיה עוברת ממנו לרצפה ולאוויר.

3. אם מסתכלים על המערכת כולה, כדור + רצפה + אוויר, מה שהכדור איבד שווה למה שהם קיבלו. האנרגיה הכוללת לא השתנתה.

שאלה 26

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

איזה מהאירועים הבאים מתאים לשרשרת ההמרות:

אנרגיה אלסטית ← אנרגיית תנועה ← אנרגיית גובה

  1. א. ספורטאי מותח קפיץ כדי לחזק את שרירי הידיים

  2. ב. גלגל מסתובב נעצר כשהוא מותח קפיץ שמחובר אליו

  3. ג. מאזני קפיץ מראים את המשקל של אבטיח שמונח עליהם

  4. ד. מכונית צעצוע עם קפיץ דרוך משתחררת, נוסעת במעלה מדרון ונעצרת למעלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

במכונית הצעצוע: הקפיץ הדרוך משתחרר (אנרגיה אלסטית קטנה), המכונית נוסעת (אנרגיית תנועה), עולה במדרון ומאטה עד שנעצרת למעלה (אנרגיית גובה גדלה). זה בדיוק הסדר בשרשרת.

•ספורטאי מותח קפיץ: האנרגיה האלסטית גדלה (מאנרגיה כימית בשרירים). השרשרת מתחילה בה, לא נגמרת בה.

•גלגל שנעצר ומותח קפיץ: תנועה מומרת לאלסטית, כיוון הפוך, ואין שינוי בגובה.

•מאזני קפיץ: האבטיח מונח ועומד. אין כאן שרשרת של תנועה ושל עלייה בגובה.

שאלה 27

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

כדור מתגלגל במורד מדרון, פוגע בקופסה שעומדת בתחתית, ונעצר. הקופסה מחליקה קצת על הרצפה ונעצרת. איזו שרשרת מתארת נכון את האנרגיה?

  1. א. גובה של הכדור ← (מעבר) תנועה של הכדור ← (המרה) תנועה של הקופסה ← (מעבר) אנרגיה תרמית של הרצפה

  2. ב. גובה של הכדור ← (המרה) תנועה של הכדור ← (מעבר) תנועה של הקופסה, ואז האנרגיה אובדת, כי הקופסה נעצרת

  3. ג. גובה של הכדור ← (המרה) תנועה של הכדור ← (מעבר) תנועה של הקופסה ← (המרה) אנרגיה תרמית של הקופסה, הרצפה והאוויר

  4. ד. גובה של הכדור ← (המרה) תנועה של הכדור ← (המרה) תנועה של הקופסה ← (המרה) אנרגיה תרמית של הקופסה והרצפה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. הכדור יורד ומאיץ: אנרגיית הגובה שלו הופכת לאנרגיית התנועה שלו. המרה.

2. הכדור פוגע בקופסה ונעצר, והקופסה מתחילה לנוע: אנרגיית תנועה עוברת מגוף לגוף. מעבר.

3. הקופסה משתפשפת ברצפה ונעצרת: אנרגיית התנועה שלה מומרת לאנרגיה תרמית (הקופסה, הרצפה והאוויר מתחממים מעט). המרה.

•התשובה עם "(מעבר)" בשלב הראשון: התוויות הפוכות. בשלב הראשון יש גוף אחד, ולכן אין מעבר.

- "האנרגיה אובדת": אנרגיה לא נעלמת כשגוף נעצר. היא מומרת לאנרגיה תרמית.

- "(המרה)" בין הכדור לקופסה: הסוג לא השתנה, תנועה נשארה תנועה. זה מעבר.

שאלה 28

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

רון זורק כדור ישר למעלה. הכדור עוזב את ידו, עולה, נעצר לרגע בנקודה הגבוהה ביותר, ונופל חזרה. (מזניחים את התנגדות האוויר.)

א. רון אומר: "בזמן שהכדור עולה, פועל עליו כוח הזריקה כלפי מעלה, והכוח הזה נחלש עד שהכדור נעצר." האם הוא צודק? אילו כוחות פועלים על הכדור בזמן העלייה?

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. אחרי שהכדור עזב את היד אין "כוח זריקה". פועל עליו רק כוח המשיכה של כדור הארץ,

כלפי מטה, ולכן הכדור מאט בזמן העלייה.

1. כוח פועל רק כשיש פעולה בין שני גופים. היד והכדור כבר לא נוגעים.

2. הגוף היחיד שפועל על הכדור הוא כדור הארץ, שמושך אותו כלפי מטה.

