דילוג לתוכן המרכזי

סיכום כוח ותנועה: חוקי ניוטון

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · 7 שיעורים

תזכורת: כוח ומדידתו

כוח הוא משיכה או דחיפה. כוח יכול לשנות את הצורה של גוף (קפיץ נמתח, כדור נמעך) או את התנועה שלו (להתחיל, לעצור, להאיץ, להאט, לשנות כיוון).

במדויק: כוח הוא פעולה של גוף אחד על גוף אחר. לכל כוח יש גודל, כיוון ונקודת אחיזה. יחידת הכוח היא ניוטון (נ'), ומודדים כוח בדינמומטר (מד כוח).

תזכורת: משקל ומסה

מסה ומשקל הם שני דברים שונים. אסטרונאוט שטס לירח לוקח איתו את כל הגוף שלו, ולכן המסה שלו לא משתנה. אבל הירח מושך אותו חלש יותר, ולכן המשקל שלו קטן.

במדויק: מסה היא כמות החומר בגוף, ומודדים אותה בקילוגרם (ק"ג). היא זהה בכל מקום. משקל הוא כוח הכבידה שגרם שמים מפעיל על הגוף, ומודדים אותו בניוטון. הוא תלוי במקום שבו הגוף נמצא.

תזכורת: כוח הוא פעולה הדדית

אי אפשר לגעת בלי שנוגעים בכם. כשאתם דוחפים קיר, גם הקיר דוחף אתכם. כשהארץ מושכת תפוח, גם התפוח מושך את הארץ.

במדויק: כוח הוא תמיד חלק מאינטראקציה (פעולה הדדית) בין שני גופים. כל אחד משני הגופים מפעיל כוח על האחר.

תזכורת: איזון כוחות והתמדה

ספר מונח על שולחן: הארץ מושכת אותו למטה, והשולחן דוחף אותו למעלה באותו כוח. הכוחות מאוזנים, והספר לא זז.

במדויק: כשכל הכוחות שפועלים על גוף מאוזנים, הגוף נשאר במנוחה, או ממשיך לנוע במהירות קבועה בקו ישר (החוק הראשון של ניוטון, חוק ההתמדה). רק כשהכוחות לא מאוזנים, המהירות של הגוף משתנה. מכאן והלאה מחשבים: כמה מתארך קפיץ, כמה שוקל גוף, ובאיזו תאוצה הוא נע.

1. מדידת כוח וחוק הוק

חוק הוק

תולים משקולת על קפיץ, והוא מתארך. תולים שתי משקולות כאלה, והוא מתארך פי שניים. שלוש משקולות: פי שלושה. בזכות הקשר הקבוע הזה אפשר למדוד כוח בעזרת קפיץ, וכך בנוי הדינמומטר.

במדויק: חוק הוק: כל עוד הקפיץ לא נמתח יותר מדי, ההתארכות שלו ישרה ביחס לכוח שמותח אותו:

F=k⋅xF=k\cdot x

FF הוא הכוח שמותח את הקפיץ, xx היא ההתארכות: האורך של הקפיץ המתוח פחות האורך שלו במצב רפוי, ו-kk הוא קבוע הקפיץ.

קבוע הקפיץ אומר כמה ניוטון צריך כדי למתוח את הקפיץ ביחידת אורך אחת. לקפיץ עם k=5k=5 נ'/ס"מ צריך 55 ניוטון לכל סנטימטר של התארכות. ככל ש-kk גדול יותר, הקפיץ קשה יותר.

החוק נכון גם כשלוחצים קפיץ: קפיץ עם k=5k=5 נ'/ס"מ שהתכווץ ב-22 ס"מ דוחף בכוח 5⋅2=105\cdot2=10 ניוטון.

אם מותחים קפיץ יותר מדי, הוא עובר את גבול האלסטיות: הוא כבר לא חוזר לאורכו הרפוי, וחוק הוק כבר לא מתקיים.

חוק הוק ויחידותיו

גודלסמליחידות
כוחFFניוטון
התארכותxxמטר או ס"מ
קבוע הקפיץkkנ'/מ' (ניוטון למטר) או נ'/ס"מ

שלוש צורות של אותו חוק: F=k⋅xF=k\cdot x, k=Fxk=\frac{F}{x}, x=Fkx=\frac{F}{k}.

11 נ'/ס"מ =100=100 נ'/מ': אם כל סנטימטר דורש 11 ניוטון, אז מטר שלם, שהוא 100100 ס"מ, דורש 100100 ניוטון.

גרף כוח-התארכות

בגרף של הכוח לפי ההתארכות, קפיץ שמקיים את חוק הוק נותן קו ישר שעובר בראשית: כוח 00, התארכות 00.

‫התארכות (ס"מ)‬‫כוח (ניוטון)‬012345048121620AB

•קבוע הקפיץ שווה ל-Fx\frac{F}{x} בכל נקודה על הקו. בגרף: לקפיץ AA יש k=205=4k=\frac{20}{5}=4 נ'/ס"מ, ולקפיץ BB יש k=105=2k=\frac{10}{5}=2 נ'/ס"מ.

•הקו התלול יותר שייך לקפיץ הקשה יותר (קבוע קפיץ גדול יותר).

•באותו כוח, הקפיץ הרך מתארך יותר: ב-88 ניוטון קפיץ AA מתארך 22 ס"מ וקפיץ BB מתארך 44 ס"מ.

•כשהקפיץ עובר את גבול האלסטיות, הגרף מפסיק להיות ישר.

דרך הפתרון

חישוב בעזרת חוק הוק

1. מוצאים את ההתארכות: xx = האורך המתוח פחות האורך הרפוי. אם נתון אורך הקפיץ, לא מציבים אותו כמו שהוא.

2. מתאימים יחידות: kk בנ'/ס"מ הולך עם xx בס"מ, ו-kk בנ'/מ' הולך עם xx במטרים.

3. בוחרים את הצורה של החוק שבה הגודל המבוקש לבד: F=k⋅xF=k\cdot x, k=Fxk=\frac{F}{x} או x=Fkx=\frac{F}{k}.

4. מציבים ומחשבים. אם שאלו על אורך הקפיץ, מוסיפים את האורך הרפוי להתארכות.

5. בודקים: כוח כפול צריך לתת התארכות כפולה.

