שלוש רמות של תיאור
בכימיה מדברים על אותו דבר בשלוש שפות. כשמים רותחים רואים בועות ומודדים ; בתוך הנוזל מולקולות מים מתרחקות זו מזו; ועל הנייר כותבים . כמעט כל שאלה בבגרות מבקשת לעבור בין השפות האלה.
במדויק: הרמה המאקרוסקופית היא מה שרואים ומודדים (מצב צבירה, טמפרטורת רתיחה, מוליכות). הרמה המיקרוסקופית (החלקיקית) היא החלקיקים - אטומים, מולקולות או יונים - הסידור שלהם, התנועה שלהם והקשרים ביניהם. רמת הסמל היא הנוסחאות והניסוחים. תכונה מאקרוסקופית מסבירים בעזרת הרמה המיקרוסקופית, ורושמים בעזרת הסמל.
בדוגמה של המים: התכונה (רותחים ב-) נובעת מהחלקיקים (בין מולקולות המים יש קשרי מימן, וכדי להרחיק אותן צריך אנרגיה), ונרשמת בסמל עם מצבי הצבירה ו-. כשהשאלה אומרת "ברמה המיקרוסקופית" היא מבקשת את החלקיקים, ולא את מה שרואים.
1. השאלונים: מבנה, ניקוד, חומר עזר והמיקוד
הבגרות בכימיה ב-5 יחידות
לפני שחוזרים על החומר, כדאי לדעת איך הבחינה בנויה: על מה עונים, כמה כל חלק שווה, ומה מותר להביא. בכימיה יש שאלון אחד גדול שכל התלמידים כותבים, ועוד שני שאלונים לנבחנים אקסטרניים.
במדויק: תכנית הלימודים בנויה כ-70-30. ה-70% הם בסיס הידע: שאלון 037381 (55%, בחינה חיצונית; בגרסה הממוחשבת - 037387) ומעבדת החקר (15%). ה-30% הם יחידות הבחירה וההעמקה. נבחנים אקסטרניים ונבחני משנה נבחנים בשלושה שאלונים: 037381 (55%), 037382 (15%: כימיה אורגנית וביוכימיה) ו-037282 (30%: שיווי משקל ואנטרופיה, פולימרים, כימיה פיזיקלית). 037361 הוא השאלון של המסלול "סמסטר ראשון כבר בתיכון", והשאלות בו לקוחות מ-037381 של אותו מועד (בקיץ תשפ"ו - כל השאלות).
המיקוד של תשפ"ז קובע מה נכלל בבחינה (√) ומה לא (X). הסיכומים כאן כוללים רק את מה שמסומן √. בשאלון 037381 יצאו בתשפ"ז בין השאר: כימיה של מזון, רדיואקטיביות, פעילות יחסית של מתכות וקורוזיה, אנתלפיית קשר וסגסוגות. מי שפותר בגרויות קודמות ייתקל בשאלות על הנושאים האלה, ואפשר לדלג עליהן.
השאלונים
השאלות הסגורות ב-037381
•בקיץ תשפ"ו: אם עונים נכון על 5 מתוך 8 שאלות סגורות, מקבלים את כל 25 הנקודות. כל תשובה נכונה שווה נקודות, עד .
•לכן כדאי לענות על כל שמונה השאלות: טעות בשאלה אחת או בשלוש לא מורידה נקודות.
•בשאלת המאמר ובכל שאלה בפרק השני יש סעיפי חובה וסעיפי בחירה ("ענו על אחד מן הסעיפים ו או ז"). עונים על סעיף בחירה אחד בלבד.
חומר העזר
מותר להשתמש במחשבון (גם גרפי). לשאלון מצורפים דפי נוסחאות ונתונים:
את שמות המשפחות בטבלה המחזורית (מתכות אלקליות, מתכות אלקליות עפרוריות, הלוגנים, גזים אצילים) צריך לדעת בעל פה.
לפני שעונים
1. קוראים את הנחיות המענה של המועד. בקיץ תשפ"ו פורסמו הנחיות חדשות אחרי שהשאלונים הודפסו, והן גברו על מה שכתוב בשער.
2. עונים על כל השאלות הסגורות ועל כל סעיפי החובה בשאלת המאמר.
3. בפרק השני בוחרים לפי הנושאים שאתם שולטים בהם, אחרי שקראתם את כל הסעיפים ולא רק את הראשון.
