תזכורת: מהירות, דרך וזמן
מכונית שנוסעת ב- קמ"ש עוברת ק"מ בכל שעה. אם יודעים כמה מהר גוף נע וכמה זמן, יודעים כמה דרך הוא עבר. אותו חשבון עובד גם בחלל, רק עם מספרים גדולים בהרבה.
במדויק: בתנועה במהירות קבועה הדרך שווה למהירות כפול הזמן: . מכאן הזמן: . היחידות חייבות להתאים: מהירות בק"מ לשנייה הולכת עם ק"מ ושניות.
תזכורת: מספרים גדולים במילים
המרחקים בחלל ארוכים מאוד, ולכן כותבים אותם עם הרבה אפסים, או במילים. מיליון ק"מ קל יותר לקרוא מאשר ק"מ, אבל זה אותו מספר.
במדויק: כל מילה במספר מחליפה מספר קבוע של אפסים:
מיליון הוא אלף אלפים, מיליארד הוא אלף מיליונים, וטריליון הוא אלף מיליארדים.
כך עוברים ממילים למספר: טריליון הם כפול , כלומר . ובכיוון ההפוך: הם אלף, ו- הם מיליארד.
תזכורת: האור ומה שאנחנו רואים
אנחנו רואים חפץ רק כשאור שיוצא ממנו, או שמוחזר ממנו, מגיע לעין. נורה דולקת מפיקה אור משלה. הדף שאתם קוראים רק מחזיר אור שפוגע בו.
במדויק: האור מתפשט בקו ישר, במהירות גדולה מאוד אבל סופית: כ- ק"מ בשנייה. גוף מאיר מפיק אור בעצמו. גוף מואר נראה רק כי הוא מחזיר אור שמגיע אליו ממקור אחר.
1. מבנה היקום ומרכיביו
היקום ומרכיביו
לכתובת שלכם יש כמה שכבות: רחוב, עיר, מדינה. גם לכדור הארץ יש "כתובת" כזו: הוא חלק ממערכת השמש, מערכת השמש היא חלק מגלקסיה, והגלקסיה היא חלק מצביר של גלקסיות.
במדויק: היקום הוא כל מה שקיים: כל החומר, האנרגיה והמרחב. החומר ביקום מסודר במבנים, וכל מבנה גדול בנוי ממבנים קטנים יותר: כוכבים וסביבם מערכות שמש, צבירי כוכבים וערפיליות, גלקסיות, וצבירי גלקסיות.
רוב היקום הוא חלל כמעט ריק. גם בתוך גלקסיה המרחקים בין הכוכבים עצומים לעומת הגודל שלהם. אם השמש הייתה בגודל של תפוז, הכוכב הקרוב אליה היה תפוז אחר במרחק של אלפי קילומטרים.
כוכב וכוכב לכת
בלילה בהיר רואים בשמים נקודות אור רבות. רובן כוכבים, כמו השמש שלנו, רק רחוקים מאוד. כמה מהן, כמו נוגה וצדק, הן כוכבי לכת שנראים בהירים רק כי הם קרובים אלינו ומחזירים את אור השמש.
במדויק: כוכב הוא כדור ענק של גז חם, שמפיק אור וחום בעצמו. האנרגיה נוצרת במרכזו, כשגרעיני מימן מתאחדים לגרעיני הליום. כוכב לכת (פלנטה) הוא גוף גדול שמקיף כוכב ואינו מפיק אור משלו. אנחנו רואים אותו כי הוא מחזיר את אור הכוכב.
השמש היא כוכב רגיל לגמרי, בינוני בגודלו. היא נראית לנו גדולה ובהירה רק כי היא קרובה מאוד לעומת שאר הכוכבים. ממרחק של כוכב אחר היא הייתה נראית כעוד נקודת אור.
מרכיבי היקום, מהקטן לגדול
את כל המבנים האלה מחזיקה יחד הכבידה.
