אלקטרונים ברמות אנרגיה
כל הנושא הזה עומד על רעיון אחד מ-037381: לאלקטרונים באטום אין כל אנרגיה שהיא - הם נמצאים ברמות אנרגיה מסוימות. מכאן נבין למה זיקוק של אשלגן צבוע בצבע אחר מזיקוק של נתרן, למה עגבנייה אדומה, ולמה נחושת מוליכה חשמל ויהלום לא.
במדויק: האלקטרונים באטום מאכלסים רמות אנרגיה מוגדרות. במצב היסוד כל האלקטרונים נמצאים ברמות הנמוכות ביותר האפשריות. אטום שבו אלקטרון אחד או יותר נמצא ברמה גבוהה מזו שבמצב היסוד הוא אטום מעורר. אלקטרוני הערכיות הם האלקטרונים ברמה המאוכלסת החיצונית.
בשאלון 037282 כל רמה מתפצלת לאורביטלים (, , ...), ובמולקולות ובמוצקים האורביטלים של כמה אטומים מתחברים לאורביטלים מולקולריים ולפסי אנרגיה. ההיגיון נשאר אותו היגיון: אלקטרונים מאכלסים קודם את הרמות הנמוכות, ומעבר בין רמות קשור בפוטון.
אורביטל
במודל של 037381 האלקטרונים מסודרים ב"קליפות". כאן מדייקים: לכל אלקטרון יש "כתובת" מדויקת יותר - אורביטל - וכל הכללים של הנושא (פאולי, הונד, סדר קשר) מדברים על אורביטלים.
במדויק: אורביטל אטומי הוא אזור במרחב סביב הגרעין שבו הסיכוי למצוא אלקטרון גבוה, ולכל אורביטל אנרגיה מסוימת. באורביטל אחד יכולים להיות לכל היותר שני אלקטרונים, ובספינים מנוגדים.
במודל הקוונטי של האטום מתארים את האלקטרון בעזרת אורביטלים. בשאלון נדרשים אורביטלים מסוג (אחד בכל רמה) ומסוג (שלושה בכל רמה, מהרמה השנייה: , , ).
1. קרינה אלקטרומגנטית: אורך גל, תדירות ואנרגיית פוטון
קרינה אלקטרומגנטית ופוטון
אור השמש, האור של זיקוק וקרינת UV שגורמת לכוויות הם אותו דבר: קרינה אלקטרומגנטית. ההבדל ביניהם הוא אורך הגל - וממנו נגזרת האנרגיה של כל "מנה" של אור.
במדויק: לפי המודל הדואלי של האור, לקרינה אלקטרומגנטית יש תכונות של גל ושל חלקיקים. כגל יש לה אורך גל (המרחק בין שתי פסגות סמוכות של הגל) ותדירות (מספר הגלים שעוברים בנקודה בשנייה), וכל הקרינה נעה בריק באותה מהירות, מהירות האור . כחלקיקים היא בנויה מפוטונים, ואנרגיית הפוטון היא . ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית הוא כל תחום אורכי הגל; האור הנראה הוא החלק שהעין קולטת: - לפי גלגל הצבעים שבדף הנוסחאות.
קרינה שאורך הגל שלה קצר מ- היא על-סגול (UV), וקרינה שאורך הגל שלה ארוך מ- היא תת-אדום (IR). העין לא רואה את שתיהן. ערבוב של אורות צבעוניים נקרא חיבור צבעים (ערבוב שלושת צבעי היסוד של האור). אל תבלבלו עם חיסור צבעים: הצבע שחומר נראה בו כשהוא בולע חלק מהאור (שיעור ראיית צבעים).
הנוסחאות והקבועים בדף הנוסחאות
קבועים: (קבוע פלאנק), (מהירות האור בריק), , .
הקשרים בין אורך גל, תדירות ואנרגיה
- אורך גל ותדירות ביחס הפוך: . אורך גל קצר יותר - תדירות גבוהה יותר.
