מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2024 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2024 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה תשע שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: התנגדות עוגן, ריקם ומומנט
הנתונים של מנוע DC בעירור זר הם: מתח נקוב – , מהירות נקובה – 612 סל"ד, זרם נקוב – .
הפסדי הנחושת במצב עבודה נקוב הם והם מהווים מסך הפסדי הספק בעבודה הנקובה של המנוע.
חשבו את:
התנגדות העוגן .
מהירות המנוע במצב עבודה בריקם.
המומנט הנקוב של המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , , הפסדי הנחושת בעבודה נקובה .
מבוקש: התנגדות העוגן .
במנוע בעירור זר זרם העוגן הוא זרם המנוע, והפסדי הנחושת (במעגל העוגן) הם ההספק שמתבזבז בהתנגדות העוגן: .
1. מבודדים את ומציבים:
תשובה:
סעיף ב
, כלומר
נתון: , , , ומסעיף א .
מבוקש: המהירות בריקם.
רעיון: מהנקודה הנקובה נמצא את קבוע המכונה (העירור זר וקבוע, ולכן לא משתנה). בריקם הזרם קטן מאוד (נזניח אותו), ולכן הכא"מ שווה למתח ההזנה, ומכאן המהירות.
1. הכא"מ בעבודה נקובה, לפי משוואת מעגל העוגן :
2. המהירות הזוויתית הנקובה:
3. קבוע המכונה, מתוך :
4. בריקם , ולכן :
5. במעבר לסל"ד:
תשובה: , כלומר סל"ד.
סעיף ג
נתון: , , שהם מסך ההפסדים, ומסעיף ב .
מבוקש: המומנט הנקוב (מומנט על הציר).
רעיון: הספק המוצא (המכני) = הספק הכניסה פחות כל ההפסדים, והמומנט = הספק המוצא חלקי המהירות הזוויתית.
1. סך ההפסדים: הפסדי הנחושת הם מהם, ולכן
2. הספק הכניסה הנקוב:
3. הספק המוצא הנקוב:
4. המומנט הנקוב:
תשובה:
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני במשולש: מתח, כא"מ ונצילות
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר במשולש, שהנתונים שלו הם:
, . במצב ריקם, הכא"מ של הגנרטור הוא .
חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב ריקם.
חשבו את הכא"מ הנדרש כדי שמתח המוצא של הגנרטור יהיה כאשר העומס שמחובר אל הגנרטור צורך .
בעומס הנתון, הפסדי נחושת הם 50% מסך ההפסדים של הגנרטור.
חשבו את הנצילות של הגנרטור בעומס הנתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: חיבור משולש, (לפאזה).
מבוקש: מתח המוצא בריקם.
1. בריקם לא זורם זרם בסליל הסטטור, ולכן אין מפל מתח על ועל : מתח הפאזה שווה לכא"מ:
2. בחיבור משולש כל סליל פאזה מחובר ישירות בין שני קווים, ולכן מתח הקו שווה למתח הפאזה:
תשובה: מתח המוצא בריקם .
סעיף ב
נתון: , , מתח מוצא (במשולש זה גם מתח הפאזה), זרם הפאזה (השראי).
מבוקש: הכא"מ .
רעיון: במעגל התמורה לפאזה של גנרטור הכא"מ שווה למתח המוצא ועוד מפל המתח על העכבה הפנימית: . ניקח את מתח המוצא כייחוס: .
1. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:
2. מפל המתח על העכבה:
3. הכא"מ (חיבור בצורה קרטזית):
4. במעבר לצורה קוטבית:
,
תשובה: , כלומר נדרש כא"מ של כ-.
סעיף ג
נתון: , , , , הפסדי הנחושת הם 50% מסך ההפסדים.
מבוקש: הנצילות.
1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:
2. סך ההפסדים (הנחושת הם חצי מהם, והחצי השני הם הפסדים קבועים):
3. הספק המוצא (הספק פעיל בשלוש הפאזות):
4. הנצילות:
תשובה:
שאלה 3 · מנוע השראה: הספק נקוב וזרם רוטור
מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבאים:
, , , , , .
