דילוג לתוכן המרכזי

אנרגיית גובה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · אנרגיה ומערכות טכנולוגיות · 18 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · פתוחה

קופסת צבע שמסתה 33 ק"ג מונחת על מדף בגובה 22 מטר מעל הרצפה.

א. מהי אנרגיית הגובה של הקופסה ביחס לרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף א

6060 ג'ול.

E=m⋅g⋅h=3⋅10⋅2=60E=m\cdot g\cdot h=3\cdot10\cdot2=60 ג'ול.

ב. הקופסה נפלה ונחה על הרצפה. מהי עכשיו אנרגיית הגובה שלה ביחס לרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

00 ג'ול.

על הרצפה h=0h=0, ולכן E=3⋅10⋅0=0E=3\cdot10\cdot0=0 ג'ול.

ג. קופסה זהה מונחת בגובה 22 מטר מעל הקרקע בתחנת מחקר על המאדים. תאוצת הכובד במאדים היא 3.73.7 מ'/ש"ש. מהי אנרגיית הגובה של הקופסה ביחס לקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

22.222.2 ג'ול.

1. E=m⋅g⋅h=3⋅3.7⋅2=22.2E=m\cdot g\cdot h=3\cdot3.7\cdot2=22.2 ג'ול.

2. המסה והגובה לא השתנו, אבל במאדים המשקל קטן יותר, ולכן גם אנרגיית הגובה קטנה יותר.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

המשקל של מיקרוגל הוא 150150 ניוטון. המיקרוגל עומד על משטח בגובה 0.90.9 מטר מעל הרצפה. מהן המסה שלו ואנרגיית הגובה שלו ביחס לרצפה?

  1. א. 15001500 ק"ג, 135135 ג'ול

  2. ב. 1515 ק"ג, 135135 ג'ול

  3. ג. 1515 ק"ג, 13501350 ג'ול

  4. ד. 150150 ק"ג, 13501350 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. מסה: m=Wg=15010=15m=\frac{W}{g}=\frac{150}{10}=15 ק"ג.

2. אנרגיית גובה: E=W⋅h=150⋅0.9=135E=W\cdot h=150\cdot0.9=135 ג'ול (או m⋅g⋅h=15⋅10⋅0.9m\cdot g\cdot h=15\cdot10\cdot0.9, אותה תוצאה).

- 15001500 ק"ג: כפלו את המשקל ב-gg במקום לחלק.

- 1515 ק"ג, 13501350 ג'ול: כפלו את המשקל שוב ב-1010. המשקל כבר כולל את gg.

- 150150 ק"ג, 13501350 ג'ול: לא הבחינו בין משקל (בניוטון) למסה (בק"ג).

שאלה 3

קלה · פתוחה

במגדל משרדים כל קומה מוסיפה 44 מטר לגובה: רצפת קומה 11 נמצאת 44 מטר מעל הרחוב, רצפת קומה 22 נמצאת 88 מטר מעל הרחוב, וכן הלאה. שליח שמסתו 6060 ק"ג עולה במעלית. חשבו את אנרגיית הגובה של השליח ביחס לרחוב כשהוא עומד על רצפת הקומה:

א. השנייה.

תשובה ופתרון לסעיף א

4,8004{,}800 ג'ול.

h=8h=8 מטר. E=60⋅10⋅8=4,800E=60\cdot10\cdot8=4{,}800 ג'ול.

ב. החמישית.

תשובה ופתרון לסעיף ב

12,00012{,}000 ג'ול.

h=5⋅4=20h=5\cdot4=20 מטר. E=60⋅10⋅20=12,000E=60\cdot10\cdot20=12{,}000 ג'ול.

ג. העשירית.

תשובה ופתרון לסעיף ג

24,00024{,}000 ג'ול.

1. h=10⋅4=40h=10\cdot4=40 מטר. E=60⋅10⋅40=24,000E=60\cdot10\cdot40=24{,}000 ג'ול.

2. הגובה גדול פי 22 מהגובה בקומה החמישית, ולכן גם האנרגיה גדולה פי 22.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

במה תלויה אנרגיית הגובה של גוף ליד כדור הארץ?

