מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה תשע שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע זרם ישר בעירור זר: זרם, מתח ונצילות
נתוני מנוע בעירור זר הם: כא"מ נקוב , מהירות נקובה סל"ד, סך ההפסדים של המנוע במצב עבודה נקוב , . הפסדי נחושת במצב עבודה נקוב מהווים מסך הפסדי ההספק בעבודה הנקובה של המנוע.
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:
זרם עוגן הנקוב של המנוע.
מתח הזנה של המנוע.
נצילות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , סל"ד, , , הפסדי הנחושת הם מסך ההפסדים.
מבוקש: זרם העוגן הנקוב .
רעיון: הפסדי הנחושת בעוגן הם . אם נדע אותם, נחלץ מהם את הזרם.
1. הפסדי הנחושת במצב נקוב:
2. הפסדי הנחושת בעוגן הם , ולכן:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , ומסעיף א .
מבוקש: מתח ההזנה של העוגן.
במנוע, מתח ההזנה שווה לכא"מ הנגדי ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן, כשהזרם נכנס מההזנה אל העוגן):
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , .
מבוקש: הנצילות .
רעיון: מחשבים את ההספק הנכנס לעוגן, מפחיתים את סך ההפסדים ומקבלים את הספק המוצא. מעגל העירור מוזן ממקור נפרד (עירור זר), ולכן לא נכלל בחישוב.
1. ההספק הנכנס:
2. הספק המוצא (המכני בציר):
בדיקה: ההספק המפותח הוא , ובניכוי שאר ההפסדים () מתקבל אותו .
3. הנצילות:
תשובה:
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הספק מוצא ונצילות
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. נתונים נקובים של המנוע:
הספק נקוב , מתח נקוב (שלוב) , (לפאזה), (לפאזה), מפגר,
הפסדים מכניים נקובים , הפסדי ליבה נקובים .
במצב עבודה נקוב, חשבו את:
כא"מ של הגנרטור.
הספק מוצא של הגנרטור.
נצילות של הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
לפאזה (), כלומר כ- שלוב
נתון: , , חיבור כוכב, , , מפגר.
מבוקש: הכא"מ (לפאזה) במצב נקוב.
רעיון: במעגל התמורה של פאזה אחת הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על עכבת הסטטור: . ניקח את מתח הפאזה כפאזור ייחוס.
1. מתח הפאזה (כוכב):
, כלומר
2. הזרם הנקוב:
זווית הזרם: , והזרם מפגר, לכן
3. עכבת הסטטור:
מפל המתח:
4. הכא"מ:
, בזווית
הכא"מ השלוב:
תשובה: לפאזה (כ- שלוב)
סעיף ב
הספק המוצא של הגנרטור הוא ההספק הפעיל שהוא מוסר לעומס בהדקי הסטטור:
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , , הפסדים מכניים , הפסדי ליבה .
מבוקש: הנצילות.
רעיון: נחשב את הפסדי הנחושת בסטטור, נחבר את כל ההפסדים, וההספק המכני הנכנס הוא הספק המוצא ועוד ההפסדים.
1. הפסדי נחושת בשלוש הפאזות:
2. סך ההפסדים:
3. הנצילות:
תשובה:
שאלה 3 · מנוע השראה: חליקה ומומנט מקסימליים, מהירות בעומס
נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל קטבים. למנוע הנתונים הבאים:
מהירות נקובה סל"ד, הספק נקוב , , תדר הזנה .
חשבו את גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.
חשבו את המומנט המקסימלי.
חשבו את המהירות שבה מסתובב המנוע כאשר המנוע מעומס במומנט של .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: קטבים, , סל"ד, .
מבוקש: החליקה שבה המומנט מקסימלי.
רעיון: נמצא את החליקה הנקובה, ואז נשתמש בנוסחת קלוס, שמקשרת בין המומנט בחליקה כלשהי למומנט המקסימלי ולחליקה שבה הוא מתקבל:
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד
2. החליקה הנקובה:
3. נציב בנוסחת קלוס את נקודת העבודה הנקובה, :
נסמן : , ולכן , כלומר או .
4. במצב הנקוב המנוע עובד בתחום היציב של האופיין, שבו , ולכן בוחרים :
(הפתרון השני, , קטן מהחליקה הנקובה ואינו מתאים).
תשובה:
סעיף ב
נחשב את המומנט הנקוב מההספק הנקוב (הספק בציר) והמהירות הנקובה, ונכפיל ביחס הנתון.
