דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - אביב 2024 מועד ב'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, אביב 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות.

שאלה 2 חובה – 30 נקודות.

שאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה – 15 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466.

שאלה 1 · תכנון תקרת דירה: עמודים, צלעות וקורות סמויות

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של דירה בבנין מגורים.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת הדירה.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד וקירות חדר המדרגות (כל הקירות מכוסים בטיח תרמי).

כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות 20 בהיקף הבית וגם בפנים הבית.

ניתן למקם את העמודים גם במחיצות ולאפשר להם לבלוט מהמחיצה.

אפשר לבצע קורות תחתונות רק בקירות בעובי 20 ס"מ, בהיקף הבית וגם בפנים הבית.

אין צורך לתכנן את הממ"ד ואת חדר המדרגות אולם יש להתייחס לפודסט שעוביו כעובי התקרה.

עומס שימושי: 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).

עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 3.5 ק"נ למ"ר (0.35 טון למ"ר).

משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 6.0 ק"נ למ"ק (0.6 טון למ"ק).

סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי ציון היחידות יוריד ציון.

דרוש:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.

קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).

חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את L0L_0 שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 15 ס"מ.

חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.

(7 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 (של כל קורה פנימית שבחרתם).

(7 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את פרטי הזיון המתאימים לתקרה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

14 עמודים 20/60 ס"מ בקירות החוץ: ארבעה בפינות; בקירות המערבי והמזרחי בקווים y≈325,630,975,1390y\approx325, 630, 975, 1390 ס"מ; בקיר הדרומי ב-x=550x=550 וב-x=950x=950 ס"מ. כולם בקטעי קיר מלאים, לא בחלונות. בחלל הפתוח אין עמודים, וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין משמשים סמכים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: עמודים 20/60 ס"מ בתוך קירות של 20 ס"מ או במחיצות (מותר להם לבלוט מהמחיצה), ואף עמוד אינו נמצא בתוך חלון, דלת או חדר המדרגות; קורות תחתונות רק בקירות של 20 ס"מ, ובכל מקום אחר קורות סמויות בעובי התקרה; כל שדה של התקרה נשען על קורות או על קירות הבטון של הממ"ד וחדר המדרגות; כיוון המתיחה נותן מפתחים סבירים, והקורות הסמויות קצרות מספיק כדי שהרוחב שלהן יהיה מעשי; לזיז יש תקרה מאחוריו שמעגנת אותו; והעובי והרוחב מחושבים לפי דרישות הכפף של ת"י 466.

מבוקש: למקם עמודים 20/60 ס"מ בהיקף הבית ובתוכו, לסמן אותם בתרשים 1א ולמספר אותם.

קריאת תרשים 1א. מודדים xx מהפאה החיצונית המערבית מזרחה ו-yy מהפאה החיצונית הצפונית דרומה (בס"מ).

•הדירה 1500/1585 ס"מ, ומזרחה לה מרפסת זיזית 200/620 ס"מ (בין y=965y=965 ל-y=1585y=1585).

•קירות החוץ הם קירות בלוקים של 20 ס"מ. כל המחיצות הפנימיות הן של 10 ס"מ, חוץ מקטע קיר של 20 ס"מ באורך 180 ס"מ שיוצא מהקיר הדרומי בין פינת האוכל לחדר המגורים.

•קירות הבטון: הממ"ד (x=470x=470 עד 10301030, y=0y=0 עד 290290) וגרעין חדר המדרגות והמעלית (x=470x=470 עד 10301030, y=425y=425 עד 985985), כולל הקיר הדרומי של הפודסט. קירות הבטון נושאים, ולכן הם משמשים סמכים לתקרה ואין צורך בעמודים לאורכם.

•בין הממ"ד לגרעין עובר מסדרון ברוחב 135 ס"מ (y=290y=290 עד 425425), ושם אין קיר בקווים x=480x=480 ו-x=1020x=1020.

•מתחת לגרעין נמצא חלל פתוח אחד של מטבח, פינת אוכל וחדר מגורים: 1460/580 ס"מ, בלי קיר שאפשר להסתיר בו עמוד.

קטעי הקיר המלאים בקירות החוץ (בין החלונות והדלתות), לפי שרשראות המידות:

קירקטעים מלאים (ס"מ)
מערבי, לפי yy0-90, 250-430, 590-670, 830-1030, 1350-1585
מזרחי, לפי yy0-90, 250-670, 830-1030, 1350-1585
דרומי, לפי xx0-80, 520-980, 1420-1500
צפוני, לפי xx0-91, 252-471, ממ"ד, 1125-1250, 1410-1500

העקרונות למיקום.

1. עמוד בכל פינה של הבית.

2. עמודים בקירות המערבי והמזרחי, בקטעים המלאים, כך שהקורות ההיקפיות שעליהן נשענות הצלעות יהיו באורך סביר.

3. עמוד בקצה כל קו סמך פנימי: קווי הסמך של התקרה צריכים עמוד בקיר החוץ, ובצד השני קיר בטון של הגרעין.

4. בחלל הפתוח אין עמודים. העמודים שבקיר הדרומי נמצאים בקטע המלא שבין שני החלונות הגדולים.

5. הצלע הארוכה (60 ס"מ) של כל עמוד לאורך הקיר, כך שהעמוד אינו בולט לחדר.

רשימת העמודים (מרכז העמוד, בס"מ):

עמודהמיקוםxxyyתחום העמוד לאורך הקיר
1פינה צפון-מערבית1030yy 0-60
2קיר מערבי, מול המחיצה בין החדר לחדר הרחצה10325yy 295-355
3קיר מערבי, בין שני החלונות10630yy 600-660
4קיר מערבי, בקטע המלא שליד המטבח10975yy 945-1005
5קיר מערבי, דרומית לחלון המטבח101390yy 1360-1420
6פינה דרום-מערבית101555yy 1525-1585
7קיר דרומי, בקצה המערבי של הקטע המלא5501575xx 520-580
8קיר דרומי, בקצה המזרחי של הקטע המלא9501575xx 920-980
9פינה דרום-מזרחית14901555yy 1525-1585
10קיר מזרחי, דרומית ליציאה למרפסת14901390yy 1360-1420
11קיר מזרחי, בקטע המלא שליד חדר המשפחה1490975yy 945-1005
12קיר מזרחי, צפונית לחלון חדר המשפחה1490630yy 600-660
13קיר מזרחי, ליד חדר הרחצה1490325yy 295-355
14פינה צפון-מזרחית149030yy 0-60

בדיקה מול הפתחים. כל עמוד נמצא בתוך קטע מלא מהטבלה הקודמת. לדוגמה: עמוד 3 (600-660) בתוך הקטע 590-670, שבין שני החלונות של הקיר המערבי; עמודים 7 ו-8 צמודים לקצוות של הקטע 520-980, בלי להיכנס לחלונות 80-520 ו-980-1420; עמודים 5 ו-10 (1360-1420) בתוך הקטעים 1350-1585, דרומית לחלון המטבח ולדלת המרפסת.

למה דווקא כאן: עמודים 4 ו-11 נמצאים בקו y=975y=975, שהוא גם הקו של הקיר הדרומי של הגרעין. כך נוצר קו סמך אחד רצוף לרוחב כל הבית (סעיף ב), שעליו נשענות הצלעות של החלל הפתוח. עמודים 7 ו-8 מקצרים את הקורה שבקיר הדרומי, שנושאת את הצלעות של החלל הפתוח.

תשובה: 14 עמודים 20/60 ס"מ, כולם בקירות החוץ: ארבעה בפינות, ארבעה בכל אחד מהקירות המערבי והמזרחי (בקווים y≈325,630,975,1390y\approx325, 630, 975, 1390), ושניים בקיר הדרומי (x=550x=550, x=950x=950). בחלל הפתוח ובמחיצות אין עמודים, וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין משמשים סמכים.

סעיף ב

תשובה:

תקרת צלעות: באגפים מזרח-מערב (470 ס"מ, מקיר החוץ עד קירות הבטון), בחלל הפתוח צפון-דרום (600 ס"מ, מקו y=975y=975 עד הקיר הדרומי). מקשית: המסדרון והפודסט (צפון-דרום) והמרפסת הזיזית (מזרח-מערב).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה, ולנמק.

העתקה. מסמנים את 14 העמודים באותם מקומות ובאותם מספרים, בעזרת קווי המידה של תרשים 1ב (שזהים לאלה של תרשים 1א).

סוג התקרה: תקרת צלעות, עם אזורים מקשיים קטנים.

1. המפתחים בדירה גדולים: 470 ס"מ באגפים ו-600 ס"מ בחלל הפתוח. תקרה מקשית במפתחים כאלה הייתה עבה וכבדה. בתקרת צלעות הבלוקים הקלים (משקל מרחבי 6.0 kN/m36.0\,\text{kN/m}^3) מחליפים את הבטון באזור המתוח.

2. השאלה נותנת את משקל הבלוקים ואת רוחב הצלע, כלומר היא מכוונת לתקרת צלעות.

3. מקשית רק במקומות שבהם צלעות אינן מתאימות: המסדרון שבין הממ"ד לגרעין (רצועה צרה בין שני קירות בטון), הפודסט, והמרפסת הזיזית (בזיז הלחיצה למטה, ובתקרת צלעות שם יש רק צלע צרה).

כיווני המתיחה.

אזורסוגכיווןבין מה למה
האגף המערבי (y=20y=20 עד 975975)צלעותמזרח-מערבהקורה בקיר המערבי ↔ קירות הבטון של הממ"ד והגרעין (x=480x=480)
האגף המזרחי (y=20y=20 עד 975975)צלעותמזרח-מערבקירות הבטון (x=1020x=1020) ↔ הקורה בקיר המזרחי
החלל הפתוח (y=975y=975 עד 15651565)צלעותצפון-דרוםקו הסמך y=975y=975 ↔ הקורה בקיר הדרומי
המסדרון בין הממ"ד לגרעיןמקשיתצפון-דרוםהקיר הדרומי של הממ"ד ↔ הקיר הצפוני של הגרעין
הפודסטמקשיתצפון-דרוםקיר חדר המדרגות ↔ הקיר הדרומי של הגרעין
המרפסתמקשית, זיזמזרח-מערבזיז מהקורה בקיר המזרחי

הנימוקים לכיוונים.