שים לב

ההתארכות היא לא האורך של הקפיץ. קפיץ באורך 1010 ס"מ שנמתח לאורך 1313 ס"מ התארך ב-33 ס"מ, ואת ה-33 מציבים בחוק.

שים לב

קבוע הקפיץ הוא תכונה של הקפיץ עצמו (החומר, עובי התיל, מספר הליפופים). הוא לא משתנה כשמגדילים את הכוח: גדלה ההתארכות.

שים לב

קפיץ רך (kk קטן) רגיש יותר: כוח קטן מותח אותו הרבה, וקל לקרוא שינויים קטנים. אבל הוא מגיע מהר לגבול האלסטיות, ולכן לכוחות גדולים בוחרים קפיץ קשה יותר.

דוגמה א - קריאת קבוע הקפיץ מגרף

הגרף מתאר את הכוח שמותח קפיץ לפי ההתארכות שלו.

‫התארכות (ס"מ)‬‫כוח (ניוטון)‬012345678012345678910111213

א. מהו קבוע הקפיץ, בנ'/ס"מ ובנ'/מ'?

ב. באיזה כוח צריך למתוח את הקפיץ כדי שיתארך 66 ס"מ?

פתרון

1. בוחרים נקודה על הקו שקל לקרוא: התארכות 44 ס"מ, כוח 66 ניוטון.

2. א: k=Fx=64=1.5k=\frac{F}{x}=\frac{6}{4}=1.5 נ'/ס"מ. במטרים: 1.5⋅100=1501.5\cdot100=150 נ'/מ'.

3. ב: F=k⋅x=1.5⋅6=9F=k\cdot x=1.5\cdot6=9 ניוטון.

4. בדיקה בגרף: מעל x=6x=6 הקו נמצא בגובה 99 ניוטון.

תשובה

א. 1.51.5 נ'/ס"מ =150=150 נ'/מ'. ב. 99 ניוטון.

דוגמה ב - כשנתון אורך הקפיץ ולא ההתארכות

אורכו של קפיץ רפוי הוא 1515 ס"מ. כשמותחים אותו בכוח של 44 ניוטון, אורכו 1717 ס"מ.

א. מהו קבוע הקפיץ?

ב. מה יהיה אורך הקפיץ כשימתחו אותו בכוח של 1010 ניוטון?

פתרון

1. ההתארכות: x=17−15=2x=17-15=2 ס"מ.

2. א: k=Fx=42=2k=\frac{F}{x}=\frac{4}{2}=2 נ'/ס"מ.

3. ב: ההתארכות בכוח 1010 ניוטון: x=Fk=102=5x=\frac{F}{k}=\frac{10}{2}=5 ס"מ.

4. שאלו על אורך, ולכן מוסיפים את האורך הרפוי: 15+5=2015+5=20 ס"מ.

5. בדיקה: הכוח גדל פי 2.52.5 (מ-44 ל-1010), וגם ההתארכות גדלה פי 2.52.5 (מ-22 ל-55).

תשובה

א. 22 נ'/ס"מ (200200 נ'/מ'). ב. 2020 ס"מ.

16 שאלות תרגול עם פתרונות

2. כבידה: חישוב משקל על כדור הארץ ועל גרמי שמים

עוצמת הכבידה

על כדור הארץ, כל קילוגרם נמשך כלפי מטה בכוח של כ-1010 ניוטון. לכן שק אורז של 55 ק"ג נמשך בכוח של כ-5050 ניוטון. על הירח כל קילוגרם נמשך רק בכ-1.61.6 ניוטון, ולכן אותו שק שוקל שם הרבה פחות.

במדויק: עוצמת הכבידה gg היא הכוח שגרם שמים מפעיל על כל קילוגרם של מסה שנמצא על פניו. היחידה שלה היא ניוטון לקילוגרם (נ'/ק"ג). על פני כדור הארץ g=10g=10 נ'/ק"ג (בדיוק רב יותר 9.89.8 נ'/ק"ג).

עוצמת הכבידה היא תכונה של המקום, לא של הגוף. על כדור הארץ גם נוצה וגם פיל נמשכים ב-1010 ניוטון לכל קילוגרם שלהם. לפיל יש הרבה יותר קילוגרמים, ולכן המשקל שלו גדול יותר.

gg שונה מגרם שמים לגרם שמים: הוא תלוי במסה של גרם השמים ובגודל שלו. ככל שמתרחקים מגרם השמים, gg קטן, אבל הוא לא מתאפס בבת אחת "כשיוצאים מהאטמוספרה".

חישוב המשקל

המשקל שווה למסה כפול עוצמת הכבידה:

W=m⋅gW=m\cdot g

WW הוא המשקל (בניוטון), mm המסה (בק"ג) ו-gg עוצמת הכבידה (בנ'/ק"ג). ומכאן גם m=Wgm=\frac{W}{g}.

גרם שמיםgg (נ'/ק"ג), בערך
כדור הארץ1010
הירח1.61.6
מאדים3.73.7
נוגה8.98.9
צדק2525

כשהשאלה נותנת ערך של gg, משתמשים בערך הנתון.

דרך הפתרון

חישוב משקל מהמסה

1. רושמים את המסה בק"ג. מסה בגרמים מחלקים ב-10001000: 500500 גרם =0.5=0.5 ק"ג.

2. בוחרים את gg של המקום: 1010 נ'/ק"ג על כדור הארץ, או הערך שנתון לגרם השמים.

3. כופלים: W=m⋅gW=m\cdot g. התשובה בניוטון.

4. בכיוון ההפוך, ממשקל למסה: מחלקים, m=Wgm=\frac{W}{g}. התשובה בק"ג.

5. בדיקה: על כדור הארץ המספר בניוטון גדול פי 1010 מהמספר בק"ג.

מה מודד כל מכשיר

מכשירמה הוא מודדמה יראה על הירח
דינמומטר, מאזני קפיץכוח, כלומר משקל: הקפיץ מתארך לפי הכוחבערך שישית ממה שעל כדור הארץ
מאזני כפותמסה: משווים בין משקל הגוף למשקל של משקולות ידועותאותה תוצאה, כי גם המשקולות שוקלות פחות באותו יחס

מאזניים ביתיים מראים ק"ג, אבל בתוכם יש קפיץ, והם מכוילים לכדור הארץ. על הירח הם יראו בערך שישית מהמסה האמיתית.

