שתי דרכי קריאה
בבחינה לא קוראים את הקטע כמו ספר, מילה אחרי מילה מההתחלה עד הסוף. קודם מעיפים מבט כדי לדעת על מה הקטע ומה יש בכל פסקה. אחר כך, לכל שאלה, מחפשים את המקום שבו נמצאת התשובה, וקוראים אותו לאט ובדיוק.
במדויק: בבחינה משתמשים בשתי דרכי קריאה. קריאה להתמצאות: עוברים מהר על הקטע כדי לדעת על מה הוא, וסורקים את הפסקה שבשאלה כדי למצוא מילה, שם או רעיון מהשאלה. קריאה מדויקת: קוראים לאט את המשפטים שמצאתם, ואת המשפט שלפניהם ואחריהם, כדי להבין בדיוק מה הם אומרים. בכל שאלה עושים את שתיהן, בסדר הזה.
בתוכנית הלימודים קוראים לשתי הדרכים reading for orientation, כלומר קריאה כדי למצוא את המקום, ו-reading for information and argument, שנקראת גם detailed reading, כלומר קריאה מדויקת. שאר השיעורים בנושא מלמדים מה מחפשים בקריאה המדויקת: אותו רעיון במילים אחרות, מילים לא מוכרות, מילים שמפנות אחורה, מילות קישור והסקה.
רק מה שכתוב בקטע
התשובה לכל שאלה נמצאת בקטע. גם כשתשובה נשמעת הגיונית, או נכונה בעולם האמיתי, היא לא נכונה אם הקטע לא אומר אותה. למשל, בקטע על ספרייה מיוחדת שיש בה כלים ולא ספרים, התשובה "אילו ספרים היא שאלה" נפסלת.
במדויק: תשובה נכונה היא תשובה שנשענת על הקטע. בשאלות הפתוחות ובהשלמות מקבלים גם ניסוח שלא מופיע במפתח, אם הוא הגיוני ונשען על הקטע. ידע כללי שלכם לא מחליף משפט מהקטע.
1. פסקאות ושורות: איפה נמצאת התשובה
המפה של הקטע
לכל פסקה בקטע יש מספר רומי: I, II, III. בשוליים יש מספרי שורות. כמעט כל שאלה אומרת לכם איפה לחפש: בפסקה מסוימת, למשל paragraph IV, או בשורות מסוימות, למשל lines 14–15. זו המפה שלכם.
במדויק: כשהשאלה מפנה לפסקה, התשובה נמצאת בפסקה הזאת, ולא תמיד במשפט הראשון שלה. כשהשאלה מפנה לשורות, מתחילים מהשורות האלה. בשאלת refers to התשובה נמצאת לפעמים לפני השורה שבשאלה, במשפט שהמילה מפנה אליו. כשכתוב Base your answer on או from lines, עונים רק ממה שכתוב בשורות האלה, גם אם יש מידע דומה במקום אחר בקטע.
השאלות באות בדרך כלל בסדר של הקטע: שאלה 1 על ההתחלה, והשאלה האחרונה על הסוף. לפעמים שאלה חוזרת קצת אחורה, למשל שאלה על כל הפסקה אחרי שאלה על כמה שורות ממנה.
מה ההפניה בשאלה אומרת
איך מוצאים את התשובה
1. קוראים את השאלה ומסמנים את ההפניה: פסקה או שורות.
2. מסמנים בשאלה את מילות המפתח: שם, מקום, מספר, או פעולה. למשל first ask ו-guide dog.
3. סורקים את הפסקה ומחפשים את המילים האלה, או מילים דומות להן.
4. כשמוצאים, קוראים את כל המשפט, ואת המשפט שלפניו ושאחריו.
5. בודקים שהמשפט עונה בדיוק על מילת השאלה: What happens, Why, How.
התשובה לא תמיד בהתחלה של הפסקה. בשאלה על פסקה I בכתבה על הספרייה המיוחדת, התשובה נמצאת במשפט האחרון. לכן קוראים את הפסקה עד הסוף.
כשכתוב According to ושם של אדם, מחפשים בפסקה את המירכאות. התשובה נמצאת במה שהאדם הזה אומר, ולא בתיאור של הכותב.
דוגמה - מילים מהשאלה באמצע הפסקה
מתוך פסקה IV, שורות 21-24:
השאלה:
1. ההפניה היא פסקה IV. מילות המפתח הן first ask ו-guide dog, כלומר "מבקשים כלב נחייה בפעם הראשונה".
