כמות של חומר: סופרים במולים
בתגובה כימית חלקיקים נפגשים זה עם זה: מולקולה אחת של מימן עם מולקולה אחת של ברום. אבל חלקיק בודד אי אפשר לשקול או לספור. לכן הכימאים סופרים חלקיקים ב"חבילות" גדולות מאוד, שנקראות מולים, וכך עוברים מהמאזניים במעבדה למספר החלקיקים שבניסוח.
במדויק: מספר המולים, , הוא כמות החומר, ביחידות . כמעט כל חישוב בכימיה עובר דרכו: מהנתון (מסה, מספר חלקיקים, נפח של גז או של תמיסה) למספר המולים, ממנו - לפי יחס המולים שבניסוח המאוזן - למספר המולים של החומר המבוקש, וממנו לגודל המבוקש. הנוסחאות לחישוב מספר המולים נתונות בדף הנוסחאות.
בנושא הזה עובדים עם מסה ועם מספר חלקיקים. אותו מסלול ממשיך בנושאים "תמיסות וריכוז מולרי" () ו"המצב הגזי" (, ).
ניסוח מאוזן (תזכורת)
ניסוח של תגובה הוא כמו מתכון: הוא אומר מה נכנס, מה יוצא, ובאיזו כמות. כדי שהמתכון יהיה נכון, כל אטום שנכנס לתגובה צריך לצאת ממנה.
במדויק: בתגובה כימית אטומים לא נוצרים ולא נעלמים, הם רק מתחברים מחדש (חוק שימור החומר). לכן בניסוח מאוזן מספר האטומים של כל יסוד שווה בשני צדי החץ, ובתהליך עם יונים גם סכום המטענים שווה. המקדמים בניסוח מבטאים את יחס המולים (ואת יחס מספרי החלקיקים) בין החומרים, ולא את יחס המסות שלהם.
1. המול, מספר אבוגדרו ומסה מולרית
המול ומספר אבוגדרו
תריסר הוא 12, ואף אחד לא סופר ביצים אחת-אחת בסופר. גם הכימאים סופרים ב"חבילה", רק שהחבילה שלהם עצומה: במול אחד יש כ- חלקיקים. בזכות זה אפשר לשקול כמה גרמים של חומר ולדעת כמה חלקיקים יש בהם.
במדויק: מול הוא כמות של חומר שיש בה מספר אבוגדרו של חלקיקים, (הערך שבדף הנוסחאות). צריך תמיד לומר אילו חלקיקים סופרים: אטומים, מולקולות או יונים. למשל, ב- מולקולות יש מולקולות, אבל אטומי חמצן. מסה מולרית, , היא המסה של מול אחד של החומר, ביחידות .
המספר לא נבחר במקרה: בזכותו המסה של מול אחד של אטומים, בגרמים, שווה למספר שרשום בטבלה המחזורית כמסה האטומית שלהם. לכן המסה המולרית של יסוד שווה למסה האטומית שלו (פחמן: ), והמסה המולרית של תרכובת שווה לסכום המסות האטומיות שבנוסחה.
הקשר בין מסה, מולים ומספר חלקיקים
קבוע: (מספר אבוגדרו).
חישוב מסה מולרית
•מכפילים את המסה האטומית של כל יסוד (מהטבלה המחזורית המצורפת) במספר האטומים שלו בנוסחה, ומחברים.
•מספר שמחוץ לסוגריים מכפיל את כל מה שבתוכם: ב- יש אטומי N ו- אטומי H.
•המסה המולרית של יון שווה למסה המולרית של האטום או של קבוצת האטומים שלו: מסת האלקטרונים זניחה.
ממסה למספר חלקיקים
כשנתונה מסה ומבקשים מספר חלקיקים (או להפך):
1. מסה מולרית של החומר: , ב-.
2. מולים: . אם המסה נתונה בטון או בקילוגרם - קודם ממירים לגרם.
3. אילו חלקיקים מבקשים? מולקולות - נשארים עם . אטומים - כופלים את במספר האטומים שבמולקולה (ב- - פי ; אטומי חמצן ב- - פי ).
