דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - קיץ 2024 מועד א'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, קיץ 2024 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות.

שאלה 2 חובה – 30 נקודות.

שאלות 3-5 יש לענות על 2 שאלות בלבד, ערך כל שאלה – 15 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466.

שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות לדירה: עמודים, קורות סמויות, עובי

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של דירה בת קומה אחת.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת הדירה (הגגון באותו המפלס כמו התקרה).

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד (כל הקירות מכוסים בטיח תרמי).

כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ.

את העמודים ניתן למקם בקירות 20 בהיקף הבית וגם בפנים הבית.

ניתן למקם את העמודים גם במחיצות ולאפשר להם לבלוט מהמחיצה.

אפשר לבצע קורות תחתונות רק בקירות בעובי 20 ס"מ.

נתון שעובי תקרת הממ"ד כולל המבואה הוא 30 ס"מ. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.

עומס שימושי: 1.5 kN/m21.5\,\text{kN/m}^2 (0.15 t/m20.15\,\text{t/m}^2).

עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי: 3.8 kN/m23.8\,\text{kN/m}^2 (0.38 t/m20.38\,\text{t/m}^2).

משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 5.0 kN/m35.0\,\text{kN/m}^3 (0.5 t/m30.5\,\text{t/m}^3).

סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי ציון היחידות יוריד ציון.

דרוש:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.

קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות). חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את L0L_0 שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 14 ס"מ.

חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.

(7 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 (של כל קורה פנימית שבחרתם).

(7 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את פרטי הזיון המתאימים לתקרה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

11 עמודים 20/60 ס"מ: בפינות הבית (1, 2, 3, 8, 11), בקטעי קיר מלאים בקירות החוץ (4 בקיר הדרומי, 5 בקיר הצפוני, 9 ו-10 בקיר המזרחי), ושני עמודי ביניים במחיצות (6 במחיצת חדר ההורים, 7 בקצה מחיצת חדר הארונות). בחלל המטבח והסלון אין עמודים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. מיקום העמודים שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/60 ס"מ; הם נמצאים בקירות של 20 ס"מ או במחיצות (מותר להם לבלוט מהמחיצה), ולא בתוך חלון, דלת או מעבר; יש עמוד בכל פינה של הבית ובכל קצה של קורה; המפתחים של הקורות שנשענות עליהם סבירים; וקירות הבטון של הממ"ד, שהם קירות נושאים, משמשים סמכים בלי עמודים.

מבוקש: למקם את העמודים בהיקף הבית ובתוכו, לסמן אותם בתרשים 1א' בקנ"מ 1:100 ולמספר אותם.

קריאת תרשים 1א'.

•הבית בנוי משני חלקים: החלק הצפוני (חדרים, שירותים, חדר הורים, ממ"ד) ברוחב 970 ס"מ, והחלק הדרומי (מטבח וסלון) ברוחב 1270 ס"מ. האורך הכולל בכיוון צפון-דרום 1320 ס"מ, ומדרום לבית גגון של 150 ס"מ.

•קירות החוץ הם קירות בלוקים של 20 ס"מ ואינם נושאים, ולכן התקרה נשענת על קורות ועמודים. קירות הממ"ד הם קירות בטון נושאים.

•המטבח והסלון הם חלל אחד גדול (1230/510 ס"מ נטו) בלי קירות פנימיים, ולכן אין בו מקום לעמודים.

העקרונות למיקום העמודים.

1. עמוד בכל פינה של הבית: שם נפגשות קורות ההיקף.

2. עמוד בכל קצה של קורה פנימית. בפתרון הזה יש שתי קורות פנימיות סמויות (ק-1, ק-2, ראו סעיף ג), שנמתחות מזרח-מערב מקיר הממ"ד אל הקיר המזרחי. כדי לקצר את המפתח שלהן מוסיפים עמוד ביניים אחד לכל קורה, בתוך מחיצה.

3. לא ממקמים עמוד בתוך חלון או דלת: בודקים כל עמוד מול הפתחים שבתרשים.

רשימת העמודים. xx - המרחק בס"מ מהפאה החיצונית של הקיר המערבי של המטבח, yy - המרחק מהפאה החיצונית של הקיר הצפוני.

עמודהמיקוםxxyy
1הפינה הצפון-מערבית של המטבח10780
2הפינה הדרום-מערבית של הבית101310
3הפינה הצפון-מערבית של החלק הצפוני31010
4הקיר הדרומי, בקטע הקיר המלא שבין דלת הכניסה לחלון הסלון5751310
5הקיר הצפוני, במפגש עם המחיצה שבין החדר לשירותי הילדים65510
6המחיצה המערבית של חדר ההורים (בולט מהמחיצה)810400
7הפינה הדרום-מערבית של חדר הארונות, בקצה המחיצה955770
8הפינה הצפון-מזרחית של הבית126010
9הקיר המזרחי, בקטע הקיר המלא שבין שני החלונות של חדר ההורים1260400
10הקיר המזרחי, במפגש עם הקיר הדרומי של חדר הארונות1260770
11הפינה הדרום-מזרחית של הבית12601310

בדיקה מול הפתחים (העמוד 20/60 ס"מ, הצלע של 60 ס"מ לאורך הקיר):

•עמוד 4: קטע הקיר המלא בקיר הדרומי נמצא בערך בין x=540x=540 ל-x=750x=750; העמוד תופס x=545x=545 עד 605605.

•עמוד 5: בקיר הצפוני קטע הקיר המלא שבין שני החלונות נמצא בערך בין x=585x=585 ל-x=705x=705; העמוד תופס x=625x=625 עד 685685, מול המחיצה. (בסרטוט שאחרי הפתרון עמוד 5 מסורטט מעט מזרחה, בערך ב-x=650x=650 עד 710710, צמוד לתחילת החלון השני. עדיף להזיז אותו מערבה אל המחיצה, כמו בטבלה, כדי שיהיה כולו בקטע הקיר המלא. שאר העמודים בסרטוט נמצאים במקומות שבטבלה.)

•עמוד 9: בקיר המזרחי החלונות של חדר ההורים נמצאים בערך בין y=260y=260 ל-y=340y=340 ובין y=505y=505 ל-y=585y=585; העמוד תופס y=370y=370 עד 430430.

•עמודים 6 ו-7 נמצאים במחיצות של 10 ס"מ ובולטים מהן, כפי שמותר בשאלה. עמוד 6 רחוק מהדלת של חדר ההורים (בקצה הדרומי של המחיצה), ועמוד 7 בקצה המחיצה של חדר הארונות, ליד המעבר לסלון ולא בתוכו.

למה אין עמודים בחלל המטבח והסלון: אין שם קיר, ועמוד באמצע החלל היה מפריע לשימוש. במקום זה הצלעות של התקרה נמתחות מעליו מקיר לקיר (סעיף ב).

תשובה: 11 עמודים 20/60 ס"מ: בארבע הפינות של החלק הדרומי ושל החלק הצפוני (1, 2, 3, 8, 11), בקירות החוץ בקטעי קיר מלאים (4, 5, 9, 10), ושני עמודי ביניים במחיצות (6, 7) שנושאים את הקורות הסמויות.

סעיף ב

תשובה:

העמודים מועתקים לתרשים 1ב' באותם מקומות ומספרים. תקרת צלעות חד-כיוונית בכל הדירה, מתיחה צפון-דרום: זה הכיוון הקצר (כ-5.3 מ' מול 12.3 מ'), התקרה קלה, הקורות הפנימיות סמויות בעובי התקרה, והגגון הוא זיז בהמשך הצלעות.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב', לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה ולנמק.

העתקה לתרשים 1ב'. מסמנים את 11 העמודים באותם מקומות ובאותם מספרים, בעזרת קווי הקירות ושרשראות המידות של תרשים 1ב', בקנ"מ 1:100.

סוג התקרה: תקרת צלעות חד-כיוונית.

1. בחלק הדרומי המפתח בכיוון צפון-דרום הוא כ-5.3 מ' (510 ס"מ נטו), ואין בחלל קיר או עמוד. בתקרה מקשית במפתח כזה העובי היה כ-21 ס"מ (530/25530/25), והמשקל העצמי כ-5.3 kN/m25.3\,\text{kN/m}^2. בתקרת צלעות הבלוקים הקלים מחליפים את הבטון באזור המתוח, והמשקל העצמי (סעיף ה) הוא כ-3.6 kN/m23.6\,\text{kN/m}^2 בלבד.

2. תקרת הממ"ד בעובי 30 ס"מ. תקרת צלעות בגובה דומה (סעיף ה) נותנת תקרה אחת במפלס אחד, עם פן תחתון אחיד.

3. הקורות הפנימיות יכולות להיות סמויות בתוך עובי הצלעות, ולכן אין קורות שבולטות בתוך החדרים.

כיוון המתיחה: צפון-דרום.

1. זה הכיוון הקצר של החלק הדרומי: כ-5.3 מ' בין הקיר הדרומי לקיר הצפוני של המטבח, לעומת 1230 ס"מ בכיוון מזרח-מערב.

2. בכיוון הזה הצלעות ממשיכות מעל הקיר הדרומי אל הגגון (זיז של 150 ס"מ), והשדה שמאחורי הגגון מאזן אותו.