תדר הרשת הוא . בעבודה נקובה, סך הפסדי נחושת מהווים 30% מסך ההפסדים.
באיור לשאלה 3 מתואר מעגל התמורה של המנוע:

חשבו את ההספק הנקוב של המנוע.
חשבו את הזרם ברוטור .
הסבירו למה מנוע השראה אינו יכול להגיע למהירות סינכרונית.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(הספק הכניסה )
נתון: (מתח קו), , , .
מבוקש: ההספק הנקוב, כלומר ההספק המכני על הציר בעבודה נקובה.
1. הספק הכניסה החשמלי (תלת פאזי, לפי מתח וזרם הקו):
2. ההספק הנקוב (מוצא) לפי הנצילות:
תשובה:
סעיף ב
נתון: ו- מסעיף א, , , , הפסדי הנחושת הם 30% מסך ההפסדים.
מבוקש: זרם הרוטור המוסב לסטטור .
רעיון: נמצא את סך הפסדי הנחושת, נחסיר מהם את הפסדי הנחושת בסטטור, והיתר הם הפסדי הנחושת ברוטור . מהם נחלץ את . בחיבור כוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו.
1. סך ההפסדים:
2. סך הפסדי הנחושת:
3. הפסדי הנחושת בסטטור:
4. הפסדי הנחושת ברוטור:
5. מתוך :
תשובה:
סעיף ג
במהירות סינכרונית אין תנועה יחסית בין השדה המסתובב לרוטור, לא מושרה זרם ברוטור ולכן המומנט אפס; המנוע תמיד מסתובב בהחלקה חיובית.
1. הסטטור יוצר שדה מגנטי מסתובב במהירות הסינכרונית .
2. המומנט במנוע השראה נוצר רק בזכות זרמים שמושרים במוליכי הרוטור. כדי שיושרה בהם כא"מ, השטף דרכם חייב להשתנות, כלומר צריכה להיות תנועה יחסית בין השדה המסתובב לרוטור (החלקה ).
3. אילו הרוטור היה מגיע למהירות הסינכרונית (), הוא היה מסתובב יחד עם השדה: השטף דרך מוליכי הרוטור לא משתנה, לא מושרה כא"מ, אין זרם רוטור (, כי במעגל התמורה), ולכן המומנט האלקטרומגנטי הוא אפס.
4. אבל תמיד יש מומנט התנגדות (חיכוך, אוורור, עומס), ולכן ללא מומנט מניע הרוטור יאט. ברגע שהוא מאט נוצרת שוב החלקה, ומתקבל מומנט. שיווי המשקל נקבע תמיד במהירות נמוכה מעט מהסינכרונית.
תשובה: במהירות סינכרונית אין תנועה יחסית בין השדה לרוטור, לכן לא מושרים זרמים ברוטור והמומנט שווה לאפס; המנוע תמיד עובד בהחלקה חיובית, מתחת למהירות הסינכרונית.
שאלה 4 · מנוע סינכרוני מוזן מווסת מהירות (ממיר תדר)
מנוע סינכרוני תלת פאזי בעל שמונה קטבים מוזן מווסת מהירות. היצרן הגדיר את הטווח תקין של מהירויות המנוע בין 0 ל- .
הסבירו איך ווסת המהירות שולט על מהירות המנוע.
הסבירו איך ווסת המהירות שולט על מומנט המנוע.
חשבו את טווח התדרים של וסת המהירות כך שיוכל להבטיח את פעולת המנוע בטווח התקין של המהירויות שלו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הווסת משנה את תדר מתח ההזנה, והמהירות משתנה ביחס ישר לתדר.
1. רוטור של מנוע סינכרוני מסתובב בדיוק במהירות השדה המסתובב של הסטטור, כלומר במהירות הסינכרונית:
כאשר הוא תדר מתח ההזנה ו- מספר הקטבים.
