פרק הבנת הנקרא
בכל שאלוני הבגרות באנגלית הפרק הראשון הוא קטע קריאה באנגלית, ואחריו שאלות על הקטע. הפסקאות ממוספרות בספרות רומיות: I, II, III. בשוליים יש מספרי שורות. ליד רוב השאלות כתוב לאיזו פסקה או לאילו שורות הן מתייחסות, והשאלות באות בסדר של הטקסט.
במדויק: הקטע הוא מאמר או כתבה (מידע, תיאור או סיפור אישי). יש ארבעה סוגי תשובות: הקפת תשובה אחת, סימון שתי תשובות נכונות, תשובה פתוחה אחרי ANSWER, והשלמה של משפט שכבר התחיל. בשאלונים E, F ו-G יש גם שאלות על הכותב: למה הוא נותן דוגמה, ומה הדעה של מי שמדבר בקטע.
1. שאלה אמריקאית: תשובה אחת נכונה
שאלה אמריקאית
שאלה עם ארבע תשובות ממוספרות, מ-i עד iv, ורק אחת מהן נכונה. מקיפים את המספר שלה. הרבה פעמים השאלה היא What do we learn from paragraph I, כלומר "מה הפסקה הזאת מספרת לנו".
במדויק: בשאלה שיש בה תשובה אחת נכונה, הקפה של שתי תשובות היא אפס נקודות, גם אם אחת מהן נכונה.
איך פותרים שאלה אמריקאית
1. קוראים את השאלה ומסמנים על מה היא שואלת ובאיזו פסקה.
2. קוראים את הפסקה כולה, לא רק את המשפט הראשון.
3. עונים לעצמכם במילים שלכם, לפני שקוראים את התשובות.
4. פוסלים כל תשובה שלא כתובה בפסקה, גם אם היא נשמעת הגיונית.
5. מקיפים מספר אחד בלבד.
בשאלה "מה לומדים מהפסקה" כל תשובה היא נושא: למה, איך או מה. בודקים איזה מהנושאים האלה הפסקה באמת מסבירה.
מסיח נפוץ: תשובה שלוקחת מילה מהפסקה ומחברת אותה לרעיון שלא כתוב שם. בשאלה 1 בדוגמה, truck מופיעה בפסקה, אבל הפסקה לא מספרת איך ליסה מטפלת במשאית.
דוגמה - מה לומדים מהפסקה
הפסקה מתוך הכתבה CAMELS HELP FARMERS IN AUSTRALIA:
השאלה:
1. השאלה: מה לומדים מפסקה I.
2. הפסקה מספרת על החווה של ליסה, שיש בה אלפי כבשים. בסוף הפסקה מגיע העיקר: בשדה אחד יש בעלי חיים שלא מצפים לראות בחוות כבשים, עשרה גמלים.
3. המילים you do not expect to see אומרות "לא מצפים לראות", כלומר משהו לא רגיל. זה בדיוק unusual.
4. תשובה i: לא כתוב למה ליסה נעשתה חקלאית. תשובה ii: כתוב שהיא דואגת שיהיו לכבשים מספיק אוכל ומים, אבל לא כמה הן צריכות. תשובה iii: המשאית מופיעה, אבל לא כתוב איך ליסה מטפלת בה.
תשובה iv.
2. סימון שתי תשובות נכונות
שאלת שתי תשובות
בשאלה שנפתחת ב-PUT A √ BY THE TWO CORRECT ANSWERS יש שש תשובות, ושתיים מהן נכונות. שמים √ ליד שתיהן.
במדויק: כל תשובה נכונה מקבלת חצי מהניקוד של השאלה. על כל סימון מעבר לשניים מורידים את הניקוד של תשובה אחת, ולכן שלושה סימונים, ששניים מהם נכונים, שווים רק חצי מהשאלה.
איך פותרים
1. קוראים את השאלה ואת הפסקה שהיא מפנה אליה.
2. עוברים על כל שש התשובות, ולכל אחת מחפשים בפסקה את המשפט שאומר אותה.
3. תשובה שאין לה משפט בפסקה - פוסלים.
4. מסמנים בדיוק שתיים.
גם כשאתם לא בטוחים, לא מסמנים שלוש. הסימון השלישי מוריד נקודות אפילו כששתי התשובות האחרות נכונות.