שים לב

"אני שוקל 5050 ק"ג" זו שפת יום-יום. בפיזיקה 5050 ק"ג היא המסה, והמשקל הוא 50⋅10=50050\cdot10=500 ניוטון. ק"ג הוא אף פעם לא יחידה של משקל.

שים לב

כשגוף עובר מגרם שמים אחד לאחר, המסה שלו לא משתנה. משתנה רק המשקל, כי gg משתנה.

דוגמה א - אותו גוף על שני גרמי שמים

לרכב חלל יש מסה של 900900 ק"ג. gg על מאדים הוא 3.73.7 נ'/ק"ג.

א. מה המשקל של הרכב על כדור הארץ?

ב. מה המשקל שלו על מאדים?

ג. מה המסה שלו על מאדים?

פתרון

1. א: W=m⋅g=900⋅10=9000W=m\cdot g=900\cdot10=9000 ניוטון.

2. ב: אותה מסה, gg אחר: W=900⋅3.7=3330W=900\cdot3.7=3330 ניוטון.

3. ג: מסה היא כמות החומר, והיא לא תלויה במקום: 900900 ק"ג.

4. בדיקה: gg על מאדים קטן מ-1010, ולכן המשקל שם קטן מהמשקל על כדור הארץ.

תשובה

א. 90009000 ניוטון. ב. 33303330 ניוטון. ג. 900900 ק"ג.

דוגמה ב - מהמשקל למסה, ומשם לגרם שמים אחר

על הירח (g=1.6g=1.6 נ'/ק"ג) דינמומטר מראה שמשקלה של אבן הוא 4848 ניוטון. מה יהיה משקל האבן על כדור הארץ?

פתרון

1. אי אפשר לעבור ישירות ממשקל למשקל. קודם מוצאים את המסה, שלא משתנה.

2. המסה: m=Wg=481.6=30m=\frac{W}{g}=\frac{48}{1.6}=30 ק"ג.

3. המשקל על כדור הארץ: W=m⋅g=30⋅10=300W=m\cdot g=30\cdot10=300 ניוטון.

4. בדיקה: gg על כדור הארץ גדול פי 101.6=6.25\frac{10}{1.6}=6.25, וגם 30048=6.25\frac{300}{48}=6.25.

תשובה

300300 ניוטון (המסה של האבן 3030 ק"ג).

15 שאלות תרגול עם פתרונות

3. החוק השני של ניוטון

תאוצה

מכונית יוצאת מרמזור. אחרי שנייה היא נוסעת 33 מ'/ש', אחרי שתי שניות 66 מ'/ש', ואחרי שלוש שניות 99 מ'/ש'. בכל שנייה המהירות שלה גדלה ב-33 מ'/ש': זו התאוצה שלה.

במדויק: תאוצה היא השינוי במהירות ביחידת זמן:

a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}

Δv\Delta v הוא השינוי במהירות (המהירות הסופית פחות המהירות ההתחלתית) ו-Δt\Delta t הוא פרק הזמן שבו הוא קרה. יחידת התאוצה היא מטר לשנייה בשנייה (מ'/ש"ש).

כשגוף מאט, המהירות הסופית קטנה מההתחלתית, והתאוצה יוצאת שלילית. מכונית שבולמת מ-2020 מ'/ש' לעצירה ב-44 שניות: a=0−204=−5a=\frac{0-20}{4}=-5 מ'/ש"ש. הסימן מינוס אומר שהתאוצה בכיוון הפוך לתנועה (תאוטה).

בגרף מהירות-זמן, התאוצה היא השיפוע: קו עולה הוא האצה, קו אופקי הוא מהירות קבועה (תאוצה 00), וקו יורד הוא האטה.

החוק השני של ניוטון

דוחפים עגלת קניות ריקה, והיא מאיצה מהר. דוחפים באותו כוח עגלה מלאה, והיא מאיצה לאט. דוחפים את העגלה המלאה חזק יותר, והיא מאיצה מהר יותר.

במדויק: החוק השני של ניוטון: התאוצה של גוף ישרה ביחס לכוח השקול שפועל עליו, הפוכה ביחס למסה שלו, והיא בכיוון הכוח השקול:

F=m⋅aF=m\cdot a

FF הוא הכוח השקול (בניוטון), mm המסה (בק"ג) ו-aa התאוצה (במ'/ש"ש).

מהחוק נובעת הגדרת היחידה: ניוטון אחד הוא הכוח שנותן לגוף שמסתו 11 ק"ג תאוצה של 11 מ'/ש"ש.

החוק הראשון הוא מקרה פרטי של השני: כשהכוח השקול 00, גם התאוצה 00, והגוף נח או נע במהירות קבועה.

המסה היא מידה להתמדה של גוף: ככל שהמסה גדולה יותר, קשה יותר לשנות את המהירות שלו.

הכוח השקול בממד אחד

הכוח השקול הוא כוח אחד שפועל כמו כל הכוחות על הגוף יחד. כשכל הכוחות על אותו קו:

המצבהכוח השקולהכיוון
שני כוחות באותו כיווןסכום הכוחותהכיוון המשותף
שני כוחות בכיוונים מנוגדיםהפרש הכוחותכיוון הכוח הגדול
כוחות מנוגדים ושווים00אין תאוצה

למשל: 3030 ניוטון ימינה ו-1010 ניוטון שמאלה נותנים כוח שקול של 2020 ניוטון ימינה.

הנוסחאות של החוק השני

מה מחפשיםנוסחה
כוח שקולF=m⋅aF=m\cdot a
מסהm=Fam=\frac{F}{a}
תאוצהa=Fma=\frac{F}{m}
שינוי מהירותΔv=a⋅Δt\Delta v=a\cdot\Delta t

כשתאוצה קבועה, המהירות אחרי זמן tt היא המהירות ההתחלתית ועוד a⋅ta\cdot t.

דרך הפתרון

פתרון בעיה בחוק השני

1. בוחרים כיוון חיובי, בדרך כלל כיוון התנועה.

2. רושמים את כל הכוחות שפועלים על הגוף לאורך הקו, כולל חיכוך, וקובעים לכל אחד אם הוא בכיוון החיובי או נגדו.

3. מחשבים את הכוח השקול.

4. מציבים ב-F=m⋅aF=m\cdot a ומוצאים את הגודל החסר.

