דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אנרגיה ומערכות טכנולוגיות

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · 9 שיעורים

הנושא נלמד גם בפיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית.

אנרגיה, המרה ומעבר

מכונית נוסעת, נורה מאירה, תה מתקרר, אדם מטפס במדרגות. בכל המקרים האלה משהו משתנה, ומה שמאפשר את השינוי נקרא אנרגיה. האנרגיה לא נעלמת ולא נוצרת יש מאין: היא רק עוברת ממקום למקום ומשנה צורה.

במדויק: אנרגיה היא גודל פיזיקלי שמופיע בצורות שונות: אנרגיית גובה, אנרגיית תנועה, אנרגיה חשמלית, אנרגיית חום, אנרגיה כימית, אנרגיית קרינה ואנרגיה גרעינית. המרת אנרגיה היא שינוי מצורה אחת לצורה אחרת (בנורה: חשמלית לאור ולחום). מעבר אנרגיה הוא מעבר מגוף אחד לגוף אחר (מהתה החם לאוויר שסביבו). יחידת האנרגיה הבסיסית היא ג'ול.

נוח לתאר שינוי בעזרת שרשרת המרות: כותבים את צורות האנרגיה לפי הסדר, עם חץ ביניהן. למשל בפנס: אנרגיה כימית בסוללה →\to אנרגיה חשמלית →\to אור וחום בנורה. בכל שרשרת כזאת חלק מהאנרגיה הופך לחום שעובר לסביבה, גם כשלא רצינו בכך.

תזכורת: מסה ומשקל

על הירח קל יותר להרים אבן, אבל האבן לא השתנתה: יש בה אותה כמות חומר. מה שהשתנה הוא הכוח שבו הירח מושך אותה.

במדויק: מסה (mm) היא כמות החומר בגוף. מודדים אותה בקילוגרם (ק"ג), והיא לא תלויה במקום. משקל (WW) הוא הכוח שבו כדור הארץ מושך את הגוף. מודדים אותו בניוטון, והוא תלוי במקום. על פני כדור הארץ:

W=m⋅gW=m\cdot g

g=10g=10 מ'/ש"ש. גוף שמסתו 11 ק"ג שוקל 1010 ניוטון, וגוף שמסתו 200200 גרם =0.2=0.2 ק"ג שוקל 22 ניוטון.

1. יחידות אנרגיה: ג'ול, קלוריה וקוט"ש

יחידות אנרגיה

על אריזת חטיף כתוב "קלוריות", בחשבון החשמל כתוב "קוט"ש", ובספר הפיזיקה כתוב "ג'ול". שלושתם מודדים את אותו דבר, אנרגיה, כמו שמטר, סנטימטר וקילומטר מודדים כולם אורך.

במדויק: ג'ול (J) היא היחידה הבסיסית של אנרגיה. בערך 11 ג'ול דרוש כדי להרים תפוח קטן (100100 גרם) לגובה 11 מטר. קלוריה (cal) היא כמות החום הדרושה כדי לחמם 11 גרם מים במעלה אחת, והיא שווה ל-4.24.2 ג'ול. קילו-ואט שעה (קוט"ש, kWh) היא האנרגיה שמכשיר בהספק 11 קילו-ואט צורך בשעה אחת, והיא שווה ל-3,600,0003{,}600{,}000 ג'ול.

למה צריך כמה יחידות? כי האנרגיות בחיים בגדלים שונים מאוד. ג'ול הוא יחידה קטנה: מקרר צורך בכל יום מיליוני ג'ול. לכן חברת החשמל סופרת בקוט"ש, ותזונאים סופרים בקילו-קלוריות. ה-3,600,0003{,}600{,}000 באים מכך שמכשיר של 11 קילו-ואט צורך 10001000 ג'ול בכל שנייה, ובשעה יש 36003600 שניות: 1000⋅3600=3,600,0001000\cdot3600=3{,}600{,}000.

יחסי הגודל בין היחידות

יחידהסימוןכמה ג'ולאיפה משתמשים
ג'ולJ11בפיזיקה, בחישובים
קלוריהcal4.24.2בחום, בחימום מים
קילו-קלוריהkcal10001000 קלוריות =4200=4200 ג'ולעל אריזות מזון
קילו-ואט שעהקוט"ש, kWh3,600,000=3.6⋅1063{,}600{,}000=3.6\cdot10^{6}בחשבון החשמל

הסדר מהקטנה לגדולה: ג'ול, קלוריה, קילו-קלוריה, קוט"ש.

דרך הפתרון

המרה בין יחידות אנרגיה

1. ממירים קודם לג'ול, ומשם ליחידה המבוקשת.

2. מיחידה גדולה לג'ול: כופלים. קלוריות: כפול 4.24.2. קילו-קלוריות: כפול 42004200. קוט"ש: כפול 3,600,0003{,}600{,}000.

3. מג'ול ליחידה גדולה: מחלקים באותו מספר.

4. בדיקה: ביחידה גדולה יותר יוצא מספר קטן יותר. 84008400 ג'ול הם 20002000 קלוריות, ולא 35,28035{,}280.

שים לב

ה"קלוריות" שעל אריזות מזון הן בעצם קילו-קלוריות. "250250 קלוריות" על חטיף פירושן 250,000250{,}000 קלוריות, כלומר 1,050,0001{,}050{,}000 ג'ול.

שים לב

קוט"ש הוא יחידה של אנרגיה, לא של הספק. קילו-ואט (בלי "שעה") הוא יחידה של הספק: כמה מהר המכשיר צורך אנרגיה.

דוגמה - השוואה בין אנרגיה במזון לאנרגיה חשמלית

בחטיף אנרגיה כתוב: 300300 קילו-קלוריות. תנור חשמלי צרך באפייה של עוגה 0.50.5 קוט"ש. באיזה מהם האנרגיה גדולה יותר?

פתרון

1. היחידות שונות, ולכן ממירים את שתיהן לג'ול.

2. החטיף: 300300 קילו-קלוריות =300⋅4200=1,260,000=300\cdot4200=1{,}260{,}000 ג'ול.

3. התנור: 0.50.5 קוט"ש =0.5⋅3,600,000=1,800,000=0.5\cdot3{,}600{,}000=1{,}800{,}000 ג'ול.

4. משווים: 1,800,000>1,260,0001{,}800{,}000>1{,}260{,}000.

