דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה תשע שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע זרם ישר בעירור זר: זרם, מתח ונצילות

נתוני מנוע DC\text{DC} בעירור זר הם: כא"מ נקוב 250 V250\,\text{V}, מהירות נקובה 300300 סל"ד, סך ההפסדים של המנוע במצב עבודה נקוב 300 W300\,\text{W}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega. הפסדי נחושת במצב עבודה נקוב מהווים 30%30\% מסך הפסדי ההספק בעבודה הנקובה של המנוע.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

זרם עוגן הנקוב של המנוע.

(7 נקודות)
ב.

מתח הזנה של המנוע.

(6 נקודות)
ג.

נצילות המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ia≈13.42 AI_a\approx13.42\,\text{A}

נתון: E=250 VE=250\,\text{V}, n=300n=300 סל"ד, Ploss=300 WP_{loss}=300\,\text{W}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, הפסדי הנחושת הם 30%30\% מסך ההפסדים.

מבוקש: זרם העוגן הנקוב IaI_a.

רעיון: הפסדי הנחושת בעוגן הם Ia2RaI_a^2R_a. אם נדע אותם, נחלץ מהם את הזרם.

1. הפסדי הנחושת במצב נקוב:

PCu=0.3⋅Ploss=0.3⋅300=90 WP_{Cu}=0.3\cdot P_{loss}=0.3\cdot300=90\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בעוגן הם PCu=Ia2RaP_{Cu}=I_a^2R_a, ולכן:

Ia=PCuRa=900.5=180≈13.42 AI_a=\sqrt{\frac{P_{Cu}}{R_a}}=\sqrt{\frac{90}{0.5}}=\sqrt{180}\approx13.42\,\text{A}

תשובה: Ia≈13.42 AI_a\approx13.42\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

V≈256.7 VV\approx256.7\,\text{V}

נתון: E=250 VE=250\,\text{V}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, ומסעיף א Ia=13.42 AI_a=13.42\,\text{A}.

מבוקש: מתח ההזנה VV של העוגן.

במנוע, מתח ההזנה שווה לכא"מ הנגדי ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן, כשהזרם נכנס מההזנה אל העוגן):

V=E+IaRa=250+13.42⋅0.5=250+6.71≈256.7 VV=E+I_aR_a=250+13.42\cdot0.5=250+6.71\approx256.7\,\text{V}

תשובה: V≈256.7 VV\approx256.7\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

beta≈91.3%\\beta\approx91.3\%

נתון: V=256.7 VV=256.7\,\text{V}, Ia=13.42 AI_a=13.42\,\text{A}, Ploss=300 WP_{loss}=300\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות beta\\beta.

רעיון: מחשבים את ההספק הנכנס לעוגן, מפחיתים את סך ההפסדים ומקבלים את הספק המוצא. מעגל העירור מוזן ממקור נפרד (עירור זר), ולכן לא נכלל בחישוב.

1. ההספק הנכנס:

Pin=V⋅Ia=256.71⋅13.416≈3444 WP_{in}=V\cdot I_a=256.71\cdot13.416\approx3444\,\text{W}

2. הספק המוצא (המכני בציר):

Pout=Pin−Ploss=3444−300=3144 WP_{out}=P_{in}-P_{loss}=3444-300=3144\,\text{W}

בדיקה: ההספק המפותח הוא E⋅Ia=250⋅13.416=3354 WE\cdot I_a=250\cdot13.416=3354\,\text{W}, ובניכוי שאר ההפסדים (300−90=210 W300-90=210\,\text{W}) מתקבל אותו 3144 W3144\,\text{W}.

3. הנצילות:

beta=PoutPin=31443444≈0.913=91.3%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{3144}{3444}\approx0.913=91.3\%

תשובה: beta≈91.3%\\beta\approx91.3\%

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הספק מוצא ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. נתונים נקובים של המנוע:

הספק נקוב 1000 kVA1000\,\text{kVA}, מתח נקוב (שלוב) 6.6 kV6.6\,\text{kV}, Xs=15 ΩX_s=15\,\Omega (לפאזה), Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega (לפאזה), cos⁡φn=0.85\cos\varphi_n=0.85 מפגר,

הפסדים מכניים נקובים 10 kW10\,\text{kW}, הפסדי ליבה נקובים 5 kW5\,\text{kW}.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של הגנרטור.

(7 נקודות)
ב.

הספק מוצא של הגנרטור.

(5 נקודות)
ג.

נצילות של הגנרטור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

E≈4699 VE\approx4699\,\text{V} לפאזה (Eˉ=4699∠13.15∘ V\bar{E}=4699\angle13.15^\circ\,\text{V}), כלומר כ-8.14 kV8.14\,\text{kV} שלוב

נתון: Sn=1000 kVAS_n=1000\,\text{kVA}, VL=6.6 kVV_L=6.6\,\text{kV}, חיבור כוכב, Xs=15 ΩX_s=15\,\Omega, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, cos⁡φn=0.85\cos\varphi_n=0.85 מפגר.

מבוקש: הכא"מ EE (לפאזה) במצב נקוב.

רעיון: במעגל התמורה של פאזה אחת הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על עכבת הסטטור: Eˉ=Vˉ+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}(R_a+jX_s). ניקח את מתח הפאזה כפאזור ייחוס.

1. מתח הפאזה (כוכב):

V=VL3=66003≈3810.5 VV=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{6600}{\sqrt{3}}\approx3810.5\,\text{V}, כלומר Vˉ=3810.5∠0∘ V\bar{V}=3810.5\angle0^\circ\,\text{V}

2. הזרם הנקוב:

I=Sn3VL=1000⋅1033⋅6600≈87.48 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}V_L}=\frac{1000\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot6600}\approx87.48\,\text{A}

זווית הזרם: φ=arccos⁡0.85≈31.79∘\varphi=\arccos0.85\approx31.79^\circ, והזרם מפגר, לכן

Iˉ=87.48∠−31.79∘=74.36−j46.08 A\bar{I}=87.48\angle-31.79^\circ=74.36-j46.08\,\text{A}

3. עכבת הסטטור: Zs=Ra+jXs=1+j15=15.03∠86.19∘ ΩZ_s=R_a+jX_s=1+j15=15.03\angle86.19^\circ\,\Omega