4. בכל סעיף מסמנים את מילת ההוראה: "ציינו", "קבעו", "הסבירו", "נמקו", "נסחו", "חשבו", "פרטו את חישוביכם".
את התשובות לשאלות הסגורות מסמנים ב-X בתשובון שבסוף המחברת. הן נבדקות בסריקת מחשב: השחרה של כל המשבצת, סימן √, עיגול או הסבר בכתב יד ליד הסימון עלולים לגרום לתשובה להיפסל.
הנחיות המענה של תשפ"ז עדיין לא פורסמו. הסיכום מתאר את המבנה של קיץ תשפ"ו, וצריך לבדוק את ההנחיות של המועד שבו נבחנים.
דוגמה - חישוב הציון לפי הנחיות קיץ תשפ"ו
תלמידה נבחנה בשאלון 037381 בקיץ תשפ"ו, לפי ההנחיות החדשות. היא ענתה נכון על 6 מתוך 8 השאלות הסגורות, קיבלה 19 נקודות בשאלת המאמר, וענתה על שאלות 11 ו-14 בפרק השני: 21 נקודות ו-23 נקודות. מה הציון שלה?
1. שאלות סגורות: 5 תשובות נכונות מתוך 8 כבר מקבלות את כל 25 הנקודות. לה יש 6, ולכן היא מקבלת (לא : זה המקסימום של החלק).
2. שאלת המאמר: מתוך .
3. הפרק השני: שתי שאלות של 25 נקודות: מתוך .
4. סך הכול: .
2. שאלות רב-ברירה: לבדוק כל היגד
שאלה סגורה בכימיה
בשאלה סגורה בכימיה לא מספיק לזהות תשובה שנשמעת נכון. ברוב השאלות כל תשובה היא היגד על כמה חומרים יחד, וכדי לבחור צריך לבדוק כל היגד עד הסוף.
במדויק: בשאלה סגורה מוצגות ארבע תשובות, א-ד, ורק אחת נכונה. היגד נכון רק אם הוא נכון לכל החומרים שהוא מזכיר. מילים כמו כל, רק ואינן מודגשות בשאלון, ודוגמה נגדית אחת מספיקה כדי לפסול היגד שיש בו "כל" או "רק".
בשאלה סגורה לא כותבים הסבר, אבל הדרך לפתור אותה היא בדיוק כמו בשאלה פתוחה: בונים את מה שצריך (נוסחת ייצוג אלקטרונים, סוג הקשר, מספר המולים) ורק אחר כך קוראים את ההיגדים. מי שקורא קודם את ההיגדים נגרר לתשובה שנשמעת מוכרת.
בדיקת היגדים
1. מה נתון: נוסחאות, מבנה, טבלה או גרף. מסמנים את הנתון שעליו השאלה בנויה (למשל "המבנה של כל המולקולות הוא משולש מישורי").
2. בונים פעם אחת את מה שצריך לכל החומרים: נוסחת ייצוג אלקטרונים, סוג הקשרים, הפרשי אלקטרושליליות, מספר מולים.
3. בודקים כל היגד מול מה שבניתם, וכותבים ליד כל אחד "נכון" או "לא נכון" עם הסיבה במילה אחת.
4. בוחרים את ההיגד היחיד שנשאר. אם נשארו שניים - חוזרים לשלב 2: משהו לא נבנה נכון.
מילים שקובעות את ההיגד
"קשר קוטבי" ו"מולקולה קוטבית" הם שני דברים שונים. מולקולה שכל הקשרים בה קוטביים יכולה להיות לא קוטבית, כשהקשרים זהים ומסודרים סימטרית.
דוגמה - ארבעה היגדים על קוטביות וסוגי קשרים
לפניכם הנוסחאות המולקולריות של ארבע מולקולות: , , , . המבנה של כל אחת מהן הוא משולש מישורי. מהו ההיגד הנכון?
א. בכל המולקולות, כל הקשרים הקוולנטיים הם קוטביים.
ב. המולקולות ו- אינן קוטביות.
ג. כל הקשרים הקוולנטיים במולקולות ו- הם קשרים יחידים.
ד. רק במולקולה יש קשר קוולנטי כפול.
1. בונים את הקשרים (האטום המרכזי הוא C או B): ב- - שני קשרים יחידים C-H וקשר כפול C=O. ב- - שני קשרים יחידים C-Cl וקשר כפול C=S. ב- וב- - שלושה קשרים יחידים (לבור שלושה אלקטרוני ערכיות).