מרכיבי מערכת השמש
כוכבי הלכת הארציים והגזיים
לפי המרחק מהשמש: כוכב חמה, נוגה, ארץ, מאדים, אחריהם חגורת האסטרואידים, ואז צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון.
זיהוי גרם שמים לפי תיאור
1. האם הגוף מפיק אור בעצמו? אם כן, הוא כוכב.
2. אם לא: את מי הוא מקיף? גוף שמקיף כוכב לכת הוא ירח.
3. גוף שמקיף את השמש: גדול וכדורי, כוכב לכת. גוש סלע קטן, אסטרואיד. גוש קרח ואבק עם זנב ליד השמש, שביט.
4. אם מדובר בתופעה באטמוספרה: פס אור שנעלם תוך רגע הוא מטאור. אבן שהגיעה לקרקע היא מטאוריט.
5. אם מדובר בהרבה כוכבים או בענן: קבוצת כוכבים קרובים בתוך גלקסיה, צביר כוכבים. ענן גז ואבק, ערפילית. מערכת שלמה של מיליוני כוכבים ויותר, גלקסיה.
"כוכב נופל" אינו כוכב. זה מטאור: גוף קטן, לרוב בגודל של גרגר חול או חלוק, שנשרף באטמוספרה בגובה של עשרות קילומטרים. כוכב אמיתי גדול מכדור הארץ פי הרבה מאוד, ואינו יכול "ליפול" אלינו.
גם הירח וגם כוכבי הלכת לא מפיקים אור. הם מוארים: מה שאנחנו רואים הוא אור שמש שהוחזר מהם. לכן רק הצד של הירח שפונה לשמש מואר.
בציורים ובדגמים של מערכת השמש המרחקים לא בקנה מידה. אם מציירים את נפטון בקצה הדף, כוכב חמה, נוגה וארץ צריכים להיות צפופים כולם קרוב מאוד לשמש. גם הגדלים בציור מוגדלים מאוד לעומת המרחקים.
דוגמה - הסבר: למה נוגה נראה בהיר יותר מכוכבים
נוגה נראה לפעמים בערב כנקודת האור הבהירה ביותר בשמים, בהיר יותר מכל הכוכבים. נועה אמרה: "זה כי נוגה מפיק יותר אור מהכוכבים". הסבירו מדוע נועה טועה, ומדוע בכל זאת נוגה נראה כל כך בהיר.
1. מזהים מה נוגה: כוכב לכת, כי הוא מקיף את השמש ואינו מפיק אור משלו.
2. לכן נוגה מואר: האור שמגיע ממנו הוא אור שמש שהוחזר ממנו. הטענה שהוא מפיק יותר אור מכוכב שגויה, כי הוא לא מפיק אור בכלל.
3. משווים מרחקים: נוגה מתקרב לכדור הארץ יותר מכל כוכב לכת אחר, והוא קרוב לשמש, ולכן הרבה אור שמש פוגע בו. הכוכבים, לעומתו, רחוקים מאיתנו פי מאות אלפים ויותר, וכמעט כל האור שלהם לא מגיע אלינו.
4. מסקנה: הבהירות שאנחנו רואים תלויה גם במרחק. גוף קרוב שמחזיר הרבה אור יכול להיראות בהיר יותר ממקור אור חזק ורחוק.
נועה טועה: נוגה הוא כוכב לכת, ואינו מפיק אור. הוא נראה בהיר כי הוא קרוב אלינו ואל השמש ומחזיר הרבה מאור השמש, בעוד הכוכבים רחוקים מאוד.
2. המפץ הגדול ותהליכים ביקום
המפץ הגדול
חשבו על בצק של לחם צימוקים שתופח בתנור. כל צימוק מתרחק מכל הצימוקים האחרים, ואף צימוק אינו "המרכז". כך בערך מתנהג היקום: הוא מתרחב, וכל הגלקסיות מתרחקות זו מזו.
