מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - אביב 2024 מועד ב'
אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, אביב 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:
שאלה 1 חובה – 40 נקודות.
שאלה 2 חובה – 30 נקודות.
שאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה – 15 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.
2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
3. ת"י 466.
שאלה 1 · תכנון תקרת דירה: עמודים, צלעות וקורות סמויות
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של דירה בבנין מגורים.
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת הדירה.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד וקירות חדר המדרגות (כל הקירות מכוסים בטיח תרמי).
כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות 20 בהיקף הבית וגם בפנים הבית.
ניתן למקם את העמודים גם במחיצות ולאפשר להם לבלוט מהמחיצה.
אפשר לבצע קורות תחתונות רק בקירות בעובי 20 ס"מ, בהיקף הבית וגם בפנים הבית.
אין צורך לתכנן את הממ"ד ואת חדר המדרגות אולם יש להתייחס לפודסט שעוביו כעובי התקרה.
עומס שימושי: 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 3.5 ק"נ למ"ר (0.35 טון למ"ר).
משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 6.0 ק"נ למ"ק (0.6 טון למ"ק).
סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי ציון היחידות יוריד ציון.
דרוש:


החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.
סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.
סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.
העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.
קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).
חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 15 ס"מ.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 (של כל קורה פנימית שבחרתם).
על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את פרטי הזיון המתאימים לתקרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
14 עמודים 20/60 ס"מ בקירות החוץ: ארבעה בפינות; בקירות המערבי והמזרחי בקווים ס"מ; בקיר הדרומי ב- וב- ס"מ. כולם בקטעי קיר מלאים, לא בחלונות. בחלל הפתוח אין עמודים, וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין משמשים סמכים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: עמודים 20/60 ס"מ בתוך קירות של 20 ס"מ או במחיצות (מותר להם לבלוט מהמחיצה), ואף עמוד אינו נמצא בתוך חלון, דלת או חדר המדרגות; קורות תחתונות רק בקירות של 20 ס"מ, ובכל מקום אחר קורות סמויות בעובי התקרה; כל שדה של התקרה נשען על קורות או על קירות הבטון של הממ"ד וחדר המדרגות; כיוון המתיחה נותן מפתחים סבירים, והקורות הסמויות קצרות מספיק כדי שהרוחב שלהן יהיה מעשי; לזיז יש תקרה מאחוריו שמעגנת אותו; והעובי והרוחב מחושבים לפי דרישות הכפף של ת"י 466.
מבוקש: למקם עמודים 20/60 ס"מ בהיקף הבית ובתוכו, לסמן אותם בתרשים 1א ולמספר אותם.
קריאת תרשים 1א. מודדים מהפאה החיצונית המערבית מזרחה ו- מהפאה החיצונית הצפונית דרומה (בס"מ).
•הדירה 1500/1585 ס"מ, ומזרחה לה מרפסת זיזית 200/620 ס"מ (בין ל-).
•קירות החוץ הם קירות בלוקים של 20 ס"מ. כל המחיצות הפנימיות הן של 10 ס"מ, חוץ מקטע קיר של 20 ס"מ באורך 180 ס"מ שיוצא מהקיר הדרומי בין פינת האוכל לחדר המגורים.
•קירות הבטון: הממ"ד ( עד , עד ) וגרעין חדר המדרגות והמעלית ( עד , עד ), כולל הקיר הדרומי של הפודסט. קירות הבטון נושאים, ולכן הם משמשים סמכים לתקרה ואין צורך בעמודים לאורכם.
•בין הממ"ד לגרעין עובר מסדרון ברוחב 135 ס"מ ( עד ), ושם אין קיר בקווים ו-.
•מתחת לגרעין נמצא חלל פתוח אחד של מטבח, פינת אוכל וחדר מגורים: 1460/580 ס"מ, בלי קיר שאפשר להסתיר בו עמוד.
1. עמוד בכל פינה של הבית.
2. עמודים בקירות המערבי והמזרחי, בקטעים המלאים, כך שהקורות ההיקפיות שעליהן נשענות הצלעות יהיו באורך סביר.
3. עמוד בקצה כל קו סמך פנימי: קווי הסמך של התקרה צריכים עמוד בקיר החוץ, ובצד השני קיר בטון של הגרעין.
4. בחלל הפתוח אין עמודים. העמודים שבקיר הדרומי נמצאים בקטע המלא שבין שני החלונות הגדולים.
5. הצלע הארוכה (60 ס"מ) של כל עמוד לאורך הקיר, כך שהעמוד אינו בולט לחדר.
רשימת העמודים (מרכז העמוד, בס"מ):
בדיקה מול הפתחים. כל עמוד נמצא בתוך קטע מלא מהטבלה הקודמת. לדוגמה: עמוד 3 (600-660) בתוך הקטע 590-670, שבין שני החלונות של הקיר המערבי; עמודים 7 ו-8 צמודים לקצוות של הקטע 520-980, בלי להיכנס לחלונות 80-520 ו-980-1420; עמודים 5 ו-10 (1360-1420) בתוך הקטעים 1350-1585, דרומית לחלון המטבח ולדלת המרפסת.
למה דווקא כאן: עמודים 4 ו-11 נמצאים בקו , שהוא גם הקו של הקיר הדרומי של הגרעין. כך נוצר קו סמך אחד רצוף לרוחב כל הבית (סעיף ב), שעליו נשענות הצלעות של החלל הפתוח. עמודים 7 ו-8 מקצרים את הקורה שבקיר הדרומי, שנושאת את הצלעות של החלל הפתוח.