תשובה

האנרגיה שהתנור צרך גדולה יותר: 1,800,0001{,}800{,}000 ג'ול לעומת 1,260,0001{,}260{,}000 ג'ול בחטיף.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

2. אנרגיית גובה

אנרגיית גובה

עציץ שנופל מקומה חמישית עושה נזק גדול יותר מעציץ שנופל מקומה ראשונה, ועציץ כבד עושה נזק גדול יותר מעציץ קל. לגוף שנמצא בגובה יש אנרגיה "שמחכה", והיא גדלה עם הגובה ועם המשקל.

במדויק: אנרגיית גובה (אנרגיה פוטנציאלית) היא האנרגיה שיש לגוף בגלל הגובה שלו מעל רמה שבחרנו, בדרך כלל הקרקע. היא שווה למשקל הגוף כפול הגובה:

E=W⋅h=m⋅g⋅hE=W\cdot h=m\cdot g\cdot h

כדי להרים גוף צריך להשקיע אנרגיה: משקולת של 100100 ניוטון שמורמת 22 מטר מקבלת 200200 ג'ול. כשהגוף יורד, האנרגיה הזאת משתחררת והופכת לצורה אחרת. כך פועלים שעון מטוטלת עם משקולות, טחנת קמח שמים נופלים מסובבים את הגלגל שלה, ותחנה הידרואלקטרית: המים שבמאגר הגבוה זורמים למטה, מסובבים טורבינה, והגנרטור מייצר חשמל.

נוסחת אנרגיית הגובה

E=W⋅h=m⋅g⋅hE=W\cdot h=m\cdot g\cdot h
גודלסימןיחידה
אנרגיית גובהEEג'ול
משקלWWניוטון
מסהmmק"ג
תאוצת הכובדgg1010 מ'/ש"ש
גובה מעל הרמה שבחרנוhhמטר

ג'ול אחד הוא ניוטון כפול מטר. הנוסחה אומרת שהאנרגיה ביחס ישר למשקל ולגובה: פי 22 גובה, פי 22 אנרגיה. פי 33 משקל, פי 33 אנרגיה.

דרך הפתרון

חישוב אנרגיית גובה

1. רושמים את הנתונים ומה מחפשים.

2. מתאימים יחידות: מסה בק"ג (גרם: מחלקים ב-10001000), גובה במטרים (ס"מ: מחלקים ב-100100).

3. אם נתונה מסה, מחשבים משקל: W=m⋅gW=m\cdot g.

4. מציבים: E=W⋅hE=W\cdot h, והתשובה בג'ול.

5. מחפשים גובה או משקל? משתמשים באותה נוסחה: h=EWh=\frac{E}{W}, W=EhW=\frac{E}{h}.

שים לב

בנוסחה E=W⋅hE=W\cdot h מציבים משקל בניוטון, לא מסה בק"ג. גוף של 33 ק"ג בגובה 22 מטר: E=30⋅2=60E=30\cdot2=60 ג'ול, ולא 3⋅2=63\cdot2=6.

שים לב

הגובה נמדד מעל רמה שבוחרים. לספר על שולחן יש אנרגיית גובה ביחס לרצפה, ואין לו אנרגיית גובה ביחס לשולחן עצמו. בשאלה אחת מודדים את כל הגבהים מאותה רמה.

דוגמה א - מנוף מרים משטח לבנים

מנוף מרים משטח לבנים שמסתו 400400 ק"ג מהקרקע לגג בגובה 1212 מטר. כמה אנרגיית גובה יש למשטח על הגג?

פתרון

1. נתון: m=400m=400 ק"ג, h=12h=12 מטר. מחפשים EE.

2. היחידות כבר מתאימות.

3. משקל: W=m⋅g=400⋅10=4000W=m\cdot g=400\cdot10=4000 ניוטון.

4. E=W⋅h=4000⋅12=48,000E=W\cdot h=4000\cdot12=48{,}000 ג'ול.

תשובה

48,00048{,}000 ג'ול.

דוגמה ב - מציאת הגובה מהאנרגיה

לכדור שמסתו 500500 גרם, שמונח על מדף, יש 99 ג'ול אנרגיית גובה ביחס לרצפה. באיזה גובה נמצא המדף?

פתרון

1. נתון: m=500m=500 גרם, E=9E=9 ג'ול. מחפשים hh.

2. מסה בק"ג: 500500 גרם =0.5=0.5 ק"ג.

3. משקל: W=0.5⋅10=5W=0.5\cdot10=5 ניוטון.

4. h=EW=95=1.8h=\frac{E}{W}=\frac{9}{5}=1.8 מטר.

5. בדיקה: 5⋅1.8=95\cdot1.8=9 ג'ול.

תשובה

1.81.8 מטר מעל הרצפה.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

3. אנרגיית תנועה

אנרגיית תנועה

כדור טניס שנזרק לאט לא כואב, אבל אותו כדור בהגשה מהירה כואב מאוד. משאית שנוסעת לאט יכולה להזיז קיר, ואופניים באותה מהירות לא. לכל גוף שזז יש אנרגיה, והיא גדלה עם המהירות ועם המסה.

במדויק: אנרגיית תנועה (אנרגיה קינטית) היא האנרגיה שיש לגוף בגלל תנועתו. היא שווה לחצי המסה כפול ריבוע המהירות:

E=12m⋅v2E=\frac12m\cdot v^2

המסה בק"ג, המהירות במ'/ש', והאנרגיה בג'ול. לגוף שעומד אין אנרגיית תנועה.

בכלי תחבורה, אנרגיה כימית בדלק או אנרגיה חשמלית בסוללה הופכת לאנרגיית התנועה של הרכב. בטיל הדלק נשרף, והגזים החמים שנפלטים דוחפים אותו. בטורבינת רוח קורה ההפך: אנרגיית התנועה של הרוח הופכת לאנרגיה חשמלית.

נוסחת אנרגיית התנועה

E=12m⋅v2E=\frac12m\cdot v^2
מה משתנהמה קורה לאנרגיית התנועה
המסה גדלה פי 22גדלה פי 22
המהירות גדלה פי 22גדלה פי 44 (222^2)
המהירות גדלה פי 33גדלה פי 99 (323^2)
המהירות קטנה לחציקטנה פי 44

המהירות חייבת להיות במ'/ש': מקמ"ש מחלקים ב-3.63.6.

דרך הפתרון

חישוב אנרגיית תנועה

1. רושמים את הנתונים ומה מחפשים.

2. מתאימים יחידות: מסה בק"ג, מהירות במ'/ש' (קמ"ש: מחלקים ב-3.63.6).

3. קודם מעלים את המהירות בריבוע: v2=v⋅vv^2=v\cdot v.

