דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה תשע שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: הפסדים, נצילות ומהירות ריקם

נתוני מנוע DC בעירור זר הם: מתח נקוב – 300 V300\,\text{V}, מהירות נקובה – 300 סל"ד, זרם נקוב – 15 A15\,\text{A}, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega.

הפסדי נחושת במצב עבודה נקוב מהווים 0.5 מסך הפסדי הספק בעבודה הנקובה של המנוע.

חשבו את:

א.

הפסדי הספק של המנוע במצב עבודה נקוב.

(5 נקודות)
ב.

כא"מ המנוע במצב עבודה נקוב.

(4 נקודות)
ג.

נצילות המנוע במצב עבודה נקוב.

(5 נקודות)
ד.

מהירות המנוע בריקם.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ploss=450 WP_{loss}=450\,\text{W}

נתון: Un=300 VU_n=300\,\text{V}, In=15 AI_n=15\,\text{A}, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, והפסדי הנחושת הם מחצית מסך ההפסדים.

מבוקש: סך הפסדי ההספק במצב נקוב.

1. במנוע בעירור זר זרם העוגן הוא הזרם הנקוב, ולכן הפסדי הנחושת בעוגן:

PCu=In2⋅Ra=152⋅1=225 WP_{Cu}=I_n^2\cdot R_a=15^2\cdot1=225\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת הם 0.5 מסך ההפסדים, ולכן:

Ploss=PCu0.5=2250.5=450 WP_{loss}=\frac{P_{Cu}}{0.5}=\frac{225}{0.5}=450\,\text{W}

(יתרת ההפסדים, 450−225=225 W450-225=225\,\text{W}, היא הפסדי ליבה ומכניים.)

תשובה: Ploss=450 WP_{loss}=450\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

E=285 VE=285\,\text{V}

משוואת המתחים של מעגל העוגן במנוע: המתח המוזן שווה לכא"מ הנגדי ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן, U=E+IaRaU=E+I_aR_a. לכן:

E=Un−In⋅Ra=300−15⋅1=285 VE=U_n-I_n\cdot R_a=300-15\cdot1=285\,\text{V}

תשובה: E=285 VE=285\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

beta=90%\\beta=90\%

1. הספק הכניסה למעגל העוגן (מעגל העירור הזר מוזן ממקור נפרד ואין עליו נתונים, ולכן אינו נכלל):

Pin=Un⋅In=300⋅15=4500 WP_{in}=U_n\cdot I_n=300\cdot15=4500\,\text{W}

2. הספק המוצא הוא הספק הכניסה פחות סך ההפסדים מסעיף א:

Pout=Pin−Ploss=4500−450=4050 WP_{out}=P_{in}-P_{loss}=4500-450=4050\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=40504500=0.9=90%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{4050}{4500}=0.9=90\%

תשובה: beta=90%\\beta=90\%

סעיף ד

תשובה:

n0≈315.8n_0\approx315.8 סל"ד

במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות: E=kΦ⋅nE=k\Phi\cdot n.

1. מהמצב הנקוב מוצאים את הקבוע:

kΦ=Enn=285300=0.95 Vrpmk\Phi=\frac{E}{n_n}=\frac{285}{300}=0.95\,\frac{\text{V}}{\text{rpm}}

2. בריקם (אידאלי) המנוע אינו מעמיס, זרם העוגן שואף לאפס ומפל המתח על RaR_a מתאפס, ולכן E0=Un=300 VE_0=U_n=300\,\text{V}:

n0=UnkΦ=3000.95=315.8n_0=\frac{U_n}{k\Phi}=\frac{300}{0.95}=315.8 סל"ד

הערה: אם מתחשבים בכך שגם בריקם המנוע צריך לכסות את ההפסדים הקבועים (225 W225\,\text{W}), זרם הריקם הוא כ-0.75 A0.75\,\text{A}, הכא"מ E0≈299.25 VE_0\approx299.25\,\text{V}, והמהירות n0≈315n_0\approx315 סל"ד - כמעט אותה תוצאה.

תשובה: n0≈315.8n_0\approx315.8 סל"ד

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: עכבה סינכרונית ודיאגרמה פאזורית

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. הכא"מ של הגנרטור הוא 410∠10∘ V410\angle10^\circ\,\text{V}.

הגנרטור מזין את העומס במתח של 320 V320\,\text{V} ומזרים לעומס זרם של 7∠−36.86∘ A7\angle-36.86^\circ\,\text{A}.

א.

חשבו את ההיגב והתנגדות של הפאזה (Ra,Xs)(R_a,X_s).

(8 נקודות)
ב.

סרטטו את הדיאגרמה הפאזורית של הגנרטור.

(7 נקודות)
ג.

כתוצאה משינוי זרם העירור, הכא"מ עולה ל- 425∠10∘ V425\angle10^\circ\,\text{V}.

חשבו את זרם העומס במצב הזה בתנאי שמתח המוצא של הגנרטור נשאר 320 V320\,\text{V}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Ra≈3.47 ΩR_a\approx3.47\,\Omega, Xs≈15.32 ΩX_s\approx15.32\,\Omega

נתון (לפאזה, המתח במוצא הוא הייחוס): Eˉ=410∠10∘ V\bar{E}=410\angle10^\circ\,\text{V}, Vˉ=320∠0∘ V\bar{V}=320\angle0^\circ\,\text{V}, Iˉ=7∠−36.86∘ A\bar{I}=7\angle-36.86^\circ\,\text{A}.

מבוקש: RaR_a ו-XsX_s של פאזה.

1. מעגל התמורה של פאזה: מקור Eˉ\bar{E} בטור עם Ra+jXsR_a+jX_s, והזרם Iˉ\bar{I} יוצא אל העומס. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

Eˉ=Vˉ+Iˉ⋅(Ra+jXs) ⇒ Zs=Eˉ−VˉIˉ\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}\cdot(R_a+jX_s)\ \Rightarrow\ Z_s=\frac{\bar{E}-\bar{V}}{\bar{I}}

2. ממירים את הכא"מ לצורה קרטזית:

Eˉ=410cos⁡10∘+j410sin⁡10∘=403.77+j71.20 V\bar{E}=410\cos10^\circ+j410\sin10^\circ=403.77+j71.20\,\text{V}

3. מפל המתח על העכבה הפנימית:

Eˉ−Vˉ=(403.77−320)+j71.20=83.77+j71.20=109.94∠40.36∘ V\bar{E}-\bar{V}=(403.77-320)+j71.20=83.77+j71.20=109.94\angle40.36^\circ\,\text{V}