1. המהירות הזוויתית הנקובה:
2. המומנט הנקוב:
3. המומנט המקסימלי:
תשובה:
סעיף ג
סל"ד ()
נתון: , , .
מבוקש: מהירות המנוע.
רעיון: נציב את המומנט בנוסחת קלוס ונחלץ את החליקה; מהחליקה נקבל את המהירות.
1. היחס בין המומנטים:
2. נוסחת קלוס:
נסמן :
בתחום היציב () בוחרים את הפתרון הקטן:
3. החליקה:
4. המהירות:
סל"ד
הערה: בקירוב הליניארי של האופיין ליד נקודת העבודה () מתקבל ו- סל"ד, כמעט אותה תוצאה.
תשובה: סל"ד
שאלה 4 · ווסת מהירות (ממיר תדר) למנוע השראה
מנוע השראה תלת פאזי בעל קטבים מוזן מווסת מהירות. טווח התדרים של וסת מהירות זה הוא:
.
הסבירו איך ווסת מהירות שולט על המהירות של המנוע. תפרטו.
הסבירו את המבנה העקרוני של ווסת מהירות (מאיזה חלקים עיקריים הוא מורכב).
חשבו את טווח המהירויות של המנוע שמוזן מווסת המהירות הנתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הווסת משנה את תדר ההזנה, ולכן את המהירות הסינכרונית ; יחד עם התדר הוא משנה את המתח כך שהיחס נשאר קבוע (שטף קבוע) עד התדר הנקוב, ומעליו המתח נשאר נקוב (תחום החלשת שדה).
1. מהירות הרוטור של מנוע השראה קרובה למהירות הסינכרונית של השדה המסתובב:
, כאשר
מספר הקטבים קבוע, ולכן הדרך הנוחה לשנות את המהירות היא לשנות את תדר ההזנה . הווסת מספק למנוע מתח תלת פאזי בתדר משתנה: הגדלת התדר מגדילה את המהירות, והקטנתו מקטינה אותה.
2. השטף המגנטי בליבה פרופורציוני ליחס (). אם נקטין את התדר בלי להקטין את המתח, השטף יגדל, הליבה תגיע לרוויה וזרם הסטטור יגדל מאוד. לכן מתחת לתדר הנקוב הווסת משנה את המתח יחד עם התדר כך ש- (שליטה סקלרית ). כך השטף קבוע והמנוע יכול לפתח את המומנט הנקוב בכל מהירות (תחום מומנט קבוע). בתדרים נמוכים מאוד מוסיפים מעט מתח (boost) כדי לפצות על המפל בהתנגדות הסטטור.
3. מעל התדר הנקוב () אי אפשר להעלות את המתח מעבר לנקוב, ולכן המתח נשאר קבוע והתדר עולה: השטף והמומנט המרבי קטנים (החלשת שדה), וההספק נשאר בערך קבוע (תחום הספק קבוע).
4. הווסת שולט גם בהאצה ובהאטה (שינוי הדרגתי של התדר), וכך מגביל את זרם ההתנעה. בווסתים מתקדמים משתמשים בבקרה וקטורית, השולטת בנפרד ברכיב השטף וברכיב המומנט של הזרם.
תשובה: הווסת משנה את התדר, ולכן את המהירות הסינכרונית ואת מהירות המנוע; עד התדר הנקוב הוא שומר על קבוע (שטף ומומנט קבועים), ומעליו המתח נשאר נקוב (החלשת שדה).
סעיף ב
מיישר (AC ל-DC), מעגל ביניים DC (קבל, לעתים משנק), ממהפך (DC ל-AC בתדר ומתח משתנים, טרנזיסטורי IGBT ב-PWM), ויחידת בקרה.
ווסת מהירות (ממיר תדר) מורכב מארבעה חלקים עיקריים:
1. מיישר: גשר דיודות (או תיריסטורים) שמחובר לרשת () והופך את המתח החילופין למתח ישר.
2. מעגל ביניים (DC link): קבל אלקטרוליטי גדול (ולעתים גם משנק) שמחליק את המתח המיושר ומשמש מאגר אנרגיה. לעתים יש בו גם נגד בלימה עם מתג, לפריקת אנרגיה בזמן בלימת המנוע.