1. האגפים, מזרח-מערב: רוחב כל אגף 450 ס"מ נקי, והאורך שלו כ-950 ס"מ. בכיוון הקצר יש סמכים טבעיים בשני הצדדים: קיר החוץ (עם קורה תחתונה ועמודים), וקירות הבטון של הממ"ד והגרעין. בכיוון צפון-דרום היה צורך בקורות סמויות ארוכות לרוחב האגף.

2. החלל הפתוח, צפון-דרום: אין בו קיר או עמוד. אם הצלעות היו נמתחות מזרח-מערב (1460 ס"מ), היה צורך בקורות סמויות בכיוון צפון-דרום במפתח של 600 ס"מ מהגרעין עד הקיר הדרומי. קורה סמויה כזאת נושאת כ-5 m5\,\text{m} של תקרה, ולפי דרישת הכפף היא הייתה יוצאת ברוחב של כ-1.7 מ' - לא מעשי. בכיוון צפון-דרום הצלעות נשענות על קו סמך אחד, y=975y=975: הקורה הסמויה ק-6 (מעמוד 4 עד הגרעין), הקיר הדרומי של הגרעין, והקורה הסמויה ק-7 (מהגרעין עד עמוד 11). בצד השני הן נשענות על הקורה בקיר הדרומי.

3. המסדרון והפודסט: רצועות צרות (155 ו-180 ס"מ בין צירים) בין קירות בטון, ולכן מקשית במפתח הקצר.

4. המרפסת: זיז בניצב לקיר המזרחי. הצלעות שמאחוריה נמתחות צפון-דרום, כלומר בניצב לזיז, ולכן הזיון העליון של המרפסת מתעגן ברצועה מקשית ללא בלוקים לאורך הקורה שבקיר המזרחי.

על תרשים 1ב רושמים בכל אזור "צלעות" או "מקשית", ומסרטטים חץ דו-ראשי בכיוון המתיחה.

תשובה: תקרת צלעות: באגפים במתיחה מזרח-מערב (מהקיר החיצוני עד קירות הבטון), ובחלל הפתוח במתיחה צפון-דרום (מקו y=975y=975 עד הקיר הדרומי). מקשית: המסדרון והפודסט (צפון-דרום) והמרפסת הזיזית (מזרח-מערב).

סעיף ג

תשובה:

קורות פנימיות סמויות: ק-6 (עמוד 4 - הגרעין) ו-ק-7 (הגרעין - עמוד 11) בקו y=975y=975; ק-8 ו-ק-9 בפער שבין הממ"ד לגרעין (x=480x=480, x=1020x=1020). קורות היקפיות תחתונות ק-1 עד ק-5. סכמות: T1, T2 (צלעות 470), T3 (צלעות 600), M1 (מסדרון 155), M2 (פודסט 180), M3 (זיז 210).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לסרטט על תרשים 1ב את הקורות עם הצירים שלהן, ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות.

הקורות.

קורההמיקום (הציר)עוברת ביןהסוג
ק-1הקיר המערבי, x=10x=10עמודים 1, 2, 3, 4, 5, 6תחתונה, היקפית
ק-2הקיר המזרחי, x=1490x=1490עמודים 14, 13, 12, 11, 10, 9תחתונה, היקפית
ק-3הקיר הצפוני, מערבית לממ"ד, y=10y=10עמוד 1 ↔ קיר הממ"דתחתונה, היקפית
ק-4הקיר הצפוני, מזרחית לממ"ד, y=10y=10קיר הממ"ד ↔ עמוד 14תחתונה, היקפית
ק-5הקיר הדרומי, y=1575y=1575עמודים 6, 7, 8, 9תחתונה, היקפית
ק-6y=975y=975, מערבית לגרעיןעמוד 4 ↔ הקיר המערבי של הגרעיןסמויה, פנימית
ק-7y=975y=975, מזרחית לגרעיןהקיר המזרחי של הגרעין ↔ עמוד 11סמויה, פנימית
ק-8x=480x=480, במסדרוןקצה קיר הממ"ד ↔ קצה קיר הגרעיןסמויה, פנימית
ק-9x=1020x=1020, במסדרוןקצה קיר הממ"ד ↔ קצה קיר הגרעיןסמויה, פנימית

הנימוקים:

1. קורות תחתונות מותרות רק בקירות של 20 ס"מ. כל הקירות הפנימיים של 20 ס"מ הם קירות בטון שנושאים בעצמם, ולכן הקורות התחתונות הן רק הקורות ההיקפיות.

2. הקורות הפנימיות עוברות בחלל או מעל מחיצות של 10 ס"מ, ולכן הן סמויות, בעובי התקרה.

3. ק-6 ו-ק-7 יוצרות יחד עם הקיר הדרומי של הגרעין קו סמך רצוף y=975y=975 לצלעות של החלל הפתוח. ק-6 עוברת מעל המחיצה של הארון במטבח, ו-ק-7 מעל המחיצה של חדר המשפחה - שתיהן סמויות ואינן מפריעות.

4. ק-8 ו-ק-9 סוגרות את הפער שבין הממ"ד לגרעין, כדי שלצלעות של האגפים יהיה סמך לכל האורך. מעל דלת הכניסה לדירה, בקיר המזרחי של הגרעין, קיר הבטון שמעל הדלת משמש משקוף ונושא את הצלעות.

5. אף קורה ואף עמוד אינם עוברים בתוך חלון, דלת או חדר המדרגות.

החלוקה לאזורים ולסכמות (מפתחים בין צירים, בס"מ):

סכמההאזורסוגהסמכים והמפתח
T1האגף המערביצלעות, מזרח-מערבק-1 ↔ קירות הבטון / ק-8, קורה פשוטה 470
T2האגף המזרחיצלעות, מזרח-מערבקירות הבטון / ק-9 ↔ ק-2, קורה פשוטה 470
T3החלל הפתוחצלעות, צפון-דרוםק-6 / קיר הגרעין / ק-7 ↔ ק-5, קורה פשוטה 600
M1המסדרוןמקשית, צפון-דרוםקיר הממ"ד ↔ קיר הגרעין, 155
M2הפודסטמקשית, צפון-דרוםקיר חדר המדרגות ↔ הקיר הדרומי של הגרעין, 180
M3המרפסתמקשית, מזרח-מערבזיז מ-ק-2, 210

המפתחים: 480−10=470480-10=470, 1575−975=6001575-975=600, 435−280=155435-280=155, 975−795=180975-795=180, ובזיז 200+10=210200+10=210.

תשובה: קורות היקפיות תחתונות ק-1 עד ק-5 בקירות החוץ, וארבע קורות פנימיות סמויות: ק-6 ו-ק-7 בקו y=975y=975, ו-ק-8 ו-ק-9 בפער שבין הממ"ד לגרעין. התקרה מחולקת לסכמות T1, T2 (צלעות 470), T3 (צלעות 600), M1, M2 (מקשית) ו-M3 (זיז).

סעיף ד

תשובה:

תקרה: T1, T2 - פשוטה 470; T3 - פשוטה 600; M1 - 155; M2 - 180; M3 - זיז 210 מ-ק-2. קורות: ק-6, ק-7 - פשוטות 470 (עמוד - קיר בטון); ק-8, ק-9 - פשוטות 155 (קיר הממ"ד - קיר הגרעין).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. המפתחים בס"מ, בין צירי הסמכים. בכל הסכמות העומס מפורס אחיד.

חלק 1: סכמות התקרה. בצלעות - סכמה של צלע אחת; במקשית - רצועה ברוחב 1 מ'. מסרטטים קו אופקי, משולש בכל סמך, ורושמים את שמות הסמכים והמפתח.

סכמההסמכים לפי הסדרהמפתח
T1סמך ק-1 - שדה - סמך קיר בטון (או ק-8)470
T2סמך קיר בטון (או ק-9) - שדה - סמך ק-2470
T3סמך ק-6 (או קיר הגרעין, או ק-7) - שדה - סמך ק-5600
M1סמך קיר הממ"ד - שדה - סמך קיר הגרעין155
M2סמך קיר חדר המדרגות - שדה - סמך הקיר הדרומי של הגרעין180
M3ריתום ב-ק-2 (עם התקרה שמאחוריה) - זיז - קצה חופשי210

כל השדות של הצלעות הם שדות בודדים על שני סמכים פשוטים: הצלעות נגמרות בקירות הבטון ובקורות, ומעבר להם אין שדה שממשיך באותו כיוון (מאחורי קירות הבטון נמצאים הממ"ד וחדר המדרגות, שאינם חלק מהתכנון).

חלק 2: סכמות הקורות הפנימיות. כל אחת היא קורה פשוטה על שני סמכים.

קורהסמך Aסמך Bהמפתחמה מעמיס אותה
ק-6עמוד 4הקיר המערבי של הגרעין470הקצה הצפוני של צלעות T3
ק-7הקיר המזרחי של הגרעיןעמוד 11470הקצה הצפוני של צלעות T3
ק-8קצה הקיר הדרומי של הממ"דקצה הקיר הצפוני של הגרעין155הקצה של צלעות T1
ק-9קצה הקיר הדרומי של הממ"דקצה הקיר הצפוני של הגרעין155הקצה של צלעות T2

המפתחים: ב-ק-6 480−10=470480-10=470, ב-ק-7 1490−1020=4701490-1020=470, וב-ק-8, ק-9 435−280=155435-280=155.

תשובה: סכמות התקרה: T1, T2 - קורה פשוטה 470; T3 - קורה פשוטה 600; M1 - 155; M2 - 180; M3 - זיז 210. סכמות הקורות הפנימיות: ק-6, ק-7 - קורות פשוטות 470; ק-8, ק-9 - קורות פשוטות 155.

סעיף ה

תשובה:

L0=600L_0=600 ס"מ (T3). Fser=9.37 kN/m2F_{ser}=9.37\,\text{kN/m}^2, k12=24.94k_{12}=24.94, k11=0.735k_{11}=0.735, העובי הדרוש 600/(0.735⋅24.94)=32.7600/(0.735\cdot24.94)=32.7 ס"מ; נבחר h=35h=35 ס"מ: בלוק 50/30, טבלה 5, צלע 15 כל 65 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבחור את L0L_0 הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישות הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.

שלב 1: המפתח השקיל, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. המקדם: שדה על שני סמכים פשוטים 1.01.0; קצה אחד נמשך 0.80.8; שני הקצוות נמשכים 0.60.6; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
T1, T2470, פשוט1.0470
T3600, פשוט1.0600
M1155, פשוט1.0155
M2180, פשוט1.0180
M3זיז 2102.2462

הקובע לתקרת הצלעות: L0=600L_0=600 ס"מ, השדה של החלל הפתוח (T3).