תשובה: 14 עמודים 20/60 ס"מ, כולם בקירות החוץ: ארבעה בפינות, ארבעה בכל אחד מהקירות המערבי והמזרחי (בקווים ), ושניים בקיר הדרומי (, ). בחלל הפתוח ובמחיצות אין עמודים, וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין משמשים סמכים.
סעיף ב
תקרת צלעות: באגפים מזרח-מערב (470 ס"מ, מקיר החוץ עד קירות הבטון), בחלל הפתוח צפון-דרום (600 ס"מ, מקו עד הקיר הדרומי). מקשית: המסדרון והפודסט (צפון-דרום) והמרפסת הזיזית (מזרח-מערב).
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה, ולנמק.
העתקה. מסמנים את 14 העמודים באותם מקומות ובאותם מספרים, בעזרת קווי המידה של תרשים 1ב (שזהים לאלה של תרשים 1א).
סוג התקרה: תקרת צלעות, עם אזורים מקשיים קטנים.
1. המפתחים בדירה גדולים: 470 ס"מ באגפים ו-600 ס"מ בחלל הפתוח. תקרה מקשית במפתחים כאלה הייתה עבה וכבדה. בתקרת צלעות הבלוקים הקלים (משקל מרחבי ) מחליפים את הבטון באזור המתוח.
2. השאלה נותנת את משקל הבלוקים ואת רוחב הצלע, כלומר היא מכוונת לתקרת צלעות.
3. מקשית רק במקומות שבהם צלעות אינן מתאימות: המסדרון שבין הממ"ד לגרעין (רצועה צרה בין שני קירות בטון), הפודסט, והמרפסת הזיזית (בזיז הלחיצה למטה, ובתקרת צלעות שם יש רק צלע צרה).
1. האגפים, מזרח-מערב: רוחב כל אגף 450 ס"מ נקי, והאורך שלו כ-950 ס"מ. בכיוון הקצר יש סמכים טבעיים בשני הצדדים: קיר החוץ (עם קורה תחתונה ועמודים), וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין. בכיוון צפון-דרום היה צורך בקורות סמויות ארוכות לרוחב האגף.
2. החלל הפתוח, צפון-דרום: אין בו קיר או עמוד. אם הצלעות היו נמתחות מזרח-מערב (1460 ס"מ), היה צורך בקורות סמויות בכיוון צפון-דרום במפתח של 600 ס"מ מהגרעין עד הקיר הדרומי. קורה סמויה כזאת נושאת כ- של תקרה, ולפי דרישת הכפף היא הייתה יוצאת ברוחב של כ-1.7 מ' - לא מעשי. בכיוון צפון-דרום הצלעות נשענות על קו סמך אחד, : הקורה הסמויה ק-6 (מעמוד 4 עד הגרעין), הקיר הדרומי של הגרעין, והקורה הסמויה ק-7 (מהגרעין עד עמוד 11). בצד השני הן נשענות על הקורה בקיר הדרומי.
3. המסדרון והפודסט: רצועות צרות (155 ו-180 ס"מ בין צירים) בין קירות בטון, ולכן מקשית במפתח הקצר.
4. המרפסת: זיז בניצב לקיר המזרחי. הצלעות שמאחוריה נמתחות צפון-דרום, כלומר בניצב לזיז, ולכן הזיון העליון של המרפסת מתעגן ברצועה מקשית ללא בלוקים לאורך הקורה שבקיר המזרחי.
על תרשים 1ב רושמים בכל אזור "צלעות" או "מקשית", ומסרטטים חץ דו-ראשי בכיוון המתיחה.
תשובה: תקרת צלעות: באגפים במתיחה מזרח-מערב (מהקיר החיצוני עד קירות הבטון), ובחלל הפתוח במתיחה צפון-דרום (מקו עד הקיר הדרומי). מקשית: המסדרון והפודסט (צפון-דרום) והמרפסת הזיזית (מזרח-מערב).
סעיף ג
קורות פנימיות סמויות: ק-6 (עמוד 4 - הגרעין) ו-ק-7 (הגרעין - עמוד 11) בקו ; ק-8 ו-ק-9 בפער שבין הממ"ד לגרעין (, ). קורות היקפיות תחתונות ק-1 עד ק-5. סכמות: T1, T2 (צלעות 470), T3 (צלעות 600), M1 (מסדרון 155), M2 (פודסט 180), M3 (זיז 210).
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: לסרטט על תרשים 1ב את הקורות עם הצירים שלהן, ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות.
הנימוקים:
1. קורות תחתונות מותרות רק בקירות של 20 ס"מ. כל הקירות הפנימיים של 20 ס"מ הם קירות בטון שנושאים בעצמם, ולכן הקורות התחתונות הן רק הקורות ההיקפיות.
2. הקורות הפנימיות עוברות בחלל או מעל מחיצות של 10 ס"מ, ולכן הן סמויות, בעובי התקרה.
3. ק-6 ו-ק-7 יוצרות יחד עם הקיר הדרומי של הגרעין קו סמך רצוף לצלעות של החלל הפתוח. ק-6 עוברת מעל המחיצה של הארון במטבח, ו-ק-7 מעל המחיצה של חדר המשפחה - שתיהן סמויות ואינן מפריעות.
4. ק-8 ו-ק-9 סוגרות את הפער שבין הממ"ד לגרעין, כדי שלצלעות של האגפים יהיה סמך לכל האורך. מעל דלת הכניסה לדירה, בקיר המזרחי של הגרעין, קיר הבטון שמעל הדלת משמש משקוף ונושא את הצלעות.
5. אף קורה ואף עמוד אינם עוברים בתוך חלון, דלת או חדר המדרגות.