4. העכבה הסינכרונית:

Zs=109.94∠40.36∘7∠−36.86∘=15.71∠77.22∘ Ω=3.474+j15.32 ΩZ_s=\frac{109.94\angle40.36^\circ}{7\angle-36.86^\circ}=15.71\angle77.22^\circ\,\Omega=3.474+j15.32\,\Omega

תשובה: Ra≈3.47 ΩR_a\approx3.47\,\Omega, Xs≈15.32 ΩX_s\approx15.32\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Vˉ\bar{V} על הציר הממשי, Iˉ\bar{I} מפגר ב-36.86∘36.86^\circ, IˉRa=24.32∠−36.86∘ V\bar{I}R_a=24.32\angle-36.86^\circ\,\text{V} במקביל ל-Iˉ\bar{I}, jXsIˉ=107.2∠53.14∘ VjX_s\bar{I}=107.2\angle53.14^\circ\,\text{V} ניצב ל-Iˉ\bar{I}, וסכומם Eˉ=410∠10∘ V\bar{E}=410\angle10^\circ\,\text{V}.

הדיאגרמה מציגה את משוואת הפאזה Eˉ=Vˉ+IˉRa+jXsIˉ\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}R_a+jX_s\bar{I}.

1. מתח המוצא Vˉ=320∠0∘ V\bar{V}=320\angle0^\circ\,\text{V} - פאזור הייחוס, על הציר הממשי.

2. הזרם Iˉ=7∠−36.86∘ A\bar{I}=7\angle-36.86^\circ\,\text{A} מפגר אחרי המתח (עומס השראי, cos⁡φ=cos⁡36.86∘=0.8\cos\varphi=\cos36.86^\circ=0.8).

3. מקצה Vˉ\bar{V} משרטטים את מפל המתח על ההתנגדות, באותו כיוון של הזרם:

IˉRa=7∠−36.86∘⋅3.474=24.32∠−36.86∘=19.46−j14.59 V\bar{I}R_a=7\angle-36.86^\circ\cdot3.474=24.32\angle-36.86^\circ=19.46-j14.59\,\text{V}

4. מקצהו משרטטים את מפל המתח על ההיגב, מקדים את הזרם ב-90∘90^\circ:

jXsIˉ=15.32∠90∘⋅7∠−36.86∘=107.2∠53.14∘=64.31+j85.78 VjX_s\bar{I}=15.32\angle90^\circ\cdot7\angle-36.86^\circ=107.2\angle53.14^\circ=64.31+j85.78\,\text{V}

5. הפאזור מראשית הצירים עד קצה jXsIˉjX_s\bar{I} הוא הכא"מ:

Eˉ=320+19.46+64.31+j(−14.59+85.78)=403.77+j71.20=410∠10∘ V\bar{E}=320+19.46+64.31+j(-14.59+85.78)=403.77+j71.20=410\angle10^\circ\,\text{V}

זווית העומס (בין Eˉ\bar{E} ל-Vˉ\bar{V}) היא δ=10∘\delta=10^\circ, והכא"מ מקדים את מתח המוצא.

באיור הזרם מוגדל פי 10 כדי שיהיה נראה לעומת המתחים.

ReIm100200300400100V=320∠0°I (x10)I·RajXs·IE=410∠10°

תשובה: Vˉ\bar{V} על הציר הממשי, Iˉ\bar{I} מפגר ב-36.86∘36.86^\circ; IˉRa=24.32 V\bar{I}R_a=24.32\,\text{V} במקביל ל-Iˉ\bar{I} ו-jXsIˉ=107.2 VjX_s\bar{I}=107.2\,\text{V} ניצב לו; סכומם עם Vˉ\bar{V} נותן Eˉ=410∠10∘ V\bar{E}=410\angle10^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Iˉ≈7.84∠−40.39∘ A\bar{I}\approx7.84\angle-40.39^\circ\,\text{A}

נתון: Eˉ′=425∠10∘ V\bar{E}'=425\angle10^\circ\,\text{V}, Vˉ=320∠0∘ V\bar{V}=320\angle0^\circ\,\text{V}, ו-Zs=3.474+j15.32=15.71∠77.22∘ ΩZ_s=3.474+j15.32=15.71\angle77.22^\circ\,\Omega מסעיף א.

מבוקש: הזרם החדש.

1. ממירים את הכא"מ החדש לצורה קרטזית:

Eˉ′=425cos⁡10∘+j425sin⁡10∘=418.54+j73.80 V\bar{E}'=425\cos10^\circ+j425\sin10^\circ=418.54+j73.80\,\text{V}

2. המתח על העכבה הסינכרונית:

Eˉ′−Vˉ=98.54+j73.80=123.12∠36.83∘ V\bar{E}'-\bar{V}=98.54+j73.80=123.12\angle36.83^\circ\,\text{V}

3. לפי אותה משוואת פאזה:

Iˉ′=Eˉ′−VˉZs=123.12∠36.83∘15.71∠77.22∘=7.84∠−40.39∘ A\bar{I}'=\frac{\bar{E}'-\bar{V}}{Z_s}=\frac{123.12\angle36.83^\circ}{15.71\angle77.22^\circ}=7.84\angle-40.39^\circ\,\text{A}

הגדלת העירור (באותה זווית עומס) הגדילה את הזרם ואת הרכיב ההשראי שלו.

תשובה: Iˉ≈7.84∠−40.39∘ A\bar{I}\approx7.84\angle-40.39^\circ\,\text{A}

שאלה 3 · מנוע השראה: מהירות, הספק מוצא ונצילות

מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור המחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבאים:

Un=460 V,R1=0.64 Ω,R2′=0.33 Ω,X1=1.1 Ω,X2=0.46 Ω,Xm=26.3 Ω,R0→0,P=4U_n=460\,\text{V},R_1=0.64\,\Omega,R_2'=0.33\,\Omega,X_1=1.1\,\Omega,X_2=0.46\,\Omega,X_m=26.3\,\Omega,R_0\to0,P=4.

המנוע מוזן מוסת מהירות בתדר קבוע של 60 Hz60\,\text{Hz}. הפסדים מכניים 1100 W1100\,\text{W}.

באיור לשאלה 3 מתואר מעגל התמורה של המנוע:

עבור החליקה של s=2.2%s=2.2\%, עכבת הפאזה היא 14∠33.6∘ Ω14\angle33.6^\circ\,\Omega.

עבור החליקה של s=2.2%s=2.2\% חשב את:

א.

מהירות המנוע.