שלב 2: הנחה ראשונית. h≈L017.5=60017.5=34h\approx\dfrac{L_0}{17.5}=\dfrac{600}{17.5}=34 ס"מ. רוחב הבלוק אינו נתון, ולכן בוחרים בלוק סטנדרטי ברוחב 50 ס"מ. בוחרים בלוק בגובה 30 ס"מ, וטבלה עליונה של 5 ס"מ: h=35h=35 ס"מ. רוחב הצלע 15 ס"מ (נתון), ולכן רוחב רצועה של צלע אחת b=50+15=65b=50+15=65 ס"מ.

שלב 3: עומס השירות.

•טבלה: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלע: 0.15⋅0.30⋅250.65=1.73 kN/m2\dfrac{0.15\cdot0.30\cdot25}{0.65}=1.73\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.30⋅6.00.65=1.38 kN/m2\dfrac{0.50\cdot0.30\cdot6.0}{0.65}=1.38\,\text{kN/m}^2

•משקל עצמי: g0=1.25+1.73+1.38=4.37 kN/m2g_0=1.25+1.73+1.38=4.37\,\text{kN/m}^2

•Fser=4.37+3.5+1.5=9.37 kN/m2F_{ser}=4.37+3.5+1.5=9.37\,\text{kN/m}^2 (0.937 t/m20.937\,\text{t/m}^2)

שלב 4: המקדמים.

•k12=24.4⋅10Fser3=24.4⋅109.373=24.4⋅1.022=24.94k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{9.37}}=24.4\cdot1.022=24.94 (ביחידות הישנות: 24.4⋅1/0.937324.4\cdot\sqrt[3]{1/0.937}).

•k11k_{11} לחתך T: h/hf=35/5=7h/h_f=35/5=7, b/bw=65/15=4.33b/b_w=65/15=4.33. בבחינה קוראים אותו מהטבלה של ת"י 466. הטבלה מבוססת על היחס בין מומנט האינרציה של חתך ה-T למומנט האינרציה של מלבן מלא, ולכן אפשר לקרב אותו כ-IT/Irect3\sqrt[3]{I_T/I_{rect}}:

•שטחים: האגף 65⋅5=325 cm265\cdot5=325\,\text{cm}^2, הדופן 15⋅30=450 cm215\cdot30=450\,\text{cm}^2.

•מרכז הכובד מהפן העליון: yˉ=325⋅2.5+450⋅20325+450=9812.5775=12.66 cm\bar y=\dfrac{325\cdot2.5+450\cdot20}{325+450}=\dfrac{9812.5}{775}=12.66\,\text{cm}

•IT=65⋅5312+325⋅(12.66−2.5)2+15⋅30312+450⋅(20−12.66)2=677+33557+33750+24235≈92220 cm4I_T=\dfrac{65\cdot5^3}{12}+325\cdot(12.66-2.5)^2+\dfrac{15\cdot30^3}{12}+450\cdot(20-12.66)^2=677+33557+33750+24235\approx92220\,\text{cm}^4

•Irect=65⋅35312=232240 cm4I_{rect}=\dfrac{65\cdot35^3}{12}=232240\,\text{cm}^4

•k11=922202322403=0.3973=0.735k_{11}=\sqrt[3]{\dfrac{92220}{232240}}=\sqrt[3]{0.397}=0.735 (בקירוב לערך הטבלה).

שלב 5: העובי הדרוש.

h≥L0k11⋅k12=6000.735⋅24.94=60018.33=32.7h\ge\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}=\dfrac{600}{0.735\cdot24.94}=\dfrac{600}{18.33}=32.7 ס"מ <35<35 ס"מ. מתאים.

בדיקה שבלוק נמוך יותר אינו מספיק: בלוק 25 ס"מ וטבלה 5 ס"מ (h=30h=30): g0=3.85 kN/m2g_0=3.85\,\text{kN/m}^2, Fser=8.85 kN/m2F_{ser}=8.85\,\text{kN/m}^2, k12=25.42k_{12}=25.42, k11=0.740k_{11}=0.740, ולכן h≥6000.740⋅25.42=31.9h\ge\dfrac{600}{0.740\cdot25.42}=31.9 ס"מ >30>30. לא מספיק.

האזורים המקשיים. הם בעובי התקרה, 35 ס"מ, והמפתחים שלהם קצרים. המרפסת היא זיז (L0=462L_0=462 ס"מ); לבדיקה, אם יוצקים אותה כלוח מקשי נפרד בעובי hh: Fser=0.35⋅25+5.0=13.75 kN/m2F_{ser}=0.35\cdot25+5.0=13.75\,\text{kN/m}^2, k12=21.95k_{12}=21.95, והעובי הדרוש 46221.95=21\dfrac{462}{21.95}=21 ס"מ. לכן גם 35 ס"מ וגם לוח מונמך של 22 ס"מ מתאימים.

שלב 6: חתך התקרה (מסרטטים בקנה מידה):

•טבלה עליונה רצופה בעובי 5 ס"מ.

•מתחתיה צלעות ברוחב 15 ס"מ ובגובה 30 ס"מ, כל 65 ס"מ בין צירים.

•בין הצלעות בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 30 ס"מ.

•גובה כולל 35 ס"מ; בתחתית כל צלע זיון ראשי, ובטבלה רשת.

תשובה: L0=600L_0=600 ס"מ (השדה של החלל הפתוח, T3). העובי הדרוש 32.7 ס"מ; נבחרה תקרת צלעות בגובה 35 ס"מ: בלוק 30 ס"מ, טבלה 5 ס"מ, צלע 15 ס"מ כל 65 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

ק-6, ק-7: Fs=28.10 kN/mF_s=28.10\,\text{kN/m}, L0=470L_0=470 ס"מ, bmin=0.47b_{min}=0.47 מ' - נבחר 50/35. ק-8, ק-9: Fs=22.01 kN/mF_s=22.01\,\text{kN/m}, L0=155L_0=155 ס"מ, bmin=0.013b_{min}=0.013 מ' - נבחר רוחב מינימלי 40/35.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: העומס שהתקרה מעבירה לכל קורה פנימית (בלי המשקל העצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף של ת"י 466.

השיטה. הקורות סמויות, ולכן הגובה שלהן הוא עובי התקרה, h=35h=35 ס"מ. בקורה מלבנית k11=1k_{11}=1, ותנאי הכפף הוא h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}. את k12k_{12} מחשבים מהעומס ליחידת שטח של הקורה, כלומר העומס הקווי חלקי הרוחב:

k12=24.4⋅10⋅bFs3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10\cdot b}{F_s}} (כאשר FsF_s ב-kN/m\text{kN/m} ו-bb במטרים).

מכאן הרוחב המינימלי: b≥(L0/h24.4)3⋅Fs10b\ge\left(\dfrac{L_0/h}{24.4}\right)^3\cdot\dfrac{F_s}{10}

(ביחידות הישנות: b≥(L0/h24.4)3⋅Fsb\ge\left(\dfrac{L_0/h}{24.4}\right)^3\cdot F_s, עם FsF_s ב-t/m\text{t/m}.)

עומס השירות של תקרת הצלעות: Fser=9.37 kN/m2F_{ser}=9.37\,\text{kN/m}^2 (סעיף ה).

ק-6 ו-ק-7 (זהות).

1. העומס: הצלעות של T3 הן שדה פשוט של 6.0 מ', וכל קורה מקבלת חצי ממנו: Fs=0.5⋅6.0⋅9.37=28.10 kN/mF_s=0.5\cdot6.0\cdot9.37=28.10\,\text{kN/m} (2.81 t/m2.81\,\text{t/m}). הצלעות של האגף מקבילות לקורה ואינן נשענות עליה.

2. L0=1.0⋅470=470L_0=1.0\cdot470=470 ס"מ (קורה פשוטה).

3. L0h=47035=13.43\dfrac{L_0}{h}=\dfrac{470}{35}=13.43

4. b≥(13.4324.4)3⋅28.1010=0.1667⋅2.81=0.47 mb\ge\left(\dfrac{13.43}{24.4}\right)^3\cdot\dfrac{28.10}{10}=0.1667\cdot2.81=0.47\,\text{m}

5. נבחר b=50b=50 ס"מ. בדיקה: Fsb=28.100.50=56.2 kN/m2\dfrac{F_s}{b}=\dfrac{28.10}{0.50}=56.2\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅1056.23=13.73k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{56.2}}=13.73, h≥47013.73=34.2h\ge\dfrac{470}{13.73}=34.2 ס"מ <35<35. מתאים.

ק-8 ו-ק-9 (זהות).

1. העומס: הצלעות של T1 (או T2) הן שדה פשוט של 4.7 מ': Fs=0.5⋅4.70⋅9.37=22.01 kN/mF_s=0.5\cdot4.70\cdot9.37=22.01\,\text{kN/m} (2.20 t/m2.20\,\text{t/m}).

2. L0=1.0⋅155=155L_0=1.0\cdot155=155 ס"מ, L0h=15535=4.43\dfrac{L_0}{h}=\dfrac{155}{35}=4.43

3. b≥(4.4324.4)3⋅22.0110=0.0060⋅2.20=0.013 mb\ge\left(\dfrac{4.43}{24.4}\right)^3\cdot\dfrac{22.01}{10}=0.0060\cdot2.20=0.013\,\text{m}

4. דרישת הכפף כמעט אינה מגבילה כאן. נבחר רוחב קונסטרוקטיבי מינימלי של 40 ס"מ, שנותן מקום לזיון ולעיגון הצלעות. בדיקה: 22.010.40=55.0 kN/m2\dfrac{22.01}{0.40}=55.0\,\text{kN/m}^2, k12=13.82k_{12}=13.82, h≥15513.82=11.2h\ge\dfrac{155}{13.82}=11.2 ס"מ <35<35.

קורהFsF_s (kN/m\text{kN/m})L0L_0 (ס"מ)bminb_{min}המידות שנבחרו
ק-6, ק-728.104700.47 מ'50/35
ק-8, ק-922.011550.013 מ'40/35

תשובה: ק-6 ו-ק-7: עומס 28.10 kN/m28.10\,\text{kN/m}, רוחב מינימלי 47 ס"מ, נבחר 50/35. ק-8 ו-ק-9: עומס 22.01 kN/m22.01\,\text{kN/m}, רוחב מינימלי 1.3 ס"מ בלבד, נבחר רוחב מינימלי של 40 ס"מ (40/35).