2. מספר הקטבים קבוע (8), ולכן הדרך היחידה לשנות את המהירות היא לשנות את התדר .
3. ווסת המהירות (ממיר תדר: מיישר, מעגל ביניים של מתח ישר ומהפך) מייצר מתח תלת פאזי בתדר משתנה. העלאת התדר מגדילה את המהירות, והורדתו מקטינה אותה, ביחס ישר.
תשובה: הווסת משנה את התדר של מתח ההזנה של המנוע, ולפי המהירות משתנה ביחס ישר לתדר.
סעיף ב
הווסת משנה את ערך ה-RMS של מתח המוצא (באמצעות מקדם המודולציה), וכך את השטף ואת המומנט; שמירה על קבוע שומרת על המומנט המרבי קבוע.
1. המומנט של מנוע סינכרוני תלוי במתח ההזנה ובשטף (בזווית העומס ):
2. הווסת משנה את ערך ה-RMS של מתח המוצא שלו, באמצעות שינוי מקדם המודולציה (אינדקס המודולציה) של אפנון רוחב הפולס (PWM).
3. כשמשנים את התדר, גם הכא"מ והריאקטנס משתנים ביחס לתדר. כדי שהשטף במכונה יישאר קבוע (ולא תהיה רוויה בתדרים נמוכים, או החלשת שדה בתדרים גבוהים), הווסת מגדיל את המתח יחד עם התדר, כך ש- נשאר קבוע. כך המומנט המרבי שהמנוע יכול לפתח נשמר קבוע בכל טווח המהירויות.
4. הגדלת המתח ביחס לתדר מגדילה את השטף ואת המומנט, והקטנתו מקטינה אותם.
תשובה: הווסת שולט על המומנט על ידי שינוי ערך ה-RMS של מתח המוצא (באמצעות מקדם המודולציה), ובכך על השטף במנוע; שמירה על קבוע שומרת על מומנט מרבי קבוע.
סעיף ג
נתון: קטבים, טווח המהירויות עד .
מבוקש: טווח התדרים של הווסת.
1. מתוך מבודדים את התדר:
2. במהירות המרבית:
3. במהירות אפס התדר הוא אפס, וכל מהירות בתחום מתקבלת בתדר המתאים בין הקצוות.
תשובה: הווסת צריך לספק תדר בתחום .
שאלה 5 · מנוע DC בעירור זר עם תמסורת
נתון מנוע DC בעל עירור זר.
נתוני המנוע הם:
מתח ההזנה של המנוע גם במצב עבודה נקוב וגם במצב עבודה בריקם הוא , המהירות הנקובה היא 1480 סל"ד, הנצילות הנקובה היא 84%, ההספק הנקוב הוא , המהירות בריקם היא 1600 סל"ד.
חשבו את התנגדות העוגן .
המנוע מניע מסוע דרך מערכת תמסורת עם יחס תמסורת של (מהירות המנוע גבוהה פי עשרה ממהירות העומס). מומנט העומס הוא . חשבו את מומנט ומהירות המנוע במצב עבודה זה.
סרטטו את האופיין המכני של המנוע .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: .
רעיון: בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות. בריקם הזרם זניח ו-. מכאן נמצא את הכא"מ הנקוב, מהנצילות את הזרם הנקוב, וממשוואת העוגן את .
1. הכא"מ הנקוב, מהיחס :
2. הספק הכניסה הנקוב:
3. הזרם הנקוב (במנוע בעירור זר זה זרם העוגן):
4. ממשוואת העוגן :
תשובה:
סעיף ב
, (מהירות המסוע כ-)
נתון: , , ומסעיף א , , .
מבוקש: מומנט המנוע ומהירותו.
רעיון: תמסורת (ללא הפסדים) מעבירה את אותו הספק: . מכיוון שהמנוע מהיר פי 10, המומנט שלו קטן פי 10. את המהירות נמצא מהאופיין המכני של המנוע עבור המומנט הזה.