2. סורקים את הפסקה. המילים האלה מופיעות כמעט כמו שהן בשורה 23, באמצע הפסקה ולא בהתחלה.
3. קוראים את כל המשפט: הם ממלאים שאלון, fill in a questionnaire, כשהם מבקשים כלב בפעם הראשונה.
4. בודקים מול השאלה: What happens שואלת מה קורה. הרשימה הארוכה של מי שמחכים לכלב היא משפט אחר, ולא מה שקורה בבקשה הראשונה.
5. ההתחלה They כבר כתובה, ולכן ממשיכים בפועל, בזמן הווה כמו בשאלה.
2. אותו רעיון במילים אחרות
אותו רעיון במילים אחרות
בשאלות האמריקאיות ובשאלות הסימון, התשובה הנכונה כמעט אף פעם לא מעתיקה משפט מהקטע. היא אומרת את אותו רעיון במילים אחרות. למשל, בקטע כתוב they know that, ובתשובה הנכונה כתוב They realize that.
במדויק: התשובה הנכונה אומרת את מה שהקטע אומר, על אותו דבר, בלי להוסיף ובלי להפוך. היא יכולה להחליף מילה במילה נרדפת, לסכם כמה פרטים במילה כללית אחת, להפוך משפט פעיל לסביל, או לומר מה התוצאה של מה שכתוב. תשובה שמעתיקה מילים מהקטע אבל משנה את המשמעות שלהן היא לא נכונה.
גם בשאלות הפתוחות ובהשלמות אפשר לכתוב במילים שלכם. מקבלים כל ניסוח שהגיוני ושנשען על הקטע, וגם העתקה מהקטע מתקבלת כשהיא עונה בדיוק על השאלה.
איך משנים את הניסוח
איך בודקים אם תשובה אומרת את מה שכתוב
1. מתרגמים לעצמכם את התשובה לעברית.
2. מחפשים בפסקה משפט שאומר את אותו רעיון, גם אם במילים אחרות.
3. בודקים כל חלק בתשובה: על מי מדובר, מה קורה, ומילים קטנות כמו always, all, only ו-most.
4. תשובה שחוזרת על מילים מהקטע בודקים פעמיים: האם המילים האלה מתארות בקטע את אותו דבר?
5. בוחרים את התשובה שכולה נשענת על הקטע.
מסיח נפוץ: תשובה עם מילה מהקטע שמתארת שם דבר אחר. בשאלה על פסקה I בכתבה על השיטפונות, המילים worst ו-experts מופיעות בפסקה, אבל התשובות שבנויות עליהן לא נכונות.
מילה קטנה יכולה לפסול תשובה. בקטע כתוב שבערים כמו וואהן שתלו דשא על הגגות של הרבה בניינים, many buildings, והתשובה אומרת on all rooftops. all זה לא many, ולכן התשובה נפסלת.
דוגמה - מילה כללית במקום הפרטים
מתוך פסקה I בכתבה על הספרייה המיוחדת, שורות 4-9:
השאלה:
1. מתרגמים כל תשובה ומחפשים בפסקה משפט שאומר אותה.
2. תשובה iv: במשפט האחרון ג'ני הולכת לספרייה כדי לשאול את הדברים שהיא צריכה. המילים the things, כלומר "הדברים", מפנות למברשות הצבע ולסולם מהמשפט הקודם.
3. כלומר, היא הלכה לספרייה כדי להשיג, בין השאר, סולם. זה get a ladder במילים אחרות. התשובה נכונה, אף שהמילה ladder לא מופיעה במשפט האחרון.
4. תשובה i: כתוב שהיא עברה לז'נבה ללמוד, אבל לא מה היא לומדת. תשובה ii: הפוכה לקטע, כי היא לא רצתה לקנות אותן. תשובה iii: הספרייה מזכירה ספרים, אבל בקטע לא כתוב שהיא שאלה ספרים.
תשובה iv.
3. מילים לא מוכרות: הקשר ומילון
מילה שלא מכירים
בכל קטע יש מילים שלא תכירו. זה בסדר. לא צריך להבין כל מילה כדי לענות. הרבה פעמים הקטע עצמו מסביר את המילה, ממש לידה, ולפעמים השאלה בכלל לא תלויה בה.