3. בחלק הצפוני הצלעות נשענות על קורות שעוברות מזרח-מערב (ק-1, ק-2) ועל קיר הממ"ד, והמפתחים שם 3.7 עד 3.9 מ'.

הסימון על תרשים 1ב': בכל אזור כותבים "תקרת צלעות" ומסרטטים חץ דו-ראשי בכיוון צפון-דרום.

תשובה: תקרת צלעות חד-כיוונית בכל הדירה, במתיחה צפון-דרום (הכיוון הקצר), כולל הגגון כזיז שממשיך את הצלעות.

סעיף ג

תשובה:

קורות פנימיות סמויות: ק-1 מקיר הממ"ד דרך עמוד 7 לעמוד 10, ו-ק-2 מקיר הממ"ד דרך עמוד 6 לעמוד 9; קורות היקף ק-3 (צפון), ק-4 (דרום), ק-5 (צפון המטבח). סכמות: 1 - ק-4/ק-5, שדה 530; 2 - זיז 160, שדה 530, ריתום בממ"ד; 3 - ריתום בממ"ד, שדה 380, ק-3; 4 - זיז 160, ק-4, 540, ק-1, 370, ק-2, 390, ק-3.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לסרטט על תרשים 1ב' את הקורות הפנימיות עם הציר שלהן, ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות ושמות.

הקורות.

קורההמיקוםעוברת דרךהסוג
ק-1ציר y≈770y\approx770, מקיר הממ"ד מזרחהקיר הממ"ד, עמודים 7, 10פנימית, סמויה
ק-2ציר y≈400y\approx400, מקיר הממ"ד מזרחה, דרך חדר ההוריםקיר הממ"ד, עמודים 6, 9פנימית, סמויה
ק-3הקיר הצפוניעמודים 3, 5, 8היקפית
ק-4הקיר הדרומיעמודים 2, 4, 11היקפית
ק-5הקיר הצפוני של המטבחעמוד 1 וקיר הממ"דהיקפית

למה ק-1 ו-ק-2 סמויות. הן עוברות במקומות שאין בהם קיר של 20 ס"מ: ק-2 חוצה את חדר ההורים ואת המעבר שלידו, ו-ק-1 עוברת מעל המעבר מהמסדרון לסלון. קורה תחתונה מותרת רק בקירות של 20 ס"מ, ולכן הן נמצאות כולן בתוך עובי התקרה. הצלעות נשענות עליהן, ולכן הקורות נמתחות בניצב לצלעות, מזרח-מערב.

החלוקה לאזורים ולסכמות (המפתחים בס"מ בין צירי הסמכים):

סכמההאזורהסמכים והמפתחים
1המטבח (ממערב לממ"ד)ק-4, שדה 530, ק-5
2מתחת לממ"ד, עם הגגוןזיז 160, ק-4, שדה 530, קיר הממ"ד (ריתום)
3החדר שמצפון לממ"דקיר הממ"ד (ריתום), שדה 380, ק-3
4מזרחית לממ"ד: הסלון, חדר הארונות, חדר ההורים והשירותים, עם הגגוןזיז 160, ק-4, שדה 540, ק-1, שדה 370, ק-2, שדה 390, ק-3

בכל סכמה מסרטטים על התרשים קו בכיוון צפון-דרום עם משולש בכל סמך, וכותבים את מספר הסכמה. הזיז של הגגון: 150+10=160150+10=160 ס"מ עד ציר הקורה ק-4. הצלעות נגמרות בקיר הבטון של הממ"ד, והקיר מרסן אותן, ולכן הקצה הזה הוא ריתום.

בסרטוט שאחרי הפתרון שרשרת המידות התחתונה (230, 1040) שונה מזו של תרשים 1ב' (300, 950, 20), ועמוד 5 מסורטט מעט מזרחה מהמיקום שבסעיף א. הקובעות הן המידות של תרשים 1ב' והמיקום שבסעיף א; אף אחד מההבדלים האלה לא משנה את הקורות, את הסכמות או את המפתחים.

תשובה: קורות פנימיות סמויות ק-1 (קיר הממ"ד, עמודים 7, 10) ו-ק-2 (קיר הממ"ד, עמודים 6, 9), וקורות היקף ק-3, ק-4, ק-5. ארבע סכמות של צלעות צפון-דרום: 1 - שדה 530; 2 - זיז 160 ושדה 530 רתום בממ"ד; 3 - שדה 380 רתום בממ"ד; 4 - זיז 160 ושדות 540, 370, 390.

סעיף ד

תשובה:

תקרה: 1 - ק-4, 530, ק-5; 2 - זיז 160, ק-4, 530, ריתום בממ"ד; 3 - ריתום בממ"ד, 380, ק-3; 4 - זיז 160, ק-4, 540, ק-1, 370, ק-2, 390, ק-3. קורות: ק-1 - ריתום בממ"ד, 310, עמוד 7, 300, עמוד 10; ק-2 - ריתום בממ"ד, 160, עמוד 6, 450, עמוד 9.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לסרטט את הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. כל המפתחים בס"מ, בין צירי הסמכים.

הסכמות של התקרה (צלע אחת, עומס מפורס אחיד לכל האורך):

1. סכמה 1: קורה פשוטה: סמך ק-4, שדה 530, סמך ק-5.

2. סכמה 2: קצה חופשי, זיז 160, סמך ק-4, שדה 530, ריתום בקיר הממ"ד.

3. סכמה 3: ריתום בקיר הממ"ד, שדה 380, סמך ק-3.

4. סכמה 4: קצה חופשי, זיז 160, סמך ק-4, שדה 540, סמך ק-1, שדה 370, סמך ק-2, שדה 390, סמך ק-3.

הסכמות של הקורות הפנימיות (עומס מפורס מהצלעות):

1. ק-1: ריתום בקיר הממ"ד, שדה 310, סמך בעמוד 7, שדה 300, סמך בעמוד 10.

2. ק-2: ריתום בקיר הממ"ד, שדה 160, סמך בעמוד 6, שדה 450, סמך בעמוד 9.

איך מסרטטים: קו אופקי לכל סכמה, משולש בכל סמך פרקי (קורה או עמוד), קווקוו של קיר בקצה רתום (קיר הממ"ד), ומתחת קו מידה עם המפתחים. ליד כל סמך כותבים את שמו, ומעל הסכמה את השם שלה.

תשובה: תקרה: סכמה 1 - ק-4, 530, ק-5; סכמה 2 - זיז 160, ק-4, 530, ריתום בממ"ד; סכמה 3 - ריתום בממ"ד, 380, ק-3; סכמה 4 - זיז 160, ק-4, 540, ק-1, 370, ק-2, 390, ק-3. קורות: ק-1 - ריתום בממ"ד, 310, עמוד 7, 300, עמוד 10; ק-2 - ריתום בממ"ד, 160, עמוד 6, 450, עמוד 9.

סעיף ה

תשובה:

L0,max=530L_{0,max}=530 ס"מ (סכמה 1, שדה פשוט). Fs=8.9 kN/m2F_s=8.9\,\text{kN/m}^2 (0.89 t/m20.89\,\text{t/m}^2), k12=25.36k_{12}=25.36, k11=0.730k_{11}=0.730, hmin=530/(0.73⋅25.36)≈29h_{min}=530/(0.73\cdot25.36)\approx29 ס"מ <30<30. תקרת צלעות 30 ס"מ: בלוק 50/25, טבלה 5 ס"מ, צלע 14 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לקבוע את L0L_0 הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישת הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.

נתון חסר. מידות בלוקי המילוי אינן נתונות. מניחים בלוק ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ, עם טבלה עליונה של 5 ס"מ, כלומר תקרה בגובה 30 ס"מ, כעובי תקרת הממ"ד. רוחב הצלע 14 ס"מ (נתון), והמרחק בין צירי הצלעות 50+14=6450+14=64 ס"מ.

שלב 1: המפתח השקיל L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. המקדמים: שדה פשוט 1.01.0; קצה אחד נמשך או רתום 0.80.8; שני הקצוות 0.60.6; קצה שממשיך בזיז מפחית 0.10.1; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
1530, פשוט1.0530
2זיז 1602.2352
2530, זיז מצד אחד וריתום מהצד השני0.7371
3380, ריתום מצד אחד0.8304
4זיז 1602.2352
4540, זיז מצד אחד ונמשך מהצד השני0.7378
4370, נמשך משני הצדדים0.6222
4390, נמשך מצד אחד0.8312

הקובע: סכמה 1 (המטבח), שדה פשוט: L0,max=530L_{0,max}=530 ס"מ.

שלב 2: עומס השירות. משקל עצמי למ"ר, לרצועה של צלע אחת ברוחב 0.64 m0.64\,\text{m}:

•טבלה עליונה: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלע: 0.14⋅0.25⋅250.64=1.37 kN/m2\dfrac{0.14\cdot0.25\cdot25}{0.64}=1.37\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.25⋅5.00.64=0.98 kN/m2\dfrac{0.50\cdot0.25\cdot5.0}{0.64}=0.98\,\text{kN/m}^2

•סך הכול: g0=1.25+1.37+0.98=3.6 kN/m2g_0=1.25+1.37+0.98=3.6\,\text{kN/m}^2

Fs=3.6+3.8+1.5=8.9 kN/m2F_s=3.6+3.8+1.5=8.9\,\text{kN/m}^2 (0.89 t/m20.89\,\text{t/m}^2)

שלב 3: המקדמים.