מפל המתח: IˉZs=87.48⋅15.03∠(−31.79∘+86.19∘)=1315.1∠54.40∘=765.6+j1069.3 V\bar{I}Z_s=87.48\cdot15.03\angle(-31.79^\circ+86.19^\circ)=1315.1\angle54.40^\circ=765.6+j1069.3\,\text{V}

4. הכא"מ:

Eˉ=Vˉ+IˉZs=3810.5+765.6+j1069.3=4576.1+j1069.3 V\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}Z_s=3810.5+765.6+j1069.3=4576.1+j1069.3\,\text{V}

E=4576.12+1069.32≈4699 VE=\sqrt{4576.1^2+1069.3^2}\approx4699\,\text{V}, בזווית δ=arctan⁡1069.34576.1≈13.15∘\delta=\arctan\frac{1069.3}{4576.1}\approx13.15^\circ

הכא"מ השלוב: EL=3⋅4699≈8140 VE_L=\sqrt{3}\cdot4699\approx8140\,\text{V}

תשובה: Eˉ≈4699∠13.15∘ V\bar{E}\approx4699\angle13.15^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-8.14 kV8.14\,\text{kV} שלוב)

סעיף ב

תשובה:

Pout=850 kWP_{out}=850\,\text{kW}

הספק המוצא של הגנרטור הוא ההספק הפעיל שהוא מוסר לעומס בהדקי הסטטור:

Pout=Sn⋅cos⁡φn=1000⋅0.85=850 kWP_{out}=S_n\cdot\cos\varphi_n=1000\cdot0.85=850\,\text{kW}

תשובה: Pout=850 kWP_{out}=850\,\text{kW}

סעיף ג

תשובה:

beta≈95.7%\\beta\approx95.7\%

נתון: Pout=850 kWP_{out}=850\,\text{kW}, I=87.48 AI=87.48\,\text{A}, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, הפסדים מכניים 10 kW10\,\text{kW}, הפסדי ליבה 5 kW5\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות.

רעיון: נחשב את הפסדי הנחושת בסטטור, נחבר את כל ההפסדים, וההספק המכני הנכנס הוא הספק המוצא ועוד ההפסדים.

1. הפסדי נחושת בשלוש הפאזות:

PCu=3I2Ra=3⋅87.482⋅1≈22957 W≈22.96 kWP_{Cu}=3I^2R_a=3\cdot87.48^2\cdot1\approx22957\,\text{W}\approx22.96\,\text{kW}

2. סך ההפסדים:

Ploss=Pmech+Pcore+PCu=10+5+22.96=37.96 kWP_{loss}=P_{mech}+P_{core}+P_{Cu}=10+5+22.96=37.96\,\text{kW}

3. הנצילות:

beta=PoutPout+Ploss=850850+37.96=850887.96≈0.957=95.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+P_{loss}}=\frac{850}{850+37.96}=\frac{850}{887.96}\approx0.957=95.7\%

תשובה: beta≈95.7%\\beta\approx95.7\%

שאלה 3 · מנוע השראה: חליקה ומומנט מקסימליים, מהירות בעומס

נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל 44 קטבים. למנוע הנתונים הבאים:

מהירות נקובה 1,4401{,}440 סל"ד, הספק נקוב 12063.71 W12063.71\,\text{W}, TMaxTn=3\frac{T_{Max}}{T_n}=3, תדר הזנה 50 Hz50\,\text{Hz}.

א.

חשבו את גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המומנט המקסימלי.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את המהירות שבה מסתובב המנוע כאשר המנוע מעומס במומנט של 90 Nm90\,\text{Nm}.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

sm≈0.233s_m\approx0.233

נתון: p=4p=4 קטבים, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, nn=1440n_n=1440 סל"ד, TMaxTn=3\frac{T_{Max}}{T_n}=3.

מבוקש: החליקה sms_m שבה המומנט מקסימלי.

רעיון: נמצא את החליקה הנקובה, ואז נשתמש בנוסחת קלוס, שמקשרת בין המומנט בחליקה כלשהי למומנט המקסימלי ולחליקה שבה הוא מתקבל:

TTMax=2ssm+sms\frac{T}{T_{Max}}=\frac{2}{\frac{s}{s_m}+\frac{s_m}{s}}

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120fp=120⋅504=1500n_s=\frac{120f}{p}=\frac{120\cdot50}{4}=1500 סל"ד

2. החליקה הנקובה:

sn=ns−nnns=1500−14401500=0.04s_n=\frac{n_s-n_n}{n_s}=\frac{1500-1440}{1500}=0.04

3. נציב בנוסחת קלוס את נקודת העבודה הנקובה, TnTMax=13\frac{T_n}{T_{Max}}=\frac{1}{3}:

13=2snsm+smsn ⇒ smsn+snsm=6\frac{1}{3}=\frac{2}{\frac{s_n}{s_m}+\frac{s_m}{s_n}}\ \Rightarrow\ \frac{s_m}{s_n}+\frac{s_n}{s_m}=6

נסמן x=smsnx=\frac{s_m}{s_n}: x2−6x+1=0x^2-6x+1=0, ולכן x=3±8x=3\pm\sqrt{8}, כלומר x=5.828x=5.828 או x=0.172x=0.172.

4. במצב הנקוב המנוע עובד בתחום היציב של האופיין, שבו sn<sms_n<s_m, ולכן בוחרים x=5.828x=5.828:

sm=sn⋅(3+8)=0.04⋅5.828≈0.233s_m=s_n\cdot(3+\sqrt{8})=0.04\cdot5.828\approx0.233

(הפתרון השני, sm=0.0069s_m=0.0069, קטן מהחליקה הנקובה ואינו מתאים).

תשובה: sm≈0.233s_m\approx0.233

סעיף ב

תשובה:

TMax≈240 NmT_{Max}\approx240\,\text{Nm}

נחשב את המומנט הנקוב מההספק הנקוב (הספק בציר) והמהירות הנקובה, ונכפיל ביחס הנתון.