במדויק: המפץ הגדול הוא התאוריה המדעית שלפיה היקום התחיל לפני כ- מיליארד שנים במצב צפוף וחם מאוד, ומאז הוא מתפשט ומתקרר. מהחומר שנוצר אז נוצרו בהדרגה האטומים, הכוכבים, הגלקסיות ובסוף גם כדור הארץ.
השאלה "מה היה לפני המפץ הגדול?" היא שאלה פתוחה. לפי התאוריה גם הזמן והמרחב התחילו במפץ, ולכן למדע אין היום דרך לבדוק מה היה "לפני". מדע עונה רק על שאלות שאפשר לבדוק בתצפית או בניסוי.
התפשטות היקום
כשמכונית עם צופר מתרחקת מכם, הצליל נשמע נמוך יותר. גם לאור קורה משהו דומה: האור מגוף שמתרחק מאיתנו מגיע "מוסט" לכיוון הצבע האדום.
במדויק: ככל שהאור מגלקסיה רחוקה מוסט יותר לאדום, היא מתרחקת מאיתנו מהר יותר. התצפיות מראות שכמעט כל הגלקסיות מתרחקות מאיתנו, וככל שגלקסיה רחוקה יותר, היא מתרחקת מהר יותר. זה מה שמצופה ביקום שכולו מתפשט.
גלקסיה שאורה מוסט לכחול מתקרבת אלינו. זה קורה רק לגלקסיות שכנות מאוד, כמו אנדרומדה, שהכבידה מושכת אותה לעבר שביל החלב. ההתפשטות לא מפרקת את הגלקסיות עצמן ולא את מערכת השמש: בתוכן הכבידה מחזיקה הכול יחד.
העדויות למפץ הגדול
ציר הזמן של היקום
הסדר חשוב יותר מהמספרים: קודם אטומים, אחר כך כוכבים וגלקסיות, ורק הרבה אחר כך השמש וכדור הארץ.
המפץ הגדול לא היה פיצוץ של פצצה בנקודה אחת בתוך חלל ריק. המרחב עצמו מתרחב, בכל מקום בבת אחת. לכן אין ליקום "מרכז" שממנו הכול בורח.
מחזור החיים של כוכב: קריסה והתחדשות
כוכב הוא כמו בלון שנמצא בין שני כוחות: הכבידה מושכת את החומר שלו פנימה, והחום במרכזו דוחף החוצה. כל עוד יש איזון, הכוכב יציב. כשהאיזון נשבר, הכוכב משתנה.
במדויק: כוכב נולד בערפילית: הכבידה גורמת לחלק מענן הגז והאבק לקרוס ולהתכווץ, המרכז מתחמם, ומתחיל בו איחוד של מימן להליום. כשהמימן במרכז נגמר, הכוכב מתנפח, ובסוף חייו מחזיר חלק גדול מהחומר שלו לחלל. מהחומר הזה, שיש בו עכשיו גם יסודות כבדים, נוצרות ערפיליות חדשות, ומהן כוכבים חדשים. זו ההתחדשות ביקום.
היסודות שבגוף שלנו, כמו פחמן, חמצן וברזל, נוצרו בתוך כוכבים. כוכב כבד שמתפוצץ מפזר אותם לחלל, ומהם נוצרו מאוחר יותר השמש, כדור הארץ והיצורים החיים. במובן הזה אנחנו עשויים מ"אבק כוכבים".
סוף חייו של כוכב לפי המסה שלו
ככל שהכוכב כבד יותר, הוא "שורף" את הדלק שלו מהר יותר וחי פחות זמן.
חור שחור
אם זורקים כדור למעלה, הכבידה מחזירה אותו. כדי שגוף יברח מכדור הארץ לגמרי הוא צריך מהירות גדולה מאוד. בחור שחור הכבידה חזקה כל כך שאפילו האור, הדבר המהיר ביותר שיש, אינו מספיק מהיר כדי לברוח.