4. כופלים במסה ובחצי: E=12m⋅v2E=\frac12m\cdot v^2. התשובה בג'ול.

5. מחפשים מהירות? v2=2Emv^2=\frac{2E}{m}, ואז מוציאים שורש.

שים לב

טעות נפוצה: "פי 22 מהירות, פי 22 אנרגיה". המהירות בריבוע, ולכן פי 22 מהירות נותנים פי 44 אנרגיה. זו הסיבה שתאונה ב-100100 קמ"ש מסוכנת הרבה יותר מתאונה ב-5050 קמ"ש.

שים לב

מציבים מהירות במ'/ש'. 7272 קמ"ש הם 2020 מ'/ש'. הצבה של 7272 בנוסחה נותנת אנרגיה גדולה פי 3.62≈133.6^2\approx13 מהנכון.

דוגמה - מכונית במהירות כפולה

מכונית שמסתה 10001000 ק"ג נוסעת במהירות 7272 קמ"ש.

א. מה אנרגיית התנועה שלה?

ב. מה תהיה אנרגיית התנועה שלה במהירות 3636 קמ"ש?

פתרון

1. נתון: m=1000m=1000 ק"ג. המהירות בקמ"ש, ולכן ממירים: 72:3.6=2072:3.6=20 מ'/ש'.

2. א: v2=20⋅20=400v^2=20\cdot20=400. E=12⋅1000⋅400=200,000E=\frac12\cdot1000\cdot400=200{,}000 ג'ול.

3. ב: 36:3.6=1036:3.6=10 מ'/ש', v2=100v^2=100. E=12⋅1000⋅100=50,000E=\frac12\cdot1000\cdot100=50{,}000 ג'ול.

4. בדיקה: המהירות בסעיף א כפולה, והאנרגיה גדולה פי 200,00050,000=4\frac{200{,}000}{50{,}000}=4, כמו שצריך.

תשובה

א. 200,000200{,}000 ג'ול. ב. 50,00050{,}000 ג'ול, רבע מהאנרגיה בסעיף א.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

4. המרות בין גובה לתנועה וחוק שימור האנרגיה

המרה בין אנרגיית גובה לאנרגיית תנועה

ברכבת הרים, הקרון מטפס לאט לנקודה הגבוהה ואז צולל: ככל שהוא יורד, הוא מהיר יותר. כשהוא עולה שוב, הוא מאט. אנרגיית הגובה הופכת לאנרגיית תנועה, ואנרגיית התנועה חוזרת להיות אנרגיית גובה.

במדויק: חוק שימור האנרגיה: במערכת מבודדת, כלומר מערכת שאין לה אינטראקציה עם הסביבה, כמות האנרגיה הכוללת אינה משתנה. האנרגיה רק עוברת מצורה לצורה. כשאין חיכוך והתנגדות אוויר, הסכום של אנרגיית הגובה ואנרגיית התנועה של גוף נשאר קבוע.

מטוטלת היא דוגמה טובה: בנקודה הגבוהה היא עוצרת לרגע (רק אנרגיית גובה), בנקודה הנמוכה היא הכי מהירה (הכי הרבה אנרגיית תנועה), ואז שוב עולה. בפועל היא נעצרת אחרי זמן מה, אבל האנרגיה לא נעלמה: היא הפכה לחום ולקול בגלל החיכוך באוויר ובציר. בשעון מטוטלת משקולת יורדת לאט ומחזירה למטוטלת את מה שאבד.

שימור האנרגיה בנפילה בלי התנגדות אוויר

כדור שמסתו 22 ק"ג נופל מגובה 2020 מטר. בהתחלה יש לו E=20⋅20=400E=20\cdot20=400 ג'ול אנרגיית גובה ואין לו אנרגיית תנועה:

גובה (מטר)אנרגיית גובה (ג'ול)אנרגיית תנועה (ג'ול)סך הכול (ג'ול)
202040040000400400
1515300300100100400400
1010200200200200400400
55100100300300400400
0000400400400400
אנרגיית גובהאנרגיית תנועהסך הכול
‫גובה (מ')‬‫אנרגיה (ג'ול)‬051015200100200300400

בגרף: הקו שעולה עם הגובה הוא אנרגיית הגובה, הקו שיורד הוא אנרגיית התנועה, והקו המקווקו האופקי הוא הסכום שלהן.

כמה שאנרגיית הגובה קטנה, בדיוק בזה אנרגיית התנועה גדלה. ברגע הפגיעה בקרקע כל אנרגיית הגובה ההתחלתית הפכה לאנרגיית תנועה:

m⋅g⋅h=12m⋅v2m\cdot g\cdot h=\frac12m\cdot v^2
דרך הפתרון

חישוב מהירות מאנרגיית גובה

1. מחשבים את אנרגיית הגובה בהתחלה: E=m⋅g⋅hE=m\cdot g\cdot h.

2. בלי חיכוך, בתחתית כל האנרגיה הזאת היא אנרגיית תנועה: 12m⋅v2=E\frac12m\cdot v^2=E.

3. מבודדים את ריבוע המהירות: v2=2Emv^2=\frac{2E}{m}.

4. מוציאים שורש: v=v2v=\sqrt{v^2}, במ'/ש'.

5. אפשר גם בקיצור: v2=2⋅g⋅hv^2=2\cdot g\cdot h. רואים שהמסה לא משפיעה על המהירות.

שים לב

תפיסה שגויה: "גוף כבד נופל מהר יותר". בלי התנגדות אוויר, גוף כבד וגוף קל שנופלים מאותו גובה פוגעים בקרקע באותה מהירות ובאותו זמן. לגוף הכבד יש יותר אנרגיית גובה, אבל יש לו גם יותר מסה להניע, וכך v2=2⋅g⋅hv^2=2\cdot g\cdot h לא תלוי במסה. נוצה נופלת לאט רק בגלל האוויר.

שים לב

כשיש חיכוך, נראה כאילו אנרגיה "הולכת לאיבוד", אבל היא הופכת לחום (וקצת לקול) ועוברת לסביבה. החוק נשמר: סך כל האנרגיה של הגוף ושל הסביבה יחד לא השתנה.