2. א: האלקטרושליליות של C ושל S שווה (), ולכן הקשר C=S אינו קוטבי. לא נכון.
3. ב: הקשרים B-H () ו-B-F () קוטביים, אבל בכל מולקולה שלושה קשרים זהים מסודרים סימטרית במשולש מישורי, והדו-קטבים מבטלים זה את זה. שתי המולקולות אינן קוטביות. נכון.
4. ג: ב- יש קשר כפול C=O. לא נכון.
5. ד: גם ב- יש קשר כפול. לא נכון.
ב
3. ניתוח קטע ממאמר מדעי
שאלת המאמר
שאלה 9 היא קטע מכתבה מדעית על נושא מהחיים: הפקת אלומיניום, אריזות מזון, התחממות כדור הארץ. היא נראית ארוכה, אבל רוב התשובות מחכות בקטע עצמו - צריך רק לחבר אותן לכימיה שלמדתם.
במדויק: ניתוח קטע ממאמר מדעי היא שאלת חובה בפרק הראשון (25 נקודות בקיץ תשפ"ו), עם סעיפי חובה וזוג סעיפי בחירה (עונים על אחד). הסעיפים מבקשים שלושה סוגי דברים: מידע מהקטע (נוסחה, נתון, תהליך שמתואר), ידע כימי על מה שבקטע (סוג החומר, תכונה, ניסוח) וחישוב או השוואה על פי נתונים מהקטע.
הקטע כולל הרבה מידע שאינו נדרש. השאלה לא בודקת אם הבנתם את כל הכתבה, אלא אם אתם יודעים למצוא בה את מה שהסעיף צריך ולתרגם אותו לשפת הכימיה: "תערובת מימית עשירה בתרכובות" היא תערובת, "אלומיניום נוזלי" הוא .
קוראים את הסעיפים לפני הקטע
1. קוראים קודם את הסעיפים, ומסמנים מה כל אחד מחפש.
2. קוראים את הקטע ומסמנים בו כל נוסחה עם מצב צבירה, כל מספר וכל תהליך.
3. סעיף שאומר "התבססו על הקטע" - התשובה חייבת להישען על מה שכתוב בקטע, עם ציטוט קצר.
4. עונים במונחים של כימיה: סוג חומר, סוג קשר, מצב צבירה. לא מעתיקים פסקה.
5. סעיפי הבחירה: בוחרים אחד, ולא עונים על שניהם.
כשמעתיקים נוסחה מהקטע - מעתיקים בדיוק, כולל מצב הצבירה. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים טועים בהעתקת נוסחאות של חומרים הנתונים בשאלה".
דוגמה - חומר טהור או תערובת, לפי תיאור בקטע
בקטע "חומרים שנחוצים לנו" נכתב: "תרכובות ליתיום מצויות בתערובת מימית עשירה בתרכובות של מתכות שונות (תמלחת)", "ליתיום פחמתי, , הדרוש לייצור סוללות", "תערובת גז טבעי מכילה בעיקר מתאן, , חנקן, , ופחמימנים נוספים", ובהמשך מתואר אלומיניום, .
מהו ההיגד הנכון?
i. ליתיום פחמתי ואלומיניום הם חומרים טהורים.
ii. תמלחת ליתיום וגז טבעי הם חומרים טהורים.
1. מה מבקשים: להבחין בין חומר טהור לתערובת.
2. ליתיום פחמתי היא תרכובת עם נוסחה אחת, . אלומיניום הוא יסוד, . כל אחד מהם בנוי מסוג אחד של חומר, ולכן שניהם חומרים טהורים.
3. תמלחת היא, לפי הקטע, "תערובת מימית". גז טבעי הוא, לפי הקטע, "תערובת" של מתאן, חנקן ופחמימנים נוספים. שניהם תערובות.
4. לכן i נכון ו-ii לא נכון.
ההיגד i נכון: ליתיום פחמתי (תרכובת) ואלומיניום (יסוד) הם חומרים טהורים, ואילו תמלחת וגז טבעי הם תערובות.
4. שאלת חישוב: נתונים, יחידות ותשובה סופית
"פרטו את חישוביכם"
כמעט בכל שאלה בפרק השני יש סעיף חישוב, ובסופו המילים "פרטו את חישוביכם". הבודק לא מסתפק במספר הנכון: הוא רוצה לראות מאיפה הוא בא.
