חומרים וחלקיקים
כל מה שסביבנו - מים בכוס, אוויר, מלח - בנוי מחלקיקים קטנים מכדי שנראה אותם. כשרוצים להבין למה מים רותחים או למה מלח מותך מוליך חשמל, מסתכלים על החלקיקים: מה הם, איך הם מסודרים ואיך הם נעים.
במדויק: החלקיקים שבונים חומרים הם אטומים, מולקולות ויונים. אטום הוא חלקיק ניטרלי: גרעין שיש בו פרוטונים (וכמעט תמיד גם נויטרונים), ואלקטרונים סביבו; מספר הפרוטונים קובע לאיזה יסוד האטום שייך. מולקולה היא חלקיק ניטרלי שבנוי משני אטומים או יותר הקשורים זה לזה בקשרים קוולנטיים (, ). יון הוא חלקיק טעון: אטום או קבוצת אטומים שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים (, ).
את מבנה האטום, את הקשר הקוולנטי ואת היונים לומדים בנושאים הבאים. כאן מספיק לדעת שבכל שאלה מתארים את החומר בשלוש רמות: מה שרואים ומודדים (הרמה המאקרוסקופית), החלקיקים (הרמה המיקרוסקופית) והנוסחאות (רמת הסמל). התכונות שרואים נובעות מסוג החלקיקים, מהסידור שלהם, מהתנועה שלהם ומהקשרים ביניהם.
שינוי במצב צבירה ותגובה כימית
כשקרח נמס, הוא עדיין מים. כשנר בוער, השעווה נעלמת, ובמקומה נוצרים פחמן דו-חמצני ומים. אלה שני סוגים שונים של שינויים, ובבגרות מבקשים להבחין ביניהם.
במדויק: בשינוי של מצב צבירה (היתוך, רתיחה, עיבוי) החומר נשאר אותו חומר: אותם חלקיקים ואותה נוסחה, ומשתנה רק מצב הצבירה. בתגובה כימית המגיבים הופכים לתוצרים, חומרים אחרים עם נוסחאות אחרות: האטומים מתחברים מחדש, ומספר האטומים מכל יסוד לא משתנה.
שני תהליכים של אותו חומר, אתאנול:
- - אידוי: אותה נוסחה בשני הצדדים, ומשתנה רק מצב הצבירה.
- - שרפה: נוצרים חומרים חדשים.
1. מצבי צבירה ומעברים ביניהם: מאקרו, מיקרו וסמל
מצבי צבירה
מים יכולים להיות קרח, נוזל בכוס או אדים מעל סיר רותח. זה אותו חומר בשלושה מצבים, וההבדל ביניהם הוא בחלקיקים: כמה הם קרובים זה לזה, כמה הם מסודרים ואיך הם נעים.
במדויק: מצב צבירה הוא המצב של חומר - מוצק , נוזל או גז - בטמפרטורה ובלחץ נתונים. טמפרטורת היתוך היא הטמפרטורה שבה מוצק הופך לנוזל (ובה גם הנוזל קופא). טמפרטורת רתיחה היא הטמפרטורה שבה נוזל רותח והופך לגז, בלחץ נתון. בחומר טהור הטמפרטורה נשארת קבועה כל זמן שהמעבר בין המצבים נמשך.
בגרף חימום של חומר טהור, מהמוצק ועד הגז, יש שני משטחים: הנמוך הוא ההיתוך, והגבוה הוא הרתיחה. במשטח האנרגיה שנקלטת משמשת להרחקת החלקיקים זה מזה (שבירת הקשרים שבין החלקיקים), ולא להעלאת הטמפרטורה. בין המשטחים הקווים עולים: מוצק, אחר כך נוזל ובסוף גז מתחממים.
שלוש רמות לכל מצב צבירה
המעברים בין מצבי הצבירה
•בכל המעברים מספר החלקיקים והמסה לא משתנים. משתנים המרחקים בין החלקיקים, הסידור והתנועה שלהם.
•בניסוח של מעבר מצב אותה נוסחה בשני הצדדים, ומשתנה רק מצב הצבירה.