המרות אנרגיית גובה ביישומים טכנולוגיים

מערכתשרשרת ההמרות
תחנה הידרואלקטריתגובה (מים במאגר) →\to תנועה (מים זורמים, טורבינה) →\to חשמלית
טחנת קמח מיםגובה (מים) →\to תנועה (גלגל ואבני ריחיים) →\to חום וקול בטחינה
שעון מטוטלתגובה (משקולת יורדת) →\to תנועה (מטוטלת, מחוגים)
רכבת הריםחשמלית (מנוע שמושך למעלה) →\to גובה ↔\leftrightarrow תנועה, וחלק לחום

דוגמה א - מהירות אבן שנופלת מגג

אבן שמסתה 0.50.5 ק"ג נופלת מגג בגובה 2020 מטר. באיזו מהירות היא פוגעת בקרקע? (הזניחו את התנגדות האוויר.)

פתרון

1. אנרגיית גובה בהתחלה: E=0.5⋅10⋅20=100E=0.5\cdot10\cdot20=100 ג'ול.

2. בלי התנגדות אוויר, בקרקע כל האנרגיה היא אנרגיית תנועה: 12⋅0.5⋅v2=100\frac12\cdot0.5\cdot v^2=100.

3. v2=2⋅1000.5=400v^2=\frac{2\cdot100}{0.5}=400.

4. v=400=20v=\sqrt{400}=20 מ'/ש'.

5. בדיקה בקיצור: v2=2⋅10⋅20=400v^2=2\cdot10\cdot20=400. אותה תוצאה, בלי המסה.

תשובה

2020 מ'/ש' (שהם 7272 קמ"ש).

דוגמה ב - מזחלת עם חיכוך: לאן הלכה האנרגיה

ילד ומזחלת, יחד 4040 ק"ג, גולשים ממנוחה מראש גבעה בגובה 55 מטר. בתחתית מהירותם 88 מ'/ש'. האם חלק מהאנרגיה עבר לצורה אחרת? כמה?

פתרון

1. אנרגיית גובה בראש הגבעה: E=40⋅10⋅5=2000E=40\cdot10\cdot5=2000 ג'ול. אנרגיית תנועה בהתחלה: 00.

2. אנרגיית תנועה בתחתית: E=12⋅40⋅82=12⋅40⋅64=1280E=\frac12\cdot40\cdot8^2=\frac12\cdot40\cdot64=1280 ג'ול.

3. ההפרש: 2000−1280=7202000-1280=720 ג'ול.

4. האנרגיה לא נעלמה: 720720 ג'ול הפכו לחום, בגלל החיכוך עם השלג ועם האוויר, ועברו לסביבה.

תשובה

כן. 720720 ג'ול הפכו לחום שעבר לשלג ולאוויר.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

5. מרחק עצירה ובטיחות בדרכים

מרחק עצירה

נהג רואה כלב קופץ לכביש. עד שהרגל שלו מגיעה לבלם עובר רגע, והמכונית ממשיכה לנסוע באותה מהירות. רק אחר כך הבלמים מאטים אותה, וגם זה לוקח כמה מטרים.

במדויק: מרחק העצירה הוא הדרך שהרכב עובר מהרגע שהנהג מבחין בסכנה ועד שהרכב נעצר. הוא מורכב משני חלקים:

מרחק העצירה = מרחק התגובה + מרחק הבלימה

מרחק התגובה הוא הדרך שהרכב עובר בזמן התגובה של הנהג, עוד לפני שהוא בולם. מרחק הבלימה הוא הדרך שהרכב עובר מתחילת הבלימה ועד העצירה.

בזמן הבלימה, החיכוך בבלמים ובין הצמיגים לכביש ממיר את אנרגיית התנועה של הרכב לחום: הבלמים והצמיגים מתחממים. ככל שאנרגיית התנועה גדולה יותר, צריך דרך ארוכה יותר כדי להמיר את כולה. ככל שהחיכוך חזק יותר, הדרך קצרה יותר. ברכב כבד יותר יש יותר אנרגיית תנועה, אבל גם הצמיגים נלחצים חזק יותר אל הכביש והחיכוך גדל, ולכן באותו כביש ובאותם צמיגים הגורם העיקרי הוא המהירות.

הגורמים המשפיעים על מרחק העצירה

חלקממה הוא תלוידוגמאות
מרחק תגובהמהירות הרכב, זמן התגובה של הנהגעייפות, אלכוהול, סמים, שיחה בטלפון וגיל מאריכים את זמן התגובה
מרחק בלימהאנרגיית התנועה (בעיקר המהירות), החיכוך בין הצמיגים לכבישכביש רטוב, שמן על הכביש וצמיגים שחוקים מקטינים את החיכוך ומאריכים את הבלימה

השפעת המהירות:

- מרחק התגובה = מהירות כפול זמן התגובה. פי 22 מהירות, פי 22 מרחק תגובה.

- מרחק הבלימה גדל כמו אנרגיית התנועה. באותו כביש ובאותם צמיגים, פי 22 מהירות, פי 44 מרחק בלימה.

דרך הפתרון

חישוב מרחק עצירה

1. ממירים את המהירות למ'/ש' (קמ"ש: מחלקים ב-3.63.6).

2. מרחק התגובה: s=v⋅ts=v\cdot t, כש-tt הוא זמן התגובה בשניות.

3. מרחק הבלימה: אם הוא נתון במהירות אחרת, משנים אותו לפי ריבוע היחס בין המהירויות (פי 22 מהירות, פי 44; חצי מהירות, רבע).

4. מחברים: מרחק העצירה = מרחק התגובה + מרחק הבלימה.

כללי בטיחות והסיבה הפיזיקלית

כלללמה
שומרים מרחק מהרכב שלפנים, לפחות כמו מרחק העצירהאם הוא בולם פתאום, צריך מספיק דרך לעצור
מאטים בכביש רטוב, בחול או בשמןהחיכוך קטן, ומרחק הבלימה גדל
מקפידים על צמיגים ובלמים תקיניםצמיג שחוק ובלם שחוק נותנים פחות חיכוך
לא נוהגים עייפים, אחרי שתיית אלכוהול או עם הטלפון בידזמן התגובה גדל, ואיתו מרחק התגובה
לא נוהגים מהר מהמותרמרחק הבלימה גדל כמו ריבוע המהירות
שים לב

אלכוהול ועייפות משנים את מרחק התגובה בלבד, כי הם משפיעים על הנהג. כביש רטוב וצמיגים שחוקים משנים את מרחק הבלימה בלבד, כי הם משפיעים על החיכוך. המהירות משנה את שניהם.

שים לב

טעות נפוצה: "פי 22 מהירות, פי 22 מרחק עצירה". מרחק התגובה אכן גדל פי 22, אבל מרחק הבלימה גדל פי 44, ולכן מרחק העצירה גדל ביותר מפי 22.