במדויק: בכל חישוב רושמים את הנוסחה, את ההצבה עם היחידות ואת התוצאה עם היחידה. יחידות רושמים גם בנתונים, גם בכל שלב וגם בתשובה הסופית. כמעט כל חישוב עובר דרך מספר המולים: מהנתון למולים, ביחס המולים לפי הניסוח המאוזן, ומהמולים לגודל המבוקש.
במיקוד של תשפ"ז נוסף דגש מפורש על היחידות: בחישוב עם משוואת הגזים צריך לרשום את היחידה של כל גודל שמציבים, ובפתרון בטבלה - יחידות בכותרות השורות.
הנוסחאות שבדף הנוסחאות
קבועים: , , .
המסלול של כל חישוב
1. ניסוח מאוזן. אם הוא לא נתון - מנסחים ומאזנים.
2. מהנתון למולים: מסה - ; נפח גז - או ; תמיסה - .
3. יחס המולים לפי המקדמים בניסוח: מהחומר הנתון לחומר המבוקש.
4. מהמולים לגודל המבוקש: , , .
5. תשובה סופית במשפט, עם יחידה.
פתרון בטבלה מקובל, אבל יש לרשום יחידות בכותרות השורות (למשל "מספר מולים, "). את החישוב עצמו לא חייבים לפרט בתוך הטבלה.
המסות המולריות מחשבים מהמסות האטומיות שבטבלה המחזורית המצורפת, כמו שהן (, ), ולא מעגלים.
דוגמה - הנפח הכולל של תוצרים גזיים בפירוק
אמון גופרתי מתפרק בחימום:
חיממו גרם , וכל החומר התפרק. מהו הנפח הכולל של תוצרי התגובה בתנאים שבהם היא התרחשה? הניחו שהנפח של מול גז בתנאים האלה הוא ליטר. פרטו את חישוביכם.
1. נתון: , . מבוקש: הנפח של כל התוצרים יחד.
2. מסה מולרית: .
3. מולים: .
4. יחס מולים: כל התוצרים גזים. מכל מול אמון גופרתי נוצרים מול גז, ולכן .
5. נפח: .
הנפח הכולל של התוצרים הוא ליטר.
5. שאלת הסבר: "הסבירו", "נמקו" ורמות התיאור
הסבר של תכונה
השאלה "למה החומר הזה מוצק והחומר האחר גז?" חוזרת בבגרות בכל שנה. התשובה לא נמצאת בתכונה עצמה, אלא בחלקיקים: מה הם, מה מחזיק אותם יחד, וכמה אנרגיה צריך כדי להפריד ביניהם.
במדויק: הסבר של תכונה מאקרוסקופית קושר אותה למבנה החומר: סוג החלקיקים, סוג הקשרים שנשברים בתהליך, החוזק שלהם, והאנרגיה שנדרשת. "ציינו" מבקשת רק את הגורם או את העובדה, בלי "כי". "נמקו" ו"הסבירו" מבקשות את השרשרת כולה.
במיקוד של תשפ"ז צומצם המלל בפרק מבנה וקישור. התלמידים לא יידרשו לכתוב תיאור מיקרוסקופי של חומרים מולקולריים, של חומרים אטומריים ושל תמיסות, אבל כן יידרשו להסביר תכונות בעזרת סוג הקשרים. בחומרים יוניים ובמתכות מסבירים מוליכות חשמלית ומצב צבירה בטמפרטורת החדר ברמה המיקרוסקופית.
מה ההסבר צריך לכלול
איפה מספיק לציין
שרשרת ההסבר
1. קביעה: עונים על מה שנשאל ("מוצק", "גבוהה יותר").
2. חלקיקים: מה בונה את החומר - יונים, אטומים בסריג, מולקולות.
3. קשרים: אילו קשרים צריך לשבור בתהליך, ומה החוזק שלהם.
4. אנרגיה: קשרים חזקים יותר - צריך יותר אנרגיה, ולכן הטמפרטורה גבוהה יותר.
5. בהשוואה כותבים את שני הצדדים: מה יש בחומר אחד ומה יש בשני.
בהיתוך או ברתיחה של חומר מולקולרי נשברים רק הקשרים בין המולקולות. הקשרים הקוולנטיים בתוך המולקולה נשארים. הקשרים הקוולנטיים חזקים מהקשרים הבין-מולקולריים.
