יון הידרוניום ויון הידרוקסיד
כל הנושא הזה סובב סביב שני יונים קטנים. כשחומצה מגיבה עם מים נוצרים יוני הידרוניום, וכשמכניסים בסיס למים מתקבלים יוני הידרוקסיד. היחס בין שני היונים האלה קובע אם תמיסה היא חומצית, בסיסית או ניטרלית.
במדויק: פרוטון הוא יון מימן, . יון הידרוניום, , נוצר כשמולקולת מים מקבלת פרוטון. יון הידרוקסיד הוא היון . בתגובות של הנושא הוא נוצר בעיקר כשמולקולת מים מוסרת פרוטון לבסיס, או משתחרר לתמיסה כשמתמוסס חומר יוני שיש בסריג שלו יוני , כמו . בניסוח של תגובה בתמיסה מימית כותבים , ולא .
את מזכירים כשמתארים את החלקיק שעובר מחלקיק לחלקיק ("החומצה מוסרת למים"). בתוצרים של תגובה בתמיסה מימית הפרוטון כבר קשור למולקולת מים, ולכן נכתב היון .
תזכורת: מספר המולים בתמיסה
בסוף הנושא נשאל: מה נשאר בכוס אחרי שמערבבים תמיסה של חומצה עם תמיסה של בסיס? כדי לענות סופרים כמה יונים יש בכל תמיסה, כלומר מחשבים מולים מהריכוז ומהנפח, כמו בפרק התמיסות.
במדויק: ריכוז מולרי הוא מספר המולים של המומס בליטר תמיסה: , ולכן , כשהנפח בליטרים. מספר המולים של יון בתמיסה תלוי גם בנוסחה: מכל מול מתקבלים מול יוני , ולכן בתמיסת בריכוז ריכוז יוני הוא .
1. חומצה ובסיס לפי ברנסטד ולאורי
חומצה ובסיס לפי ברנסטד ולאורי
חומץ, נוזל לניקוי אסלות, מסיר שומנים: חומצות ובסיסים נמצאים בכל בית. כדי להבין מה הם עושים, עוקבים אחרי חלקיק קטן אחד שעובר מחלקיק לחלקיק: הפרוטון.
במדויק: לפי ברנסטד ולאורי, חומצה היא חלקיק (מולקולה או יון) שמוסר פרוטון, , לחלקיק אחר. בסיס הוא חלקיק שמקבל פרוטון מחלקיק אחר. תגובת חומצה-בסיס היא תגובה שבה עובר פרוטון מהחומצה אל הבסיס. חומצה ובסיס נקבעים לפי התפקיד בתגובה מסוימת: אותו חלקיק יכול להיות חומצה בתגובה אחת ובסיס בתגובה אחרת.
בתגובה בין הגזים אמוניה ומימן כלורי אין מים בכלל, ובכל זאת זו תגובת חומצה-בסיס: מולקולת מוסרת פרוטון למולקולת , ונוצרים היונים ו-, שבונים את המוצק היוני . הבסיס קושר את הפרוטון בעזרת זוג אלקטרונים לא קושר; באמוניה - זה שעל אטום החנקן.
זיהוי החומצה והבסיס בניסוח
כשנתון ניסוח ושואלים מי מגיב כחומצה ומי כבסיס:
1. משווים כל מגיב לחלקיק שנוצר ממנו בתוצרים.
2. החלקיק שמסר : יש לו אטום מימן אחד פחות, והמטען שלו קטן ב-1 (למשל , ). זו החומצה.
3. החלקיק שקיבל : יש לו אטום מימן אחד יותר, והמטען שלו גדל ב-1 (למשל , ). זה הבסיס.
4. בודקים שזו תגובת חומצה-בסיס: דרגות החמצון של כל האטומים לא משתנות. אם בתגובה נוצר יסוד מתרכובת, או יסוד הופך לתרכובת (למשל בתגובה של נתרן עם מים), זו תגובת חמצון-חיזור, ואין בה חומצה ובסיס.
תגובת חומצה-בסיס ותגובת חמצון-חיזור
לא קובעים מי החומצה רק לפי מה שנוצר. בתגובה של מתיל אמין עם מים נוצרים יוני , אבל המים הם שמוסרים את הפרוטון: המים הם החומצה, והאמין הוא הבסיס.