  1. א. רק במסת הגוף

  2. ב. במהירות הגוף ובגובהו

  3. ג. בנפח הגוף ובגובהו

  4. ד. במשקל הגוף ובגובהו מעל הרמה שבחרנו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

E=W⋅hE=W\cdot h: אנרגיית הגובה היא המשקל כפול הגובה מעל הרמה שבחרנו (הרצפה, הקרקע, השולחן - לפי הבחירה).

- "רק במסה": לגוף כבד שמונח על הרצפה אין אנרגיית גובה ביחס לרצפה. צריך גם גובה.

- "מהירות": מהירות קשורה לאנרגיית תנועה. לספר שמונח על מדף יש אנרגיית גובה גם כשהוא לא זז.

- "נפח": כדור קלקר גדול קל מכדור ברזל קטן. המשקל קובע, לא הגודל.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

רחפן מחזיק חבילה שמסתה 22 ק"ג. אנרגיית הגובה של החבילה ביחס לקרקע היא 900900 ג'ול. באיזה גובה נמצא הרחפן?

  1. א. 4545 מטר

  2. ב. 450450 מטר

  3. ג. 4.54.5 מטר

  4. ד. 18,00018{,}000 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

מ-E=m⋅g⋅hE=m\cdot g\cdot h מחלקים ב-m⋅gm\cdot g: h=Em⋅g=9002⋅10=45h=\frac{E}{m\cdot g}=\frac{900}{2\cdot10}=45 מטר.

- 450450: חילקו רק במסה ושכחו את gg.

- 4.54.5: חילקו ב-200200 במקום ב-2020.

- 18,00018{,}000: כפלו במקום לחלק (900⋅2⋅10900\cdot2\cdot10).

שאלה 6

בינונית · פתוחה

חתולה שמסתה 44 ק"ג שוכבת על ארון בגובה 2.22.2 מטר מעל הרצפה. ליד הארון עומדת מיטה שגובהה 0.50.5 מטר.

א. מהי אנרגיית הגובה של החתולה ביחס לרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף א

8888 ג'ול.

E=4⋅10⋅2.2=88E=4\cdot10\cdot2.2=88 ג'ול.

ב. מהי אנרגיית הגובה שלה ביחס למשטח המיטה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

6868 ג'ול.

1. הגובה מעל המיטה: 2.2−0.5=1.72.2-0.5=1.7 מטר.

2. E=4⋅10⋅1.7=68E=4\cdot10\cdot1.7=68 ג'ול.

ג. מהי אנרגיית הגובה שלה ביחס לראש הארון?

תשובה ופתרון לסעיף ג

00 ג'ול.

החתולה נמצאת בדיוק ברמה שבחרנו, ולכן h=0h=0 ו-E=0E=0.

ד. איזו מהתשובות היא אנרגיית הגובה "האמיתית"? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

כולן נכונות. אנרגיית גובה נמדדת תמיד ביחס לרמה שבוחרים, וצריך לציין אותה.

1. את הגובה hh מודדים מרמה שבוחרים, ולכן גם האנרגיה תלויה בבחירה.

2. מה שלא תלוי בבחירה הוא השינוי באנרגיה. אם החתולה קופצת מהארון אל המיטה, אנרגיית הגובה שלה קטנה ב-6868 ג'ול: ביחס לרצפה מ-8888 ל-4⋅10⋅0.5=204\cdot10\cdot0.5=20 ג'ול, וביחס למיטה מ-6868 ל-00 ג'ול.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

עציץ שמסתו 44 ק"ג עומד על אדן חלון בגובה 1.51.5 מטר מעל הרצפה. כדור שמסתו 0.50.5 ק"ג מונח על הרצפה.

א. מהי אנרגיית הגובה של העציץ ביחס לרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף א

6060 ג'ול.

E=4⋅10⋅1.5=60E=4\cdot10\cdot1.5=60 ג'ול.

ב. לאיזה גובה צריך להרים את הכדור כדי שתהיה לו אותה אנרגיית גובה ביחס לרצפה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

1212 מטר.

h=Em⋅g=600.5⋅10=12h=\frac{E}{m\cdot g}=\frac{60}{0.5\cdot10}=12 מטר.

ג. פי כמה גדולה מסת העציץ ממסת הכדור? פי כמה גדול גובה הכדור מגובה העציץ? מה הכלל?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שניהם פי 88. כדי לקבל אותה אנרגיית גובה, גוף קל פי 88 צריך להיות גבוה פי 88.

1. מסות: 4:0.5=84:0.5=8.