4. מספר חלקיקים: , ורושמים את התוצאה עם שם החלקיקים ("מולקולות מים", "אטומי חמצן").
"מולקולות" ו"אטומים" הם שני דברים שונים. בדוח התובנות של קיץ 2025, בשאלה שביקשה מספר מולקולות: "תלמידים טועים וכופלים את מספר המולקולות שחישבו במספר האטומים שיש בכל מולקולה". כופלים במספר האטומים רק כשהשאלה מבקשת אטומים.
המקדם שבניסוח לא נכנס למסה המולרית: המסה המולרית של היא גם כשבניסוח כתוב . בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים מכניסים לחישוב מסה מולרית את המקדם המופיע בניסוח המאוזן של התגובה".
"מסה מולרית" ו"גודל ענן האלקטרונים" הם שני גדלים שונים: מסה מולרית נמדדת ב- ומשמשת לחישובים, וגודל ענן האלקטרונים הוא מספר האלקטרונים במולקולה ומשמש להשוואת אינטראקציות ון-דר-ולס. בדוח התובנות של קיץ 2024: "תלמידים מחשבים גודל ענן אלקטרונים במקום לחשב מסה מולרית".
דוגמה א - מספר מולקולות ממסה בטונות
קרחון יבשתי מכיל כ- קרח, . קרחון שמסתו טון נפל למים והותך כולו. כמה מולקולות מים נוספו לים? פרטו את חישוביכם.
נתון: טון גרם.
1. נתון: (המרה מטון לגרם). מבוקש: מספר מולקולות המים, .
2. מסה מולרית: .
3. מולים: .
4. מספר מולקולות: מולקולות.
5. השאלה מבקשת מולקולות, ולכן לא כופלים במספר האטומים שבמולקולה. (אם מחשבים רק את הקרח, מתקבלות כ- מולקולות; ההבדל זניח.)
נוספו לים כ- מולקולות מים.
דוגמה ב - השוואת מספר האטומים בארבעה מדגמים
איזה מבין המדגמים הבאים מכיל את מספר האטומים הכולל הגדול ביותר?
א. גרם גופרית, .
ב. מול מולקולות פחמן דו-חמצני, .
ג. גרם מתאן, .
ד. מול מולקולות הקסאן, .
1. מה משווים: מספר האטומים יחסי למספר המולים של האטומים, ולכן מספיק להשוות מולי אטומים.
2. א: ; מולקולות; בכל מולקולה אטומים: אטומים.
3. ב: בכל מולקולת שלושה אטומים: אטומים.
4. ג: ; ; בכל מולקולה אטומים: אטומים.
5. ד: בכל מולקולת יש אטומים: אטומים, כלומר אטומים - הכי הרבה.
ד
2. ניסוח מאוזן ויחס המולים בתגובה
יחס המולים בתגובה
הניסוח אומר הרבה יותר מ"מימן וברום נותנים מימן ברומי": הוא אומר שמכל מולקולה של מימן יוצאות שתי מולקולות של מימן ברומי. בזכות המקדמים אפשר לחשב מראש כמה תוצר יתקבל מכל כמות של מגיב.
במדויק: יחס המולים בין שני חומרים בתגובה הוא היחס בין המקדמים שלהם בניסוח המאוזן. הוא שווה ליחס בין מספרי המולים של החומרים שמגיבים או נוצרים, וליחס בין מספרי החלקיקים שלהם. הוא אינו יחס המסות. אם המקדמים של A ושל B הם ו-, אז .
יחס המולים נכון רק לניסוח מאוזן, ולכן כשהניסוח לא נתון או לא מאוזן - קודם מאזנים. יחס המולים מחבר בין כל שני חומרים בתגובה: שני מגיבים, מגיב ותוצר, או שני תוצרים.
איזון ניסוח של תגובה פשוטה
1. כותבים את הנוסחאות של המגיבים והתוצרים, עם מצבי צבירה. את הנוסחאות לא משנים - רק מוסיפים מקדמים.
2. מתחילים מיסוד שמופיע בחומר אחד בכל צד, ובוחרים מקדמים לפי הכפולה המשותפת הקטנה (O ב- וב-: ו-, ולכן ).