- אנרגיה ותדירות ביחס ישר: . תדירות גבוהה יותר - פוטון בעל אנרגיה גדולה יותר.
•לכן: אורך גל קצר יותר - אנרגיית פוטון גדולה יותר ().
חישוב עם פוטון: לבחור את הנוסחה ואת היחידות
כשנתון אחד מהגדלים , או ומבקשים גודל אחר:
1. רושמים נתון ומבוקש עם יחידות, ומחליטים אם התשובה ב- או ב-.
2. בוחרים מסלול:
- ב- ואנרגיה ב-: , או .
- ותדירות: , אחרי שממירים את למטרים ().
•תדירות ואנרגיה ב-: .
•אנרגיה ב- ואורך גל: .
- ו-: מחלקים או כופלים ב-.
3. מציבים עם יחידות בכל שלב, ורושמים תוצאה עם יחידה.
4. אם שואלים על התחום או על הצבע - ממירים ל- ובודקים בגלגל הצבעים: - נראה, קצר יותר UV, ארוך יותר IR.
בנוסחה מציבים את אורך הגל בננומטרים, והאנרגיה יוצאת ב-eV. בנוסחאות ו- עובדים במטרים, בשניות ובג'אול.
דוגמה א - אנרגיה ב-eV ותדירות מאורכי גל בספקטרום
בספקטרום פליטה של אטום אשלגן, K, מופיעים, בין היתר, שלושה קווים באורכי הגל: , , .
i. חשבו את אנרגיית הפוטון ביחידות eV, המתאימה לכל אחד משלושת אורכי הגל הנתונים. פרטו את חישוביכם.
ii. חשבו את תדירות הקרינה באורך הגל . פרטו את חישוביכם.
1. i - נוסחה: אורך הגל נתון ב- והאנרגיה מבוקשת ב-, ולכן .
2. הצבה: ; ; . לאורך הגל הקצר ביותר - האנרגיה הגדולה ביותר.
3. ii - נתון: , . מבוקש: .
4. נוסחה והצבה: .
i. : ; : ; : . ii. .
דוגמה ב - אורך גל מאנרגיית פוטון בג'אול
אנרגיית הפוטון המתאים לקו הפליטה של אטומי צורן בתחום אולטרה-סגול (UV) היא .
חשבו את אורך הגל המתאים לקו פליטה זה. פרטו את חישוביכם.
1. נתון: . מבוקש: .
2. נוסחה: מ- ומ- מקבלים .
3. הצבה: .
4. המרה: - קצר מ-, כצפוי לתחום ה-UV.
5. דרך נוספת: , ו-.
2. ספקטרום, מודל בוהר ואורביטלים אטומיים
עירור, פליטה וספקטרום קווי
בזיקוקים משתמשים במלחים של מתכות שונות, ולכל מתכת צבע משלה. הצבע הוא "טביעת אצבע" של היסוד: הוא נקבע לפי רמות האנרגיה של האלקטרונים באטום.
במדויק: בעירור אלקטרוני אטום או יון חד-אטומי קולט אנרגיה (חום, זרם חשמלי, קרינה), ואלקטרון עובר לרמת אנרגיה גבוהה יותר - האטום מעורר. המצב המעורר אינו יציב: האלקטרון חוזר לרמה נמוכה יותר, והפרש האנרגיה בין שתי הרמות נפלט כפוטון (פליטה ספונטנית), כך ש-. ספקטרום קווי מכיל רק אורכי גל מסוימים, האופייניים ליסוד, עם רווחים ביניהם. ספקטרום רציף מכיל את כל אורכי הגל בתחום, ברצף ובלי רווחים.
אור השמש ואור של נורת להט נותנים ספקטרום רציף - כל הצבעים עוברים זה לזה. אטומים מעוררים של גז (בשלט ניאון, בנורת נתרן) נותנים ספקטרום קווי. כל קו בספקטרום מתאים למעבר אחד של אלקטרון בין שתי רמות.