סעיף ז

תשובה:

ק-6, ק-7: 50/35; ק-8, ק-9: 40/35 (סמויות). זיון: ראשי תחתון בצלעות בכיוון המתיחה, עליון קונסטרוקטיבי מעל הסמכים, צלע חלוקה באמצע המפתח, רשת בטבלה; במרפסת זיון ראשי עליון שמתעגן מעבר ל-ק-2; במסדרון ובפודסט זיון ראשי תחתון צפון-דרום.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לרשום על תרשים 1ב את ממדי הקורות הפנימיות, ולסרטט את פרטי הזיון של התקרה.

ממדי הקורות (רושמים ליד הציר של כל קורה):

•ק-6, ק-7: 50/35, סמויות.

•ק-8, ק-9: 40/35, סמויות.

הקורות הסמויות הן רצועות של בטון מלא בעובי התקרה: בתחומן לא מניחים בלוקים, ולכן השוליים של שורות הבלוקים מסומנים במרחק חצי רוחב הקורה מהציר.

פרטי הזיון של התקרה (סימון סכמטי על התרשים):

1. צלעות T1, T2, T3: בתחתית כל צלע זיון ראשי בכיוון המתיחה (שני מוטות לכל צלע), לכל אורך השדה, עם עיגון בתוך הקורות ובקירות הבטון. מעל הסמכים - זיון עליון קונסטרוקטיבי בקצוות הצלעות, באורך של כרבע המפתח, נגד הסדקים שנוצרים מהריתום החלקי בקורות ובקירות. בכל צלע חישוקים בקרבת הסמכים.

2. צלעות חלוקה: בשדה של 600 ס"מ (T3) ובשדות של 470 ס"מ (T1, T2) מוסיפים צלע חלוקה רוחבית באמצע המפתח, בניצב לצלעות, כדי לפזר עומסים מרוכזים בין הצלעות.

3. טבלה עליונה: רשת בשני הכיוונים לכל שטח התקרה.

4. המסדרון והפודסט (M1, M2): זיון ראשי תחתון בכיוון צפון-דרום, זיון חלוקה בניצב לו, וזיון עליון קצר מעל קירות הבטון.

5. המרפסת (M3): זיון ראשי עליון בכיוון מזרח-מערב, מקצה הזיז, מעל ק-2, ואל תוך רצועה מקשית ללא בלוקים שמאחורי ק-2, באורך עיגון של לפחות אורך הזיז. בתחתית - זיון קונסטרוקטיבי.

6. הקורות הסמויות: מוטות אורכיים בתחתית ובחלק העליון, וחישוקים סגורים לכל האורך; הזיון התחתון של הצלעות נכנס אל תוך הקורה.

תשובה: על התרשים: ק-6, ק-7 במידות 50/35, ו-ק-8, ק-9 במידות 40/35, כולן סמויות. הזיון: ראשי תחתון בצלעות בכיוון המתיחה, זיון עליון קונסטרוקטיבי מעל הסמכים, צלע חלוקה באמצע המפתחים, רשת בטבלה, זיון ראשי עליון במרפסת שמתעגן מעבר ל-ק-2, וזיון ראשי תחתון במקשית של המסדרון והפודסט.

שאלה 2 · תקרה מקשית חד-כיוונית: סכמות, Lo ובקרת קורה

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של תקרה בבנין מגורים. התקרה היא מקשית, חד כיוונית בעובי 18 ס"מ ונשענת על קורות יורדות.

העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא 4.0 ק"נ למ"ר (0.40 טון למ"ר).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

דרוש:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(3 נקודות)
ב.

קבעו את L0L_0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הראו את החישוב).

בדקו אם עובי התקרה הנתון עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).

סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

(7 נקודות)
ד.

בדקו האם גובה הקורה ק-C, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(7 נקודות)
ה.

נתון שרוחבה של הקורה ק-C השתנה ל-40 ס"מ.

מה צריך להיות גובה הקורה במקרה זה.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

S1 (yy 0-560): נמשכת ק-A, 420, ק-B, 420, ק-C. S2 (לאורך הפתח): פשוטה ק-A, 420, ק-B. S3 (yy 1060-1560): זיז 130, ק-A, 420, ק-B, 420, ק-C.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים בס"מ.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה.

מה נתון בתרשים 2. שלוש קורות יורדות בכיוון צפון-דרום: ק-A (20/50), ק-B (20/60) ו-ק-C (20/50). המרחק הנקי ביניהן 400 ס"מ, ולכן המפתח בין הצירים 400+20=420400+20=420 ס"מ. התקרה חד-כיוונית ונמתחת מזרח-מערב, מקורה לקורה. בשדה B-C, בין עמודים 6 ו-7, יש פתח באורך 500 ס"מ. ממערב ל-ק-A, בחלק הדרומי (500 ס"מ, מעמוד 3 עד הקצה), יש זיז ברוחב 120 ס"מ.

לאורך הקורות יש שלוש רצועות שונות, ולכן שלוש סכמות (מפתחים בס"מ):

סכמההרצועההסמכים והמפתחים
S1מהקצה הצפוני עד עמודים 2, 6, 10 (yy 0-560)ק-A, שדה 420, ק-B, שדה 420, ק-C
S2לאורך הפתח (yy 560-1060)ק-A, שדה 420, ק-B (מעבר ל-ק-B - הפתח)
S3מעמודים 3, 7, 11 עד הקצה הדרומי (yy 1060-1560)קצה חופשי, זיז 130, ק-A, שדה 420, ק-B, שדה 420, ק-C

•S1: קורה נמשכת בשני שדות על שלושה סמכים פרקיים.

•S2: קורה פשוטה על שני סמכים: התקרה בשדה B-C חסרה (הפתח), ולכן אין המשכיות מעבר ל-ק-B.

•S3: קורה נמשכת בשני שדות עם זיז ממערב. הזיז נמדד מהקצה החופשי עד ציר ק-A: 120+10=130120+10=130 ס"מ.

הסרטוט. לכל סכמה קו אופקי, משולש בכל קורה, שם הסמך (ק-A, ק-B, ק-C) והמפתחים, ועומס מפורס אחיד לכל האורך.

תשובה: S1 - נמשכת 420+420; S2 - פשוטה 420 (ליד הפתח); S3 - זיז 130 ונמשכת 420+420.

סעיף ב

תשובה:

L0=420L_0=420 ס"מ, השדה A-B שליד הפתח (S2, פשוט). Fser=10.5 kN/m2F_{ser}=10.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.0k_{12}=24.0, h≥420/24.0=17.5h\ge420/24.0=17.5 ס"מ <18<18 - העובי מתאים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: L0L_0 המקסימלי של התקרה, איזה שדה קובע אותו, ובדיקה אם עובי 18 ס"מ עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

שלב 1: המפתח השקיל, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. המקדם: שדה פשוט 1.01.0; קצה אחד נמשך 0.80.8; שדה שבצדו האחד זיז ובצדו השני המשכיות 0.70.7; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
S1A-B, נמשך מצד אחד0.80.8⋅420=3360.8\cdot420=336
S1B-C, נמשך מצד אחד0.8336
S2A-B, פשוט1.0420
S3זיז2.22.2⋅130=2862.2\cdot130=286
S3A-B, זיז מצד אחד ונמשך מהצד השני0.70.7⋅420=2940.7\cdot420=294
S3B-C, נמשך מצד אחד0.8336

הקובע: L0=420L_0=420 ס"מ, השדה A-B של S2 - השדה שליד הפתח, שאין לו המשכיות.

שלב 2: עומס השירות.

•משקל עצמי: 0.18⋅25=4.5 kN/m20.18\cdot25=4.5\,\text{kN/m}^2

•Fser=4.5+4.0+2.0=10.5 kN/m2F_{ser}=4.5+4.0+2.0=10.5\,\text{kN/m}^2 (1.05 t/m21.05\,\text{t/m}^2)

שלב 3: המקדם k12k_{12} (לבטון ב-30): k12=24.4⋅10Fser3=24.4⋅1010.53=24.4⋅0.984=24.0k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{10.5}}=24.4\cdot0.984=24.0

בתקרה מקשית מלאה k11=1k_{11}=1.

שלב 4: העובי הדרוש.

h≥L0k11⋅k12=4201⋅24.0=17.5h\ge\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}=\dfrac{420}{1\cdot24.0}=17.5 ס"מ <18<18 ס"מ.

תשובה: L0=420L_0=420 ס"מ, נקבע על ידי השדה A-B שליד הפתח (סכמה S2, שדה פשוט). העובי הדרוש 17.5 ס"מ, ולכן העובי הנתון, 18 ס"מ, עומד בדרישות הכפף.

סעיף ג

תשובה:

ק-C: נמשכת בשלושה שדות של 500 ס"מ. שדות 9-10 ו-11-12: 0.4⋅4.2⋅10.5+2.5=20.14 kN/m0.4\cdot4.2\cdot10.5+2.5=20.14\,\text{kN/m}; שדה 10-11 (לאורך הפתח): 2.5 kN/m2.5\,\text{kN/m}, משקל עצמי בלבד.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: עומס השירות שהתקרה מעבירה לקורה ק-C, כולל המשקל העצמי של הקורה, וסרטוט הקורה עם העומס בכל שדה.

הסכמה של ק-C. הקורה נשענת על עמודים 9, 10, 11, 12. הצירים של העמודים (60 ס"מ לאורך הקורה) נמצאים ב-y=30,530,1030,1530y=30, 530, 1030, 1530 ס"מ, ולכן ק-C היא קורה נמשכת בשלושה שדות של 440+60=500440+60=500 ס"מ.

העומס מהתקרה. Fser=10.5 kN/m2F_{ser}=10.5\,\text{kN/m}^2 (סעיף ב).

1. בשדות 9-10 ו-11-12 התקרה היא הסכמות S1 ו-S3, ובשתיהן ק-C היא סמך קצה של קורה נמשכת. סמך קצה של שדה נמשך מקבל כ-0.4 מהמפתח (ולא 0.5 כמו בשדה פשוט), כי ההמשכיות מעבירה חלק מהעומס לסמך הפנימי ק-B:

0.4⋅4.2⋅10.5=17.64 kN/m0.4\cdot4.2\cdot10.5=17.64\,\text{kN/m}

2. בשדה 10-11 התקרה בצד המערבי של ק-C חסרה - זה הפתח (מ-y=560y=560 עד y=1060y=1060). לכן התקרה כמעט אינה מעבירה עומס לשדה הזה (פרט לרצועות של 30 ס"מ בקצותיו, שמזניחים).