3. מאזנים את שאר היסודות. יסוד שמופיע כיסוד חופשי (, , ) - בסוף, כי שינוי המקדם שלו לא משנה יסודות אחרים.
4. בודקים: סופרים כל יסוד בשני הצדדים, ובתהליך עם יונים - גם את סכום המטענים.
מעבר בין שני חומרים ביחס המולים
- הכלל: , כש- ו- הם המקדמים של A ושל B בניסוח המאוזן.
•דוגמה: ב- היחס , ולכן מכל נוצר .
•מקדם יכול להיות שבר: ב- מכל מגיב נוצרים .
•כשמבקשים "סך הכול" של כמה תוצרים, מחשבים כל אחד לפי המקדם שלו ומחברים: בפירוק , מ- מגיב נוצרים גזים.
חומר לא טהור: נתון באחוזים
כשרק חלק מהדגימה הוא החומר שמגיב (עפרה, תערובת), מחשבים קודם את המסה של החומר עצמו, ורק ממנה עוברים למולים:
למשל, בעפרה שמסתה ו- ממנה , יש .
המקדמים הם יחס מולים, לא יחס מסות. בניתוח בגרות 2017: תלמידים "לא הבינו שמקדמים בניסוח התגובה מייצגים את יחס המולים של החומרים ולא מייצגים את יחס המסות". את המסה מחשבים רק בסוף: .
כותבים את יחס המולים ומשתמשים בו. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים רושמים יחס מולים אולם לא מתייחסים אליו כלל בחישובים". ובניתוח בגרות 2017: "חוסר התייחסות למקדמים בניסוח התגובה: מבצעים חישובים על פי יחס המולים 1:1".
נתון באחוזים לא מדלגים עליו: מחשבים לפי החלק של החומר בדגימה, ולא לפי כל הדגימה. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים לא יודעים לבצע חישובים על פי נתונים באחוזים".
דוגמה - איזון ואז מסת תוצר ממסת מגיב
מייצרים מימן ברומי, , ממימן, , ומברום גזי, .
1. רשמו ניסוח מאוזן של התגובה לייצור .
2. מהי מסת שמתקבלת בתגובה בין גרם לבין מספר מולים מתאים של ? פרטו את חישוביכם.
1. ניסוח: . בדיקה: H - ; Br - .
2. נתון: . מבוקש: . "מספר מולים מתאים" של ברום - כלומר מספיק ברום, והמימן מגיב כולו.
3. מולי מימן: ; .
4. יחס מולים : .
5. מסה: ; .
; מתקבלים (כ- גרם) מימן ברומי.
3. גורם מגביל ומגיב בעודף
גורם מגביל ומגיב בעודף
אם יש לכם 10 לחמניות ו-6 נקניקיות, תוכלו להכין רק 6 נקניקיות בלחמנייה, ו-4 לחמניות יישארו. בתגובה כימית קורה אותו דבר: כשמערבבים שני מגיבים בכמויות שרירותיות, אחד מהם נגמר קודם, והתגובה נעצרת - גם אם מהמגיב השני עוד נשאר.
במדויק: הגורם המגביל הוא המגיב שנצרך כולו בתגובה, לפי יחס המולים שבניסוח המאוזן, לפני שהמגיבים האחרים נצרכים. כמות התוצרים נקבעת לפיו בלבד. מגיב בעודף הוא מגיב שחלק ממנו נשאר בתום התגובה. הגורם המגביל נקבע לפי מספר המולים ויחס המולים יחד, ולא לפי המסה או לפי מספר המולים לבדו. אם המגיבים נמצאים בדיוק ביחס המולים שבניסוח, כולם נצרכים ואין מגיב בעודף.
גורם מגביל נוסף לתכנית בתשפ"ז. הוא מופיע בכל שלושת סוגי החישובים: בתגובה בין חומרים שנתונה המסה שלהם, בתגובה בתמיסה (הנושא "תמיסות וריכוז מולרי") ובתגובה של גזים (הנושא "המצב הגזי"). שאלה ששואלת "מה נשאר בכלי" או "האם התמיסה בתום התגובה חומצית" היא בדרך כלל שאלה על גורם מגביל.