1. מומנט המנוע:
2. קבוע המכונה, מנקודת הריקם ():
3. זרם העוגן הדרוש למומנט זה, מתוך :
4. הכא"מ:
5. המהירות (הכא"מ יחסי למהירות):
ומהירות המסוע: .
תשובה: , (קרוב ל-).
סעיף ג
קו ישר יורד: , מ- בריקם דרך ו-.
במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן האופיין המכני הוא קו ישר:
1. נקודת הריקם (): .
2. הנקודה הנקובה: המומנט האלקטרומגנטי הנקוב
במהירות .
3. שיפוע הקו:
ולכן .
4. נקודת העבודה מסעיף ב: , .
מסרטטים צירים: מומנט בציר האופקי ומהירות בציר האנכי, ומעבירים קו ישר יורד מ- בציר המהירות דרך הנקודות הנ"ל (הקו יורד בשיפוע קטן: מנוע בעירור זר הוא בעל אופיין "קשיח").
תשובה: האופיין הוא קו ישר יורד : ריקם , נקודה נקובה , נקודת העבודה .
שאלה 6 · מנוע השראה: החלקה ומומנט מרבי (קלוס)
נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל ארבעה קטבים. למנוע הנתונים הבאים:
מהירות נקובה 1457 סל"ד, מומנט נקוב , , תדר הזנה .
חשבו את גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.
חשבו את המומנט המקסימלי.
חשבו את המהירות שבה מסתובב המנוע כאשר המנוע מעומס במומנט של .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , , , .
מבוקש: ההחלקה שבה המומנט מרבי.
רעיון: נמצא את ההחלקה הנקובה ונציב בנוסחת קלוס, שקושרת בין המומנט, המומנט המרבי וההחלקה:
1. המהירות הסינכרונית:
2. ההחלקה הנקובה:
3. נוסחת קלוס בנקודה הנקובה:
4. נסמן ונקבל , כלומר :
(הפתרון השני, , נותן , כלומר נקודה נקובה בתחום הלא יציב, ולכן נפסל.)
5. ההחלקה במומנט המרבי:
תשובה:
סעיף ב
לפי היחס הנתון:
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , , .
מבוקש: המהירות.
רעיון: נציב את המומנט בנוסחת קלוס, נמצא את ההחלקה (בתחום היציב, ), וממנה את המהירות.
1. נוסחת קלוס:
2. נסמן : , כלומר , ובתחום היציב ():
3. ההחלקה:
4. המהירות:
תשובה:
שאלה 7 · מקצץ לבלימה רגנרטיבית של מנוע DC
באיור מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקוקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.

הסבירו את עקרון הפעולה של המעגל.
סרטטו את צורות המתח ואת הזרם כתלות בזמן.
למערכת יש את הנתונים הבאים: , , ,
חשבו את הערך הממוצע של זרם .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
מקצץ מעלה: כשהטרנזיסטור מוליך, מגדיל את ואנרגיה נאגרת ב-; כשהוא קטוע, הזרם עובר דרך אל המקור ומחזיר לו אנרגיה. המנוע עובד כגנרטור ונבלם; מקדם העבודה קובע את זרם הבלימה.
בבלימה רגנרטיבית המנוע ממשיך להסתובב בזכות האנרגיה הקינטית של המערכת, ועובד כגנרטור: הכא"מ שלו דוחף זרם החוצה מההדק החיובי, בכיוון החץ באיור (לעבר הדיודה ). המעגל הוא מקצץ מעלה (boost): הוא מאפשר להחזיר אנרגיה למקור אף על פי ש-.
1. הטרנזיסטור מוליך (): הוא מקצר את הדקי המנוע, ולכן . הכא"מ מניע זרם במעגל ---, הזרם עולה ואנרגיה נאגרת בהשראות . הדיודה חסומה (הקתודה שלה במתח והאנודה ב-0).
2. הטרנזיסטור קטוע (): ההשראות מתנגדת להפסקת הזרם, והזרם ממשיך לזרום דרך הדיודה אל ההדק החיובי של המקור (והקבל ). עכשיו , ולכן הזרם יורד. בפרק זמן זה אנרגיה מהמנוע ומההשראות מוחזרת למקור .