מצב הצבירה לפי טמפרטורות ההיתוך והרתיחה
משווים את הטמפרטורה הנתונה (למשל טמפרטורת החדר, ) לטמפרטורת ההיתוך ולטמפרטורת הרתיחה של החומר:
כשמבקשים שינוי מאקרוסקופי - כותבים מה רואים ומודדים (נמס, נוצרו בועות, הטמפרטורה קבועה), ולא מה קורה לחלקיקים. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים רושמים מאפיינים מיקרוסקופים כאשר הם מתבקשים לרשום שינוי מאקרוסקופי".
בתשפ"ז התלמידים לא יידרשו לרשום תיאור מיקרוסקופי של חומרים מולקולריים ואטומריים. אבל צריך לזהות תיאור או איור של החלקיקים במצב צבירה, ולקבוע אם הוא נכון.
דוגמה א - אופני התנועה של מולקולות המים בקרח
קרחון יבשתי מכיל כ-99% קרח, .
לפניכם שני היגדים: I ו-II. קבעו עבור כל היגד אם הוא נכון או לא נכון.
I. לאטומים של מולקולות המים בקרח יש אופני תנועה מסוג תנודה בלבד.
II. למולקולות המים בקרח יש אופני תנועה מסוג מעתק בלבד.
1. מה מבקשים: תנועת החלקיקים במוצק - הרמה המיקרוסקופית.
2. קרח הוא מוצק: מולקולות המים מסודרות בסריג, כל אחת במקום קבוע, והן קשורות זו לזו. הן לא עוברות ממקום למקום.
3. היגד I: במוצק החלקיקים רק מתנודדים סביב מקומם. נכון.
4. היגד II: תנועת מעתק היא מעבר של חלקיק ממקום למקום, והיא מתאימה לנוזל ולגז. במוצק אין תנועת מעתק. לא נכון.
היגד I נכון; היגד II לא נכון.
דוגמה ב - מצב צבירה מטמפרטורות היתוך ורתיחה
בטבלה שלפניכם מצוינים נתונים על שלושה יסודות המסומנים באופן שרירותי באותיות , , .
התאימו בין היסודות: מימן, , ברום, , נתרן, , ובין האותיות , , .
1. מה נתון: בנוסחאות מופיע מצב הצבירה של כל יסוד בטמפרטורת החדר: נתרן מוצק, ברום נוזל, מימן גז.
2. a: טמפרטורת ההיתוך, , גבוהה מטמפרטורת החדר - מוצק. הוא גם מוליך חשמל, כמו מתכת. זה נתרן.
3. b: טמפרטורת הרתיחה, , נמוכה מטמפרטורת החדר - גז. זה מימן.
4. c: טמפרטורת החדר בין ל- - נוזל. זה ברום.
a - נתרן, ; b - מימן, ; c - ברום, .
2. חומר טהור, יסוד, תרכובת ותערובת
חומר טהור ותערובת
מים מזוקקים ומי ים נראים אותו דבר, אבל הראשונים הם חומר אחד, ובשניים יש גם יונים של חומרים שהתמוססו. בכימיה מסווגים כל חומר לפי שתי שאלות: כמה חומרים יש בו, ומכמה יסודות כל חומר בנוי.
במדויק: חומר טהור הוא חומר אחד בלבד: יש לו הרכב קבוע ונוסחה אחת. חומר טהור הוא יסוד - בנוי מסוג אחד של אטומים (, , ) - או תרכובת - בנוי מאטומים של שני יסודות או יותר, הקשורים זה לזה ביחס קבוע (, , ). תערובת היא שני חומרים או יותר שמעורבבים זה בזה בלי שנוצר חומר חדש; ההרכב שלה יכול להשתנות, ואין לה נוסחה אחת. בתערובת הומוגנית ההרכב אחיד בכל חלקיה ואי אפשר להבחין בין המרכיבים; בתערובת הטרוגנית אפשר להבחין בשני חלקים או יותר.