•k12k_{12} לבטון ב-30: k12=24.4⋅10Fs3=24.4⋅108.93=24.4⋅1.040=25.36k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_s}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{8.9}}=24.4\cdot1.040=25.36 (ביחידות הישנות: 24.4⋅1/0.89324.4\cdot\sqrt[3]{1/0.89}).

•k11k_{11} לחתך T, מהטבלה של ת"י 466, לפי hhf=305=6\dfrac{h}{h_f}=\dfrac{30}{5}=6 ו-bbw=6414=4.57\dfrac{b}{b_w}=\dfrac{64}{14}=4.57: k11=0.730k_{11}=0.730.

שלב 4: העובי הדרוש.

hmin=L0k11⋅k12=5300.730⋅25.36=53018.51=28.6≈29h_{min}=\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}=\dfrac{530}{0.730\cdot25.36}=\dfrac{530}{18.51}=28.6\approx29 ס"מ

29<3029<30, ולכן תקרת צלעות בגובה 30 ס"מ (בלוק 25 וטבלה 5) מתאימה.

החתך שמסרטטים: טבלה עליונה 5 ס"מ לכל הרוחב; מתחתיה צלעות ברוחב 14 ס"מ ובגובה 25 ס"מ, ובין הצלעות בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ; הגובה הכולל 30 ס"מ. רושמים את המידות 5, 25, 30, 14, 50.

תשובה: L0,max=530L_{0,max}=530 ס"מ (סכמה 1). Fs=8.9 kN/m2F_s=8.9\,\text{kN/m}^2, k12=25.36k_{12}=25.36, k11=0.730k_{11}=0.730, hmin=5300.73⋅25.36≈29h_{min}=\frac{530}{0.73\cdot25.36}\approx29 ס"מ, ולכן תקרת צלעות 30 ס"מ: בלוק 25 ס"מ, טבלה 5 ס"מ, צלע 14 ס"מ כל 64 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

ק-1: q=8.9⋅(0.5⋅5.4+0.5⋅3.7)=40.5 kN/mq=8.9\cdot(0.5\cdot5.4+0.5\cdot3.7)=40.5\,\text{kN/m} (4.05 t/m4.05\,\text{t/m}), L0=0.8⋅300=240L_0=0.8\cdot300=240 ס"מ, k12=8k_{12}=8, b=0.14 mb=0.14\,\text{m}, נבחר המינימום 40 - קורה 40/30. ק-2: q=8.9⋅(0.5⋅3.7+0.6⋅3.9)=37.3 kN/mq=8.9\cdot(0.5\cdot3.7+0.6\cdot3.9)=37.3\,\text{kN/m} (3.73 t/m3.73\,\text{t/m}), L0=0.8⋅450=360L_0=0.8\cdot450=360 ס"מ, k12=12k_{12}=12, b=0.44 mb=0.44\,\text{m} - קורה 44/30.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: העומס שהתקרה מעבירה לכל קורה פנימית (בלי המשקל העצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף.

שלב 1: העומס מהתקרה. הקורה מקבלת מכל שדה שנשען עליה חלק מהמפתח, לפי מקדם התגובה: בסמך פנימי של תקרה נמשכת כ-0.5⋅L0.5\cdot L מכל שדה, ומשדה קצה שהקצה השני שלו פשוט כ-0.6⋅L0.6\cdot L. Fs=8.9 kN/m2F_s=8.9\,\text{kN/m}^2 (סעיף ה).

•ק-1 (סכמה 4, בין השדה של 540 לשדה של 370):

q1=8.9⋅(0.5⋅5.4+0.5⋅3.7)=8.9⋅4.55=40.5 kN/mq_1=8.9\cdot(0.5\cdot5.4+0.5\cdot3.7)=8.9\cdot4.55=40.5\,\text{kN/m} (4.05 t/m4.05\,\text{t/m})

•ק-2 (סכמה 4, בין השדה של 370 לשדה הקצה של 390):

q2=8.9⋅(0.5⋅3.7+0.6⋅3.9)=8.9⋅4.19=37.3 kN/mq_2=8.9\cdot(0.5\cdot3.7+0.6\cdot3.9)=8.9\cdot4.19=37.3\,\text{kN/m} (3.73 t/m3.73\,\text{t/m})

שלב 2: הגובה והמפתח השקיל. הקורות סמויות, ולכן הגובה שלהן הוא עובי התקרה: h=30h=30 ס"מ. החתך מלבני, ולכן k11=1k_{11}=1.

•ק-1: השדה של 300 (עמוד 7 עד עמוד 10) נמשך מצד אחד: L0=0.8⋅300=240L_0=0.8\cdot300=240 ס"מ. השדה של 310 רתום ונמשך: 0.6⋅310=1860.6\cdot310=186 ס"מ, פחות.

•ק-2: השדה של 450 (עמוד 6 עד עמוד 9) נמשך מצד אחד: L0=0.8⋅450=360L_0=0.8\cdot450=360 ס"מ. השדה של 160 קטן בהרבה.

שלב 3: הרוחב. בקורה k12=24.4⋅10⋅bq3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10\cdot b}{q}} (bb במטרים, qq ב-kN/m\text{kN/m}). הדרישה h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}} נותנת את k12k_{12} הדרוש, ומחלצים ממנו את bb:

b=q10⋅(k1224.4)3b=\dfrac{q}{10}\cdot\left(\dfrac{k_{12}}{24.4}\right)^3

•ק-1: k12=24030=8k_{12}=\dfrac{240}{30}=8, b=4.05⋅(824.4)3=4.05⋅0.0352=0.14 mb=4.05\cdot\left(\dfrac{8}{24.4}\right)^3=4.05\cdot0.0352=0.14\,\text{m}. הדרישה לכפף קטנה; לקורה סמויה בתקרת צלעות לוקחים רוחב מינימלי של 40 ס"מ (מקום לזיון ולהישענות הצלעות). נבחר b=40b=40 ס"מ.

•ק-2: k12=36030=12k_{12}=\dfrac{360}{30}=12, b=3.73⋅(1224.4)3=3.73⋅0.119=0.44 mb=3.73\cdot\left(\dfrac{12}{24.4}\right)^3=3.73\cdot0.119=0.44\,\text{m}. נבחר b=44b=44 ס"מ.

תשובה: ק-1: עומס 40.5 kN/m40.5\,\text{kN/m} (4.05 t/m4.05\,\text{t/m}), רוחב לכפף 14 ס"מ, נבחר 40/30 (רוחב מינימלי). ק-2: עומס 37.3 kN/m37.3\,\text{kN/m} (3.73 t/m3.73\,\text{t/m}), רוחב 44 ס"מ, קורה 44/30.

סעיף ז

תשובה:

על התרשים: ק-1 40/30, ק-2 44/30 (סמויות). זיון התקרה: מוטות תחתונים בצלעות בכיוון צפון-דרום; מוטות עליונים מעל ק-1 ו-ק-2, ליד קיר הממ"ד ובזיז הגגון, מעוגנים בשדה שמאחוריו; רשת בטבלה העליונה.

מבוקש: לרשום על תרשים 1ב' את מידות הקורות הפנימיות ולסרטט את פרטי הזיון של התקרה.

מידות הקורות (מסעיף ו), נרשמות ליד הציר של כל קורה:

•ק-1: 40/30, סמויה.

•ק-2: 44/30, סמויה.

פרטי הזיון של תקרת הצלעות, מסרטטים על התוכנית ברצועה מייצגת בכל סכמה:

1. זיון תחתון בצלעות: מוטות לאורך כל צלע, בכיוון צפון-דרום, בכל שדה מסמך לסמך. זה הזיון הראשי של השדות, שם המומנט חיובי.

2. זיון עליון מעל הסמכים הפנימיים: מעל ק-1 ו-ק-2 (סכמה 4) התקרה נמשכת והמומנט שלילי, ולכן מסמנים מוטות עליונים בכל צלע, כ-L/4L/4 לכל צד של הקורה.

3. זיון עליון בזיז הגגון ובריתום: בגגון המומנט שלילי, ולכן הזיון הראשי שלו עליון. הוא עובר מעל ק-4 ונכנס לתוך השדה שמאחוריו, באורך גדול מאורך הזיז. גם ליד קיר הממ"ד (סכמות 2 ו-3) מסמנים זיון עליון שמעוגן בקיר.

4. רשת בטבלה העליונה: רשת לכל שטח התקרה, נגד סדקים ולפיזור עומסים.

5. צלעות חלוקה: צלע רוחבית (מזרח-מערב) באמצע השדות הארוכים, עם מוט עליון ומוט תחתון.

זיון הקורות הסמויות: מוטות תחתונים לאורך השדות, מוטות עליונים מעל העמודים 6 ו-7 ובקצה הרתום בקיר הממ"ד, וחישוקים לכל אורך הקורה.

תשובה: על תרשים 1ב' רושמים ק-1 40/30 ו-ק-2 44/30. הזיון: מוטות תחתונים בצלעות בכיוון צפון-דרום, מוטות עליונים מעל ק-1, ק-2, ליד קיר הממ"ד ובזיז הגגון (נמשכים אל השדה שמאחוריו), ורשת בטבלה העליונה.