3. הכוח הזה הפוך לכיוון התנועה, ולכן המהירות קטנה. הכדור לא צריך כוח כלפי מעלה כדי להמשיך לעלות. מה שמאפשר לו לעלות הוא אנרגיית התנועה שקיבל.

ב. תארו את המרת האנרגיה מהרגע שהכדור עוזב את היד ועד הנקודה הגבוהה ביותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית התנועה של הכדור מומרת לאנרגיית גובה.

1. ברגע הזריקה לכדור יש הרבה אנרגיית תנועה.

2. בזמן העלייה המהירות קטנה והגובה גדל: אנרגיית תנועה מומרת לאנרגיית גובה.

ג. בנקודה הגבוהה ביותר הכדור עומד לרגע. האם יש לו אנרגיה ברגע הזה? האם פועל עליו כוח? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

יש לו אנרגיית גובה, הגדולה ביותר במסלול, ואין לו אנרגיית תנועה.

כוח המשיכה פועל עליו גם ברגע הזה, כלפי מטה, ולכן הוא מתחיל ליפול.

1. הכדור עומד, ולכן אין לו אנרגיית תנועה. אבל הוא בגובה הרב ביותר, ולכן אנרגיית הגובה שלו גדולה ביותר.

2. כדור הארץ מושך אותו בכל רגע, גם כשהוא עומד. לכן מיד אחר כך הוא מתחיל לנוע למטה.

3. אנרגיה וכוח הם גדלים שונים: ברגע הזה אין לכדור אנרגיית תנועה, ובכל זאת פועל עליו כוח.

שאלה 29

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

גולשת סקייטבורד עומדת בראש רמפה בצורת U. היא יוצאת לדרך בלי לדחוף, גולשת למטה, עוברת בתחתית ועולה בצד השני. מזניחים את החיכוך ואת ההתחממות. המצבים:

- א: בראש הרמפה, רגע לפני שהיא זזה.

- ב: באמצע הירידה.

- ג: בתחתית הרמפה.

- ד: בצד השני, בנקודה הגבוהה ביותר שהגיעה אליה.

א. השלימו את הטבלה: בכל שלב, האם אנרגיית הגובה ואנרגיית התנועה גדלות או קטנות?

שלבאנרגיית גובהאנרגיית תנועה
מ-א ל-ב??
מ-ב ל-ג??
מ-ג ל-ד??
תשובה ופתרון לסעיף א

מ-א ל-ב: גובה קטנה, תנועה גדלה. מ-ב ל-ג: גובה קטנה, תנועה גדלה. מ-ג ל-ד: גובה גדלה, תנועה קטנה.

1. בירידה (א ← ב ← ג) הגובה קטן והמהירות גדלה: אנרגיית הגובה קטנה, ואנרגיית התנועה גדלה.

2. בעלייה (ג ← ד) הגובה גדל והמהירות קטנה: אנרגיית הגובה גדלה, ואנרגיית התנועה קטנה.

ב. השלימו את המשפט: "לפי חוק ___, בדרך ממצב א למצב ב אנרגיית ה___ של הגולשת קטנה, ואנרגיית ה___ שלה גדלה ב___ מידה."

תשובה ופתרון לסעיף ב

שימור האנרגיה; גובה; תנועה; אותה.

האנרגיה הכוללת נשמרת. בירידה אנרגיית הגובה קטנה, ואנרגיית התנועה גדלה באותה מידה, כי אין המרה לסוגים אחרים (מזניחים את החיכוך).

ג. לאיזה גובה תגיע הגולשת במצב ד, בהשוואה לגובה במצב א, כשמזניחים חיכוך? ומה יקרה במציאות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בלי חיכוך: לאותו גובה. במציאות: לגובה נמוך מעט, כי חלק מהאנרגיה מומר לאנרגיה תרמית.

1. במצבים א ו-ד הגולשת עומדת לרגע, ויש לה רק אנרגיית גובה.

2. בלי חיכוך האנרגיה הכוללת שלה נשמרת, ולכן אנרגיית הגובה ב-ד שווה לזו שב-א: אותו גובה.

3. במציאות הגלגלים והאוויר מתחממים מעט. חלק מהאנרגיה עובר לסביבה, ולכן ב-ד נשארת לה פחות אנרגיית גובה, והיא מגיעה לגובה נמוך יותר.

שאלה 30

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

כדור גומי נופל, פוגע ברצפה, נמעך ונעצר לרגע קצר, ואז קופץ חזרה למעלה. באיזה סוג אנרגיה נמצאת רוב האנרגיה של הכדור ברגע שבו הוא הכי נמעך ועומד?