דוגמה - מרחק עצירה בשתי מהירויות

נהגת נוסעת ב-7272 קמ"ש בכביש יבש. זמן התגובה שלה 11 שנייה, ומרחק הבלימה במהירות הזאת 2525 מטר.

א. מה מרחק העצירה?

ב. מה יהיה מרחק העצירה אם תיסע ב-3636 קמ"ש, באותו כביש ובאותו זמן תגובה?

פתרון

1. מהירות: 72:3.6=2072:3.6=20 מ'/ש'.

2. א: מרחק תגובה =20⋅1=20=20\cdot1=20 מטר. מרחק עצירה =20+25=45=20+25=45 מטר.

3. ב: 36:3.6=1036:3.6=10 מ'/ש', חצי מהמהירות הקודמת.

4. מרחק תגובה =10⋅1=10=10\cdot1=10 מטר (חצי).

5. מרחק בלימה: חצי מהירות, ולכן רבע: 254=6.25\frac{25}{4}=6.25 מטר.

6. מרחק עצירה =10+6.25=16.25=10+6.25=16.25 מטר.

תשובה

א. 4545 מטר. ב. 16.2516.25 מטר, פחות מחצי מ-4545 מטר.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

6. זרם, מתח והתנגדות: חוק אוהם

זרם, מתח והתנגדות

מעגל חשמלי דומה לצנרת מים סגורה: המשאבה דוחפת, המים זורמים, וצינור צר מקשה על הזרימה. במעגל, הסוללה "דוחפת" (מתח), האלקטרונים זורמים (זרם), והנורה מקשה על הזרימה (התנגדות). זרם עובר רק כשהמעגל סגור.

במדויק:

- עוצמת הזרם (II) היא כמות המטען החשמלי שעוברת דרך חתך המוליך ביחידת זמן. יחידה: אמפר. מודדים במד זרם (אמפרמטר).

- המתח (VV) מבטא את עוצמת המקור החשמלי שמניע את האלקטרונים במעגל. יחידה: וולט. מודדים במד מתח (וולטמטר).

- ההתנגדות (RR) היא תכונה של רכיב להתנגד למעבר זרם דרכו. היא תלויה בחומר שממנו הרכיב עשוי, באורכו ובעוביו. יחידה: אוהם.

מד זרם מחברים בתוך המעגל, כך שהזרם עובר דרכו (בטור). מד מתח מחברים בין שני הקצוות של הרכיב או של הסוללה (במקביל). בנורה, האנרגיה החשמלית הופכת לאור ולחום. בסוללה, אנרגיה כימית הופכת לאנרגיה חשמלית.

שלושת הגדלים במעגל

גודלסימןיחידהמכשיר מדידהאיך מחברים את המכשיר
עוצמת זרםIIאמפרמד זרםבטור, בתוך המעגל
מתחVVוולטמד מתחבמקביל, בין קצות הרכיב
התנגדותRRאוהם--

11 מיליאמפר =0.001=0.001 אמפר: 250250 מיליאמפר =0.25=0.25 אמפר.

חוק אוהם

עוצמת הזרם ברכיב שווה למתח עליו חלקי ההתנגדות שלו:

I=VRI=\frac{V}{R}

ומכאן גם V=I⋅RV=I\cdot R ו-R=VIR=\frac{V}{I}.

•פי 22 מתח, באותה התנגדות: פי 22 זרם.

•פי 22 התנגדות, באותו מתח: חצי זרם.

בגרף זרם-מתח של נגד מתקבל קו ישר שיוצא מראשית הצירים. כאן נגד של 2020 אוהם: ב-66 וולט עובר בו זרם של 0.30.3 אמפר.

‫מתח (וולט)‬‫זרם (אמפר)‬0246810120.00.10.20.30.40.50.60.7

ממה תלויה ההתנגדות של תיל

מה משנים בתילמה קורה להתנגדותמה קורה לזרם (באותו מתח)
ארוך יותרגדלהקטן
עבה יותרקטנהגדל
חומר אחר: נחושת במקום ניקל-כרוםקטנה (נחושת מוליכה טוב)גדל

בניסוי בודקים גורם אחד בכל פעם: משנים רק אותו (למשל את אורך התיל), משאירים קבועים את השאר (המתח, העובי, סוג החומר), ומודדים את הזרם במד זרם.

דרך הפתרון

חישוב בחוק אוהם

1. רושמים מה נתון ומה מחפשים: שניים מתוך זרם, מתח והתנגדות.

2. מתאימים יחידות: זרם באמפר (מיליאמפר: מחלקים ב-10001000), מתח בוולט, התנגדות באוהם.

3. בוחרים צורה: זרם I=VRI=\frac{V}{R}, מתח V=I⋅RV=I\cdot R, התנגדות R=VIR=\frac{V}{I}.

4. מציבים, מחשבים ורושמים יחידה.

שים לב

תפיסה שגויה: "הזרם נצרך בנורה". הזרם שנכנס לנורה שווה לזרם שיוצא ממנה: מד זרם לפני הנורה ואחריה מראה אותו מספר. מה שהנורה צורכת הוא אנרגיה: האנרגיה החשמלית הופכת בה לאור ולחום.

שים לב

מתח וזרם הם לא אותו דבר. המתח הוא ה"דחיפה" של המקור, ויש אותו לסוללה גם כשהיא מונחת במגירה. הזרם הוא התנועה של המטען, והוא קיים רק כשהמעגל סגור. סוללה לא "מכילה זרם".

דוגמה א - זרם בנורה של פנס

נורה שההתנגדות שלה 2424 אוהם מחוברת לסוללה של 1212 וולט. מה עוצמת הזרם בנורה?

פתרון

1. נתון: V=12V=12 וולט, R=24R=24 אוהם. מחפשים II.

2. היחידות מתאימות.

3. מחפשים זרם: I=VRI=\frac{V}{R}.

4. I=1224=0.5I=\frac{12}{24}=0.5 אמפר.

תשובה

0.50.5 אמפר.

דוגמה ב - מציאת התנגדות מתוצאות מדידה

תלמידים חיברו נגד לסוללות שונות ומדדו את הזרם:

מתח (וולט)336699
זרם (אמפר)0.20.20.40.40.60.6

מה ההתנגדות של הנגד?

פתרון

1. ממדידה למדידה המתח והזרם גדלים פי אותו מספר (פי 22, פי 33), ולכן היחס ביניהם, ההתנגדות, קבוע.

2. בוחרים מדידה אחת: V=6V=6 וולט, I=0.4I=0.4 אמפר.