במדויק: חור שחור הוא אזור בחלל שבו מסה עצומה דחוסה בנפח קטן מאוד, והכבידה בו כל כך חזקה ששום דבר, גם לא אור, אינו יכול לצאת ממנו. חור שחור נוצר, למשל, כשהמרכז של כוכב כבד מאוד קורס בסוף חייו.
את החור השחור עצמו אי אפשר לראות, כי אור לא יוצא ממנו. מגלים אותו לפי ההשפעה שלו על מה שסביבו: כוכבים שמקיפים "כלום" במהירות גדולה, או גז שמסתחרר סביבו ומתחמם עד שהוא מאיר חזק. במרכז שביל החלב יש חור שחור כבד פי מיליוני מונים מהשמש.
בניית הסבר לתהליך ביקום
1. מזהים את הכוח שפועל: כמעט תמיד זו הכבידה, שמושכת חומר פנימה.
2. מזהים מה מתנגד לכבידה: בכוכב, החום והלחץ שנוצרים במרכזו.
3. מתארים מה קורה כשהאיזון משתנה: הכבידה מנצחת, החומר קורס; החום מנצח, החומר מתנפח או נזרק החוצה.
4. מתארים מה נוצר ולאן הולך החומר: כוכב חדש, ננס לבן, חור שחור, ערפילית חדשה.
5. מחברים את השלבים במשפטים של סיבה ותוצאה: "מכיוון ש...", "לכן...".
חור שחור אינו "שואב אבק" ששואב את כל מה שבחלל. ממרחק גדול הוא מושך כמו כל גוף אחר בעל אותה מסה. אם השמש הייתה מתחלפת בחור שחור בעל אותה מסה, כדור הארץ היה ממשיך להקיף אותו באותו מסלול (אבל בלי אור ובלי חום).
השמש לא תהפוך לחור שחור ולא תתפוצץ בסופרנובה. היא לא כבדה מספיק. בעוד כ- מיליארד שנים היא תהפוך לענק אדום, ובסוף לננס לבן.
דוגמה - הסבר: מאיפה הגיע הברזל שבדם שלנו
בדם שלנו יש ברזל. במפץ הגדול נוצרו כמעט רק מימן והליום. הסבירו איך ייתכן שבגוף שלנו יש ברזל שנוצר בכוכב שכבר אינו קיים.
1. היסוד: אחרי המפץ הגדול היו ביקום כמעט רק מימן והליום. ברזל לא נוצר אז.
2. הכוח: בערפילית, הכבידה גרמה לגז לקרוס, ונוצר כוכב כבד. במרכזו יסודות קלים התאחדו ליסודות כבדים יותר, עד ברזל.
3. האיזון נשבר: כשהדלק נגמר, המרכז של הכוכב הכבד קרס, והכוכב התפוצץ בסופרנובה. הפיצוץ פיזר את הברזל ואת שאר היסודות לחלל.
4. ההתחדשות: החומר שפוזר התערבב בערפילית. מהערפילית הזו, שוב בעזרת הכבידה, נוצרו לפני מיליארד שנים השמש וכדור הארץ.
5. מסקנה: הברזל שבכדור הארץ, ולכן גם במזון ובדם שלנו, נוצר בכוכב קודם שהתפוצץ לפני שמערכת השמש נוצרה.
הברזל נוצר בתוך כוכב כבד, שהתפוצץ בסופרנובה ופיזר אותו לחלל. מהערפילית שהכילה את החומר הזה נוצרו השמש וכדור הארץ, ולכן הוא בגוף שלנו.
3. מרחקים וזמנים בחלל: יחידה אסטרונומית ושנת אור
יחידה אסטרונומית
אורך של עיפרון מודדים בסנטימטרים, ואת הדרך מתל אביב לאילת בקילומטרים. במערכת השמש גם קילומטרים הם יחידה קטנה מדי: המספרים יוצאים ארוכים וקשים להשוואה. לכן בוחרים יחידה גדולה, שמתאימה למרחקים האלה.