במדויק: בשאלון E אסור להשתמש במילון. המילים שלא נמצאות ברשימות המילים של התוכנית מסומנות בקו מתחת ובמספר, והתרגום שלהן לעברית ולערבית מופיע ברשימה, glossary, בעמוד שאחרי הקטע. בשאר השאלונים מותר מילון אחד מהרשימה המאושרת, ובחלק מהם מופיע גם תרגום לכמה מילים שמסומנות בכוכבית.
בשאלון E כתוב בהוראות לפני הקטע:
בשאלונים A, B, C ו-G מסמנים לפעמים מילה בכוכבית, למשל guide dog*, והתרגום שלה מופיע בשאלון.
מילון ותרגום לפי שאלון
רמזים בקטע למשמעות של מילה
מה עושים עם מילה לא מוכרת
1. בודקים אם השאלה תלויה במילה. אם לא, ממשיכים.
2. בשאלון E: אם המילה בקו מתחת ועם מספר, מחפשים אותה ברשימה שבעמוד הבא.
3. מחפשים הסבר ליד המילה: אחרי מקף, אחרי that is, אחרי such as, או במשפט הבא.
4. מחפשים חלק מוכר במילה. למשל unprepared היא un ועוד prepared, כלומר "לא מוכנים".
5. כשמותר מילון: בודקים אם המילה בקטע היא שם עצם או פועל, ובוחרים את הפירוש שמתאים למשפט.
מילה מוכרת יכולה להופיע בפירוש אחר. בכתבה על גרפיטי, fines היא שם עצם, "קנסות", ולא "בסדר". ברשימת המילים שבעמוד הבא כתוב שהמילה fine היא noun, ולכן בודקים גם את חלק הדיבר.
לפעמים המילה הקשה מופיעה בשאלה עצמה, וההסבר שלה הוא התשובה. בשאלה על המדענים שנעשו apathetic, המילים שאחריה בקטע, losing interest, הן מה שקרה להם.
אל תעצרו על כל מילה. מחפשים במילון רק מילה שהשאלה או התשובות תלויות בה, ושאין לה הסבר בקטע.
דוגמה - המילה מוסברת אחרי that is
מתוך פסקה II, שורות 7-12:
השאלה:
1. הצירוף social robots חדש. ממש אחריו בא מקף, ואחריו that is, שפירושו "כלומר". בשאלון הזה that is מופיע גם ברשימת המילים המתורגמות.
2. אחרי that is בא ההסבר: רובוטים שיכולים לתקשר עם אנשים בדרכים אישיות שונות.
3. אחרי For instance באות הדוגמאות: מדברים עם ילדים ומבוגרים, משנים הבעת פנים, מספרים בדיחות. כל אלה דרכים אישיות לתקשר עם אנשים.
4. לכן הדוגמאות מראות את מה שההסבר אומר. ההתחלה these robots כבר כתובה, וממשיכים בפועל can interact.
גם can interact with people לבד מתקבלת, וגם can communicate with people.
4. שאלות refers to: למה הכותב מתכוון
מילים שמפנות אחורה
כותבים לא חוזרים כל הזמן על אותו שם. במקום "הגמלים" כותבים they, ובמקום רעיון שלם כותבים this או that. כדי להבין את המשפט, צריך לדעת לאן המילה הזאת מפנה. יש שאלות ששואלות בדיוק את זה: refers to, "מתייחס ל".
במדויק: מילת הפניה מחליפה אדם, דבר, רעיון או מצב שכבר הוזכרו, בדרך כלל באותו משפט או במשפט שלפניו. בשאלת refers to מוצאים את הדבר שהמילה מחליפה, ועונים בו, ולא במילת ההפניה עצמה.
השאלות האלה נראות כך:
או:
מילות הפניה ולאן הן מפנות
איך עונים על שאלת refers to
1. מוצאים את המילה או הצירוף בשורה שבשאלה.
2. חוזרים אחורה: קוראים את המשפט שלפני, ולפעמים שניים או שלושה משפטים.
3. מחפשים מה מתאים: יחיד או רבים, אדם, דבר או רעיון.
4. שמים את מה שמצאתם במקום מילת ההפניה, וקוראים את המשפט. אם הוא הגיוני, מצאתם.
5. עונים בדבר עצמו, ומתאימים את הגוף: כשהאדם אומר my, אנחנו כותבים his.
לפעמים הצירוף שבשאלה נמצא בשורות 22-23, והשאלה אומרת לבסס את התשובה על שורות 21-23. זה סימן שהדבר שהמילה they מפנה אליו נמצא לפני, בשורות 21-22.