3. R=VI=60.4=15R=\frac{V}{I}=\frac{6}{0.4}=15 אוהם.

4. בדיקה במדידה אחרת: 90.6=15\frac{9}{0.6}=15 אוהם.

תשובה

1515 אוהם.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

7. הספק ונצילות

הספק

קומקום חשמלי ונורת לילה קטנה מחוברים לאותו שקע, אבל הקומקום "שואב" אנרגיה הרבה יותר מהר. מה שמבדיל ביניהם הוא ההספק: כמה אנרגיה המכשיר ממיר בכל שנייה.

במדויק: הספק (PP) הוא קצב המרת האנרגיה: כמות האנרגיה שמכשיר צורך או מפיק ביחידת זמן.

P=EtP=\frac{E}{t}

יחידה: ואט (W) == ג'ול בשנייה. נורה של 6060 ואט ממירה 6060 ג'ול בכל שנייה. 11 קילו-ואט (kW) =1000=1000 ואט, 11 מגה-ואט (MW) =1,000,000=1{,}000{,}000 ואט.

ההספק של מכשיר חשמלי תלוי במתח ובזרם: ככל שהמתח גדול יותר וככל שהזרם גדול יותר, המכשיר ממיר יותר אנרגיה בכל שנייה. ההספק כתוב על כל מכשיר: מייבש שיער 20002000 ואט, מקרר 150150 ואט, טלוויזיה 100100 ואט. תחנת כוח גדולה מספקת מאות מגה-ואט.

הספק, אנרגיה וזמן

מה מחפשיםנוסחה
הספקP=EtP=\frac{E}{t}
אנרגיהE=P⋅tE=P\cdot t
זמןt=EPt=\frac{E}{P}
הספקזמןאנרגיה
ואטשניותג'ול
קילו-ואטשעותקוט"ש

חשבון החשמל: אנרגיה בקוט"ש == הספק בקילו-ואט ⋅\cdot זמן בשעות. המחיר == מספר הקוט"ש ⋅\cdot המחיר של קוט"ש אחד.

נצילות

בכל המרת אנרגיה, רק חלק מהאנרגיה הופך למה שרצינו (אנרגיה שימושית). השאר הופך בעיקר לחום שעובר לסביבה.

נצילות = האנרגיה השימושית חלקי האנרגיה המושקעת, כפול 100%100\%. למשל, אם מתוך 100100 ג'ול מושקעים 3030 ג'ול שימושיים: 30100⋅100%=30%\frac{30}{100}\cdot100\%=30\%.

•הנצילות תמיד פחות מ-100%100\%.

•נורת ליבון: רק כ-5%5\% מהאנרגיה החשמלית הופכים לאור, והשאר לחום. נורת לד מפיקה את אותו אור בהספק קטן בהרבה, כי הנצילות שלה גבוהה בהרבה.

•במנוע של מכונית בנזין רק כרבע מהאנרגיה הכימית של הדלק הופך לאנרגיית תנועה.

דרך הפתרון

חישוב נצילות

1. מזהים מה שימושי במכשיר (אור בנורה, גובה במנוף, חום במים בקומקום) ומה מושקע (בדרך כלל האנרגיה החשמלית או הכימית).

2. מחשבים את שתי האנרגיות באותה יחידה. אם נתון הספק וזמן: E=P⋅tE=P\cdot t.

3. מחלקים שימושית במושקעת וכופלים ב-100%100\%.

4. בדיקה: התוצאה בין 0%0\% ל-100%100\%. יצא יותר? החלפתם בין המונה למכנה.

בחירה מושכלת של מכשיר חשמלי

שאלהלמה היא חשובה
מה ההספק?הספק גבוה עושה את העבודה מהר יותר (קומקום חזק מרתיח מהר יותר)
מה הנצילות?נצילות גבוהה: יותר אנרגיה שימושית מאותה אנרגיה חשמלית, וחשבון חשמל נמוך יותר
כמה שעות הוא פועל?מכשיר חלש שפועל כל היום (מקרר) יכול לצרוך יותר אנרגיה ממכשיר חזק שפועל דקות
כמה הוא עולה?מכשיר יקר ויעיל יכול להחזיר את ההפרש בחשבון החשמל לאורך שנים
שים לב

אנרגיה והספק הם לא אותו דבר. הספק אומר כמה מהר, אנרגיה אומרת כמה בסך הכול. תנור של 20002000 ואט שפועל דקה אחת צורך 2000⋅60=120,0002000\cdot60=120{,}000 ג'ול. נורה של 100100 ואט שדולקת שעה צורכת 100⋅3600=360,000100\cdot3600=360{,}000 ג'ול, פי 33 יותר.

שים לב

הספק גבוה לא אומר נצילות גבוהה. נורת ליבון של 100100 ואט מאירה פחות מנורת לד של 2020 ואט, כי רוב האנרגיה שלה הופכת לחום.

דוגמה א - עלות הפעלת תנור

תנור חשמלי בהספק 22 קילו-ואט פועל שעה וחצי. המחיר של 11 קוט"ש הוא 0.60.6 ש"ח. כמה עולה האפייה?

פתרון

1. נתון: P=2P=2 קילו-ואט, t=1.5t=1.5 שעות. ההספק בקילו-ואט והזמן בשעות, ולכן האנרגיה תצא בקוט"ש.

2. E=P⋅t=2⋅1.5=3E=P\cdot t=2\cdot1.5=3 קוט"ש.

3. מחיר: 3⋅0.6=1.83\cdot0.6=1.8 ש"ח.

תשובה

33 קוט"ש, שעולים 1.81.8 ש"ח.

דוגמה ב - נצילות של כננת חשמלית

כננת חשמלית מרימה ארגז שמסתו 5050 ק"ג לגובה 1212 מטר, ב-1010 שניות. בזמן הזה היא צורכת 80008000 ג'ול אנרגיה חשמלית.

א. מה הנצילות של הכננת?

ב. מה ההספק החשמלי שהיא צורכת?

פתרון

1. שימושי: אנרגיית הגובה של הארגז. E=50⋅10⋅12=6000E=50\cdot10\cdot12=6000 ג'ול.

2. מושקע: האנרגיה החשמלית, 80008000 ג'ול.

3. א: נצילות =60008000⋅100%=75%=\frac{6000}{8000}\cdot100\%=75\%. שאר 20002000 הג'ול הפכו לחום במנוע ובכבלים.

4. ב: P=Et=800010=800P=\frac{E}{t}=\frac{8000}{10}=800 ואט.