החלוקה לאזורים ולסכמות (מפתחים בין צירים, בס"מ):
המפתחים: , , , , ובזיז .
תשובה: קורות היקפיות תחתונות ק-1 עד ק-5 בקירות החוץ, וארבע קורות פנימיות סמויות: ק-6 ו-ק-7 בקו , ו-ק-8 ו-ק-9 בפער שבין הממ"ד לגרעין. התקרה מחולקת לסכמות T1, T2 (צלעות 470), T3 (צלעות 600), M1, M2 (מקשית) ו-M3 (זיז).
סעיף ד
תקרה: T1, T2 - פשוטה 470; T3 - פשוטה 600; M1 - 155; M2 - 180; M3 - זיז 210 מ-ק-2. קורות: ק-6, ק-7 - פשוטות 470 (עמוד - קיר בטון); ק-8, ק-9 - פשוטות 155 (קיר הממ"ד - קיר הגרעין).
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. המפתחים בס"מ, בין צירי הסמכים. בכל הסכמות העומס מפורס אחיד.
חלק 1: סכמות התקרה. בצלעות - סכמה של צלע אחת; במקשית - רצועה ברוחב 1 מ'. מסרטטים קו אופקי, משולש בכל סמך, ורושמים את שמות הסמכים והמפתח.
כל השדות של הצלעות הם שדות בודדים על שני סמכים פשוטים: הצלעות נגמרות בקירות הבטון ובקורות, ומעבר להם אין שדה שממשיך באותו כיוון (מאחורי קירות הבטון נמצאים הממ"ד וחדר המדרגות, שאינם חלק מהתכנון).
חלק 2: סכמות הקורות הפנימיות. כל אחת היא קורה פשוטה על שני סמכים.
המפתחים: ב-ק-6 , ב-ק-7 , וב-ק-8, ק-9 .
תשובה: סכמות התקרה: T1, T2 - קורה פשוטה 470; T3 - קורה פשוטה 600; M1 - 155; M2 - 180; M3 - זיז 210. סכמות הקורות הפנימיות: ק-6, ק-7 - קורות פשוטות 470; ק-8, ק-9 - קורות פשוטות 155.
סעיף ה
ס"מ (T3). , , , העובי הדרוש ס"מ; נבחר ס"מ: בלוק 50/30, טבלה 5, צלע 15 כל 65 ס"מ.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: לבחור את הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישות הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.
שלב 1: המפתח השקיל, . המקדם: שדה על שני סמכים פשוטים ; קצה אחד נמשך ; שני הקצוות נמשכים ; זיז .
הקובע לתקרת הצלעות: ס"מ, השדה של החלל הפתוח (T3).
שלב 2: הנחה ראשונית. ס"מ. רוחב הבלוק אינו נתון, ולכן בוחרים בלוק סטנדרטי ברוחב 50 ס"מ. בוחרים בלוק בגובה 30 ס"מ, וטבלה עליונה של 5 ס"מ: ס"מ. רוחב הצלע 15 ס"מ (נתון), ולכן רוחב רצועה של צלע אחת ס"מ.
•טבלה:
•צלע:
•בלוקים:
•משקל עצמי:
• ()
• (ביחידות הישנות: ).
• לחתך T: , . בבחינה קוראים אותו מהטבלה של ת"י 466. הטבלה מבוססת על היחס בין מומנט האינרציה של חתך ה-T למומנט האינרציה של מלבן מלא, ולכן אפשר לקרב אותו כ-:
•שטחים: האגף , הדופן .
•מרכז הכובד מהפן העליון:
•
•
• (בקירוב לערך הטבלה).
ס"מ ס"מ. מתאים.
בדיקה שבלוק נמוך יותר אינו מספיק: בלוק 25 ס"מ וטבלה 5 ס"מ (): , , , , ולכן ס"מ . לא מספיק.
האזורים המקשיים. הם בעובי התקרה, 35 ס"מ, והמפתחים שלהם קצרים. המרפסת היא זיז ( ס"מ); לבדיקה, אם יוצקים אותה כלוח מקשי נפרד בעובי : , , והעובי הדרוש ס"מ. לכן גם 35 ס"מ וגם לוח מונמך של 22 ס"מ מתאימים.
שלב 6: חתך התקרה (מסרטטים בקנה מידה):
•טבלה עליונה רצופה בעובי 5 ס"מ.
•מתחתיה צלעות ברוחב 15 ס"מ ובגובה 30 ס"מ, כל 65 ס"מ בין צירים.
•בין הצלעות בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 30 ס"מ.
•גובה כולל 35 ס"מ; בתחתית כל צלע זיון ראשי, ובטבלה רשת.
תשובה: ס"מ (השדה של החלל הפתוח, T3). העובי הדרוש 32.7 ס"מ; נבחרה תקרת צלעות בגובה 35 ס"מ: בלוק 30 ס"מ, טבלה 5 ס"מ, צלע 15 ס"מ כל 65 ס"מ.
סעיף ו
ק-6, ק-7: , ס"מ, מ' - נבחר 50/35. ק-8, ק-9: , ס"מ, מ' - נבחר רוחב מינימלי 40/35.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: העומס שהתקרה מעבירה לכל קורה פנימית (בלי המשקל העצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף של ת"י 466.
השיטה. הקורות סמויות, ולכן הגובה שלהן הוא עובי התקרה, ס"מ. בקורה מלבנית , ותנאי הכפף הוא . את מחשבים מהעומס ליחידת שטח של הקורה, כלומר העומס הקווי חלקי הרוחב:
(כאשר ב- ו- במטרים).
מכאן הרוחב המינימלי:
(ביחידות הישנות: , עם ב-.)
עומס השירות של תקרת הצלעות: (סעיף ה).