5. אם שואלים על מהירות: מחשבים Δv=a⋅Δt\Delta v=a\cdot\Delta t ומוסיפים למהירות ההתחלתית.

שים לב

ב-F=m⋅aF=m\cdot a מציבים את הכוח השקול, לא את הכוח שמישהו מפעיל. כשיש חיכוך, קודם מחסרים אותו.

שים לב

טעות נפוצה: "צריך כוח כדי שגוף ימשיך לנוע". כוח דרוש כדי לשנות מהירות, לא כדי לנוע. מכונית שנוסעת במהירות קבועה: כוח המנוע שווה לחיכוך ולהתנגדות האוויר, והכוח השקול 00.

שים לב

בנפילה חופשית (בלי התנגדות אוויר) הכוח היחיד הוא המשקל W=m⋅gW=m\cdot g, ולכן a=m⋅gm=ga=\frac{m\cdot g}{m}=g. גוף כבד וגוף קל נופלים באותה תאוצה, 1010 מ'/ש"ש על כדור הארץ.

דוגמה א - מציאת המסה מגרף מהירות-זמן

הגרף מתאר את מהירותו של גוף. בארבע השניות הראשונות פועל עליו כוח שקול של 66 ניוטון.

‫זמן (שניות)‬‫מהירות (מ'/ש')‬012345602468101214

א. מהי התאוצה של הגוף בארבע השניות הראשונות?

ב. מהי המסה של הגוף?

ג. מהו הכוח השקול על הגוף בין t=4t=4 ל-t=6t=6 שניות?

פתרון

1. א: בין t=0t=0 ל-t=4t=4 המהירות עלתה מ-00 ל-1212 מ'/ש'. a=ΔvΔt=124=3a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{12}{4}=3 מ'/ש"ש.

2. ב: m=Fa=63=2m=\frac{F}{a}=\frac{6}{3}=2 ק"ג.

3. ג: אחרי t=4t=4 הקו אופקי: המהירות קבועה, התאוצה 00, ולכן הכוח השקול F=2⋅0=0F=2\cdot0=0.

תשובה

א. 33 מ'/ש"ש. ב. 22 ק"ג. ג. 00: הכוחות מאוזנים, אף שהגוף נע.

דוגמה ב - דחיפה וחיכוך יחד

ארגז שמסתו 2020 ק"ג עומד על רצפה. דוחפים אותו בכוח של 5050 ניוטון, וכוח החיכוך עליו 1010 ניוטון.

20 ק"גדחיפה: 50 ניוטוןחיכוך: 10 ניוטון

א. מהי תאוצת הארגז?

ב. מה תהיה מהירותו אחרי 55 שניות?

פתרון

1. כיוון חיובי: כיוון הדחיפה.

2. הכוחות על הארגז לאורך הרצפה: דחיפה +50+50 ניוטון, חיכוך −10-10 ניוטון.

3. הכוח השקול: 50−10=4050-10=40 ניוטון, בכיוון הדחיפה.

4. א: a=Fm=4020=2a=\frac{F}{m}=\frac{40}{20}=2 מ'/ש"ש.

5. ב: הארגז התחיל ממנוחה. Δv=a⋅Δt=2⋅5=10\Delta v=a\cdot\Delta t=2\cdot5=10 מ'/ש', ולכן המהירות 0+10=100+10=10 מ'/ש'.

תשובה

א. 22 מ'/ש"ש. ב. 1010 מ'/ש'.

16 שאלות תרגול עם פתרונות

4. החוק השלישי של ניוטון והנעה רקטית

החוק השלישי של ניוטון

כשקופצים מסירה קטנה אל הרציף, דוחפים את הסירה אחורה, והסירה דוחפת אתכם קדימה. לכן הסירה מתרחקת מהרציף בדיוק ברגע הקפיצה.

במדויק: החוק השלישי של ניוטון: כשגוף AA מפעיל כוח על גוף BB, גוף BB מפעיל באותו רגע כוח על גוף AA. שני הכוחות שווים בגודלם, מנוגדים בכיוונם, מאותו סוג, ופועלים על שני גופים שונים:

FAB=−FBAF_{AB}=-F_{BA}

FABF_{AB} הוא הכוח שגוף AA מפעיל על גוף BB, והמינוס אומר שהכיוון הפוך.

שני הכוחות של זוג הדדי לעולם לא מבטלים זה את זה, כי כל אחד פועל על גוף אחר. כדי לדעת אם גוף מסוים יאיץ, מסתכלים רק על הכוחות שפועלים עליו.

ABהכוח של B על Aהכוח של A על B

זוג כוחות הדדיים מול כוחות מאוזנים

ספר מונח על שולחן. הארץ מושכת אותו למטה (משקל), והשולחן דוחף אותו למעלה. אלה שני כוחות מאוזנים, לא זוג הדדי.

מאפייןזוג כוחות הדדייםכוחות מאוזנים
על איזה גוףעל שני גופים שוניםעל אותו גוף
סוג הכוחתמיד מאותו סוגיכולים להיות מסוגים שונים
גודלתמיד שווים, גם כשהגופים מאיציםשווים, ולכן הגוף לא מאיץ
דוגמההארץ מושכת את הספר, והספר מושך את הארץהארץ מושכת את הספר, והשולחן דוחף את הספר
דרך הפתרון

זיהוי זוג כוחות הדדיים

1. מנסחים את הכוח במשפט מלא: "גוף AA מפעיל כוח על גוף BB".

2. מחליפים את התפקידים: "גוף BB מפעיל כוח על גוף AA". זה הכוח השני בזוג.

3. קובעים: אותו סוג (מגע, כבידה, מגנטי...), אותו גודל, כיוון הפוך.

4. בודקים: אם שני הכוחות פועלים על אותו גוף, הם לא זוג הדדי.

כוחות שווים, תאוצות שונות

הכוחות בזוג שווים, אבל התוצאה שלהם תלויה במסה של כל גוף (a=Fma=\frac{F}{m}):

mA⋅aA=mB⋅aBm_A\cdot a_A=m_B\cdot a_B

הגוף הכבד יותר מקבל תאוצה קטנה יותר. אם המסה של AA גדולה פי 33, התאוצה שלו קטנה פי 33. כך תותח נרתע לאט אחורה, בזמן שהפגז עף מהר קדימה.