3. המתח הממוצע על הדקי המנוע: , כאשר הוא מקדם העבודה. הזרם הממוצע , ולכן מקדם העבודה קובע כמה אנרגיה תסופק למקור ובאיזה מומנט בלימה (). כדי שתהיה בלימה צריך .
4. ככל שהמהירות יורדת, קטן, ומגדילים את כדי לשמור על זרם הבלימה.
תשובה: המעגל משמש לבלימה רגנרטיבית, והמכונה עובדת כגנרטור. כשהטרנזיסטור מוליך הזרם עולה ונאגרת אנרגיה ב-; כשהוא קטוע הזרם עובר דרך אל המקור ומחזיר לו אנרגיה. מקדם העבודה קובע כמה אנרגיה מוחזרת למקור (ואת מומנט הבלימה).
סעיף ב
: גל מלבני, 0 בזמן ו- בזמן ; : עולה ליניארית בזמן ויורד ליניארית בשאר המחזור (משולש סביב ).
1. המתח : בזמן הטרנזיסטור מוליך ומקצר את הדקי המנוע: . בזמן הדיודה מוליכה ומחברת את המנוע למקור: . מתקבל גל מלבני בין 0 ל- בעל מחזור , וערכו הממוצע .
2. הזרם : בזמן המתח על ההשראות הוא , ולכן הזרם עולה (בקירוב ליניארית) מהערך המינימלי לערך המרבי. בזמן המתח על ההשראות הוא , ולכן הזרם יורד בחזרה לערך המינימלי. מתקבל זרם רציף בצורת "שן מסור" (משולש) סביב הערך הממוצע ; הוא עולה כש- ויורד כש-.
תשובה: הוא גל מלבני: 0 בזמן הולכת הטרנזיסטור ו- בזמן הולכת הדיודה. עולה ליניארית בזמן ויורד ליניארית בזמן , סביב הערך הממוצע.

סעיף ג
נתון: , , , .
מבוקש: הערך הממוצע של .
רעיון: בממוצע המתח על ההשראות במצב מתמיד הוא אפס, ולכן במעגל העוגן (בכיוון הזרם ) .
1. המתח הממוצע על הדקי המנוע: רק בזמן שהטרנזיסטור קטוע, כלומר בחלק של המחזור:
2. הזרם הממוצע:
תשובה:
שאלה 8 · חלוקת עומס בין שנאים במקביל
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים מחוברים במקביל בעלי אותה קבוצת חיבורים.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1: ,
שנאי 2: ,
שנאי 3: ,
חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של .
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.
מהו ההספק המרבי של עומס שאפשר לחבר לשלושת השנאים כך שאף אחד מהשנאים הפועלים במקביל, לא יפעל במצב של עומס יתר.
כיצד העמסה של שנאי מעל ההספק הנומינלי שלו תשפיע על פעולת השנאי לאורך זמן?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ,
נתון: , ונתוני השנאים.
מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.
רעיון: שנאים במקביל (באותה קבוצת חיבורים ובאותו יחס השנאה) מתחלקים בעומס כך שמפל המתח היחסי בכולם זהה. לכן ההספק של כל שנאי יחסי ל-:
1. המכנה המשותף:
2. המקדם:
3. ההספק של כל שנאי:
בדיקה: .
תשובה: , ,
סעיף ב
לא תקין: שנאים 1 ו-3 עמוסים מעל ההספק הנומינלי שלהם (כ-120% וכ-106%), ושנאי 2 מנוצל רק בכ-80%.
משווים את ההספק של כל שנאי להספק הנקוב שלו:
1. שנאי 1: , עומס יתר של כ-19.5%.
2. שנאי 2: , מנוצל כ-80% בלבד.
3. שנאי 3: , עומס יתר של כ-6.3%.
אף שסך ההספק הנקוב () שווה לעומס, החלוקה אינה לפי ההספקים הנקובים, כי מתחי הקצר שונים: השנאים עם נמוך לוקחים יותר עומס.