כששואלים מה יש במשותף לכל הדברים ש-referred to, כמו wonders of nature, לא עונים על אחד מהם. מחפשים מה נכון לכולם.
בשאלה על מטרה, the same goal, יש בדרך כלל תשובות שהן דרכים להשיג את המטרה. גינות גשם ודשא על הגגות הן דרכים, והמטרה היא מה ששתיהן משיגות.
דוגמה - the same goal: חוזרים לתחילת הפסקה
מתוך פסקה IV, שורות 21-24:
השאלה:
1. מוצאים את the same goal בשורה 24. המילה same אומרת שהמטרה כבר הוזכרה קודם.
2. חוזרים אחורה. וואהן משתמשת בשיטה אחרת, another method, כדי להשיג את אותה מטרה. אחרת ממה? מגינות הגשם שבתחילת הפסקה.
3. המטרה של גינות הגשם כתובה בשורות 21-22: לספוג הרבה גשם מהר. המילים absorb ו-quickly הן העיקר.
4. תשובה ii אומרת את זה בסביל: rain is absorbed quickly. היא נכונה.
5. תשובה i: גינות הגשם הן הדרך של פורטלנד, לא המטרה. תשובה iii: הדשא על הגגות הוא הדרך של וואהן, וגם כתוב many buildings ולא all. תשובה iv: בשורה 25 כתוב שהגגות והגינות also attract, כלומר גם מושכים, ציפורים וחרקים. זה יתרון נוסף, ולא המטרה.
תשובה ii.
5. מילות קישור כשלטי דרך
מילות קישור
מילות קישור הן כמו שלטים בכביש. הן לא מוסיפות מידע משלהן, אבל הן אומרות לכם מה בא אחריהן: ניגוד, סיבה, תוצאה, עוד פרט או דוגמה. למשל, However אומרת: עכשיו בא משהו הפוך למה שקראתם.
במדויק: מילת קישור מראה את הקשר בין שני רעיונות. אחרי מילת ניגוד בא בדרך כלל הרעיון החשוב. אחרי מילת תוספת בא עוד פרט באותה רשימה. אחרי מילת תוצאה באה התוצאה, והסיבה כתובה לפניה.
מילות קישור לפי סוג
איך מילות הקישור עוזרות למצוא תשובה
1. בפסקה שבשאלה, מסמנים את מילות הקישור.
2. בשאלת Why מחפשים because, או את מה שבא לפני so ו-therefore.
3. בשאלה על תוצאה, as a result, מחפשים מה בא אחרי so, as a result ו-this means.
4. בשאלה על כל הפסקה, בודקים מה בא אחרי however או but. שם נמצא בדרך כלל העיקר של הפסקה.
5. אחרי also ו-moreover יש עוד פריט. כשמבקשים ONE answer, בוחרים פריט אחד.
שימו לב לכיוון. לפני so באה הסיבה, ואחריה התוצאה. בכתבה על כלבי הנחייה כתוב שזה קשה מדי לחלק מהכלבים, ואחרי so כתוב שהם לא יכולים לסיים את התוכנית. הקושי הוא הסיבה, והתוכנית שלא הסתיימה היא התוצאה.
although מחברת שני דברים שנראים סותרים. הפעילים בכתבה על תיירות "הזדמנות אחרונה" יצאו בעצמם לטיולים האלה, ובכל זאת הם מנסים לשכנע אחרים שזה לא רעיון טוב. מכאן מה שאולפסון מקווה: שפחות אנשים ייצאו לטיולים כאלה.
also מסמנת תוספת, ולא את העיקר. בכתבה על השיטפונות כתוב שהגגות הירוקים also attract, כלומר גם מושכים, ציפורים וחרקים. זה יתרון נוסף, ולא המטרה שלהם.
דוגמה - However מסמנת את העיקר
מתוך פסקה II, שורות 7-11:
השאלה:
1. מסמנים את מילות הקישור: However בשורה 7, ואחר כך This is because בשורה 10.
2. לפני However: בדרך כלל, normally, מערכות הניקוז, drains, מוציאות את הגשם מהרחובות. אחרי However בא העיקר: הן לא בנויות לכמויות עצומות של גשם שמגיעות פתאום.
3. כלומר, לרוב הן עובדות, אבל לא תמיד. זו תשובה i: למה הן לא תמיד יכולות למנוע שיטפונות.