שים לב

טעות נפוצה: "בהתנגשות בין משאית למכונית, המשאית מפעילה כוח גדול יותר". הכוחות שווים. למכונית יש מסה קטנה יותר, ולכן התאוצה שלה גדולה יותר והיא נפגעת יותר.

הנעה רקטית

מנפחים בלון ומשחררים אותו: האוויר נפלט אחורה, והבלון עף קדימה. כך בדיוק נעה רקטה.

במדויק: בהנעה רקטית המנוע דוחף גזים חמים החוצה מאחור, במהירות גדולה. לפי החוק השלישי, הגזים דוחפים את הרקטה קדימה בכוח שווה ומנוגד: כוח הדחף. הרקטה לא נדחפת מהאוויר שמסביב אלא מהגזים שהיא עצמה פולטת, ולכן היא פועלת גם בחלל הריק.

שיגור: הרקטה מתרוממת רק כשכוח הדחף גדול מהמשקל שלה. בזמן הטיסה הדלק נשרף ונפלט, המסה של הרקטה קטנה, ולכן אותו דחף נותן תאוצה הולכת וגדלה. רקטות בנויות משלבים: מכל דלק שהתרוקן נזרק, כדי לא לשאת מסה מיותרת.

מנוע סילון של מטוס פועל על אותו עיקרון, אבל הוא שואב חמצן מהאוויר כדי לשרוף את הדלק. רקטה נושאת איתה גם את הדלק וגם את החומר שמאפשר לו לבעור, ולכן היא לא צריכה אוויר.

טיל מונחה הוא רקטה עם מערכת הנחיה שמכוונת אותו אל המטרה בזמן הטיסה.

שים לב

בחלל, בלי קיר או קרקע להידחף מהם, אפשר לשנות תנועה רק אם זורקים משהו. אסטרונאוטית שזורקת כלי עבודה ימינה מתחילה לנוע שמאלה.

דוגמה א - שתי מחליקות דוחפות זו את זו

נועה (מסה 6060 ק"ג) ומאיה (מסה 4040 ק"ג) עומדות זו מול זו על משטח קרח חלק. נועה דוחפת את מאיה בכוח של 120120 ניוטון.

א. באיזה כוח מאיה דוחפת את נועה?

ב. מה התאוצה של כל אחת מהן בזמן הדחיפה?

פתרון

1. א: הכוחות זוג הדדי (החוק השלישי): מאיה דוחפת את נועה ב-120120 ניוטון, בכיוון ההפוך. זה נכון גם אם רק נועה "התכוונה" לדחוף.

2. ב: על כל אחת פועל כוח של 120120 ניוטון (הקרח חלק, אין חיכוך).

3. מאיה: a=Fm=12040=3a=\frac{F}{m}=\frac{120}{40}=3 מ'/ש"ש.

4. נועה: a=12060=2a=\frac{120}{60}=2 מ'/ש"ש, בכיוון ההפוך.

5. בדיקה: 60⋅2=40⋅3=12060\cdot2=40\cdot3=120. המסה של נועה גדולה פי 1.51.5, והתאוצה שלה קטנה פי 1.51.5.

תשובה

א. 120120 ניוטון, בכיוון ההפוך. ב. מאיה 33 מ'/ש"ש, נועה 22 מ'/ש"ש, בכיוונים מנוגדים.

דוגמה ב - למה רקטה מאיצה בחלל הריק

יואב טוען: "בחלל אין אוויר, אז לרקטה אין ממה להידחף, והמנוע שלה לא יעזור לה להאיץ". הסבירו מדוע הוא טועה.

פתרון

1. מזהים את האינטראקציה: המנוע של הרקטה מפעיל כוח על הגזים ודוחף אותם אחורה.

2. מפעילים את החוק השלישי: הגזים מפעילים על הרקטה כוח שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו, כלומר קדימה.

3. מסיקים מהחוק השני: על הרקטה פועל כוח שקול קדימה, ולכן היא מאיצה קדימה.

4. סוגרים את הטעות: הרקטה נדחפת מהגזים שהיא עצמה פולטת, לא מהאוויר. בחלל אין אפילו התנגדות אוויר שמאטה אותה.

תשובה

הרקטה דוחפת את הגזים אחורה, והגזים דוחפים אותה קדימה בכוח שווה ומנוגד (החוק השלישי). האוויר לא נחוץ לזה.

17 שאלות תרגול עם פתרונות

5. תנועה בחלל: לוויינים ומהירות הימלטות

כוח כמשנה כיוון

כדור שקשור לחוט ומסתובבים איתו במעגל: היד מושכת את החוט כל הזמן כלפי המרכז, והכדור לא בורח. עוזבים את החוט, והכדור ממשיך בקו ישר.

במדויק: מהירות מתארת גם כמה מהר גוף נע וגם לאן. כוח יכול לשנות את גודל המהירות, את כיוון התנועה, או את שניהם. כוח שפועל בניצב לכיוון התנועה משנה רק את הכיוון. כוח שפועל כל הזמן כלפי מרכז אחד, בניצב לתנועה, גורם לגוף לנוע במעגל.

בלי כוח, גוף ממשיך בקו ישר במהירות קבועה (החוק הראשון). לכן תנועה במעגל, גם במהירות קבועה, דורשת כוח כל הזמן: בלי הכוח הגוף היה ממשיך בקו ישר.

הכיוון של הכוח והשינוי בתנועה

כיוון הכוח ביחס לתנועהמה קורה למהירות
בכיוון התנועהגדלה
נגד כיוון התנועהקטנה
בניצב לתנועההגודל לא משתנה, הכיוון משתנה
כל הזמן כלפי מרכז אחד, בניצב לתנועהתנועה במעגל
אין כוחקו ישר במהירות קבועה

לוויין במסלול

זורקים אבן אופקית מראש מגדל: היא נופלת רחוק יותר ככל שזורקים מהר יותר. אם היו זורקים אותה מספיק מהר, מעל האטמוספרה, היא הייתה "נופלת" כל הזמן ולא פוגעת בקרקע, כי הקרקע מתעקלת מתחתיה באותה מידה.

במדויק: לוויין הוא גוף שנע במסלול סביב גרם שמים. הכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכבידה, שמושך אותו כל הזמן כלפי מרכז גרם השמים ומשנה את כיוון תנועתו. הלוויין נמצא כל הזמן בנפילה חופשית סביב כדור הארץ.