במדויק: יחידה אסטרונומית (מסמנים AU) היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש:
יחידה אסטרונומית ק"מ, כלומר מיליון ק"מ. כוכב לכת שנמצא במרחק יחידות אסטרונומיות מהשמש רחוק ממנה פי מכדור הארץ.
איך מודדים מרחק לגוף שאי אפשר להגיע אליו? מסתכלים עליו משני מקומות שונים, ומודדים את הכיוון אליו מכל מקום. החזיקו עיפרון מול הפנים והסתכלו עליו בכל עין לחוד: הוא "קופץ" על רקע הקיר. השיטה הזו נקראת פרלקסה. ככל שהגוף רחוק יותר, הקפיצה קטנה יותר, ולכן מרחקים גדולים מודדים משני מקומות רחוקים זה מזה ככל האפשר.
מרחקי כוכבי הלכת מהשמש
ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים צפופים כולם במרחק של פחות משתי יחידות אסטרונומיות מהשמש. נפטון רחוק ממנה פי מכדור הארץ.
המרחק בין שני כוכבי לכת
נניח שהמסלולים מעגליים ונמצאים באותו מישור. המרחק בין שני כוכבי לכת משתנה כל הזמן, כי הם מקיפים את השמש בקצב שונה:
- המרחק הקטן ביותר: כששניהם באותו צד של השמש, בקו אחד. זה ההפרש בין המרחקים שלהם מהשמש.
- המרחק הגדול ביותר: כשהם בצדדים מנוגדים של השמש. זה הסכום של המרחקים.
המעגל הפנימי הוא מסלול נוגה, והחיצוני הוא מסלול כדור הארץ. למשל, נוגה וכדור הארץ: הקטן ביותר יחידה אסטרונומית, הגדול ביותר יחידות אסטרונומיות.
מהירות האור וזמן המעבר שלו
כשמדליקים אור בחדר, נדמה שהוא מגיע לכל פינה ברגע. האמת היא שגם לאור לוקח זמן לעבור דרך, רק שבמרחקים על כדור הארץ הזמן קצר מכדי שנרגיש. בחלל המרחקים גדולים מספיק כדי שהזמן יהיה שניות, דקות ואפילו שנים.
במדויק: מהירות האור בריק היא כ- ק"מ בשנייה (מסמנים ). שום דבר אינו נע מהר יותר. הזמן שלוקח לאור לעבור מרחק הוא:
כשהמרחק בק"מ והמהירות בק"מ לשנייה, הזמן יוצא בשניות.
אור השמש מגיע אלינו אחרי שניות, כלומר דקות ו- שניות. אם השמש הייתה כבה ברגע זה, היינו ממשיכים לראות אותה עוד יותר משמונה דקות. גם אותות רדיו מחלליות נעים במהירות האור, ולכן שיחה עם חללית רחוקה אינה מיידית.
שנת אור
לכוכבים מחוץ למערכת השמש גם יחידה אסטרונומית קטנה מדי. אז מודדים מרחק לפי הזמן שלוקח לאור לעבור אותו, כמו שאומרים "הבית שלי במרחק עשר דקות הליכה".
במדויק: שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת. בשנה יש שניות, ולכן:
ק"מ, כלומר שנת אור היא כ- טריליון ק"מ.
באותה דרך מגדירים יחידות קטנות יותר: שניית אור היא ק"מ (קצת פחות מהמרחק לירח), ודקת אור היא ק"מ. השמש נמצאת במרחק של כ- דקות אור מאיתנו.
שנת אור היא יחידת מרחק, לא יחידת זמן, למרות המילה "שנה" שבשמה. "הכוכב נמצא במרחק שנות אור" אומר כמה הוא רחוק, לא כמה זמן הוא קיים.