תשובה

א. 75%75\%. ב. 800800 ואט.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

8. חום, טמפרטורה, חום סגולי וחום כמוס

חום וטמפרטורה

אמבטיה של מים בטמפרטורה 40∘C40^\circ\text{C} וכוס תה בטמפרטורה 80∘C80^\circ\text{C}: התה חם יותר, אבל האמבטיה תחמם את חדר האמבטיה הרבה יותר כשהיא תתקרר, כי יש בה הרבה יותר מים. טמפרטורה אומרת כמה חם, וחום הוא כמה אנרגיה עברה.

במדויק: טמפרטורה היא מידה למצב החם או הקר של גוף, שקשורה לתנועת החלקיקים שלו: חלקיקים מהירים יותר, טמפרטורה גבוהה יותר. מודדים אותה במדחום, במעלות צלזיוס. חום (QQ) הוא אנרגיה שעוברת מגוף חם לגוף קר בגלל הפרש הטמפרטורות. מודדים אותו בג'ול או בקלוריות. החום עובר עד שהטמפרטורות משתוות.

טמפרטורה לא תלויה בכמות: כוס מים מסיר מים רותחים היא באותה טמפרטורה כמו הסיר. אבל כדי להביא סיר גדול לרתיחה צריך הרבה יותר חום מאשר לכוס. לכן בניסוי שבו מחממים על אותה להבה, במשך 55 דקות, סיר גדול וסיר קטן מלאים במים, המים בסיר הקטן מתחממים הרבה יותר: שניהם קיבלו בערך אותו חום, אבל בסיר הגדול הוא מתחלק בין יותר מים.

חום מול טמפרטורה

השוואהטמפרטורהחום
מה זהכמה הגוף חם או קראנרגיה שעוברת בגלל הפרש טמפרטורות
יחידהמעלות צלזיוס (∘C^\circ\text{C})ג'ול או קלוריה
איך יודעיםמודדים במדחוםאין מכשיר שמודד אותו ישירות; מסיקים אותו מהשינויים שהוא גורם
תלוי בכמות החומר?לאכן: לחמם יותר חומר דורש יותר חום
כיוון-תמיד מהחם אל הקר

חום סגולי

חום סגולי (cc) הוא תכונה של חומר: כמות החום הדרושה כדי להעלות את הטמפרטורה של 11 ק"ג מהחומר במעלה אחת. יחידה: ג'ול לק"ג למעלת צלזיוס.

חומרחום סגולי (ג'ול לק"ג למעלה)
מים42004200
שמן בישולכ-20002000
אלומיניום900900
חולכ-800800
ברזל450450

השוואה: כשנותנים אותה כמות חום לאותה מסה של שני חומרים, החומר עם החום הסגולי הקטן יותר מתחמם יותר. למים יש חום סגולי גדול מאוד: הם מתחממים לאט ומתקררים לאט.

מה קובע בכמה גוף מתחמם

גורםהשפעה על שינוי הטמפרטורה
כמות החום שהגוף מקבליותר חום, שינוי טמפרטורה גדול יותר
המסהיותר מסה, שינוי טמפרטורה קטן יותר
סוג החומר (החום הסגולי)חום סגולי גדול יותר, שינוי טמפרטורה קטן יותר

בניסוי בודקים גורם אחד בכל פעם. למשל, כדי לבדוק את השפעת סוג הנוזל (מים או שמן): לוקחים מסות שוות, באותה טמפרטורה התחלתית, מחממים באותו מחמם ובאותו זמן, ומודדים את הטמפרטורה כל דקה.

חום כמוס ושינוי מצב צבירה

חום כמוס (LL) הוא תכונה של חומר: כמות האנרגיה הדרושה כדי לשנות את מצב הצבירה של 11 ק"ג מהחומר, בלי שינוי בטמפרטורה. יחידה: ג'ול לק"ג.

- חום כמוס של היתוך: ממוצק לנוזל. למים (קרח) כ-336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.

- חום כמוס של רתיחה: מנוזל לגז. למים כ-2,260,0002{,}260{,}000 ג'ול לק"ג, פי 66 ויותר מההיתוך.

בזמן שינוי מצב צבירה החום משמש להרחקת החלקיקים זה מזה, ולא להאצת תנועתם, ולכן הטמפרטורה לא עולה. מים שמחממים מ-20∘C20^\circ\text{C} על להבה קבועה:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬0246810121416020406080100120

עד הדקה השמינית הטמפרטורה עולה. מהרגע שהמים רותחים, ב-100∘C100^\circ\text{C}, הקו אופקי: המים מקבלים חום כל הזמן, והוא הופך מים לאדים. הקו יישאר אופקי עד שכל המים יתאדו.

דרך הפתרון

השוואת ההתחממות של שני גופים

1. בודקים מה שווה בשני הגופים ומה שונה: כמות החום (אותו מחמם ואותו זמן?), המסה, סוג החומר.

2. אם רק המסה שונה: הגוף עם המסה הקטנה מתחמם יותר.

3. אם רק סוג החומר שונה: החומר עם החום הסגולי הקטן מתחמם יותר.

4. בגרף טמפרטורה-זמן: הקו התלול יותר שייך לגוף שמתחמם מהר יותר. קו אופקי בזמן חימום פירושו שינוי מצב צבירה.

5. כותבים את ההסבר: מה שווה, מה שונה, ואיזה מושג (חום סגולי, מסה, חום כמוס) מסביר את התוצאה.

שים לב

תפיסה שגויה: "בזמן רתיחה המים ממשיכים להתחמם". בזמן הרתיחה הטמפרטורה נשארת 100∘C100^\circ\text{C} (בגובה פני הים). הגברת הלהבה רק גורמת למים לרתוח מהר יותר, כלומר להתאדות מהר יותר, ולא להיות חמים יותר.

שים לב

חום סגולי מול חום כמוס: חום סגולי קשור לשינוי טמפרטורה בלי שינוי מצב צבירה. חום כמוס קשור לשינוי מצב צבירה בלי שינוי טמפרטורה.

שים לב

חום וטמפרטורה הם לא אותו דבר. לשני גופים באותה טמפרטורה לא דרוש אותו חום כדי להתחמם: לגוף הגדול דרוש יותר. ו"קור" לא עובר מגוף לגוף: כשקרח מקרר משקה, החום עובר מהמשקה אל הקרח.

דוגמה - איזה קו שייך לשמן

מחממים על שני מחממים זהים כמויות שוות (200200 גרם) של מים ושל שמן בישול, שתיהן ב-20∘C20^\circ\text{C}. הגרף מראה את הטמפרטורה של שני הנוזלים. הקו התלול יותר הוא נוזל א, והקו המתון יותר הוא נוזל ב:

נוזל אנוזל ב
‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬01234560102030405060708090

איזה מהנוזלים, א או ב, הוא השמן? הסבירו.