3. המשקל העצמי של הקורה 20/50: 0.20⋅0.50⋅25=2.5 kN/m0.20\cdot0.50\cdot25=2.5\,\text{kN/m}

עומס השירות בכל שדה:

שדהמהתקרהמשקל עצמיFsF_s
9-1017.642.520.14 kN/m20.14\,\text{kN/m} (2.01 t/m2.01\,\text{t/m})
10-1102.52.5 kN/m2.5\,\text{kN/m} (0.25 t/m0.25\,\text{t/m})
11-1217.642.520.14 kN/m20.14\,\text{kN/m} (2.01 t/m2.01\,\text{t/m})

הסרטוט. קו אופקי עם ארבעה סמכים (9, 10, 11, 12), שלושה שדות של 500 ס"מ, ומעליו מלבן עומס בכל שדה: 20.1420.14, 2.52.5 ו-20.14 kN/m20.14\,\text{kN/m}.

תשובה: ק-C - קורה נמשכת בשלושה שדות של 500 ס"מ. עומס שירות: 20.14 kN/m20.14\,\text{kN/m} בשדות 9-10 ו-11-12, ו-2.5 kN/m2.5\,\text{kN/m} (משקל עצמי בלבד) בשדה 10-11 שליד הפתח.

סעיף ד

תשובה:

שדה קצה: L0=400L_0=400 ס"מ, Fs/b=100.7 kN/m2F_s/b=100.7\,\text{kN/m}^2, k12=11.30k_{12}=11.30, h≥35.4h\ge35.4 ס"מ <50<50 - מתאים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: לבדוק אם גובה הקורה ק-C, 50 ס"מ, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

השיטה. לקורה מלבנית k11=1k_{11}=1, והתנאי הוא h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}. את k12k_{12} מחשבים מהעומס ליחידת שטח של הקורה, Fs/bF_s/b.

שדה קצה (9-10 או 11-12):

1. L0=0.8⋅500=400L_0=0.8\cdot500=400 ס"מ (נמשך מצד אחד).

2. Fsb=20.140.20=100.7 kN/m2\dfrac{F_s}{b}=\dfrac{20.14}{0.20}=100.7\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅10100.73=24.4⋅0.463=11.30k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{100.7}}=24.4\cdot0.463=11.30

4. h≥40011.30=35.4h\ge\dfrac{400}{11.30}=35.4 ס"מ <50<50 ס"מ. מתאים.

השדה האמצעי (10-11):

1. L0=0.6⋅500=300L_0=0.6\cdot500=300 ס"מ (נמשך משני הצדדים).

2. Fsb=2.50.20=12.5 kN/m2\dfrac{F_s}{b}=\dfrac{2.5}{0.20}=12.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅1012.53=22.65k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{12.5}}=22.65

3. h≥30022.65=13.2h\ge\dfrac{300}{22.65}=13.2 ס"מ <50<50 ס"מ.

תשובה: הגובה הדרוש 35.4 ס"מ (שדה הקצה, L0=400L_0=400 ס"מ), ולכן גובה הקורה, 50 ס"מ, עומד בדרישות הכפף.

סעיף ה

תשובה:

כ-29 ס"מ דרוש (k12=13.69k_{12}=13.69, 400/13.69=29.2400/13.69=29.2); נבחר 30 ס"מ - קורה 40/30 (בבדיקה חוזרת h≥28.3h\ge28.3 ס"מ).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הגובה הדרוש של ק-C אם רוחבה 40 ס"מ.

שלב 1: חישוב ראשון עם הגובה הקיים (50 ס"מ). רק המשקל העצמי משתנה:

1. משקל עצמי: 0.40⋅0.50⋅25=5.0 kN/m0.40\cdot0.50\cdot25=5.0\,\text{kN/m}

2. Fs=17.64+5.0=22.64 kN/mF_s=17.64+5.0=22.64\,\text{kN/m}, Fsb=22.640.40=56.6 kN/m2\dfrac{F_s}{b}=\dfrac{22.64}{0.40}=56.6\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅1056.63=24.4⋅0.561=13.69k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{56.6}}=24.4\cdot0.561=13.69

4. h≥L0k12=40013.69=29.2h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}=\dfrac{400}{13.69}=29.2 ס"מ

שלב 2: בחירה ובדיקה חוזרת. נבחר h=30h=30 ס"מ, ובודקים שוב עם המשקל העצמי המעודכן:

1. 0.40⋅0.30⋅25=3.0 kN/m0.40\cdot0.30\cdot25=3.0\,\text{kN/m}, Fs=17.64+3.0=20.64 kN/mF_s=17.64+3.0=20.64\,\text{kN/m}

2. Fsb=20.640.40=51.6 kN/m2\dfrac{F_s}{b}=\dfrac{20.64}{0.40}=51.6\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅1051.63=14.12k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{51.6}}=14.12

3. h≥40014.12=28.3h\ge\dfrac{400}{14.12}=28.3 ס"מ <30<30 ס"מ. מתאים.

הסבר: הרוחב נמצא במכנה של העומס ליחידת שטח. כשהרוחב גדל פי 2, Fs/bF_s/b קטן בערך פי 2, k12k_{12} גדל פי 23≈1.26\sqrt[3]{2}\approx1.26, והגובה הדרוש קטן באותו יחס: 35.4/1.26≈2835.4/1.26\approx28 ס"מ.

תשובה: גובה של כ-29 ס"מ דרוש; נבחר 30 ס"מ, כלומר קורה 40/30 (הקורה בולטת 12 ס"מ מתחת לתקרה של 18 ס"מ).

שאלה 3 · יציע פלדה בחנות: קורות ראשיות, משניות ועמודים

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע בחנות.

היציע יחובר וייסמך על קירות בטון היקפיים של החנות ועל שני עמודים ריבועיים: RHS 100/100/8.0, אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע. רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המירבי בין קורות הפלדה – לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון של היציע (כולל משקלו העצמי של היציע) והעומס השימושי על היציע: 600 ק"ג למ"ר (6.0 ק"נ למ"ר).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

א.

על תרשים 3, סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות. נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ב.

מקמו על התרשים את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה ויעילה. נמקו את בחירת מיקום העמודים.

(4 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות. הסכמות יכללו: את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ראשיות צפון-דרום: ק"ר-1 (x=180x=180) ו-ק"ר-2 (x=360x=360), מהקיר הצפוני עד העמודים בקצה הלשון (6.40 מ'). משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ, במפתח 1.80 מ': מהקירות המערבי והמזרחי אל הראשיות, וביניהן (כולל הלשון).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

שאלת תכנון פתוחה. הסידור שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: המרחק בין הקורות שנושאות את לוחות העץ אינו עולה על 80 ס"מ; לאורך כל שפה חופשית עוברת קורה; כל קורה ראשית נשענת על קיר בטון או על עמוד; העמודים אינם בתוך מהלך המדרגות; והסכמה יציבה.

מבוקש: לסרטט את הקורות הראשיות והמשניות ולנמק את הכיוונים בכל חלק של היציע.

הגיאומטריה של היציע. מודדים xx מהפן הפנימי של הקיר המערבי מזרחה, ו-yy מהפן הפנימי של הקיר הצפוני דרומה (בס"מ).

•החלק הראשי: מלבן 540/480 ס"מ, שנשען על שלושה קירות בטון: הצפוני, המערבי והמזרחי.

•לשון בדרום: 180/160 ס"מ, בין x=180x=180 ל-x=360x=360 ומ-y=480y=480 עד y=640y=640.

•המדרגות עולות לאורך הצד המערבי של הלשון (x=90x=90 עד 180180) ומגיעות ליציע בשפה y=480y=480.

•השפות החופשיות: y=480y=480 (מ-0 עד 180 ומ-360 עד 540), שני צדי הלשון (x=180x=180, x=360x=360) והקצה שלה (y=640y=640).

•הערה על הנתונים: שרשרת המידות 480+160=640480+160=640 אינה מתיישבת עם המידה הכוללת 660. עובדים לפי 480480 ו-160160; ההפרש מוסבר בעובי של 20 ס"מ של הקיר הצפוני, שנכלל במידה הכוללת. אם מפרשים את החלק הראשי כ-500 ס"מ (כך ש-500+160=660), הסידור לא משתנה: רק הקורות הראשיות מתארכות ל-6.60 מ' והתגובות גדלות מעט.

הקורות הראשיות - בכיוון צפון-דרום, בקווים של שני צדי הלשון:

•ק"ר-1: לאורך x=180x=180, מהקיר הצפוני עד העמוד ע-1 שבפינה (180,640)(180,640). מפתח 6.40 מ'.

•ק"ר-2: לאורך x=360x=360, מהקיר הצפוני עד העמוד ע-2 שבפינה (360,640)(360,640). מפתח 6.40 מ'.

שתי הקורות מחלקות את היציע לשלושה מפתחים שווים של 180 ס"מ: בין הקיר המערבי ל-ק"ר-1, בין ק"ר-1 ל-ק"ר-2, ובין ק"ר-2 לקיר המזרחי.

הקורות המשניות - בכיוון מזרח-מערב, כל 80 ס"מ:

•בשדה המערבי ובשדה המזרחי: מהקיר אל הקורה הראשית, ב-y=80,160,240,320,400y=80,160,240,320,400 ועוד קורת שפה ב-y=480y=480 (6 קורות בכל שדה, 480/80=6480/80=6 מרווחים).

•בשדה האמצעי: בין ק"ר-1 ל-ק"ר-2, ב-y=80,…,560y=80,\ldots,560 ועוד קורת שפה ב-y=640y=640, בין שני העמודים (8 קורות, 640/80=8640/80=8 מרווחים).

•לאורך הקיר הצפוני הלוחות נשענים על זוויתן שמעוגן בקיר, ולכן אין צורך בקורה בקו y=0y=0.

הנימוקים לכיוונים.

1. משניות מזרח-מערב, במפתח של 1.8 מ' בלבד. בכיוון הזה כל קורה משנית נשענת בצד אחד על קיר בטון (המערבי או המזרחי) ובצד השני על קורה ראשית, או בין שתי הקורות הראשיות. המפתח הקצר מאפשר פרופיל קל.

2. ראשיות צפון-דרום, בקווי הלשון. הקווים x=180x=180 ו-x=360x=360 הם גם השפות של הלשון. כך אותן קורות נושאות גם את החלק הראשי וגם את הלשון, וצדי הלשון אינם צריכים קורות נוספות. בקצה הצפוני הן נשענות על קיר בטון, ובקצה הדרומי על העמודים.