ק-6 ו-ק-7 (זהות).
1. העומס: הצלעות של T3 הן שדה פשוט של 6.0 מ', וכל קורה מקבלת חצי ממנו: (). הצלעות של האגף מקבילות לקורה ואינן נשענות עליה.
2. ס"מ (קורה פשוטה).
3.
4.
5. נבחר ס"מ. בדיקה: , , ס"מ . מתאים.
ק-8 ו-ק-9 (זהות).
1. העומס: הצלעות של T1 (או T2) הן שדה פשוט של 4.7 מ': ().
2. ס"מ,
3.
4. דרישת הכפף כמעט אינה מגבילה כאן. נבחר רוחב קונסטרוקטיבי מינימלי של 40 ס"מ, שנותן מקום לזיון ולעיגון הצלעות. בדיקה: , , ס"מ .
תשובה: ק-6 ו-ק-7: עומס , רוחב מינימלי 47 ס"מ, נבחר 50/35. ק-8 ו-ק-9: עומס , רוחב מינימלי 1.3 ס"מ בלבד, נבחר רוחב מינימלי של 40 ס"מ (40/35).
סעיף ז
ק-6, ק-7: 50/35; ק-8, ק-9: 40/35 (סמויות). זיון: ראשי תחתון בצלעות בכיוון המתיחה, עליון קונסטרוקטיבי מעל הסמכים, צלע חלוקה באמצע המפתח, רשת בטבלה; במרפסת זיון ראשי עליון שמתעגן מעבר ל-ק-2; במסדרון ובפודסט זיון ראשי תחתון צפון-דרום.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: לרשום על תרשים 1ב את ממדי הקורות הפנימיות, ולסרטט את פרטי הזיון של התקרה.
•ק-6, ק-7: 50/35, סמויות.
•ק-8, ק-9: 40/35, סמויות.
הקורות הסמויות הן רצועות של בטון מלא בעובי התקרה: בתחומן לא מניחים בלוקים, ולכן השוליים של שורות הבלוקים מסומנים במרחק חצי רוחב הקורה מהציר.
1. צלעות T1, T2, T3: בתחתית כל צלע זיון ראשי בכיוון המתיחה (שני מוטות לכל צלע), לכל אורך השדה, עם עיגון בתוך הקורות ובקירות הבטון. מעל הסמכים - זיון עליון קונסטרוקטיבי בקצוות הצלעות, באורך של כרבע המפתח, נגד הסדקים שנוצרים מהריתום החלקי בקורות ובקירות. בכל צלע חישוקים בקרבת הסמכים.
2. צלעות חלוקה: בשדה של 600 ס"מ (T3) ובשדות של 470 ס"מ (T1, T2) מוסיפים צלע חלוקה רוחבית באמצע המפתח, בניצב לצלעות, כדי לפזר עומסים מרוכזים בין הצלעות.
3. טבלה עליונה: רשת בשני הכיוונים לכל שטח התקרה.
4. המסדרון והפודסט (M1, M2): זיון ראשי תחתון בכיוון צפון-דרום, זיון חלוקה בניצב לו, וזיון עליון קצר מעל קירות הבטון.
5. המרפסת (M3): זיון ראשי עליון בכיוון מזרח-מערב, מקצה הזיז, מעל ק-2, ואל תוך רצועה מקשית ללא בלוקים שמאחורי ק-2, באורך עיגון של לפחות אורך הזיז. בתחתית - זיון קונסטרוקטיבי.
6. הקורות הסמויות: מוטות אורכיים בתחתית ובחלק העליון, וחישוקים סגורים לכל האורך; הזיון התחתון של הצלעות נכנס אל תוך הקורה.
תשובה: על התרשים: ק-6, ק-7 במידות 50/35, ו-ק-8, ק-9 במידות 40/35, כולן סמויות. הזיון: ראשי תחתון בצלעות בכיוון המתיחה, זיון עליון קונסטרוקטיבי מעל הסמכים, צלע חלוקה באמצע המפתחים, רשת בטבלה, זיון ראשי עליון במרפסת שמתעגן מעבר ל-ק-2, וזיון ראשי תחתון במקשית של המסדרון והפודסט.
שאלה 2 · תקרה מקשית חד-כיוונית: סכמות, Lo ובקרת קורה
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של תקרה בבנין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כיוונית בעובי 18 ס"מ ונשענת על קורות יורדות.
העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא 4.0 ק"נ למ"ר (0.40 טון למ"ר).
העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
קבעו את מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הראו את החישוב).
בדקו אם עובי התקרה הנתון עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.
בדקו האם גובה הקורה ק-C, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
נתון שרוחבה של הקורה ק-C השתנה ל-40 ס"מ.
מה צריך להיות גובה הקורה במקרה זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
S1 ( 0-560): נמשכת ק-A, 420, ק-B, 420, ק-C. S2 (לאורך הפתח): פשוטה ק-A, 420, ק-B. S3 ( 1060-1560): זיז 130, ק-A, 420, ק-B, 420, ק-C.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים בס"מ.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה.
מה נתון בתרשים 2. שלוש קורות יורדות בכיוון צפון-דרום: ק-A (20/50), ק-B (20/60) ו-ק-C (20/50). המרחק הנקי ביניהן 400 ס"מ, ולכן המפתח בין הצירים ס"מ. התקרה חד-כיוונית ונמתחת מזרח-מערב, מקורה לקורה. בשדה B-C, בין עמודים 6 ו-7, יש פתח באורך 500 ס"מ. ממערב ל-ק-A, בחלק הדרומי (500 ס"מ, מעמוד 3 עד הקצה), יש זיז ברוחב 120 ס"מ.