  1. א. באנרגיה אלסטית של הכדור הנמעך

  2. ב. באנרגיית תנועה, כי רגע קודם הכדור נע מהר מאוד

  3. ג. באנרגיית גובה, כי הכדור עומד לקפוץ למעלה

  4. ד. באף סוג: הכדור עומד, ולכן כרגע אין לו אנרגיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

ברגע הזה הכדור עומד, ולכן אין לו אנרגיית תנועה. הוא על הרצפה, ולכן אין לו אנרגיית גובה ביחס לרצפה. אבל הוא נמעך, כלומר צורתו שונתה, ולכן אגורה בו אנרגיה אלסטית. כשהכדור חוזר לצורתו, האנרגיה האלסטית מומרת שוב לאנרגיית תנועה, והוא קופץ.

•אנרגיית תנועה: היא הייתה גדולה לפני הפגיעה, אבל כשהכדור עומד היא אפס. היא הומרה לאנרגיה אלסטית.

•אנרגיית גובה: הכדור על הרצפה. אנרגיית גובה תהיה לו רק כשיעלה.

- "אין לו אנרגיה": הטעות היא לחשוב שגוף שעומד איבד את האנרגיה שלו. האנרגיה לא נעלמה, היא אגורה בכדור הנמעך.

שאלה 31

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בניסוי מפורסם חיממו נוזל בלי אש. במכל מבודד היטב יש שמן, ובתוכו גלגל עם כפות. חוט כרוך על הציר של הגלגל, ובקצה החוט תלויה משקולת. כשהמשקולת יורדת לרצפה, החוט מסובב את הציר, והכפות בוחשות את השמן. אחרי כל ירידה מרימים את המשקולת ביד, ומשחררים שוב. אלה התוצאות:

מספר הירידותטמפרטורת השמן
0020.0∘C20.0^\circ\text{C}
101020.4∘C20.4^\circ\text{C}
202020.8∘C20.8^\circ\text{C}
303021.2∘C21.2^\circ\text{C}

א. מה אפשר להסיק מהטבלה?

תשובה ופתרון לסעיף א

ככל שהמשקולת יורדת יותר פעמים, הטמפרטורה של השמן עולה יותר: בכל 1010 ירידות היא עולה ב-0.40.4 מעלות.

1. הטמפרטורה עולה כל הזמן: 20.020.0, 20.420.4, 20.820.8, 21.221.2.

2. בין כל שתי שורות יש עוד 1010 ירידות, והטמפרטורה עולה בכל פעם באותה מידה, 0.40.4 מעלות.

3. מסקנה: כל ירידה של המשקולת מחממת את השמן, ושתי ירידות מחממות פי שניים מאחת.

ב. תארו את שרשרת האנרגיה מהמשקולת ועד השמן החם. ציינו בכל שלב אם זו המרה או מעבר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

גובה של המשקולת ← תנועה של המשקולת והחוט (המרה) ← תנועה של הציר, הכפות והשמן (מעבר) ← אנרגיה תרמית של השמן (המרה).

1. המשקולת יורדת: אנרגיית הגובה שלה קטנה, והיא והחוט נעים. המרה מגובה לתנועה.

2. החוט מסובב את הציר, והכפות מזיזות את השמן: אנרגיית תנועה עוברת מגוף לגוף.

3. השמן הנבחש משתפשף בעצמו ובכפות ומתחמם: אנרגיית תנועה מומרת לאנרגיה תרמית של השמן. המרה.

ג. למה חשוב שהמכל יהיה מבודד היטב?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי שחום לא יעבור מהשמן אל הסביבה. אחרת חלק מהאנרגיה יֵצא, והטמפרטורה תעלה פחות.

1. השמן מתחמם ונעשה חם מעט יותר מהאוויר בחדר.

2. בלי בידוד, חום יעבור מהשמן אל המכל ואל האוויר. זה מעבר אנרגיה מהמערכת אל הסביבה.

3. אז עליית הטמפרטורה תהיה קטנה יותר, ולא תראה את כל האנרגיה שהגיעה מהמשקולת. הבידוד שומר את האנרגיה בשמן, כדי שאפשר יהיה למדוד אותה.

שאלה 32

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

צנחן צונח עם מצנח פתוח, במהירות קבועה, עד שהוא מגיע לקרקע.

א. אילו כוחות פועלים על הצנחן והמצנח? מה היחס ביניהם, ואיך זה מתאים למהירות הקבועה?