מה שקובע אם חומר הוא יסוד הוא מספר סוגי האטומים, ולא מספר האטומים: במולקולת שני אטומים, ובמולקולת שמונה, אבל כולם מאותו סוג - ולכן אלה יסודות. ברמה המיקרוסקופית: בחומר טהור כל החלקיקים מאותו סוג (או, בחומר יוני, אותם יונים ביחס קבוע), ובתערובת מעורבבים כמה סוגים של חלקיקים.
איך מסווגים
זיהוי באיור של חלקיקים
- כמה סוגים של חלקיקים יש באיור? סוג אחד - חומר טהור. שני סוגים או יותר, מעורבבים - תערובת.
- ממה בנוי כל חלקיק? אטומים מסוג אחד - יסוד. אטומים של כמה יסודות, קשורים זה לזה - תרכובת.
- אטומים בודדים ומרוחקים של כמה יסודות אינם מולקולות של תרכובת: הם לא קשורים זה לזה.
- צפיפות וסדר מראים את מצב הצבירה: צפוף ומסודר - מוצק; צפוף בלי סדר - נוזל; מרוחק - גז.
"תרכובת" ו"מולקולה" הם לא אותו דבר. נתרן כלורי, , הוא תרכובת, אבל אין בו מולקולות: הוא בנוי מיונים בסריג. ו- היא מולקולה, אבל של יסוד ולא של תרכובת.
דוגמה - איור חלקיקי של חומר טהור ושל תערובת
השאלה עוסקת בשני חומרים: אתאנול, , ואשלגן כלורי, .
בשאלון מוצגים שישה איורים, 1-6, המתארים באופן חלקי מבנים מיקרוסקופיים שונים. כאן הם מתוארים במילים:
- איור 1: מולקולות אתאנול ומולקולות מים מעורבבות, קרובות זו לזו ובלי סדר.
- איור 2: אטומי פחמן, חמצן ומימן בודדים, רחוקים זה מזה.
- איור 3: מולקולות אתאנול בלבד, קרובות זו לזו ובלי סדר.
- איור 4: מעט יוני ויוני , כל אחד מוקף במולקולות מים רבות.
- איור 5: אטומי ואטומי בלי מטען, צמודים זה לזה בתחתית הכלי.
- איור 6: יוני ויוני לסירוגין, צפופים ומסודרים בשורות.
קבעו מהו האיור המתאר את המבנה המיקרוסקופי של בטמפרטורת החדר, ומהו האיור המתאר את המבנה המיקרוסקופי של בטמפרטורת החדר.
1. אתאנול הוא חומר טהור שבנוי ממולקולות, ובטמפרטורת החדר הוא נוזל.
2. איור 1 - שני סוגים של מולקולות: זו תערובת, תמיסה של אתאנול במים. איור 2 - אטומים בודדים שאינם קשורים זה לזה, ולא מולקולות. איור 3 - סוג אחד של מולקולות, צפופות ובלי סדר, כמו בנוזל. מתאים.
3. אשלגן כלורי הוא חומר יוני (מתכת עם אל-מתכת), ובטמפרטורת החדר הוא מוצק.
4. איור 4 - יונים בין מולקולות מים: זו תמיסה מימית, תערובת. איור 5 - אטומים בלי מטען, ולא יונים. איור 6 - יונים חיוביים ושליליים לסירוגין, צפופים ומסודרים - סריג יוני מוצק. מתאים.
- איור 3; - איור 6.
3. שפת הכימאים: סמל של חומר וסמל של חלקיק, ניסוח ואיזון
שפת הכימאים
כימאים בכל העולם כותבים באותה שפה: מובן בכל מעבדה. בשפה הזאת לכל אות, לכל מספר קטן ולכל סוגריים יש משמעות, ובבגרות כל אחד מהם שווה נקודות.