(4 נקודות)
ב.

הספק היציאה של המנוע.

(10 נקודות)
ג.

נצילות המנוע.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

n=1760.4n=1760.4 סל"ד

עבור החליקה s=2.2%=0.022s=2.2\%=0.022 (בכל הסעיפים).

1. מספר הקטבים P=4P=4, ולכן המהירות הסינכרונית בתדר 60 Hz60\,\text{Hz}:

ns=120fP=120⋅604=1800n_s=\frac{120f}{P}=\frac{120\cdot60}{4}=1800 סל"ד

2. מהירות הרוטור לפי הגדרת החליקה s=ns−nnss=\frac{n_s-n}{n_s}:

n=ns(1−s)=1800⋅(1−0.022)=1760.4n=n_s(1-s)=1800\cdot(1-0.022)=1760.4 סל"ד

תשובה: n=1760.4n=1760.4 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

Pout≈10.54 kWP_{out}\approx10.54\,\text{kW}

נתון: Un=460 VU_n=460\,\text{V} (קווי, כוכב), עכבת פאזה Z=14∠33.6∘ ΩZ=14\angle33.6^\circ\,\Omega, R1=0.64 ΩR_1=0.64\,\Omega, s=0.022s=0.022, הפסדים מכניים 1100 W1100\,\text{W}. ענף הליבה ללא הפסדים (RcR_c שואפת לאינסוף, כלומר הפסדי הליבה אפסיים).

מבוקש: הספק המוצא בציר.

הדרך: זרם הסטטור ← הספק כניסה ← הספק במרווח האוויר ← הספק מכני ← הספק מוצא.

1. מתח הפאזה (חיבור כוכב):

V1=Un3=4603=265.58 VV_1=\frac{U_n}{\sqrt{3}}=\frac{460}{\sqrt{3}}=265.58\,\text{V}

2. זרם הסטטור (מתח הפאזה כייחוס):

Iˉ1=Vˉ1Z=265.58∠0∘14∠33.6∘=18.97∠−33.6∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_1}{Z}=\frac{265.58\angle0^\circ}{14\angle33.6^\circ}=18.97\angle-33.6^\circ\,\text{A}

3. הספק הכניסה:

Pin=3V1I1cos⁡φ=3⋅265.58⋅18.97⋅cos⁡33.6∘=12589 WP_{in}=3V_1I_1\cos\varphi=3\cdot265.58\cdot18.97\cdot\cos33.6^\circ=12589\,\text{W}

4. הפסדי הנחושת בסטטור:

PCu1=3I12R1=3⋅18.972⋅0.64=690.9 WP_{Cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot18.97^2\cdot0.64=690.9\,\text{W}

5. אין הפסדי ליבה, ולכן כל השאר עובר דרך מרווח האוויר לרוטור:

Pag=Pin−PCu1=12589−690.9=11898 WP_{ag}=P_{in}-P_{Cu1}=12589-690.9=11898\,\text{W}

6. מתוך הספק מרווח האוויר החלק ss הופך להפסדי נחושת ברוטור, והחלק 1−s1-s להספק מכני:

PCu2=s⋅Pag=0.022⋅11898=261.8 WP_{Cu2}=s\cdot P_{ag}=0.022\cdot11898=261.8\,\text{W}

Pmech=(1−s)Pag=0.978⋅11898=11636 WP_{mech}=(1-s)P_{ag}=0.978\cdot11898=11636\,\text{W}

7. מפחיתים את ההפסדים המכניים:

Pout=Pmech−Pm.loss=11636−1100=10536 W≈10.54 kWP_{out}=P_{mech}-P_{m.loss}=11636-1100=10536\,\text{W}\approx10.54\,\text{kW}

בדיקה דרך מחלק הזרם במעגל התמורה: Iˉ2′=Iˉ1⋅jXmjXm+R2′s+jX2=16.26∠−4.33∘ A\bar{I}_2'=\bar{I}_1\cdot\frac{jX_m}{jX_m+\frac{R_2'}{s}+jX_2}=16.26\angle-4.33^\circ\,\text{A}, ו-Pag=3I2′2R2′s=3⋅16.262⋅15=11902 WP_{ag}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}=3\cdot16.26^2\cdot15=11902\,\text{W} - אותה תוצאה (ההפרש נובע מעיגול העכבה הנתונה).

תשובה: Pout≈10.54 kWP_{out}\approx10.54\,\text{kW}

סעיף ג

תשובה:

beta≈83.7%\\beta\approx83.7\%

הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה, שניהם מסעיף ב:

beta=PoutPin=1053612589=0.837=83.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{10536}{12589}=0.837=83.7\%

תשובה: beta≈83.7%\\beta\approx83.7\%

שאלה 4 · מנוע סינכרוני המוזן מווסת מהירות

מנוע סינכרוני תלת פאזי בעל 8 קטבים מוזן מוסת מהירות. טווח התדרים של וסת מהירות זה הוא 0<f<300 Hz0<f<300\,\text{Hz}.

א.

הסבירו את תהליך התנעת המנוע באמצעות וסת מהירות.

(10 נקודות)
ב.

המנוע שמוזן מוסת המהירות מסתובב בכיוון הפוך. מה לדעתכם הסיבה או הסיבות לכך?

(5 נקודות)
ג.

חשבו את טווח המהירויות של המנוע שמוזן מוסת המהירות הנתון.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הווסת מתחיל בתדר נמוך מאוד, כך שהשדה המסתובב איטי והרוטור המעורר ננעל עליו בסינכרון; אחר כך התדר (והמתח, ביחס V/fV/f קבוע) מועלה בהדרגה והרוטור מאיץ איתו עד המהירות הרצויה.

1. מדוע מנוע סינכרוני אינו מתניע לבד מהרשת. המומנט של מנוע סינכרוני נוצר רק כשהרוטור מסתובב בדיוק במהירות השדה. כשמחברים אותו ישירות לרשת, השדה המסתובב מגיע מיד למהירות סינכרונית (למשל 750750 סל"ד ב-50 Hz50\,\text{Hz} ל-8 קטבים), והרוטור, בגלל האינרציה שלו, אינו מספיק להיגרר אחריו: הקטבים של השדה עוברים מעל קטבי הרוטור לסירוגין, המומנט הממוצע אפס, והמנוע אינו מתניע.

2. התנעה בעזרת וסת המהירות. הווסת (ממיר תדר) מייצר מערכת מתחים תלת פאזית שתדרה ניתן לשינוי. מחברים את העירור (זרם ישר) לרוטור, והווסת מתחיל בתדר נמוך מאוד, קרוב לאפס. השדה המסתובב איטי כל כך שהרוטור המעורר מספיק "להינעל" עליו כבר מהרגע הראשון, ומסתובב איתו בסינכרון.

