מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2024 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה תשע שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: הפסדים, נצילות ומהירות ריקם
נתוני מנוע DC בעירור זר הם: מתח נקוב – , מהירות נקובה – 300 סל"ד, זרם נקוב – , .
הפסדי נחושת במצב עבודה נקוב מהווים 0.5 מסך הפסדי הספק בעבודה הנקובה של המנוע.
חשבו את:
הפסדי הספק של המנוע במצב עבודה נקוב.
כא"מ המנוע במצב עבודה נקוב.
נצילות המנוע במצב עבודה נקוב.
מהירות המנוע בריקם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , , והפסדי הנחושת הם מחצית מסך ההפסדים.
מבוקש: סך הפסדי ההספק במצב נקוב.
1. במנוע בעירור זר זרם העוגן הוא הזרם הנקוב, ולכן הפסדי הנחושת בעוגן:
2. הפסדי הנחושת הם 0.5 מסך ההפסדים, ולכן:
(יתרת ההפסדים, , היא הפסדי ליבה ומכניים.)
תשובה:
סעיף ב
משוואת המתחים של מעגל העוגן במנוע: המתח המוזן שווה לכא"מ הנגדי ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן, . לכן:
תשובה:
סעיף ג
1. הספק הכניסה למעגל העוגן (מעגל העירור הזר מוזן ממקור נפרד ואין עליו נתונים, ולכן אינו נכלל):
2. הספק המוצא הוא הספק הכניסה פחות סך ההפסדים מסעיף א:
3. הנצילות:
תשובה:
סעיף ד
סל"ד
במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות: .
1. מהמצב הנקוב מוצאים את הקבוע:
2. בריקם (אידאלי) המנוע אינו מעמיס, זרם העוגן שואף לאפס ומפל המתח על מתאפס, ולכן :
סל"ד
הערה: אם מתחשבים בכך שגם בריקם המנוע צריך לכסות את ההפסדים הקבועים (), זרם הריקם הוא כ-, הכא"מ , והמהירות סל"ד - כמעט אותה תוצאה.
תשובה: סל"ד
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: עכבה סינכרונית ודיאגרמה פאזורית
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. הכא"מ של הגנרטור הוא .
הגנרטור מזין את העומס במתח של ומזרים לעומס זרם של .
חשבו את ההיגב והתנגדות של הפאזה .
סרטטו את הדיאגרמה הפאזורית של הגנרטור.
כתוצאה משינוי זרם העירור, הכא"מ עולה ל- .
חשבו את זרם העומס במצב הזה בתנאי שמתח המוצא של הגנרטור נשאר .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון (לפאזה, המתח במוצא הוא הייחוס): , , .
מבוקש: ו- של פאזה.
1. מעגל התמורה של פאזה: מקור בטור עם , והזרם יוצא אל העומס. לפי חוק המתחים של קירכהוף:
2. ממירים את הכא"מ לצורה קרטזית:
3. מפל המתח על העכבה הפנימית:
4. העכבה הסינכרונית:
תשובה: ,
סעיף ב
על הציר הממשי, מפגר ב-, במקביל ל-, ניצב ל-, וסכומם .
הדיאגרמה מציגה את משוואת הפאזה .
1. מתח המוצא - פאזור הייחוס, על הציר הממשי.
2. הזרם מפגר אחרי המתח (עומס השראי, ).
3. מקצה משרטטים את מפל המתח על ההתנגדות, באותו כיוון של הזרם:
4. מקצהו משרטטים את מפל המתח על ההיגב, מקדים את הזרם ב-:
5. הפאזור מראשית הצירים עד קצה הוא הכא"מ:
זווית העומס (בין ל-) היא , והכא"מ מקדים את מתח המוצא.
באיור הזרם מוגדל פי 10 כדי שיהיה נראה לעומת המתחים.
תשובה: על הציר הממשי, מפגר ב-; במקביל ל- ו- ניצב לו; סכומם עם נותן .
סעיף ג
נתון: , , ו- מסעיף א.
מבוקש: הזרם החדש.
1. ממירים את הכא"מ החדש לצורה קרטזית:
2. המתח על העכבה הסינכרונית:
3. לפי אותה משוואת פאזה:
הגדלת העירור (באותה זווית עומס) הגדילה את הזרם ואת הרכיב ההשראי שלו.
תשובה:
שאלה 3 · מנוע השראה: מהירות, הספק מוצא ונצילות
מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור המחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבאים:
.
המנוע מוזן מוסת מהירות בתדר קבוע של . הפסדים מכניים .