כדור הארץלווייןמהירותכוח הכבידה

מעל האטמוספרה אין אוויר שמאט את הלוויין, ולכן הוא לא צריך מנוע כדי להמשיך לנוע: לפי החוק הראשון הוא שומר על גודל המהירות, והכבידה רק מעקמת את המסלול. מנועים קטנים משמשים רק לתיקוני מסלול.

הירח הוא לוויין טבעי של כדור הארץ. לוויינים מלאכותיים משמשים לתקשורת (טלפון, טלוויזיה, אינטרנט), לניווט, לחיזוי מזג האוויר, לצילום כדור הארץ ולמחקר החלל (טלסקופים בחלל). תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ בגובה של כ-400400 ק"מ, במהירות של כ-28,00028{,}000 קמ"ש.

ריחוף בחללית

בתחנת החלל אסטרונאוטים מרחפים, ועט שעוזבים נשאר באוויר. זה נראה כאילו אין שם כבידה, אבל יש.

במדויק: בגובה של תחנת החלל, הכבידה היא עדיין כ-90%90\% ממה שעל פני כדור הארץ. האסטרונאוטים מרחפים כי הם והתחנה נופלים יחד (נפילה חופשית סביב כדור הארץ): כולם נופלים באותו אופן, ולכן אף אחד לא נלחץ אל הרצפה.

אותה תחושה הייתה במעלית שהכבל שלה נקרע: הנוסע והמעלית נופלים יחד, והנוסע מרחף בתוכה. בחללית אין "למעלה" ו"למטה": מים מתכנסים לכדורים, להבה של נר נעשית עגולה, ואסטרונאוטים צריכים להתאמן כדי לשמור על השרירים והעצמות.

מהירות הימלטות

זורקים כדור למעלה: הוא עולה ונופל חזרה. זורקים מהר יותר: הוא עולה גבוה יותר וחוזר מאוחר יותר. מתברר שיש מהירות שממנה והלאה הגוף לא חוזר לעולם.

במדויק: מהירות ההימלטות היא המהירות המזערית שצריך לתת לגוף ברגע השיגור כדי שיתרחק מגרם השמים ולא יחזור אליו לעולם, אם אחרי השיגור פועלת עליו רק הכבידה. מכדור הארץ היא בערך 11.211.2 ק"מ בשנייה. לכל גרם שמים יש מהירות הימלטות משלו: מהירח, שמושך חלש יותר, היא רק כ-2.42.4 ק"מ בשנייה.

רקטה לא חייבת להגיע למהירות ההימלטות ברגע השיגור: המנוע שלה ממשיך לדחוף אותה בזמן הטיסה. כדי להגיע לתחנת החלל, שקרובה יחסית לכדור הארץ, צריך מהירות קטנה בהרבה ממהירות ההימלטות. מהירות ההימלטות נדרשת רק למסע שמתרחק מכדור הארץ לגמרי, למשל לכוכב לכת אחר.

דרך הפתרון

הסבר תנועה בחלל לפי חוקי ניוטון

1. מזהים את הכוחות על הגוף. בחלל אין אוויר ואין חיכוך, ולרוב הכוח היחיד הוא הכבידה (ולפעמים דחף של מנוע).

2. אם אין כוח, או שהכוחות מאוזנים: הגוף ממשיך בקו ישר במהירות קבועה (החוק הראשון).

3. אם יש כוח: משווים את הכיוון שלו לכיוון התנועה (בכיוון, נגד, בניצב, כלפי מרכז) וקובעים מה ישתנה.

4. מנסחים את ההסבר: איזה כוח, מאיזה גוף, באיזה כיוון, ומה הוא משנה בתנועה.

שים לב

טעות נפוצה: "בחלל אין כבידה". הכבידה נחלשת כשמתרחקים, אבל לא נעלמת. היא זו שמחזיקה את הירח ואת הלוויינים במסלול.

שים לב

טעות נפוצה: "לוויין צריך מנוע כדי להמשיך להקיף". בחלל אין חיכוך, ולכן הלוויין לא מאט. הכבידה רק משנה את הכיוון שלו.

שים לב

מהירות ההימלטות אינה המהירות שדרושה כדי "לצאת מהאטמוספרה". היא המהירות שבה גוף שנזרק לא יחזור לעולם.

דוגמה - למה תחנת החלל לא נופלת לכדור הארץ

תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ בלי מנוע פועל. מירב שואלת: "אם כדור הארץ מושך את התחנה, למה היא לא נופלת עליו? ואם היא לא נופלת, אולי אין שם כבידה?" ענו לה.

פתרון

1. מזהים את הכוח: על התחנה פועל רק כוח הכבידה של כדור הארץ, כלפי מרכז כדור הארץ. אין אוויר, ולכן אין כוח שמאט אותה.

2. משווים לכיוון התנועה: התחנה נעה הצידה, בניצב לכוח. כוח בניצב משנה רק את הכיוון, לא את גודל המהירות.

3. מסיקים: הכבידה מעקמת את התנועה כל הזמן כלפי כדור הארץ, והתחנה "נופלת" סביבו במעגל. בלי הכבידה היא הייתה ממשיכה בקו ישר ומתרחקת.

4. עונים לשאלה השנייה: הכבידה בגובה התחנה היא כ-90%90\% מזו שעל הקרקע. דווקא היא מחזיקה את התחנה במסלול.

תשובה

התחנה כן נופלת כל הזמן, אבל היא נעה הצידה מהר מספיק כדי שתמיד "תחטיא" את הקרקע. הכבידה קיימת, והיא הכוח שמעקם את המסלול למעגל.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

6. כוח, דרך ואנרגיה

כוח לעומת אנרגיה

מחזיקים תיק כבד בלי לזוז: מפעילים כוח, ומתעייפים, אבל התיק לא קיבל שום אנרגיה. הוא לא זז ולא עלה. לעומת זאת, כשדוחפים עגלה והיא מתחילה לנוע, היא מקבלת אנרגיה של תנועה.

במדויק: כוח הוא פעולה של גוף על גוף (משיכה או דחיפה), ברגע מסוים. יש לו גודל וכיוון, והיחידה שלו ניוטון. אנרגיה היא גודל שיש לגוף או למערכת. היא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה, אבל הכמות הכוללת שלה נשמרת. היחידה שלה ג'ול.