2. גבהים: 12:1.5=812:1.5=8.

3. אנרגיית הגובה היא מכפלה של משקל בגובה. כשהמכפלה שווה, משקל קטן פי 88 דורש גובה גדול פי 88.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

שתי קופסאות זהות, כל אחת במסה 22 ק"ג, מונחות על מדפים: אחת בגובה 33 מטר מעל הרצפה והשנייה בגובה 99 מטר. מה היחס בין אנרגיות הגובה שלהן ביחס לרצפה, והאם יתקבל אותו יחס על הירח?

  1. א. האנרגיה של הקופסה הגבוהה גדולה פי 33, אבל על הירח היחס שונה

  2. ב. האנרגיה של הקופסה הגבוהה גדולה פי 99, כי הגובה בנוסחה בריבוע

  3. ג. האנרגיה של הקופסה הגבוהה גדולה פי 33, וגם על הירח היחס הוא פי 33

  4. ד. האנרגיות שוות, כי המסות שוות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. E1=2⋅10⋅3=60E_1=2\cdot10\cdot3=60 ג'ול, E2=2⋅10⋅9=180E_2=2\cdot10\cdot9=180 ג'ול. 180:60=3180:60=3, כמו היחס בין הגבהים 9:39:3.

2. על הירח gg אחר, אבל הוא זהה לשתי הקופסאות ומצטמצם ביחס: m⋅g⋅9m⋅g⋅3=3\frac{m\cdot g\cdot9}{m\cdot g\cdot3}=3. היחס בין האנרגיות שווה ליחס בין הגבהים בכל מקום.

- "על הירח היחס שונה": שתי האנרגיות קטנות על הירח, אבל באותו יחס.

- "פי 99": אנרגיית גובה תלויה בגובה עצמו, לא בריבוע שלו. (בריבוע מופיעה המהירות, באנרגיית תנועה.)

- "שוות": אנרגיית הגובה תלויה גם בגובה, לא רק במסה.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

על הגגות של שלושה בניינים מונחים שלושה חפצים:

חפץמסה (ק"ג)גובה הגג מעל הקרקע (מטר)
לבנה2.52.51212
פח צבע4466
פטיש0.80.83030

א. חשבו את אנרגיית הגובה של כל חפץ ביחס לקרקע.

תשובה ופתרון לסעיף א

לבנה 300300 ג'ול, פח צבע 240240 ג'ול, פטיש 240240 ג'ול.

1. לבנה: 2.5⋅10⋅12=3002.5\cdot10\cdot12=300 ג'ול.

2. פח צבע: 4⋅10⋅6=2404\cdot10\cdot6=240 ג'ול.

3. פטיש: 0.8⋅10⋅30=2400.8\cdot10\cdot30=240 ג'ול.

ב. הסבירו מדוע לפח הצבע, החפץ הכבד ביותר, אין אנרגיית הגובה הגדולה ביותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית הגובה תלויה גם בגובה. הפח נמצא בגג הנמוך ביותר.

1. אנרגיית גובה היא משקל כפול גובה.

2. הפח כבד מהלבנה פי 1.61.6, אבל נמצא בגובה קטן ממנה פי 22. לכן המכפלה שלו קטנה יותר.

3. הפטיש קל פי 55 מהפח, אבל גבוה ממנו פי 55, ולכן יש לשניהם אותה אנרגיה.

ג. מה תהיה אנרגיית הגובה של כל חפץ ביחס לקרקע כשיגיע לקרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

00 ג'ול לכל אחד.

על הקרקע h=0h=0, ולכן E=0E=0 לכל החפצים.

ד. הפטיש נופל מהגג. מה קורה לאנרגיית הגובה שלו בזמן הנפילה, ולאיזו אנרגיה היא הופכת?

תשובה ופתרון לסעיף ד

היא קטנה בהדרגה והופכת לאנרגיית תנועה: הפטיש נופל מהר יותר ויותר.

1. בזמן הנפילה הגובה קטן, ולכן אנרגיית הגובה קטנה.

2. בו בזמן המהירות של הפטיש גדלה, כלומר אנרגיית התנועה שלו גדלה.