3. בלשון המשניות ממשיכות באותו כיוון ובאותו מרווח, בין שתי הקורות הראשיות, וקורת השפה ב-y=640y=640 מחברת את שני העמודים.

4. החלופה - משניות צפון-דרום מהקיר הצפוני: המפתח שלהן היה 4.80 מ', והיה צורך בקורה ראשית לאורך השפה y=480y=480 באורך 5.40 מ', שבאמצעה (בין x=180x=180 ל-360360) גם נשענת הלשון. זה פחות יעיל.

5. ק"ר-1 עוברת לאורך הצד המזרחי של המדרגות, בלי לגעת בהן - המדרגות אינן נשענות על היציע.

תשובה: שתי קורות ראשיות צפון-דרום, ק"ר-1 (x=180x=180) ו-ק"ר-2 (x=360x=360), מהקיר הצפוני עד שני עמודים בקצה הלשון (מפתח 6.40 מ'). קורות משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ, במפתח 1.80 מ': מהקירות אל הקורות הראשיות, וביניהן.

סעיף ב

תשובה:

ע-1 ב-(180,640)(180,640) ו-ע-2 ב-(360,640)(360,640): שתי הפינות הדרומיות של הלשון, מתחת לקצות הקורות הראשיות. כל ראשית - קורה פשוטה על קיר ועמוד, בלי זיזים, והעמודים אינם במהלך המדרגות.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.

מבוקש: למקם את שני העמודים ולנמק.

המיקום.

•ע-1: בפינה הדרום-מערבית של הלשון, (180,640)(180,640), מתחת לקצה ק"ר-1.

•ע-2: בפינה הדרום-מזרחית של הלשון, (360,640)(360,640), מתחת לקצה ק"ר-2.

העמודים (100/100 מ"מ) ממוקמים בתוך הפינה, מתחת לרצפה, כך שהם צמודים לשפה ואינם נכנסים למהלך המדרגות שנמצא מערבית ל-x=180x=180.

הנימוקים.

1. יציבות: הלשון בולטת 160 ס"מ מהחלק הראשי, ואין לידה קיר. בלי עמוד בקצה שלה הקורות הראשיות היו זיזים או היו צריכות להישען על קורה אחרת. עם העמודים בפינות, כל קורה ראשית היא קורה פשוטה על קיר ועל עמוד - סכמה יציבה ומוגדרת סטטית.

2. יעילות: שני העמודים נותנים סמך לשתי הקורות הראשיות, ובאמצעותן לכל הקורות המשניות. אין זיזים, והמפתחים של המשניות קצרים (1.8 מ').

3. שימוש: העמודים בשולי היציע, בקצה הלשון, ולא במרכז החלל של החנות או במהלך המדרגות.

4. העומס על כל עמוד קטן, 27.0 kN27.0\,\text{kN} (סעיף ג), כמתאים לעמוד RHS 100/100/8.0.

תשובה: שני העמודים בשתי הפינות הדרומיות של הלשון, (180,640)(180,640) ו-(360,640)(360,640), מתחת לקצות הקורות הראשיות ק"ר-1 ו-ק"ר-2.

סעיף ג

תשובה:

משניות: פשוטות 1.80 מ', q=4.8 kN/mq=4.8\,\text{kN/m} (קורות שפה 2.4 kN/m2.4\,\text{kN/m}), R=4.32 kNR=4.32\,\text{kN}. ראשיות: פשוטות 6.40 מ' (קיר צפוני - עמוד), כוחות 8.64 kN8.64\,\text{kN} כל 0.80 מ'; RA=29.16 kNR_A=29.16\,\text{kN}, RB=24.84 kNR_B=24.84\,\text{kN}, עומס על כל עמוד 27.0 kN27.0\,\text{kN}.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הסכמות הסטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס. העומס q=6.0 kN/m2q=6.0\,\text{kN/m}^2.

הקורות המשניות - כולן קורות פשוטות במפתח L=1.80 mL=1.80\,\text{m}. כל קורה נושאת רצועת רצפה ברוחב המרווח בין הקורות.

קורהסמך Aסמך Bרוחב העמסהqqהתגובה R=qL2R=\dfrac{qL}{2}
ק"מ-1 (שדה מערבי, y=80y=80 עד 400400)הקיר המערביק"ר-10.80 מ'6.0⋅0.80=4.8 kN/m6.0\cdot0.80=4.8\,\text{kN/m}4.32 kN4.32\,\text{kN}
ק"מ-2 (שדה אמצעי, y=80y=80 עד 560560)ק"ר-1ק"ר-20.80 מ'4.8 kN/m4.8\,\text{kN/m}4.32 kN4.32\,\text{kN}
ק"מ-3 (שדה מזרחי, y=80y=80 עד 400400)ק"ר-2הקיר המזרחי0.80 מ'4.8 kN/m4.8\,\text{kN/m}4.32 kN4.32\,\text{kN}
ק"מ-4 (שפה y=480y=480, שדה מערבי ומזרחי)קירקורה ראשית0.40 מ'6.0⋅0.40=2.4 kN/m6.0\cdot0.40=2.4\,\text{kN/m}2.16 kN2.16\,\text{kN}
ק"מ-5 (שפה y=640y=640, בקצה הלשון)ע-1ע-20.40 מ'2.4 kN/m2.4\,\text{kN/m}2.16 kN2.16\,\text{kN}

הקורות הראשיות ק"ר-1 ו-ק"ר-2 (זהות): קורה פשוטה, סמך A על הקיר הצפוני, סמך B על העמוד (ע-1 או ע-2), L=6.40 mL=6.40\,\text{m}.

העומס - התגובות של המשניות משני הצדדים, ככוחות מרוכזים כל 0.80 מ':

מרחק מ-A (מ')מאיפההכוח
0.8, 1.6, 2.4, 3.2, 4.0משנית מכל צד: 4.32+4.324.32+4.328.64 kN8.64\,\text{kN}
4.8קורת שפה מצד אחד ומשנית מהצד השני: 2.16+4.322.16+4.326.48 kN6.48\,\text{kN}
5.6משנית של הלשון מצד אחד4.32 kN4.32\,\text{kN}
6.4קורת השפה של הלשון, ישר לעמוד2.16 kN2.16\,\text{kN}

התגובות (מומנטים סביב A, הכוחות שבתוך המפתח):

RB⋅6.4=8.64⋅(0.8+1.6+2.4+3.2+4.0)+6.48⋅4.8+4.32⋅5.6=103.68+31.10+24.19=158.98 kN⋅mR_B\cdot6.4=8.64\cdot(0.8+1.6+2.4+3.2+4.0)+6.48\cdot4.8+4.32\cdot5.6=103.68+31.10+24.19=158.98\,\text{kN}\cdot\text{m}

RB=158.986.4=24.84 kNR_B=\dfrac{158.98}{6.4}=24.84\,\text{kN}, RA=(5⋅8.64+6.48+4.32)−24.84=54.0−24.84=29.16 kNR_A=(5\cdot8.64+6.48+4.32)-24.84=54.0-24.84=29.16\,\text{kN}

העומס הכולל על כל עמוד: 24.84+2.16=27.0 kN24.84+2.16=27.0\,\text{kN} (2.7 t2.7\,\text{t}).

בדיקה: סך הכוחות על הקורה, 5⋅8.64+6.48+4.32+2.16=56.16 kN5\cdot8.64+6.48+4.32+2.16=56.16\,\text{kN}, שווה לסכום התגובות 29.16+27.0=56.16 kN29.16+27.0=56.16\,\text{kN}.

אפשר להציג את העומס גם כמפורס שקיל: 6.0⋅1.8=10.8 kN/m6.0\cdot1.8=10.8\,\text{kN/m} בקטע y=0y=0 עד 4.84.8 מ', ו-6.0⋅0.9=5.4 kN/m6.0\cdot0.9=5.4\,\text{kN/m} בקטע של הלשון.

הסרטוט. לכל משנית: קו באורך 1.80 מ' בין שני משולשים, עם שמות הסמכים ועומס מפורס. לכל ראשית: קו באורך 6.40 מ', A - קיר צפוני, B - עמוד, וחיצים של הכוחות המרוכזים במרווחים של 0.80 מ'.

תשובה: משניות: קורות פשוטות 1.80 מ', q=4.8 kN/mq=4.8\,\text{kN/m} (קורות שפה 2.4 kN/m2.4\,\text{kN/m}). ראשיות ק"ר-1, ק"ר-2: קורות פשוטות 6.40 מ' בין הקיר הצפוני לעמוד, עם כוחות של 8.64 kN8.64\,\text{kN} כל 0.80 מ' (ו-6.486.48, 4.32 kN4.32\,\text{kN} בקצה); RA=29.16 kNR_A=29.16\,\text{kN}, RB=24.84 kNR_B=24.84\,\text{kN}, והעומס על כל עמוד 27.0 kN27.0\,\text{kN}.

שאלה 4 · קורת פלדה פשוטה: תגובות, גזירה, מומנטים ומאמץ

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומס מחולק שווה ובשלושה כוחות בודדים (המידות הן במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPN 500.

בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.

המאמץ המותר בפלדה: 140 MPa140\,\text{MPa} (1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

א.

חשבו את התגובות בסמכים A ו-B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי הקיים בקורה הוא M=350 kN⋅mM=350\,\text{kN}\cdot\text{m} (35 t⋅m35\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את המאמץ עבור מומנט זה וכתבו האם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

RA=150 kNR_A=150\,\text{kN} (15 t15\,\text{t}), RB=150 kNR_B=150\,\text{kN} (15 t15\,\text{t}), כלפי מעלה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

נתון: קורה ABAB במפתח 10.0 m10.0\,\text{m}, סמך קבוע ב-AA וסמך נייד ב-BB. עומס מפורס 30 kN/m30\,\text{kN/m} בקטע ACAC (6.0 m6.0\,\text{m}), וכוחות בודדים של 40 kN40\,\text{kN} ב-DD, EE, FF, במרחקים 7.07.0, 8.08.0, 9.0 m9.0\,\text{m} מ-AA.

מבוקש: RAR_A, RBR_B.

1. השקול של העומס המפורס: 30⋅6.0=180 kN30\cdot6.0=180\,\text{kN}, באמצע הקטע, 3.0 m3.0\,\text{m} מ-AA.