כוח לא "נגמר" ולא נאגר בגוף: כשהאינטראקציה נפסקת, אין כוח. אנרגיה לא נעלמת: היא רק עוברת למקום אחר או משנה צורה, למשל לחום.

אלה שתי "שפות" לתיאור אותה מציאות: בשפת הכוחות שואלים מה גורם לשינוי בתנועה, ובשפת האנרגיה שואלים כמה אנרגיה עברה ולאן.

עבודה: העברת אנרגיה בעזרת כוח

דוחפים עגלה בכוח של 55 ניוטון לאורך 33 מטר: העברתם לה 1515 ג'ול. דוחפים באותו כוח לאורך דרך כפולה, או בכוח כפול לאורך אותה דרך, ומעבירים פי שניים.

במדויק: כשכוח פועל על גוף והגוף זז לאורך הקו של הכוח, הכוח מעביר אנרגיה. האנרגיה הזאת נקראת עבודה, והיא שווה למכפלת הכוח בדרך:

עבודה =F⋅s=F\cdot s

FF הוא הכוח (בניוטון) ו-ss היא הדרך שהגוף עבר לאורך הקו של הכוח (במטרים). יחידת העבודה היא ג'ול: 11 ג'ול =1=1 ניוטון ⋅\cdot מטר.

בלי תזוזה אין עבודה, גם אם הכוח גדול והמאמץ רב. מי שמחזיק משקולת מעל הראש מתעייף כי השרירים שלו משתמשים באנרגיה בפנים, אבל המשקולת לא מקבלת אנרגיה.

הסימן של העבודה

הכוח ביחס לתנועההעבודהמה קורה לאנרגיה של הגוףדוגמה
באותו כיווןחיובית: +F⋅s+F\cdot sהגוף מקבל אנרגיהדוחפים עגלה קדימה, והיא מאיצה
בכיוון הפוךשלילית: −F⋅s-F\cdot sהגוף מאבד אנרגיהחיכוך מאט ארגז, והאנרגיה הופכת לחום
הגוף לא זזאפסלא משתנהמחזיקים תיק במקום

מכונה פשוטה: פחות כוח, יותר דרך

מכונה פשוטה (מנוף, גלגלת, מישור משופע) מעבירה אנרגיה מאיתנו אל המשא. היא מאפשרת להפעיל כוח קטן יותר, אבל לאורך דרך ארוכה יותר. כשאין חיכוך, העבודה שאנחנו עושים שווה לעבודה שנעשית על המשא:

F1⋅s1=F2⋅s2F_1\cdot s_1=F_2\cdot s_2

F1F_1 ו-s1s_1 הם הכוח שלנו והדרך שלאורכה אנחנו מפעילים אותו. F2F_2 ו-s2s_2 הם הכוח על המשא והדרך שהמשא עובר.

מכונההכוח שלנוהדרך שלנו
מישור משופעקטן מהמשקל של המשאאורך המדרון, ארוך מהגובה
גלגלת נעה (חבל כפול)חצי מהמשקלפי שניים מהגובה
מנוף, כוח בזרוע הארוכהקטן מהכוח על המשאהקצה שלנו זז יותר
דרך הפתרון

חישוב הכוח במכונה פשוטה

1. מוצאים את העבודה על המשא. בהרמה במהירות קבועה הכוח על המשא שווה למשקל שלו, והדרך היא הגובה שהוא עלה: עבודה = משקל ⋅\cdot גובה.

2. בלי חיכוך, העבודה שלנו שווה לעבודה על המשא.

3. מחלקים בדרך שלנו: הכוח שלנו = העבודה חלקי הדרך שלאורכה אנחנו מפעילים כוח.

4. בודקים: כוח קטן יותר הולך עם דרך ארוכה יותר, והמכפלה שווה בשני הצדדים.

שים לב

מכונה חוסכת כוח, לא אנרגיה. אף מכונה לא נותנת יותר עבודה ממה שמשקיעים בה. כשיש חיכוך, משקיעים אפילו קצת יותר, והתוספת הופכת לחום.

שים לב

"התאמצתי, אז עשיתי עבודה" זו שפת יום-יום. בפיזיקה עבודה נעשית רק כשהגוף זז לאורך הקו של הכוח.

דוגמה א - עבודה חיובית ועבודה שלילית על אותה עגלה

דנה דוחפת עגלה בכוח של 3030 ניוטון לאורך 88 מטר. כוח חיכוך של 1010 ניוטון פועל על העגלה נגד כיוון התנועה.

א. מה העבודה שדנה עושה על העגלה?

ב. מה העבודה של כוח החיכוך?

ג. מה העבודה הכוללת על העגלה, ומה קורה לאנרגיית התנועה שלה?

פתרון

1. א: הכוח של דנה בכיוון התנועה, ולכן העבודה חיובית: 30⋅8=24030\cdot8=240 ג'ול.

2. ב: החיכוך נגד התנועה, ולכן העבודה שלילית: −10⋅8=−80-10\cdot8=-80 ג'ול. 8080 ג'ול הפכו לחום בעגלה וברצפה.

3. ג: העבודה הכוללת: 240−80=160240-80=160 ג'ול. היא חיובית: העגלה קיבלה יותר אנרגיה ממה שאיבדה, ולכן אנרגיית התנועה שלה גדלה (העגלה מאיצה).

4. בדיקה בשפת הכוחות: הכוח השקול 30−10=2030-10=20 ניוטון בכיוון התנועה, ולכן העגלה אכן מאיצה.

תשובה

א. 240240 ג'ול. ב. −80-80 ג'ול. ג. 160160 ג'ול, חיובית: אנרגיית התנועה של העגלה גדלה.

דוגמה ב - כמה כוח חוסך מישור משופע

צריך להעלות ארגז שמשקלו 600600 ניוטון לגובה של 11 מטר. במקום להרים אותו ישר למעלה, גוררים אותו במהירות קבועה על מישור משופע חלק שאורכו 33 מטר.

3 מטר1 מטר

א. מה העבודה שצריך לעשות על הארגז?

ב. באיזה כוח צריך לגרור אותו לאורך המישור?

פתרון

1. א: בהרמה ישרה הכוח שווה למשקל, 600600 ניוטון, והדרך היא הגובה, 11 מטר: 600⋅1=600600\cdot1=600 ג'ול.

2. המישור חלק, ולכן גם בגרירה על המישור העבודה היא 600600 ג'ול.