דוגמה - מה ליסה מסבירה על העצים
הפסקה:
השאלה:
1. תשובה i: כתוב שהחקלאים שתלו את העצים כדי לתת צל לכבשים בקיץ החם: to provide shade. נכונה.
2. תשובה ii: כתוב מאיפה הביאו את העצים, מהודו, אבל לא מתי. נפסלת.
3. תשובה iii: לא כתוב שהכבשים אוכלות את העצים. הבעיה היא שהעשב מת ואין לכבשים מה לאכול. נפסלת.
4. תשובה iv: הקיץ מופיע רק כסיבה לצל, לא כתוב שהעצים גדלים בו טוב. נפסלת.
5. תשובה v: העצים לוקחים הרבה מים מהאדמה, העשב מת, ואין מספיק אוכל לכבשים. זו הבעיה. נכונה.
6. תשובה vi: החקלאים ניסו לכרות ולשרוף את העצים, אבל העצים גדלו שוב, כלומר הם לא הצליחו, וזה ההפך מ-successfully. נפסלת.
תשובות i ו-v.
3. שאלה פתוחה: ANSWER
שאלה פתוחה
שאלה באנגלית, ואחריה המילה ANSWER וקו. כותבים את התשובה באנגלית, אפשר במשפט קצר ואפשר גם בכמה מילים. מותר להשתמש במילים של הטקסט, ומותר לנסח אחרת.
במדויק: מקבלים כל ניסוח שהגיוני ושנשען על הטקסט. תשובה שלא כתובה באנגלית היא אפס.
איך עונים
1. מסמנים את מילת השאלה: Why (למה), How (איך), Where (איפה), When (מתי), What (מה).
2. מוצאים בפסקה את המשפט שעונה בדיוק על השאלה הזאת.
3. כותבים את התשובה, ומשאירים בחוץ פרטים שלא קשורים לשאלה.
4. קוראים שוב את השאלה ואת התשובה ברצף: האם התשובה עונה על מה שנשאל?
על מה מורידים נקודות
כשכתוב Give ONE answer, כותבים תשובה אחת, גם אם בפסקה יש שתיים. תשובה נוספת מורידה נקודות.
טעות כתיב שמשנה את המשמעות, למשל live שנכתבה במקום leave, נחשבת טעות בתוכן ולא רק בכתיב.
דוגמה - שאלת Why
מתוך פסקה II:
השאלה:
1. מילת השאלה היא why: שואלים מה הסיבה שיש לליסה גמלים.
2. המשפט הראשון בפסקה אומר מה הגמלים עושים בשבילה: הם עוזרים לה להיפטר מעצי השיטה שבשדות שלה, acacia trees.
3. כותבים את זה במשפט קצר. אפשר להעתיק את המשפט מהטקסט, כי הוא עונה בדיוק על השאלה.
גם They get rid of the acacia trees מקבלת את כל הנקודות.
4. השלמת משפט ותשובה
השלמה
בשאלות COMPLETE THE SENTENCE ו-COMPLETE THE ANSWER התשובה כבר התחילה, למשל The camels ____ או Because ____. ממשיכים את המשפט מהמקום שבו הוא נעצר, כך שיחד עם ההתחלה ייצא משפט אחד תקין.
במדויק: אם מתחילים משפט חדש, עם נושא ופועל משלו, מורידים חצי מהניקוד של הסעיף. כל ההורדה הזאת היא על הדקדוק, ועל התוכן אפשר לאבד עוד.
איך משלימים
1. קוראים את השאלה ואת ההתחלה שכבר כתובה.
2. מוצאים בפסקה את המידע שעונה על השאלה.
3. מתאימים את המידע להתחלה: אחרי The camels בא פועל, אחרי Because בא משפט, אחרי By בא פועל עם ing.
4. קוראים את ההתחלה ואת ההשלמה ברצף. אם יוצא משפט אחד שלם, זה טוב.
מה בא אחרי ההתחלה
כשהשאלה בעבר, למשל How did, ההשלמה בעבר: The camels ate, לא The camels eat.
משפט חדש הוא רק משפט עם נושא ופועל משלו. אם אחרי By כתבתם call a friend במקום calling, זו טעות דקדוק, ומורידים עליה פחות.