3. בפגיעה בקרקע אנרגיית התנועה הופכת לחום ולקול.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תלמידים חקרו מה משפיע על עומק הגומה שכדור יוצר כשהוא נופל על משטח פלסטלינה. היו להם שלושה כדורים בגודל ובצורה זהים, מחומרים שונים ולכן במסות שונות. הם הפילו כל כדור מגובה 11 מטר, שלוש פעמים, ורשמו את העומק הממוצע:

כדורמסה (גרם)עומק הגומה (מ"מ)
עץ505044
אלומיניום10010088
ברזל1501501212

א. מהו הגורם המשפיע (מה התלמידים שינו) ומהו הגורם המושפע (מה הם מדדו)?

תשובה ופתרון לסעיף א

משפיע: מסת הכדור. מושפע: עומק הגומה.

1. מכדור לכדור השתנתה רק המסה. זה הגורם המשפיע.

2. בכל הפלה מדדו את עומק הגומה. זה הגורם המושפע.

ב. אילו גורמים נשארו קבועים? מדוע חשוב שהכדורים יהיו בגודל ובצורה זהים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גובה ההפלה, סוג הפלסטלינה, גודל הכדור וצורתו. כך רק המסה משתנה, וההבדל בעומק נובע ממנה.

1. קבועים: גובה ההפלה (11 מטר), אותה פלסטלינה, אותו גודל ואותה צורה של כדור.

2. כדור גדול יותר או מחודד יותר יוצר גומה בעומק אחר גם באותה מסה.

3. אילו גם הגודל היה משתנה, לא היה אפשר לדעת אם העומק השתנה בגלל המסה או בגלל הגודל.

ג. מה המסקנה מהתוצאות, ואיך היא קשורה לאנרגיית הגובה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ככל שהמסה גדולה יותר, הגומה עמוקה יותר: מסה פי 22 נותנת עומק פי 22. לכדור כבד יש יותר אנרגיית גובה באותו גובה, ויותר אנרגיה מנוצלת ליצירת הגומה.

1. מסה פי 22 (100100 לעומת 5050 גרם) נותנת עומק פי 22 (88 לעומת 44 מ"מ). מסה פי 33 נותנת עומק פי 33.

2. אנרגיית הגובה ביחס לפלסטלינה: 0.05⋅10⋅1=0.50.05\cdot10\cdot1=0.5 ג'ול, 0.1⋅10⋅1=10.1\cdot10\cdot1=1 ג'ול, 0.15⋅10⋅1=1.50.15\cdot10\cdot1=1.5 ג'ול.

3. האנרגיה גדלה באותו יחס כמו העומק: יותר אנרגיית גובה, גומה עמוקה יותר.

ד. הציעו ניסוי המשך שבודק את השפעת גובה ההפלה. מה תשנו, מה תמדדו ומה תשאירו קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף ד

להפיל את אותו כדור מגבהים שונים (למשל 0.50.5, 11, 1.51.5 מטר) ולמדוד את עומק הגומה. הכדור והפלסטלינה נשארים קבועים.

1. גורם משפיע: גובה ההפלה.

2. גורם מושפע: עומק הגומה.

3. קבועים: אותו כדור (אותה מסה, גודל וצורה), אותה פלסטלינה.

4. לחזור על כל הפלה כמה פעמים ולחשב ממוצע.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

גוף שמסתו 66 ק"ג מוחזק 44 מטר מעל הקרקע בכדור הארץ. גוף זהה מוחזק 44 מטר מעל פני הירח, שבו תאוצת הכובד 1.61.6 מ'/ש"ש. מה נכון לגבי אנרגיית הגובה של כל גוף ביחס לקרקע שמתחתיו?

  1. א. בכדור הארץ היא גדולה יותר: 240240 ג'ול לעומת 38.438.4 ג'ול

  2. ב. היא שווה בשני המקומות, כי המסה והגובה שווים

  3. ג. על הירח היא גדולה יותר: 384384 ג'ול לעומת 240240 ג'ול

  4. ד. על הירח אין לגוף אנרגיית גובה, כי אין שם אוויר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. בכדור הארץ: E=6⋅10⋅4=240E=6\cdot10\cdot4=240 ג'ול.

2. על הירח: E=6⋅1.6⋅4=38.4E=6\cdot1.6\cdot4=38.4 ג'ול.

אנרגיית הגובה תלויה במשקל, לא רק במסה. המסה זהה, אבל המשקל על הירח קטן: 6⋅1.6=9.66\cdot1.6=9.6 ניוטון לעומת 6060 ניוטון.