3. האצה. הווסת מעלה את התדר בהדרגה (רמפה), ויחד איתו את המתח, כך שהיחס Vf\frac{V}{f} נשאר קבוע ולכן השטף בסטטור קבוע (בתדרים נמוכים מוסיפים מעט מתח לפיצוי המפל על התנגדות הסטטור). בכל רגע מהירות הרוטור היא המהירות הסינכרונית של התדר הרגעי n=120fPn=\frac{120f}{P}, וזווית העומס נשארת קטנה. קצב העלאת התדר נבחר כך שהמומנט הדרוש להאצה (אינרציה ועומס) לא יעבור את המומנט המרבי, אחרת הרוטור ייפול מסינכרון.

4. סיום. כשהתדר מגיע לערך המתאים למהירות הרצויה, הווסת מחזיק אותו קבוע והמנוע עובד במהירות זו. כך אין צורך בליפוף ריסון ובהתנעה אסינכרונית, וזרם ההתנעה קטן.

תשובה: מתחילים בתדר נמוך מאוד, הרוטור המעורר ננעל על השדה האיטי, ואז מעלים את התדר והמתח בהדרגה (V/fV/f קבוע) והמנוע מאיץ בסינכרון עד המהירות הרצויה.

סעיף ב

תשובה:

סדר הפאזות במוצא הווסת אל המנוע הפוך: שתי פאזות הוחלפו בחיבור בין הווסת למנוע, או שהווסת מוגדר (פקודה/פרמטר) לכיוון סיבוב הפוך.

כיוון הסיבוב של מנוע סינכרוני נקבע לפי כיוון הסיבוב של השדה המגנטי בסטטור, וזה נקבע לפי סדר הפאזות של המתחים המוזנים לליפופים (הרוטור מסתובב תמיד יחד עם השדה). לכן הסיבות האפשריות:

1. החלפה של שתי פאזות בחיווט בין מוצא הווסת להדקי המנוע (למשל U ו-V הוחלפו). החלפה של שתי פאזות הופכת את סדר הפאזות ואת כיוון השדה.

2. הגדרה בווסת: הווסת קובע את סדר הפאזות במוצא באופן אלקטרוני. אם נתנו לו פקודת סיבוב לאחור, או שפרמטר כיוון הסיבוב מוגדר הפוך, השדה יסתובב בכיוון ההפוך.

3. במערכת עם משוב (חיישן מיקום או מהירות), חיבור הפוך של החיישן או הגדרה שגויה של כיוונו יכולים לגרום לבקר להניע את המנוע בכיוון ההפוך.

התיקון: להחליף שתי פאזות במוצא הווסת או לשנות את הגדרת הכיוון בווסת.

תשובה: סדר הפאזות המוזן למנוע הפוך - שתי פאזות הוחלפו בחיבור הווסת למנוע, או שהווסת מוגדר לכיוון סיבוב הפוך.

סעיף ג

תשובה:

0<n<45000<n<4500 סל"ד

מנוע סינכרוני מסתובב תמיד במהירות הסינכרונית של התדר המוזן, ולכן טווח המהירויות נקבע ישירות מטווח התדרים.

1. מהירות סינכרונית למנוע בעל P=8P=8 קטבים:

n=120fP=120f8=15fn=\frac{120f}{P}=\frac{120f}{8}=15f סל"ד

2. בקצה התחתון f→0f\to0, ולכן n→0n\to0.

3. בקצה העליון f=300 Hzf=300\,\text{Hz}:

nmax=120⋅3008=4500n_{max}=\frac{120\cdot300}{8}=4500 סל"ד

תשובה: 0<n<45000<n<4500 סל"ד

שאלה 5 · שנאי חד פאזי: זרם ראשוני, מתח משני ונצילות

באיור לשאלה 5 מוצג מעגל תמורה של שנאי חד פאזי 460/230 V460/230\,\text{V}:

נתוני השנאי: R1=2 Ω,R2′=1 Ω,X1=0.5 Ω,X2′=0.5 Ω,R0=1 kΩ,X0=300 ΩR_1=2\,\Omega,R_2'=1\,\Omega,X_1=0.5\,\Omega,X_2'=0.5\,\Omega,R_0=1\,\text{k}\Omega,X_0=300\,\Omega.

בצידו המשני של השנאי מחובר עומס הצורך 8 A8\,\text{A} בגורם הספק cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 השראותי.

חשבו עבור העומס הנתון את:

א.

הזרם בצד הראשוני של השנאי.

(8 נקודות)
ב.

המתח בצד המשני של השנאי.

(7 נקודות)
ג.

נצילות השנאי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

I1≈5.28 AI_1\approx5.28\,\text{A} (מפגר ב-42.45∘42.45^\circ אחרי Vˉ1\bar{V}_1)

נתון: שנאי 460/230 V460/230\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, X1=0.5 ΩX_1=0.5\,\Omega, R2′=1 ΩR_2'=1\,\Omega, X2′=0.5 ΩX_2'=0.5\,\Omega, R0=1 kΩR_0=1\,\text{k}\Omega במקביל ל-X0=300 ΩX_0=300\,\Omega. העומס צורך 8 A8\,\text{A} ב-cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 השראי. מניחים שהראשוני מוזן במתחו הנקוב V1=460 VV_1=460\,\text{V}.

מבוקש: הזרם בראשוני. כדי למצוא אותו צריך קודם את מתח העומס V2′V_2', ולכן נפתור את מעגל התמורה כולו (התוצאה V2′V_2' משמשת גם בסעיף ב).