באיור לשאלה 3 מתואר מעגל התמורה של המנוע:

עבור החליקה של , עכבת הפאזה היא .
עבור החליקה של חשב את:
מהירות המנוע.
הספק היציאה של המנוע.
נצילות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
סל"ד
עבור החליקה (בכל הסעיפים).
1. מספר הקטבים , ולכן המהירות הסינכרונית בתדר :
סל"ד
2. מהירות הרוטור לפי הגדרת החליקה :
סל"ד
תשובה: סל"ד
סעיף ב
נתון: (קווי, כוכב), עכבת פאזה , , , הפסדים מכניים . ענף הליבה ללא הפסדים ( שואפת לאינסוף, כלומר הפסדי הליבה אפסיים).
מבוקש: הספק המוצא בציר.
הדרך: זרם הסטטור ← הספק כניסה ← הספק במרווח האוויר ← הספק מכני ← הספק מוצא.
1. מתח הפאזה (חיבור כוכב):
2. זרם הסטטור (מתח הפאזה כייחוס):
3. הספק הכניסה:
4. הפסדי הנחושת בסטטור:
5. אין הפסדי ליבה, ולכן כל השאר עובר דרך מרווח האוויר לרוטור:
6. מתוך הספק מרווח האוויר החלק הופך להפסדי נחושת ברוטור, והחלק להספק מכני:
7. מפחיתים את ההפסדים המכניים:
בדיקה דרך מחלק הזרם במעגל התמורה: , ו- - אותה תוצאה (ההפרש נובע מעיגול העכבה הנתונה).
תשובה:
סעיף ג
הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה, שניהם מסעיף ב:
תשובה:
שאלה 4 · מנוע סינכרוני המוזן מווסת מהירות
מנוע סינכרוני תלת פאזי בעל 8 קטבים מוזן מוסת מהירות. טווח התדרים של וסת מהירות זה הוא .
הסבירו את תהליך התנעת המנוע באמצעות וסת מהירות.
המנוע שמוזן מוסת המהירות מסתובב בכיוון הפוך. מה לדעתכם הסיבה או הסיבות לכך?
חשבו את טווח המהירויות של המנוע שמוזן מוסת המהירות הנתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הווסת מתחיל בתדר נמוך מאוד, כך שהשדה המסתובב איטי והרוטור המעורר ננעל עליו בסינכרון; אחר כך התדר (והמתח, ביחס קבוע) מועלה בהדרגה והרוטור מאיץ איתו עד המהירות הרצויה.
1. מדוע מנוע סינכרוני אינו מתניע לבד מהרשת. המומנט של מנוע סינכרוני נוצר רק כשהרוטור מסתובב בדיוק במהירות השדה. כשמחברים אותו ישירות לרשת, השדה המסתובב מגיע מיד למהירות סינכרונית (למשל סל"ד ב- ל-8 קטבים), והרוטור, בגלל האינרציה שלו, אינו מספיק להיגרר אחריו: הקטבים של השדה עוברים מעל קטבי הרוטור לסירוגין, המומנט הממוצע אפס, והמנוע אינו מתניע.
2. התנעה בעזרת וסת המהירות. הווסת (ממיר תדר) מייצר מערכת מתחים תלת פאזית שתדרה ניתן לשינוי. מחברים את העירור (זרם ישר) לרוטור, והווסת מתחיל בתדר נמוך מאוד, קרוב לאפס. השדה המסתובב איטי כל כך שהרוטור המעורר מספיק "להינעל" עליו כבר מהרגע הראשון, ומסתובב איתו בסינכרון.
3. האצה. הווסת מעלה את התדר בהדרגה (רמפה), ויחד איתו את המתח, כך שהיחס נשאר קבוע ולכן השטף בסטטור קבוע (בתדרים נמוכים מוסיפים מעט מתח לפיצוי המפל על התנגדות הסטטור). בכל רגע מהירות הרוטור היא המהירות הסינכרונית של התדר הרגעי , וזווית העומס נשארת קטנה. קצב העלאת התדר נבחר כך שהמומנט הדרוש להאצה (אינרציה ועומס) לא יעבור את המומנט המרבי, אחרת הרוטור ייפול מסינכרון.
4. סיום. כשהתדר מגיע לערך המתאים למהירות הרצויה, הווסת מחזיק אותו קבוע והמנוע עובד במהירות זו. כך אין צורך בליפוף ריסון ובהתנעה אסינכרונית, וזרם ההתנעה קטן.