דוגמה - זיהוי בסיס בתגובה בין שני גזים
בניסוי עִרבבו שני גזים: אמוניה, , ומימן כלורי, . התרחשה תגובה. התוצר שהתקבל הוא המוצק היוני אמון כלורי, . ניסוח התגובה שהתרחשה הוא:
מהי הקביעה הנכונה?
א. בתגובה זו אמוניה, , הוא המחמצן.
ב. בתגובה זו אמוניה, , הוא הבסיס.
ג. בתגובה זו מימן כלורי, , הוא המחמצן.
ד. בתגובה זו מימן כלורי, , הוא הבסיס.
1. מה עובר: התוצר בנוי מהיונים ו-. מולקולת איבדה ונהפכה ל-; מולקולת קיבלה ונהפכה ל-. עבר פרוטון - זו תגובת חומצה-בסיס.
2. מי החומצה ומי הבסיס: מסר פרוטון - חומצה. קיבל פרוטון - בסיס. לכן היגד ב נכון, והיגד ד לא נכון.
3. היגדים א ו-ג: דרגות החמצון לא משתנות (N נשאר , H נשאר , Cl נשאר ). זו לא תגובת חמצון-חיזור, ואין בה מחמצן. לא נכונים.
ב
2. חומצות עם מים: תמיסה מימית חומצית
חומצה עם מים: תמיסה מימית חומצית
מימן כלורי הוא גז שבנוי ממולקולות, אבל כשמערבבים אותו עם מים מתקבל נוזל לניקוי אסלות שמוליך חשמל. הסיבה: המימן הכלורי לא רק מתמוסס - הוא מגיב עם המים, ונוצרים יונים.
במדויק: כשחומצה מגיבה עם מים, מולקולת החומצה מוסרת פרוטון למולקולת מים. המים הם כאן הבסיס, ונוצרים יוני הידרוניום, , ואניונים של החומצה. תמיסה מימית חומצית היא תמיסה מימית שבה ריכוז יוני גדול מריכוז יוני .
התמיסה מוליכה חשמל כי יש בה יונים ניידים: והאניונים. בחומצה קרבוקסילית, , רק אטום המימן של הקבוצה הקרבוקסילית, , עובר למולקולת המים. למשל, מחומצה אצטית, , נוצר היון . אטומי המימן שקשורים לפחמן לא עוברים.
התגובות לקבלת תמיסה מימית חומצית (לדעת לנסח)
•המים כתובים משמאל לחץ, כמגיב, ובתוצרים תמיד .
•מולקולת מוסרת שני פרוטונים, ולכן מגיבה עם שתי מולקולות מים ונוצרים שני יוני הידרוניום.
יצירה ותגובות של תמיסה חומצית (נתונות בשאלה)
את התגובות האלה לא צריך לזכור: הן יינתנו בשאלה כשצריך. צריך לדעת לקרוא אותן.
•בתגובות של תמיסה חומצית יוני נצרכים: ריכוזם קטן, והתמיסה נעשית פחות חומצית.
•התגובה עם מתכת היא תגובת חמצון-חיזור (נוצר היסוד מימן), ולא תגובת חומצה-בסיס.
בדוח התובנות של קיץ 2024: "תלמידים רושמים ניסוח תהליכי המסה במים של חומצות כאשר בתוצרים מופיע יון , ולא יון הידרוניום". בתוצרים כותבים , והמים מופיעים כמגיב.
באותו דוח: "תלמידים רושמים ניסוח שגוי של תהליך המסה במים של מימן כלורי כתגובה שבה המים משמשים ממס בלבד". מימן כלורי הוא חומר מולקולרי שמגיב עם המים, ולכן המים נכתבים משמאל לחץ ולא מעליו.
דוגמה - בחירת ניסוח נכון של חומצה עם מים
מבין הניסוחים א-ד שלפניכם, מהו הניסוח הנכון?
א.
ב.
ג.
ד.
1. א: אמוניה היא בסיס: היא מקבלת פרוטון מהמים. הניסוח שבדף התגובות: . לא נכון.