1. יחס ההשנאה a=460230=2a=\frac{460}{230}=2. כל ערכי המעגל מועברים לצד הראשוני:

I2′=I2a=82=4 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{8}{2}=4\,\text{A}

נבחר את Vˉ2′\bar{V}_2' כייחוס (0∘0^\circ). הזרם מפגר ב-φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ:

Iˉ2′=4∠−31.79∘=3.4−j2.107 A\bar{I}_2'=4\angle-31.79^\circ=3.4-j2.107\,\text{A}

2. עכבת ענף המגנוט (R0R_0 ו-jX0jX_0 במקביל):

Z0=R0⋅jX0R0+jX0=1000⋅j3001000+j300=82.57+j275.23=287.35∠73.30∘ ΩZ_0=\frac{R_0\cdot jX_0}{R_0+jX_0}=\frac{1000\cdot j300}{1000+j300}=82.57+j275.23=287.35\angle73.30^\circ\,\Omega

3. נחליף את הצד הראשוני (המקור V1V_1, Z1=2+j0.5 ΩZ_1=2+j0.5\,\Omega וענף המגנוט) במקור תבנין כפי שהוא נראה מהדקי המשני:

Vˉth=V1⋅Z0Z1+Z0=460⋅287.35∠73.30∘288.41∠72.95∘=458.31∠0.35∘ V\bar{V}_{th}=V_1\cdot\frac{Z_0}{Z_1+Z_0}=460\cdot\frac{287.35\angle73.30^\circ}{288.41\angle72.95^\circ}=458.31\angle0.35^\circ\,\text{V}

Zth=Z2′+Z1Z0Z1+Z0=(1+j0.5)+(1.990+j0.510)=2.990+j1.010 ΩZ_{th}=Z_2'+\frac{Z_1Z_0}{Z_1+Z_0}=(1+j0.5)+(1.990+j0.510)=2.990+j1.010\,\Omega

4. משוואת המתחים במוצא: Vˉth=Vˉ2′+Iˉ2′Zth\bar{V}_{th}=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'Z_{th}. מפל המתח:

Iˉ2′Zth=(3.4−j2.107)(2.990+j1.010)=12.29−j2.864 V\bar{I}_2'Z_{th}=(3.4-j2.107)(2.990+j1.010)=12.29-j2.864\,\text{V}

גודל Vˉth\bar{V}_{th} ידוע (זוויתו לא), ולכן:

(V2′+12.29)2+2.8642=458.312 ⇒ V2′=458.312−2.8642−12.29=446.01 V(V_2'+12.29)^2+2.864^2=458.31^2\ \Rightarrow\ V_2'=\sqrt{458.31^2-2.864^2}-12.29=446.01\,\text{V}

5. המתח על ענף המגנוט וזרם הריקם:

Eˉ=Vˉ2′+Iˉ2′Z2′=446.01+(3.4−j2.107)(1+j0.5)=450.46−j0.407 V\bar{E}=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'Z_2'=446.01+(3.4-j2.107)(1+j0.5)=450.46-j0.407\,\text{V}

Iˉ0=EˉZ0=450.46∠−0.05∘287.35∠73.30∘=1.568∠−73.35∘=0.449−j1.502 A\bar{I}_0=\frac{\bar{E}}{Z_0}=\frac{450.46\angle-0.05^\circ}{287.35\angle73.30^\circ}=1.568\angle-73.35^\circ=0.449-j1.502\,\text{A}

6. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון:

Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0=(3.4+0.449)+j(−2.107−1.502)=3.849−j3.609=5.277∠−43.16∘ A\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0=(3.4+0.449)+j(-2.107-1.502)=3.849-j3.609=5.277\angle-43.16^\circ\,\text{A}

7. בדיקה: Vˉ1=Eˉ+Iˉ1Z1=(450.46−j0.407)+(9.50−j5.29)=459.96−j5.70=460∠−0.71∘ V\bar{V}_1=\bar{E}+\bar{I}_1Z_1=(450.46-j0.407)+(9.50-j5.29)=459.96-j5.70=460\angle-0.71^\circ\,\text{V} ✓.

ביחס למתח המקור הזרם מפגר ב-43.16∘−0.71∘=42.45∘43.16^\circ-0.71^\circ=42.45^\circ.

תשובה: I1≈5.28 AI_1\approx5.28\,\text{A}, מפגר ב-42.45∘42.45^\circ אחרי מתח הראשוני.

סעיף ב

תשובה:

V2≈223 VV_2\approx223\,\text{V}

בסעיף א מצאנו את מתח המשני מועבר לראשוני: V2′=446.01 VV_2'=446.01\,\text{V}.

המתח האמיתי בהדקי המשני מתקבל בחלוקה ביחס ההשנאה:

V2=V2′a=446.012=223.0 VV_2=\frac{V_2'}{a}=\frac{446.01}{2}=223.0\,\text{V}

כלומר בעומס הזה המתח במשני ירד ב-7 V7\,\text{V} (כ-3%) לעומת המתח הנקוב 230 V230\,\text{V}.

תשובה: V2≈223 VV_2\approx223\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

beta≈84.7%\\beta\approx84.7\%

מחשבים את הספק המוצא ואת כל ההפסדים בעזרת הזרמים והמתחים מסעיפים א ו-ב.

1. הספק המוצא לעומס:

Pout=V2′I2′cos⁡φ=446.01⋅4⋅0.85=1516.4 WP_{out}=V_2'I_2'\cos\varphi=446.01\cdot4\cdot0.85=1516.4\,\text{W}

(זהה ל-V2I2cos⁡φ=223.0⋅8⋅0.85V_2I_2\cos\varphi=223.0\cdot8\cdot0.85.)

2. הפסדי נחושת בראשוני ובמשני:

PCu1=I12R1=5.2772⋅2=55.7 WP_{Cu1}=I_1^2R_1=5.277^2\cdot2=55.7\,\text{W}

PCu2=I2′2R2′=42⋅1=16 WP_{Cu2}=I_2'^2R_2'=4^2\cdot1=16\,\text{W}

3. הפסדי ליבה, על R0R_0:

PFe=E2R0=450.4621000=202.9 WP_{Fe}=\frac{E^2}{R_0}=\frac{450.46^2}{1000}=202.9\,\text{W}

4. הספק הכניסה:

Pin=Pout+PCu1+PCu2+PFe=1516.4+55.7+16+202.9=1791.0 WP_{in}=P_{out}+P_{Cu1}+P_{Cu2}+P_{Fe}=1516.4+55.7+16+202.9=1791.0\,\text{W}

(בדיקה: V1I1cos⁡42.45∘=460⋅5.277⋅0.738=1791 WV_1I_1\cos42.45^\circ=460\cdot5.277\cdot0.738=1791\,\text{W}.)

5. הנצילות:

beta=PoutPin=1516.41791.0=0.847=84.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{1516.4}{1791.0}=0.847=84.7\%

תשובה: beta≈84.7%\\beta\approx84.7\%

שאלה 6 · מנוע השראה עם תמסורת: חליקה ומהירות עומס

נתון מנוע השראה תלת פאזי שמניע עומס של 260 Nm260\,\text{Nm} דרך תמסורת Tr=0.05Tr=0.05 (מהירות המנוע גבוהה פי 20 ממהירות העומס). למנוע הנתונים הבאים:

הספק נקוב 72 kW72\,\text{kW}, מהירות נקובה 1470 סל"ד, מהירות סינכרונית 1500 סל"ד, נצילות נומינלית 92%, Tmax/Tn=2.2T_{max}/T_n=2.2.