מודל בוהר - באופן איכותי
•האלקטרונים באטום נמצאים ברמות אנרגיה בדידות (מוגדרות).
- בליעה: אלקטרון עובר מרמה נמוכה לרמה גבוהה, רק אם הפוטון שנבלע נושא בדיוק את הפרש האנרגיה ביניהן. אנרגיית האטום גדלה.
- פליטה: אלקטרון עובר מרמה גבוהה לרמה נמוכה, והפרש האנרגיה משתחרר כפוטון. אנרגיית האטום קטנה.
•הרמות בדידות, ולכן יש רק הפרשי אנרגיה מסוימים - ונבלעים או נפלטים רק אורכי גל מסוימים: ספקטרום קווי. לכל יסוד רמות משלו, ולכן ספקטרום משלו.
מודל בוהר נדרש באופן איכותי בלבד: לא מחשבים את האנרגיה של רמות ולא של מעברים לפי המודל. סעיפים כאלה בבגרויות קודמות (למשל מעברים באטום מימן) אינם במיקוד של תשפ"ז.
ספקטרום בליעה מול ספקטרום פליטה
דיאגרמה של רמות אנרגיה עם חצים בין הרמות היא דיאגרמת מעברים, ולא ספקטרום.
אורביטלים אטומיים ואכלוס
- סוגי אורביטלים: בכל רמה אורביטל אחד; מהרמה השנייה גם שלושה אורביטלי (, , ), שהאנרגיה שלהם שווה.
- אטום מימן: אלקטרון אחד, ובמצב היסוד הוא ב-: . אטום רב-אלקטרוני: באותה רמה אורביטל נמוך מאורביטלי (בדיאגרמה: מעל , מעל ).
- סדר האכלוס: , , , , , - מהאורביטל הנמוך לגבוה.
- עקרון פאולי: באורביטל אחד לכל היותר שני אלקטרונים, בספינים מנוגדים ().
- כלל הונד: באורביטלים בעלי אנרגיה שווה (למשל שלושת אורביטלי ) האלקטרונים נכנסים קודם אחד לכל אורביטל, בספינים מקבילים, ורק אחר כך מזדווגים.
- רישום: . ביון חיובי מוציאים קודם את האלקטרונים בעלי האנרגיה הגבוהה ביותר: .
היערכות אלקטרונים: מצב יסוד או מצב מעורר
כשנתונה היערכות אלקטרונים, או כשמבקשים לרשום אחת:
1. סופרים אלקטרונים: באטום - המספר האטומי; ביון חיובי מחסירים את המטען; ביון שלילי מוסיפים.
2. בודקים את המספר: אם הסכום בהיערכות שונה - זו לא ההיערכות של החלקיק הזה.
3. מצב יסוד: כל האורביטלים מאוכלסים לפי הסדר, לפי פאולי והונד.
4. מצב מעורר: אותו מספר אלקטרונים, אבל אלקטרון נמצא באורביטל גבוה בזמן שאורביטל נמוך ממנו אינו מלא.
5. בקביעה מנמקים בשני הדברים: מספר האלקטרונים, ואם יש אורביטל נמוך שלא התמלא.
אטום מעורר אינו יון: במצב מעורר מספר האלקטרונים לא משתנה, רק המיקום של אחד מהם. ביון משתנה מספר האלקטרונים.
דוגמה א - למה חסר קו באורך גל מסוים
אטומי אשלגן אינם פולטים קרינה באורך גל . (בספקטרום הפליטה של אשלגן מופיעים, בין היתר, קווים באורכי הגל , ו-.)
איזה מבין ההיגדים, I או II, שלפניכם מסביר עובדה זו?