2. ב: היא חומצה: היא מוסרת פרוטון למים, ונוצרים ו-. לא נכון.
3. ג: מולקולת מוסרת פרוטון למולקולת מים, ונוצרים יון הידרוניום ויון חנקה - בדיוק כמו בדף התגובות. בדיקה: H - ; N - ; O - ; מטען - . נכון.
4. ד: הניסוח לא מאוזן: משמאל אטומי H, ומימין . לפי דף התגובות, מולקולת מגיבה עם שתי מולקולות מים ונוצר היון . לא נכון.
ג
3. בסיסים עם מים: אמוניה, אמינים ונתרן הידרוקסידי
בסיס עם מים: תמיסה מימית בסיסית
מסיר שומנים ביתי הוא תמיסה בסיסית. יש שתי דרכים לקבל תמיסה כזאת: בסיס שבנוי ממולקולות לוקח פרוטון מהמים, או חומר יוני שיש בסריג שלו יוני הידרוקסיד מתמוסס במים.
במדויק: תמיסה מימית בסיסית היא תמיסה מימית שבה ריכוז יוני גדול מריכוז יוני . בסיס מולקולרי, כמו אמוניה, , או אמין ראשוני, , מגיב עם המים: הוא מקבל פרוטון ממולקולת מים, והמים, שהם כאן החומצה, הופכים ליוני . נתרן הידרוקסידי, , הוא חומר יוני: הוא מתמוסס במים, המים משמשים ממס בלבד, ויוני שהיו בסריג עוברים לתמיסה.
ב- הקבוצה היא קבוצת האמין, ו-R הוא , וכדומה. אטום החנקן קושר את הפרוטון בעזרת זוג האלקטרונים הלא קושר שלו, ונוצר היון - כמו שנוצר מאמוניה.
התגובות לקבלת תמיסה מימית בסיסית (לדעת לנסח)
תגובה עם מים או המסה במים
תגובות עם יוני הידרוקסיד (נתונות בשאלה)
•בתגובות של מלח פחמתי ושל מתכת אלקלית עם מים מתקבלת תמיסה בסיסית. התגובה של נתרן עם מים היא תגובת חמצון-חיזור: המים הם המחמצן, ולא חומצה.
•בתגובה של מי סיד עם יוני נצרכים, והתמיסה נעשית פחות בסיסית.
בדוח התובנות של קיץ 2024: "תלמידים רושמים ניסוח שגוי של תהליך המסה במים של נתרן הידרוקסידי כתגובה שבה המים משמשים כמגיב". הוא חומר יוני: .
באותו דוח: "תלמידים סבורים שבתמיסה מימית של בסיס קיימים יוני הידרוניום". היונים שמתקבלים מהבסיס הם (ואיתם , או ), ובתמיסה בסיסית ריכוז יוני גדול מריכוז יוני .
דוגמה א - תפקיד האמין והמים בתגובה עם מים
לפניכם ניסוח תגובה של מתיל אמין, , עם מים.
מהי הקביעה הנכונה?
א. בתגובה הנתונה המים, , מגיבים כבסיס.
ב. בתגובה הנתונה מתיל אמין, , מגיב כבסיס.
ג. בתום התגובה מתקבלת תמיסה חומצית ().
ד. בתגובה מתרחש מעבר אלקטרונים ממולקולות מתיל אמין, , למולקולות המים.
1. מה עובר: נהפך ל- - קיבל . נהפך ל- - מסר . עבר פרוטון מהמים לאמין.
2. ב: האמין קיבל פרוטון, ולכן הוא הבסיס. נכון.
3. א: המים מסרו פרוטון, ולכן הם מגיבים כחומצה. לא נכון.
4. ג: נוצרים יוני , ולכן התמיסה בסיסית, . לא נכון.
5. ד: זו תגובת חומצה-בסיס: עובר פרוטון, לא אלקטרונים. לא נכון.
ב
דוגמה ב - המסה במים של בסיס יוני
מסיר שומנים מסוים הוא תמיסה מימית המכילה נתרן הידרוקסידי.
נסחו את תגובת ההמסה של נתרן הידרוקסידי, , במים.