קביעת הגורם המגביל
כשנתונות הכמויות של שני מגיבים:
1. ניסוח מאוזן ויחס המולים בין המגיבים, .
2. מולים של כל מגיב: (או , ).
3. השוואה: מחשבים כמה מולים של B נדרשים לכל A שיש: . אם יש יותר B ממה שנדרש - A הוא הגורם המגביל ו-B בעודף; אם יש פחות - B הוא הגורם המגביל.
4. תוצרים מחשבים רק לפי הגורם המגביל.
5. העודף: , עם יחידות.
6. תשובה במשפט: מי הגורם המגביל, כמה נוצר וכמה נשאר.
שלוש האפשרויות
פתרון בטבלה: התחלה, הגיב, נשאר
אפשר לסדר את החישוב בטבלה. כותבים את היחידה בכותרת של כל שורה; את החישוב עצמו לא חייבים לפרט בתוך הטבלה. בתגובה , עם ו- :
המגיב שיש ממנו פחות מולים, או פחות גרמים, הוא לא בהכרח הגורם המגביל. ב-, עם Al ו- , יש פחות חמצן - ובכל זאת שניהם נצרכים יחד, כי . תמיד משווים דרך המקדמים.
כשהשאלה אומרת "המגיבים הגיבו בשלמות" או "כל החומרים הגיבו", אין מגיב בעודף: אפשר לחשב את התוצר מכל אחד מהמגיבים. כשהיא אומרת "מספר מולים מתאים" של מגיב אחד - המגיב השני הוא זה שנצרך כולו, ולפיו מחשבים.
דוגמה א - גורם מגביל בין מוצק לתמיסה, וה-pH בסוף
הכניסו גרם אשלגן מימן פחמתי, , לתוך מ"ל תמיסת בריכוז . לפניכם ניסוח התגובה שהתרחשה:
קבעו אם בתום התגובה ה-pH של התמיסה שהתקבלה היה גדול מ-, קטן מ- או שווה ל-. פרטו את חישוביכם, והסבירו.
1. מולי : ; . בהמסה היחס , ולכן .
2. מולי : , יחס ; .
3. גורם מגביל: היחס בתגובה . ל- נדרשים , ויש . לכן הוא הגורם המגביל, ו- בעודף.
4. העודף: יוני .
5. מסקנה: בתום התגובה נשארים בתמיסה יוני , ולכן היא חומצית.
ה-pH קטן מ-: הגורם המגביל הוא , ובתמיסה נשארים יוני בעודף.
דוגמה ב - כשאין מגיב בעודף: שני המגיבים נצרכים
בזיקוקים משתמשים באבקת אלומיניום שנשרפת לפי התגובה .
תלמידה לקחה כלי סגור ובו גרם אבקת אלומיניום, , ו- גרם חמצן גזי, . התלמידה הציתה את התערובת, והחומרים הגיבו ליצירת אלומיניום חמצני, . בסיום התגובה לא נשארו מגיבים בכלי. מהי מסת האלומיניום החמצני שנוצר? נמקו את תשובתכם.
1. חוק שימור החומר: אטומים לא נוצרים ולא נעלמים, והכלי סגור. לא נשארו מגיבים, ולכן כל המסה של המגיבים עברה לתוצר היחיד: .
2. בדיקה במולים: ; .
3. השוואה לפי המקדמים: ו- - שווים. המגיבים ביחס בדיוק, ואין מגיב בעודף.
4. תוצר: ; ; - אותה תוצאה.
נוצרו אלומיניום חמצני: לפי חוק שימור החומר, כל מסת המגיבים () עברה לתוצר.
4. חישובים בתגובות עוקבות
תגובות עוקבות
בתעשייה חומר לא נוצר תמיד בצעד אחד. טיטניום, למשל, מפיקים בשני שלבים: קודם הופכים את המחצב לתרכובת ביניים, ואז את תרכובת הביניים למתכת. כדי לדעת כמה מחצב צריך, עוקבים אחרי המולים משלב לשלב.