דוגמה - אילו תחמוצות מוצקות, לפי סוג הקשרים
לפניכם חמש תחמוצות: I. II. III. IV. V. .
בטמפרטורת החדר שתיים מהתחמוצות הן גזים, ושאר התחמוצות הן מוצקים. קבעו אילו מהתחמוצות מוצקות בטמפרטורת החדר. נמקו את קביעותיכם. בנימוקים התייחסו לסוג הקשרים בין החלקיקים בכל תחמוצת.
1. סוג החומר: ו- - מתכת עם אל-מתכת, חומרים יוניים. - חומר אטומרי. ו- - שתי אל-מתכות, חומרים מולקולריים.
2. יוניים: בין היונים החיוביים לשליליים יש קשרים יוניים חזקים בכל הסריג. כדי להתיך צריך לשבור קשרים רבים וחזקים, ולכן טמפרטורת ההיתוך גבוהה - מוצקים.
3. אטומרי: בין האטומים יש קשרים קוולנטיים חזקים בכל הסריג. כדי להתיך צריך לשבור אותם - טמפרטורת היתוך גבוהה מאוד - מוצק.
4. מולקולריים: הקשרים הקוולנטיים נמצאים רק בתוך המולקולות. בין המולקולות יש קשרים בין-מולקולריים חלשים, ומעט אנרגיה מספיקה כדי להרחיק אותן - גזים.
המוצקות: ו- (קשרים יוניים חזקים בכל הסריג), ו- (קשרים קוולנטיים חזקים בכל הסריג). ו- גזים, כי בין המולקולות שלהם יש רק קשרים בין-מולקולריים חלשים.
6. ניסוח תגובה: נוסחאות, מצבי צבירה ואיזון
ניסוח של תהליך
ניסוח הוא המשפט של הכימיה: מי נכנס, מי יוצא, ובאיזה מצב. בבגרות מבקשים לנסח כמעט בכל שאלה - תגובה, המסה במים, היתוך - ונקודות הולכות לאיבוד בעיקר על מצבי צבירה ועל איזון.
במדויק: ניסוח שלם כולל את הנוסחאות של כל המגיבים והתוצרים, את מצב הצבירה של כל חומר - , , או - ומקדמים כך שמספר האטומים של כל יסוד שווה בשני הצדדים. כשיש יונים, גם סכום המטענים שווה בשני הצדדים.
סמל של חומר כולל מצב צבירה: הוא החומר המוצק. סמל של חלקיק אינו כולל מצב צבירה: הוא יון אחד. כששאלה מבקשת "נוסחה של חומר", כותבים את מצב הצבירה.
ניסוח ואיזון
1. נוסחאות: כותבים את כל המגיבים ואת כל התוצרים (מהשאלה או מהקטע).
2. מצבי צבירה: מה מצב החומר בתנאי התהליך - בהיתוך הכול , בהמסה במים היונים .
3. איזון: מאזנים יסוד אחרי יסוד, את החמצן ואת המימן בסוף. לא משנים נוסחה - רק מקדמים.
4. בדיקה: סופרים כל יסוד בשני הצדדים, ובתהליך עם יונים - גם את סכום המטענים.
המסה במים של חומר יוני
•החומר היוני המוצק משמאל, הממס מעל החץ, ומימין היונים הממוימים:
•יון רב-אטומי (, , , ) נשאר יחידה אחת ולא מתפרק.
•מספר היונים לפי הנוסחה: מ- יוצאים יון סידן אחד ושני יוני כלור.
בדוח התובנות של קיץ 2025: תלמידים זיהו את , חומר יוני עם יון מורכב, כחומר מולקולרי, ורשמו כתוצר ההמסה. הנכון: .
דוגמה א - המסה במים של חומר יוני עם יונים רב-אטומיים
לפניכם ניסוח של תגובת ההמסה במים של אמון גופרתי:
רשמו ניסוח של תגובת ההמסה במים של אמון חנקתי, .
1. סוג החומר: אמון חנקתי הוא חומר יוני, בנוי מיוני אמון ומיוני חנקה , ביחס .
2. הממס נכתב מעל החץ, והיונים הרב-אטומיים נשארים שלמים.
3. בדיקה: N - ; H - ; O - ; מטען - .