1. סוג החומר: נתרן הידרוקסידי הוא חומר יוני, בנוי מיוני נתרן ומיוני הידרוקסיד.
2. תפקיד המים: בהמסה הסריג מתפרק, והיונים נעשים ממוימים. המים משמשים ממס ולא מגיבים, ולכן נכתבים מעל החץ.
3. בדיקה: Na - ; O - ; H - ; מטען - .
4. מים כחומצה וכבסיס, ותגובת סתירה
מים כחומצה וכבסיס
מים הם לא רק הממס שבו הכול קורה. בחלק מהתגובות הם מוסרים פרוטון, ובאחרות מקבלים פרוטון - תלוי עם מי הם מגיבים.
במדויק: מולקולת מים מגיבה כבסיס כשהיא מקבלת פרוטון מחומצה ונהפכת ליון (למשל בתגובה עם , , ו-). היא מגיבה כחומצה כשהיא מוסרת פרוטון לבסיס ונהפכת ליון (למשל בתגובה עם ועם ). בהמסה של המים אינם חומצה ואינם בסיס: הם הממס.
במים מזוקקים ובתמיסה ניטרלית ריכוז יוני קטן מאוד ושווה לריכוז יוני . לכן תמיסה של חומר יוני כמו , שהיונים שלו לא מגיבים עם המים, נשארת ניטרלית.
תפקיד המים בתגובות שבדף התגובות
תגובת סתירה
מה קורה כשמערבבים תמיסה חומצית עם תמיסה בסיסית? יוני ההידרוניום פוגשים את יוני ההידרוקסיד, ושניהם הופכים למים. התמיסה נעשית פחות חומצית או פחות בסיסית, ולפעמים גם מתחממת.
במדויק: תגובת סתירה היא תגובה בתמיסה מימית בין יוני הידרוניום ליוני הידרוקסיד, שבה נוצרים מים: יון מוסר פרוטון ליון . הניסוח נטו כולל רק את החלקיקים שמגיבים, ביחס המקדמים השלם הקטן ביותר: . יונים אחרים שבתמיסות, כמו ו-, לא משתתפים בתגובה (יונים צופים) ולא נכתבים בניסוח נטו.
סתירה מלאה: מספר המולים של שווה למספר המולים של , ושניהם מגיבים עד תום. סתירה חלקית: אחד מהם בעודף, והעודף קובע אם התמיסה בסוף חומצית או בסיסית (ראו בשיעור על ה-pH).
הניסוח נטו של תגובת סתירה
•זה הניסוח נטו לערבוב של תמיסה מימית חומצית עם תמיסה שיש בה יוני , למשל עם , או עם .
•בדיקה: H - ; O - ; מטען - .
ניסוח נטו של ערבוב תמיסה חומצית ותמיסה בסיסית
כשמערבבים שתי תמיסות ומבקשים ניסוח נטו:
1. היונים בכל תמיסה: לפי התגובות שבדף התגובות. למשל, ב- - ו-; ב- - ו-.
2. מי מגיב: עם .
3. מוחקים את היונים הצופים: כל יון שנמצא בתמיסה לפני התגובה ואחריה.
4. מקדמים: יחס המקדמים השלם הקטן ביותר.
5. בדיקה: אטומים ומטען בשני הצדדים.
בדוח התובנות של קיץ 2024: "התלמידים כותבים את הניסוח של תגובת הסתירה כניסוח 'מולקולרי'", למשל . כשמבקשים ניסוח נטו, כותבים רק את ואת .
באותו דוח: "תלמידים רושמים ניסוח נטו עם מקדמים כפולים", למשל . לפי כללי האיזון זה ניסוח שגוי: מקדמים - , ו-.
דוגמה - ניסוח נטו של סתירה עם חומצה גופרתית
מסיר שומנים מסוים הוא תמיסה מימית המכילה נתרן הידרוקסידי. כדי לקבוע את הריכוז של בתמיסת מסיר השומנים הוסיפו לתמיסה חומצה גופרתית, .
רשמו ניסוח נטו של התגובה שהתרחשה.
1. היונים: בתמיסת החומצה הגופרתית - ו-. בתמיסת מסיר השומנים - ו-.
2. מי מגיב: יוני ההידרוניום עם יוני ההידרוקסיד - תגובת סתירה.