תשובה: מתחילים בתדר נמוך מאוד, הרוטור המעורר ננעל על השדה האיטי, ואז מעלים את התדר והמתח בהדרגה ( קבוע) והמנוע מאיץ בסינכרון עד המהירות הרצויה.
סעיף ב
סדר הפאזות במוצא הווסת אל המנוע הפוך: שתי פאזות הוחלפו בחיבור בין הווסת למנוע, או שהווסת מוגדר (פקודה/פרמטר) לכיוון סיבוב הפוך.
כיוון הסיבוב של מנוע סינכרוני נקבע לפי כיוון הסיבוב של השדה המגנטי בסטטור, וזה נקבע לפי סדר הפאזות של המתחים המוזנים לליפופים (הרוטור מסתובב תמיד יחד עם השדה). לכן הסיבות האפשריות:
1. החלפה של שתי פאזות בחיווט בין מוצא הווסת להדקי המנוע (למשל U ו-V הוחלפו). החלפה של שתי פאזות הופכת את סדר הפאזות ואת כיוון השדה.
2. הגדרה בווסת: הווסת קובע את סדר הפאזות במוצא באופן אלקטרוני. אם נתנו לו פקודת סיבוב לאחור, או שפרמטר כיוון הסיבוב מוגדר הפוך, השדה יסתובב בכיוון ההפוך.
3. במערכת עם משוב (חיישן מיקום או מהירות), חיבור הפוך של החיישן או הגדרה שגויה של כיוונו יכולים לגרום לבקר להניע את המנוע בכיוון ההפוך.
התיקון: להחליף שתי פאזות במוצא הווסת או לשנות את הגדרת הכיוון בווסת.
תשובה: סדר הפאזות המוזן למנוע הפוך - שתי פאזות הוחלפו בחיבור הווסת למנוע, או שהווסת מוגדר לכיוון סיבוב הפוך.
סעיף ג
סל"ד
מנוע סינכרוני מסתובב תמיד במהירות הסינכרונית של התדר המוזן, ולכן טווח המהירויות נקבע ישירות מטווח התדרים.
1. מהירות סינכרונית למנוע בעל קטבים:
סל"ד
2. בקצה התחתון , ולכן .
3. בקצה העליון :
סל"ד
תשובה: סל"ד
שאלה 5 · שנאי חד פאזי: זרם ראשוני, מתח משני ונצילות
באיור לשאלה 5 מוצג מעגל תמורה של שנאי חד פאזי :

נתוני השנאי: .
בצידו המשני של השנאי מחובר עומס הצורך בגורם הספק השראותי.
חשבו עבור העומס הנתון את:
הזרם בצד הראשוני של השנאי.
המתח בצד המשני של השנאי.
נצילות השנאי.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(מפגר ב- אחרי )
נתון: שנאי , , , , , במקביל ל-. העומס צורך ב- השראי. מניחים שהראשוני מוזן במתחו הנקוב .
מבוקש: הזרם בראשוני. כדי למצוא אותו צריך קודם את מתח העומס , ולכן נפתור את מעגל התמורה כולו (התוצאה משמשת גם בסעיף ב).
1. יחס ההשנאה . כל ערכי המעגל מועברים לצד הראשוני:
נבחר את כייחוס (). הזרם מפגר ב-:
2. עכבת ענף המגנוט ( ו- במקביל):
3. נחליף את הצד הראשוני (המקור , וענף המגנוט) במקור תבנין כפי שהוא נראה מהדקי המשני:
4. משוואת המתחים במוצא: . מפל המתח:
גודל ידוע (זוויתו לא), ולכן:
5. המתח על ענף המגנוט וזרם הריקם:
6. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון:
7. בדיקה: ✓.
ביחס למתח המקור הזרם מפגר ב-.
תשובה: , מפגר ב- אחרי מתח הראשוני.
סעיף ב
בסעיף א מצאנו את מתח המשני מועבר לראשוני: .
המתח האמיתי בהדקי המשני מתקבל בחלוקה ביחס ההשנאה:
כלומר בעומס הזה המתח במשני ירד ב- (כ-3%) לעומת המתח הנקוב .
תשובה:
סעיף ג
מחשבים את הספק המוצא ואת כל ההפסדים בעזרת הזרמים והמתחים מסעיפים א ו-ב.
1. הספק המוצא לעומס:
(זהה ל-.)
2. הפסדי נחושת בראשוני ובמשני:
3. הפסדי ליבה, על :
4. הספק הכניסה:
(בדיקה: .)