1. המהירות הזוויתית הנקובה:

ωn=2πnn60=2π⋅144060≈150.80 rad/s\omega_n=\frac{2\pi n_n}{60}=\frac{2\pi\cdot1440}{60}\approx150.80\,\text{rad/s}

2. המומנט הנקוב:

Tn=Pnωn=12063.71150.80≈80 NmT_n=\frac{P_n}{\omega_n}=\frac{12063.71}{150.80}\approx80\,\text{Nm}

3. המומנט המקסימלי:

TMax=3Tn=3⋅80=240 NmT_{Max}=3T_n=3\cdot80=240\,\text{Nm}

תשובה: TMax≈240 NmT_{Max}\approx240\,\text{Nm}

סעיף ג

תשובה:

n≈1432n\approx1432 סל"ד (s≈0.0454s\approx0.0454)

נתון: T=90 NmT=90\,\text{Nm}, TMax=240 NmT_{Max}=240\,\text{Nm}, sm=0.2331s_m=0.2331.

מבוקש: מהירות המנוע.

רעיון: נציב את המומנט בנוסחת קלוס ונחלץ את החליקה; מהחליקה נקבל את המהירות.

1. היחס בין המומנטים:

TTMax=90240=0.375\frac{T}{T_{Max}}=\frac{90}{240}=0.375

2. נוסחת קלוס:

0.375=2ssm+sms ⇒ ssm+sms=20.375=5.3330.375=\frac{2}{\frac{s}{s_m}+\frac{s_m}{s}}\ \Rightarrow\ \frac{s}{s_m}+\frac{s_m}{s}=\frac{2}{0.375}=5.333

נסמן y=ssmy=\frac{s}{s_m}: y2−5.333y+1=0y^2-5.333y+1=0

y=5.333±5.3332−42=5.333±4.9442y=\frac{5.333\pm\sqrt{5.333^2-4}}{2}=\frac{5.333\pm4.944}{2}

בתחום היציב (s<sms<s_m) בוחרים את הפתרון הקטן: y=5.333−4.9442≈0.1946y=\frac{5.333-4.944}{2}\approx0.1946

3. החליקה:

s=y⋅sm=0.1946⋅0.2331≈0.0454s=y\cdot s_m=0.1946\cdot0.2331\approx0.0454

4. המהירות:

n=ns(1−s)=1500⋅(1−0.0454)≈1432 n=n_s(1-s)=1500\cdot(1-0.0454)\approx1432\, סל"ד

הערה: בקירוב הליניארי של האופיין ליד נקודת העבודה (T∝sT\propto s) מתקבל s=0.04⋅9080=0.045s=0.04\cdot\frac{90}{80}=0.045 ו-n=1432.5n=1432.5 סל"ד, כמעט אותה תוצאה.

תשובה: n≈1432n\approx1432 סל"ד

שאלה 4 · ווסת מהירות (ממיר תדר) למנוע השראה

מנוע השראה תלת פאזי בעל 44 קטבים מוזן מווסת מהירות. טווח התדרים של וסת מהירות זה הוא:

0<f<200 Hz0<f<200\,\text{Hz}.

א.

הסבירו איך ווסת מהירות שולט על המהירות של המנוע. תפרטו.

(6 נקודות)
ב.

הסבירו את המבנה העקרוני של ווסת מהירות (מאיזה חלקים עיקריים הוא מורכב).

(8 נקודות)
ג.

חשבו את טווח המהירויות של המנוע שמוזן מווסת המהירות הנתון.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הווסת משנה את תדר ההזנה, ולכן את המהירות הסינכרונית ns=120fpn_s=\frac{120f}{p}; יחד עם התדר הוא משנה את המתח כך שהיחס V/fV/f נשאר קבוע (שטף קבוע) עד התדר הנקוב, ומעליו המתח נשאר נקוב (תחום החלשת שדה).

1. מהירות הרוטור של מנוע השראה קרובה למהירות הסינכרונית של השדה המסתובב:

n=ns(1−s)n=n_s(1-s), כאשר ns=120fpn_s=\frac{120f}{p}

מספר הקטבים קבוע, ולכן הדרך הנוחה לשנות את המהירות היא לשנות את תדר ההזנה ff. הווסת מספק למנוע מתח תלת פאזי בתדר משתנה: הגדלת התדר מגדילה את המהירות, והקטנתו מקטינה אותה.

2. השטף המגנטי בליבה פרופורציוני ליחס Vf\frac{V}{f} (V≈4.44fNΦV\approx4.44fN\Phi). אם נקטין את התדר בלי להקטין את המתח, השטף יגדל, הליבה תגיע לרוויה וזרם הסטטור יגדל מאוד. לכן מתחת לתדר הנקוב הווסת משנה את המתח יחד עם התדר כך ש-Vf=const\frac{V}{f}=\text{const} (שליטה סקלרית V/fV/f). כך השטף קבוע והמנוע יכול לפתח את המומנט הנקוב בכל מהירות (תחום מומנט קבוע). בתדרים נמוכים מאוד מוסיפים מעט מתח (boost) כדי לפצות על המפל בהתנגדות הסטטור.

3. מעל התדר הנקוב (50 Hz50\,\text{Hz}) אי אפשר להעלות את המתח מעבר לנקוב, ולכן המתח נשאר קבוע והתדר עולה: השטף והמומנט המרבי קטנים (החלשת שדה), וההספק נשאר בערך קבוע (תחום הספק קבוע).

4. הווסת שולט גם בהאצה ובהאטה (שינוי הדרגתי של התדר), וכך מגביל את זרם ההתנעה. בווסתים מתקדמים משתמשים בבקרה וקטורית, השולטת בנפרד ברכיב השטף וברכיב המומנט של הזרם.

תשובה: הווסת משנה את התדר, ולכן את המהירות הסינכרונית ns=120fpn_s=\frac{120f}{p} ואת מהירות המנוע; עד התדר הנקוב הוא שומר על V/fV/f קבוע (שטף ומומנט קבועים), ומעליו המתח נשאר נקוב (החלשת שדה).

סעיף ב

תשובה:

מיישר (AC ל-DC), מעגל ביניים DC (קבל, לעתים משנק), ממהפך (DC ל-AC בתדר ומתח משתנים, טרנזיסטורי IGBT ב-PWM), ויחידת בקרה.

ווסת מהירות (ממיר תדר) מורכב מארבעה חלקים עיקריים:

1. מיישר: גשר דיודות (או תיריסטורים) שמחובר לרשת (50 Hz50\,\text{Hz}) והופך את המתח החילופין למתח ישר.