לאורך הקורות יש שלוש רצועות שונות, ולכן שלוש סכמות (מפתחים בס"מ):
•S1: קורה נמשכת בשני שדות על שלושה סמכים פרקיים.
•S2: קורה פשוטה על שני סמכים: התקרה בשדה B-C חסרה (הפתח), ולכן אין המשכיות מעבר ל-ק-B.
•S3: קורה נמשכת בשני שדות עם זיז ממערב. הזיז נמדד מהקצה החופשי עד ציר ק-A: ס"מ.
הסרטוט. לכל סכמה קו אופקי, משולש בכל קורה, שם הסמך (ק-A, ק-B, ק-C) והמפתחים, ועומס מפורס אחיד לכל האורך.
תשובה: S1 - נמשכת 420+420; S2 - פשוטה 420 (ליד הפתח); S3 - זיז 130 ונמשכת 420+420.
סעיף ב
ס"מ, השדה A-B שליד הפתח (S2, פשוט). , , ס"מ - העובי מתאים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: המקסימלי של התקרה, איזה שדה קובע אותו, ובדיקה אם עובי 18 ס"מ עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
שלב 1: המפתח השקיל, . המקדם: שדה פשוט ; קצה אחד נמשך ; שדה שבצדו האחד זיז ובצדו השני המשכיות ; זיז .
הקובע: ס"מ, השדה A-B של S2 - השדה שליד הפתח, שאין לו המשכיות.
•משקל עצמי:
• ()
שלב 3: המקדם (לבטון ב-30):
בתקרה מקשית מלאה .
ס"מ ס"מ.
תשובה: ס"מ, נקבע על ידי השדה A-B שליד הפתח (סכמה S2, שדה פשוט). העובי הדרוש 17.5 ס"מ, ולכן העובי הנתון, 18 ס"מ, עומד בדרישות הכפף.
סעיף ג
ק-C: נמשכת בשלושה שדות של 500 ס"מ. שדות 9-10 ו-11-12: ; שדה 10-11 (לאורך הפתח): , משקל עצמי בלבד.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: עומס השירות שהתקרה מעבירה לקורה ק-C, כולל המשקל העצמי של הקורה, וסרטוט הקורה עם העומס בכל שדה.
הסכמה של ק-C. הקורה נשענת על עמודים 9, 10, 11, 12. הצירים של העמודים (60 ס"מ לאורך הקורה) נמצאים ב- ס"מ, ולכן ק-C היא קורה נמשכת בשלושה שדות של ס"מ.
העומס מהתקרה. (סעיף ב).
1. בשדות 9-10 ו-11-12 התקרה היא הסכמות S1 ו-S3, ובשתיהן ק-C היא סמך קצה של קורה נמשכת. סמך קצה של שדה נמשך מקבל כ-0.4 מהמפתח (ולא 0.5 כמו בשדה פשוט), כי ההמשכיות מעבירה חלק מהעומס לסמך הפנימי ק-B:
2. בשדה 10-11 התקרה בצד המערבי של ק-C חסרה - זה הפתח (מ- עד ). לכן התקרה כמעט אינה מעבירה עומס לשדה הזה (פרט לרצועות של 30 ס"מ בקצותיו, שמזניחים).
3. המשקל העצמי של הקורה 20/50:
הסרטוט. קו אופקי עם ארבעה סמכים (9, 10, 11, 12), שלושה שדות של 500 ס"מ, ומעליו מלבן עומס בכל שדה: , ו-.
תשובה: ק-C - קורה נמשכת בשלושה שדות של 500 ס"מ. עומס שירות: בשדות 9-10 ו-11-12, ו- (משקל עצמי בלבד) בשדה 10-11 שליד הפתח.
סעיף ד
שדה קצה: ס"מ, , , ס"מ - מתאים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: לבדוק אם גובה הקורה ק-C, 50 ס"מ, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
השיטה. לקורה מלבנית , והתנאי הוא . את מחשבים מהעומס ליחידת שטח של הקורה, .
1. ס"מ (נמשך מצד אחד).
2.
3.
4. ס"מ ס"מ. מתאים.
1. ס"מ (נמשך משני הצדדים).
2. ,
3. ס"מ ס"מ.
תשובה: הגובה הדרוש 35.4 ס"מ (שדה הקצה, ס"מ), ולכן גובה הקורה, 50 ס"מ, עומד בדרישות הכפף.
סעיף ה
כ-29 ס"מ דרוש (, ); נבחר 30 ס"מ - קורה 40/30 (בבדיקה חוזרת ס"מ).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: הגובה הדרוש של ק-C אם רוחבה 40 ס"מ.
שלב 1: חישוב ראשון עם הגובה הקיים (50 ס"מ). רק המשקל העצמי משתנה:
1. משקל עצמי:
2. ,
3.
4. ס"מ
שלב 2: בחירה ובדיקה חוזרת. נבחר ס"מ, ובודקים שוב עם המשקל העצמי המעודכן:
1. ,
2. ,
3. ס"מ ס"מ. מתאים.
הסבר: הרוחב נמצא במכנה של העומס ליחידת שטח. כשהרוחב גדל פי 2, קטן בערך פי 2, גדל פי , והגובה הדרוש קטן באותו יחס: ס"מ.
תשובה: גובה של כ-29 ס"מ דרוש; נבחר 30 ס"מ, כלומר קורה 40/30 (הקורה בולטת 12 ס"מ מתחת לתקרה של 18 ס"מ).
שאלה 3 · יציע פלדה בחנות: קורות ראשיות, משניות ועמודים
בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע בחנות.