במדויק: סמל של יסוד הוא אות גדולה אחת, או אות גדולה ואחריה אות קטנה (, , ). נוסחה מתארת ממה בנוי חומר: אינדקס - המספר הקטן מימין למטה - הוא מספר האטומים של היסוד במולקולה אחת (בחומר יוני - היחס בין היונים). מקדם - המספר לפני הנוסחה - הוא מספר החלקיקים או מספר המולים. סמל של חומר כולל מצב צבירה: , , או לתמיסה מימית. סמל של חלקיק - אטום, מולקולה או יון - נכתב בלי מצב צבירה. ניסוח של תהליך מראה את המגיבים משמאל לחץ ואת התוצרים מימין, והוא מאוזן כשמספר האטומים מכל יסוד, וגם סכום המטענים, שווים בשני הצדדים.
הכול בסמל אחד: . המקדם - שתי מולקולות מים (או שני מול); האינדקס - שני אטומי מימן בכל מולקולה; - החומר מים במצב נוזל. בסך הכול אטומי מימן ו- אטומי חמצן.
חוק שימור החומר: בתהליך כימי אטומים לא נוצרים ולא נעלמים, אלא מתחברים מחדש. לכן במגיבים ובתוצרים יש אותם אטומים, באותו מספר, והמסה הכוללת נשמרת. האיזון הוא הדרך לכתוב את החוק הזה בניסוח.
סמל של חלקיק וסמל של חומר
נוסחאות של יסודות
מה חוק שימור החומר דורש בניסוח
- אותם יסודות בשני הצדדים: בתוצרים אין אטום של יסוד שלא היה במגיבים.
- אותו מספר אטומים מכל יסוד בשני הצדדים.
•בתהליך עם יונים - אותו סכום מטענים בשני הצדדים.
•מאזנים רק במקדמים. משנים אינדקס - משנים את החומר ( אינו ).
איזון כשמגיב יסוד רב-אטומי
כשנתון יסוד כמו או :
1. כותבים את היסוד בנוסחה שלו (), ולא כאטום בודד ().
2. מאזנים קודם את היסוד הרב-אטומי: מכל מולקולה יוצאים אטומי גופרית, ולכן המקדם של התוצר שיש בו גופרית אחת הוא .
3. מאזנים את שאר היסודות לפי המקדם שהתקבל.
4. בודקים כל יסוד בשני הצדדים.
נוסחה של חומר כותבים עם מצב צבירה. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים לא מבדילים ברמת הסמל בין ייצוג של מולקולה לייצוג של חומר", ולכן לא מוסיפים מצב צבירה כשמבקשים נוסחה של חומר.
להפך: לסמל של חלקיק לא מוסיפים מצב צבירה. בנוסחת ייצוג אלקטרונים של יון, למשל, כותבים את היון בלבד. בדוח התובנות של קיץ 2024 נמצא שתלמידים "רושמים מצב צבירה ליון".
דוגמה - איזון תגובה של מתכת עם גופרית S8
בתגובה בין גופרית, , לנתרן, , מתקבל תוצר יחיד, מוצק - נתרן גופרי. הנוסחה האמפירית של נתרן גופרי היא .
נסחו את התגובה של גופרית עם נתרן שבה מתקבל נתרן גופרי.
1. נוסחאות ומצבי צבירה: המגיבים ו-; התוצר .
2. גופרית: במולקולה יש אטומי S, ובכל אחד - ולכן .
3. נתרן: ב- יש אטומי Na - ולכן .
4. בדיקה: Na - ; S - .
4. תגובות שרפה: שרפה מלאה ושרפה חלקית
תגובת שרפה
גז בכיריים, נר דולק, מכונית בנסיעה - בכולם חומר מגיב עם החמצן שבאוויר, ונפלטת אנרגיה. מה נוצר תלוי בשני דברים: ממה בנוי החומר שנשרף, וכמה חמצן יש.
במדויק: שרפה היא תגובה של חומר עם חמצן, , שבה נפלטת אנרגיה. התוצרים בנויים רק מהאטומים של החומר הנשרף ומאטומי החמצן. בשרפה מלאה של תרכובת פחמן שבנויה מפחמן ומימן (ולפעמים גם חמצן), כל הפחמן הופך לפחמן דו-חמצני, , וכל המימן הופך למים, . בשרפה חלקית אין די חמצן, ולא כל הפחמן הופך ל-: חלק ממנו הופך, למשל, לפחמן חד-חמצני, .