תשובה: החלוקה לא תקינה: שנאים 1 ו-3 עמוסים מעל ההספק הנומינלי שלהם, ושנאי 2 לא מנוצל במלואו.
סעיף ג
רעיון: כל השנאים עובדים באותו עומס יחסי כפול , ולכן השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר (שנאי 1, ) מגיע ראשון להספק הנקוב. נקבע אותו בדיוק על ההספק הנקוב, ונחשב את האחרים לפי אותו מקדם.
1. המקדם כאשר :
2. ההספקים:
3. העומס המרבי:
תשובה:
סעיף ד
עומס יתר גורם להתחממות יתר של הליפופים (הפסדי נחושת יחסיים לריבוע הזרם), הבידוד מזדקן ונפגע, וחיי השנאי מתקצרים.
1. זרם גבוה מהנקוב מגדיל את הפסדי הנחושת, שהם יחסיים לריבוע הזרם (), למשל בעומס של 120% ההפסדים גדלים פי .
2. החום הנוסף מעלה את הטמפרטורה של המוליכים ושל הליפופים מעבר לתכנון.
3. טמפרטורה גבוהה מאיצה את ההזדקנות של הבידוד (נייר, שמן), שנעשה פריך ומאבד את חוזק הבידוד שלו. לאורך זמן זה עלול להוביל לקצר בין כריכות ולהשבתת השנאי.
תשובה: העמסה מעל ההספק הנומינלי גורמת להתחממות של המוליכים ולמפלי מתח גבוהים בליפופים; כתוצאה מכך הבידוד נפגע ומזדקן, וחיי השנאי מתקצרים.
שאלה 9 · מנוע DC: מהירות ריקם ואופיין עומס
למנוע DC יש את הנתונים הבאים:
, , ,
חשבו את:
מהירות המנוע בריקם כאשר נתון שמהירות הריקם לא יכולה להיות גבוהה יותר מ-50% של המהירות הנקובה.
המנוע מוזן במתח נקוב ומניע את העומס בעל האופיין הבא: . העומס מסתובב במהירות של . חשבו את ערכו של .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(כ-),
נתון: , , , ; מהירות הריקם גבוהה לכל היותר ב-50% מהמהירות הנקובה.
מבוקש: מהירות הריקם .
רעיון: הקבוע לא נתון. נכתוב את משוואת האופיין המכני בנקודה הנקובה, נקבל משוואה ריבועית ב-, ומבין שני הפתרונות נבחר את זה שמקיים את תנאי ה-50%.
1. המהירות הזוויתית הנקובה:
2. המומנט הנקוב:
3. האופיין המכני של מנוע DC (מתוך ו-):
בנקודה הנקובה:
4. כופלים ב- ומקבלים משוואה ריבועית:
,
5. מהירות הריקם המתאימה לכל פתרון:
,
6. המהירות המרבית המותרת בריקם: . רק מקיים את התנאי (הפתרון השני הוא כמעט פי 5 מהמהירות הנקובה).
7. בסל"ד: .
תשובה: (כ-), עם .
סעיף ב
,
נתון: , , ומסעיף א , ; העומס מסתובב ב- (מחובר ישירות לציר, ולכן זו גם מהירות המנוע).
מבוקש: המקדם באופיין העומס.
רעיון: במצב מתמיד מומנט המנוע שווה למומנט העומס. נמצא את מומנט המנוע במהירות הנתונה מהאופיין המכני, ונציב באופיין העומס.
1. מהאופיין המכני :
(בדיקה: , ו-.)
2. מציבים באופיין העומס:
הערה: לפי הנתונים המקדם יוצא שלילי, כלומר מומנט העומס יורד כשהמהירות עולה. זה נובע מהאיבר הקבוע , שגדול בהרבה מהמומנט שהמנוע הקטן הזה מסוגל לפתח (המומנט הנקוב שלו כ-). פתרנו לפי הנתונים כפי שהם.
תשובה: (מומנט העומס ).