2. מומנטים סביב AA:

RB⋅10.0=180⋅3.0+40⋅7.0+40⋅8.0+40⋅9.0=540+280+320+360=1500 kN⋅mR_B\cdot10.0=180\cdot3.0+40\cdot7.0+40\cdot8.0+40\cdot9.0=540+280+320+360=1500\,\text{kN}\cdot\text{m}

RB=150010.0=150 kNR_B=\dfrac{1500}{10.0}=150\,\text{kN}

3. סכום הכוחות האנכיים: RA=180+3⋅40−150=300−150=150 kNR_A=180+3\cdot40-150=300-150=150\,\text{kN}

4. בדיקה, מומנטים סביב BB: RA⋅10.0=180⋅7.0+40⋅3.0+40⋅2.0+40⋅1.0=1260+240=1500R_A\cdot10.0=180\cdot7.0+40\cdot3.0+40\cdot2.0+40\cdot1.0=1260+240=1500, ולכן RA=150 kNR_A=150\,\text{kN}.

5. אין עומסים אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב-AA אפס.

תשובה: RA=150 kNR_A=150\,\text{kN} (15 t15\,\text{t}) ו-RB=150 kNR_B=150\,\text{kN} (15 t15\,\text{t}), שתיהן כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

VV: +150+150 ב-AA, יורד בקו ישר ל-−30-30 ב-CC (אפס ב-x=5.0 mx=5.0\,\text{m}); −30-30 עד DD, −70-70 עד EE, −110-110 עד FF, −150 kN-150\,\text{kN} עד BB.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. מהסעיף הקודם: RA=RB=150 kNR_A=R_B=150\,\text{kN}.

מוסכמה. עוברים מ-AA ל-BB; כוח כלפי מעלה מגדיל את הגזירה, וכוח כלפי מטה מקטין אותה. xx נמדד מ-AA.

1. ב-AA: V=+150 kNV=+150\,\text{kN}.

2. בקטע ACAC הגזירה יורדת ב-30 kN30\,\text{kN} בכל מטר: V(x)=150−30xV(x)=150-30x. היא מתאפסת ב-x=15030=5.0 mx=\dfrac{150}{30}=5.0\,\text{m}. ב-CC: V=150−30⋅6.0=−30 kNV=150-30\cdot6.0=-30\,\text{kN}.

3. בקטע CDCD אין עומס: V=−30 kNV=-30\,\text{kN}.

4. ב-DD קפיצה של −40-40: V=−70 kNV=-70\,\text{kN} עד EE.

5. ב-EE: V=−110 kNV=-110\,\text{kN} עד FF.

6. ב-FF: V=−150 kNV=-150\,\text{kN} עד BB.

7. ב-BB התגובה +150 kN+150\,\text{kN} מחזירה את הגזירה לאפס, והמהלך נסגר.

צורת המהלך: קו ישר משופע בקטע ACAC, ומדרגות אופקיות בקטע CBCB עם קפיצה בכל כוח בודד.

x [m]V [kN]246810-150-100-5050100150150V=0-30-70-110-150

תשובה: VA=+150V_A=+150, V=0V=0 ב-x=5.0 mx=5.0\,\text{m}, VC=−30V_C=-30, אחרי DD: −70-70, אחרי EE: −110-110, אחרי FF: −150 kN-150\,\text{kN} עד BB.

סעיף ג

תשובה:

Mmax=375 kN⋅mM_{max}=375\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-x=5.0 mx=5.0\,\text{m}; MC=360M_C=360, MD=330M_D=330, ME=260M_E=260, MF=150 kN⋅mM_F=150\,\text{kN}\cdot\text{m}; MA=MB=0M_A=M_B=0.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. השינוי במומנט בין שתי נקודות שווה לשטח של מהלך הגזירה ביניהן; מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון.

1. MA=0M_A=0 (סמך קצה).

2. בקטע ACAC: M(x)=150x−15x2M(x)=150x-15x^2 (פרבולה).

3. המומנט המקסימלי במקום שבו הגזירה מתאפסת, x=5.0 mx=5.0\,\text{m}:

Mmax=150⋅5.0−15⋅5.02=750−375=375 kN⋅mM_{max}=150\cdot5.0-15\cdot5.0^2=750-375=375\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. MC=150⋅6.0−15⋅6.02=900−540=360 kN⋅mM_C=150\cdot6.0-15\cdot6.0^2=900-540=360\,\text{kN}\cdot\text{m}

5. MD=360−30⋅1.0=330 kN⋅mM_D=360-30\cdot1.0=330\,\text{kN}\cdot\text{m}

6. ME=330−70⋅1.0=260 kN⋅mM_E=330-70\cdot1.0=260\,\text{kN}\cdot\text{m}

7. MF=260−110⋅1.0=150 kN⋅mM_F=260-110\cdot1.0=150\,\text{kN}\cdot\text{m}

8. בדיקה: MB=150−150⋅1.0=0M_B=150-150\cdot1.0=0, כנדרש בסמך קצה.

צורת המהלך: פרבולה בקטע ACAC עם שיא ב-x=5.0 mx=5.0\,\text{m}, וקווים ישרים בקטע CBCB עם שבירה בכל כוח בודד. כל המומנטים חיוביים (מתיחה בסיב התחתון).

x [m]M [kNm]246810100200300400375360330260150

תשובה: Mmax=375 kN⋅mM_{max}=375\,\text{kN}\cdot\text{m} (37.5 t⋅m37.5\,\text{t}\cdot\text{m}) ב-x=5.0 mx=5.0\,\text{m} מ-AA; MC=360M_C=360, MD=330M_D=330, ME=260M_E=260, MF=150 kN⋅mM_F=150\,\text{kN}\cdot\text{m}, MA=MB=0M_A=M_B=0.

סעיף ד

תשובה:

σ=M/Wx=350⋅106/2.75⋅106=127.3 MPa\sigma=M/W_x=350\cdot10^6/2.75\cdot10^6=127.3\,\text{MPa} <140 MPa<140\,\text{MPa} - עונה על הדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

נתון: M=350 kN⋅mM=350\,\text{kN}\cdot\text{m}, פרופיל IPN 500, מאמץ מותר 140 MPa140\,\text{MPa}. מבוקש: המאמץ, והאם הוא מותר.

1. מטבלת הפרופילים, ל-IPN 500: Wx=2750 cm3=2.75⋅106 mm3W_x=2750\,\text{cm}^3=2.75\cdot10^6\,\text{mm}^3.

2. המאמץ המקסימלי בכפיפה: σ=MWx=350⋅106 N⋅mm2.75⋅106 mm3=127.3 MPa\sigma=\dfrac{M}{W_x}=\dfrac{350\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}}{2.75\cdot10^6\,\text{mm}^3}=127.3\,\text{MPa}

(ביחידות הישנות: σ=35⋅105 kg⋅cm2750 cm3=1273 kg/cm2\sigma=\dfrac{35\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}}{2750\,\text{cm}^3}=1273\,\text{kg/cm}^2.)

3. השוואה: 127.3 MPa<140 MPa127.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}.

הערה: המומנט שחושב בסעיף ג גדול מעט, 375 kN⋅m375\,\text{kN}\cdot\text{m}. גם עבורו σ=375⋅1062.75⋅106=136.4 MPa<140 MPa\sigma=\dfrac{375\cdot10^6}{2.75\cdot10^6}=136.4\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}, כך שהמסקנה זהה.

תשובה: σ=127.3 MPa\sigma=127.3\,\text{MPa} (1273 kg/cm21273\,\text{kg/cm}^2) <140 MPa<140\,\text{MPa} - הקורה עונה על דרישת המאמץ המותר.

שאלה 5 · מסבך גג: ריאקציות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).

מוטות המסבך עשויים מצינורות: RHS 70/70/5.

A=12.9 cm2A=12.9\,\text{cm}^2

ix=2.64 cmi_x=2.64\,\text{cm}

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 140 MPa140\,\text{MPa} (1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.

עליכם לרשום את התשובות בטבלה, ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שהכוח במוט מספר 4 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא P4=−150 kNP_4=-150\,\text{kN} (−15 t-15\,\text{t}).

נתון שאורך מוט מספר 4 הוא: 1.73 מטר.

חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

VA=53.33 kNV_A=53.33\,\text{kN} (5.33 t5.33\,\text{t}) למעלה; VB=166.67 kNV_B=166.67\,\text{kN} (16.67 t16.67\,\text{t}) למעלה; HB=40 kNH_B=40\,\text{kN} (4 t4\,\text{t}) ימינה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

הגיאומטריה. המיתר התחתון AA-CC-DD-BB-EE, עם מרחק של 3.0 m3.0\,\text{m} בין הצמתים. המיתרים העליונים נטויים ב-30∘30^\circ, ולכן גובה הצמתים FF ו-HH הוא 3.0⋅tan⁡30∘=1.732 m3.0\cdot\tan30^\circ=1.732\,\text{m}, וגובה GG הוא 6.0⋅tan⁡30∘=3.464 m6.0\cdot\tan30^\circ=3.464\,\text{m}. AA סמך נייד (ריאקציה אנכית בלבד), BB סמך קבוע. העומסים: 20 kN20\,\text{kN} כלפי מטה ב-AA; 50 kN50\,\text{kN} כלפי מטה ב-FF, GG, HH ו-EE; ו-40 kN40\,\text{kN} אופקי שמאלה ב-EE.

מבוקש: VAV_A, VBV_B, HBH_B.

1. מומנטים סביב BB. הכוח האופקי ב-EE פועל לאורך המיתר התחתון, שעובר דרך BB, ואין לו מומנט. הזרועות של הכוחות האנכיים: AA - 9.0 m9.0\,\text{m} משמאל, FF - 6.06.0, GG - 3.03.0 משמאל, HH - 00, EE - 3.0 m3.0\,\text{m} מימין:

VA⋅9.0=20⋅9.0+50⋅6.0+50⋅3.0+50⋅0−50⋅3.0=180+300+150−150=480 kN⋅mV_A\cdot9.0=20\cdot9.0+50\cdot6.0+50\cdot3.0+50\cdot0-50\cdot3.0=180+300+150-150=480\,\text{kN}\cdot\text{m}

VA=4809.0=53.33 kNV_A=\dfrac{480}{9.0}=53.33\,\text{kN}, כלפי מעלה.

(הכוח של 20 kN20\,\text{kN} פועל בדיוק על הסמך AA, ולכן הוא נכנס ישר לסמך; כאן הוא נכלל במשוואה, והתוצאה היא הריאקציה הכוללת בסמך.)