3. ממהפך (אינוורטר): שש זרועות של מתגים אלקטרוניים מהירים (טרנזיסטורי IGBT עם דיודות מקבילות) שהופכים את המתח הישר למתח תלת פאזי. בשיטת אפנון רוחב פולס (PWM) קובעים גם את התדר וגם את הערך האפקטיבי של המתח היוצא אל המנוע.
4. יחידת בקרה: מעבד שמקבל את הפקודה (מהירות רצויה), מדידות זרם ומתח (ולעתים משוב מהירות), מייצר את אותות ההדלקה למתגים לפי חוק הבקרה ( או וקטורית), ומספק הגנות (זרם יתר, מתח יתר ותת מתח, טמפרטורה).
תשובה: מיישר, מעגל ביניים DC עם קבל, ממהפך PWM עם מתגי IGBT, ויחידת בקרה והגנות.
סעיף ג
סל"ד (מהירות הרוטור מעט נמוכה מכך בגלל החליקה)
נתון: קטבים, .
מבוקש: טווח המהירויות.
המהירות הסינכרונית פרופורציונית לתדר:
סל"ד
1. בתדר הנמוך (): .
2. בתדר המרבי: סל"ד
מהירות הרוטור נמוכה מעט מהמהירות הסינכרונית בגלל החליקה ().
תשובה: סל"ד (בקירוב, ללא חליקה)
שאלה 5 · שנאי חד פאזי: עכבה משוקפת, זרם ומתח
באיור לשאלה 5 מוצג מעגל תמורה של שנאי חד פאזי :

נתוני השנאי:
בצידו המשני של השנאי מחובר עומס של עם גורם הספק מפגר ונמדד עליו מתח של .
חשבו עבור העומס הנתון את:
מרכיבי עכבת הרוטור המשוקפים לצד ראשוני: .
הזרם בצד המשני של השנאי: .
מפל המתח על הענף המקבילי (על ).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
הכוונה למרכיבי עכבת הליפוף המשני, משוקפים לצד הראשוני.
נתון: , , .
1. יחס ההשנאה:
2. עכבה עוברת מהצד המשני לראשוני בהכפלה ב-:
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: , , .
ההספק הפעיל בעומס חד פאזי הוא , ולכן:
תשובה:
סעיף ג
()
מבוקש: המתח על ענף המגנוט (), שמחובר בין הצומת האמצעי לקו התחתון.
רעיון: הענף המקבילי נמצא אחרי כשמסתכלים מהעומס. לכן, לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה הימנית, המתח עליו שווה למתח העומס המשוקף ועוד המפל על שנגרם מהזרם (הזורם מהצומת אל העומס, כמו החץ באיור).
1. ערכים משוקפים לצד הראשוני (מתח העומס כפאזור ייחוס):
, כלומר
העומס השראי ( מפגר, ):
2. המפל על העכבה המשוקפת:
(בצורה קוטבית: )
3. המתח על הענף המקבילי:
, בזווית
תשובה:
שאלה 6 · מנוע השראה עם ווסת: עכבה, הפסדים ומהירות
נתון מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב שמוזן מווסת מהירות.
נתונים נקובים של המנוע: הספק נקוב , נצילות נקובה , מתח נקוב (שלוב) ,
כא"מ נקוב לפאזה, תדר נקוב , מפגר, קטבים.
חשבו את עכבת הכניסה של המנוע (לפאזה אחד).
חשבו את הפסדי נחושת של המנוע במצב עבודה נקוב.
ווסת מהירות מספק למנוע מתח בתדר וגורם החליקה הוא .
עבור תנאי עבודה זה, חשבו את מהירות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , , (כוכב), מפגר.
מבוקש: עכבת הכניסה לפאזה, .
רעיון: מההספק והנצילות נקבל את ההספק הנכנס, ממנו את זרם הקו, ואז את העכבה. הזווית של העכבה היא זווית גורם ההספק.
1. ההספק הנכנס:
2. זרם הקו (בכוכב שווה לזרם הפאזה):
3. מתח הפאזה:
4. גודל העכבה:
הזרם מפגר אחרי המתח ב-, ולכן העכבה השראית:
תשובה:
סעיף ב
(בהנחה שהפסדי הברזל והמכניים זניחים)
נתון: , (מסעיף א).
מבוקש: הפסדי הנחושת במצב נקוב.
הנחה: בשאלה לא נתונים הפסדי ברזל או הפסדים מכניים, ולכן מזניחים אותם, וכל ההפסדים במנוע הם הפסדי נחושת (בסטטור וברוטור).