- "שווה": בלבול בין מסה למשקל.

- 384384: טעות בנקודה העשרונית בחישוב על הירח.

- "אין אוויר": אנרגיית גובה קשורה למשיכה, לא לאוויר. גם על הירח גופים נופלים.

שאלה 12

קשה · פתוחה

מטפסת שמסתה עם הציוד 5050 ק"ג עולה במצוק ממדף שנמצא 2020 מטר מעל תחתית המצוק אל מדף שנמצא 3535 מטר מעל תחתית המצוק. תחתית המצוק נמצאת 300300 מטר מעל פני הים.

א. בכמה גדלה אנרגיית הגובה של המטפסת, כשמודדים את הגובה מתחתית המצוק?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-7,5007{,}500 ג'ול.

1. לפני: 50⋅10⋅20=10,00050\cdot10\cdot20=10{,}000 ג'ול.

2. אחרי: 50⋅10⋅35=17,50050\cdot10\cdot35=17{,}500 ג'ול.

3. השינוי: 17,500−10,000=7,50017{,}500-10{,}000=7{,}500 ג'ול.

ב. חשבו את אותו שינוי כשמודדים את הגובה מפני הים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

גם כן 7,5007{,}500 ג'ול.

1. מעל פני הים המדפים בגובה 320320 ו-335335 מטר.

2. לפני: 50⋅10⋅320=160,00050\cdot10\cdot320=160{,}000 ג'ול. אחרי: 50⋅10⋅335=167,50050\cdot10\cdot335=167{,}500 ג'ול.

3. השינוי: 167,500−160,000=7,500167{,}500-160{,}000=7{,}500 ג'ול.

ג. מה מלמדת ההשוואה בין שתי התשובות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

השינוי באנרגיית הגובה לא תלוי ברמה שבוחרים. הוא תלוי רק במשקל ובשינוי בגובה.

1. האנרגיות עצמן שונות מאוד כשמודדים מתחתית המצוק וכשמודדים מפני הים.

2. השינוי זהה: המשקל כפול הפרש הגבהים. כאן 500⋅15=7,500500\cdot15=7{,}500 ג'ול.

3. לכן כשמעניין אותנו כמה אנרגיה נדרשה לטיפוס, אפשר לבחור כל רמה נוחה למדידת הגובה.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

לאיזה מהגופים בטבלה יש אנרגיית הגובה הגדולה ביותר ביחס לרצפה?

גוףנתון על הגוףגובה מעל הרצפה (מטר)
אמשקל 2020 ניוטון66
במשקל 4040 ניוטון2.52.5
גמסה 55 ק"ג22
דמסה 0.50.5 ק"ג2525
  1. א. גוף א

  2. ב. גוף ב

  3. ג. גוף ג

  4. ד. גוף ד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

צריך להבחין בין משקל (ניוטון) למסה (ק"ג). למסה כופלים ב-gg, למשקל לא.

1. א: 20⋅6=12020\cdot6=120 ג'ול.

2. ב: 40⋅2.5=10040\cdot2.5=100 ג'ול.

3. ג: 5⋅10⋅2=1005\cdot10\cdot2=100 ג'ול.

4. ד: 0.5⋅10⋅25=1250.5\cdot10\cdot25=125 ג'ול. הגדולה ביותר.

•א: מי שמתייחס למסות של ג ו-ד כאילו הן משקלים (בלי לכפול ב-1010) מקבל לד רק 12.512.5 ג'ול, ובוחר בא.

•ב: יש לו המשקל הגדול ביותר, אבל הגובה שלו קטן.

•ג: המספר 55 נראה גדול, אבל זו מסה, והגובה קטן.

שאלה 14

קשה · פתוחה

כל אחד מהגופים בטבלה הורם כך שאנרגיית הגובה שלו גדלה ב-6060 ג'ול.

גוףמשקל (ניוטון)מסה (ק"ג)גובה ההרמה (מטר)
ספר2020??
בקבוק?1.51.5?
ארגז??0.50.5

א. השלימו את הנתונים החסרים בטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

ספר: 22 ק"ג, 33 מטר. בקבוק: 1515 ניוטון, 44 מטר. ארגז: 120120 ניוטון, 1212 ק"ג.

1. ספר: מסה 2010=2\frac{20}{10}=2 ק"ג. גובה h=EW=6020=3h=\frac{E}{W}=\frac{60}{20}=3 מטר.