דוגמה ב - איזון פירוק של חומר מותך, עם מצבי צבירה מהקטע
מן האלומיניום החמצני, , מפיקים אלומיניום נוזלי, , בתהליך פירוק בעזרת זרם חשמלי. נסחו ואזנו את תגובת הפירוק החשמלי של אלומיניום חמצני מותך ליסודותיו. הקפידו לרשום מצבי צבירה.
1. נוסחאות: המגיב ; התוצרים - היסודות: אלומיניום, , וחמצן, גז דו-אטומי .
2. מצבי צבירה: האלומיניום החמצני מותך - ; לפי הקטע מתקבל אלומיניום נוזלי - ; חמצן - .
3. איזון: החמצן: אטומים משמאל ו- מימין, ולכן הכפולה המשותפת : ו-. האלומיניום: , ולכן .
4. בדיקה: Al - ; O - .
7. ניסוי, תצפית, גרף ומסקנה
שאלה על ניסוי או על גרף
הרבה שאלות בבגרות מתחילות בניסוי: מחממים, מוסיפים, מודדים - ואז שואלים מה ראו, מה זה אומר, ואיך זה נראה בגרף. כדי לענות צריך להפריד בין מה שרואים לבין מה שמסיקים.
במדויק: תצפית היא מה שרואים, שומעים או מודדים, בלי פירוש ("נוצרו בועות", "הטמפרטורה עלתה ל-"). תוצאה היא מה שנמדד ונרשם בטבלה או בגרף. הסבר מחבר את התוצאה לידע מדעי (חלקיקים, קשרים, תגובה). מסקנה היא קביעה שמתאימה לכל התוצאות של הניסוי.
בגרף בודקים קודם מה יש על כל ציר ובאילו יחידות, אחר כך את המגמה (עולה, יורד, קבוע), ורק אז את הפרטים. שאלה שמבקשת "לעבור בין ייצוגים" נותנת טבלה ומבקשת גרף, או נותנת תיאור ומבקשת לבחור את הגרף שמתאים לו.
גרף חימום
בגרף של טמפרטורה מול זמן חימום:
- קטע עולה - חומר במצב צבירה אחד מתחמם.
- משטח (טמפרטורה קבועה) - מעבר מצב: היתוך או רתיחה. האנרגיה משמשת לשבירת הקשרים בין החלקיקים, ולא להעלאת הטמפרטורה.
- גובה המשטח הוא טמפרטורת ההיתוך או הרתיחה. ככל שהקשרים בין החלקיקים חזקים יותר, המשטח גבוה יותר.
•בגרף קירור הקווים יורדים, והמשטח הוא התעבות או קיפאון.
"נוצר גז מימן" אינו תצפית - זה פירוש. התצפית היא "נוצרו בועות". כשמבקשים תצפית, כותבים רק מה שאפשר לראות או למדוד.
דוגמה - בחירת גרף חימום לפי קשרי מימן
בשני כלים נפרדים מחממים בתנאים זהים מספר שווה של מולים של שני חומרים: בוטאנול, , ודי-אתיל אתר, . בתחילת החימום שני החומרים נוזלים. איזה גרף מתאר נכון את הטמפרטורה של שני החומרים במהלך החימום? (קו רציף - בוטאנול; קו מקווקו - די-אתיל אתר)
1. כיוון: מחממים, ולכן הטמפרטורה עולה, נשארת קבועה בזמן הרתיחה, ושוב עולה. בגרפים ב ו-ד הטמפרטורה יורדת - אלה גרפים של קירור.
2. איזה משטח גבוה יותר: לשני החומרים אותה נוסחה מולקולרית, , ולכן ענני האלקטרונים בגודל דומה. בבוטאנול יש קבוצת הידרוקסיל, O-H, ולכן בין המולקולות שלו יש קשרי מימן בנוסף לאינטראקציות ון-דר-ולס. בדי-אתיל אתר אין אטום מימן שקשור לחמצן, ואין קשרי מימן.
3. מסקנה: הקשרים בין מולקולות הבוטאנול חזקים יותר, ולכן טמפרטורת הרתיחה שלו גבוהה יותר: המשטח של הקו הרציף צריך להיות גבוה מהמשטח של הקו המקווקו.
4. בגרף א המשטח של הבוטאנול גבוה יותר - מתאים. בגרף ג המשטח של הדי-אתיל אתר גבוה יותר - לא מתאים.
גרף א