2. מעגל ביניים (DC link): קבל אלקטרוליטי גדול (ולעתים גם משנק) שמחליק את המתח המיושר ומשמש מאגר אנרגיה. לעתים יש בו גם נגד בלימה עם מתג, לפריקת אנרגיה בזמן בלימת המנוע.

3. ממהפך (אינוורטר): שש זרועות של מתגים אלקטרוניים מהירים (טרנזיסטורי IGBT עם דיודות מקבילות) שהופכים את המתח הישר למתח תלת פאזי. בשיטת אפנון רוחב פולס (PWM) קובעים גם את התדר וגם את הערך האפקטיבי של המתח היוצא אל המנוע.

4. יחידת בקרה: מעבד שמקבל את הפקודה (מהירות רצויה), מדידות זרם ומתח (ולעתים משוב מהירות), מייצר את אותות ההדלקה למתגים לפי חוק הבקרה (V/fV/f או וקטורית), ומספק הגנות (זרם יתר, מתח יתר ותת מתח, טמפרטורה).

תשובה: מיישר, מעגל ביניים DC עם קבל, ממהפך PWM עם מתגי IGBT, ויחידת בקרה והגנות.

סעיף ג

תשובה:

0<ns<60000<n_s<6000 סל"ד (מהירות הרוטור מעט נמוכה מכך בגלל החליקה)

נתון: p=4p=4 קטבים, 0<f<200 Hz0<f<200\,\text{Hz}.

מבוקש: טווח המהירויות.

המהירות הסינכרונית פרופורציונית לתדר:

ns=120fp=120f4=30fn_s=\frac{120f}{p}=\frac{120f}{4}=30f סל"ד

1. בתדר הנמוך (f→0f\to0): ns→0n_s\to0.

2. בתדר המרבי: ns,max=120⋅2004=6000n_{s,max}=\frac{120\cdot200}{4}=6000 סל"ד

מהירות הרוטור נמוכה מעט מהמהירות הסינכרונית בגלל החליקה (n=ns(1−s)n=n_s(1-s)).

תשובה: 0<n<60000<n<6000 סל"ד (בקירוב, ללא חליקה)

שאלה 5 · שנאי חד פאזי: עכבה משוקפת, זרם ומתח

באיור לשאלה 5 מוצג מעגל תמורה של שנאי חד פאזי 220/110 V220/110\,\text{V}:

נתוני השנאי: R1=0.2 Ω,R2=0.05 Ω,X1=0.4 Ω,X2=0.1 Ω,R0=2 kΩ,X0=500 ΩR_1=0.2\,\Omega, R_2=0.05\,\Omega, X_1=0.4\,\Omega, X_2=0.1\,\Omega, R_0=2\,\text{k}\Omega, X_0=500\,\Omega

בצידו המשני של השנאי מחובר עומס של 4 kW4\,\text{kW} עם גורם הספק cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר ונמדד עליו מתח של 110 V110\,\text{V}.

חשבו עבור העומס הנתון את:

א.

מרכיבי עכבת הרוטור המשוקפים לצד ראשוני: R2′,X2′R_2', X_2'.

(6 נקודות)
ב.

הזרם בצד המשני של השנאי: I2I_2.

(6 נקודות)
ג.

מפל המתח על הענף המקבילי (על R0,X0R_0,X_0).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

R2′=0.2 ΩR_2'=0.2\,\Omega, X2′=0.4 ΩX_2'=0.4\,\Omega

הכוונה למרכיבי עכבת הליפוף המשני, משוקפים לצד הראשוני.

נתון: 220/110 V220/110\,\text{V}, R2=0.05 ΩR_2=0.05\,\Omega, X2=0.1 ΩX_2=0.1\,\Omega.

1. יחס ההשנאה:

a=V1V2=220110=2a=\frac{V_1}{V_2}=\frac{220}{110}=2

2. עכבה עוברת מהצד המשני לראשוני בהכפלה ב-a2a^2:

R2′=a2R2=22⋅0.05=0.2 ΩR_2'=a^2R_2=2^2\cdot0.05=0.2\,\Omega

X2′=a2X2=22⋅0.1=0.4 ΩX_2'=a^2X_2=2^2\cdot0.1=0.4\,\Omega

תשובה: R2′=0.2 ΩR_2'=0.2\,\Omega, X2′=0.4 ΩX_2'=0.4\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

I2≈45.45 AI_2\approx45.45\,\text{A}

נתון: P=4 kWP=4\,\text{kW}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, V2=110 VV_2=110\,\text{V}.

ההספק הפעיל בעומס חד פאזי הוא P=V2I2cos⁡φP=V_2I_2\cos\varphi, ולכן:

I2=PV2cos⁡φ=4000110⋅0.8≈45.45 AI_2=\frac{P}{V_2\cos\varphi}=\frac{4000}{110\cdot0.8}\approx45.45\,\text{A}

תשובה: I2≈45.45 AI_2\approx45.45\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

E1≈229.1 VE_1\approx229.1\,\text{V} (Eˉ1=229.1∠1.14∘ V\bar{E}_1=229.1\angle1.14^\circ\,\text{V})

מבוקש: המתח Eˉ1\bar{E}_1 על ענף המגנוט (R0∥X0R_0\parallel X_0), שמחובר בין הצומת האמצעי לקו התחתון.

רעיון: הענף המקבילי נמצא אחרי R2′,X2′R_2', X_2' כשמסתכלים מהעומס. לכן, לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה הימנית, המתח עליו שווה למתח העומס המשוקף ועוד המפל על R2′+jX2′R_2'+jX_2' שנגרם מהזרם Iˉ2′\bar{I}_2' (הזורם מהצומת אל העומס, כמו החץ באיור).