I. לאטומי אשלגן מעוררים אין אנרגיה מספקת כדי לפלוט פוטונים באורך גל .
II. לאטומי אשלגן רמות אנרגיה בדידות. אורך גל אינו מתאים לאף אחד מהמעברים בין רמות אנרגיה.
1. מה קובע את הקווים: אטום מעורר פולט פוטון רק כשאלקטרון עובר מרמה גבוהה לרמה נמוכה, ואנרגיית הפוטון שווה בדיוק להפרש בין שתי הרמות. הרמות בדידות, ולכן נפלטים רק אורכי גל מסוימים.
2. היגד I: לפוטון של יש . אשלגן פולט פוטונים בעלי אנרגיה גדולה יותר (: ) וגם קטנה יותר (: ). הבעיה איננה חוסר אנרגיה. לא נכון.
3. היגד II: אין באטום אשלגן שתי רמות שההפרש ביניהן מתאים ל-, ולכן הקו לא מופיע. נכון.
היגד II.
דוגמה ב - זיהוי אטום מעורר ורישום היערכות של יון
לפניכם שתי אפשרויות, a ו-b, לרישום היערכות אלקטרונים באטומי צורן:
a:
b:
i. קבעו איזו מן האפשרויות מתאימה לאטום צורן מעורר. נמקו את קביעתכם.
ii. רשמו היערכות אלקטרונים ביון .
1. ספירה: בשתי האפשרויות אלקטרונים - כמספר האטומי של צורן. שתיהן של אטום Si.
2. a: מלא, ושני אלקטרוני באורביטלים נפרדים בספינים מקבילים (כלל הונד) - מצב היסוד.
3. b: אלקטרון עבר מ- ל-, שהאנרגיה שלו גבוהה יותר, אף ש- לא מלא - מצב מעורר.
4. ii: ביון יש אלקטרונים. מוציאים את שני האלקטרונים בעלי האנרגיה הגבוהה ביותר, של .
i. אפשרות b: אלקטרון נמצא ב- אף שאורביטל , הנמוך ממנו, אינו מלא. ii.
3. ראיית צבעים: בליעה, פיזור וצבעים משלימים
למה חומר נראה צבעוני
עגבנייה נראית אדומה, אבל היא לא "מייצרת" אור אדום. היא בולעת חלק מהאור הלבן שפוגע בה, ומה שנשאר מגיע לעין. לכן כדי לדעת מה הצבע, צריך לדעת מה לא נבלע.
במדויק: חומר נראה צבעוני כשהוא בולע חלק מהאור הנראה. האור שלא נבלע מתפזר ממנו - מוחזר או עובר דרכו - ומגיע לעין. לכן הצבע שרואים הוא הצבע המשלים לצבע שנבלע: הצבע שנמצא מולו בגלגל הצבעים (חיסור צבעים). חומר שאינו בולע אור בתחום הנראה (למשל בולע רק UV) נראה חסר צבע.
ספקטרום בליעה מראה כמה אור החומר בולע בכל אורך גל. לפניכם ספקטרום בליעה של צבען שבולע בעיקר ב--, עם שיא בכ- - אור ירוק. הצבע המשלים לירוק הוא אדום, ולכן הצבען נראה אדום.
גלגל הצבעים
גלגל הצבעים נמצא בדף הנוסחאות. הצבע המשלים הוא הצבע שמול הצבע בגלגל.
פיזור לעומת פליטה
"בולע" ו"נראה" הם שני צבעים שונים. חומר צהוב בולע סגול, ולא צהוב. בפליטה ההפך: שלט שפולט אור אדום נראה אדום.
קביעת צבע מאורך גל או מתדירות
כשנתונים אורך גל, תדירות או אנרגיה ושואלים על צבע:
1. ממירים לאורך גל ב-: מתדירות - ואז ; מאנרגיה ב- - .
2. מוצאים את התחום בגלגל הצבעים. מחוץ ל-- - UV או IR, לא צבע.
3. מחליטים מה שואלים: אור נפלט - זה הצבע שרואים. אור נבלע - רואים את הצבע המשלים.