שאלה 2 · תקרה מקשית עם פתח: מפתח שקיל וקורה ק-E

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של תקרה בגן ילדים. בתקרת הגג יש פתח מכוסה בסקיילייט.

התקרה היא מקשית, חד כיוונית בעובי 16 ס"מ ונשענת על קורות יורדות.

העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא 3.8 kN/m23.8\,\text{kN/m}^2 (0.38 t/m20.38\,\text{t/m}^2).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.2 kN/m22.2\,\text{kN/m}^2 (0.22 t/m20.22\,\text{t/m}^2).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

דרוש:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(4 נקודות)
ב.

קבעו את L0L_0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הראו את החישוב).

בדקו אם עובי התקרה הנתון עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-E (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).

סרטטו את הקורה ק-E ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

(7 נקודות)
ד.

בדקו האם גובה הקורה, ק-E, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(7 נקודות)
ה.

בהנחה שרוחב הקורה ק-E השתנה ל-30 ס"מ:

מה צריך להיות גובה הקורה במקרה זה?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מתיחה מזרח-מערב, מפתחים בס"מ: סכמה 1 (צפון) A-B-C-D-E: 360, 320, 280, 360; סכמה 2 (ממערב לפתח) A-B-C: 360, 320; סכמה 3 (ממזרח לפתח) D-E: 360, פשוטה; סכמה 4 (דרום) A-B-D-E: 360, 600, 360.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה.

קריאת תרשים 2. הקורות ק-A עד ק-E נמתחות צפון-דרום, ולכן התקרה החד-כיוונית נמתחת מזרח-מערב, בניצב להן. הקורה ק-C קיימת רק בחלק הצפוני, מעמוד 9 עד עמוד 11 (היא שפת הפתח). מדרום לעמוד 11 אין קורה בציר C. הפתח נמצא בין ק-C ל-ק-D, בגובה של השורה 10-13 עד השורה 11-14.

המפתחים (בין צירי הקורות, כל קורה ברוחב 20 ס"מ):

•A-B: 340+20=360340+20=360 ס"מ; B-C: 300+20=320300+20=320 ס"מ; C-D: 260+20=280260+20=280 ס"מ; D-E: 340+20=360340+20=360 ס"מ.

•B-D, בחלק הדרומי שבו אין ק-C: 580+20=600580+20=600 ס"מ.

הסכמות (רצועה ברוחב 1 מ', עומס מפורס אחיד, כל הסמכים פרקיים):

1. סכמה 1 - החלק הצפוני (מעל הפתח): A - 360 - B - 320 - C - 280 - D - 360 - E. קורה נמשכת בארבעה שדות.

2. סכמה 2 - ממערב לפתח: A - 360 - B - 320 - C. קורה נמשכת בשני שדות.

3. סכמה 3 - ממזרח לפתח: D - 360 - E. קורה פשוטה.

4. סכמה 4 - החלק הדרומי: A - 360 - B - 600 - D - 360 - E. קורה נמשכת בשלושה שדות.

תשובה: ארבע סכמות במתיחה מזרח-מערב: 1 - A-B-C-D-E עם 360, 320, 280, 360; 2 - A-B-C עם 360, 320; 3 - D-E עם 360 (פשוטה); 4 - A-B-D-E עם 360, 600, 360.

סעיף ב

תשובה:

L0,max=360L_{0,max}=360 ס"מ: סכמה 3 (D-E, פשוט, 1.0⋅3601.0\cdot360) וסכמה 4 (B-D, 0.6⋅6000.6\cdot600). Fs=0.16⋅25+3.8+2.2=10 kN/m2F_s=0.16\cdot25+3.8+2.2=10\,\text{kN/m}^2, k12=24.4k_{12}=24.4, h=360/24.4≈15h=360/24.4\approx15 ס"מ <16<16 ס"מ - העובי עומד בדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: L0L_0 המקסימלי, השדה שקובע אותו, ובדיקה אם העובי 16 ס"מ עומד בדרישת הכפף.

שלב 1: L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L לכל שדה. שדה פשוט 1.01.0; קצה אחד נמשך 0.80.8; שני הקצוות נמשכים 0.60.6.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
1A-B 360, D-E 360 (שדות קצה)0.8288
1B-C 3200.6192
1C-D 2800.6168
2A-B 3600.8288
2B-C 3200.8256
3D-E 360, פשוט1.0360
4A-B 360, D-E 3600.8288
4B-D 6000.6360

L0,max=360L_{0,max}=360 ס"מ. הוא מתקבל בשני שדות: בסכמה 3 (השדה הפשוט D-E שממזרח לפתח, 1.0⋅3601.0\cdot360) ובסכמה 4 (השדה הפנימי B-D, 0.6⋅6000.6\cdot600).

שלב 2: עומס השירות.

•משקל עצמי: 0.16⋅25=4.0 kN/m20.16\cdot25=4.0\,\text{kN/m}^2

•Fs=4.0+3.8+2.2=10.0 kN/m2F_s=4.0+3.8+2.2=10.0\,\text{kN/m}^2 (1.0 t/m21.0\,\text{t/m}^2)

שלב 3: k12k_{12}. k12=24.4⋅10Fs3=24.4⋅10103=24.4k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_s}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{10}}=24.4. בתקרה מקשית k11=1k_{11}=1.

שלב 4: העובי הדרוש.

hmin=L0k12=36024.4=14.8≈15h_{min}=\dfrac{L_0}{k_{12}}=\dfrac{360}{24.4}=14.8\approx15 ס"מ

15<1615<16, ולכן העובי הנתון עומד בדרישת הכפף.

תשובה: L0,max=360L_{0,max}=360 ס"מ (השדה D-E שממזרח לפתח, 1.0⋅3601.0\cdot360, וגם השדה B-D, 0.6⋅6000.6\cdot600). Fs=10 kN/m2F_s=10\,\text{kN/m}^2, k12=24.4k_{12}=24.4, hmin=15h_{min}=15 ס"מ <16<16 ס"מ: העובי מתאים.

סעיף ג

תשובה:

ק-E נמשכת על עמודים 19-18-17-16, שדות 600, 500, 500 ס"מ. מהתקרה: 0.4⋅3.6⋅10=14.4 kN/m0.4\cdot3.6\cdot10=14.4\,\text{kN/m} בשדות הקצה ו-0.5⋅3.6⋅10=18 kN/m0.5\cdot3.6\cdot10=18\,\text{kN/m} מול הפתח; משקל עצמי 2.5 kN/m2.5\,\text{kN/m}. סך הכול: 16.916.9 (600), 20.520.5 (500 האמצעי), 16.9 kN/m16.9\,\text{kN/m} (500) - 1.691.69, 2.052.05, 1.69 t/m1.69\,\text{t/m}.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: עומס השירות שהתקרה מעבירה לקורה ק-E (כולל המשקל העצמי שלה), ושרטוט הקורה עם העומס בכל שדה.

הקורה ק-E. היא הקורה המזרחית, 20/50, ונשענת על העמודים 16, 17, 18, 19. מרכזי העמודים (70 ס"מ לאורך הקורה) נמצאים במרחקים 35, 535, 1035, 1635 ס"מ מהקצה הצפוני, ולכן המפתחים: 16-17: 500 ס"מ, 17-18: 500 ס"מ, 18-19: 600 ס"מ.

איזו סכמה מעמיסה כל שדה.

•בין עמודים 16 ל-17 (צפון): סכמה 1. ק-E היא סמך הקצה של שדה קצה בקורה נמשכת, ומקבלת 0.4⋅L0.4\cdot L.

•בין עמודים 17 ל-18 (מול הפתח): סכמה 3, קורה פשוטה. ק-E מקבלת 0.5⋅L0.5\cdot L.

•בין עמודים 18 ל-19 (דרום): סכמה 4, שוב סמך קצה: 0.4⋅L0.4\cdot L.

העומס מהתקרה (Fs=10 kN/m2F_s=10\,\text{kN/m}^2, L=3.6 mL=3.6\,\text{m}):

•שדות 16-17 ו-18-19: 0.4⋅3.6⋅10=14.4 kN/m0.4\cdot3.6\cdot10=14.4\,\text{kN/m} (1.44 t/m1.44\,\text{t/m})

•שדה 17-18: 0.5⋅3.6⋅10=18.0 kN/m0.5\cdot3.6\cdot10=18.0\,\text{kN/m} (1.8 t/m1.8\,\text{t/m})

המשקל העצמי של הקורה: 0.2⋅0.5⋅25=2.5 kN/m0.2\cdot0.5\cdot25=2.5\,\text{kN/m} (0.25 t/m0.25\,\text{t/m})

עומס השירות על הקורה:

•שדה 16-17 (500): 14.4+2.5=16.9 kN/m14.4+2.5=16.9\,\text{kN/m} (1.69 t/m1.69\,\text{t/m})

•שדה 17-18 (500): 18.0+2.5=20.5 kN/m18.0+2.5=20.5\,\text{kN/m} (2.05 t/m2.05\,\text{t/m})

•שדה 18-19 (600): 14.4+2.5=16.9 kN/m14.4+2.5=16.9\,\text{kN/m} (1.69 t/m1.69\,\text{t/m})

השרטוט: קורה נמשכת על ארבעה סמכים (עמודים 19, 18, 17, 16), שדות 600, 500, 500, ומעל כל שדה מלבן של עומס מפורס עם הערך שלו.