1. ערכים משוקפים לצד הראשוני (מתח העומס כפאזור ייחוס):

V2′=aV2=2⋅110=220 VV_2'=aV_2=2\cdot110=220\,\text{V}, כלומר Vˉ2′=220∠0∘ V\bar{V}_2'=220\angle0^\circ\,\text{V}

I2′=I2a=45.452=22.73 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{45.45}{2}=22.73\,\text{A}

העומס השראי (cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, φ=36.87∘\varphi=36.87^\circ):

Iˉ2′=22.73∠−36.87∘=18.18−j13.64 A\bar{I}_2'=22.73\angle-36.87^\circ=18.18-j13.64\,\text{A}

2. המפל על העכבה המשוקפת:

Iˉ2′(R2′+jX2′)=(18.18−j13.64)(0.2+j0.4)=9.09+j4.55 V\bar{I}_2'(R_2'+jX_2')=(18.18-j13.64)(0.2+j0.4)=9.09+j4.55\,\text{V}

(בצורה קוטבית: 22.73∠−36.87∘⋅0.447∠63.43∘=10.16∠26.57∘ V22.73\angle-36.87^\circ\cdot0.447\angle63.43^\circ=10.16\angle26.57^\circ\,\text{V})

3. המתח על הענף המקבילי:

Eˉ1=Vˉ2′+Iˉ2′(R2′+jX2′)=220+9.09+j4.55=229.09+j4.55 V\bar{E}_1=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'(R_2'+jX_2')=220+9.09+j4.55=229.09+j4.55\,\text{V}

E1=229.092+4.552≈229.1 VE_1=\sqrt{229.09^2+4.55^2}\approx229.1\,\text{V}, בזווית arctan⁡4.55229.09≈1.14∘\arctan\frac{4.55}{229.09}\approx1.14^\circ

תשובה: E1≈229.1 VE_1\approx229.1\,\text{V}

שאלה 6 · מנוע השראה עם ווסת: עכבה, הפסדים ומהירות

נתון מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב שמוזן מווסת מהירות.

נתונים נקובים של המנוע: הספק נקוב 30 kW30\,\text{kW}, נצילות נקובה 90%90\%, מתח נקוב (שלוב) 400 V400\,\text{V},

כא"מ נקוב 200∠5∘ V200\angle5^\circ\,\text{V} לפאזה, תדר נקוב 50 Hz50\,\text{Hz}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, 44 קטבים.

א.

חשבו את עכבת הכניסה של המנוע (לפאזה אחד).

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי נחושת של המנוע במצב עבודה נקוב.

(5 נקודות)
ג.

ווסת מהירות מספק למנוע מתח בתדר 40 Hz40\,\text{Hz} וגורם החליקה הוא 4%4\%.

עבור תנאי עבודה זה, חשבו את מהירות המנוע.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Zˉin=3.84∠36.87∘=3.072+j2.304 Ω\bar{Z}_{in}=3.84\angle36.87^\circ=3.072+j2.304\,\Omega

נתון: Pout=30 kWP_{out}=30\,\text{kW}, beta=0.9\\beta=0.9, VL=400 VV_L=400\,\text{V} (כוכב), cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: עכבת הכניסה לפאזה, Zˉin=VˉphIˉ\bar{Z}_{in}=\frac{\bar{V}_{ph}}{\bar{I}}.

רעיון: מההספק והנצילות נקבל את ההספק הנכנס, ממנו את זרם הקו, ואז את העכבה. הזווית של העכבה היא זווית גורם ההספק.

1. ההספק הנכנס:

Pin=Poutbeta=300.9≈33.33 kWP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{30}{0.9}\approx33.33\,\text{kW}

2. זרם הקו (בכוכב שווה לזרם הפאזה):

I=Pin3VLcos⁡φ=333333⋅400⋅0.8≈60.14 AI=\frac{P_{in}}{\sqrt{3}V_L\cos\varphi}=\frac{33333}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}\approx60.14\,\text{A}

3. מתח הפאזה:

Vph=4003≈230.94 VV_{ph}=\frac{400}{\sqrt{3}}\approx230.94\,\text{V}

4. גודל העכבה:

Zin=VphI=230.9460.14≈3.84 ΩZ_{in}=\frac{V_{ph}}{I}=\frac{230.94}{60.14}\approx3.84\,\Omega

הזרם מפגר אחרי המתח ב-φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, ולכן העכבה השראית:

Zˉin=3.84∠36.87∘=3.84⋅0.8+j3.84⋅0.6=3.072+j2.304 Ω\bar{Z}_{in}=3.84\angle36.87^\circ=3.84\cdot0.8+j3.84\cdot0.6=3.072+j2.304\,\Omega

תשובה: Zˉin=3.84∠36.87∘ Ω=3.072+j2.304 Ω\bar{Z}_{in}=3.84\angle36.87^\circ\,\Omega=3.072+j2.304\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

PCu≈3.33 kWP_{Cu}\approx3.33\,\text{kW} (בהנחה שהפסדי הברזל והמכניים זניחים)

נתון: Pout=30 kWP_{out}=30\,\text{kW}, Pin=33.33 kWP_{in}=33.33\,\text{kW} (מסעיף א).

מבוקש: הפסדי הנחושת במצב נקוב.

הנחה: בשאלה לא נתונים הפסדי ברזל או הפסדים מכניים, ולכן מזניחים אותם, וכל ההפסדים במנוע הם הפסדי נחושת (בסטטור וברוטור).

1. סך ההפסדים:

Ploss=Pin−Pout=33.33−30=3.33 kWP_{loss}=P_{in}-P_{out}=33.33-30=3.33\,\text{kW}

2. לפי ההנחה:

PCu=Ploss≈3.33 kWP_{Cu}=P_{loss}\approx3.33\,\text{kW} (כ-3333 W3333\,\text{W})

הערה: נתון הכא"מ אינו נדרש לחישוב זה. אם מחשבים ממנו את עכבת הסטטור לפי Vˉ−Eˉ=IˉZˉ1\bar{V}-\bar{E}=\bar{I}\bar{Z}_1 עם הזווית +5∘+5^\circ כפי שהודפסה, מתקבל הספק במרווח האוויר 3EIcos⁡(5∘+36.87∘)≈26.9 kW3EI\cos(5^\circ+36.87^\circ)\approx26.9\,\text{kW}, קטן מהספק המוצא 30 kW30\,\text{kW}, וזה לא ייתכן. לכן הנתון אינו עקבי, ואין להשתמש בו כאן.

תשובה: PCu≈3.33 kWP_{Cu}\approx3.33\,\text{kW}

סעיף ג

תשובה:

n=1152n=1152 סל"ד

נתון: f=40 Hzf=40\,\text{Hz}, s=0.04s=0.04, p=4p=4.