דוגמה א - השלמה אחרי נושא
מתוך פסקה III:
השאלה:
1. שואלים איך הגמלים עצרו את התפשטות העצים. ההתחלה היא The camels, ולכן עכשיו צריך פועל.
2. בפסקה כתוב שהגמלים אכלו הרבה פרחים וזרעים של עצי השיטה, ולכן העצים לא התפשטו.
3. השאלה בעבר, How did, ולכן ממשיכים בעבר: ate.
גם ate a lot of acacia seeds לבד מתקבלת.
דוגמה ב - שתי השלמות אחרי to
מתוך פסקה IV:
השאלה:
1. ההתחלה נגמרת ב-to, ולכן כל השלמה מתחילה בפועל בצורת הבסיס.
2. בפסקה יש שני דברים שהמדענים ביקשו: asked these farmers to put camels, ו-told the farmers to check.
3. כל דבר בשורה משלו. לא כותבים את שניהם באותה שורה, ולא מוסיפים שלישי.
5. שאלות על הכותב: דוגמה, מטרה ודעה
שאלות על הכותב
בשאלונים D, E, F ו-G יש שאלות שלא שואלות "מה כתוב", אלא "למה זה כתוב": למה הכותב נותן דוגמה, ומה הדעה של מי שמדבר בקטע. התשובות לשאלות האלה הן בדרך כלל רעיון כללי, ולא פרט מהטקסט.
במדויק: בשאלה Why does the writer give the example in lines... התשובות ממשיכות את המילים To show that ("כדי להראות ש..."). התשובה הנכונה היא הרעיון שהדוגמה ממחישה.
שאלת "למה הכותב נותן דוגמה"
1. מוצאים את הדוגמה לפי מספרי השורות. מילים כמו for example ו-such as מסמנות אותה.
2. קוראים את המשפט שלפני הדוגמה. בדרך כלל שם כתוב הרעיון הכללי.
3. בוחרים את התשובה שאומרת את הרעיון הכללי הזה, גם אם במילים אחרות.
שאלת "מה הדעה של..."
1. מוצאים בפסקה את מה שהאדם אומר במירכאות.
2. מחפשים מילים של דעה: I doubt ("אני בספק"), I believe, a good thing, should.
3. פוסלים תשובות שהן דעה של אנשים אחרים בקטע, ותשובות שהאדם אומר ההפך מהן.
בשאלת הדעה יש בדרך כלל תשובה שהיא דעה של אחרים בקטע, למשל מה ש-people worry about. היא נשמעת נכונה, אבל זו לא הדעה של מי ששואלים עליו.
דוגמה א - למה הכותב נותן דוגמה
מתוך הכתבה ZOOM FATIGUE, שורות 18-20:
השאלה:
1. הדוגמה היא הילדים שמתרוצצים בבית בזמן הפגישה, והמילים for example מסמנות אותה.
2. המשפט שלפניה אומר שהעובדה שמצטרפים לזום מהבית יכולה לגרום ללחץ: can cause stress. זה הרעיון הכללי.
3. תשובה ii אומרת את אותו רעיון במילים אחרות: can be stressful במקום can cause stress.
4. תשובה i הפוכה לטקסט: הבעיה היא שאנחנו לא מוכנים. תשובה iii: הכותב לא ממליץ להפסיק לעבוד מהבית. תשובה iv לוקחת את המילה unprepared, אבל בטקסט היא מתארת אותנו, לא את הפגישות.
תשובה ii.
דוגמה ב - הדעה של מי שמדבר בקטע
מתוך הכתבה ROBOTS IN SPACE, פסקה VI:
השאלה:
1. מחפשים מה גורדון אומר במירכאות, ומילים של דעה.
2. I doubt that will happen: גורדון בספק שרובוטים ייקחו לאנשים את העבודות. זו הדעה של people, לא שלו, ולכן תשובה ii נפסלת.
3. that will actually be a good thing: לדעתו זה טוב אם רובוטים יחליפו בני אדם במשימות בחלל. זו תשובה iii, במילים אחרות: instead of astronauts.
4. על תשובות i ו-iv גורדון לא אומר דבר בפסקה.
תשובה iii.