4. מנמקים במשפט: "החומר בולע ... ולכן נראה בצבע המשלים ...".
דוגמה - באיזו תדירות בולע צבען צהוב
בעת הבשלת מלון נוצר בו הצבען לוטאין, המקנה לפרי את צבעו הצהוב. מולקולות הלוטאין בולעות קרינה בתחום האור הנראה.
קבעו באיזו תדירות, או , בולעות קרינה מולקולות הלוטאין. נמקו.
1. ממירים לאורך גל: - צהוב (-).
2. - סגול (-).
3. בליעה: חומר נראה בצבע המשלים לצבע שהוא בולע. הלוטאין נראה צהוב, ולכן הוא בולע את המשלים לצהוב - סגול, כלומר את הקרינה של .
4. אילו בלע אור צהוב (), היה נראה סגול.
(כ-, אור סגול - הצבע המשלים לצהוב).
4. אורביטלים מולקולריים: סדר קשר, HOMO ו-LUMO
אורביטל מולקולרי
למה מולקולת חנקן כמעט לא מגיבה, ומולקולת בכלל לא קיימת? כדי לענות מסתכלים על האלקטרונים לא כשייכים לאטום אחד, אלא למולקולה כולה.
במדויק: כששני אטומים יוצרים קשר קוולנטי, האורביטלים האטומיים שלהם מתחברים לאורביטלים מולקולריים, השייכים למולקולה כולה. משני אורביטלים אטומיים נוצרים שני אורביטלים מולקולריים: אורביטל קושר ( או ), שהאנרגיה שלו נמוכה מזו של האורביטלים האטומיים, ואורביטל אנטי-קושר (מסומן בכוכבית: , ), שהאנרגיה שלו גבוהה מהם. האלקטרונים מאכלסים את האורביטלים המולקולריים לפי אותם כללים כמו באטום: מהנמוך לגבוה, עקרון פאולי וכלל הונד.
אלקטרונים באורביטל קושר מורידים את האנרגיה של המולקולה ומחזיקים את האטומים יחד. אלקטרונים באורביטל אנטי-קושר מעלים אותה ומחלישים את הקשר. לכן מה שקובע את חוזק הקשר הוא ההפרש בין מספר האלקטרונים בשני הסוגים - סדר הקשר.
שתי הדיאגרמות שבדף הנוסחאות
בדף הנוסחאות שתי דיאגרמות חלקיות (מרמה 2) למולקולות דו-אטומיות של יסודות בשורה השנייה. מתחתן נמצאים ו-.
מולקולת מימן, : רק ו-, והאכלוס .
סדר קשר ויציבות
סדר קשר = (מספר האלקטרונים באורביטלים קושרים פחות מספר האלקטרונים באורביטלים אנטי-קושרים), חלקי 2:
- סדר קשר גבוה יותר - הקשר חזק יותר, נדרשת יותר אנרגיה כדי לפרק אותו, והחלקיק יציב יותר.
- סדר קשר 0 - אין קשר, והמולקולה אינה יציבה ().
ב- שני האלקטרונים של נמצאים לפי כלל הונד: אחד בכל אורביטל, בספינים מקבילים.
סדר קשר מאורביטלים מולקולריים
כשנתונה מולקולה או יון דו-אטומי, ומבקשים אכלוס, סדר קשר או השוואת יציבות:
1. סופרים אלקטרונים: סכום המספרים האטומיים; ביון חיובי מחסירים את המטען, ביון שלילי מוסיפים (ב-: ).
2. בוחרים תרשים: , , - תרשים א; , , - תרשים ב.
3. מאכלסים מהנמוך לגבוה: , , , ואז לפי התרשים. עד 2 אלקטרונים באורביטל; בשני אורביטלי שווי האנרגיה - קודם אחד בכל אחד (הונד).