תשובה: ק-E היא קורה נמשכת 600 / 500 / 500 ס"מ; עומס השירות 16.9 kN/m16.9\,\text{kN/m} בשדות הקצה ו-20.5 kN/m20.5\,\text{kN/m} בשדה האמצעי, מול הפתח.

סעיף ד

תשובה:

שדה 18-19: L0=0.8⋅600=480L_0=0.8\cdot600=480 ס"מ, q/b=16.9/0.2=84.5 kN/m2q/b=16.9/0.2=84.5\,\text{kN/m}^2, k12=11.98k_{12}=11.98, h=480/11.98=40h=480/11.98=40 ס"מ. שדה 17-18: L0=300L_0=300, k12=11.23k_{12}=11.23, h=27h=27 ס"מ. 40<5040<50 - הגובה מתאים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבדוק אם הגובה 50 ס"מ של ק-E עומד בדרישת הכפף.

שלב 1: L0L_0 בכל שדה.

•שדה 18-19 (600, שדה קצה): L0=0.8⋅600=480L_0=0.8\cdot600=480 ס"מ

•שדה 17-18 (500, פנימי): L0=0.6⋅500=300L_0=0.6\cdot500=300 ס"מ

•שדה 16-17 (500, שדה קצה): L0=0.8⋅500=400L_0=0.8\cdot500=400 ס"מ

שלב 2: k12k_{12} לקורה. בקורה מחלקים את העומס ברוחב: qb\dfrac{q}{b}, ו-k12=24.4⋅10q/b3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{q/b}} (q/bq/b ב-kN/m2\text{kN/m}^2). החתך מלבני, k11=1k_{11}=1.

•שדות הקצה: qb=16.90.2=84.5 kN/m2\dfrac{q}{b}=\dfrac{16.9}{0.2}=84.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅1084.53=24.4⋅0.491=11.98k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{84.5}}=24.4\cdot0.491=11.98

•השדה האמצעי: qb=20.50.2=102.5 kN/m2\dfrac{q}{b}=\dfrac{20.5}{0.2}=102.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅10102.53=24.4⋅0.460=11.23k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{102.5}}=24.4\cdot0.460=11.23

שלב 3: הגובה הדרוש.

•שדה 18-19: h=48011.98=40h=\dfrac{480}{11.98}=40 ס"מ - הקובע.

•שדה 17-18: h=30011.23=27h=\dfrac{300}{11.23}=27 ס"מ

•שדה 16-17: h=40011.98=33h=\dfrac{400}{11.98}=33 ס"מ

40<5040<50, ולכן הגובה 50 ס"מ עומד בדרישת הכפף.

תשובה: הגובה הדרוש 40 ס"מ (שדה 18-19, L0=480L_0=480 ס"מ, k12=11.98k_{12}=11.98), קטן מ-50 ס"מ: הקורה ק-E עומדת בדרישת הכפף.

סעיף ה

תשובה:

q=14.4+0.3⋅0.5⋅25=18.15 kN/mq=14.4+0.3\cdot0.5\cdot25=18.15\,\text{kN/m}, q/b=60.5 kN/m2q/b=60.5\,\text{kN/m}^2, k12=13.39k_{12}=13.39, h=480/13.39≈36h=480/13.39\approx36 ס"מ - קורה 30/36.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הגובה הדרוש של ק-E כשהרוחב שלה 30 ס"מ.

מה משתנה: העומס מהתקרה אינו משתנה. משתנים רק המשקל העצמי של הקורה והרוחב שבו מחלקים את העומס. את המשקל העצמי מחשבים בגובה הקיים, 50 ס"מ (הנחה בטוחה).

1. המשקל העצמי: 0.3⋅0.5⋅25=3.75 kN/m0.3\cdot0.5\cdot25=3.75\,\text{kN/m} (0.375 t/m0.375\,\text{t/m})

2. העומס בשדה הקובע (18-19): q=14.4+3.75=18.15 kN/mq=14.4+3.75=18.15\,\text{kN/m} (1.815 t/m1.815\,\text{t/m})

3. qb=18.150.3=60.5 kN/m2\dfrac{q}{b}=\dfrac{18.15}{0.3}=60.5\,\text{kN/m}^2

4. k12=24.4⋅1060.53=24.4⋅0.549=13.39k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{60.5}}=24.4\cdot0.549=13.39

5. h=L0k12=48013.39=35.9≈36h=\dfrac{L_0}{k_{12}}=\dfrac{480}{13.39}=35.9\approx36 ס"מ

בדיקת השדות האחרים: בשדה 17-18 q=18+3.75=21.75 kN/mq=18+3.75=21.75\,\text{kN/m}, k12=12.61k_{12}=12.61, h=30012.61=24h=\frac{300}{12.61}=24 ס"מ; בשדה 16-17 h=40013.39=30h=\frac{400}{13.39}=30 ס"מ. שדה 18-19 נשאר הקובע.

(אם מחשבים את המשקל העצמי בגובה החדש, 36 ס"מ, הוא קטן מעט והגובה הדרוש יוצא 35.1 ס"מ - עדיין 36 ס"מ.)

תשובה: בקורה ברוחב 30 ס"מ דרוש גובה של 36 ס"מ: קורה 30/36.

שאלה 3 · יציע פלדה: מיקום עמודים, קורות וסכמות

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע בחנות.

היציע יחובר וייסמך על קירות בטון היקפיים של החנות ועל 2 עמודים ריבועיים: RHS 120/120/10, אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע.

רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה.

המרחק המירבי בין קורות הפלדה – לא יעלה על 70 ס"מ.

אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון של היציע (כולל משקלו העצמי של היציע והעומס השימושי על היציע): 500 kg/m2500\,\text{kg/m}^2 (5.0 kN/m25.0\,\text{kN/m}^2).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

א.

מקמו על התרשים את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה ויעילה.

נמקו את בחירת מיקום העמודים.

(4 נקודות)
ב.

על תרשים 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.

נמקו, מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות.

הסכמות יכללו: את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

עמוד 1 ועמוד 2 במרחק 350 ס"מ מקיר הבטון: עמוד 1 על השפה המערבית בפינת הבליטה, עמוד 2 על השפה המזרחית מולו. הקורות הראשיות נשענות על הקיר ועל העמוד, והזיז של 140 ס"מ מקטין את המומנט בשדה של 350 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. המיקום שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: כל קורה ראשית נשענת ישירות על קיר בטון או על עמוד; לאורך כל שפה חופשית עוברת קורה; העמודים אינם בתוך מהלך המדרגות; והסכמה יציבה ויעילה (מפתחים ומומנטים קטנים).

מבוקש: למקם שני עמודים כך שהסכמה תהיה יציבה ויעילה, ולנמק.

הגיאומטריה של היציע (תרשים 3, קנ"מ 1:50). xx נמדד מזרחה מהשפה המערבית של הבליטה, ו-yy דרומה מהפן של קיר הבטון (בס"מ). היציע נשען על הקיר הצפוני לכל רוחבו. החלק העיקרי הוא מלבן מ-x=60x=60 עד x=420x=420 (360 ס"מ) ומ-y=0y=0 עד y=490y=490. בצד המערבי יש בליטה של 60 ס"מ, מ-x=0x=0 עד x=60x=60, בין y=140y=140 ל-y=350y=350. המדרגות נמצאות בפינה הצפון-מערבית, ממערב לשפה x=60x=60.

המיקום.

•עמוד 1 בנקודה (60,350)(60,350): על השפה המערבית של החלק העיקרי, בפינה הדרום-מזרחית של הבליטה.

•עמוד 2 בנקודה (420,350)(420,350): על השפה המזרחית, מול עמוד 1.

הנימוק.

1. הקורות הראשיות בניצב לקיר. שתי קורות ראשיות, ק-A לאורך x=60x=60 ו-ק-B לאורך x=420x=420, יוצאות מקיר הבטון דרומה. הקיר הקיים משמש סמך לקצה הצפוני שלהן, ואז מספיק עמוד אחד לכל קורה.

2. מקום העמוד לאורך הקורה. העמוד נמצא 350 ס"מ מהקיר, והקורה ממשיכה מעבר לו כזיז של 140 ס"מ עד השפה הדרומית. המומנט השלילי של הזיז מעל העמוד מקטין את המומנט החיובי בשדה של 350 ס"מ, וכך החתך של הקורה הראשית יוצא קטן. אילו העמוד היה בקצה (y=490y=490), השדה היה 490 ס"מ בלי זיז, והמומנט בשדה היה גדול כמעט פי שניים.

3. התאמה לבליטה. בגובה y=350y=350 נגמרת הבליטה, ולכן עמוד 1 נמצא בפינה שלה. הקורות המשניות של הבליטה נשענות על ק-A ויוצאות ממנה כזיז קצר של 60 ס"מ.

4. המדרגות. העמודים רחוקים מהמדרגות (שנמצאות בין y=0y=0 ל-y≈60y\approx60), ואינם מפריעים למהלך שלהן.

תשובה: שני העמודים במרחק 350 ס"מ מקיר הבטון: עמוד 1 על השפה המערבית בפינת הבליטה (x=60x=60), ועמוד 2 על השפה המזרחית (x=420x=420). הקורות הראשיות נשענות על הקיר ועל העמוד, עם זיז של 140 ס"מ שמקטין את המומנט בשדה.