המרה בין יחידות המרחק
בשנת אור יש כ- יחידות אסטרונומיות: .
מיחידה גדולה לקטנה כופלים (במספר הק"מ שביחידה). מיחידה קטנה לגדולה מחלקים.
חישוב זמן המעבר של האור
1. רושמים את המרחק ואת היחידה שלו.
2. אם המרחק ביחידות אסטרונומיות, ממירים לק"מ: כופלים ב-.
3. אם השאלה על אות שהולך וחוזר, כופלים את המרחק ב-.
4. מחלקים את המרחק בק"מ במהירות האור: . התשובה בשניות.
5. ממירים לדקות (חלוקה ב-) או לשעות (חלוקה ב-), אם צריך.
6. בודקים סדר גודל: מהשמש לארץ, מרחק יחידה אסטרונומית, האור עובר ב- שניות. גוף רחוק פי ייקח פי זמן.
במדידה עם אות שחוזר (מכ"ם, לייזר שפוגע במראה), האות עובר את המרחק פעמיים: הלוך וחזור. הזמן שנמדד הוא של שתי הדרכים, ולכן המרחק לגוף הוא רק חצי מהדרך שהאות עבר.
להסתכל רחוק פירושו להסתכל לעבר
מכתב שנשלח בדואר לפני שבוע מספר לכם מה היה לפני שבוע, לא מה קורה היום. כך גם האור מכוכב: הוא "מכתב" שיצא מהכוכב מזמן.
במדויק: אור מגוף שנמצא במרחק של שנות אור יצא ממנו לפני שנים. לכן אנחנו רואים את הגוף כפי שהיה לפני שנים, ולא כפי שהוא עכשיו. ככל שמסתכלים רחוק יותר, רואים עבר קדום יותר.
לכן כדי ללמוד על היקום הצעיר מסתכלים על הגלקסיות הרחוקות ביותר: האור שלהן יצא לדרך לפני מיליארדי שנים. ובכיוון ההפוך: מי שמסתכל על כדור הארץ ממרחק של שנות אור רואה עכשיו את מה שקרה כאן לפני שנה.
מרחקים אופייניים ביקום
דוגמה א - זמן האור מיחידות אסטרונומיות
צדק נמצא במרחק ממוצע של יחידות אסטרונומיות מהשמש. כמה זמן לוקח לאור שיוצא מהשמש להגיע לצדק? תנו את התשובה בדקות ובשניות.
1. נתון: יחידות אסטרונומיות, ק"מ בשנייה. מחפשים את הזמן .
2. ממירים לק"מ: ק"מ.
3. שניות.
4. ממירים לדקות: ושארית , כלומר דקות ו- שניות.
5. בדיקה: לאור לוקח שניות לעבור יחידה אסטרונומית אחת. שניות, אותה תשובה.
שניות, כלומר דקות ו- שניות.
דוגמה ב - שנות אור: מרחק בק"מ והודעה הלוך וחזור
הכוכב פרוקסימה קנטאורי נמצא במרחק של כ- שנות אור מאיתנו.
א. מה המרחק אליו בק"מ? (שנת אור היא כ- טריליון ק"מ.)
ב. שולחים אליו היום הודעת רדיו, ושם מישהו עונה מיד. בעוד כמה שנים תגיע התשובה?
1. א: כל שנת אור היא כ- טריליון ק"מ. ב- שנות אור: טריליון ק"מ, כלומר כ- טריליון ק"מ, ק"מ.
2. ב: הודעת רדיו נעה במהירות האור. לפי הגדרת שנת אור, האור עובר שנת אור אחת בשנה, ולכן שנות אור הוא עובר ב- שנים. אין צורך לחלק במהירות האור.
3. התשובה עוברת שוב את אותה דרך: עוד שנים.
4. סך הכול: שנים.
א. כ- טריליון ק"מ. ב. בעוד כ- שנים.