4. This is because מסביר למה למים אין לאן ללכת: הכבישים והמדרכות עשויים מבטון ומאספלט. זה מסיח של תשובה iii: made from מתאר את הכבישים, לא את מערכות הניקוז.
5. תשובה ii: בפסקה לא משפרים את מערכות הניקוז. תשובה iv: המילים not built to cope אומרות שהן לא נבנו לכמות כזאת, ולא שקשה לבנות אותן.
תשובה i.
6. הסקה: מה מבינים בלי שכתוב במפורש
הסקה
יש שאלות שהתשובה שלהן לא כתובה במילים האלה בקטע. מחברים שני דברים שכתובים, ומבינים מהם דבר שלישי. למשל, אם כתוב שהתושבים שונאים את הרעש, אבל יודעים שבסוף העבודה יהיו מוגנים מסכנה, אפשר להבין שהם מבינים שהעבודה חשובה.
במדויק: בשאלת הסקה התשובה לא כתובה בקטע במילים האלה, אבל היא חייבת לנבוע ישר ממה שכתוב בשורות או בפסקה שבשאלה. לא מוסיפים ידע מבחוץ ולא מנחשים. השאלות האלה נפתחות בדרך כלל ב-What can we understand או ב-We can understand.
הסקה היא לא דעה שלכם. התשובה הנכונה היא זו שכל קורא של הקטע יגיע אליה, כי היא נובעת ממה שכתוב.
איך נראית שאלת הסקה
איך מסיקים
1. קוראים את השורות שבשאלה, ואומרים לעצמכם בעברית מה כתוב בהן.
2. מסמנים בשאלה על מי או על מה צריך להסיק: למשל ממשלה, או התושבים.
3. מחברים: מה כתוב בשורות, ומה זה אומר על מי שבשאלה.
4. בודקים שהמסקנה נשענת רק על הקטע, ולא על דעה או ידע שלכם.
5. בהשלמה, בודקים שהמסקנה ממשיכה את ההתחלה. בשאלה אמריקאית, פוסלים תשובות שהקטע לא תומך בהן, או שהוא אומר את ההפך מהן.
טעות נפוצה: לכתוב את מה שכתוב בקטע במקום את המסקנה. כשההתחלה היא
כותבים מה הממשלה מחליטה לעשות, ולא את הסיבה שכתובה בקטע.
בשאלה אמריקאית על הסקה יש לפעמים תשובה הפוכה לקטע. כשכתוב they know, התשובה They are not sure נפסלת.
But אחרי משפט שלילי יכולה להוביל להסקה. החלק שלפני But מתאר קושי, והחלק שאחריו מראה מה האנשים מבינים או עושים בכל זאת.
דוגמה א - הסקה בשאלה אמריקאית
מתוך פסקה III, שורות 16-20:
השאלה:
1. מה כתוב: התושבים שונאים את הרעש, האבק והפקקים. אחרי But: הם יודעים שבסוף העבודה יהיו מוגנים יותר מסכנה רצינית מאוד.
2. על מי מסיקים: על התושבים.
3. מחברים: מי שיודע שהעבודה תגן עליו מסכנה רצינית, מבין שהיא חשובה, גם אם היא מפריעה לו. זו תשובה iii. המילה know בקטע הפכה ל-realize בתשובה.
4. תשובה i הפוכה לקטע, כי הם יודעים שהשינוי יעזור. תשובה ii: לא כתוב שהם מבקשים מידע. תשובה iv: כתוב שהם שונאים את הפקקים, לא שהם מצליחים להימנע מהם.
תשובה iii.
דוגמה ב - הסקה בהשלמה: מה מחליטים
מתוך פסקה IV, שורות 18-21:
השאלה:
1. מה כתוב: כשרובוט נוחת על הירח, הציבור כמעט לא מתעניין. אבל משימות עם בני אדם הן מקור לגאווה לאומית, ויכולות אפילו להגביר את הפופולריות של הממשלה, boost a government's popularity.
2. על מי מסיקים: על ממשלה, ועל מה שהיא עשויה להחליט.
3. מחברים: אם משימה עם בני אדם מגבירה את הפופולריות של הממשלה, מובן למה ממשלה תחליט לשלוח בני אדם לחלל.
4. בודקים מול ההתחלה: אחרי decide to בא פועל בצורת הבסיס. לא כותבים את הסיבה, שזה מגביר את הפופולריות, כי ההתחלה כבר אומרת why. כותבים את ההחלטה עצמה.
גם send astronauts into space מתקבלת.