סעיף ב

תשובה:

ראשיות ק-A (x=60) ו-ק-B (x=420) צפון-דרום: קיר בטון - שדה 3.5 מ' - עמוד - זיז 1.4 מ'. משניות מזרח-מערב כל 70 ס"מ (7 קורות, y=70 עד 490), מפתח 3.6 מ' בין ק-A ל-ק-B; ארבע מהן (y=140 עד 350) ממשיכות בזיז 0.6 מ' בבליטה. המשניות בכיוון הקצר, והראשיות נשענות ישירות על הקיר ועל העמודים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

זה הסידור שמתאים לעמודים שנבחרו בסעיף א - פתרון תקין אחד; כל סידור שבו המשניות קצרות וכל ראשית נשענת רק על עמוד או קיר מתקבל.

מבוקש: לסרטט על תרשים 3 את הקורות הראשיות והמשניות, ולנמק את הכיוונים.

הקורות הראשיות (צפון-דרום).

•ק-A: לאורך x=60x=60, מקיר הבטון (סמך) דרך עמוד 1 (y=350y=350) עד השפה הדרומית (y=490y=490): שדה 3.5 מ' וזיז 1.4 מ'.

•ק-B: לאורך x=420x=420, מקיר הבטון דרך עמוד 2 עד השפה הדרומית: אותה סכמה.

הקורות המשניות (מזרח-מערב), כל 70 ס"מ.

•במיקומים y=70,140,210,280,350,420,490y=70,140,210,280,350,420,490: שבע קורות, כולן מ-ק-A אל ק-B, במפתח של 3.6 מ'.

•הקורות ב-y=140,210,280,350y=140,210,280,350 ממשיכות מערבה מעבר ל-ק-A כזיז של 60 ס"מ, אל השפה של הבליטה. הקורות ב-y=140y=140 וב-y=350y=350 הן גם השפות הצפונית והדרומית של הבליטה.

•הקורה ב-y=490y=490 היא שפת היציע הדרומית.

•בדיקת המרווחים: 490/70=7490/70=7 מרווחים של 70 ס"מ, כמותר.

הנימוקים.

1. הקורות הראשיות צפון-דרום, בניצב לקיר הבטון, כי כך כל אחת נשענת ישירות על הקיר בקצה אחד ועל עמוד באמצע, כנדרש. הן עוברות לאורך השפות החופשיות המזרחית והמערבית.

2. הקורות המשניות מזרח-מערב, בכיוון הקצר (3.6 מ' מול 4.9 מ'). כך המפתח שלהן קצר והפרופיל קל, והן מעבירות את העומס אל שתי הקורות הראשיות.

3. בבליטה הקורות המשניות ממשיכות כזיז קצר מעבר ל-ק-A, ואין צורך בקורה ראשית נוספת לבליטה.

4. לוחות העץ נמתחים צפון-דרום בין הקורות המשניות, במפתח של 70 ס"מ.

תשובה: קורות ראשיות ק-A ו-ק-B בכיוון צפון-דרום, מהקיר דרך העמודים עם זיז של 1.4 מ'. קורות משניות בכיוון מזרח-מערב כל 70 ס"מ, במפתח 3.6 מ' בין ק-A ל-ק-B, ובבליטה עם זיז של 0.6 מ'.

סעיף ג

תשובה:

משניות (L=3.60 mL=3.60\,\text{m}, q=5.0⋅0.7=3.5 kN/mq=5.0\cdot0.7=3.5\,\text{kN/m}): ק-1 פשוטה, R=6.30 kNR=6.30\,\text{kN}; ק-2 זיז 0.6 עם 1.75 kN/m1.75\,\text{kN/m}, RA=7.44R_A=7.44, RB=6.21 kNR_B=6.21\,\text{kN}; ק-3 זיז 0.6 עם 3.5 kN/m3.5\,\text{kN/m}, RA=8.58R_A=8.58, RB=6.13 kNR_B=6.13\,\text{kN}; ק-4 שפה 1.75 kN/m1.75\,\text{kN/m}, R=3.15 kNR=3.15\,\text{kN}. ראשיות ק-A, ק-B: קיר - 3.5 m3.5\,\text{m} - עמוד - זיז 1.4 m1.4\,\text{m}, כוחות כל 0.7 m0.7\,\text{m}: ק-A 6.30, 7.44, 8.58, 8.58, 7.44, 6.30, 3.15; ק-B 6.30, 6.21, 6.13, 6.13, 6.21, 6.30, 3.15 kN.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס.

העומס על קורה משנית. כל קורה משנית נושאת רצועה ברוחב המרווח, 0.7 מ' (0.35 מ' מכל צד):

q=5.0⋅0.7=3.5 kN/mq=5.0\cdot0.7=3.5\,\text{kN/m} (350 kg/m350\,\text{kg/m}). קורת שפה נושאת רק חצי רצועה: 1.75 kN/m1.75\,\text{kN/m}.

הקורות המשניות (הסמך A על ק-A, הסמך B על ק-B, מפתח 3.60 m3.60\,\text{m}):

1. ק-1 (y=70y=70, y=420y=420): קורה פשוטה, q=3.5 kN/mq=3.5\,\text{kN/m}.

RA=RB=3.5⋅3.62=6.30 kNR_A=R_B=\dfrac{3.5\cdot3.6}{2}=6.30\,\text{kN} (630 kg630\,\text{kg})

2. ק-2 (y=140y=140, y=350y=350, שפות הבליטה): זיז 0.60 מ' מערבית ל-A עם 1.75 kN/m1.75\,\text{kN/m} (רק מצד הבליטה), ושדה 3.60 מ' עם 3.5 kN/m3.5\,\text{kN/m}.

RA=3.5⋅3.6⋅1.8+1.75⋅0.6⋅(3.6+0.3)3.6=7.44 kNR_A=\dfrac{3.5\cdot3.6\cdot1.8+1.75\cdot0.6\cdot(3.6+0.3)}{3.6}=7.44\,\text{kN}, RB=3.5⋅3.6+1.75⋅0.6−7.44=6.21 kNR_B=3.5\cdot3.6+1.75\cdot0.6-7.44=6.21\,\text{kN} (744744, 621 kg621\,\text{kg})

3. ק-3 (y=210y=210, y=280y=280, בתוך הבליטה): זיז 0.60 מ' ושדה 3.60 מ', שניהם עם 3.5 kN/m3.5\,\text{kN/m}.

RA=3.5⋅3.6⋅1.8+3.5⋅0.6⋅3.93.6=8.58 kNR_A=\dfrac{3.5\cdot3.6\cdot1.8+3.5\cdot0.6\cdot3.9}{3.6}=8.58\,\text{kN}, RB=3.5⋅4.2−8.58=6.13 kNR_B=3.5\cdot4.2-8.58=6.13\,\text{kN} (858858, 612 kg612\,\text{kg})

4. ק-4 (y=490y=490, השפה הדרומית): קורה פשוטה, q=1.75 kN/mq=1.75\,\text{kN/m}.

RA=RB=1.75⋅3.62=3.15 kNR_A=R_B=\dfrac{1.75\cdot3.6}{2}=3.15\,\text{kN} (315 kg315\,\text{kg})

הקורות הראשיות (סמך פרקי על קיר הבטון ב-y=0y=0, סמך על העמוד ב-y=3.5y=3.5, זיז עד y=4.9y=4.9; העומס - התגובות של הקורות המשניות, כוחות מרוכזים כל 0.7 מ'):

מיקום על הקורה (yy, מ')0.71.42.12.83.5 (מעל העמוד)4.24.9 (קצה הזיז)
ק-A (kN)6.307.448.588.587.446.303.15
ק-B (kN)6.306.216.136.136.216.303.15

•ק-A: קיר - שדה 3.5 m3.5\,\text{m} - עמוד 1 - זיז 1.4 m1.4\,\text{m}. לצורך המשך התכנון: סך הכול 47.8 kN47.8\,\text{kN}, התגובה בעמוד 1 35.6 kN35.6\,\text{kN} ובקיר 12.1 kN12.1\,\text{kN}.

•ק-B: קיר - שדה 3.5 m3.5\,\text{m} - עמוד 2 - זיז 1.4 m1.4\,\text{m}. סך הכול 40.4 kN40.4\,\text{kN}, התגובה בעמוד 2 30.5 kN30.5\,\text{kN} ובקיר 9.9 kN9.9\,\text{kN}.

השרטוט: לכל קורה קו אופקי, משולש בכל סמך עם שמו, קו מידה עם המפתחים, ומעל הקורה העומס: מלבן של עומס מפורס בקורות המשניות, וחצים של כוחות מרוכזים עם הערכים בקורות הראשיות.

תשובה: משניות במפתח 3.60 m3.60\,\text{m}: ק-1 פשוטה 3.5 kN/m3.5\,\text{kN/m} (תגובות 6.306.30); ק-2 עם זיז 0.6 m0.6\,\text{m} (7.447.44, 6.21 kN6.21\,\text{kN}); ק-3 עם זיז (8.588.58, 6.13 kN6.13\,\text{kN}); ק-4 שפה 1.75 kN/m1.75\,\text{kN/m} (3.15 kN3.15\,\text{kN}). ראשיות ק-A ו-ק-B: קיר - 3.5 m3.5\,\text{m} - עמוד - זיז 1.4 m1.4\,\text{m}, עם תגובות המשניות כל 0.7 m0.7\,\text{m}.