4. בודקים שסכום החזקות שווה למספר האלקטרונים.
5. ממיינים: אורביטל עם כוכבית - אנטי-קושר; בלי כוכבית - קושר.
6. מחשבים .
7. משווים: החלקיק עם סדר הקשר הגבוה יותר יציב יותר. מנמקים גם לאיזה אורביטל נוסף או ממנו הוצא האלקטרון (קושר או אנטי-קושר).
אפשר לספור את כל האלקטרונים או רק את אלקטרוני הערכיות - סדר הקשר יוצא אותו דבר, כי ב- וב- יש מספר שווה של אלקטרונים. העיקר לספור באותה דרך בשני האגפים.
גבול המיקוד: לא נדרשת דיאגרמת האכלוס של מולקולות קוטביות (כמו ). במולקולות רב-אטומיות מאכלסים רק דיאגרמה נתונה.
קשר סיגמא וקשר פאי
•קשר יחיד: . קשר כפול: . קשר משולש: .
- במולקולה רב-אטומית סופרים לפי הקשרים: באתילן, , ארבעה קשרים וקשר כפול - קשרי וקשר אחד.
HOMO ו-LUMO
- HOMO - האורביטל המאוכלס בעל האנרגיה הגבוהה ביותר.
- LUMO - האורביטל הלא מאוכלס בעל האנרגיה הנמוכה ביותר.
•כשמולקולה בולעת פוטון, אלקטרון עובר מה-HOMO ל-LUMO. אנרגיית הפוטון הנבלע שווה להפרש ביניהם: .
כרומופור ואורך הגל הנבלע
- מערכת מצומדת: רצף של קשרים כפולים ויחידים לסירוגין. אלקטרוני ה- בה אינם מאותרים (אל-איתור): הם נעים על פני כל המערכת.
- כרומופור: החלק במולקולה שאחראי לבליעת האור - המערכת המצומדת.
- ככל שהכרומופור ארוך יותר, הפרש האנרגיה בין HOMO ל-LUMO קטן יותר, והמולקולה בולעת פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה יותר - אורך גל ארוך יותר.
דוגמה א - השוואת יציבות של מולקולה ויון חיובי
ידועים חלקיקים דו-אטומיים של פחמן.
i. לפניכם היערכות אלקטרונים של חלקיק:
קבעו אם היערכות האלקטרונים הנתונה היא של חלקיק . נמקו את קביעתכם.
ii. איזה חלקיק יציב יותר, או ? נמקו את קביעתכם.
1. i - ספירה: בהיערכות הנתונה אלקטרונים.
2. לפחמן אלקטרונים: ב- יש , וב- יש . , ולכן זו לא ההיערכות של (13 אלקטרונים מתאימים ל-).
3. ii - אכלוס לפי תרשים ב: : . : .
4. סדר קשר: : . : .
5. קביעה: ב- הוצא אלקטרון מאורביטל קושר (), ולכן סדר הקשר קטן. סדר קשר גבוה יותר - קשר חזק יותר וחלקיק יציב יותר.
i. לא: בהיערכות הנתונה אלקטרונים, וב- יש . ii. יציב יותר: סדר הקשר בו , וב- - .
דוגמה ב - כרומופור ארוך יותר וצבע הבליעה
החומרים טטרצן ופנטצן הם מוליכים למחצה אורגניים. מולקולת טטרצן בנויה מארבע טבעות בנזן מאוחות בשורה, ומולקולת פנטצן - מחמש. בשתיהן קשרים כפולים ויחידים לסירוגין.
i. לטטרצן צבע כתום. מהו צבע האור הנבלע על ידי טטרצן? נמקו.
ii. קבעו אם הפרש האנרגיה בין אורביטל HOMO לאורביטל LUMO במולקולת פנטצן גדול מהפרש זה במולקולת טטרצן או קטן יותר. נמקו.
iii. קבעו מהו צבע האור שנבלע על ידי פנטצן: צהוב או סגול. נמקו.
iv. מהו הצבע של פנטצן? נמקו.