חשבו את:

א.

גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.

(9 נקודות)
ב.

מהירות העומס.

(11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

sm≈0.0832s_m\approx0.0832

נתון: Pn=72 kWP_n=72\,\text{kW}, nn=1470n_n=1470 סל"ד, ns=1500n_s=1500 סל"ד, λ=TmaxTn=2.2\lambda=\frac{T_{max}}{T_n}=2.2.

מבוקש: החליקה הקריטית sms_m. נשתמש בנוסחת קלוס, שמקשרת בין המומנט לחליקה:

TTmax=2ssm+sms\frac{T}{T_{max}}=\frac{2}{\frac{s}{s_m}+\frac{s_m}{s}}

1. החליקה הנקובה:

sn=ns−nnns=1500−14701500=0.02s_n=\frac{n_s-n_n}{n_s}=\frac{1500-1470}{1500}=0.02

2. מציבים בנוסחת קלוס את הנקודה הנקובה, TnTmax=1λ\frac{T_n}{T_{max}}=\frac{1}{\lambda}:

snsm+smsn=2λ\frac{s_n}{s_m}+\frac{s_m}{s_n}=2\lambda

זו משוואה ריבועית ב-sms_m: sm2−2λsnsm+sn2=0s_m^2-2\lambda s_n s_m+s_n^2=0. הפתרון המתאים (החליקה הקריטית גדולה מהנקובה):

sm=sn(λ+λ2−1)=0.02⋅(2.2+2.22−1)=0.02⋅(2.2+1.960)=0.0832s_m=s_n\left(\lambda+\sqrt{\lambda^2-1}\right)=0.02\cdot\left(2.2+\sqrt{2.2^2-1}\right)=0.02\cdot(2.2+1.960)=0.0832

תשובה: sm≈0.0832s_m\approx0.0832 (כ-8.3%)

סעיף ב

תשובה:

nload≈74.96n_{load}\approx74.96 סל"ד

מבוקש: מהירות העומס. נמצא את המומנט שהמנוע מפתח, ממנו את החליקה (נוסחת קלוס), את מהירות המנוע, ולבסוף נחלק ביחס התמסורת. מניחים תמסורת ללא הפסדים.

1. המומנט הנקוב (ההספק הנקוב הוא הספק הציר):

ωn=2πnn60=2π⋅147060=153.94 rads\omega_n=\frac{2\pi n_n}{60}=\frac{2\pi\cdot1470}{60}=153.94\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

Tn=Pnωn=72000153.94=467.72 NmT_n=\frac{P_n}{\omega_n}=\frac{72000}{153.94}=467.72\,\text{Nm}

Tmax=2.2⋅Tn=2.2⋅467.72=1028.99 NmT_{max}=2.2\cdot T_n=2.2\cdot467.72=1028.99\,\text{Nm}

2. מהירות המנוע גבוהה פי 20 ממהירות העומס, ולכן (שימור הספק) המומנט על ציר המנוע קטן פי 20:

TM=TL⋅Tr=260⋅0.05=13 NmT_M=T_L\cdot Tr=260\cdot0.05=13\,\text{Nm}

3. נוסחת קלוס עם k=TmaxTM=1028.9913=79.15k=\frac{T_{max}}{T_M}=\frac{1028.99}{13}=79.15:

ssm+sms=2k\frac{s}{s_m}+\frac{s_m}{s}=2k, והפתרון בתחום העבודה היציב (החליקה הקטנה):

s=smk+k2−1=0.083279.15+79.15=5.26⋅10−4s=\frac{s_m}{k+\sqrt{k^2-1}}=\frac{0.0832}{79.15+79.15}=5.26\cdot10^{-4}

(בעומס קטן כל כך גם הקירוב הלינארי s≈snTMTn=0.02⋅13467.72=5.56⋅10−4s\approx s_n\frac{T_M}{T_n}=0.02\cdot\frac{13}{467.72}=5.56\cdot10^{-4} נותן כמעט אותה מהירות.)

4. מהירות המנוע:

nM=ns(1−s)=1500⋅(1−0.000526)=1499.21n_M=n_s(1-s)=1500\cdot(1-0.000526)=1499.21 סל"ד

5. מהירות העומס:

nL=nM⋅Tr=1499.21⋅0.05=74.96n_L=n_M\cdot Tr=1499.21\cdot0.05=74.96 סל"ד

הערה: הנצילות הנומינלית (92%) אינה נדרשת לחישוב, כי ההספק הנקוב הוא הספק הציר; העומס קטן מאוד (כ-3% מהמומנט הנקוב) ולכן המנוע מסתובב כמעט במהירות הסינכרונית.

תשובה: nload≈74.96n_{load}\approx74.96 סל"ד (המנוע ב-1499.21499.2 סל"ד)

שאלה 7 · בלימה רגנרטיבית של מנוע DC במפסק אלקטרוני

באיור לשאלה 7 מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקוקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.

א.

האם תדר המיתוג של המפסק משפיע על גודל הזרם הממוצע iai_a (הסבר)?

(7 נקודות)
ב.

הסבירו מה הם E,Ra,LaE,R_a,L_a.

(7 נקודות)
ג.

נתוני המערכת הם: ia=7 A,Ra=5 Ω,E=100 V,V=90 Vi_a=7\,\text{A},R_a=5\,\Omega,E=100\,\text{V},V=90\,\text{V}

חשבו את הערך של duty cycle במצב הזה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

לא. הזרם הממוצע נקבע ע"י מחזור העבודה DD (ו-EE, VV, RaR_a); תדר המיתוג משפיע רק על אדוות הזרם.

1. המפסק TrT_r פועל במחזוריות: בזמן ההולכה (DTDT) הוא מקצר את הדקי המנוע, va=0v_a=0; בזמן הקטעון ((1−D)T(1-D)T) הזרם של LaL_a ממשיך דרך הדיודה DD אל המקור, va=Vv_a=V. לכן המתח הממוצע על הדקי המנוע:

Va,avg=(1−D)⋅VV_{a,avg}=(1-D)\cdot V

ערך זה תלוי רק ביחס הזמנים DD, לא באורך המחזור T=1fT=\frac{1}{f}.