2. בקבוק: משקל 1.5⋅10=151.5\cdot10=15 ניוטון. גובה 6015=4\frac{60}{15}=4 מטר.

3. ארגז: משקל W=Eh=600.5=120W=\frac{E}{h}=\frac{60}{0.5}=120 ניוטון. מסה 12010=12\frac{120}{10}=12 ק"ג.

ב. לאיזה גובה צריך להרים גוף שמשקלו 240240 ניוטון כדי שאנרגיית הגובה שלו תגדל באותם 6060 ג'ול? מה הכלל שעולה מכל הטבלה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.250.25 מטר. כשהאנרגיה קבועה, גוף כבד פי כמה מורם לגובה קטן פי אותו מספר.

1. h=60240=0.25h=\frac{60}{240}=0.25 מטר, כלומר 2525 ס"מ.

2. בכל השורות משקל כפול גובה שווה 6060.

3. לכן הגובה והמשקל ביחס הפוך: הארגז כבד פי 66 מהספר (120:20120:20), והוא מורם לגובה קטן פי 66 (3:0.53:0.5).

שאלה 15

קשה · פתוחה

מעלית שמסתה 600600 ק"ג עולה מקומת הקרקע. בתוכה ארבעה אנשים, כל אחד במסה 7575 ק"ג. הזניחו הפסדי אנרגיה.

א. בכמה גדלה אנרגיית הגובה של המעלית יחד עם האנשים כשהיא עולה 3030 מטר?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-270,000270{,}000 ג'ול.

1. המסה הכוללת: 600+4⋅75=900600+4\cdot75=900 ק"ג.

2. E=900⋅10⋅30=270,000E=900\cdot10\cdot30=270{,}000 ג'ול.

ב. בפעם אחרת שני אנשים יוצאים מהמעלית אחרי 1515 מטר, והמעלית ממשיכה עוד 1515 מטר. כמה אנרגיית גובה הוסיף מנוע המעלית בסך הכול?

תשובה ופתרון לסעיף ב

247,500247{,}500 ג'ול.

1. ב-1515 המטרים הראשונים: 900⋅10⋅15=135,000900\cdot10\cdot15=135{,}000 ג'ול.

2. אחרי שיצאו שני אנשים נשארו 900−150=750900-150=750 ק"ג. ב-1515 המטרים הבאים: 750⋅10⋅15=112,500750\cdot10\cdot15=112{,}500 ג'ול.

3. סך הכול: 135,000+112,500=247,500135{,}000+112{,}500=247{,}500 ג'ול.

4. בדיקה: ההפרש מסעיף א הוא 22,50022{,}500 ג'ול, בדיוק מה שהיה נדרש כדי להרים את שני האנשים (150150 ק"ג) עוד 1515 מטר.

ג. המירו את התשובה של סעיף א לקוט"ש.

תשובה ופתרון לסעיף ג

0.0750.075 קוט"ש.

11 קוט"ש =3,600,000=3{,}600{,}000 ג'ול, ולכן 270,000:3,600,000=0.075270{,}000:3{,}600{,}000=0.075 קוט"ש.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

שירה עולה במדרגות מהקומה הראשונה לחדרה בקומה השנייה. מה קורה לכוח הכבידה שפועל עליה, ומה קורה לאנרגיית הגובה שלה?

  1. א. כוח הכבידה לא משתנה, ואנרגיית הגובה לא משתנה

  2. ב. כוח הכבידה לא משתנה, ואנרגיית הגובה גדלה

  3. ג. כוח הכבידה גדל, ואנרגיית הגובה לא משתנה

  4. ד. כוח הכבידה גדל, ואנרגיית הגובה גדלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

כוח הכבידה תלוי במשיכה של כדור הארץ ובגוף עצמו. כמה מטרים מעל הקרקע הוא לא משתנה. אנרגיית הגובה תלויה בגובה, ולכן היא גדלה כששירה עולה.

- "שניהם לא משתנים": מתעלם מכך שאנרגיית הגובה תלויה בגובה.

- "כוח גדל, אנרגיה לא": מבלבל בין הגדלים, ומייחס לכוח את מה שקורה לאנרגיה.

- "שניהם גדלים": התפיסה השגויה שכוח ואנרגיה הם אותו דבר, ולכן משתנים יחד.