פתרון

1. מה שווה: אותה מסה, אותה טמפרטורה התחלתית, אותו מחמם ואותו זמן, כלומר אותה כמות חום.

2. מה שונה: סוג החומר בלבד, ולכן ההבדל נובע מהחום הסגולי.

3. מהגרף: אחרי 44 דקות נוזל א הגיע ל-60∘C60^\circ\text{C} (עלייה של 4040 מעלות), ונוזל ב ל-40∘C40^\circ\text{C} (עלייה של 2020 מעלות).

4. לשמן חום סגולי קטן מזה של המים (כ-20002000 לעומת 42004200 ג'ול לק"ג למעלה), ולכן מאותה כמות חום הוא מתחמם יותר.

תשובה

נוזל א הוא השמן: הוא מתחמם יותר מאותה כמות חום, כי החום הסגולי שלו קטן מזה של המים.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

9. אנרגיה כימית

אנרגיה כימית

עצים בוערים במדורה ומחממים, הגוף שלנו "שורף" מזון ומקבל ממנו אנרגיה, והסוללה בטלפון מפעילה אותו. בכל המקרים האלה חומרים מגיבים זה עם זה, ואנרגיה שהייתה "אצורה" בהם משתחררת.

במדויק: אנרגיה כימית היא אנרגיה שקשורה לקשרים הכימיים בין האטומים בחומרים. בתהליך כימי קשרים במגיבים מתנתקים, וזה דורש השקעת אנרגיה, וקשרים חדשים בתוצרים נוצרים, וזה משחרר אנרגיה. לכן בתהליכים כימיים אנרגיה משתחררת או נקלטת.

האנרגיה הכימית היא בסיס לחיים ולטכנולוגיה: הנשימה התאית בכל תא בגוף, הבעירה של דלק במנוע ובתחנת כוח, והסוללה. בתהליך כימי האטומים רק מתחברים מחדש בדרך אחרת, והיסודות לא משתנים: מה שהיה פחמן וחמצן נשאר פחמן וחמצן.

תהליכים פולטי אנרגיה וקולטי אנרגיה

השוואהתהליך פולט אנרגיהתהליך קולט אנרגיה
מאזן הקשריםהאנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים גדולה מזו שמושקעת בניתוק הקשרים במגיביםהאנרגיה שמושקעת בניתוק הקשרים במגיבים גדולה מזו שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים
מה מרגישיםהסביבה מתחממת (או מופק אור או חשמל)הסביבה מתקררת, או שצריך לספק אנרגיה כל הזמן
דוגמאותבעירה, נשימה תאית, פירוק מי חמצןפוטוסינתזה (קולטת אור), תגובה בין חומץ לסודה לשתייה

המרות של אנרגיה כימית בטבע ובטכנולוגיה

מערכתשרשרת ההמרות
תחנת כוח בגז או בפחםכימית (דלק וחמצן) →\to חום (קיטור) →\to תנועה (טורבינה) →\to חשמלית
מכונית בנזיןכימית →\to חום →\to תנועה
פנס עם סוללהכימית →\to חשמלית →\to אור וחום
הגוף שלנוכימית (מזון) →\to תנועה של השרירים וחום הגוף
צמח בפוטוסינתזהקרינה (אור השמש) →\to כימית (סוכר)

דלקים משמשים לחימום, לתחבורה ולייצור חשמל, ובכל שלב בשרשרת חלק מהאנרגיה הופך לחום שעובר לסביבה.

דרך הפתרון

זיהוי תהליך פולט או קולט אנרגיה בניסוי

1. מודדים במדחום את הטמפרטורה של התערובת (או של הכלי) לפני התגובה.

2. מערבבים את החומרים ומודדים שוב במהלך התגובה ואחריה.

3. הטמפרטורה עלתה: אנרגיה משתחררת לסביבה, התהליך פולט אנרגיה.

4. הטמפרטורה ירדה: אנרגיה נלקחה מהסביבה, התהליך קולט אנרגיה.

5. מנמקים במאזן הקשרים: בפולט, יצירת הקשרים משחררת יותר ממה שניתוק הקשרים דורש; בקולט, ההפך.

שים לב

טעות נפוצה: "האנרגיה נמצאת רק בדלק". בבעירה האנרגיה משתחררת מהתגובה בין הדלק לחמצן, ולכן בלי חמצן אין בעירה. ובסוללה "ריקה" לא נגמר החשמל, אלא נגמרו החומרים שמגיבים בה.

שים לב

תהליך כימי מול תהליך גרעיני: בתהליך כימי משתנים הקשרים בין האטומים, והיסודות נשארים אותם יסודות. בתהליך גרעיני משתנה גרעין האטום, נוצרים יסודות אחרים, והאנרגיה שמשתחררת גדולה פי מיליונים בערך.

דוגמה - נר דולק מול חומץ וסודה

יעל הדליקה נר והחזיקה את ידה מעליו: היא הרגישה חום. אחר כך עירבבה חומץ עם סודה לשתייה בכוס, ומדחום בכוס ירד מ-22∘C22^\circ\text{C} ל-16∘C16^\circ\text{C}. קבעו לגבי כל תהליך אם הוא פולט אנרגיה או קולט אנרגיה, ונמקו בעזרת הקשרים הכימיים.

פתרון

1. מה רואים: בבעירת הנר הסביבה מתחממת. בכוס הטמפרטורה ירדה.

2. מסקנה: בעירת הנר פולטת אנרגיה לסביבה. התגובה בכוס קולטת אנרגיה מהסביבה (מהמים ומהכוס), ולכן הם התקררו.

3. נימוק בבעירה: האנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים (פחמן דו-חמצני ומים) גדולה מהאנרגיה שהושקעה בניתוק הקשרים בשעווה ובחמצן.

4. נימוק בכוס: האנרגיה שהושקעה בניתוק הקשרים במגיבים גדולה מהאנרגיה שהשתחררה ביצירת הקשרים בתוצרים, וההפרש נלקח מהסביבה.

תשובה

בעירת הנר: פולטת אנרגיה (הסביבה מתחממת). חומץ וסודה: קולטת אנרגיה (הטמפרטורה ירדה). ההבדל: בפולט יצירת הקשרים משחררת יותר ממה שניתוקם דורש, ובקולט ההפך.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.