3. יונים צופים: ו- נשארים בתמיסה ולא נכתבים.
4. מקדמים ובדיקה: , ו-. H - ; O - ; מטען - .
5. סקלת ה-pH, אינדיקטורים ותחום ה-pH אחרי סתירה
סקלת ה-pH
ה-pH הוא מספר אחד שמספר אם תמיסה חומצית, ניטרלית או בסיסית, ובאיזו מידה. בבגרות לא מחשבים אותו: קובעים באיזה תחום הוא, ומשווים בין תמיסות.
במדויק: ה-pH הוא מדד לחומציות של תמיסה מימית, והוא נקבע לפי הריכוז של יוני בתמיסה, ולא לפי הנפח שלה. בטמפרטורת החדר: בתמיסה ניטרלית ; בתמיסה חומצית ; בתמיסה בסיסית . ככל שריכוז יוני גדול יותר, ה-pH נמוך יותר. בתמיסה בסיסית: ככל שריכוז יוני גדול יותר, ה-pH גבוה יותר.
בטבלאות הצבעים של אינדיקטורים בשאלוני הבגרות הסקלה מוצגת מ- עד . אם מוזגים חצי מתמיסה לכוס אחרת, הריכוז לא משתנה, ולכן גם ה-pH לא משתנה.
תחומי ה-pH
הסוגריים המרובעים פירושם ריכוז: הוא ריכוז יוני הידרוקסיד.
השוואת pH של תמיסות ומיהול
בניתוח הבחינה של 2018: תלמידים "טעו בקביעת הריכוז של יוני בתמיסת " - הם התעלמו מכך שמ- מול מתקבלים מול יוני .
גבול המיקוד: סקלת ה-pH "ללא חישוב". לא מחשבים ערך של pH מריכוז. קובעים תחום (קטן מ-7, שווה ל-7 או גדול מ-7) ומשווים בין תמיסות.
בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים מתבלבלים וקובעים" שתמיסה חומצית כאשר ובסיסית כאשר . ההפך הוא הנכון: חומצית - ; בסיסית - .
אינדיקטור
כמה טיפות של מי כרוב בתמיסה, והצבע מגלה אם היא חומצית או בסיסית. כך עובד אינדיקטור: בודקים את אופי התמיסה בלי מכשיר מדידה.
במדויק: אינדיקטור (חומר בוחן) הוא חומר שהצבע שלו בתמיסה תלוי ב-pH של התמיסה. משתמשים בו כמדד לאופי התמיסה: חומצית, ניטרלית או בסיסית. את הצבעים לא צריך לזכור: בשאלה נתונה טבלה של צבעי האינדיקטור בערכי pH שונים.
בשאלוני הבגרות הופיעו כמה אינדיקטורים: מי כרוב, פנול פתלאין, מתיל אורנג' ונייר לקמוס. אינדיקטור עוזר להבחין בין שתי תמיסות רק אם הצבע שלו שונה בתחומי ה-pH שלהן: למשל, מתיל אורנג' צהוב בכל התמיסות הבסיסיות, ולכן אי אפשר להבחין בעזרתו בין שתי תמיסות בסיסיות.
קביעת סוג התמיסה לפי צבע אינדיקטור
כשנתונה טבלת צבעים של אינדיקטור והצבע שהתקבל בתמיסה:
1. מוצאים בטבלה את ערכי ה-pH שבהם לאינדיקטור יש הצבע שהתקבל.
2. קובעים את התחום: כל הערכים קטנים מ-7 - חומצית; שווים ל-7 - ניטרלית; גדולים מ-7 - בסיסית.
3. אם הצבע מופיע בשני תחומים (למשל גם ב-7 וגם מעל 7) - האינדיקטור הזה לא מספיק כדי לקבוע.
4. בתשובה כותבים את הצבע, את תחום ה-pH שמתאים לו בטבלה, ואת סוג התמיסה.
בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים טועים בקביעת סוג התמיסה על פי נתוני השאלה, המתייחסים לצבע המתקבל בהוספת אינדיקטור לתמיסה". קוראים את הטבלה הנתונה, ולא מנחשים את סוג התמיסה לפי הצבע עצמו.