2. במצב מתמיד הממוצע של המתח על ההשראות אפס (Ladiadt‾=0\overline{L_a\frac{di_a}{dt}}=0), ולכן במעגל העוגן:

E=Va,avg+Ia,avgRa ⇒ Ia,avg=E−(1−D)VRaE=V_{a,avg}+I_{a,avg}R_a\ \Rightarrow\ I_{a,avg}=\frac{E-(1-D)V}{R_a}

גם כאן אין תלות בתדר.

3. תדר המיתוג קובע את אדוות הזרם: בתדר גבוה יותר כל קטע הולכה קצר יותר, הזרם משתנה פחות בין המיתוגים, והאדווה קטנה (Δi∝1fLa\Delta i\propto\frac{1}{fL_a}). בתדר נמוך מאוד האדווה גדלה, ועלול להיווצר מצב של זרם לא רציף - רק אז הממוצע מתחיל להשתנות.

תשובה: לא - כל עוד הזרם רציף, הזרם הממוצע תלוי ב-DD בלבד; תדר המיתוג משפיע רק על גודל האדווה.

סעיף ב

תשובה:

EE - הכא"מ המושרה בעוגן (E=kΦωE=k\Phi\omega, יחסי למהירות); RaR_a - התנגדות ליפוף העוגן (והמברשות); LaL_a - השראות ליפוף העוגן.

המלבן המקוקו הוא מודל (מעגל תמורה) של עוגן מנוע ה-DC:

1. EE - הכא"מ המושרה בעוגן (הכא"מ הנגדי). נוצר מסיבוב מוליכי העוגן בשדה העירור: E=kΦωE=k\Phi\omega, כלומר יחסי למהירות הסיבוב. בבלימה רגנרטיבית המכונה עובדת כגנרטור, ו-EE הוא המקור שמזרים את iai_a ומחזיר אנרגיה למקור VV.

2. RaR_a - התנגדות מעגל העוגן: התנגדות ליפוף העוגן (ובמידה קטנה המברשות והקומוטטור). עליה נוצר מפל מתח iaRai_aR_a והפסדי נחושת ia2Rai_a^2R_a.

3. LaL_a - השראות ליפוף העוגן. היא מתנגדת לשינוי מהיר של הזרם, ולכן מחליקה את הזרם בזמן המיתוג; היא גם אוגרת אנרגיה בזמן שהמפסק סגור ומשחררת אותה דרך הדיודה אל המקור בזמן שהוא פתוח.

תשובה: EE - הכא"מ המושרה בעוגן (kΦωk\Phi\omega); RaR_a - התנגדות העוגן; LaL_a - השראות העוגן.

סעיף ג

תשובה:

D≈0.278D\approx0.278 (27.8%)

נתון: Ia=7 AI_a=7\,\text{A} (ממוצע), Ra=5 ΩR_a=5\,\Omega, E=100 VE=100\,\text{V}, V=90 VV=90\,\text{V}.

מבוקש: מחזור העבודה DD של הטרנזיסטור (החלק היחסי של זמן ההולכה).

1. כיווני זרם ומתח: הזרם iai_a יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך RaR_a ו-LaL_a, ובהדק העליון זורם לכיוון הדיודה (כמסומן באיור). VaV_a הוא המתח בין ההדק העליון לפס התחתון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן (בממוצע, המתח על LaL_a אפס):

E=Va+IaRaE=V_a+I_aR_a

2. המתח הממוצע הדרוש בהדקי המנוע:

Va=E−IaRa=100−7⋅5=65 VV_a=E-I_aR_a=100-7\cdot5=65\,\text{V}

3. כשהטרנזיסטור מוליך va=0v_a=0, וכשהוא חסום הזרם עובר דרך הדיודה ו-va=Vv_a=V. לכן:

Va=(1−D)V ⇒ 1−D=VaV=6590=0.722V_a=(1-D)V\ \Rightarrow\ 1-D=\frac{V_a}{V}=\frac{65}{90}=0.722

4. מחזור העבודה:

D=1−0.722=0.278D=1-0.722=0.278

תשובה: D≈0.278D\approx0.278 (27.8%)

שאלה 8 · שנאים תלת פאזיים במקביל: חלוקת עומס

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל ומזינים עומס של 1200 kVA1200\,\text{kVA}.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: S1n=500 kVAS_{1n}=500\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=6%,S2n=200 kVAU_k=6\%, S_{2n}=200\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4.5%,S3n=500 kVAU_k=4.5\%, S_{3n}=500\,\text{kVA}

א.

חשבו את Uk%U_k\% של שנאי 1 כאשר יודעים שהשנאי מעומס ב-163.33 kVA163.33\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את חלוקת ההספקים עבור השנאים 1 ו-3.

(6 נקודות)
ג.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Uk1≈22%U_{k1}\approx22\% (21.97%)

נתון: S=1200 kVAS=1200\,\text{kVA}, S1=163.33 kVAS_1=163.33\,\text{kVA}, S2n=200 kVAS_{2n}=200\,\text{kVA}, Uk2=6%U_{k2}=6\%, S3n=500 kVAS_{3n}=500\,\text{kVA}, Uk3=4.5%U_{k3}=4.5\%, S1n=500 kVAS_{1n}=500\,\text{kVA}.

מבוקש: Uk1U_{k1}.

1. בשנאים במקביל, העכבה של כל שנאי ביחידות מוחלטות יחסית ל-UkSn\frac{U_k}{S_n}, והעומס מתחלק ביחס הפוך לעכבות. לכן כל שנאי נושא עומס יחסי ל-SinUki\frac{S_{in}}{U_{ki}}:

Si=S⋅Sin/Uki∑jSjn/UkjS_i=S\cdot\frac{S_{in}/U_{ki}}{\sum_j S_{jn}/U_{kj}}

2. הערכים הידועים (ב-kVA/%\text{kVA}/\%):

S2nUk2=2006=33.33\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{200}{6}=33.33, S3nUk3=5004.5=111.11\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{500}{4.5}=111.11, וסכומם 144.44144.44.

נסמן x=S1nUk1x=\frac{S_{1n}}{U_{k1}}.

3. משוואת העומס של שנאי 1:

163.33=1200⋅xx+144.44 ⇒ x(1200−163.33)=163.33⋅144.44163.33=1200\cdot\frac{x}{x+144.44}\ \Rightarrow\ x(1200-163.33)=163.33\cdot144.44

x=235921036.67=22.76 kVA%x=\frac{23592}{1036.67}=22.76\,\frac{\text{kVA}}{\%}

4. מכאן:

Uk1=S1nx=50022.76=21.97%≈22%U_{k1}=\frac{S_{1n}}{x}=\frac{500}{22.76}=21.97\%\approx22\%

הערה: זהו מתח קצר גבוה מאוד ביחס לשנאי חלוקה רגילים, וזו בדיוק הסיבה ששנאי 1 נושא עומס קטן.