פחמן חד-חמצני, , הוא גז רעיל. בקטע שבשאלון 037182 (קיץ 2023, שאלה 8) מתוארת הרעלת פחמן חד-חמצני מהפעלת תנור נפט בחדר ללא איוורור: הגז נקשר להמוגלובין במקום החמצן, ורמות החמצן בדם יורדות.
שרפה היא תגובה אקסותרמית: אנרגיה עוברת מהמערכת לסביבה, ו-. את האנרגיה בתגובות לומדים בנושא האנרגיה.
שרפה מלאה: ניסוחים
•בתרכובת פחמן (פחמן ומימן, ולפעמים גם חמצן) התוצרים של שרפה מלאה הם תמיד ו-.
•בשרפה חלקית אין די חמצן, ולכן לא כל הפחמן הופך ל-.
איזון שרפה מלאה של תרכובת פחמן
כשנתונה נוסחה של תרכובת שבנויה מפחמן, מימן ולפעמים חמצן:
1. פחמן: המקדם של שווה למספר אטומי הפחמן בנוסחה.
2. מימן: המקדם של שווה לחצי ממספר אטומי המימן.
3. חמצן בסוף: סופרים את אטומי החמצן בתוצרים, מחסירים את החמצן שכבר יש בחומר הנשרף, ומחלקים ב- - זה המקדם של .
4. אם יצא חצי (למשל ) - מכפילים את כל המקדמים ב-.
5. בודקים C, H ו-O בשני הצדדים, ורושמים מצבי צבירה.
בדוח התובנות של קיץ 2024: "תלמידים טועים וחושבים שכל תהליך שריפה משחרר" או , וכתבו בשרפת גופרית . בחומר שאין בו פחמן ומימן לא נוצרים ו-.
שרפה היא תגובה עם חמצן: חייב להופיע במגיבים. בניתוח בגרות 2018 נמצאו ניסוחים "של תהליך אידוי" () ושל "תגובה ללא חמצן" במקום תגובת השרפה.
דוגמה א - שרפה מלאה של פחמימן עם מולקולה גדולה
התרכובת העיקרית המרכיבה את שעוות הנר היא פחמימן שנוסחתו המולקולרית היא . בעת הבעירה של פתיל הנר השעווה ניתכת, נספגת בפתיל, נהפכת לגז ומגיבה בתגובת שרפה עם החמצן, , שבאוויר.
נסחו ואזנו את תגובת השרפה המלאה של .
1. תוצרים: בשרפה מלאה של פחמימן נוצרים ו- (בלהבה המים הם גז).
2. פחמן: אטומים - .
3. מימן: אטומים - , ולכן .
4. חמצן: בתוצרים אטומים - , ולכן .
5. בדיקה: C - ; H - ; O - .
דוגמה ב - שרפה של יסוד שאין בו פחמן
בשרפה של דלק עשיר בגופרית אחד התוצרים הוא הגז גופרית דו-חמצנית, , הגורם לזיהום אוויר.
נסחו את התגובה של שרפת גופרית, , שבה נוצר הגז גופרית דו-חמצנית.
1. מגיבים: גופרית, , וחמצן, . תוצר: רק - אין בגופרית פחמן או מימן, ולכן אין ואין .
2. גופרית: אטומים ב- - .
3. חמצן: ב- יש אטומי O - .
4. בדיקה: S - ; O - .
5. מיומנויות חקר: תצפית, תוצאות, מסקנה ומעבר בין ייצוגים
מעבר בין צורות ייצוג
בבגרות אין מעבדה, אבל יש בה הרבה ניסויים על הנייר: טבלה של צבעים, גרף של טמפרטורה, תיאור של מה שקרה במבחנה, איור של חלקיקים. כמעט תמיד צריך לקחת את המידע מצורה אחת ולהגיד אותו בצורה אחרת.