במדויק: תגובות עוקבות הן תגובות שבהן תוצר של תגובה אחת הוא מגיב בתגובה שאחריה (תוצר ביניים). מספר המולים של תוצר הביניים שנוצר בתגובה הראשונה הוא מספר המולים שמגיב בתגובה השנייה (כשכל תוצר הביניים מגיב). את יחס המולים בכל תגובה קובעים לפי הניסוח של אותה תגובה.
אפשר לעבור את השלבים אחד אחד, ואפשר לחשב קודם יחס מולים כולל בין החומר הראשון לאחרון: מכפילים את יחסי המולים של השלבים. כשהיחס בכל שלב הוא , גם היחס הכולל הוא .
חישוב בשרשרת של תגובות
כשנתון חומר בתגובה הראשונה ומבקשים חומר בתגובה אחרת:
1. מסמנים את השרשרת: מה החומר הנתון, מה תוצר הביניים שעובר מתגובה לתגובה, ומה המבוקש. תגובה שאין בה אף אחד מהם - לא צריך.
2. מולים של החומר הנתון ( וכו').
3. תגובה ראשונה: יחס המולים בין הנתון לתוצר הביניים, לפי המקדמים בתגובה הראשונה.
4. תגובה שנייה: מספר המולים של תוצר הביניים עובר כמו שהוא; יחס המולים בינו לבין המבוקש לפי המקדמים בתגובה השנייה.
5. מהמולים לגודל המבוקש (, ), עם יחידות, ותשובה במשפט.
יחס מולים כולל
אם בתגובה אחת ו- בתגובה שאחריה, היחס הכולל הוא מכפלת היחסים:
למשל, ב- ואחריה : היחס והיחס , ולכן .
את מספר המולים של תוצר הביניים מעבירים לתגובה השנייה כמו שהוא. בדוח התובנות של קיץ 2025: "בתגובות עוקבות, תלמידים מחשבים מספר מולים של חומר בתגובה אחת ובמקום להעביר את הנתון מהתגובה הראשונה לתגובה השנייה הם נעזרים במקדם של החומר שכתוב בתגובה השנייה" וכופלים בו.
עונים על מה שנשאל עד הסוף. בדוח התובנות של קיץ 2025, בשאלה על תגובות שרשרת: "תלמידים טועים ומסיימים בחישוב מספר מולים בלי לחשב מספר מולקולות".
דוגמה א - מספר מולקולות התוצר אחרי שתי תגובות
בניסוי מילר-יורי הכניסו למכל תערובת של הגזים מים, אמוניה, מתאן ומימן, וסיפקו לה אנרגיה בזרם חשמלי. חלק מהתגובות שהתרחשו:
1.
2.
תוצרים של תגובות 1 ו-2 הגיבו בתגובה 3, שבה נוצר גליצין:
3.
נתון כי בניסוי הגיבו מול אמוניה. חשבו כמה מולקולות גליצין התקבלו בתגובה. פרטו את חישוביכם. הניחו שכל המגיבים הגיבו בשלמות.
1. השרשרת: אמוניה מגיבה בתגובה 2 ונותנת ; מגיב בתגובה 3 ונותן גליצין. תגובה 1 לא נדרשת: אין בה לא אמוניה ולא .
2. תגובה 2: יחס המולים , ולכן .
3. תגובה 3: יחס המולים גליצין , ולכן מספר המולים של גליצין הוא .
4. מספר מולקולות: מולקולות.
התקבלו מולקולות גליצין.
דוגמה ב - מסת חומר מוצא דרך תוצר ביניים, בטונות
הפקת טיטניום מתבצעת בשני שלבים:
(1)
(2)
כמה טון טיטניום חמצני, , דרושים כדי להפיק טון אחד של המתכת טיטניום, ? פרטו את חישוביכם.
נתון: טון גרם.
1. יחס מולים כולל: בתגובה (1) , ובתגובה (2) . לכן .
2. מולי טיטניום: .
3. מולי : .
4. מסה: ; , כלומר טון.
דרושים כ- טון טיטניום חמצני.