שאלה 17

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בניסוי משחררים עגלה ממקומות שונים על מסלול משופע. בתחתית המסלול העגלה מתנגשת בקופסה ודוחפת אותה על השולחן. מודדים כמה הקופסה החליקה עד שנעצרה. התוצאות:

גובה שחרור העגלה (ס"מ)1010202030304040
המרחק שהקופסה החליקה (ס"מ)66121218182424

א. מה שינו בניסוי, מה מדדו, ומה צריך להשאיר קבוע? ציינו שני דברים.

תשובה ופתרון לסעיף א

שינו: את גובה השחרור. מדדו: את המרחק שהקופסה החליקה. קבוע: אותה עגלה, אותה קופסה, אותו מסלול ואותו שולחן.

1. המשתנה שבוחרים לשנות: הגובה שממנו משחררים את העגלה.

2. מה שמודדים בעקבותיו: מרחק ההחלקה של הקופסה.

3. כדי שההשוואה תהיה הוגנת, כל השאר קבוע: העגלה, הקופסה, שיפוע המסלול ומשטח השולחן.

ב. תארו את המגמה בתוצאות, והסבירו אותה בשפת האנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שגובה השחרור גדול יותר, הקופסה מחליקה רחוק יותר. מגובה רב יותר לעגלה יש יותר אנרגיית גובה,

היא הופכת ליותר אנרגיית תנועה, והעגלה מעבירה יותר אנרגיה לקופסה.

1. מהטבלה: 1010 ס"מ גובה נותנים 66 ס"מ החלקה, ו-4040 ס"מ גובה נותנים 2424 ס"מ.

2. עגלה גבוהה יותר: יותר אנרגיית גובה.

3. בירידה אנרגיית הגובה מומרת לאנרגיית תנועה, ולכן העגלה מגיעה לתחתית מהר יותר.

4. בהתנגשות עוברת לקופסה יותר אנרגיה, והיא מחליקה רחוק יותר עד שהאנרגיה הופכת לחום בגלל החיכוך.

ג. רינה כתבה: "העגלה ששוחררה מגבוה צברה יותר כוח בדרך, ולכן דחפה את הקופסה רחוק יותר." תקנו את המשפט.

תשובה ופתרון לסעיף ג

העגלה צברה יותר אנרגיית תנועה, לא כוח. כוח לא נצבר.

הכוח בין העגלה לקופסה פועל רק בזמן ההתנגשות, כשהן נוגעות זו בזו.

1. כוח הוא פעולה בין שני גופים, והוא פועל רק בזמן שהם פועלים זה על זה.

2. בירידה במסלול מה שגדל הוא האנרגיה של העגלה: אנרגיית תנועה.

3. בהתנגשות העגלה מפעילה כוח על הקופסה, ומעבירה לה אנרגיה.

שאלה 18

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

שני פועלים מעלים ארגזים זהים לרצפה של אותה משאית. אורי מרים את הארגז שלו ישר למעלה. נטע דוחפת את הארגז שלה במעלה כבש ארוך (מזניחים את החיכוך). השוו בין הכוח שכל אחד מפעיל לבין אנרגיית הגובה שהארגז מקבל.

  1. א. נטע מפעילה כוח קטן יותר, ולארגז שלה יש בסוף פחות אנרגיית גובה

  2. ב. נטע מפעילה כוח קטן יותר, ושני הארגזים מקבלים אותה אנרגיית גובה

  3. ג. שניהם מפעילים אותו כוח, אבל הארגז של נטע מקבל פחות אנרגיה

  4. ד. נטע מפעילה כוח גדול יותר, כי היא דוחפת לאורך דרך ארוכה יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אנרגיית הגובה תלויה בגובה שאליו הארגז עלה, ושני הארגזים הזהים הגיעו לאותו גובה, ולכן קיבלו אותה אנרגיית גובה. הכבש הוא מישור משופע: נטע מפעילה כוח קטן יותר, אבל לאורך דרך ארוכה יותר.

- "פחות אנרגיה": התפיסה שכוח קטן פירושו פחות אנרגיה. הכבש חוסך בכוח, לא באנרגיה.

- "אותו כוח": מתעלם מעיקרון המישור המשופע.

- "כוח גדול יותר": מבלבל בין אורך הדרך לגודל הכוח. הדרך הארוכה היא המחיר של הכוח הקטן.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.