היציע יחובר וייסמך על קירות בטון היקפיים של החנות ועל שני עמודים ריבועיים: RHS 100/100/8.0, אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע. רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המירבי בין קורות הפלדה – לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.
העומס הכולל לתכנון של היציע (כולל משקלו העצמי של היציע) והעומס השימושי על היציע: 600 ק"ג למ"ר (6.0 ק"נ למ"ר).
מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

על תרשים 3, סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות. נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.
מקמו על התרשים את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה ויעילה. נמקו את בחירת מיקום העמודים.
סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות. הסכמות יכללו: את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
ראשיות צפון-דרום: ק"ר-1 () ו-ק"ר-2 (), מהקיר הצפוני עד העמודים בקצה הלשון (6.40 מ'). משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ, במפתח 1.80 מ': מהקירות המערבי והמזרחי אל הראשיות, וביניהן (כולל הלשון).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
שאלת תכנון פתוחה. הסידור שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: המרחק בין הקורות שנושאות את לוחות העץ אינו עולה על 80 ס"מ; לאורך כל שפה חופשית עוברת קורה; כל קורה ראשית נשענת על קיר בטון או על עמוד; העמודים אינם בתוך מהלך המדרגות; והסכמה יציבה.
מבוקש: לסרטט את הקורות הראשיות והמשניות ולנמק את הכיוונים בכל חלק של היציע.
הגיאומטריה של היציע. מודדים מהפן הפנימי של הקיר המערבי מזרחה, ו- מהפן הפנימי של הקיר הצפוני דרומה (בס"מ).
•החלק הראשי: מלבן 540/480 ס"מ, שנשען על שלושה קירות בטון: הצפוני, המערבי והמזרחי.
•לשון בדרום: 180/160 ס"מ, בין ל- ומ- עד .
•המדרגות עולות לאורך הצד המערבי של הלשון ( עד ) ומגיעות ליציע בשפה .
•השפות החופשיות: (מ-0 עד 180 ומ-360 עד 540), שני צדי הלשון (, ) והקצה שלה ().
•הערה על הנתונים: שרשרת המידות אינה מתיישבת עם המידה הכוללת 660. עובדים לפי ו-; ההפרש מוסבר בעובי של 20 ס"מ של הקיר הצפוני, שנכלל במידה הכוללת. אם מפרשים את החלק הראשי כ-500 ס"מ (כך ש-500+160=660), הסידור לא משתנה: רק הקורות הראשיות מתארכות ל-6.60 מ' והתגובות גדלות מעט.
הקורות הראשיות - בכיוון צפון-דרום, בקווים של שני צדי הלשון:
•ק"ר-1: לאורך , מהקיר הצפוני עד העמוד ע-1 שבפינה . מפתח 6.40 מ'.
•ק"ר-2: לאורך , מהקיר הצפוני עד העמוד ע-2 שבפינה . מפתח 6.40 מ'.
שתי הקורות מחלקות את היציע לשלושה מפתחים שווים של 180 ס"מ: בין הקיר המערבי ל-ק"ר-1, בין ק"ר-1 ל-ק"ר-2, ובין ק"ר-2 לקיר המזרחי.
הקורות המשניות - בכיוון מזרח-מערב, כל 80 ס"מ:
•בשדה המערבי ובשדה המזרחי: מהקיר אל הקורה הראשית, ב- ועוד קורת שפה ב- (6 קורות בכל שדה, מרווחים).
•בשדה האמצעי: בין ק"ר-1 ל-ק"ר-2, ב- ועוד קורת שפה ב-, בין שני העמודים (8 קורות, מרווחים).
•לאורך הקיר הצפוני הלוחות נשענים על זוויתן שמעוגן בקיר, ולכן אין צורך בקורה בקו .
1. משניות מזרח-מערב, במפתח של 1.8 מ' בלבד. בכיוון הזה כל קורה משנית נשענת בצד אחד על קיר בטון (המערבי או המזרחי) ובצד השני על קורה ראשית, או בין שתי הקורות הראשיות. המפתח הקצר מאפשר פרופיל קל.
2. ראשיות צפון-דרום, בקווי הלשון. הקווים ו- הם גם השפות של הלשון. כך אותן קורות נושאות גם את החלק הראשי וגם את הלשון, וצדי הלשון אינם צריכים קורות נוספות. בקצה הצפוני הן נשענות על קיר בטון, ובקצה הדרומי על העמודים.
3. בלשון המשניות ממשיכות באותו כיוון ובאותו מרווח, בין שתי הקורות הראשיות, וקורת השפה ב- מחברת את שני העמודים.
4. החלופה - משניות צפון-דרום מהקיר הצפוני: המפתח שלהן היה 4.80 מ', והיה צורך בקורה ראשית לאורך השפה באורך 5.40 מ', שבאמצעה (בין ל-) גם נשענת הלשון. זה פחות יעיל.
5. ק"ר-1 עוברת לאורך הצד המזרחי של המדרגות, בלי לגעת בהן - המדרגות אינן נשענות על היציע.
תשובה: שתי קורות ראשיות צפון-דרום, ק"ר-1 () ו-ק"ר-2 (), מהקיר הצפוני עד שני עמודים בקצה הלשון (מפתח 6.40 מ'). קורות משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ, במפתח 1.80 מ': מהקירות אל הקורות הראשיות, וביניהן.
סעיף ב
ע-1 ב- ו-ע-2 ב-: שתי הפינות הדרומיות של הלשון, מתחת לקצות הקורות הראשיות. כל ראשית - קורה פשוטה על קיר ועמוד, בלי זיזים, והעמודים אינם במהלך המדרגות.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.
מבוקש: למקם את שני העמודים ולנמק.