1. המהירות הסינכרונית בתדר 40 Hz40\,\text{Hz}:

ns=120fp=120⋅404=1200n_s=\frac{120f}{p}=\frac{120\cdot40}{4}=1200 סל"ד

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=1200⋅(1−0.04)=1152n=n_s(1-s)=1200\cdot(1-0.04)=1152 סל"ד

תשובה: n=1152n=1152 סל"ד

שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, מתח בעומס חלקי ועירור

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. נתונים נקובים של המנוע:

הספק נקוב 100 MVA100\,\text{MVA}, מתח נקוב (שלוב) 13.8 kV13.8\,\text{kV}, Xs=0.165 ΩX_s=0.165\,\Omega (לפאזה), RaR_a זניח, cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8 מפגר.

חשבו את:

א.

כא"מ של הגנרטור במצב עבודה נקוב.

(7 נקודות)
ב.

העומס של הגנרטור יורד ב- 50%50\% בהשואה לעומס הנקוב. הכא"מ, גורם ההספק ו- XsX_s נשארים ללא שינוי (נקובים). חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב עבודה זה.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את גודל השינוי הדרוש בזרם העירור (באחוזים) על מנת שהמתח ביציאת המנוע ישאר נקוב אחרי ירידת העומס ב- 50%50\%. הניחו שהגנרטור עובד באיזור הליניארי של ענף המיגנוט.

(בסעיף זה הכא"מ כן משתנה).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Eˉ≈8400∠3.77∘ V\bar{E}\approx8400\angle3.77^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-14.55 kV14.55\,\text{kV} שלוב)

נתון: Sn=100 MVAS_n=100\,\text{MVA}, VL=13.8 kVV_L=13.8\,\text{kV} (כוכב), Xs=0.165 ΩX_s=0.165\,\Omega, Ra≈0R_a\approx0, cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8 מפגר.

מבוקש: הכא"מ EE.

רעיון: במעגל התמורה לפאזה Eˉ=Vˉ+jXsIˉ\bar{E}=\bar{V}+jX_s\bar{I}, כשמתח הפאזה הוא פאזור הייחוס.

1. מתח הפאזה:

V=138003≈7967.4 VV=\frac{13800}{\sqrt{3}}\approx7967.4\,\text{V}

2. הזרם הנקוב:

I=Sn3VL=100⋅1063⋅13800≈4183.7 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}V_L}=\frac{100\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot13800}\approx4183.7\,\text{A}

φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ מפגר: Iˉ=4183.7∠−36.87∘=3347.0−j2510.2 A\bar{I}=4183.7\angle-36.87^\circ=3347.0-j2510.2\,\text{A}

3. המפל על הריאקטנס הסינכרוני:

jXsIˉ=0.165∠90∘⋅4183.7∠−36.87∘=690.3∠53.13∘=414.2+j552.2 VjX_s\bar{I}=0.165\angle90^\circ\cdot4183.7\angle-36.87^\circ=690.3\angle53.13^\circ=414.2+j552.2\,\text{V}

4. הכא"מ:

Eˉ=7967.4+414.2+j552.2=8381.6+j552.2 V\bar{E}=7967.4+414.2+j552.2=8381.6+j552.2\,\text{V}

E=8381.62+552.22≈8399.8 VE=\sqrt{8381.6^2+552.2^2}\approx8399.8\,\text{V}, בזווית δ=arctan⁡552.28381.6≈3.77∘\delta=\arctan\frac{552.2}{8381.6}\approx3.77^\circ

הכא"מ השלוב: EL=3⋅8399.8≈14549 V≈14.55 kVE_L=\sqrt{3}\cdot8399.8\approx14549\,\text{V}\approx14.55\,\text{kV}

תשובה: E≈8400 VE\approx8400\,\text{V} לפאזה (≈14.55 kV\approx14.55\,\text{kV} שלוב)

סעיף ב

תשובה:

V≈8188 VV\approx8188\,\text{V} לפאזה (כ-14.18 kV14.18\,\text{kV} שלוב)

נתון: E=8399.8 VE=8399.8\,\text{V} (לפאזה, מסעיף א), Xs=0.165 ΩX_s=0.165\,\Omega, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר. ירידת העומס ב-50%50\% פירושה שזרם העומס יורד למחצית מהנקוב.

מבוקש: מתח המוצא VV.

רעיון: עכשיו VV אינו ידוע, ו-EE ידוע. נבטא את Eˉ\bar{E} באמצעות VV (פאזור ייחוס) והזרם, ונשווה את הגודל ל-8399.8 V8399.8\,\text{V}.

1. הזרם החדש:

I′=0.5In=0.5⋅4183.7=2091.8 AI'=0.5I_n=0.5\cdot4183.7=2091.8\,\text{A}, Iˉ′=2091.8∠−36.87∘ A\bar{I}'=2091.8\angle-36.87^\circ\,\text{A}

2. המפל על XsX_s:

XsI′=0.165⋅2091.8=345.16 VX_sI'=0.165\cdot2091.8=345.16\,\text{V}

jXsIˉ′=345.16∠53.13∘=345.16⋅0.6+j345.16⋅0.8=207.09+j276.12 VjX_s\bar{I}'=345.16\angle53.13^\circ=345.16\cdot0.6+j345.16\cdot0.8=207.09+j276.12\,\text{V}

3. משוואת הכא"מ:

Eˉ=V+207.09+j276.12\bar{E}=V+207.09+j276.12, ולכן

(V+207.09)2+276.122=8399.82(V+207.09)^2+276.12^2=8399.8^2

V+207.09=8399.82−276.122=8395.25V+207.09=\sqrt{8399.8^2-276.12^2}=8395.25

V=8395.25−207.09≈8188.2 VV=8395.25-207.09\approx8188.2\,\text{V}

4. המתח השלוב:

VL=3⋅8188.2≈14182 V≈14.18 kVV_L=\sqrt{3}\cdot8188.2\approx14182\,\text{V}\approx14.18\,\text{kV}

כלומר מתח המוצא עולה בכ-2.8%2.8\% מעל הנקוב, כי המפל על XsX_s קטן.

תשובה: V≈8188 VV\approx8188\,\text{V} לפאזה, VL≈14.18 kVV_L\approx14.18\,\text{kV}

סעיף ג

תשובה:

זרם העירור צריך לקטון בכ-2.63%2.63\% (EE יורד מ-84008400 ל-8179 V8179\,\text{V} לפאזה)

נתון: V=7967.4 VV=7967.4\,\text{V} (נקוב, לפאזה), I′=2091.8 AI'=2091.8\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר, En=8399.8 VE_n=8399.8\,\text{V}.