שאלה 4 · קורת פלדה עם זיז: תגובות, גזירה, מומנט ומאמץ

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומס מפורס ובשני כוחות בודדים (המידות הן במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPE 600.

בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.

המאמץ המותר בפלדה: 140 MPa140\,\text{MPa} (1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

א.

חשבו את התגובות בסמכים: A ו-B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי הקיים בקורה הוא: M=380 kN⋅mM=380\,\text{kN}\cdot\text{m} (38 t⋅m38\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את המאמץ עבור מומנט זה. האם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VA=365 kNV_A=365\,\text{kN} (36.5 t36.5\,\text{t}), VB=165 kNV_B=165\,\text{kN} (16.5 t16.5\,\text{t}), HA=0H_A=0.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: קורה על סמך קבוע A וסמך נייד B, AB=9 mAB=9\,\text{m}, וזיז של 3 מ' משמאל ל-A. מבוקש: התגובות.

העומסים כשקולים (xx נמדד מהקצה השמאלי של הזיז):

•50 kN/m50\,\text{kN/m} על הזיז: 50⋅3=150 kN50\cdot3=150\,\text{kN} ב-x=1.5 mx=1.5\,\text{m}

•30 kN/m30\,\text{kN/m} בין A ל-C: 30⋅3=90 kN30\cdot3=90\,\text{kN} ב-x=4.5 mx=4.5\,\text{m}

•100 kN100\,\text{kN} ב-C (x=6x=6) ו-100 kN100\,\text{kN} ב-D (x=9x=9)

•30 kN/m30\,\text{kN/m} בין D ל-B: 90 kN90\,\text{kN} ב-x=10.5 mx=10.5\,\text{m}

•סך הכול: 150+90+100+100+90=530 kN150+90+100+100+90=530\,\text{kN}

אין כוחות אופקיים, ולכן HA=0H_A=0.

שיווי משקל מומנטים סביב A (הזרועות נמדדות מ-A, ימינה חיובי):

ΣMA=0: VB⋅9=−150⋅1.5+90⋅1.5+100⋅3+100⋅6+90⋅7.5\Sigma M_A=0:\ V_B\cdot9=-150\cdot1.5+90\cdot1.5+100\cdot3+100\cdot6+90\cdot7.5

VB⋅9=−225+135+300+600+675=1485 ⇒ VB=165 kNV_B\cdot9=-225+135+300+600+675=1485\ \Rightarrow\ V_B=165\,\text{kN}

שיווי משקל אנכי:

VA=530−165=365 kNV_A=530-165=365\,\text{kN}

בדיקה, מומנטים סביב B: VA⋅9=150⋅10.5+90⋅7.5+100⋅6+100⋅3+90⋅1.5=3285V_A\cdot9=150\cdot10.5+90\cdot7.5+100\cdot6+100\cdot3+90\cdot1.5=3285, ולכן VA=365 kNV_A=365\,\text{kN}. מתאים.

תשובה: VA=365 kNV_A=365\,\text{kN} (36.5 t36.5\,\text{t}), VB=165 kNV_B=165\,\text{kN} (16.5 t16.5\,\text{t}), HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VV (kN): 0 בקצה הזיז, −150-150 משמאל ל-A, +215+215 מימין ל-A, +125+125 משמאל ל-C ו-+25+25 מימינו, +25+25 קבוע עד D, −75-75 מימין ל-D, −165-165 ב-B. מחליף סימן ב-A וב-D.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. הולכים משמאל לימין ומוסיפים כל כוח (כלפי מעלה חיובי).

1. הזיז (0≤x≤30\le x\le3): מ-V=0V=0 בקצה החופשי יורד בקו ישר בשיפוע −50 kN/m-50\,\text{kN/m} עד V=−150 kNV=-150\,\text{kN} משמאל ל-A.

2. ב-A: קפיצה כלפי מעלה ב-VA=365 kNV_A=365\,\text{kN}: V=−150+365=+215 kNV=-150+365=+215\,\text{kN}.

3. A עד C: יורד בשיפוע −30 kN/m-30\,\text{kN/m}: 215−90=+125 kN215-90=+125\,\text{kN} משמאל ל-C.

4. ב-C: קפיצה כלפי מטה של 100 kN100\,\text{kN}: V=+25 kNV=+25\,\text{kN}.

5. C עד D: אין עומס, V=+25 kNV=+25\,\text{kN} קבוע.

6. ב-D: קפיצה של −100 kN-100\,\text{kN}: V=−75 kNV=-75\,\text{kN}.

7. D עד B: יורד בשיפוע −30 kN/m-30\,\text{kN/m}: −75−90=−165 kN-75-90=-165\,\text{kN} משמאל ל-B.

8. ב-B: קפיצה של VB=+165 kNV_B=+165\,\text{kN}: V=0V=0. הדיאגרמה נסגרת, וזו בדיקה לתגובות.

כוח הגזירה מחליף סימן ב-A (מ-−150-150 ל-+215+215) וב-D (מ-+25+25 ל-−75-75). שם נמצאים המומנטים הקיצוניים.

תשובה: VV: 0 בקצה הזיז, −150-150 משמאל ל-A, +215+215 מימין ל-A, +125+125/+25+25 ב-C, +25+25/−75-75 ב-D, −165-165 ב-B (kN\text{kN}). קווים ישרים משופעים תחת העומס המפורס, וקו אופקי בין C ל-D.

סעיף ג

תשובה:

MA=−225 kN⋅mM_A=-225\,\text{kN}\cdot\text{m} (−22.5 t⋅m-22.5\,\text{t}\cdot\text{m}), MC=+285 kN⋅mM_C=+285\,\text{kN}\cdot\text{m} (28.5 t⋅m28.5\,\text{t}\cdot\text{m}), MD=Mmax=+360 kN⋅mM_D=M_{max}=+360\,\text{kN}\cdot\text{m} (36 t⋅m36\,\text{t}\cdot\text{m}), MB=0M_B=0; פרבולות בקטעים העמוסים וקו ישר בין C ל-D.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. המומנט בנקודה הוא השטח של דיאגרמת הגזירה משמאל לה.

1. בקצה החופשי: M=0M=0.

2. ב-A: MA=−50⋅322=−225 kN⋅mM_A=-\dfrac{50\cdot3^2}{2}=-225\,\text{kN}\cdot\text{m}. בזיז זו פרבולה (עומס מפורס), והמומנט שלילי (מתיחה למעלה).

3. ב-C: MC=−225+215+1252⋅3=−225+510=+285 kN⋅mM_C=-225+\dfrac{215+125}{2}\cdot3=-225+510=+285\,\text{kN}\cdot\text{m}. בין A ל-C פרבולה. המומנט מתאפס ב-x≈1.14 mx\approx1.14\,\text{m} מימין ל-A: −225+215x−15x2=0-225+215x-15x^2=0.

4. ב-D: MD=285+25⋅3=+360 kN⋅mM_D=285+25\cdot3=+360\,\text{kN}\cdot\text{m}. בין C ל-D קו ישר (גזירה קבועה).

5. ב-B: MB=360+−75−1652⋅3=360−360=0M_B=360+\dfrac{-75-165}{2}\cdot3=360-360=0. בין D ל-B פרבולה. המומנט מתאפס בסמך הנייד, כמו שצריך.

המומנטים הקיצוניים: חיובי Mmax=+360 kN⋅mM_{max}=+360\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-D (שם הגזירה מחליפה סימן), ושלילי M=−225 kN⋅mM=-225\,\text{kN}\cdot\text{m} מעל A.

תשובה: M=0M=0 בקצה הזיז, MA=−225M_A=-225, MC=+285M_C=+285, MD=+360M_D=+360 (מקסימום), MB=0M_B=0 (kN⋅m\text{kN}\cdot\text{m}). פרבולות תחת העומס המפורס וקו ישר בין C ל-D.

סעיף ד

תשובה:

Wx=3070 cm3W_x=3070\,\text{cm}^3, σ=380⋅1063070⋅103=123.8 MPa\sigma=\frac{380\cdot10^6}{3070\cdot10^3}=123.8\,\text{MPa} (1238 kg/cm21238\,\text{kg/cm}^2) <140 MPa<140\,\text{MPa} - מתאים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: M=380 kN⋅mM=380\,\text{kN}\cdot\text{m} (ערך נתון לסעיף הזה, מעט גדול מה-360 kN⋅m360\,\text{kN}\cdot\text{m} שחושב בסעיף ג). מבוקש: המאמץ, והשוואה למאמץ המותר.

1. מודול החתך של IPE 600, מטבלת הפרופילים: Wx=3070 cm3=3070⋅103 mm3W_x=3070\,\text{cm}^3=3070\cdot10^3\,\text{mm}^3.

2. המאמץ בכפיפה:

σ=MWx=380⋅106 N⋅mm3070⋅103 mm3=123.8 MPa\sigma=\dfrac{M}{W_x}=\dfrac{380\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}}{3070\cdot10^3\,\text{mm}^3}=123.8\,\text{MPa} (1238 kg/cm21238\,\text{kg/cm}^2)

3. ההשוואה: 123.8 MPa<140 MPa123.8\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}.