תשובה ופתרון לסעיף א

כדור הארץ מושך אותם כלפי מטה, והאוויר דוחף את המצנח כלפי מעלה (התנגדות האוויר).

הכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, מאוזנים, ולכן המהירות לא משתנה.

1. שני גופים פועלים על הצנחן והמצנח: כדור הארץ (מטה) והאוויר (מעלה).

2. המהירות קבועה, כלומר מצב התנועה לא משתנה.

3. כשמצב התנועה לא משתנה, הכוחות מאוזנים: התנגדות האוויר שווה למשקל.

ב. נכון או לא נכון? נמקו: "בזמן הצניחה במהירות קבועה, אנרגיית הגובה של הצנחן מומרת לאנרגיית תנועה."

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא נכון. המהירות קבועה, ולכן אנרגיית התנועה לא גדלה.

1. אנרגיית התנועה תלויה במהירות.

2. המהירות לא משתנה, ולכן אנרגיית התנועה נשארת קבועה. אנרגיית הגובה לא הולכת אליה.

ג. נכון או לא נכון? נמקו: "בזמן הצניחה במהירות קבועה, אנרגיית הגובה של הצנחן מומרת לחום."

תשובה ופתרון לסעיף ג

נכון. הצנחן יורד, ואנרגיית הגובה שלו קטנה. היא מומרת לחום של המצנח

ושל האוויר שסביבו, בגלל התנגדות האוויר.

1. הצנחן מאבד גובה, ולכן אנרגיית הגובה שלו קטנה.

2. האנרגיה לא נעלמת (חוק שימור האנרגיה), והיא לא הופכת לאנרגיית תנועה (סעיף ב).

3. לכן היא מומרת לחום: המצנח והאוויר מתחממים מעט בגלל החיכוך עם האוויר.

שאלה 33

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

כדור נבעט ישר למעלה מהדשא, עולה, ונופל חזרה לדשא. הגרף מתאר את גובה הכדור מעל הדשא במשך 22 שניות, מרגע הבעיטה ועד רגע לפני שהכדור פוגע בדשא. מזניחים את השפעת האוויר.

‫זמן (שניות)‬‫גובה מעל הדשא (מטר)‬0.00.51.01.52.00123456

א. באיזה רגע אנרגיית הגובה של הכדור הגדולה ביותר? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

אחרי 11 שנייה, כשהכדור בגובה 55 מטר.

אנרגיית הגובה גדולה ככל שהגובה גדול. הנקודה הגבוהה ביותר בגרף היא ב-t=1t=1 שנייה, בגובה 55 מטר.

ב. באילו רגעים אנרגיית התנועה של הכדור הגדולה ביותר? האם יש רק רגע אחד כזה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ב-t=0t=0, מיד אחרי הבעיטה, וב-t=2t=2 שניות, רגע לפני הפגיעה בדשא. יש שני רגעים כאלה.

1. בגרף גובה-זמן, ככל שהקו תלול יותר, הגובה משתנה מהר יותר, כלומר הכדור מהיר יותר.

2. הקו הכי תלול בתחילתו ובסופו, ולכן שם המהירות הגדולה ביותר.

3. ב-t=1t=1 הקו אופקי: לרגע הכדור לא עולה ולא יורד, ואין לו אנרגיית תנועה.

4. דרך נוספת: מזניחים את האוויר, ולכן כל מה שאנרגיית הגובה קטנה, אנרגיית התנועה גדלה. אנרגיית התנועה הגדולה ביותר היא כשהגובה הכי נמוך: ב-t=0t=0 וב-t=2t=2.

ג. תארו את המרות האנרגיה בין t=0t=0 ל-t=1t=1, ובין t=1t=1 ל-t=2t=2.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בין 00 ל-11: אנרגיית תנועה מומרת לאנרגיית גובה. בין 11 ל-22: אנרגיית גובה מומרת לאנרגיית תנועה.

1. בעלייה הגובה גדל והכדור מאט: התנועה קטנה והגובה גדל.

2. בירידה הגובה קטן והכדור מאיץ: הגובה קטן והתנועה גדלה.

שאלה 34

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

רוצים לחמם מעט את המים בכוס מבודדת. יש שתי דרכים:

- דרך א: מכניסים למים כדור מתכת חם.

- דרך ב: מפילים לתוך המים כדור מתכת, שהטמפרטורה שלו שווה לטמפרטורת המים, מגובה רב. הכדור משפריץ ומערבל את המים ושוקע לקרקעית.

בשתי הדרכים, אחרי שהמים נרגעים, הטמפרטורה שלהם עולה מעט.