מבוקש: השינוי באחוזים בזרם העירור.

רעיון: באזור הליניארי הכא"מ פרופורציוני לזרם העירור, E∝IfE\propto I_f. לכן השינוי היחסי בזרם העירור שווה לשינוי היחסי בכא"מ הדרוש.

1. הכא"מ הדרוש כשהמתח נקוב והזרם מחצית:

Eˉ′=Vˉ+jXsIˉ′=7967.4+207.09+j276.12=8174.5+j276.12 V\bar{E}'=\bar{V}+jX_s\bar{I}'=7967.4+207.09+j276.12=8174.5+j276.12\,\text{V}

E′=8174.52+276.122≈8179.2 VE'=\sqrt{8174.5^2+276.12^2}\approx8179.2\,\text{V}

2. השינוי היחסי:

ΔIfIf=E′−EnEn=8179.2−8399.88399.8≈−0.0263=−2.63%\frac{\Delta I_f}{I_f}=\frac{E'-E_n}{E_n}=\frac{8179.2-8399.8}{8399.8}\approx-0.0263=-2.63\%

תשובה: יש להקטין את זרם העירור בכ-2.63%2.63\%

שאלה 8 · שנאים במקביל: מתח קצר וחלוקת הספקים

נתונים 3 שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל ומזינים עומס של 1000 kVA1000\,\text{kVA}.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: S1n=300 kVAS_{1n}=300\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=6%U_k=6\%, S2n=500 kVAS_{2n}=500\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4%U_k=4\%, S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}

א.

חשבו את Uk%U_k\% של שנאי 1 כאשר יודעים שהשנאי מעומס ב- 250 kVA250\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את חלוקת ההספקים עבור השנאים 1 ו- 3.

(6 נקודות)
ג.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Uk1=6.75%U_{k1}=6.75\%

נתון: S=1000 kVAS=1000\,\text{kVA}, S1n=300 kVAS_{1n}=300\,\text{kVA}, S1=250 kVAS_1=250\,\text{kVA}, S2n=500 kVAS_{2n}=500\,\text{kVA}, uk2=6%u_{k2}=6\%, S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}, uk3=4%u_{k3}=4\%.

מבוקש: uk1u_{k1}.

רעיון: בשנאים מקבילים (אותה קבוצת חיבורים ואותו יחס השנאה) כולם מחוברים לאותם מתחים, ולכן מפל המתח היחסי על עכבת הקצר זהה בכולם. מכאן שלכל שנאי מתקיים:

SiSin⋅uki=const\frac{S_i}{S_{in}}\cdot u_{ki}=\text{const}

כלומר העומס מתחלק ביחס ישר להספק הנקוב וביחס הפוך למתח הקצר:

Si=S⋅Sin/uki∑jSjn/ukjS_i=S\cdot\frac{S_{in}/u_{ki}}{\sum_j S_{jn}/u_{kj}}

1. שנאי 1 נושא 250 kVA250\,\text{kVA}, ולכן שנאים 2 ו-3 נושאים יחד:

S2+S3=S−S1=1000−250=750 kVAS_2+S_3=S-S_1=1000-250=750\,\text{kVA}

2. שנאים 2 ו-3 מתחלקים ב-750 kVA750\,\text{kVA} ביחס S2nuk2:S3nuk3=5006:2004=83.33:50\frac{S_{2n}}{u_{k2}}:\frac{S_{3n}}{u_{k3}}=\frac{500}{6}:\frac{200}{4}=83.33:50:

S2=750⋅83.3383.33+50=468.75 kVAS_2=750\cdot\frac{83.33}{83.33+50}=468.75\,\text{kVA}

3. הקבוע המשותף (מפל המתח היחסי), משנאי 2:

S2S2n⋅uk2=468.75500⋅6=5.625%\frac{S_2}{S_{2n}}\cdot u_{k2}=\frac{468.75}{500}\cdot6=5.625\%

4. אותו קבוע בשנאי 1:

S1S1n⋅uk1=5.625 ⇒ uk1=5.625250/300=5.6250.8333=6.75%\frac{S_1}{S_{1n}}\cdot u_{k1}=5.625\ \Rightarrow\ u_{k1}=\frac{5.625}{250/300}=\frac{5.625}{0.8333}=6.75\%

תשובה: Uk1=6.75%U_{k1}=6.75\%

סעיף ב

תשובה:

S1=250 kVAS_1=250\,\text{kVA}, S3=281.25 kVAS_3=281.25\,\text{kVA} (ו-S2=468.75 kVAS_2=468.75\,\text{kVA})

לפי אותו חוק חלוקה, עם uk1=6.75%u_{k1}=6.75\% מסעיף א:

1. סכום היחסים:

Σ=3006.75+5006+2004=44.44+83.33+50=177.78\Sigma=\frac{300}{6.75}+\frac{500}{6}+\frac{200}{4}=44.44+83.33+50=177.78

2. שנאי 1:

S1=1000⋅44.44177.78=250 kVAS_1=1000\cdot\frac{44.44}{177.78}=250\,\text{kVA} (כנתון)

3. שנאי 3:

S3=1000⋅50177.78=281.25 kVAS_3=1000\cdot\frac{50}{177.78}=281.25\,\text{kVA}

בדיקה: S2=1000⋅83.33177.78=468.75 kVAS_2=1000\cdot\frac{83.33}{177.78}=468.75\,\text{kVA}, ו-S1+S2+S3=250+468.75+281.25=1000 kVAS_1+S_2+S_3=250+468.75+281.25=1000\,\text{kVA}.

תשובה: S1=250 kVAS_1=250\,\text{kVA}, S3=281.25 kVAS_3=281.25\,\text{kVA}

סעיף ג

תשובה:

לא תקין: שנאי 3 בעומס יתר של כ-140.6%140.6\% (281.25281.25 מתוך 200 kVA200\,\text{kVA}), ושנאים 1 ו-2 רק ב-83.3%83.3\% וב-93.75%93.75\%, בגלל מתחי קצר שונים.