1. סך ההפסדים:
2. לפי ההנחה:
(כ-)
הערה: נתון הכא"מ אינו נדרש לחישוב זה. אם מחשבים ממנו את עכבת הסטטור לפי עם הזווית כפי שהודפסה, מתקבל הספק במרווח האוויר , קטן מהספק המוצא , וזה לא ייתכן. לכן הנתון אינו עקבי, ואין להשתמש בו כאן.
תשובה:
סעיף ג
סל"ד
נתון: , , .
1. המהירות הסינכרונית בתדר :
סל"ד
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
תשובה: סל"ד
שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, מתח בעומס חלקי ועירור
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. נתונים נקובים של המנוע:
הספק נקוב , מתח נקוב (שלוב) , (לפאזה), זניח, מפגר.
חשבו את:
כא"מ של הגנרטור במצב עבודה נקוב.
העומס של הגנרטור יורד ב- בהשואה לעומס הנקוב. הכא"מ, גורם ההספק ו- נשארים ללא שינוי (נקובים). חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב עבודה זה.
חשבו את גודל השינוי הדרוש בזרם העירור (באחוזים) על מנת שהמתח ביציאת המנוע ישאר נקוב אחרי ירידת העומס ב- . הניחו שהגנרטור עובד באיזור הליניארי של ענף המיגנוט.
(בסעיף זה הכא"מ כן משתנה).
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
לפאזה (כ- שלוב)
נתון: , (כוכב), , , מפגר.
מבוקש: הכא"מ .
רעיון: במעגל התמורה לפאזה , כשמתח הפאזה הוא פאזור הייחוס.
1. מתח הפאזה:
2. הזרם הנקוב:
מפגר:
3. המפל על הריאקטנס הסינכרוני:
4. הכא"מ:
, בזווית
הכא"מ השלוב:
תשובה: לפאזה ( שלוב)
סעיף ב
לפאזה (כ- שלוב)
נתון: (לפאזה, מסעיף א), , מפגר. ירידת העומס ב- פירושה שזרם העומס יורד למחצית מהנקוב.
מבוקש: מתח המוצא .
רעיון: עכשיו אינו ידוע, ו- ידוע. נבטא את באמצעות (פאזור ייחוס) והזרם, ונשווה את הגודל ל-.
1. הזרם החדש:
,
2. המפל על :
3. משוואת הכא"מ:
, ולכן
4. המתח השלוב:
כלומר מתח המוצא עולה בכ- מעל הנקוב, כי המפל על קטן.
תשובה: לפאזה,
סעיף ג
זרם העירור צריך לקטון בכ- ( יורד מ- ל- לפאזה)
נתון: (נקוב, לפאזה), בגורם הספק מפגר, .
מבוקש: השינוי באחוזים בזרם העירור.
רעיון: באזור הליניארי הכא"מ פרופורציוני לזרם העירור, . לכן השינוי היחסי בזרם העירור שווה לשינוי היחסי בכא"מ הדרוש.
1. הכא"מ הדרוש כשהמתח נקוב והזרם מחצית:
2. השינוי היחסי:
תשובה: יש להקטין את זרם העירור בכ-
שאלה 8 · שנאים במקביל: מתח קצר וחלוקת הספקים
נתונים 3 שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל ומזינים עומס של .
נתוני השנאים הם:
שנאי 1:
שנאי 2: ,
שנאי 3: ,
חשבו את של שנאי 1 כאשר יודעים שהשנאי מעומס ב- .
חשבו את חלוקת ההספקים עבור השנאים 1 ו- 3.
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: .
רעיון: בשנאים מקבילים (אותה קבוצת חיבורים ואותו יחס השנאה) כולם מחוברים לאותם מתחים, ולכן מפל המתח היחסי על עכבת הקצר זהה בכולם. מכאן שלכל שנאי מתקיים:
כלומר העומס מתחלק ביחס ישר להספק הנקוב וביחס הפוך למתח הקצר:
1. שנאי 1 נושא , ולכן שנאים 2 ו-3 נושאים יחד:
2. שנאים 2 ו-3 מתחלקים ב- ביחס :
3. הקבוע המשותף (מפל המתח היחסי), משנאי 2:
4. אותו קבוע בשנאי 1:
תשובה:
סעיף ב
, (ו-)
לפי אותו חוק חלוקה, עם מסעיף א:
1. סכום היחסים:
2. שנאי 1:
(כנתון)
3. שנאי 3:
בדיקה: , ו-.