1. i: רואים את הצבע המשלים לצבע שנבלע. מול כתום (-) בגלגל הצבעים נמצא כחול (-), ולכן טטרצן בולע אור כחול.
2. ii: בפנטצן חמש טבעות ובטטרצן ארבע - המערכת המצומדת (הכרומופור) בפנטצן ארוכה יותר. כרומופור ארוך יותר - הפרש HOMO-LUMO קטן יותר.
3. iii: אנרגיית הפוטון הנבלע שווה להפרש HOMO-LUMO. ההפרש בפנטצן קטן יותר, ולכן הוא בולע פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה יותר - אורך גל ארוך מהכחול שבולע טטרצן. צהוב (-) ארוך מכחול; סגול (-) קצר ממנו. לכן פנטצן בולע צהוב.
4. iv: מול צהוב בגלגל הצבעים נמצא סגול - זה הצבע שרואים.
i. כחול. ii. קטן יותר בפנטצן. iii. צהוב. iv. סגול.
5. המבנה האלקטרוני של מוצקים: פסי אנרגיה, מוליכים ומבדדים
פסי אנרגיה בסריג
נחושת מוליכה חשמל, יהלום לא מוליך, וצורן נמצא באמצע - ולכן בונים ממנו שבבים. ההבדל לא נמצא באטום הבודד, אלא במה שקורה כשמיליארדי אטומים מתחברים לסריג אחד.
במדויק: בסריג של אטומים, האורביטלים האטומיים של כל האטומים מתחברים לרמות אנרגיה קרובות מאוד זו לזו - פסי אנרגיה (למשל אורביטלי יוצרים פס של רמות). מספר הרמות בפסים שווה למספר האורביטלים האטומיים שיצרו אותם. בכל רמה יש מקום לשני אלקטרונים, ולכן בפס של רמות יש מקום ל- אלקטרונים. פס הערכיות הוא הפס של אלקטרוני הערכיות. פס ההולכה הוא רמות ריקות מעליו, שאליהן אלקטרונים צריכים לעבור כדי לנוע בסריג. פער אנרגיה אסור הוא תחום אנרגיה בין פסים שאין בו רמות.
אלקטרון בפס מלא לא יכול לנוע כשמפעילים מתח, כי אין לידו רמה פנויה לעבור אליה. כדי שיהיה זרם, צריכים להיות אלקטרונים שיש מעליהם, בקרבה, רמות ריקות. במתכת כמו ליתיום, פס הערכיות ופס ההולכה הם חלקים של אותו פס: החלק המאוכלס והחלק הריק שמעליו.
מוליך, מוליך למחצה ומבדד
בציורים: מלבן צבוע - רמות מאוכלסות; מלבן ריק - רמות ריקות.
מבדד: פער גדול בין הפס המלא לפס הריק.
מוליך למחצה: פער קטן.
מוליך: הפס מאוכלס חלקית, ומעל האלקטרונים רמות ריקות בלי פער.
במוליך למחצה, בטמפרטורת החדר רק מעט אלקטרונים מקבלים אנרגיה מספקת כדי לעבור את הפער לפס ההולכה. בטמפרטורה גבוהה יותר עוברים יותר, והמוליכות עולה.
התאמת מבנה פסים לחומר
כשנתונה דיאגרמת פסים לגביש של אטומים:
1. אלקטרוני ערכיות בגביש: מספר אלקטרוני הערכיות של אטום כפול (: - ; : - ; : - ).
2. מקומות בפסים: בפס של רמות יש מקום ל- אלקטרונים.
3. ממלאים מלמטה: קובעים אילו פסים מלאים, איזה מאוכלס חלקית ואילו ריקים.
4. מחליטים: יש פס מאוכלס חלקית, או פס ריק צמוד לפס המלא - מוליך. פס מלא ומעליו פער - מוליך למחצה (פער קטן) או מבדד (פער גדול).