•ע-1: בפינה הדרום-מערבית של הלשון, , מתחת לקצה ק"ר-1.
•ע-2: בפינה הדרום-מזרחית של הלשון, , מתחת לקצה ק"ר-2.
העמודים (100/100 מ"מ) ממוקמים בתוך הפינה, מתחת לרצפה, כך שהם צמודים לשפה ואינם נכנסים למהלך המדרגות שנמצא מערבית ל-.
1. יציבות: הלשון בולטת 160 ס"מ מהחלק הראשי, ואין לידה קיר. בלי עמוד בקצה שלה הקורות הראשיות היו זיזים או היו צריכות להישען על קורה אחרת. עם העמודים בפינות, כל קורה ראשית היא קורה פשוטה על קיר ועל עמוד - סכמה יציבה ומוגדרת סטטית.
2. יעילות: שני העמודים נותנים סמך לשתי הקורות הראשיות, ובאמצעותן לכל הקורות המשניות. אין זיזים, והמפתחים של המשניות קצרים (1.8 מ').
3. שימוש: העמודים בשולי היציע, בקצה הלשון, ולא במרכז החלל של החנות או במהלך המדרגות.
4. העומס על כל עמוד קטן, (סעיף ג), כמתאים לעמוד RHS 100/100/8.0.
תשובה: שני העמודים בשתי הפינות הדרומיות של הלשון, ו-, מתחת לקצות הקורות הראשיות ק"ר-1 ו-ק"ר-2.
סעיף ג
משניות: פשוטות 1.80 מ', (קורות שפה ), . ראשיות: פשוטות 6.40 מ' (קיר צפוני - עמוד), כוחות כל 0.80 מ'; , , עומס על כל עמוד .
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: הסכמות הסטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס. העומס .
הקורות המשניות - כולן קורות פשוטות במפתח . כל קורה נושאת רצועת רצפה ברוחב המרווח בין הקורות.
הקורות הראשיות ק"ר-1 ו-ק"ר-2 (זהות): קורה פשוטה, סמך A על הקיר הצפוני, סמך B על העמוד (ע-1 או ע-2), .
העומס - התגובות של המשניות משני הצדדים, ככוחות מרוכזים כל 0.80 מ':
התגובות (מומנטים סביב A, הכוחות שבתוך המפתח):
,
העומס הכולל על כל עמוד: ().
בדיקה: סך הכוחות על הקורה, , שווה לסכום התגובות .
אפשר להציג את העומס גם כמפורס שקיל: בקטע עד מ', ו- בקטע של הלשון.
הסרטוט. לכל משנית: קו באורך 1.80 מ' בין שני משולשים, עם שמות הסמכים ועומס מפורס. לכל ראשית: קו באורך 6.40 מ', A - קיר צפוני, B - עמוד, וחיצים של הכוחות המרוכזים במרווחים של 0.80 מ'.
תשובה: משניות: קורות פשוטות 1.80 מ', (קורות שפה ). ראשיות ק"ר-1, ק"ר-2: קורות פשוטות 6.40 מ' בין הקיר הצפוני לעמוד, עם כוחות של כל 0.80 מ' (ו-, בקצה); , , והעומס על כל עמוד .
שאלה 4 · קורת פלדה פשוטה: תגובות, גזירה, מומנטים ומאמץ
בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומס מחולק שווה ובשלושה כוחות בודדים (המידות הן במטרים).
הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPN 500.
בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.
המאמץ המותר בפלדה: ().
חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

חשבו את התגובות בסמכים A ו-B.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי הקיים בקורה הוא ().
חשבו את המאמץ עבור מומנט זה וכתבו האם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(), (), כלפי מעלה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
נתון: קורה במפתח , סמך קבוע ב- וסמך נייד ב-. עומס מפורס בקטע (), וכוחות בודדים של ב-, , , במרחקים , , מ-.
מבוקש: , .
1. השקול של העומס המפורס: , באמצע הקטע, מ-.
2. מומנטים סביב :
3. סכום הכוחות האנכיים:
4. בדיקה, מומנטים סביב : , ולכן .
5. אין עומסים אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב- אפס.
תשובה: () ו- (), שתיהן כלפי מעלה.
סעיף ב
: ב-, יורד בקו ישר ל- ב- (אפס ב-); עד , עד , עד , עד .
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. מהסעיף הקודם: .
מוסכמה. עוברים מ- ל-; כוח כלפי מעלה מגדיל את הגזירה, וכוח כלפי מטה מקטין אותה. נמדד מ-.
1. ב-: .
2. בקטע הגזירה יורדת ב- בכל מטר: . היא מתאפסת ב-. ב-: .
3. בקטע אין עומס: .
4. ב- קפיצה של : עד .
5. ב-: עד .
6. ב-: עד .
7. ב- התגובה מחזירה את הגזירה לאפס, והמהלך נסגר.
צורת המהלך: קו ישר משופע בקטע , ומדרגות אופקיות בקטע עם קפיצה בכל כוח בודד.
תשובה: , ב-, , אחרי : , אחרי : , אחרי : עד .
סעיף ג
ב-; , , , ; .
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. השינוי במומנט בין שתי נקודות שווה לשטח של מהלך הגזירה ביניהן; מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון.
1. (סמך קצה).
2. בקטע : (פרבולה).
3. המומנט המקסימלי במקום שבו הגזירה מתאפסת, :
4.
5.
6.
7.
8. בדיקה: , כנדרש בסמך קצה.
צורת המהלך: פרבולה בקטע עם שיא ב-, וקווים ישרים בקטע עם שבירה בכל כוח בודד. כל המומנטים חיוביים (מתיחה בסיב התחתון).