תחום ה-pH אחרי סתירה מלאה או חלקית
כשמערבבים תמיסה של חומצה כמו , או עם תמיסה של בסיס כמו או , ונתונים הריכוזים והנפחים:
1. מולים של החומר בכל תמיסה: , כשהנפח בליטרים.
2. מולים של היונים: מכל מול , או - מול אחד של או של ; מכל מול - מול ; מכל מול - מול .
3. משווים: בתגובה נטו היחס הוא , ולכן משווים את מספר המולים של למספר המולים של (כמו בחישוב גורם מגביל).
4. קובעים את התחום: שווים - סתירה מלאה, תמיסה ניטרלית, ; עודף - תמיסה חומצית, ; עודף - תמיסה בסיסית, .
5. אם לא נתונות הכמויות של שתי התמיסות - אי אפשר לקבוע את התחום, וכותבים שאי אפשר ולמה.
בדוח התובנות של קיץ 2024: "תלמידים לא מתייחסים לנתונים הכמותיים המופיעים בשאלה" וקובעים את תחום ה-pH בלי בסיס כמותי, ו"סבורים שניסוח תגובה פירושו שהתגובה התרחשה עד תום". הניסוח נותן רק את יחס המולים; מה שנשאר בעודף נקבע לפי הנתונים.
בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים קושרים בין מספר מולי הידרוניום או הידרוקסיד לבין pH, במקום להתייחס לריכוז". כשמשווים pH של תמיסות, משווים ריכוזים. מולים משווים רק כדי לקבוע מי בעודף אחרי הערבוב.
דוגמה א - סוג התמיסה לפי צבע מי כרוב
תלמידים קיבלו תמיסות שקופות וחסרות צבע בריכוז של ארבעה חומרים מוצקים, A, B, C, D. לכל תמיסה הוסיפו כמה טיפות של האינדיקטור מי כרוב.
צבעים של האינדיקטור מי כרוב בערכי pH שונים:
מיינו את תמיסות החומרים A, B, C, D לשלוש קבוצות: תמיסות חומציות, תמיסות בסיסיות, תמיסות שאינן חומציות ואינן בסיסיות. הסבירו את תשובתכם.
1. C - אדום: מי כרוב אדומים ב- וב-. - תמיסה חומצית.
2. B - ירוק: מי כרוב ירוקים ב- וב-. - תמיסה בסיסית.
3. D - צהוב: מי כרוב צהובים ב-. - תמיסה בסיסית.
4. A - כחול-סגול: מי כרוב כחולים-סגולים ב- - תמיסה שאינה חומצית ואינה בסיסית (ניטרלית).
חומצית: C. בסיסיות: B ו-D. לא חומצית ולא בסיסית: A.
דוגמה ב - תחום ה-pH בסתירה מלאה ובסתירה חלקית
בשלוש כוסות יש תמיסות של חומצות, מ"ל בכל כוס: בכוס 1 - בריכוז ; בכוס 2 - בריכוז ; בכוס 3 - בריכוז .
לכל אחת מן הכוסות הוסיפו תמיסת נתרן הידרוקסידי, :
•לכוס 1 - מ"ל בריכוז .
•לכוס 2 - מ"ל בריכוז .
•לכוס 3 - מ"ל בריכוז .
לאחר ההוספה התקבלה תמיסה צלולה בכל אחת מן הכוסות.
קבעו אם ה-pH היה קטן מ-7, שווה ל-7 או גדול מ-7 בכל אחת מן הכוסות לאחר ההוספה של תמיסת נתרן הידרוקסידי.
1. התגובה נטו: , ביחס .
2. בכל כוס (כל מולקולת חומצה מוסרת פרוטון אחד): .
3. שהוספו (מכל מול - מול אחד):
•כוס 1: .
•כוס 2: .
•כוס 3: .
4. כוס 1: - סתירה מלאה. נשארים רק ו-, והתמיסה ניטרלית: .
5. כוס 2: נשאר עודף : - סתירה חלקית, תמיסה חומצית: .
6. כוס 3: נשאר עודף : - סתירה חלקית, תמיסה בסיסית: .
כוס 1: . כוס 2: . כוס 3: .