5. הנצילות:
תשובה:
שאלה 6 · מנוע השראה עם תמסורת: חליקה ומהירות עומס
נתון מנוע השראה תלת פאזי שמניע עומס של דרך תמסורת (מהירות המנוע גבוהה פי 20 ממהירות העומס). למנוע הנתונים הבאים:
הספק נקוב , מהירות נקובה 1470 סל"ד, מהירות סינכרונית 1500 סל"ד, נצילות נומינלית 92%, .
חשבו את:
גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.
מהירות העומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , סל"ד, סל"ד, .
מבוקש: החליקה הקריטית . נשתמש בנוסחת קלוס, שמקשרת בין המומנט לחליקה:
1. החליקה הנקובה:
2. מציבים בנוסחת קלוס את הנקודה הנקובה, :
זו משוואה ריבועית ב-: . הפתרון המתאים (החליקה הקריטית גדולה מהנקובה):
תשובה: (כ-8.3%)
סעיף ב
סל"ד
מבוקש: מהירות העומס. נמצא את המומנט שהמנוע מפתח, ממנו את החליקה (נוסחת קלוס), את מהירות המנוע, ולבסוף נחלק ביחס התמסורת. מניחים תמסורת ללא הפסדים.
1. המומנט הנקוב (ההספק הנקוב הוא הספק הציר):
2. מהירות המנוע גבוהה פי 20 ממהירות העומס, ולכן (שימור הספק) המומנט על ציר המנוע קטן פי 20:
3. נוסחת קלוס עם :
, והפתרון בתחום העבודה היציב (החליקה הקטנה):
(בעומס קטן כל כך גם הקירוב הלינארי נותן כמעט אותה מהירות.)
4. מהירות המנוע:
סל"ד
5. מהירות העומס:
סל"ד
הערה: הנצילות הנומינלית (92%) אינה נדרשת לחישוב, כי ההספק הנקוב הוא הספק הציר; העומס קטן מאוד (כ-3% מהמומנט הנקוב) ולכן המנוע מסתובב כמעט במהירות הסינכרונית.
תשובה: סל"ד (המנוע ב- סל"ד)
שאלה 7 · בלימה רגנרטיבית של מנוע DC במפסק אלקטרוני
באיור לשאלה 7 מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקוקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.

האם תדר המיתוג של המפסק משפיע על גודל הזרם הממוצע (הסבר)?
הסבירו מה הם .
נתוני המערכת הם:
חשבו את הערך של duty cycle במצב הזה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
לא. הזרם הממוצע נקבע ע"י מחזור העבודה (ו-, , ); תדר המיתוג משפיע רק על אדוות הזרם.
1. המפסק פועל במחזוריות: בזמן ההולכה () הוא מקצר את הדקי המנוע, ; בזמן הקטעון () הזרם של ממשיך דרך הדיודה אל המקור, . לכן המתח הממוצע על הדקי המנוע:
ערך זה תלוי רק ביחס הזמנים , לא באורך המחזור .
2. במצב מתמיד הממוצע של המתח על ההשראות אפס (), ולכן במעגל העוגן:
גם כאן אין תלות בתדר.
3. תדר המיתוג קובע את אדוות הזרם: בתדר גבוה יותר כל קטע הולכה קצר יותר, הזרם משתנה פחות בין המיתוגים, והאדווה קטנה (). בתדר נמוך מאוד האדווה גדלה, ועלול להיווצר מצב של זרם לא רציף - רק אז הממוצע מתחיל להשתנות.
תשובה: לא - כל עוד הזרם רציף, הזרם הממוצע תלוי ב- בלבד; תדר המיתוג משפיע רק על גודל האדווה.
סעיף ב
- הכא"מ המושרה בעוגן (, יחסי למהירות); - התנגדות ליפוף העוגן (והמברשות); - השראות ליפוף העוגן.
המלבן המקוקו הוא מודל (מעגל תמורה) של עוגן מנוע ה-DC:
1. - הכא"מ המושרה בעוגן (הכא"מ הנגדי). נוצר מסיבוב מוליכי העוגן בשדה העירור: , כלומר יחסי למהירות הסיבוב. בבלימה רגנרטיבית המכונה עובדת כגנרטור, ו- הוא המקור שמזרים את ומחזיר אנרגיה למקור .
2. - התנגדות מעגל העוגן: התנגדות ליפוף העוגן (ובמידה קטנה המברשות והקומוטטור). עליה נוצר מפל מתח והפסדי נחושת .
3. - השראות ליפוף העוגן. היא מתנגדת לשינוי מהיר של הזרם, ולכן מחליקה את הזרם בזמן המיתוג; היא גם אוגרת אנרגיה בזמן שהמפסק סגור ומשחררת אותה דרך הדיודה אל המקור בזמן שהוא פתוח.