נבדוק את מקדם ההעמסה של כל שנאי, SiSin\frac{S_i}{S_{in}}:

1. שנאי 1: 250300≈0.833\frac{250}{300}\approx0.833, כלומר 83.3%83.3\%.

2. שנאי 2: 468.75500=0.9375\frac{468.75}{500}=0.9375, כלומר 93.75%93.75\%.

3. שנאי 3: 281.25200≈1.406\frac{281.25}{200}\approx1.406, כלומר 140.6%140.6\% (עומס יתר).

החלוקה אינה תקינה. ההספק הנקוב הכולל הוא 300+500+200=1000 kVA300+500+200=1000\,\text{kVA}, בדיוק העומס, ולכן בחלוקה תקינה כל שנאי היה מעומס ב-100%100\%. אולם השנאים מתחלקים בעומס ביחס הפוך למתח הקצר שלהם: לשנאי 3 יש uk=4%u_k=4\% (הקטן ביותר), ולכן הוא לוקח חלק גדול מדי מהעומס ומתחמם יתר על המידה, ואילו שנאים 1 (6.75%6.75\%) ו-2 (6%6\%) אינם מנוצלים במלואם. תנאי לחלוקה תקינה (פרופורציונית להספק הנקוב) הוא מתחי קצר שווים (ההפרש המותר בדרך כלל עד כ-10%10\% מהערך), ויחס הספקים נקובים שאינו עולה על 1:31:3. כאן מתחי הקצר שונים מאוד (6.75%6.75\%, 6%6\%, 4%4\%), ולכן לא ניתן להזין את העומס המלא בלי להעמיס את שנאי 3 יתר על המידה.

תשובה: לא תקין: שנאי 3 בעומס יתר של 140.6%140.6\%, שנאי 1 ב-83.3%83.3\% ושנאי 2 ב-93.75%93.75\%, כי מתחי הקצר שלהם שונים.

שאלה 9 · מנוע DC מוזן מצ'ופר: זרם, נצילות ומברשות

באיור לשאלה 9 נתון מנוע DC\text{DC} שמוזן ממעגל chopper עם duty cycle של מיתוג: D=0.6D=0.6, מתח הזנה V=100 VV=100\,\text{V}.

נתוני המנוע:

Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, כא"מ 40 V40\,\text{V}.

חשבו את:

א.

זרם המנוע.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות המנוע (ניתן להזניח את כל ההפסדים למעט הפסדי נחושת).

(8 נקודות)
ג.

הסבירו לאיזה מטרה משתמשים במברשות במנוע DC\text{DC}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Ia=20 AI_a=20\,\text{A}

נתון: V=100 VV=100\,\text{V}, D=0.6D=0.6, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, E=40 VE=40\,\text{V}.

מבוקש: הזרם הממוצע של המנוע IaI_a.

רעיון: צ'ופר מוריד מתח: כשהטרנזיסטור מוליך המנוע מקבל VV, וכשהוא חסום הזרם ממשיך דרך דיודת הגלגול DFD_F והמתח על המנוע אפס. נניח שהזרם רציף (בזכות השראות העוגן). המתח הממוצע על המנוע הוא אז D⋅VD\cdot V, ובממוצע ההשראות אינה יוצרת מפל.

1. המתח הממוצע על המנוע:

Va=D⋅V=0.6⋅100=60 VV_a=D\cdot V=0.6\cdot100=60\,\text{V}

2. חוק המתחים במעגל העוגן (הזרם iai_a בכיוון החץ באיור, נכנס להדק העליון של המנוע): Va=E+IaRaV_a=E+I_aR_a, ולכן

Ia=Va−ERa=60−401=20 AI_a=\frac{V_a-E}{R_a}=\frac{60-40}{1}=20\,\text{A}

תשובה: Ia=20 AI_a=20\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

beta≈66.7%\\beta\approx66.7\%

נתון: Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Ia=20 AI_a=20\,\text{A}, E=40 VE=40\,\text{V}, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega.

1. ההספק הנכנס למנוע:

Pin=VaIa=60⋅20=1200 WP_{in}=V_aI_a=60\cdot20=1200\,\text{W}

(זהו גם ההספק שהמקור מספק: V⋅D⋅Ia=100⋅0.6⋅20=1200 WV\cdot D\cdot I_a=100\cdot0.6\cdot20=1200\,\text{W}, כי המתגים אידיאליים.)

2. הפסדי הנחושת:

PCu=Ia2Ra=202⋅1=400 WP_{Cu}=I_a^2R_a=20^2\cdot1=400\,\text{W}

3. ההספק המכני (כל ההפסדים האחרים זניחים):

Pout=E⋅Ia=40⋅20=800 W=Pin−PCuP_{out}=E\cdot I_a=40\cdot20=800\,\text{W}=P_{in}-P_{Cu}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=8001200≈0.667=66.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{800}{1200}\approx0.667=66.7\%

תשובה: beta≈66.7%\\beta\approx66.7\%

סעיף ג

תשובה:

המברשות יוצרות מגע חשמלי מחליק בין המעגל החיצוני הנייח לבין ליפוף העוגן המסתובב דרך הקומוטטור, ומאפשרות את הזנת העוגן ואת היפוך הזרם (קומוטציה) בגלילים.

1. ליפוף העוגן נמצא על הרוטור ומסתובב, ואילו ההזנה החיצונית נייחת. המברשות (בדרך כלל מפחם או גרפיט) נלחצות בקפיצים אל הקומוטטור ויוצרות מגע חשמלי מחליק, שדרכו הזרם מההזנה נכנס לעוגן ויוצא ממנו.

2. יחד עם הקומוטטור, המברשות מבצעות יישור מכני (קומוטציה): כשגליל עובר מתחת לקוטב אחר, הזרם בו מתהפך. כך הזרם בגלילים שמתחת לכל קוטב נשאר באותו כיוון, והמומנט פועל תמיד באותו כיוון.

3. מיקום המברשות (בציר הנייטרלי) קובע את נקודות הקומוטציה, ונבחר כך שהקומוטציה תהיה עם מינימום ניצוצות.

תשובה: המברשות מחברות את המעגל החיצוני הנייח לעוגן המסתובב דרך הקומוטטור, ובכך מאפשרות הזנת העוגן והיפוך הזרם בגלילים (קומוטציה) לקבלת מומנט בכיוון קבוע.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.