תשובה: σ=123.8 MPa\sigma=123.8\,\text{MPa} (1238 kg/cm21238\,\text{kg/cm}^2), קטן מ-140 MPa140\,\text{MPa}: הפרופיל IPE 600 עונה על דרישת המאמץ המותר.

שאלה 5 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).

מוטות המסבך עשויים מצינורות Ø 4" (t=2.2).

A=7.75 cm2A=7.75\,\text{cm}^2

ix=3.96 cmi_x=3.96\,\text{cm}

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 140 MPa140\,\text{MPa} (1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.

עליכם לרשום את התשובות בטבלה, ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שהכוח במוט מספר 6 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: P6=−40 kNP_6=-40\,\text{kN} (−4 t-4\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

VA=93.3 kNV_A=93.3\,\text{kN} (9.33 t9.33\,\text{t}), HA=40 kNH_A=40\,\text{kN} (4 t4\,\text{t}) ימינה, VB=36.7 kNV_B=36.7\,\text{kN} (3.67 t3.67\,\text{t}).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

הערה על התרשים: הצומת התחתון שמתחת ל-F מסומן בתרשים באות D, כמו הצומת שמתחת ל-G. כדי להבחין ביניהם נקרא לו C: C בנקודה (4,0)(4,0) ו-D בנקודה (8,0)(8,0).

נתון: סמך קבוע ב-A (0,0)(0,0), סמך נייד ב-B (12,0)(12,0). העומסים: 30 kN30\,\text{kN} כלפי מטה ב-E, F, G; 20 kN20\,\text{kN} כלפי מטה ב-C וב-D; 40 kN40\,\text{kN} אופקי שמאלה ב-G, בגובה 4 m4\,\text{m}.

שיווי משקל אופקי: הכוח היחיד הוא 40 kN40\,\text{kN} שמאלה, ולכן HA=40 kNH_A=40\,\text{kN} ימינה.

מומנטים סביב B (נגד כיוון השעון חיובי):

ΣMB=0: −VA⋅12+30⋅12+(30+20)⋅8+(30+20)⋅4+40⋅4=0\Sigma M_B=0:\ -V_A\cdot12+30\cdot12+(30+20)\cdot8+(30+20)\cdot4+40\cdot4=0

VA⋅12=360+400+200+160=1120 ⇒ VA=93.3 kNV_A\cdot12=360+400+200+160=1120\ \Rightarrow\ V_A=93.3\,\text{kN}

(הכוח האופקי 40 kN40\,\text{kN} פועל ב-G בגובה 4 מ', והזרוע שלו ביחס ל-B היא 4 מ'.)

שיווי משקל אנכי: סך העומסים האנכיים 3⋅30+2⋅20=130 kN3\cdot30+2\cdot20=130\,\text{kN}, ולכן VB=130−93.3=36.7 kNV_B=130-93.3=36.7\,\text{kN}.

בדיקה, מומנטים סביב A: VB⋅12=50⋅4+50⋅8−40⋅4=440V_B\cdot12=50\cdot4+50\cdot8-40\cdot4=440, ולכן VB=36.7 kNV_B=36.7\,\text{kN}. מתאים.

תשובה: VA=93.3 kNV_A=93.3\,\text{kN} (9.33 t9.33\,\text{t}) כלפי מעלה, HA=40 kNH_A=40\,\text{kN} (4 t4\,\text{t}) ימינה, VB=36.7 kNV_B=36.7\,\text{kN} (3.67 t3.67\,\text{t}) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

P1=−93.3 kNP_1=-93.3\,\text{kN} (לחוץ), P2=+89.6 kNP_2=+89.6\,\text{kN} (מתוח), P3=−63.3 kNP_3=-63.3\,\text{kN} (לחוץ), P4=+36.7 kNP_4=+36.7\,\text{kN} (מתוח), P5=−51.9 kNP_5=-51.9\,\text{kN} (לחוץ), P6=−40 kNP_6=-40\,\text{kN} (לחוץ). בטונות: −9.33-9.33, +8.95+8.95, −6.33-6.33, +3.67+3.67, −5.19-5.19, −4.0-4.0.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הכוחות במוטות 1 עד 6. שיטת הצמתים: בכל צומת מניחים שהמוטות מתוחים (הכוח יוצא מהצומת), ותוצאה שלילית פירושה לחיצה. sin⁡45∘=cos⁡45∘=0.707\sin45^\circ=\cos45^\circ=0.707.

המוטות: 1 - A-E (אנכי), 2 - E-C (אלכסון ב-45°), 3 - E-F (עליון), 4 - D-B (תחתון), 5 - G-B (אלכסון ב-45°), 6 - A-C (תחתון).

צומת A (מוטות 1 ו-6, התגובות VA=93.3 kNV_A=93.3\,\text{kN} ו-HA=40 kNH_A=40\,\text{kN}):

•ΣFy=0: P1+93.3=0 ⇒ P1=−93.3 kN\Sigma F_y=0:\ P_1+93.3=0\ \Rightarrow\ P_1=-93.3\,\text{kN} (לחיצה)

•ΣFx=0: P6+40=0 ⇒ P6=−40 kN\Sigma F_x=0:\ P_6+40=0\ \Rightarrow\ P_6=-40\,\text{kN} (לחיצה)

צומת E (מוטות 1, 2, 3 והעומס 30 kN30\,\text{kN}):

•ΣFy=0: −P1−P2sin⁡45∘−30=0 ⇒ 93.3−30=P2⋅0.707 ⇒ P2=+89.6 kN\Sigma F_y=0:\ -P_1-P_2\sin45^\circ-30=0\ \Rightarrow\ 93.3-30=P_2\cdot0.707\ \Rightarrow\ P_2=+89.6\,\text{kN} (מתיחה)

•ΣFx=0: P3+P2cos⁡45∘=0 ⇒ P3=−63.3 kN\Sigma F_x=0:\ P_3+P_2\cos45^\circ=0\ \Rightarrow\ P_3=-63.3\,\text{kN} (לחיצה)

צומת B (מוטות 4, 5 והתגובה VB=36.7 kNV_B=36.7\,\text{kN}):

•ΣFy=0: P5sin⁡45∘+36.7=0 ⇒ P5=−51.9 kN\Sigma F_y=0:\ P_5\sin45^\circ+36.7=0\ \Rightarrow\ P_5=-51.9\,\text{kN} (לחיצה)

•ΣFx=0: −P4−P5cos⁡45∘=0 ⇒ P4=+36.7 kN\Sigma F_x=0:\ -P_4-P_5\cos45^\circ=0\ \Rightarrow\ P_4=+36.7\,\text{kN} (מתיחה)

טבלת התוצאות:

מוטהכוח (kN)הכוח (t)הסוג
1−93.3-93.3−9.33-9.33לחוץ
2+89.6+89.6+8.95+8.95מתוח
3−63.3-63.3−6.33-6.33לחוץ
4+36.7+36.7+3.67+3.67מתוח
5−51.9-51.9−5.19-5.19לחוץ
6−40.0-40.0−4.0-4.0לחוץ

תשובה: P1=−93.3P_1=-93.3, P2=+89.6P_2=+89.6, P3=−63.3P_3=-63.3, P4=+36.7P_4=+36.7, P5=−51.9P_5=-51.9, P6=−40.0 kNP_6=-40.0\,\text{kN}; מוטות 2 ו-4 מתוחים, השאר לחוצים.

סעיף ג

תשובה:

λ=400/3.96=101\lambda=400/3.96=101, ω=1.73\omega=1.73, σ=1.73⋅40000775=89.3 MPa\sigma=\frac{1.73\cdot40000}{775}=89.3\,\text{MPa} (893 kg/cm2893\,\text{kg/cm}^2) <140 MPa<140\,\text{MPa} - עונה על הדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: P6=−40 kNP_6=-40\,\text{kN} (לחיצה), מוט באורך L=4.0 mL=4.0\,\text{m}, A=7.75 cm2A=7.75\,\text{cm}^2, i=3.96 cmi=3.96\,\text{cm}. מבוקש: המאמץ במוט, ובדיקה מול המאמץ המותר.

המוט לחוץ, ולכן בודקים אותו עם מקדם הקריסה ω\omega.

1. התמירות: λ=Li=4003.96=101\lambda=\dfrac{L}{i}=\dfrac{400}{3.96}=101

2. מקדם הקריסה מטבלת מקדמי הקריסה של הפלדה, עבור λ=101\lambda=101: ω=1.73\omega=1.73.

3. המאמץ:

σ=ω⋅NA=1.73⋅40,000 N775 mm2=89.3 MPa\sigma=\dfrac{\omega\cdot N}{A}=\dfrac{1.73\cdot40{,}000\,\text{N}}{775\,\text{mm}^2}=89.3\,\text{MPa} (893 kg/cm2893\,\text{kg/cm}^2)

(בלי מקדם הקריסה המאמץ היה 40,000775=51.6 MPa\frac{40{,}000}{775}=51.6\,\text{MPa}.)

4. ההשוואה: 89.3 MPa<140 MPa89.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}.

תשובה: λ=101\lambda=101, ω=1.73\omega=1.73, σ=89.3 MPa\sigma=89.3\,\text{MPa} (893 kg/cm2893\,\text{kg/cm}^2) <140 MPa<140\,\text{MPa}: המוט עונה על דרישת המאמץ המותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.