א. בדרך א: האם יש מעבר, המרה, או שניהם? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

רק מעבר: חום עובר מהכדור החם אל המים הקרים יותר, והסוג נשאר תרמי.

1. הכדור חם מהמים, ולכן אנרגיה עוברת כחום מהכדור אל המים.

2. האנרגיה התרמית של הכדור קטנה, והאנרגיה התרמית של המים גדלה. הסוג לא משתנה, ולכן זה מעבר בלבד.

ב. בדרך ב: תארו את שרשרת האנרגיה, וסמנו בכל שלב המרה או מעבר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

גובה של הכדור ← (המרה) תנועה של הכדור ← (מעבר) תנועה של המים ← (המרה) אנרגיה תרמית של המים.

1. הכדור נופל ומאיץ: אנרגיית הגובה שלו מומרת לאנרגיית תנועה (המרה).

2. הכדור פוגע במים ומזיז אותם: אנרגיית תנועה עוברת מהכדור למים (מעבר).

3. המים המתערבלים נרגעים בהדרגה: אנרגיית התנועה שלהם מומרת לאנרגיה תרמית (המרה). חלק קטן הופך גם לקול, ה"פלאץ'".

ג. מיכל אומרת: "בדרך ב המים לא יכולים להתחמם, כי שום דבר חם לא נגע בהם." מה הטעות שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

היא חושבת שגוף מתחמם רק כשחום עובר אליו מגוף חם יותר. גוף יכול להתחמם גם מהמרה של אנרגיה אחרת, למשל אנרגיית תנועה, לאנרגיה תרמית.

1. בדרך א המים מתחממים בגלל מעבר חום מגוף חם יותר.

2. בדרך ב אין גוף חם יותר. המים מתחממים כי אנרגיית תנועה מומרת בתוכם לאנרגיה תרמית, כמו כפות ידיים שמשפשפים זו בזו.

3. לכן שתי דרכים שונות מגיעות לאותה תוצאה: אחת במעבר, ואחת בהמרה (שקדם לה מעבר מהכדור למים).

שאלה 35

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

צעצוע קופץ בנוי מקפיץ שמחובר לבסיס. לוחצים את הצעצוע למטה, הקפיץ מתכווץ, ואז משחררים. הקפיץ מתארך במהירות, והצעצוע קופץ למעלה.

א. איך משתנה הכוח שהקפיץ מפעיל, מהרגע ששחררו אותו ועד שחזר לאורכו הטבעי?

תשובה ופתרון לסעיף א

הכוח גדול ביותר כשהקפיץ לחוץ ביותר. הוא נחלש ככל שהקפיץ מתארך, ובאורך הטבעי הוא אפס.

1. ככל שקפיץ מכווץ יותר, הוא דוחף חזק יותר.

2. כשהקפיץ מתארך, הכיווץ קטן, ולכן הכוח קטן.

3. באורך הטבעי הקפיץ לא מכווץ בכלל, והוא לא דוחף.

ב. עקבו אחרי האנרגיה האלסטית שבקפיץ הלחוץ, עד שהצעצוע מגיע לגובה הרב ביותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיה אלסטית מומרת לאנרגיית תנועה, ואנרגיית התנועה מומרת לאנרגיית גובה (וחלק קטן לחום ולקול).

1. בקפיץ הלחוץ אגורה אנרגיה אלסטית.

2. כשהקפיץ משתחרר, הצעצוע מקבל מהירות: אנרגיית תנועה.

3. בזמן העלייה הצעצוע מאט ועולה: אנרגיית תנועה הופכת לאנרגיית גובה. חלק קטן הופך לחום ולקול.

ג. הסבירו בעזרת הדוגמה הזאת מדוע אומרים שאנרגיה נשמרת, אבל כוח אינו גודל נשמר.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכוח של הקפיץ פשוט נעלם כשהקפיץ חזר לאורכו, הוא לא "עבר" לשום מקום.

האנרגיה לא נעלמה: היא עברה מסוג לסוג, והכמות הכוללת נשארה אותו דבר.

1. כוח: בהתחלה הקפיץ דחף חזק, ובסוף לא דחף בכלל. הכוח לא עבר לגוף אחר ולא הומר לכוח אחר. הוא פשוט הפסיק לפעול.

2. אנרגיה: האנרגיה האלסטית לא נעלמה. היא הפכה לאנרגיית תנועה ואחר כך לאנרגיית גובה ולחום.

3. אם מחברים את כל סוגי האנרגיה, מקבלים כמות קבועה. לכן אנרגיה נשמרת, וכוח לא.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.