3. ב: הדרך שלנו היא אורך המישור, 33 מטר: הכוח =6003=200=\frac{600}{3}=200 ניוטון.

4. בדיקה: הכוח קטן פי 33, והדרך ארוכה פי 33.

תשובה

א. 600600 ג'ול. ב. 200200 ניוטון: כוח קטן פי 33, לאורך דרך ארוכה פי 33.

15 שאלות תרגול עם פתרונות

7. חוק המנוף

המנוף והזרוע

בנדנדה, ילד קל יכול לאזן ילד כבד, אם הוא יושב רחוק יותר מהציר. וכדי לפתוח דלת, דוחפים ליד הידית, רחוק מהצירים, ולא ליד הצירים.

במדויק: מנוף הוא מוט קשיח שיכול להסתובב סביב נקודה קבועה, נקודת המשען. הזרוע של כוח היא המרחק מנקודת המשען עד הנקודה שבה הכוח פועל (כשהכוח ניצב למוט).

המומנט של כוח, כלומר מכפלת הכוח בזרוע שלו (F⋅dF\cdot d), מודד כמה הכוח "מסובב" את המוט: אותו כוח, בזרוע כפולה, מסובב פי שניים. לכן קל יותר לפתוח בורג עם מפתח ארוך.

חוק המנוף

מכפלת הכוח בזרוע שלו נקראת המומנט של הכוח: M=F⋅dM=F\cdot d, ביחידות ניוטון ⋅\cdot מטר. מנוף נמצא בשיווי משקל (לא מסתובב) כשהמומנטים בשני הצדדים שווים:

F1⋅d1=F2⋅d2F_1\cdot d_1=F_2\cdot d_2

F1F_1 ו-F2F_2 הם הכוחות (בניוטון), ו-d1d_1 ו-d2d_2 הזרועות שלהם (באותה יחידת אורך).

•הכוח הגדול נמצא על הזרוע הקצרה: זרוע ארוכה פי 33, כוח קטן פי 33.

•כשהכוחות הם משקלים של גופים באותו מקום, gg מצטמצם, ואפשר להשתמש ישר במסות: m1⋅d1=m2⋅d2m_1\cdot d_1=m_2\cdot d_2.

•כמה כוחות באותו צד: מחברים את המומנטים של כולם.

שלושה סוגי מנופים

סוגמה באמצעדוגמאות
ראשוןנקודת המשען בין הכוח למשאנדנדה, מספריים, צבת, מוט הרמה
שניהמשא בין נקודת המשען לכוחמריצה, מפצח אגוזים, פותחן בקבוקים
שלישיהכוח בין נקודת המשען למשאפינצטה, מקל דיג, האמה של היד

במנוף מהסוג השני הכוח שלנו תמיד קטן מהמשא. במנוף מהסוג השלישי הכוח שלנו גדול מהמשא, אבל הקצה זז הרבה ומהר.

דרך הפתרון

פתרון בעיית מנוף

1. משרטטים את המוט, מסמנים את נקודת המשען ואת הכוחות.

2. מודדים כל זרוע מנקודת המשען, לא מקצה המוט.

3. אם נתונות מסות: מחשבים משקלים (W=m⋅gW=m\cdot g), או עובדים ישר עם המסות.

4. כותבים: המומנט בצד אחד = המומנט בצד השני (אם בצד אחד יש כמה כוחות, מחברים את המומנטים שלהם).

5. פותרים את המשוואה ובודקים: הכוח הגדול יותר נמצא על הזרוע הקצרה יותר.

שים לב

הזרוע נמדדת מנקודת המשען. במוט של 55 מטר שנקודת המשען שלו במרחק 11 מטר מהקצה, הזרועות הן 11 מטר ו-44 מטר, ולא 55 מטר.

שים לב

מנוף חוסך כוח, לא אנרגיה. הקצה של הזרוע הארוכה זז מרחק גדול יותר, ולכן העבודה בשני הצדדים שווה.

דוגמה א - איפה לשבת על הנדנדה

אלון, שמשקלו 300300 ניוטון, יושב על נדנדה במרחק 22 מטר מהציר. איפה צריכה לשבת שירה, שמשקלה 400400 ניוטון, כדי שהנדנדה תהיה מאוזנת?

אלון: 300 ניוטוןשירה: 400 ניוטון2 מטר?
פתרון

1. נקודת המשען היא הציר. אלון: F1=300F_1=300 ניוטון, d1=2d_1=2 מטר. שירה: F2=400F_2=400 ניוטון, d2d_2 לא ידוע.

2. חוק המנוף: 300⋅2=400⋅d2300\cdot2=400\cdot d_2.

3. 600=400⋅d2600=400\cdot d_2, ולכן d2=600400=1.5d_2=\frac{600}{400}=1.5 מטר.

4. בדיקה: שירה כבדה יותר, ולכן היא יושבת קרוב יותר לציר.

תשובה

1.51.5 מטר מהציר, בצד השני.

דוגמה ב - מציאת מקום נקודת המשען

על מוט קל באורך 1.21.2 מטר תלויות שתי משקולות, אחת בכל קצה: 22 ק"ג ו-44 ק"ג. איפה צריך להציב את נקודת המשען כדי שהמוט יהיה מאוזן?

2 ק"ג4 ק"ג1.2 מטר
פתרון

1. כאן שתי הזרועות לא ידועות, אבל יודעים שהסכום שלהן הוא אורך המוט: d1+d2=1.2d_1+d_2=1.2 מטר.

2. המשקולות באותו מקום, ולכן אפשר לעבוד עם המסות: 2⋅d1=4⋅d22\cdot d_1=4\cdot d_2, כלומר d1=2⋅d2d_1=2\cdot d_2.

3. מציבים: 2⋅d2+d2=1.22\cdot d_2+d_2=1.2, כלומר 3⋅d2=1.23\cdot d_2=1.2 ו-d2=0.4d_2=0.4 מטר.

4. d1=1.2−0.4=0.8d_1=1.2-0.4=0.8 מטר.

5. בדיקה: 2⋅0.8=1.62\cdot0.8=1.6 ו-4⋅0.4=1.64\cdot0.4=1.6. המשקולת הכבדה קרובה יותר לנקודת המשען.

תשובה

0.40.4 מטר מהקצה של המשקולת של 44 ק"ג (0.80.8 מטר מהקצה השני).

15 שאלות תרגול עם פתרונות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.