תשובה: () ב- מ-; , , , , .
סעיף ד
- עונה על הדרישה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
נתון: , פרופיל IPN 500, מאמץ מותר . מבוקש: המאמץ, והאם הוא מותר.
1. מטבלת הפרופילים, ל-IPN 500: .
2. המאמץ המקסימלי בכפיפה:
(ביחידות הישנות: .)
3. השוואה: .
הערה: המומנט שחושב בסעיף ג גדול מעט, . גם עבורו , כך שהמסקנה זהה.
תשובה: () - הקורה עונה על דרישת המאמץ המותר.
שאלה 5 · מסבך גג: ריאקציות, כוחות במוטות וקריסה
בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).
מוטות המסבך עשויים מצינורות: RHS 70/70/5.
המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא ().
חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים.
חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.
עליכם לרשום את התשובות בטבלה, ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.
בהנחה שהכוח במוט מספר 4 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא ().
נתון שאורך מוט מספר 4 הוא: 1.73 מטר.
חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
() למעלה; () למעלה; () ימינה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
הגיאומטריה. המיתר התחתון ----, עם מרחק של בין הצמתים. המיתרים העליונים נטויים ב-, ולכן גובה הצמתים ו- הוא , וגובה הוא . סמך נייד (ריאקציה אנכית בלבד), סמך קבוע. העומסים: כלפי מטה ב-; כלפי מטה ב-, , ו-; ו- אופקי שמאלה ב-.
מבוקש: , , .
1. מומנטים סביב . הכוח האופקי ב- פועל לאורך המיתר התחתון, שעובר דרך , ואין לו מומנט. הזרועות של הכוחות האנכיים: - משמאל, - , - משמאל, - , - מימין:
, כלפי מעלה.
(הכוח של פועל בדיוק על הסמך , ולכן הוא נכנס ישר לסמך; כאן הוא נכלל במשוואה, והתוצאה היא הריאקציה הכוללת בסמך.)
2. סכום הכוחות האנכיים: , כלפי מעלה.
3. סכום הכוחות האופקיים: הכוח של שמאלה מתאזן בסמך הקבוע: , ימינה.
4. בדיקה, מומנטים סביב : , ולכן .
תשובה: () כלפי מעלה; () כלפי מעלה; () ימינה.
סעיף ב
(לחוץ), (מתוח), , (לחוץ), (מתוח), (לחוץ).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
מבוקש: הכוחות במוטות 1 עד 6. המוטות: 1 - , 2 - , 3 - , 4 - , 5 - , 6 - . פותרים בשיטת הצמתים; בכל מוט מניחים מתיחה (כוח שמושך את הצומת), ותוצאה שלילית פירושה לחיצה. , .
צומת (מוטות 1, 2; הכוחות: למעלה, למטה):
1. : , לחיצה.
2. : , מתיחה.
צומת (מוטות 2, אופקיים, 3 אנכי, בלי עומס):
3. : המוט 3 הוא הכוח האנכי היחיד, ולכן - מוט אפס.
צומת (מוטות 5, 6; עומסים למטה ו- שמאלה):
4. : המוט 5 עולה מ- אל ב-: , מתיחה.
5. (חיובי ימינה): , לחיצה.
צומת (מוטות 4 אנכי, 6 ו- אופקיים; למעלה, ימינה):
6. : , לחיצה.
7. בדיקה בחתך: חותכים את המוטות , ו- ומסתכלים על החלק הימני (, , ). מומנטים סביב (הזרוע של ו- היא , של - , והמוט עובר דרך ): כוח המוט חייב לאזן , והזרוע של המוט סביב היא . מכאן . אותו ערך מתקבל משיווי משקל הצומת עם ו-, כלומר הכוחות במוטות 4 ו-5 עקביים.
תשובה: לפי הטבלה: מוטות 1, 4, 6 לחוצים (, , ), מוטות 2, 5 מתוחים (, ), ומוט 3 מוט אפס.
סעיף ג
, , - אינו עונה על הדרישה, במקרה גבולי (עומד בה רק אם ; עם יוצא ; בלי קריסה ).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).
נתון: (לחיצה), , , . מבוקש: המאמץ במוט, והאם הוא מותר.
מוט לחוץ בודקים גם לקריסה, בשיטת מקדם הקריסה : .
1. אורך הקריסה: המוט מחובר בפרקים בשני קצותיו, ולכן .
2. התמירות:
3. מקדם הקריסה מהטבלה לפלדה (לפי , באינטרפולציה בין ל-): עד , לפי הטבלה שבה משתמשים. נחשב עם .
4. המאמץ בלי קריסה:
5. המאמץ לתכן:
(ביחידות הישנות: .)
6. השוואה: .
המאמץ הצירי לבדו () קטן מהמותר, אבל בגלל הקריסה המאמץ לתכן עובר את המותר בכ-3% (עם : , עדיין מעט מעל המותר).
זה מקרה גבולי. המוט עומד בדרישה רק אם . לכן התוצאה תלויה בערך המדויק שקוראים בטבלת : לפי הטבלה המקובלת ( עד ) המוט אינו עומד בדרישה בהפרש של 1%-3%, ובטבלה שנותנת עבור הוא היה עומד בה. בבחינה כותבים את ערך מהטבלה שבידיכם ומסיקים לפיו. כדי לעמוד בדרישה צריך פרופיל עם רדיוס התמד גדול יותר (למשל RHS 80/80) או נקודת קשירה שתקצר את אורך הקריסה.
תשובה: , , () - המוט אינו עונה על דרישת המאמץ המותר, אבל זה מקרה גבולי: הוא היה עומד בה רק עם (בלי קריסה בלבד).