2. סכום הכוחות האנכיים: VA+VB=20+4⋅50=220 ⇒ VB=220−53.33=166.67 kNV_A+V_B=20+4\cdot50=220\ \Rightarrow\ V_B=220-53.33=166.67\,\text{kN}, כלפי מעלה.

3. סכום הכוחות האופקיים: הכוח של 40 kN40\,\text{kN} שמאלה מתאזן בסמך הקבוע: HB=40 kNH_B=40\,\text{kN}, ימינה.

4. בדיקה, מומנטים סביב AA: VB⋅9.0=50⋅3.0+50⋅6.0+50⋅9.0+50⋅12.0=1500V_B\cdot9.0=50\cdot3.0+50\cdot6.0+50\cdot9.0+50\cdot12.0=1500, ולכן VB=166.67 kNV_B=166.67\,\text{kN}.

תשובה: VA=53.33 kNV_A=53.33\,\text{kN} (5.33 t5.33\,\text{t}) כלפי מעלה; VB=166.67 kNV_B=166.67\,\text{kN} (16.67 t16.67\,\text{t}) כלפי מעלה; HB=40 kNH_B=40\,\text{kN} (4 t4\,\text{t}) ימינה.

סעיף ב

תשובה:

N1=−66.67N_1=-66.67 (לחוץ), N2=+57.74N_2=+57.74 (מתוח), N3=0N_3=0, N4=−166.67N_4=-166.67 (לחוץ), N5=+100.0N_5=+100.0 (מתוח), N6=−126.60 kNN_6=-126.60\,\text{kN} (לחוץ).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הכוחות במוטות 1 עד 6. המוטות: 1 - AFAF, 2 - ACAC, 3 - CFCF, 4 - HBHB, 5 - HEHE, 6 - BEBE. פותרים בשיטת הצמתים; בכל מוט מניחים מתיחה (כוח שמושך את הצומת), ותוצאה שלילית פירושה לחיצה. sin⁡30∘=0.5\sin30^\circ=0.5, cos⁡30∘=0.866\cos30^\circ=0.866.

צומת AA (מוטות 1, 2; הכוחות: VA=53.33V_A=53.33 למעלה, 2020 למטה):

1. ΣFy=0\Sigma F_y=0: N1⋅sin⁡30∘+53.33−20=0 ⇒ N1=−33.330.5=−66.67 kNN_1\cdot\sin30^\circ+53.33-20=0\ \Rightarrow\ N_1=-\dfrac{33.33}{0.5}=-66.67\,\text{kN}, לחיצה.

2. ΣFx=0\Sigma F_x=0: N2+N1⋅cos⁡30∘=0 ⇒ N2=66.67⋅0.866=57.74 kNN_2+N_1\cdot\cos30^\circ=0\ \Rightarrow\ N_2=66.67\cdot0.866=57.74\,\text{kN}, מתיחה.

צומת CC (מוטות 2, CDCD אופקיים, 3 אנכי, בלי עומס):

3. ΣFy=0\Sigma F_y=0: המוט 3 הוא הכוח האנכי היחיד, ולכן N3=0N_3=0 - מוט אפס.

צומת EE (מוטות 5, 6; עומסים 5050 למטה ו-4040 שמאלה):

4. ΣFy=0\Sigma F_y=0: המוט 5 עולה מ-EE אל HH ב-30∘30^\circ: N5⋅sin⁡30∘−50=0 ⇒ N5=100 kNN_5\cdot\sin30^\circ-50=0\ \Rightarrow\ N_5=100\,\text{kN}, מתיחה.

5. ΣFx=0\Sigma F_x=0 (חיובי ימינה): −40−N5⋅cos⁡30∘−N6=0 ⇒ N6=−40−86.60=−126.60 kN-40-N_5\cdot\cos30^\circ-N_6=0\ \Rightarrow\ N_6=-40-86.60=-126.60\,\text{kN}, לחיצה.

צומת BB (מוטות 4 אנכי, 6 ו-DBDB אופקיים; VB=166.67V_B=166.67 למעלה, HB=40H_B=40 ימינה):

6. ΣFy=0\Sigma F_y=0: N4+166.67=0 ⇒ N4=−166.67 kNN_4+166.67=0\ \Rightarrow\ N_4=-166.67\,\text{kN}, לחיצה.

7. בדיקה בחתך: חותכים את המוטות GHGH, DHDH ו-DBDB ומסתכלים על החלק הימני (HH, BB, EE). מומנטים סביב DD (הזרוע של HH ו-BB היא 3.0 m3.0\,\text{m}, של EE - 6.0 m6.0\,\text{m}, והמוט DBDB עובר דרך DD): כוח המוט GHGH חייב לאזן 166.67⋅3.0−50⋅3.0−50⋅6.0=50 kN⋅m166.67\cdot3.0-50\cdot3.0-50\cdot6.0=50\,\text{kN}\cdot\text{m}, והזרוע של המוט GHGH סביב DD היא 3.464⋅cos⁡30∘=3.0 m3.464\cdot\cos30^\circ=3.0\,\text{m}. מכאן NGH=−503.0=−16.67 kNN_{GH}=-\dfrac{50}{3.0}=-16.67\,\text{kN}. אותו ערך מתקבל משיווי משקל הצומת HH עם N4=−166.67N_4=-166.67 ו-N5=100N_5=100, כלומר הכוחות במוטות 4 ו-5 עקביים.

מוט1 (AFAF)2 (ACAC)3 (CFCF)4 (HBHB)5 (HEHE)6 (BEBE)
הכוח (kN\text{kN})−66.67-66.67+57.74+57.7400−166.67-166.67+100.0+100.0−126.60-126.60
הכוח (t\text{t})−6.67-6.67+5.77+5.7700−16.67-16.67+10.0+10.0−12.66-12.66
המצבלחוץמתוחמוט אפסלחוץמתוחלחוץ

תשובה: לפי הטבלה: מוטות 1, 4, 6 לחוצים (66.6766.67, 166.67166.67, 126.60 kN126.60\,\text{kN}), מוטות 2, 5 מתוחים (57.7457.74, 100 kN100\,\text{kN}), ומוט 3 מוט אפס.

סעיף ג

תשובה:

λ=173/2.64=65.5\lambda=173/2.64=65.5, ω≈1.24\omega\approx1.24, σ=1.24⋅150⋅103/1290=144 MPa\sigma=1.24\cdot150\cdot10^3/1290=144\,\text{MPa} >140 MPa>140\,\text{MPa} - אינו עונה על הדרישה, במקרה גבולי (עומד בה רק אם ω≤1.20\omega\le1.20; עם ω=1.22\omega=1.22 יוצא 142 MPa142\,\text{MPa}; בלי קריסה 116 MPa116\,\text{MPa}).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

נתון: P4=−150 kNP_4=-150\,\text{kN} (לחיצה), l=1.73 ml=1.73\,\text{m}, A=12.9 cm2A=12.9\,\text{cm}^2, i=2.64 cmi=2.64\,\text{cm}. מבוקש: המאמץ במוט, והאם הוא מותר.

מוט לחוץ בודקים גם לקריסה, בשיטת מקדם הקריסה ω\omega: σ=ω⋅NA≤σall\sigma=\dfrac{\omega\cdot N}{A}\le\sigma_{all}.

1. אורך הקריסה: המוט מחובר בפרקים בשני קצותיו, ולכן lk=l=173 cml_k=l=173\,\text{cm}.

2. התמירות: λ=lki=1732.64=65.5\lambda=\dfrac{l_k}{i}=\dfrac{173}{2.64}=65.5

3. מקדם הקריסה מהטבלה לפלדה (לפי λ\lambda, באינטרפולציה בין λ=60\lambda=60 ל-λ=70\lambda=70): ω≈1.22\omega\approx1.22 עד 1.241.24, לפי הטבלה שבה משתמשים. נחשב עם ω=1.24\omega=1.24.

4. המאמץ בלי קריסה: NA=150⋅103 N1290 mm2=116.3 MPa\dfrac{N}{A}=\dfrac{150\cdot10^3\,\text{N}}{1290\,\text{mm}^2}=116.3\,\text{MPa}

5. המאמץ לתכן: σ=ω⋅NA=1.24⋅116.3=144.2 MPa\sigma=\omega\cdot\dfrac{N}{A}=1.24\cdot116.3=144.2\,\text{MPa}

(ביחידות הישנות: σ=1.24⋅15000 kg12.9 cm2=1442 kg/cm2\sigma=\dfrac{1.24\cdot15000\,\text{kg}}{12.9\,\text{cm}^2}=1442\,\text{kg/cm}^2.)

6. השוואה: 144.2 MPa>140 MPa144.2\,\text{MPa}>140\,\text{MPa}.

המאמץ הצירי לבדו (116.3 MPa116.3\,\text{MPa}) קטן מהמותר, אבל בגלל הקריסה המאמץ לתכן עובר את המותר בכ-3% (עם ω=1.22\omega=1.22: 1.22⋅116.3=141.9 MPa1.22\cdot116.3=141.9\,\text{MPa}, עדיין מעט מעל המותר).

זה מקרה גבולי. המוט עומד בדרישה רק אם ω≤140116.3=1.20\omega\le\dfrac{140}{116.3}=1.20. לכן התוצאה תלויה בערך המדויק שקוראים בטבלת ω\omega: לפי הטבלה המקובלת (ω≈1.22\omega\approx1.22 עד 1.241.24) המוט אינו עומד בדרישה בהפרש של 1%-3%, ובטבלה שנותנת ω≤1.20\omega\le1.20 עבור λ=65.5\lambda=65.5 הוא היה עומד בה. בבחינה כותבים את ערך ω\omega מהטבלה שבידיכם ומסיקים לפיו. כדי לעמוד בדרישה צריך פרופיל עם רדיוס התמד גדול יותר (למשל RHS 80/80) או נקודת קשירה שתקצר את אורך הקריסה.

תשובה: λ=65.5\lambda=65.5, ω≈1.24\omega\approx1.24, σ=144 MPa\sigma=144\,\text{MPa} (1442 kg/cm21442\,\text{kg/cm}^2) >140 MPa>140\,\text{MPa} - המוט אינו עונה על דרישת המאמץ המותר, אבל זה מקרה גבולי: הוא היה עומד בה רק עם ω≤1.20\omega\le1.20 (בלי קריסה N/A=116 MPaN/A=116\,\text{MPa} בלבד).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.