תשובה: ,
סעיף ג
לא תקין: שנאי 3 בעומס יתר של כ- ( מתוך ), ושנאים 1 ו-2 רק ב- וב-, בגלל מתחי קצר שונים.
נבדוק את מקדם ההעמסה של כל שנאי, :
1. שנאי 1: , כלומר .
2. שנאי 2: , כלומר .
3. שנאי 3: , כלומר (עומס יתר).
החלוקה אינה תקינה. ההספק הנקוב הכולל הוא , בדיוק העומס, ולכן בחלוקה תקינה כל שנאי היה מעומס ב-. אולם השנאים מתחלקים בעומס ביחס הפוך למתח הקצר שלהם: לשנאי 3 יש (הקטן ביותר), ולכן הוא לוקח חלק גדול מדי מהעומס ומתחמם יתר על המידה, ואילו שנאים 1 () ו-2 () אינם מנוצלים במלואם. תנאי לחלוקה תקינה (פרופורציונית להספק הנקוב) הוא מתחי קצר שווים (ההפרש המותר בדרך כלל עד כ- מהערך), ויחס הספקים נקובים שאינו עולה על . כאן מתחי הקצר שונים מאוד (, , ), ולכן לא ניתן להזין את העומס המלא בלי להעמיס את שנאי 3 יתר על המידה.
תשובה: לא תקין: שנאי 3 בעומס יתר של , שנאי 1 ב- ושנאי 2 ב-, כי מתחי הקצר שלהם שונים.
שאלה 9 · מנוע DC מוזן מצ'ופר: זרם, נצילות ומברשות
באיור לשאלה 9 נתון מנוע שמוזן ממעגל chopper עם duty cycle של מיתוג: , מתח הזנה .

נתוני המנוע:
, כא"מ .
חשבו את:
זרם המנוע.
חשבו את נצילות המנוע (ניתן להזניח את כל ההפסדים למעט הפסדי נחושת).
הסבירו לאיזה מטרה משתמשים במברשות במנוע .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: , , , .
מבוקש: הזרם הממוצע של המנוע .
רעיון: צ'ופר מוריד מתח: כשהטרנזיסטור מוליך המנוע מקבל , וכשהוא חסום הזרם ממשיך דרך דיודת הגלגול והמתח על המנוע אפס. נניח שהזרם רציף (בזכות השראות העוגן). המתח הממוצע על המנוע הוא אז , ובממוצע ההשראות אינה יוצרת מפל.
1. המתח הממוצע על המנוע:
2. חוק המתחים במעגל העוגן (הזרם בכיוון החץ באיור, נכנס להדק העליון של המנוע): , ולכן
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , .
1. ההספק הנכנס למנוע:
(זהו גם ההספק שהמקור מספק: , כי המתגים אידיאליים.)
2. הפסדי הנחושת:
3. ההספק המכני (כל ההפסדים האחרים זניחים):
4. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
המברשות יוצרות מגע חשמלי מחליק בין המעגל החיצוני הנייח לבין ליפוף העוגן המסתובב דרך הקומוטטור, ומאפשרות את הזנת העוגן ואת היפוך הזרם (קומוטציה) בגלילים.
1. ליפוף העוגן נמצא על הרוטור ומסתובב, ואילו ההזנה החיצונית נייחת. המברשות (בדרך כלל מפחם או גרפיט) נלחצות בקפיצים אל הקומוטטור ויוצרות מגע חשמלי מחליק, שדרכו הזרם מההזנה נכנס לעוגן ויוצא ממנו.
2. יחד עם הקומוטטור, המברשות מבצעות יישור מכני (קומוטציה): כשגליל עובר מתחת לקוטב אחר, הזרם בו מתהפך. כך הזרם בגלילים שמתחת לכל קוטב נשאר באותו כיוון, והמומנט פועל תמיד באותו כיוון.
3. מיקום המברשות (בציר הנייטרלי) קובע את נקודות הקומוטציה, ונבחר כך שהקומוטציה תהיה עם מינימום ניצוצות.
תשובה: המברשות מחברות את המעגל החיצוני הנייח לעוגן המסתובב דרך הקומוטטור, ובכך מאפשרות הזנת העוגן והיפוך הזרם בגלילים (קומוטציה) לקבלת מומנט בכיוון קבוע.