5. מנמקים מוליכות: האם יש לאלקטרונים רמות ריקות קרובות לעבור אליהן.
גבול המיקוד: מוליכים למחצה - רק של יסודות (כמו צורן), ולא של תרכובות. הסממה, מוליך למחצה מסוג N ומסוג P, צומת PN ודיודה פולטת אור (LED) אינם במיקוד של תשפ"ז.
דוגמה א - מתכת או מבדד לפי מבנה הפסים
לפניכם שני איורים, (1) ו-(2), המציגים את מבנה פסי האנרגיה של שני חומרים מוצקים שונים, המכילים N אטומים.
באיור (1): בתחתית פס של ; מעליו, ברמה , מלבן אחד שבחלקו התחתון כתוב "פס ערכיות" ובחלקו העליון "פס הולכה", בלי רווח ביניהם.
באיור (2): בתחתית פס של ; ברמה "פס ערכיות", ומעליו, אחרי פער של , "פס הולכה".
i. קבעו איזה מהאיורים, (1) או (2), מתאים לליתיום, . נמקו את קביעתכם.
ii. קבעו לאיזה חומר מוצק מתאים האיור שלא בחרתם בתת-סעיף i: לבריליום, , או ליהלום, . נמקו את קביעתכם.
1. i - ספירה: ל-Li אלקטרון ערכיות אחד (), כלומר אלקטרונים בגביש. פס ה- הוא רמות, עם מקום ל- אלקטרונים - הוא מאוכלס רק עד מחציתו.
2. מיד מעל הרמות המאוכלסות יש רמות ריקות בלי פער: פס הערכיות ופס ההולכה הם חלקים של אותו פס. אנרגיה קטנה (מתח) מספיקה כדי שאלקטרונים יעברו לרמות הריקות וינועו - מוליך. זה איור (1).
3. ii: באיור (2) פס הערכיות מלא, ומעליו פס הולכה ריק אחרי פער גדול, - מבנה של מבדד. אלקטרונים לא יכולים לעבור את הפער, והחומר לא מוליך.
4. יהלום אינו מוליך חשמל, ובריליום הוא מתכת מוליכה. לכן איור (2) מתאים ליהלום.
i. איור (1): בליתיום פס הערכיות מאוכלס עד מחציתו, ומעליו רמות ריקות בלי פער - מוליך. ii. יהלום, : פס ערכיות מלא ופער גדול של - מבדד.
דוגמה ב - ספירת אלקטרונים ורמות בפסי היהלום
אחת מהצורות הגבישיות של פחמן היא יהלום. לפניכם תיאור של איור המתאר פסי ערכיות ופסי הולכה של גביש יהלום המכיל N אטומים: מלמטה למעלה - שני פסים של רמות כל אחד, ומעליהם, אחרי פער אנרגיה של , פס של רמות.
הסבירו מדוע האיור מתאים ליהלום.
1. אלקטרוני ערכיות: לכל אטום פחמן (), ולכן בגביש אלקטרוני ערכיות.
2. מקומות: בשני הפסים התחתונים רמות, ובכל רמה אלקטרונים - מקום ל- אלקטרונים.
3. מילוי: האלקטרונים ממלאים בדיוק את שני הפסים התחתונים - פס הערכיות מלא. הפס העליון ( רמות) ריק - פס ההולכה.
4. פער: בין הפס המלא לפס הריק פער גדול, . אלקטרונים כמעט לא מקבלים אנרגיה מספקת כדי לעבור אותו, ואין אלקטרונים בפס ההולכה - מבדד, כמו יהלום.
ל- אטומי פחמן אלקטרוני ערכיות. הם ממלאים בדיוק את שני הפסים התחתונים ( רמות, אלקטרונים), הפס העליון () ריק, ופער האנרגיה גדול - יהלום מבדד.