במדויק: צורת ייצוג היא הדרך שבה מוצג מידע: מילים, טבלה, גרף, ניסוח (סמל) או איור של חלקיקים. מעבר בין צורות ייצוג הוא הצגה של אותו מידע בצורה אחרת, בלי להוסיף ובלי להשמיט: מטבלה לגרף, מגרף למשפט, מתיאור במילים לניסוח, מאיור של חלקיקים לנוסחה. מגמה היא כיוון השינוי של גודל אחד כשגודל אחר משתנה: עולה, יורדת או קבועה.
ההגדרות של תצפית, תוצאה, הסבר ומסקנה, ודרך התשובה לשאלה על ניסוי ועל גרף, נמצאות בשיעור "ניסוי, תצפית, גרף ומסקנה" בנושא הבגרות בכימיה. כאן - המעברים עצמם, שחוזרים בשאלות על כל הנושאים.
המעברים הנפוצים
תיאור מגמה
•משפט של מגמה בנוי משני הגדלים: "ככל ש... כך ..." - למשל "ככל שזמן החימום גדל, הטמפרטורה עולה".
•כשיש כמה קטעים, מתארים כל קטע לחוד: עולה, ואחר כך קבועה, ואחר כך שוב עולה.
- תיאור המגמה הוא לא ההסבר שלה. "הטמפרטורה קבועה" היא תוצאה; "כי האנרגיה משמשת להרחקת החלקיקים" היא הסבר, ונכתבת רק כשמבקשים "הסבירו".
לפני שעונים על שאלה עם גרף - קוראים את שני הצירים ואת היחידות. בדוח התובנות של קיץ 2025, תחת מיומנויות חקר: "התלמידים לא יודעים להפיק נתונים מגרפים".
דוגמה א - מטבלת צבעים של אינדיקטור לסוג התמיסה
תלמידים קיבלו תמיסות שקופות וחסרות צבע בריכוז של ארבעה חומרים מוצקים, , , , . לכל תמיסה הם הוסיפו כמה טיפות של האינדיקטור מי כרוב.
תוצאות ניסוי 1
צבעים של האינדיקטור מי כרוב בערכי pH שונים
על פי תוצאות ניסוי 1, מיינו את תמיסות החומרים , , , לשלוש קבוצות: תמיסות חומציות, תמיסות בסיסיות, תמיסות שאינן חומציות ואינן בסיסיות. הסבירו את תשובתכם.
1. מעבר בין טבלאות: לכל צבע בטבלת התוצאות מוצאים את ערך ה-pH בטבלת הצבעים.
2. C - אדום: -, כלומר - תמיסה חומצית.
3. B - ירוק: -; D - צהוב: . בשתיהן - תמיסות בסיסיות.
4. A - כחול-סגול: - תמיסה שאינה חומצית ואינה בסיסית.
חומצית: ; בסיסיות: ו-; לא חומצית ולא בסיסית: .
דוגמה ב - להבחין בין תצפית להסבר ברמת החלקיקים
תלמידים ערכו ניסוי, ובו הם הכניסו פס מגנזיום, , למבחנה שמכילה תמיסה ובה יוני הידרוניום, . נתון:
איזה מן המשפטים שלפניכם אינו מתאר תצפית במהלך הניסוי?
א. יש פליטת בועות במגע בין הפס לתמיסה.
ב. כאשר מחזיקים במבחנה שבה התגובה מתרחשת, חשים שהיא מתחממת.
ג. פס המגנזיום נעשה קטן יותר.
ד. אלקטרונים עוברים מאטומי המגנזיום אל יוני .
1. תצפית היא מה שקולטים בחושים: רואים, חשים, מודדים.
2. א: הגז נראה כבועות - תצפית.
3. ב: התגובה אקסותרמית (), ומרגישים שהמבחנה מתחממת - תצפית.
4. ג: המגנזיום המוצק הופך ליונים בתמיסה, ורואים שהפס קטן - תצפית.
5. ד: מעבר אלקטרונים בין חלקיקים אי אפשר לראות. זה הסבר ברמה המיקרוסקופית, ולא תצפית.
ד