תשובה: Uk1≈22%U_{k1}\approx22\%

סעיף ב

תשובה:

S1=163.33 kVAS_1=163.33\,\text{kVA}, S3≈797.4 kVAS_3\approx797.4\,\text{kVA} (ושנאי 2: 239.2 kVA239.2\,\text{kVA})

נשתמש באותה נוסחה עם x=S1nUk1=22.76x=\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=22.76 מסעיף א.

1. המכנה המשותף:

∑SjnUkj=22.76+33.33+111.11=167.20\sum\frac{S_{jn}}{U_{kj}}=22.76+33.33+111.11=167.20

2. שנאי 1 (בדיקה):

S1=1200⋅22.76167.20=163.33 kVAS_1=1200\cdot\frac{22.76}{167.20}=163.33\,\text{kVA}

3. שנאי 3:

S3=1200⋅111.11167.20=797.4 kVAS_3=1200\cdot\frac{111.11}{167.20}=797.4\,\text{kVA}

4. להשלמת התמונה, שנאי 2:

S2=1200⋅33.33167.20=239.2 kVAS_2=1200\cdot\frac{33.33}{167.20}=239.2\,\text{kVA}

וסכום הבדיקה: 163.33+239.2+797.4=1200 kVA163.33+239.2+797.4=1200\,\text{kVA} ✓.

תשובה: S1=163.33 kVAS_1=163.33\,\text{kVA}, S3≈797.4 kVAS_3\approx797.4\,\text{kVA} (ו-S2≈239.2 kVAS_2\approx239.2\,\text{kVA})

סעיף ג

תשובה:

לא. שנאי 3 מועמס ב-159.5% ושנאי 2 ב-119.6% מהספקם הנקוב, ושנאי 1 רק ב-32.7%, בגלל מתחי קצר שונים מאוד.

1. נחשב את מקדם העמסה של כל שנאי (SiSin\frac{S_i}{S_{in}}):

•שנאי 1: 163.33500=0.327=32.7%\frac{163.33}{500}=0.327=32.7\%

•שנאי 2: 239.2200=1.196=119.6%\frac{239.2}{200}=1.196=119.6\% - עומס יתר

•שנאי 3: 797.4500=1.595=159.5%\frac{797.4}{500}=1.595=159.5\% - עומס יתר חמור

2. סך ההספק הנקוב של השנאים הוא 500+200+500=1200 kVA500+200+500=1200\,\text{kVA}, בדיוק כמו העומס. חלוקה תקינה הייתה מעמיסה כל שנאי ב-100% מהספקו. זה קורה רק כאשר מתחי הקצר שווים: אז כל שנאי נושא עומס יחסי להספקו הנקוב.

3. כאן מתחי הקצר שונים מאוד (22%, 6%, 4.5%). השנאי בעל UkU_k הנמוך ביותר (שנאי 3) "מושך" את רוב העומס ומתחמם, ושנאי 1 כמעט אינו מנוצל. אחד מתנאי החיבור במקביל - מתחי קצר שווים (בסטייה של עד כ-10%) - אינו מתקיים.

תשובה: לא תקין - שנאים 2 ו-3 בעומס יתר (119.6% ו-159.5%) ושנאי 1 מנוצל רק 32.7%, כי מתחי הקצר שלהם שונים.

שאלה 9 · מנוע DC: התנגדות עוגן, הפסדי נחושת ונצילות

נתוני מנוע DC הם:

Un=220 V,Pn=5 kW,ωn=200 rad/sec,kϕ=1U_n=220\,\text{V},P_n=5\,\text{kW},\omega_n=200\,\text{rad/sec},k\phi=1

הפסדי הליבה וההפסדים המכניים זניחים.

חשבו את:

א.

התנגדות העוגן RaR_a.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי הנחושת של המנוע כאשר הוא פועל בתנאים נקובים.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את נצילות המנוע.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Ra=0.8 ΩR_a=0.8\,\Omega

נתון: Un=220 VU_n=220\,\text{V}, Pn=5 kWP_n=5\,\text{kW}, ωn=200 rads\omega_n=200\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, kϕ=1 V⋅sradk\phi=1\,\frac{\text{V}\cdot\text{s}}{\text{rad}}; הפסדי ליבה ומכניים זניחים.

מבוקש: RaR_a.

1. הכא"מ המושרה בעוגן במצב נקוב:

E=kϕ⋅ωn=1⋅200=200 VE=k\phi\cdot\omega_n=1\cdot200=200\,\text{V}

2. אין הפסדי ליבה ומכניים, ולכן כל ההספק האלקטרומגנטי E⋅IaE\cdot I_a יוצא לציר כהספק הנקוב:

Pn=E⋅Ia ⇒ Ia=PnE=5000200=25 AP_n=E\cdot I_a\ \Rightarrow\ I_a=\frac{P_n}{E}=\frac{5000}{200}=25\,\text{A}

3. ממשוואת המתחים של העוגן Un=E+IaRaU_n=E+I_aR_a:

Ra=Un−EIa=220−20025=0.8 ΩR_a=\frac{U_n-E}{I_a}=\frac{220-200}{25}=0.8\,\Omega

תשובה: Ra=0.8 ΩR_a=0.8\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

PCu=500 WP_{Cu}=500\,\text{W}

עם זרם העוגן הנקוב מסעיף א:

PCu=Ia2Ra=252⋅0.8=500 WP_{Cu}=I_a^2R_a=25^2\cdot0.8=500\,\text{W}

(בדיקה: UnIa−Pn=220⋅25−5000=500 WU_nI_a-P_n=220\cdot25-5000=500\,\text{W}.)

תשובה: PCu=500 WP_{Cu}=500\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

beta≈90.9%\\beta\approx90.9\%

1. הספק הכניסה:

Pin=Un⋅Ia=220⋅25=5500 WP_{in}=U_n\cdot I_a=220\cdot25=5500\,\text{W}

2. הנצילות:

beta=PnPin=50005500=0.909=90.9%\\beta=\frac{P_n}{P_{in}}=\frac{5000}{5500}=0.909=90.9\%

(שקול ל-EUn=200220\frac{E}{U_n}=\frac{200}{220}, כי ההפסד היחיד הוא בנחושת העוגן.)

תשובה: beta≈90.9%\\beta\approx90.9\%

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.