תשובה: - הכא"מ המושרה בעוגן (); - התנגדות העוגן; - השראות העוגן.
סעיף ג
(27.8%)
נתון: (ממוצע), , , .
מבוקש: מחזור העבודה של הטרנזיסטור (החלק היחסי של זמן ההולכה).
1. כיווני זרם ומתח: הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך ו-, ובהדק העליון זורם לכיוון הדיודה (כמסומן באיור). הוא המתח בין ההדק העליון לפס התחתון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן (בממוצע, המתח על אפס):
2. המתח הממוצע הדרוש בהדקי המנוע:
3. כשהטרנזיסטור מוליך , וכשהוא חסום הזרם עובר דרך הדיודה ו-. לכן:
4. מחזור העבודה:
תשובה: (27.8%)
שאלה 8 · שנאים תלת פאזיים במקביל: חלוקת עומס
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל ומזינים עומס של .
נתוני השנאים הם:
שנאי 1:
שנאי 2:
שנאי 3:
חשבו את של שנאי 1 כאשר יודעים שהשנאי מעומס ב-.
חשבו את חלוקת ההספקים עבור השנאים 1 ו-3.
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(21.97%)
נתון: , , , , , , .
מבוקש: .
1. בשנאים במקביל, העכבה של כל שנאי ביחידות מוחלטות יחסית ל-, והעומס מתחלק ביחס הפוך לעכבות. לכן כל שנאי נושא עומס יחסי ל-:
2. הערכים הידועים (ב-):
, , וסכומם .
נסמן .
3. משוואת העומס של שנאי 1:
4. מכאן:
הערה: זהו מתח קצר גבוה מאוד ביחס לשנאי חלוקה רגילים, וזו בדיוק הסיבה ששנאי 1 נושא עומס קטן.
תשובה:
סעיף ב
, (ושנאי 2: )
נשתמש באותה נוסחה עם מסעיף א.
1. המכנה המשותף:
2. שנאי 1 (בדיקה):
3. שנאי 3:
4. להשלמת התמונה, שנאי 2:
וסכום הבדיקה: ✓.
תשובה: , (ו-)
סעיף ג
לא. שנאי 3 מועמס ב-159.5% ושנאי 2 ב-119.6% מהספקם הנקוב, ושנאי 1 רק ב-32.7%, בגלל מתחי קצר שונים מאוד.
1. נחשב את מקדם העמסה של כל שנאי ():
•שנאי 1:
•שנאי 2: - עומס יתר
•שנאי 3: - עומס יתר חמור
2. סך ההספק הנקוב של השנאים הוא , בדיוק כמו העומס. חלוקה תקינה הייתה מעמיסה כל שנאי ב-100% מהספקו. זה קורה רק כאשר מתחי הקצר שווים: אז כל שנאי נושא עומס יחסי להספקו הנקוב.
3. כאן מתחי הקצר שונים מאוד (22%, 6%, 4.5%). השנאי בעל הנמוך ביותר (שנאי 3) "מושך" את רוב העומס ומתחמם, ושנאי 1 כמעט אינו מנוצל. אחד מתנאי החיבור במקביל - מתחי קצר שווים (בסטייה של עד כ-10%) - אינו מתקיים.
תשובה: לא תקין - שנאים 2 ו-3 בעומס יתר (119.6% ו-159.5%) ושנאי 1 מנוצל רק 32.7%, כי מתחי הקצר שלהם שונים.
שאלה 9 · מנוע DC: התנגדות עוגן, הפסדי נחושת ונצילות
נתוני מנוע DC הם:
הפסדי הליבה וההפסדים המכניים זניחים.
חשבו את:
התנגדות העוגן .
חשבו את הפסדי הנחושת של המנוע כאשר הוא פועל בתנאים נקובים.
חשבו את נצילות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: , , , ; הפסדי ליבה ומכניים זניחים.
מבוקש: .
1. הכא"מ המושרה בעוגן במצב נקוב:
2. אין הפסדי ליבה ומכניים, ולכן כל ההספק האלקטרומגנטי יוצא לציר כהספק הנקוב:
3. ממשוואת המתחים של העוגן :
תשובה:
סעיף ב
עם זרם העוגן הנקוב מסעיף א:
(בדיקה: .)
תשובה:
סעיף ג
1. הספק הכניסה:
2. הנצילות:
(שקול ל-, כי ההפסד היחיד הוא בנחושת העוגן.)
תשובה: